מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי

.1 הקדמה .1.1 כללי .1.2

1.2 תפיסת העבודה המקצועית .1.3 עקרונות היסוד שהשירות הפסיכולוגי-חינוכי פועל על בסיסם .2 מדיניות שפ"י .2.1 כללי .2.2 מישורי עבודה מקצועיים .2.3 כשירות מקצועית .3 הפעלת שירות פסיכולוגי-חינוכי ברשות המקומית .3.1 כללי .3.2 הקצאת משאבים .3.3 תכנון עבודת השפ"ח .3.4 הנחיות להקצאת משאבים .3.5 הקצאת שירותים במצבי לחץ/משבר/חירום .3.6 הרחבת השירותים הפסיכולוגיים במימון נוסף

1. הקדמה

1.1. כללי ייעודו של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י) בישראל הוא לקדם את רווחתם ואת בריאותם הנפשית של כלל התלמידים במערכת החינוך. ייעוד זה מתממש בעבודת השירותים הפסיכולוגיים-החינוכיים (שפ"ח) ברמת מערכת החינוך והקהילה, הפרט והמשפחה, בע י תות שגרה ובחירום. השירות הפסיכולוגי-חינוכי מיועד לתלמידים, להורים, לצוותי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר ולגורמים הקהילתיים. חשיבות יתרה יש לנגישותם של הפסיכולוגים החינוכיים כגורמי בריאות ורווחה נפשית. הסיכוי לאפשר לילדים את הזכות לשירות פסיכולוגי-חינוכי בצומתי דרך במהלך התפתחותם, ובעיקר בשלבים המוקדמים של ההתפתחות, מותנה בקרבה ובנגישות של השירות לילד ולמשפחתו.

1.2.

1.2 תפיסת העבודה המקצועית עבודת השירות הפסיכולוגי-החינוכי (השפ"ח) מתבצעת על פני כמה רצפים המייצגים את העבודה המקצועית הרצויה :

א. רצף התפתחותי ביסודה של הפסיכולוגיה החינוכית מונחת התפיסה ההתפתחותית הרצופה מהלידה ועד ההתבגרות ב תוך חקירה והבנה של התהליכים המתרחשים במהלך הגדילה ושאיפה לאפשר ליווי מקצועי של ההתפתחות לילד, להוריו, למשפחתו ולסביבתו החינוכית. השירות הפסיכולוגי-חינוכי שואף לספק שירות ל בני 3–18 ובחינוך המיוחד ל בני 3–2 .1עם זאת, בשלב זה ניתן שירות במרבית הרשויות ל בנ י 5–15, ובחינוך המיוחד ל בנ י 3–2 .1הקצאת שירותים פסיכולוגיים בגיל הרך חשובה מאוד, לנוכח הערך המניעתי הרב בהתערבות מוקדמת גיל. בקצהו השני של הרצף הגילי נמצאים תלמידי התיכון. תקופת חיים זו מאופיינת באתגרים התפתחותיים ובהיבטים סיכוניים רבים, ולכן יש ערך מוסף להקצאת שירות פסיכולוגי בהתאם.

ב. רצף אוכלוסיות השירותים הפסיכולוגיים-חינוכיים מעניקים שירות פסיכולוגי למסגרות החינוך ולמסגרות בקהילה התומכות במערכות החינוך. ל י בה של תפיסת השירות הוא הקצאתו לילד, אם ישירות ואם בעקיפין. במסגרת התפיסה משולבות זו בזו הראייה הכוללנית והמערכתית עם ראייה פרטנית של הילד ומשפחתו. עבודת השירות הפסיכולוגי-חינוכי מיועדת לאוכלוסיות ה אלה במערכת החינוך: תלמידים, צוותים חינוכיים וייעוציים, הורים ומשפחות וגורמים רב ־ מקצועיים התומכים במסגרות החינוך. חשיבות מיוחדת ניתנת לעבודה עם אוכלוסיות ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים בסיכון כדי לאפשר שוויון הזדמנויות וקידום מרבי, ב תוך ראיית המערכת כולה, על כל תלמידיה וצוותיה. כדי להשיג מטרה זו מתקיים שיתוף פעולה עם הגורמים השונים הפועלים בקהילה: מרכזי הגיל הרך, השירותים החברתיים, המתי"א, המרפאות לבריאות הנפש, המרכזים והמפעילים של ת ו כניות ממשלתיות ועירוניות, קציני הביקור הסדיר, עובדי קידום הנוער ועוד.

ג. רצפי מניעה - התערבות מערכתיים ופרטניים רצף מניעה-התערבות מייצג את חשיבות האיתור המוקדם של צרכים התפתחותיים, ובכלל זה פגיעוּת לסיכון, צרכים מיוחדים, משברי חיים וכו לי . משמעות הרצף בעבודת הפסיכולוג החינוכי היא סיוע לצוותי חינוך באיתור מוקדם ובהתערבות פסיכו ־ חינוכית מותאמת לצורכי הילד ומערכת החינוך. ב ד בבד הפסיכולוג החינוכי שותף בעיצוב תפיסת המסגרת החינוכית בכל הנוגע לרווחה ולבריאות הנפש של ילדים ובני נוער. רווחתו ובריאות נפשו של התלמיד ה ן התשתית להתפתחות מיטבית וללמידה על מכלול היבטיה: הקוגניטיביים, הרגשיים, ההתנהגותיים והחברתיים. לגן ולבית הספר תפקיד משמעותי בתהליך זה. התפיסה הקיימת כיום בעולם המערבי היא שלמסגרת החינוכית יש הזדמנות להשפיע על התפתחותם הרגשית והחברתית של ילדים ולהיטיב ע י מה. מילוי משימה זו יתרום גם לפיתוח יכולות אקדמיות ותפקודים לימודיים .

1.3. עקרונות היסוד שהשירות הפסיכולוגי-חינוכי פועל על בסיסם

א. תפיסה הוליסטית ההתייחסות היא לכלל תחומי ההתפתחות – הקוגניטיבי, הרגשי, ההתנהגותי והחברתי – מתוך ראיית המאפיינים האישיים והייחודי י ם של הילד והדינמיות המתרחשת בתהליך התפתחותו .

ב. תפיסה אקולוגית יש לראות את סביבות החיים השונות של הילד – המשפחה, מסגרת החינוך והקהילות השונות בחייו (סביבת המגורים, חברת השווים, קהילות ההשתייכות השונות) – כבעל ות השפעה על ההתפתחות האישית. חשיבות מרכזית נודעת להעצמתן של דמויות משמעותיות להתפתחות: הורים, בני משפחה ומחנכים .

ג. איתור מוקדם איתור מוקדם של קשיים בהתפתחות מגביר משמעותית את הסיכוי להשפעה מיטיבה של תהליכי ההתערבות .

ד. ליווי התפתחות השירות הפסיכולוגי עומד לרשות המשפחה ומסגרות החינוך על בסיס רציף. יש ביכולתו לשמש גורם מלווה בתהליכי הגדילה, בהתאם לצרכים המשתנים במהלך ההתפתחות .

ה. פיתוח חוסן ועמידות המענה הניתן על ידי השירות הפסיכולוגי-חינוכי לפרט ולמערכת החינוך נועד להגביר משאבי חוסן ועמידות שמיוחסת להם חשיבות רבה בהתמודדות בשגרה, במצבי לחץ ובחירום. במערכת החינוך יש בהם משום תרומה להפחתה של נשירה ולקידום תלמידים עם קשיים בלמידה ו עם התנהגויות סיכון .

2. מדיניות שפ"י

2.1. כללי המדיניות של הפעלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי (שפ"ח) ברשויות המקומיות נקבעת על ידי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך (שפ"י) בשיתוף ובתיאום עם מרכז השלטון המקומי ובהתאמה לצרכים מגוונים ברשויות המקומיות. שפ"י מתווה את המדיניות של עבודת השפ"ח, קובע נהלים וסטנדרטים לעבודה מקצועית בכפיפות לחוקים המחייבים את העיסוק בפסיכולוגיה * ומספק תשתיות הכשרה וידע ב תוך הקפדה על אתיקה מקצועית. ** הפיקוח על עבודת השפ"ח מתבצע על ידי המערך הארצי והמחוזי של אגף הפסיכולוגיה בשפ"י. מתווה השירות הפסיכולוגי-חינוכי מתייחס לצרכים השונים של האוכלוסייה, לייחוד התרבותי, למאפייני הרשויות השונות, למגוון סוגי המסגרות החינוכיות ולהבדלים באחוזי הכיסוי של התקינה. כדי לקיים שירות פסיכולוגי-חינוכי בכל היישובים בארץ מוקצים תקני הפסיכולוגים על ידי שפ"י (68% מכל תקן) לרשויות המקומיות על פי מפתח תקינה. המפתח להקצאת התקנים מתייחס למספר התלמידים הלומדים במסגרות החינוך בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד על פי שכבות גיל וסוגי המסגרות. למרות השאיפה המקצועית לספק שירותים מגיל 3 שנים עד גיל 18 שנים, בשלב זה הקצאת תקני הפסיכולוגים על פי מדיניות משרד החינוך היא לגילי 5–15 לתלמידים במסגרות החינוך הרגיל ולגילי 3–21 לתלמידים בחינוך המיוחד. נוכחותו של השירות הפסיכולוגי-חינוכי בכל רשות מקומית בארץ מאפשרת פריסה רחבה ביותר ונגישות רבה ונוחה עבור האוכלוסייה. מבנה זה מאפשר מתן שירות פסיכולוגי-חינוכי ברמת היישוב והקהילה, קשר ישיר והדוק למערכת החינוך המקומית ולמסגרות החינוך בה והיכרות מעמיקה עם הצרכים ההתפתחותיים (הקוגניטיביים, הרגשיים והחברתיים) והחינוכיים של הילדים. על כל שפ"ח להשתתף בפיתוחם ובקידומם של השירותים הפסיכולוגיים על ידי השתתפות במשימות ברמה ארצית או מחוזית, כגון השתתפות בוועדות הכנסת ובמשרד החינוך, בוועדות בין ־ משרדיות ובצוותי עבודה מטעם שפ"י. השפ"ח פועל מטעם שפ"י כגורם מרכזי ברשות המקומית בתחום הבריאות והרווחה הנפשית של התלמידים. לפיכך הוא משמש גורם מקצועי מייעץ ומכוון עבור הרשות המקומית בכל הנוגע לכניסתם של גורמי בריאות נפש חיצוניים למסגרות החינוך. הכנסת גורם פסיכולוגי חיצוני למסגרת החינוכית הנוגע לתחום בריאות הנפש של תלמיד חייבת להיעשות על דעת מנהל השפ"ח ברשות המקומית ובהסכמתו. תפיסת העבודה של שפ"י מבוססת על שותפויות עם כל הגורמים במסגרות החינוך ובקהילה – יועצים חינוכיים ועובדי חינוך, בריאות, רווחה וקהילה – כדי לקדם מערכים רב ־ מקצועיים הפועלים בחבירה ובאיגום משאבים. * חוק הפסיכולוגים, 1977 (כולל תיקון 2005); חוק החינוך המיוחד, 1988; חוק זכויות החולה, 1996 . ** בהתאם לקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, 2004 .

2.2. מישורי עבודה מקצועיים שירות פסיכולוגי-חינוכי במיטבו מחייב שילובם של שני מישורים – מערכתי ופרטני – כמפורט להלן :

א. המישור המערכתי העבודה המערכתית כוללת הערכה והתערבות במערך החינוכי שברשות המקומית ובמסגרת החינוכית לצורך סיוע בפתרון בעיות בתחום הרווחה הנפשית בכל המישורים המשמעותיים: הקהילה, המוסד החינוכי, שכבת הגיל, הכיתה, הקבוצה והפרט, כדלקמן: ייעוץ וסיוע בתכנון ובגיבוש של מדיניות חינוכית ברמת הרשות המקומית הערכה מערכתית דינמית של מאפייני המסגרת החינוכית וצרכיה התערבות מערכתית באמצעות היוועצות (קונסולטציה) ועבודה משותפת (קולבורציה) עם צוותי חינוך ועם צוותים רב ־ מקצועיים.

ב. המישור הפרטני העבודה הפרטנית של הפסיכולוג החינוכי כוללת הערכה פסיכולוגית או פסיכותרפיה. ההחלטה לגבי הזהות של מקבל ההתערבות ואופי ההתערבות הפסיכולוגית (הערכה או טיפול) מבוססת על צורכי הילד, על עמדת ההורים, על צורכי המסגרת החינוכית ועל מרחב היחסים שביניהם. היא נתונה לשיקול דעתו המקצועית של הפסיכולוג, בתיאום עם מנהל המסגרת החינוכית שהוא משרת, על פי מדיניות השפ"ח ות ו כנית העבודה השנתית. ההערכה הפסיכולוגית היא הערכה של צרכים התפתחותיים והיבטים תפקודיים של ילדים, המתבצעת לרוב כהערכה דינמית, גם במהלך ההתערבות, ומאפשרת ניטור ובקרה של התהליך לכל אורכו עם גמישות בהתאמת דרכי ההתערבות. זהו מענה מותאם גיל, התפתחות ותרבות. הערכות פסיכולוגיות פרטניות לילדים תבוצענה בהתאם להנחיות של אגף הפסיכולוגיה בשפ"י. התערבויות פסיכולוגיות (טיפול, ייעוץ והדרכה) מיועדות לילדים, להורים ולמשפחות וכוללות טיפולים פרטניים או קבוצתיים, קצרי מועד או ארוכי טווח, על פי גישות מגוונות המקובלות מבחינה מקצועית.

2.3. כשירות מקצועית העיסוק בפסיכולוגיה חינוכית הוא עיסוק מקצועי מוכר מתוקף חוק הפסיכולוגים - 1977. השפ"ח כגוף מקצועי ציבורי אחראי להכשרתם המקצועית של הפסיכולוגים החינוכיים ולפיקוח על עבודתם. מחובתו להיות מעודכן בידע מהארץ ומהעולם ולהקנותו לפסיכולוגים העובדים בו לטובת מערכת החינוך והקהילה. מנהל השפ"ח אחראי לקיומם של מנגנוני הכשרה, השתלמות והדרכה מקצועיים. ת ו כניות ההכשרה וההדרכה של מערך הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות מתוכננות, מתוקצבות ומפוקחות מקצועית על ידי שפ"י. התמחותם של הפסיכולוגים החינוכיים מתבצעת בהתאם לת ו כנית ההתמחות בפסיכולוגיה חינוכית, על פי תקנות משרד הבריאות הנגזרות מחוק הפסיכולוגים (1977). השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברשויות רבות מקבל הסמכה על ידי משרד הבריאות כ"מוסד מוכר להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית".

3. הפעלת שירות פסיכולוגי-חינוכי ברשות המקומית

3.1. כללי בשנים האחרונות חל גידול במגוון ובהיקף של השירותים הפסיכולוגיים הנצרכים על ידי האוכלוסייה. שינוי זה נגזר משינויי חקיקה (כגון חוק החינוך המיוחד ופרק השילוב), משינויים במודעות הציבור ומשינויים במגמות החברתיות, ובכלל זה התנהגויות הסיכון בקרב תלמידים (אלימות, התעללות בילדים, פגיעות מיניות, סמים וכד ומה ) ומצבי לחץ וחירום. מתווה זה נועד לאפשר ייעוד מושכל של משאבי התקינה בהתאמה לצרכים המקומיים במסגרות החינוך ובקהילה. במציאות של עבודת השפ"ח קיים פער בין התקן הרצוי, המוגדר במסמך זה במפתח התקינה, לבין התקן המוקצה על ידי שפ"י. עבודת השפ"ח תתבסס על מטרות שפ"י ועל צורכי האוכלוסייה ברשות המקומית. בת ו כנית העבודה יוגדרו סדרי עדיפות שיאפשרו מתן שירותים יעיל ככל האפשר. במצבים שבהם אין הקצאת תקנים מלאה ישקלו מנהל השפ"ח ומנהל אגף החינוך את אופן הקצאת המשאבים למסגרות החינוך ברשות בהתאם להנחיות שלהלן.

3.2. הקצאת משאבים המפתח להקצאת תקנים מאפשר עבודה פסיכולוגית מיטבית על בסיס השקלול של כמה ממדים :

א. יחס סביר בין צורכי האוכלוסייה לבין המשאבים הציבוריים

ב. הבחנה בין צורכי החינוך הרגיל לצורכי החינוך המיוחד

ג. צרכים התפתחותיים שונים ברצף הגיל

ד. צרכים משתנים בהתאם לאזור (אזור סיכון ביטחוני, אזור מצוקה וכו לי ) . ידוע כי קיים פער בין הגדרת התקן לבין צורכי השדה. כל הקצאה חדשה של תקנים תשאף לתיקוני פערים , במידת האפשר. בשלב זה ישמש מפתח התקינה המובא להלן כמפתח עבודה מומלץ בכפיפות למגבלות התקציב : מפתח הקצאת התקנים לשפ"חים על ידי שפ"י (2003) תקן אחד ל ־ 500 ילדים בגיל הגן (3–6) וכיתות א ' תקן אחד ל ־ 1,000 תלמידים בכיתות ב'-י"ב תקן אחד ל ־ 300 תלמידים בחינוך המיוחד (בתי ספר לחינוך מיוחד, כיתות חינוך מיוחד במסגרות חינוך רגילות, גני ילדים של החינוך המיוחד ותלמידים זכאי שילוב הלומדים בחינוך הרגיל בבתי ספר ובגני ילדים) . בסמכותו ובאחריותו של הפסיכולוג הראשי או המחוזי להפעיל שיקול דעת בעת הקצאת התקנים ולתת עדיפות זמנית לאוכלוסיות ולקהילות בסיכון או במשבר (כגון עולים חדשים ובעלי מצוקות חירום ביטחוני או מצוקות כלכליות ועוד) .

3.3. תכנון עבודת השפ"ח לקראת פתיחתה של שנת לימודים יערוך מנהל השפ"ח מיפוי צרכים רשותי/יישובי מתוך ראיית צורכי הרשות/היישוב וצורכי המסגרות החינוכיות ולאור התקציב העומד לרשותו. כמו כן יגבש המנהל ת ו כנית עבודה יישובית, הכוללת הקצאת שירותים לרשות/ליישוב (השתתפות בוועדות היגוי ובדיוני מדיניות והתערבויות ברמת הקהילה וכו לי ) והקצאת שירות פסיכולוגי-חינוכי למסגרות החינוך על פי רמות השירות, כמפורט ב ־3 .4 להלן, בתיאום עם מנהל אגף החינוך ובשיתו פו . הת ו כנית תוגש לאישור הפסיכולוג המחוזי. במקרה של חילוקי דעות יכריע הפסיכולוג המחוזי . מיפוי הצרכים יכלול התייחסות למכלול הרכיבים המפורטים להלן : מאפייני הרשות: סוג הרשות (עירייה, מועצה מקומית, מועצה אזורית), גודלן וסוגן של המסגרות החינוכיות ונגישות שירותי בריאות הנפש בקהילה מאפייני האוכלוסיות: חינוך רגיל, חינוך מיוחד (סוגי מסגרות, סוגי לקויות ושילוב), אוכלוסיות הגירה, אוכלוסיות בסיכון או במשבר מאפייני המערך החינוכי: מאפייני מסגרות החינוך וקיומם של משאבים מקצועיים זמינים נוספים מאפייני השפ"ח: מצב התקינה של השפ"ח (אחוז הכיסוי), תקציבים נוספים, אפיוני אוכלוסיית הפסיכולוגים (מעמד מקצועי, ותק ועוד), הכרה בשפ"ח כמוסד מוכר להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית . בהתאמה, לקראת תחילת שנת לימודים יערוך הפסיכולוג מיפוי צרכים בכל מסגרת חינוכית (בי ת ספר /גן) שהוא נותן לה שירות, בשיתוף עם מנהל המסגרת, ותגובש ת ו כנית עבודה לפי רמת השירות (כפי שתפורט בהמשך) והקצאת השעות למסגרת החינוכית. הת ו כנית תוגש למנהל השפ"ח .

3.4. הנחיות להקצאת משאבים הפעלת שירות פסיכולוגי-חינוכי תכלול את שני הרכיבים האלה :

א. ניהול השפ"ח, השתתפות בישיבות צוות ובמשימות השפ"ח, הדרכה והתמקצעות, פעולות ייחודיות ברמה יישובית/קהילתית ופעולות אדמיניסטרטיביות מנהל השירות הפסיכולוגי-חינוכי יקצה כ ־ 20% מסך שעות התקן הכלליות של השפ"ח לניהול, להפעלה ולפיתוח מקצועי של כלל סגל השפ"ח, ובכלל זה הכשרת המתמחים. אחוז ההקצאה לצורך ההפעלה ייקבע לפי מאפייני השפ"ח וכוח האדם המועסק בו. מנהל השפ"ח יקצה יומיים בשנה בגין כל תקן למשימות שפ"י מחוזיות או ארציות, שיוכרו כימי עבודה לכל דבר. מנהל השפ"ח רשאי להקצות כ ־ 10% מסך שעות התקן לצורך פעולות ייחודיות או להרחבה זמנית של פעולות שוטפות בשירות האוכלוסייה, כדוגמת פסיכותרפיה, סדנאות להורים וכו לי , לפי שיקול דעתו ובתיאום עם מנהל אגף החינוך.

ב. שירות פסיכולוגי למסגרות חינוך: הקצאה לפי ת ו כנית העבודה על בסיס רמות השירות הקצאת שירות פסיכולוגי-חינוכי למסגרות חינוך תתבסס על 3 רמות של שירות פסיכולוגי-חינוכי המפורטות להלן והנבדלות זו מזו בהיקף ההקצאה של שעות פסיכולוג למסגרות החינוכיות ו משום כך גם בסוג הפעולות ובהיקפן . עיקרון זה חל על מסגרות בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד . רמה א עקרונות נוכחות סדירה של פסיכולוג במסגרת החינוכית קיומו של רצף המחייב שילוב של המישור המערכתי והמישור הפרטני, ב תוך מתן קדימות למישור המערכתי . ייעוד השירות למערכת החינוכית כולה: לצוותים, לתלמידים ולהורים . פעולות עבודה על הרצף של מניעה-התערבות: היוועצות ( קונסולטציה ) , הדרכה וליווי למסגרת החינוכית לצוותי החינוך והשתתפות בצוותים רב ־ מקצועיים השתתפות בוועדות על פי חוק מתן הערכות פסיכולוגיות * התערבות פסיכולוגית טיפולית * מתן ייעוץ וטיפול להורים ** התערבות במצבי לחץ ומשבר חירום . רמה ב עקרונות נוכחות פסיכולוגית חלקית וייעודית במסגרת החינוכית קיומו של רצף המחייב שילוב של הרובד המערכתי והפרטני, ב תוך מתן קדימות למישור המערכתי . פעולות מתן ייעוץ למנהל המסגרת החינוכית ובמידת הצורך לצוות החינוכי, על פי פנייה, הכולל לפחות 3 מפגשי עבודה בשנה בין מנהל המסגרת החינוכית לבין הפסיכולוג לצורך רציפות עבודה עם השפ"ח השתתפות בוועדות השמה השתתפות בוועדות שילוב בגיל הרך ייעוץ פסיכולוגי ראשוני למסגרות החינוך לנוכח אירועי סיכון חמורים ** התערבות במצבי לחץ ומשבר חירום . רמה ג כלל מתן שירות פסיכולוגי ייעודי לפעולות המפורטות להלן . התערבות במצבי לחץ ומשבר חירום השתתפות בוועדות השמה . * לילדים עם צרכים מיוחדים או לילדים בסיכון גבוה, על פי הפניית המסגרת החינוכית ולפי שיקול דעתו המקצועי של השירות הפסיכולוגי-חינוכי . ** על פי הפניית המסגרת החינוכית ולפי שיקול דעתו המקצועי של השירות הפסיכולוגי-חינוכי .

3.5. הקצאת שירותים במצבי לחץ/משבר/חירום השירות הפסיכולוגי-חינוכי שותף להיערכות החירום היישובית והחינוכית בכל סוגי המניעה: המניעה הראשונית – הכנת הקהילה והאוכלוסיות לשעת חירום בהיבטים מערכתיים; המניעה השניונית – התערבויות פסיכולוגיות מיידיות בחירום; המניעה השלישונית – התערבויות בעקבות מצבי חירום. מצבי לחץ, אסון, משבר וחירום מצריכים את התאמת הפעולה של השירות הפסיכולוגי-חינוכי ברמת המסגרת החינוכית וברמת היישוב, ולע י תים ברמה המחוזית ואף הארצית. עבודת הפסיכולוג באירועים אלה תתבצע ברובד פרטני, משפחתי או מערכתי, בהתאם לצרכים העולים ולפי שיקול דעתו המקצועי. ייתכנו מצבים שבהם יהיה צורך בהפניית משאבי השירות הפסיכולוגי-חינוכי מת ו כנית העבודה הקבועה לצורך התערבות בחירום. בחלק ממצבי החירום עלולות להידחות משימות שגרה בהתאם לסוג אירועי החירום והצרכים שיתעוררו בעקבותיהם. במצבי משבר מיוחדים ייתכן מתן סיוע פסיכולוגי ליישוב אחר. במקרים אלה י בוצע תיאום בין מנהלי השפ"חים למנהלי אגפי/מחלקות החינוך ברשויות הקולטות והשולחות, בידיעת הפסיכולוג המחוזי ועל פי הוראות חוזר המנכ"ל של השלטון המקומי 373 מחודש מאי 2000.

3.6. הרחבת השירותים הפסיכולוגיים במימון נוסף השפ"ח עשוי להרחיב ולהעמיק את השירותים הניתנים במסגרתו במימון ייעודי, לנוכח ת ו כניות/י ו זמות מעבר לעבודת השפ"ח הסטנדרטית או לאור צרכים נוספים. במצבים אלה ישקול מנהל השפ"ח, בשיתוף הרשות המקומית, את הי ו זמות/הצרכים ואת מקור מימונם. מתווה השירותים המורחב והגורמים המבצעים אותו יתואמו בכל שנה מחדש טרם הפעלתו בין מנהל השפ"ח ומנהל מחלקת אגף החינוך ברשות. שירותים אלה ייכללו בת ו כנית העבודה של השפ"ח. במקרים של ספק יש לפנות לפסיכולוג המחוזי לקבלת אישורו. השפ"ח ישאף לתת שירות זה באמצעות ניצול כוח אדם הקיים בו. ייתכנו מקרים שבהם יפעיל השפ"ח כוח אדם מקצועי חיצוני בכפיפות לפיקוחו המקצועי של מנהל השפ"ח ולהסדרים הקיימים ברשות המקומית. תישמר הפרדה ברורה בין שעות העבודה השוטפות של הפסיכולוג בשפ"ח לבין עבודתו במסגרת הרחבת השירות. עבודה זו כפופה לכללי האתיקה והיא כפופה מקצועית לפיקוח שפ"י. אופן ההפעלה, התעריפים ודרכי התשלום יתואמו בין מנהל השפ"ח לבין בעלי התפקידים ברשות המקומית בהתאם להנחיות המפורסמות על ידי מרכז השלטון המקומי ובהסתמך על תעריפי נציבות שירות המדינה. התשלום לפסיכולוג יתבצע באמצעות הרשות המקומית או באמצעות עמותה ציבורית באישור הרשות המקומית. כלל זה חל על שירות במימון ציבורי ועל שירות במימון הורים, כמפורט להלן:

א. שירות פסיכולוגי-חינוכי מורחב במימון ציבורי זהו שירות במימון ממסדי או ציבורי כדוגמת רשות מקומית / גופים ציבוריים / ת ו כניות לאומיות / פרויקטים של שפ"י / המגזר השלישי. להלן סוגי השירות הנכללים בשירות הפסיכולוגי המורחב במימון ציבורי: הרחבת אוכלוסיות כמפורט להלן:

1) שירות פסיכולוגי למסגרות חינוכיות בגיל הרך – מתחת לגיל חובה

2) שירות פסיכולוגי לבתי ספר תיכוניים

3) שירות פסיכולוגי למופנים על ידי השירותים החברתיים (רווחה) או על ידי גורמים אחרים ברשות המקומית העמקת שירות קיים, כמפורט להלן :

1) הערכות והתערבויות פסיכולוגיות לילדים, ובכללם ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים בסיכון

2) פיתוח ויישום של ת ו כניות התערבות

3) כל שירות נוסף החורג מהמכסות שהוגדרו במסמך זה .

ב. שירות פסיכולוגי משלים במימון הורים לא יינתן שירות פרטני במימון הורים לילדים עם צרכים מיוחדים * או לילדים בסיכון גבוה. להלן השירותים היכולים להינתן במסגרת שירות פסיכולוגי משלים בי ו זמת ההורים ובמימונם: הערכות פסיכולוגיות ההערכות הפסיכולוגיות תותרנה אך ורק במצבים האלה :

א) הערכות פסיכולוגיות בשכבות הגיל שאינן מקבלות שירות פסיכולוגי-חינוכי במסגרות החינוכיות (לא כולל, כאמור, ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים בסיכון גבוה)

ב) הערכות פסיכולוגיות לצורך הדלגה

ג) הערכ ות פסיכולוגיות לצורך שיבוץ למסגרות ילדים מחוננים או מוכשרים

ד) הערכות פסיכולוגיות לצורך התאמות בדרכי ההיבחנות לתלמידים לקויי למידה בבתי ספר על ־ יסודיים . התערבויות פסיכולוגיות אלה ההתערבויות הפסיכולוגיות (פרטניות או קבוצתיות) שתותרנה :

א. התערבויות טיפוליות

ב. סדנאות

ג. הרצאות . * בעלי זכאות בתוקף ועדה סטטוטורית .