אובדנות ילדים ובני נוער - מניעה והתערבות

.1 מבוא: .2 הגדרות : .3 המשנה החינוכית .4 נתונים כלליים .5 התנהגויות של תלמידים במצוקה רגשית ובסיכון לא ו בדנות .5.1 גורמי סיכון .5.2 סימני מצוקה אובדנית ורמזים ישירים ועקיפים .6 נוהלי התערבות כלליים בעת זיהוי סימן מחשיד לסיכון אובדני .6.1 ליווי אישי של התלמיד ונהלי השגחה במערכת החינוכית עם היוודע דבר הסיכון האובדני (ובהעדר התוויה אחרת מתחום בריאות הנפש):

.6.2 התערבות המערכת החינוכית לנוכח סיכון אובדני, איום להתאבדות או ניסיון התאבדות .6.3 נהלי יידוע במערכת החינוכית עם היוודע דבר הסיכון האובדני .6.4 מעקב ארוך טווח בעקבות הפניית תלמיד להערכת סיכון להתאבדות .6.5 י י דוע ודיווח על סכנה אובדנית במעבר ממסגרת חינוכית אח ת ל אחרת או בסיום שנות הלימודים .7 נהלי ההתערבות בעקבות ניסיון התאבדות .7.1 תלמידים לאחר ניסיון אובדני ו/או אשפוז פסיכיאטרי – ליווי ומעקב מתמשכים .8 נוהלי ההתערבות בעקבות התאבדות של תלמיד .8.1 יידוע בעקבות התאבדות .8.2 עקרונות התערבות במסגרת החינוכית בעקבות התאבדות .8.3 ליווי ותמיכה ארוכי טווח למוסד חינוכי במקרה התאבדות של תלמיד .9 התערבויות למניעת אובדנות במערכת החינוכית .9.1 מפגשי ר י ענון חוזר מנכ"ל והכשרת הצוותים במניעת אובדנות – "שומרי סף" .9.2 תוכניות למניעת אובדנות בקרב תלמידים 1 .0 נספחים נספח 1:

נושאים שיש לכלול בהנחיית הצוותים החינוכיים והטיפוליים בתהליך ההכשרה והר י ענון נספח 2 : בקשת הורים להערכת סיכון ו לטיפול נפשי במסגרת פרטית וויתור סודיות לקבלת מידע והעברתו, לטובת התלמיד:

נספח 3 : טופס הפנייה של תלמיד לשפ"ח , או למיון רפואי לצורך הערכת סיכון / המשך טיפול, בעקבות אירוע אובדני נספח 4 : עקרונות בסיסיים לניהול שיחה ראשונה בכיתה לאחר התאבדות או ניסיון התאבדות נ ספח 5 :

טופס דיווח נספח 6: מסרים לחיזוק חוסן נספח 7: גורמי סיוע ועזרה נספח 8 : עקרונות ל התאמת ההתערבות ל תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד נספח 9: הערת התייחסות לאוכלוסיית המחוננים

1. מבוא: החוזר בנושא: "אובדנות ילדים ובני נוער - מניעה והתערבות" עוסק בתופעה קשה ומדאיגה המוכרת בארץ ובעולם. חוזר זה מחליף את כל החוזרים הקודמים בנושא. על ־ פי נתוני משרד הבריאות, התאבדות היא גורם המוות השני בשכיחותו בקרב בנים , והשלישי בקרב בנות ב גילאי 15-

24. גיל ההתבגרות מאופיין בתהליכי גיבוש זהות , ב תנודות קיצוניות במצבי רוח, ב תחושות של חוסר יציבות, ב ביטחון עצמי מעורער ו לעיתים גם בשאלות קיומיות על משמעות החיים והמוות. מצוקה רגשית בגיל זה עלולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות המעידות על סיכון לאובדנות , אך לא תמיד ניתן להבחין מתי מדובר ב התנהגות נורמטיבית לגיל , ומתי קיימת סכנה ממשית . אף שההתנהגות המכוונת לאובדנות נפוצה יותר בגיל ההתבגרות, ידוע כיום מהטיפול בשטח ומהמחקר כי גם ילדים בגיל צעיר יותר עלולים לפתח מחשבות אובדניות, התנהגות אובדנית , ואף לבצע ניסיונות אובדניים. ילדים ובני נוער עם מוגבלות מתקשים בהבעה ובתקשורת, בהבנת המציאות ובמיומנויות חברתיות- מה שעלול להביא לפרשנות שאינה מדויקת באשר לאיתור ולאבחון כוונות והתנהגויות הקשורות באובדנות. גם בקרב תלמידים עולים י י תכנו קשיים בזיהוי מצוקה רגשית בגלל מחסום השפה. מעבר בין תרבותי עלול להעצים תחושות של ניכור, חוסר שייכות ותסכול. בתרבויות שונות סימני המצוקה שונים, לכן על אנשי החינוך להיות קשובים לתלמידים ולהוריהם ולהיעזר , במידת הצורך ובכפוף להסכמת ההורים, במגשרים חינוכיים בין תרבותיים הדוברים את שפת

ם. לאור זאת, על כלל הגורמים במערכת החינוך להכיר את סימני ה מצוקה ה רגשית המפורטים בחוזר, ו בעיקר אלו העלולים להצביע על סיכון לאובדנות . חשוב לציין שבעידן הנוכחי הפך המרחב הווירטואלי לזירה נוספת שבה נחשפות לעיתים כוונות התאבדות של ילדים ובני נוער. ברוב הפלטפורמות הגולשים יציעו תמיכה ויעודדו פנייה לעזרה שמטרתה למנוע את המעשה האובדני , עם זאת קיימים אתרים שבהם עלולים להופיע מסרים ותכנים מגבירי סיכון. תופעה ייחודית נוספת שיש להתייחס אליה בהקשר זה היא הנטייה לפרסם תמונות של פגיעות עצמיות ברשתות החברתיות ובאמצעי התקשורת השונים. גילוי תופעה זו, על כל צורותיה והשלכותיה , מחייב התערבויות בכל רמות המניעה. החוזר נועד להפנות את תשומת לב המנהלים, אנשי החינוך והטיפול לתופעה מדאיגה זו . אירוע של התאבדות או ניסיון אובדני משפיע באופן עמוק על הסביבה הקרובה והרחוקה ועלול לגרום לפגיעה רגשית ותפקודית בקרב אנשי צוות, תלמידים ומשפחות . חוזר זה עוסק במניעת סיכון להתאבדות החל מרמזים עקיפים, דרך אמירות ישירות של מצוקה נפשית העלולה להיות סימן לסיכון לאובדנות , לניסיון אובדני או להתאבדות. החוזר מתייחס לתפקידי המערכת החינוכית ברמת הפרט וברמת המערכת החינוכית הפורמלית והבלתי פורמלית בתחו מי המניעה (כולל ישום תוכניות חינוכיות ) וההתערבות בהתמודדות עם התופעה.

2. הגדרות : תלמיד יכלול: ילד : אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ ־ 3 - 13 ועד בכלל . נער : אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ ־ 14 - 17 . תלמיד עם צרכים מיוחדים : אדם בגיל 3 - 21 שזכאי לשירותי חינוך מיוחד. המערכת/המסגרת החינוכית : מוסדות חינוך, ובמקרה שבו מדובר בתלמיד פנימיי ה - גם המוסד הפנימייתי. סיכון ממשי ומיידי – מצבים שבהם קיימת סכנת חיים, אשר אינם ניתנים להתמודדות במסגרת השגחת הצוות החינוכי ודורשים מעורבות משטרה. מחשבות אובדניות - suicidal ideation = מחשבות אובדניות יכולות להתבטא בצורות שונות: הן עשויות להיות פסיביות, למשל הרצון למות, להיעלם. הן יכולות להיות פעילות, כמו מחשבות להרוג את עצמו, והן יכולות להיות תוכנית קונקרטית המתבצעת ברמת המחשבה בלבד, מבלי להתארגן בפועל ( Goldney et al 1989 ). כוונה אובדנית - intent = משאלה סובייקטיבית שפגיעה עצמית ת גרום למוות. התנהגות אובדנית = מעשים או התנהגויות המעידים על כוונת התאבדות. כל דבר מעשי שהוא מעבר למחשבה או דיבור, כמו למשל: היערכות עם אמצעי ספציפי (רכישת כדורים, הכנת חבל) או התארגנות לקראת התאבדות (חלוקת חפצים , כתיבת מכתב). ניסיון אובדני = מעשה של פגיעה עצמית או ניסיון לפגיעה עצמית, שבה מתקיים לפחות רצון מסוים למות כתוצאה מהמעשה. ניסיון אובדני אינו מחייב גרימת נזק בפועל, אלא עצם האפשרות לפגיעה או לנזק היא חלק מההגדרה . ניסיון אובדני שסוכל ( aborted ) על־ידי נסיבות חיצוניות. ניס יון אובדני שנזנח ( disrupted ) על־ידי האדם עצמו. קטלניות - lethality = מידת הסכנה לחיים בשל הניסיון האובדני. קטלניות עלולה להיות פוטנציאלית לאובדנות גם ללא נזק רפואי ממשי. פגיעה עצמית לא אובדנית non-suicidal self-injury - - NSSI = פגיעה עצמית מכוונת ללא כל כוונה למות. התאבדות - suicide = פעולה שבה אדם שם קץ לחייו ומביא למותו בכוונה תחילה. הכוונה יכולה להיות חלקית. איש מקצוע חינוכי - מנהל / מורה/מדריך בפנימייה יועץ המסגרת החינוכית - יועץ חינוכי של המסגרת החינוכית מטפל באמצעות אומנויות המועסק באמצעות מתי"א או במוסד החינוכי פסיכולוג שפ"ח - פסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי -חינוכי ברשות המקומית. עו"ס - עובד סוציאלי לחוק ילדים ובני נוער עו"ס פנימייתי - עובד סוציאלי מטעם האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער. צוות בין מקצועי - מנהל המסגרת החינוכית, יועץ המסגרת החינוכית/עובד סוציאלי במוסד הפנימייתי, מחנך, פסיכולוג שפ"ח/עו"ס פנימייתי, וכל גורם חינוכי ו/או טיפולי רלוונטי מצוות המסגרת החינוכית. איש מקצוע מתחום בריאות הנפש - פסיכולוג , פסיכיאטר, עובד סוציאלי. המינהל לחינוך התיישבותי - המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער. התוכנית הלאומית למניעת אובדנות - תוכנית בין משרדית בתוקף החלטת ממשלה (2013) ובהובלה של משרד הבריאות. התכנית הלאומית למניעת אובדנות (www.gov.il)

3. המשנה החינוכית הגברת המודעות לסימני מצוקה ולהתנהגויות סיכון בעזרת הכשרות, עשויה להוביל לפנייה לסיוע ולבקשת עזרה ובמידת הצורך להפניה לגורמים בקהילה. טיפול מיטבי מצריך שיתוף פעולה בין צוותים מקצועיים במסגרות החינוך והטיפול ובין גורמים רלוונטיים בקהילה: שרותי בריאות הנפש, קציני ביקור סדיר (קב"סים), האגף לשירותים חברתיים, האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי, קופות חולים, אגף חינוך וביטחון וגורמים רלוונטיים נוספים.

4. נתונים כלליים מצורף לינק לנתוני אובדנות בישראל מתוך האתר הרשמי של מדינת ישראל. נתונים אלה מתעדכנים מעת לעת. אובדנות בישראל, משרד הבריאות

5. התנהגויות של תלמידים במצוקה רגשית ובסיכון לא ו בדנות ילדים ובני נוער החווים מצוקה רגשית גבוהה עשויים לתת לה ביטוי במסגרות חייהם השונות: במשפחה, בין חברים, בסביבה הבית ספרית, במסגרת הפנימייתית, במדיות הווירטואליות השונות ועוד. המצוקה הרגשית תתבטא בצורות שונות : אמירות מילוליות, התנהגויות שונות, מכתבים, חיבורים, יומנים, פוסטים , בלוגים, סרטונים, ציורים ועוד. יש גם ילדים ובני נוער שלא יבטאו את מצוקתם , ו אלה זקוקים להזמנה אקטיבית כדי לשוחח על רגשותיהם במסגרת קבוצתית או אישית.

5.1. גורמי סיכון מחשבות אובדניות ו/או ניסיון אובדני קודם מעלים סיכון למעשה אובדני. פסיכופתולוגי ה ובעיקר דיכאון היא גורם מרכזי לסיכון. אירועי חיים מלחיצים : אירוע קיצוני, שינוי לרעה במצב חיים או משבר חד פעמי או מתמשך כגון: אובדן, פגיעה פיזית/מינית, בעיות עם החוק, בריונות, כישלון בתפקוד לימודי וכדומה. מבנה אישיותי ומאפיינים פסיכולוגיים : קושי בפתרון בעיות, אימפולסיביות, תוקפנות, דימוי עצמי נמוך, ראייה נוקשה ופסימית, תפיסה של הבעת מצוקה רגשית ופנייה לעזרה כחולשה, חוויה של בדידות, קושי להסתגל לשינויים וכדומה. גורמים משפחתיים וחברתיים : היסטוריה משפחתית של אובדנות, התעללות, קונפליקטים חריפים במשפחה, היעדר מערכת תמיכה משפחתית וכדומה. היסטוריה של קושי להיעזר בטיפול : החרפת פסיכופתולוגי ה בהעדר טיפול וכן קושי בהתמדה בטיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי. נגישות לאמצעים מסוכנים . השתייכות לאחת או יותר מקבוצות האוכלוסייה הבאות כרוכה בסיכון מוגבר: - מגדר- גברים ונערים ; - להט"ב ; - נפגעי נפש ; - עולים.

5.2. סימני מצוקה אובדנית ורמזים ישירים ועקיפים

א. התוויית תכנית אופרטיבית להתאבדות , ובכלל זה התייחסות לזמן שלאחר המוות.

ב. כתיבת מכתב התאבדות או הצהרה על כוונה להתאבד , לא להמשיך לחיות, דיבור על קולות שאומרים לילד\ ל נער להתאבד. ביטוי של רצון למות, בדרכים עקיפות: בציורים, בחיבורים, בשירים, ביומנים, בתכתובות אינטרנט, בהודעות סלולריות.

ג. חלוקת חפצים אישיים ומתנות.

ד. הצהרה על חוסר טעם בחיים , כתיבה על מצוקות ברשת , תחושת נטל על המשפחה ועל הסביבה.

ה. התנהגות דיכאונית ה עלולה להתבטא במצבי רוח ירודים המלווים בקשיי שינה, בשנת יתר, בהפרעות אכילה, בהסתגרות, בהתבודדות או בהתנתקות חברתית, באפתיה ובייאוש.

ו. התנהגות מוחצנת במסגרת החינוכית כמו: מרדנות, התפרצויות זעם ו אי שקט.

ז. התנהגויות מסוכנות, בע י קר צירוף של כמה התנהגויות: שימוש בסמים ובאלכוהול, פגיעה עצמית לא אובדנית , נהיגה פרועה, הימורים, הסתכנות, טיול במקומות מסוכנים , משחקים מסוכנים כגון: רולטת הכביש, רולטת גגות וכד ומה .

ח. התנהגות המאפיינת אבל , שלא בפרק הזמן הסביר והנורמטיבי, לאחר תקופת האבל - העלאה מוגזמת של זיכרונות על אנשים שנפטרו, ביקורים מוגזמים בבתי קברות, האדרה (גלוריפיקציה) של המוות, השתתפות בסיאנסים, השתייכות לכתות ו\או לתת- תרבות שסובבת סביב אידיאל המוות או חוסר משמעות החיים.

ט. התייחסות אובססיבית ל הצלחה , תוך גילוי של תגובה רגשית מוגזמת לכישלון, ולו הקטן ביותר.

י. ירידה בלתי מוסברת בהישגים הלימודיים , במיוחד כשמדובר בתלמידים טובים ומצטיינים. יא. ריבוי "מקרי" , כביכול, של תאונות ופגיעות גופניות או מחלות . יב. היעדרויות מרובות מהמסגרת החינוכית נמצא ו כקשור ות לכל התנהגויות הסיכון , כולל לאובדנות , ולכן ל כל מקרה של היעדרויות מרובות יש להתייחס לא רק כבעיית משמעת , אלא כסמן לאפשרות של מצוקה רגשית וקריאה לעזרה. בכל מקרה של זיהוי סימני מצוקה, כאמור בסעיף

5.2 לעיל, יש להתייעץ עם פסיכולוג מטעם השפ"ח/ איש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקהילה. במינהל לחינוך התיישבותי יש להתייעץ עם פסיכולוג השפ"ח/עובד סוציאלי או פסיכולוג מטעם האגף הפסיכוסוציאלי רפואי/איש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בנוסף, מומלץ שהיועץ החינוכי יקיים היוועצות עם מדריך מהיחידה להתמודדות במצבי משבר חירום ואובדנות של שפ"י.

6. נוהלי התערבות כלליים בעת זיהוי סימן מחשיד לסיכון אובדני הסיכון האובדני יבוא לידי ביטוי ב אחד או יותר מ הסימנים הבאים : הופעת סימני מצוקה וחשיבה אובדנית אמירות אובדניות כוונה אובדנית ניסיון אובדני פגיעה עצמית לא אובדנית . בכל מקרה שבו הובא לידיעת הצוות החינוכי קיומו של סיכון להתאבדות, מנהל המסגרת החינוכית יתכלל את הליווי וההתערבות תוך שיתוף בעלי תפקידים רלוונטיים במוסד החינוך ובהתאם להנחיית פסיכולוג מוסד החינוך ו/או מנהל השפ"ח.

6.1. ליווי אישי של התלמיד ונהלי השגחה במערכת החינוכית עם היוודע דבר הסיכון האובדני (ובהעדר התוויה אחרת מתחום בריאות הנפש):

א. במצבים של אירוע סיכון ממשי ומיידי לתלמיד - במצב של סכנת חיים, בהתאם להגדרה המופיעה בחוזר, ידווח הצוות החינוכי על האירוע למשטרה. לצד הפנייה למשטרה, יפעל המוסד החינוכי בהתאם להנחיות המופיעות להלן (סעיף

6.1.ב) הכוללות תהליכי השגחה של המוסד החינוכי על תלמיד, בנוסף לקיום פעולות של השגחה במוסד החינוכי, בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל.

ב. השגחה על התלמיד שקיים לגביו חשש לסיכון אובדני בגין התנהגות אובדנית, איום אובדני או ניסיון אובדני עד לבוא הוריו. ההשגחה תיעשה בהנחייתו של מנהל המסגרת החינוכית . קווים מנחים להשגחה :  השגחה על התלמיד באופן מידי על־ידי איש צוות חינוך עד להגעת הוריו - ההשגחה תיעשה ככל הניתן על־ידי אדם המוכר לתלמיד במטרה לאפשר לתלמיד תחושת ביטחון ואמון עד להגעת הוריו (במוסד פנימייתי ההשגחה תיעשה על־ידי מדריך הקבוצה שאליה משתייך התלמיד). חשוב, שמנהל המסגרת החינוכית בשיתוף היועץ החינוכי, ובפנימייה – בשיתוף עו"ס פנימייתי, יבחרו את איש הצוות החינוכי המתאים ביותר להימצא בקשר מידי ומתמשך עם התלמיד המראה סימני מצוקה . חשוב לספק הדרכה ותמיכה לאיש החינוך המלווה/משגיח על התלמיד. במוסדות החינוך הליווי יינתן על־ידי היועץ החינוכי ו/או הפסיכולוג של המסגרת החינוכית או על־ידי פסיכולוג מטעם השירות הפסיכולוגי- החינוכי. במוסד פנימייתי יינת ן לווי על־ידי העו"ס הפנימייתי, ובמידת הצורך גם על־ידי מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.  חשוב לוודא שלא י י מצאו כלי נשק או תרופות או כל אמצעי מסכן אחר בהישג ידו של הילד\הנער (כולל הרחקת תרופות שיש ברשותו, במקרה שהוא נוטל תרופות).  יידוע ההורים בדבר הסיכון האובדני וזימונם למסגרת החינוכית באופן מידי במקרה שבו תלמיד נמצא בסיכון אובדני, יש ליידע את ההורים באופן מידי. במקרה שבו התלמיד הנמצא בסיכון אובדני, עזב את תחום המסגרת החינוכית ללא השגחת מבוגר אחראי, יש ליידע מידית את ההורים וגורמי פיקוח חינוכי רלוונטיים, ובכפוף להסכמת ההורים יש ליידע את מוקד הביטחון ברשות המקומית. במקרה של תלמיד המתגורר במוסד פנימייתי - בנוסף ליידוע מוקד הביטחון של הרשות המקומית בהסכמת האפוטרופוס על התלמיד, יש ליידע גם את קב"ט המוסד הפנימייתי ואת מנהל אגף הביטחון במינהל לחינוך התיישבותי. במקרים ש בהם ההורים אינם ניתנים להשגה בשל שה י יה בחו"ל וכדו מה, מנהל מוסד החינוך או מי מטעמו י י וועץ ב מפקח המסגרת החינוכית, ב מנהל השפ"ח / מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי, במפקח על הייעוץ ובמקרה הצורך גם בעו"ס לחוק ילדים ונוער.

ג. קיום שיחה אישית עם התלמיד מיד לאחר קבלת דיווח אודות סיכון אובדני או איום בהתאבדות או ניסיון אובדני . את השיחה יקיים יועץ המסגרת החינוכית\ מחנך הכיתה\ איש צוות חינוכי-טיפולי המוכר לתלמיד (או בהנחייתו) . במקרה שמדובר בתלמיד המתגורר במוסד פנימייתי - יקיים את השיחה העובד הסוציאלי של שכבת הגיל של התלמיד/מדריך הקבוצה אליה משתייך התלמיד/ איש צוות חינוכי אחר במוסד הפנימייתי.  טרם קיומה של השיחה יש להיוועץ בפסיכולוג מטעם השפ"ח /במדריך מהיחידה להתמודדות במצבי חירום משבר ומניעת אובדנות /באיש מקצוע מתחום בריאות הנפש בקהילה. בהעדר פסיכולוג מטעם השפ"ח למסגרת החינוכית יש לפנות אל מנהל השפ"ח ברשות המקומית. במקרה שמדובר בתלמיד המתגורר במוסד פנימייתי- ההיוועצות תיערך עם העו"ס הפנימייתי ועם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי, או מי מטעמה. בעת השיחה חשוב להיות קשוב מאוד לתלמיד , להעניק לו תמיכה רבה ולהימנע לחלוטין משיפוטיות או הטפות מוסר. חשוב מאוד לשאול גם שאלות ישירות וברורות לגבי הכוונה האובדנית .

ד. שיתוף התלמיד בתהליך העומד להתרחש ובהסבר אודות ה חובה ליידע את הוריו מתוך דאגה לשלומו. השיתוף ייעשה על ־ידי יועץ המסגרת החינוכית\ מחנך הכיתה\ איש צוות חינוכי או טיפולי המקיים קשר עם התלמיד. אין להשאיר לתלמיד את זכות ההחלטה באשר ליידוע המשפחה. במקרה שמדובר בתלמיד המתגורר במוסד פנימייתי - השיתוף ייעשה על־ידי העובד הסוציאלי של שכבת הגיל של התלמיד/מדריך הקבוצה אליה משתייך התלמיד/ איש צוות חינוכי אחר במוסד הפנימייתי .

ה. במקרה שעולה חשש לסיכון של התלמיד בשל יידוע ההורים, יש לקיים היוועצות עם פסיכולוג המסגרת החינוכית ועו"ס לחוק נוער. במוסד פנימייתי ההיוועצות תיערך עם העו"ס הפנימייתי ועם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי. בקידום נוער חשוב לעדכן מפקח מחוזי.

ו. עם הגעת ההורים מנהל המסגרת החינוכית, היועץ ו/או הפסיכולוג יקיימו עימם שיחה לשם העברת מידע והפניה לגורמים הרלוונטיים, בהתאם לנסיבות ולעולה מן השיח עם התלמיד ועם הוריו. יש לקיים היוועצות עם פסיכולוג מטעם השפ"ח באשר לדחיפות ההפניה ולגורם אליו יש להפנות - הערכת סיכון בשפ"ח או הערכת סיכון במסגרת קופ"ח/ ברה"ן בקהילה/ בחדר מיון של בי"ח (נספח

3). במוסד פנימייתי - ההיוועצות באשר לדחיפות ההפניה והגורם אליו יש להפנות תיערך עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי או מי מטעמה. השיחה תתקיים עם מנהל המסגרת החינוכית הכוללת או עם מנהל הפנימיה ועם העו"ס הפנימייתי.

ז. הגורם החינוכי/ייעוצי המפנה להערכת הסיכון ימסור להורים מסמך כתוב, המפרט עובדות והתנהגויות על מצבו של הילד\הנער ויבקש הנחיה והמלצות לגבי המשך ההתערבות הנדרשת (דוגמה להפניה מצויה בנספח

3).

ח. במקרים ש בהם מסרבים ההורים או האפוטרופוסים לקחת את הילד\הנער להערכת הסיכון האובדני או מסרבים לתת את הסכמתם לכך, יש לערב עו"ס לחוק נוער ופסיכולוג המסגרת החינוכית להיוועצות ולהתוויית המשך ההתערבות. במידת הצורך בהעדר התקדמות, ניתן לפנות לעובדת סוציאלית מחוזית. במוסד פנימייתי - ההיוועצות תיערך עם העובדת הסוציאלית של המוסד. במידת הצורך ניתן לפנות גם למנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי או מי מטעמה. אין ל מנוע את הגעתו של התלמיד ל מסגרת החינוכית עד להבאת אישור להערכת הסיכון האובדני על ־ ידי ההורים . ב מקרים ש בהם יש חשש ממשי שהתלמיד מהווה סכנה לעצמו או לסביבתו, יש להיוועץ במפקח הכולל, במפקח על הייעוץ ו במנהל השפ"ח ולקבל החלטה בהתאם לנסיבות הספציפיות . במוסד פנימייתי - יש לכנס צוות בין מקצועי הכולל את הצוות החינוכי טיפולי המלווה את התלמיד במוסד החינוכי: מחנך, יועץ, מנהל בית הספר, מנהל הפנימיה/המדריך של התלמיד בפנימיי ה , עו"ס בפנימיי ה המלווה את התלמיד וצוות הפיקוח הכולל מפקח בית הספר, מפקח הפנימייה, מנהלת האגף לשירותים פסיכוסוציאליי ם רפואיים במנהל לחינוך התיישבותי או מי מטעמה, וכן מפקחת על הייעוץ. בישיבת הצוות תציג העו"ס המלווה את התלמיד את האבחונים ו את המסמכים של התלמיד , וכן דו " ח המתאר את תפקודו ואת מצבו הרגשי של התלמיד. הצוות הבין מקצועי יקיים דיון בעניינו של התלמיד , ובו תתקבל ההחלטה על הצורך בהערכת סיכון, וכן תתקבל החלטה על יכולתה של המסגרת הפנימייתית לתת מענה לתלמיד , בהתאם למצבו הרגשי. בהתאם למסקנות הדיון יחליט הצוות ה בין מקצועי אם התלמיד יכול להישאר במסגרת הפנימייתית או לא. יש לציין בפרוטוקול את ההחלטה ש ה תקבלה ואת השיקולים לקבלתה ול השאיר עותק של ההחלטה אצל היועץ החינוכי של מוסד החינוך . - הורים שילדם נמצא בסיכון אובדני, ומבקשים לממש את המלצות אנשי המקצוע באמצעות פסיכולוג קליני פרטי או באמצעות פסיכיאטר פרטי , יחתמו על טופס בקשת הורים להערכת סיכון ו לטיפול נפשי במסגרת פרטית (נספח 2 ) - במידה וההורים לא מממשים את ההמלצות יש לפנות לעו"ס לחוק נוער להיוועצות והתווי י ת המשך ההתערבות. - במקרים ש בהם ההורים אינם דוברים עברית, יש להיעזר במגשרים דוברי שפת ארץ המוצא, או בגורמים אחרים הדוברים את השפה , בכפוף להסכמת ההורים . - במצבים שבהם קיימים כבר גורמי טיפול פרטיים בקהילה או במסגרת ציבורית קהילתית, יש לבקש מההורים אישור ליצור קשר עם אותם גורמים ולקבל מהם ויתור סודיות בכתב . - תלמידים עם צרכים מיוחדים - חשוב לשתף את הגורמים הרלוונטיים, בהתאם לצורך ולקשר עם התלמיד . יש לוודא שהעברת מידע בין הגורמים נעשית בהלימה ל חוזר מנכ"ל העברת מידע .

ט. במקרים ש בהם נודע לגורם החינוכי על ניסיון אובדני שנעשה זה עתה במסגרת החינוכית או מחוצה לה , יש לזמן את ה הורים באופן מידי ול השגיח על התלמיד עד הגעתם. חשוב לשתף את התלמיד בתהליך ההפניה ולהפנות את התלמיד ואת הוריו לחדר מיון. הגורם החינוכי ימלא טופס אירוע חריג שיימסר לגורם המלווה את התלמיד לחדר המיון (נספח

3).

י. תיעוד מהלך ההתערבות בכתב - מידע זה חסוי , ויש להגן עליו ולהעבירו אך ורק על־פי הצורך ובהתאם לנהלים. יא. היועץ או איש הצוות החינוכי ו/או טיפולי ידווח באופן שוטף למנהל המסגרת החינוכית אודות מהלך ההתערב ות . במסגרת הפנימייתית יעשה דיווח שוטף בין היועץ החינוכי לעו"ס השכבה. גורמים במסגרת החינוכית, שעליהם יחליט ו המנהל והיועץ, ישמרו על קשר רציף עם הורי התלמיד בהתאם לצורך. במסגרת הפנימייתית - ההחלטה תהיה של מנהל המסגרת והעובד הסוציאלי של המוסד הפנימייתי. יב. במידת הצורך ובכפוף להסכמת הורים וחתימה על כתבי ויתור סודיות, יועץ המסגרת החינוכית, בהתייעצות ובתיאום עם פסיכולוג השפ"ח, יהיה בקשר עם גורמי טיפול רלוונטיים נוספים בקהילה המעורבים במקרה - גורמי בריאות נפש, רווחה, מסגרות חוץ בית-ספריות, רופא משפחה . במוסד פנימייתי - העו"ס הפנימייתי, בתיאום עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במנהל לחינוך התיישבותי או מי מטעמה , הם הגורמים שיהיו בקשר עם גורמי טיפול רלוונטיים נוספים. במסגרת קידום נוער - יש להיות בקשר עם עובד חינוך טיפול. יג. ניהול מעקב וליווי מתמשכים עבור תלמיד שהוגדר בהערכת הסיכון בסיכון אובדני גבוה ואושרה חזרתו למוסד החינוכי - יש לקיים ליווי ומעקב בין-מקצועי שיכלול את התלמיד ואת והוריו לאורך תקופה של שנה ממועד האירוע (לפחות 3 מעקבים) או עד ליציאתו ממעגל הסיכון. כל שלבי המעקב יתועדו בהתאם.

6.2. התערבות המערכת החינוכית לנוכח סיכון אובדני, איום להתאבדות או ניסיון התאבדות מנהל המסגרת החינוכית , בשיתוף היועץ החינוכי ו פסיכולוג המסגרת החינוכית , יכנס צל"ח (צוות לשעת חירום) וגורמים רלוונטיי ם נוספים מתוך המוסד החינוכי ויקיים בירור של מעגלי חשיפה ופגיעות לנוכח האירוע. הדיון יתמקד בצורכי ההתערבות המידיים וההמשכיים הנוגעים לתלמיד עצמו , לחברים, ל כיתה, ל שכבה , ל כלל התלמידים ב מסגרת החינוכית וכ דומה . במוסד פנימייתי - הצל"ח יכונס על ידי מנהל המסגרת הפנימייתית בשיתוף העובד הסוציאלי של שכבת הגיל של התלמיד והעובד הסוציאלי של המוסד. במוסד פנימייתי הדיון יתמקד בצורכי התלמיד, תוך התייחסות למגוריו במוסד הפנימייתי וליתר התלמידים במוסד זה.

א. הצוות יתכנן ויפעיל תכנית התערבות המכו ּ ונת לתלמידים שנחשפו לאירוע או לאלה הקרובים לתלמיד .

ב. הצוות יגבש פעולות הנדרשות ברמת הצוות החינוכי במסגרת החינוכית בהתאם למעגלי חשיפה ופגיעות.

ג. הצוות ישקול את אופן ההתייחסות להורי התלמידים במסגרת החינוכית. בהעדר פסיכולוג במסגרת החינוכית , יפנה מנהל המסגרת החינוכית ביחד עם היועץ החינוכי אל השירות הפסיכולוגי להיוועצות בסוגיית ההתערבות בקרב התלמידים , ההורים והצוות של המסגרת החינוכית. במוסד פנימייתי - מנהל המסגרת החינוכית יפנה ביחד עם העו"ס הפנימייתי להיוועצות עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי, או עם גורם מטעמה. היועץ החינוכי ייוועץ עם ה מפקח על הייעוץ ובהכוונתו עם מדריך להתמודדות עם מצבי משבר, חירום ומניעת אובדנות בנוגע ל שלבי ההתערבות הנדרשים. במסגרת פנימייתית - עו " ס השכבה ייו ו עץ עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי , או עם גורם מטעמה .

6.3. נהלי יידוע במערכת החינוכית עם היוודע דבר הסיכון האובדני  העברת מידע בתוך המוסד החינוכי תיעשה בהתאם לסמכויות ולתפקידים של גורמי המקצוע הרלוונטיים לביצוע תפקידם .  יידוע מנהל המסגרת החינוכית באופן מידי , ובהיעדרו - נציג מטעמו (סגן המנהל/רכז השכבה) . במוסד פנימייתי - בהעדרו של מנהל המוסד הפנימייתי, הדיווח יימסר לסגן מנהל המוסד או לרכז שכבת הגיל של התלמיד .  על מנהל המסגרת החינוכית ליידע את היועץ החינוכי ואת פסיכולוג המסגרת החינוכית ולהיוועץ עימם בנוגע להתערבות הנדרשת בשלב השיחה עם התלמיד ועם הוריו. במוסד פנימייתי - מנהל המוסד יידע את העובד הסוציאלי של שכבת הגיל של התלמיד, ואת העובד הסוציאלי של המוסד הפנימייתי .  מנ ה ל המסגרת החינוכית יידע את המפקח הכולל . במידת הצורך, עבור תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד הלומדים במוסד לחינוך רגיל, יידע גם את מפקח החינוך המיוחד. במוסד פנימייתי - מנהל המוסד יידע את המפקח הפנימייתי ואת העובדת הסוציאלית של המוסד.  יועץ המסגרת החינוכית יידע את המפקח על הייעוץ או גורם מטעמו על כל מקרה של ניסיון התאבדות וייוועץ בו בכל מקרה של התנהגות אובדנית. בנוסף, חשוב להיוועץ עם מדריך היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ומניעת אובדנות ועם פסיכולוג המסגרת החינוכית שנמצא בקשר רציף עם היועץ. במוסד פנימייתי - העו"ס הפנימייתי ייוועץ במנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי או עם גורם מטעמה.  מ נהל השירות הפסיכולוגי חינוכי יידע את הפסיכולוג המחוזי / פסיכולוג רכז מחוזי לתחום מניעת התאבדויות על כל מקרה של ניסיון התאבדות. במוסד פנימייתי - העו"ס הפנימייתי ידע את מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי ואת פסיכולוגית המינהל לחינוך התיישבותי.  מנהל המסגרת החינוכית או מי מטעמו יידע את הורי התלמיד , ב ליווי אנשי המקצוע , וינחה אותם בכל הנוגע לשמירה על התלמיד והשגחה עליו לצורך הבטחת שלומו האישי ולצורך מתן מענה מתאים למצבו ו ל צרכיו. במוסד פנימייתי - מנהל המסגרת הפנימייתית יידע את הורי התלמיד בהדרכת עו"ס המסגרת ובהיוועצות מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי רפואי או גורם מטעמה. כאשר אין יכולת להיוועץ עם השרות הפסיכולוגי חינוכי, יש להנחות את ההורים לפנות לגורמי בריאות הנפש בקהילה. במוסד פנימייתי - ההיוועצות תיעשה ע"י מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי רפואי או גורם מטעמה.  יש ל שקול, בהיוועצות משותפת, יידוע של מחנך הכתה ורכז השכבה . במוסד פנימייתי יש לשקול יידוע עו"ס ומדריך פנימייה .  במסגרות החינוך המיוחד יש ליידע את גורמי הטיפול הרלוונטיים במוסד החינוכי המלווים את התלמיד . בכל מצב שבו קיימת העברת מידע בין מערכות ובין מוסדות חינוך יש לפעול בהתאם לחוזר מנכ"ל העברת מידע בין מוסדות חינוך.  היידוע לגורמים רלוונטיים ברשות יתבצע בהתאם לרצף הטיפולי -חינוכי שנבנה על ידי אנשי החינוך, הרווחה ובריאות הנפש ברשות במסגרת התוכנית הלאומית למניעת אובדנות, בכל מקרה ייעשה הדיווח ללא כל פרטי זיהוי. במוסד פנימייתי - היידוע ייעשה לאחר היוועצות עם עו"ס המסגרת הפנימייתית.

6.4. מעקב ארוך טווח בעקבות הפניית תלמיד להערכת סיכון להתאבדות

א. ההורים יתבקשו לעדכן את היועץ החינוכי בדבר ההגעה להערכת הסיכון . במוסד פנימייתי יתבקשו ההורים לעדכן את העובדת הסוציאלית של המוסד.

ב. ההורים יתבקשו להעביר לידי יועץ המסגרת החינוכית את המלצות הגורם המקצועי שביצע את הערכת הסיכון.

ג. המעקב אחר שלומו של התלמיד יתבצע על־ידי הצוות החינוכי ועל־ידי פסיכולוג השפ"ח לאורך שנה לפחות מיום קבלת הערכת הסיכון . המעקב יתייחס לתפקודו של התלמיד, ליישום המלצות שניתנו בהערכת הסיכון ולהפעלת תוכנית פסיכו-חינוכית מלווה שהותאמה לתלמיד. לצורך המעקב יתקיים קשר עם התלמיד, עם הוריו ועם גורמי הטיפול הרלוונטיים, בכפוף לויתור סודיות ותוך שמירה על כללי חיסיון מידע. ריכוז כל המידע אודות התלמיד ייעשה על־ידי היועץ החינוכי במסגרת החינוכית. במוסד פנימייתי - ריכוז המידע ייעשה על־ידי העובדת הסוציאלית של המוסד.

6.5. י י דוע ודיווח על סכנה אובדנית במעבר ממסגרת חינוכית אח ת ל אחרת או בסיום שנות הלימודים

א. בכל מקרה של מעבר למסגרת אחרת, כשיש סיכון לאובדנות, יש ל הסביר להורים את חשיבות העברת המידע ול שכנע אותם לחתום על ויתור סודיות כדי שניתן יהיה להעביר מידע לטובת המשך טיפול רציף בתלמיד. יש לפעול בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל העברת מידע בין מוסדות חינוך .

ב. ההסכמה תינתן בכתב.

ג. דיווח על סיכון אובדני במעבר של תלמיד ממסגרת חינוכית אח ת ל אחרת , ייעשה רק לאחר החלטת צוות בין-מקצועי (הכולל לכל הפחות: מנהל, פסיכולוג שפ"ח , יועץ חינוכי) , ו זאת ב הסכמת הורים בכתב. במוסד פנימייתי - הצוות הבין-מקצועי יכלול את מנהל המוסד, העו"ס הפנימייתי ומנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי או גורם מטעמה.

ד. במקרה שבו לא ניתנת ההסכמה של הורים להעברת המידע, והצוות הבין-מקצועי חושש שאי יידוע המסגרת החינוכית החדש עלול לסכן את התלמיד, יש לפעול בהתאם לחוזר מנכ"ל העברת מידע בין מוסדות חינוך וכן לערב עו"ס לחוק נוער . במוסד פנימייתי יש להיוועץ גם עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי רפואי ועם מפקח הפנימייה.

ה. במקרה של תלמיד העומד להתגייס וקיים חשש לשלומו האישי, תת קיים היוועצות של הצוות הבין-מקצועי . אם ייקבע על־ידי הצוות הבין-מקצועי שקיימת סכנה לשלומו של התלמיד, יש ליידע את ההורים ולהמליץ בפניהם ליידע את גורמי בריאות הנפש בלשכת הגיוס בדבר מצבו של ילדם. הפנייה להורים בנדון ת י עשה גם בכתב.

ו. במקרה ש בו קיימת סכנה ממשית , והתלמיד או הוריו מתנגדים ליידע את לשכת הגיוס, תיוועץ המסגרת החינוכית בעובדת הסוציאלית ברשות, וזו תפעל בשיקול דעת מול גורמי בריאות הנפש בלשכת הגיוס.

ז. יש ליידע את התלמיד ו את הוריו על החלטה זו למרות התנגדותם .

ח. יש לתעד את כל התהליך בכתב ולשמור את התיעוד.

7. נהלי ההתערבות בעקבות ניסיון התאבדות נוהל זה מבטל נוהל קודם בהקשר לו ו עדת בדיקה בעקבות ניסיון אובדני, בתוך חוזר המנכ"ל: "הפעלת ועדות בדיקה בתוך מערכת החינוך 1 ביולי 2011 "

א. עם קבלת מידע על ניסיון התאבדות הכולל פציעה , הזדקקות לטיפול רפואי או אשפוז, או כשמדובר בניסיון התאבדות חוזר , ידווח מנהל המוסד החינוכי למפקח הכולל אודות האירוע, ובמוסד פנימייתי למפקח הפנימייתי. יועצת בית הספר תדווח למפקחת על הייעוץ, ובמוסד פנימייתי גם לצוות הפסיכוסוציאלי . מפקח מוסד החינוך בשיתוף עם המפקח על הייעוץ ידווחו למנהל המחוז . במוסד פנימייתי - הדיווח ייעשה על־ידי המפקח הפנימייתי בשיתוף עם המפקח הפסיכוסוציאלי של המוסד . המפקח על הייעוץ ומדריך היחידה ידווחו לממונה למצבי חירום ומניעת אובדנות בשפ " י משרד החינוך . במוסד פנימייתי – הדיווח ייעשה על ­ ידי המפקחת הפסיכוסוציאלית .

ב. המפקח על המסגרת החינוכית , בהיוועצות עם המפקח על הייעוץ ומנהל השפ"ח /פסיכולוג מחוזי ימנה צוות רב -מקצועי בראשותו וידווח על כך למנהל המחוז. במוסד פנימייתי - המינוי ייעשה על ידי המפקח הפנימייתי, בהיוועצות עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי או גורם מטעמה.

ג. תפקיד הצוות - ניתוח מקצועי של האירוע ותהליכים רלוונטיים שאירעו לפניו על סמך המידע שהובא לידיעת הצוות , ניסיון להבנת עולמו של התלמיד בהקשר האישי, המשפחתי, החברתי (גורמי סיכון וגורמי חוסן) , גיבוש תוכנית התערבות לטווח ארוך ומעקב אחר יישומה. הצוות יקבל החלטה לגבי הגורם המקצועי האחראי על המשך ליווי ה מקרה ( “case manager” ) ויעדכן את ההורים בתוכנית ההתערבות.

ד. הרכב הצוות ה רב -מקצועי יהיה כדלקמן: המפקח על מוסד החינוך – יושב ראש מנהל השירות הפסיכולוגי חינוכי או נציגו מפקח על היועצים או נציג מטעמו (ניתן להיעזר במדריכי היחידה להתמודדות עם מצבי משבר, חירום ומניעת אובדנות במחוז) מנהל מוסד החינוך יועץ מוסד החינוך פסיכולוג מוסד החינוך במידת הצורך, קב"ס איש צוות חינוכי המכיר את התלמיד, בהתאם לשיקול דעת של הצוות הרב מקצועי . עבור תלמידים הזכאים לשירותי חנ"מ – איש צוות טיפולי מהמוסד החינוכי/ מתי"א המלווה את התלמיד במידה ויש , במידת הצורך מפקח חינוך מיוחד במוסד פנימייתי יש לצרף גם את מנהל המוסד הפנימייתי, עו"ס הקבוצה, מפקח הפנימייה ומדריך מטעם האגף הפסיכוסוציאלי רפואי. הצוות הרב מקצועי יזמין בהתאם לשיקול דעתו את הורי התלמיד, ובתיאום עם ההורים ובהסכמתם בכתב, יזמין אנשי מקצוע נוספים על פי שיקולי דעת ו .

7.1. תלמידים לאחר ניסיון אובדני ו/או אשפוז פסיכיאטרי – ליווי ומעקב מתמשכים

א. כינוס צוות רב מקצועי - מנהל מוסד החינוך יכנס צוות רב מקצועי בית ספרי לגיבוש מהלכי הליווי והתמיכה בתלמיד.

ב. ליווי ותמיכה - הצוות הרב מקצועי ימנה דמות משמעותית לצורך ליווי ותמיכה לתלמיד. יש להקפיד על ליווי מותאם לכל תלמיד, לרבות תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד.

ג. ליווי ארוך טווח - הליווי והתמיכה בתלמיד יימשכו לאורך זמן ובהתאם לתוכנית ההתערבות שנבנתה עבורו, לרבות תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד. יש לשתף בתהליך מורים רלוונטיים, בהתאם להמלצות הצוות הרב מקצועי וגורמי מקצוע נוספים. במוסד פנימייתי - יהיו שותפים לליווי מנהל הפנימיה ומדריך הקבוצה של התלמיד.

ד. קשר עם ההורים - יועץ מוסד החינוך, בתיאום עם הפסיכולוג, י משיך ללוות את ההורים ויפעל בהתאם לתוכנית ההתערבות ובשיתוף עם גורמי מקצוע טיפוליים ורפואיים רלוונטיים במוסד החינוכי ומחוצה לו. במוסד פנימייתי -העובדת הסוציאלית של שכבת הגיל של התלמיד תתייעץ עם המפקחת הפסיכוסוציאלית של המוסד.

ה. העברת המלצות ההערכה הפסיכיאטרית למוסד החינוך: העברת המלצות הגורמים הטיפוליים - ההורים יתבקשו להעביר את המלצות ההערכה הפסיכיאטרית לידי יועץ המסגרת החינוכית לצורך גיבוש תוכנית ליווי בית ספרית. במוסד פנימייתי - המלצות ההערכה הפסיכיאטרית יעברו לידי העובדת הסוציאלית של שכבת הגיל של התלמיד. מידע בנוגע למענים טיפוליים - י ועץ מוסד החינוך יבקש מההורים מידע באשר להמשך טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי לתלמיד במסגרות בקהילה או באופן פרטי , אם המידע מצוי ברשותם . מומלץ להדגיש בפני ההורים את חשיבות העברת המידע לצורך תיאום ובניית תוכנית התערבות מותאמת לתלמיד. במוסד פנימייתי - העובדת הסוציאלית של שכבת הגיל של התלמיד או העובדת הסוציאלית של המוסד יבקשו מידע זה מההורים לצורך המשך הליווי אי הסכמת הורים להעברת מידע או למענה טיפולי - מומלץ להסביר להורים את החשיבות שבשיתוף מוסד החינוך בהמלצות גורמי הטיפול השונים כדי שניתן יהיה לתת מענה מתאים לצרכיו של התלמיד. יצוין כי ההחלטה בדבר מענה טיפולי מצויה בידי ההורים. במצב של חשש נוכח אי מתן מענה טיפולי והיעדר שיתוף פעולה או ה סכמה לה עברת מידע , יידע מנהל מוסד החינוך על כינוס ועדה בין מקצועית. מנהל מוסד החינוך יכנס צוות בין מקצועי הכולל את יועץ מוסד החינוך, פסיכולוג, מפקח מוסד החינוך וכל גורם רלוונטי אחר, לרבות עובדת סוציאלית לחוק הנוער. הורי התלמיד יוזמנו לוועדה או לחלק ממנה, ויתקיים עימם שיח אודות מצבו של התלמיד והצורך המידי במתן מענה טיפולי לטובת ילדם. במוסד פנימייתי - ההתייעצות תיערך בין מנהל המוסד, העובדת הסוציאלית של המוסד, עובד מטעם האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי והמפקח הפנימייתי. אי הסכמת הורים למענה טיפולי לאחר הוועדה - במקרים ש בהם ההורים אינם מסכימים להמלצות הצוות הבין מקצועי ועדיין קיים חשש לשלומו ו/או למצבו הרגשי של התלמיד, יש ליידע את העובדת הסוציאלית לחוק הנוער ברשות בכתב, וזו תפעל בהתאם לסמכותה. כמו כן, ניתן לפנות להתייעצות עם הפסיכיאטר המחוזי.

ו. תיעוד - יש לתעד בצורה מסודרת ועקבית את כל המהלכים הטיפוליים והחינוכיים הנעשים עם התלמיד על־ידי גורמי הסיוע השונים בתוך המסגרת החינוכית ומחוץ לה.

8. נוהלי ההתערבות בעקבות התאבדות של תלמיד במקרה של חשד להתאבדות מוגמרת בתוך המסגרת החינוכית או בפעילות חינוכית יש לבודד את הזירה ולהתקשר למד"א, למשטרת ישראל ולהורי התלמיד. בהמשך יש לפעול בהתאם להנחיות משטרת ישראל. המשך הליווי של האירוע ייעשה בהתאם להנחיות בחוזר זה.

8.1. יידוע בעקבות התאבדות יידוע גורמי מקצוע במחוז ברשות ובמטה :

א. מנהל מוסד החינוך יידע את המפקח הכולל , והיועץ ידווח למפקח על הייעוץ של המסגרת החינוכית . אם מדובר בתלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחד -יש ליידע את מפקח החינוך המיוחד. במוסד פנימייתי – מנהל המוסד יידע את המפקח הפנימייתי ואת מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.

ב. מפקח מוסד החינוך יידע את מנהל המחוז. במוסד פנימייתי - הדיווח למנהל המחוז ייעשה על־ידי המפקח הפנימייתי.

ג. יועץ המסגרת החינוכית יידע את המפקח על הייעוץ, והוא יידע את מנהלת אגף יעוץ. המפקח על הייעוץ יעדכן גם את מדריך החירום ואת הממונה להתמודדות עם מצבי חירום ו מניעת אובדנות במטה שפ"י , וזו תעדכן את מנהלת אגף בכיר שפ"י. במוסד פנימייתי - מנהל המוסד יידע את המפקח הפנימייתי ואת מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.

ד. מנהל המחוז יידע את מנכ"ל המשרד.

ה. מנהל המסגרת החינוכית יידע את מנהל המחלקה לחינוך ברשות המקומית ואת מחלקת הרווחה.

ו. פסיכולוג המסגרת החינוכית יידע את מנהל השירות הפסיכולוגי (אם אין פסיכולוג , יידע המנהל את מנהל השפ"ח). במוסד פנימייתי - העו"ס הפנימייתי יידע את מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי או גורם מטעמה.

ז. מנהל השפ"ח יידע את הפסיכולוג המחוזי, והוא יידע את מנהלת אגף פסיכולוגיה במטה שפ"י. יידוע גורמי מקצוע והורים במוסד החינוך:

א. עם קבלת ידיעה על התאבדות תלמיד , על מנהל מוסד החינוך ליידע את פסיכולוג מוסד החינוך ויועץ מוסד החינוך (אם אין למוסד החינוך פסיכולוג, יידע המנהל את מנהל השירות הפסיכולוגי חינוכי ברשות המקומית). במוסד פנימייתי - המנהל יידע את העו"ס הפנימייתי ואת מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.

ב. לאחר היוועצות עם הפסיכולוג ועם היועץ, יידע מנהל מוסד החינוך את הצוות החינוכי -טיפולי במסגרת החינוכית. במוסד פנימייתי - ההיוועצות תיערך עם העו"ס הפנימייתי ועם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.

ג. מנהל המוסד והיועץ החינוכי ישקלו האם ליידע את הורי תלמידי המוסד החינוכי לגבי פטירת התלמיד ודרכי ההתמודדות עם האבל והאובדן, בתיאום עם הורי המנוח ובהיוועצות עם מפקח הייעוץ במחוז, עם הממונה להתמודדות במצבי חירום ומניעת אובדנות ועם מנהל השפ"ח. במוסד פנימייתי - ההיוועצות תיערך עם העו"ס הפנימייתי , עם מנהלת האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי ועם פסיכולוגית ה מינהל לחינוך התיישבותי .

8.2. עקרונות התערבות במסגרת החינוכית בעקבות התאבדות

א. עם היוודע דבר האירוע על המפקח הכולל והמפקח על הייעוץ להגיע למסגרת החינוכית ולסייע למנהל ולהנהלת המוסד החינוכי (הצל"ח -צוות לשעת חירום) בהתאם לצרכיהם. במוסד פנימייתי - האחריות להגעה למוסד תחול על המפקח הפנימייתי ועל נציג מקצועי מטעם האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי .

ב. על מנהל המסגרת החינוכית לקיים הערכת מצב עם הצוות הבין-מקצועי (צל"ח-צוות לשעת חירום) של המסגרת החינוכית: רכז שכבה, מחנך, פסיכולוג השפ"ח , יועץ וכל גורם חינוכי רלוונטי בצוות באשר לצרכי ההתערבות הנוגעים לתלמידים של המוסד החינוכי במעגלים השונים ובהתאם למאפייני האירוע : חברים קרובים, תלמידי הכיתה והשכבה וכלל התלמידים במסגרת החינוכית. במוסד פנימייתי יש לערב את עו"ס השכבה, מדריך השכבה ומנהל המוסד הפנימייתי.

ג. מנהל המסגרת החינוכית בתאום עם הצל"ח של המסגרת החינוכית ידאג ו לקיים קשר עם הורי התלמיד שהתאבד . מומלץ למנות איש קשר מהמסגרת החינוכית שיהיה בקשר מתמשך עם הורי התלמיד שהתאבד.

ד. הצל"ח יגבש דרכי פעולה בכל הנוגע ליידוע, להסברה ולהתוויית דרכי התערבות מתאימות בכל טווחי הזמן ובכל המעגלים הרלוונטיים .

ה. הצ ל"ח יפעיל תוכנית התערבות בהתאם.

ו. הצ ל"ח יעקוב אחר השפעות האירוע על האוכלוסיות הרלוונטיות בכל מעגלי הפגיעות בטווח הקצר ו בטווח הארוך , ויקיים פגישות תכנון ובקרה קבועות ולאורך זמן.

ז. מנהל המסגרת החינוכית , בעזרת היועץ והפסיכולוג של המסגרת החינוכית, יקיים מפגשי הדרכה לצוות החינוכי -טיפולי. המפגשים יתמקדו בעקרונות השיחה עם התלמידים לנוכח התאבדותו של התלמיד ובזיהוי סימני מצוקה של התלמידים, ובכלל זה איתור ומיפוי מעגלי פגיעות. במוסד פנימייתי - מנהל המסגרת ייעזר בעו"ס הפנימייתי ובפסיכולוגית המחוז, או בנציג מקצועי מטעם האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.

ח. יועץ / פסיכולוג המסגרת החינוכית ילווה את מחנך הכתה של התלמיד שהתאבד , את מחנכי הכ י תות הנוספות בשכבה ו כן ילווה מורים המגלים סימני מצוקה בעקבות ההתאבדות. במוסד פנימייתי - העו"ס הפנימייתי ילווה את המדריך של התלמיד ואת יתר המדריכים בפנימיי ה .

ט. הפסיכולוג והיועץ יערכו עם הצוות כולו מפגשים לעיבוד האירוע ברמה האישית וברמה המקצועית כדי לתמוך ולסייע בתהליך ההתמודדות עם האירוע ו עם השלכותיו המתמשכות . במוסד פנימייתי - המפגשים ייערכו על־ידי העו"ס הפנימייתי ו פ סיכולוגית המחוז, או עם נציג מקצועי מטעם האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי.

י. יועץ המוסד החינוכי, בשיתוף עם מחנכי הכיתות והמורים המקצועיים , יקיים מעקב אחר התלמידים שגילו תגובות התנהגותיות ורגשיות מדאיגות לנוכח ההתאבדות . במוסד פנימייתי - המעקב ייערך על־ידי העו"ס הפנימייתי ועל־ידי המדריכים בפנימיי ה . יא. יועצים במסגרות החינוכיות, ש בהן לומדים האחים של ו/או קרובי משפחה של ה תלמיד שה תאבד, ידאגו לליווי ולתמיכה בהם. במוסד פנימייתי - העו"ס הפנימייתי ידאג לליווי ולתמיכה בקרובי משפחה של התלמיד שהתאבד. יב. מנהל המסגרת החינוכית, בשיתוף עם היועץ והפסיכולוג , יציעו הדרכה ל כלל ה הורים במסגרת החינוכית, בסמיכות לאירוע ככל הניתן, ובמעגלים הרלוונטיים לאירוע כגון: הורי הכתה, השכבה, הורי חברים וכלל הורי המסגרת החינוכית והחברים במסגרות החינוך הבלתי פורמלי שבהן היה פעיל. במוסד פנימייתי - אחראים לכך מנהל המסגרת בשיתוף עם העו"ס הפנימייתי. יג. רצוי להציע לתלמידים ולהורים ערוצים לפנייה לעזרה בתיאום עם השירות הפסיכולוגי-החינוכי לימים הראשונים שלאחר האירוע. במוסד פנימייתי ניתן להפנות את ההורים לעו"ס השכבה. יד. בעקבות אירוע התאבדות עשוי לעלות צורך בפעולות הנצחה שונות . יש לקיים דיון בנושא בצוות הבין - מקצועי ולהיוועץ על־פי הצורך במפקח הכולל , במפקח על הייעוץ , במנהל השפ " ח ו / או במדריך מהיחידה להתמודדות בחירום ומניעת אובדנות במחוז . במוסד פנימייתי - ככל שיהיה צורך , ההיוועצות תיערך עם העו " ס הפנימייתי ו / או פסיכולוג המחוז ו / או עם נציג מקצועי מטעם האגף הפסיכוסוציאלי - רפואי במינהל לחינוך התיישבותי .

8.3. ליווי ותמיכה ארוכי טווח למוסד חינוכי במקרה התאבדות של תלמיד רקע התאבדות של תלמיד היא אירוע קשה ומטלטל עבור המשפחה, החברים, צוותי החינוך והורי התלמידים. הניסיון והמחקר מלמדים כי מוסד חינוכי שנחשף לאירוע כזה זקוק לליווי ולתמיכה רגשית מתמשכת לצורך עיבוד חוויית האובדן, חזרה מדורגת לשגרה ושיקום הרווחה הנפשית של כלל הנפגעים.. תכנון הליווי ומועדו : בתום ימי האבל, ולא יאוחר מעשרה ימים לאחר ההתאבדות, יכנסו מפקח בית הספר ומפקח היעוץ את הצל"ח של המסגרת החינוכית לצורך תכנון של ליווי מתמשך למוסד החינוכי. מנהל המסגרת החינוכית יצרף בעלי תפקידים נוספים לצל"ח (צוות לשעת חירום) לפי שיקול דעתו לצורך בניית מהלך התערבות מותאם צרכים ובראייה ארוכת טווח. חשוב לשתף בבניית מהלך ההתערבות את יועץ השכבה, את פסיכולוג המסגרת החינוכית (אם ישנו), ואת מחנך הכתה ולהיעזר ב מדריך מהיחידה להתמודדות במצבי חירום ומניעת אובדנות של שפ"י במשרד החינוך. עבור תלמידים הזכאים לשרותי חינוך מיוחד - יש לשתף את גורמי הטיפול במוסד החינוכי/מתי"א המלווים את התלמיד. במוסד פנימייתי - בניית מהלך ההתערבות ייעשה בשיתוף העו"ס הפנימייתי, מדריך הקבוצה שבה לומד התלמיד ונציג מקצועי מטעם האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי במינהל לחינוך התיישבותי . פעולות הצוות לקראת סיום השלושים - הצוות ייפגש לפני סיום 30 ימי האבל הראשונים לבירור צרכים ולהיערכות לסוגיות הקשורות לתכנון אזכרה והנצחה, וכן להכנת מפגש עיבוד של צוותי החינוך. פעולות הצוות לאחר שלושה חודשים מיום ההתאבדות ובסיום השנה - בדיקת תמונת מצב של התערבויות וצרכים נוספים שצפויים. במוסד פנימייתי - עו"ס השכבה יבצע מיפוי מעגלי פגיעות, יאתר גורמי סיכון ויבנה תוכנית התערבות שכבתית או/ו אישית.

9. התערבויות למניעת אובדנות במערכת החינוכית

9.1. מפגשי ר י ענון חוזר מנכ"ל והכשרת הצוותים במניעת אובדנות – "שומרי סף" "הכשרת שומרי סף" היא תוכנית לאומית למניעת אובדנות. התוכנית כוללת הדרכה מערכתית שמטרתה להגביר את המודעות ואת הרגישות ולהקנות את היכולת לזהות גורמי סיכון וסימנים למצוקה אובדנית ולהגיש את הסיוע המתאים. בהקשר זה יש לכל פרופסיה ערך מוסף ייחודי לה שאותו עליה ללמוד, להכיר, לתרגל ולרענן. הדגש במערכת החינוך מושם על תפקידם הייחודי של צוותי החינוך במערך התמיכה הרחב, במקרה של תלמיד הנמצא במצוקה נפשית ובסכנה אובדנית.

א. מנהל המסגרת החינוכית יוודא שלפחות פעם ב שנה , במהלך ה שליש הראשון של השנה , יתקיים מפגש למידה וריענון של כשלוש שעות ל כל ל צוות המורים והמנהלה . ב מסגרות ה חינוך המיוחד יכלול המפגש גם את צוות מקצועות הבריאות והטיפול באמצעות אומנויות והתומכות החינוכיות. המפגש יתקיים בהובלת היועץ החינוכי ו/ או פסיכולוג המסגרת החינוכית ויוקדש ל הכשר ה ו ל ר י ענון המיומנויות של הצוות, תוך היכרות עם הנהלים המפורטים בחוזר זה . בנספח 1 מפורטים הנושאים שיש לכלול בהנחיית הצוותים החינוכיים בתהליך ההכשרה והריענון. מנהל המסגרת החינוכית ידווח למפקח הכולל על ביצוע הר י ענון. במוסד פנימייתי - מפגשי הלמידה ייערכו בהשתתפות כלל המדריכים של הקבוצות והצוות המינהלי במוסד הפנימייתי, עם העו"ס הפנימייתי בשיתוף עם מפקח הפנימייה וצוות האגף הפסיכוסוציאלי-רפואי.

ב. המפקחים הכוללים יציגו נוהל זה בפני מנהלי המסגרות החינוכית מידי שנה. במוסד פנימייתי - המפקחים הפנימייתיים.

ג. המפקחים הכוללים על חט"ב ועל החטיבות העליונות יבקשו דו"ח ביצוע ממנהלי המסגרות החינוכיות שתחת פיקוחם לא יאוחר מהראשון לינואר בכל שנה. במוסד פנימייתי - המפקחים הפנימייתיים.

ד. הפסיכולוגים החינוכיים עוברים הכשרה מיוחדת להערכות סיכון וטיפול בילדים הנמצאים ברמות סיכון נמוכות ובנוניות. במוסד פנימייתי גם העוסי"ם עוברים הכשרה זו.

9.2. תוכניות למניעת אובדנות בקרב תלמידים רקע קיימת חשיבות רבה לקיום התערבויות שמטרתן חיזוק החוסן הנפשי של תלמידים, הגברת המודעות ל סימני מצוקה ועידוד ה פנייה לבקשת עזרה עבור עצמם או עבור חבר המצוי במצוקה ממבוגר אחראי משמעותי . יש להדגיש את ההבדל המהותי בין שיתוף מידע מציל חיים לבין "הלשנה" ולחזק את ה יכול ת של תלמידים לבקש ולקבל עזרה . כמו כן יש לחשוף את התלמידים ל מגוון גורמי הטיפול והסיוע הזמינים להם בכל עת. כל התערבות בתחום מניעת אובדנות תותאם לשלב ההתפתחותי של התלמידים ולרמת החשיפה שלהם לתופעה. חשוב להבנות את התהליך בשיתוף יועץ השכבה, פסיכולוג המסגרת החינוכית (אם ישנו), מחנך הכתה ובעזרת מדריך מהיחידה להתמודדות במצבי חירום ומניעת אובדנות של שפ"י במשרד החינוך. במוסד פנימייתי חשוב להבנות את התהליך בשיתוף העו"ס הפנימייתי ומדריך הקבוצה של התלמיד. ב מסגרות ה חינוך המיוחד ועבור תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד - תותאם התוכנית ליכולות , לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של כל מוגבלות בשיתוף מתכללות מתי"א תוכניות מניעה במסגרת המפגשים בשיעור " הכוחות שבדרך ", יש לכלול יחידות העוסקות בחיזוק החוסן הנפשי . היחידות ישולבו במפגשים בהתאם לרצף הגילאי החל מ גני הילדים . בכיתות ט' ישולבו גם תכנים מתוכנית "בוחרים בחיים". תוכנית המניעה "בוחרים בחיים -מדברים ישירות עם תלמידים " עוסקת בנושא מניעת התאבדות ופיתוח חוסן בקרב תלמידים. היא מהווה רכיב חובה בתכנית "הכ"חות שבדרך" לתלמידי כיתות ט', והנחייתה דורשת הכשרה מקצועית מטעם שפ"י . התכנים נכתבו על בסיס הידע הרחב שנצבר לאורך השנים ביחידה להתמודדות במצבי חירום ומניעת אובדנות. תכני התוכנית מבוססים על ת ו כניות קיימות בעולם ועל מחקרים המלמדים כי שיח ישיר , נכון ומקצועי עם מתבגרים בנושא מניעת התאבדות יכול להציל חיים. הת ו כנית היא חלק מהמאמצים הנעשים על־ידי משרד החינוך במסגרת הת ו כנית הלאומית למניעת אובדנות . התוכנית כוללת שבעה מפגשים שמטרתם לאפשר שיח אמפתי, מכבד ו"בגובה העיניים" עם התלמידים על מצבי חיים שונים . אחת מהמטרות העיקריות היא העברת המסר שחשוב לדבר ושיש עם מי לדבר , לא רק בקרב חברת השווים , ושתמיד יש מבוגר שמוכן להקשיב ולעזור , ושפנייה לעזרה היא עדות לכוח נפשי .

10. נספחים נספח 1: נושאים שיש לכלול בהנחיית הצוותים החינוכיים והטיפוליים בתהליך ההכשרה והר י ענון

1) זיהוי סימני מצוקה אצל ילדים ובני נוער , תוך מתן דגש להתנהגות א ו בדנית.

2) הכרות עם גורמי סיכון שונים והמשמעות של ריבוי גורמי סיכון.

3) הקניית הכלי R . P . Q - שאילת שאל ות ישיר ות לגבי הכוונה האובדנית, שכנוע לקבל ת עזרה ו הפנייה לגורמי סיוע .

4) התאמת השיח לאוכלוסיות ה שונות ולצרכיהן המגוונים והייחודיים.

5) העלאת המודעות לגבי אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ב מסגרות ה חינוך המיוחד ובמסגרות הרגילות והכרות עם מאפיינים של מצבי סיכון .

6) הכרות עם הנהלים ליידוע ולהתערבות לנוכח איום בהתאבדות, ניסיון אבדני והתאבדות .

7) לימוד נהלי התערבות וסיוע לתלמידים המצויים במצוקה רגשית בתוך המערכת החינוכית ובקהיל

ה.

8) הנחיי ה ועידוד תלמידים לשתף איש חינוך בכל מקרה שבו חבר משתף בכוונות אובדניות .

9) 9 ). חיזוק המודעות לחשיבות שבפנייה לעזרה כמרכיב מרכזי בחוסן הנפשי, והקניית מיומנויות המאפשרות בקשת עזרה.

10) העלאת מודעות בנוגע ל עקרונות לגלישה בטוחה , לסכנות האינטרנט והיכרות עם אתרי סיוע ברשת ועם המטה הלאומי של המשטרה להגנה על ילדים ברשת 105 -

11) הפרכת מיתוסים נפוצים בכל הקשור לאובדנות והעברת מסרים מחזקים.

12) יידוע אודות גורמי סיוע ותמיכה מקצועי ים במשרד החינוך בקהילה וברשת , כגון: מוקד הסיע הרגשי של משרד החינוך, "ערן" ,"סהר" " yelem " וכד ומה . נספח 2 : בקשת הורים להערכת סיכון ו לטיפול נפשי במסגרת פרטית וויתור סודיות לקבלת מידע והעברתו, לטובת התלמיד: הובהר לי כי הצוות החינוכי מודאג ממצבו של בני\ביתי, ולכן ממליץ שיעבור/תעבור הערכת סיכון לאובדנות ו יקבל / תקבל טיפול נפשי תומך ומותאם. הובהר לי היכן ניתן ליישם את ההמלצות: ב שירות ה פסיכולוגי-חינוכי\במרכז לבריאות הנפש לנוער ולמתבגרים\במחלקת הרווחה , מיון פסיכיאטרי, או מיון כללי. אני החתום מטה מודיע כי המשך הטיפול ייעשה באופן פרטי אצל פסיכיאטר ילדים ונוער, פסיכולוג חינוכי שעבר הכשרה להערכות סיכון וטיפול או אצל פסיכולוג קליני . קיבלתי הסבר אודות חשיבות העברת ההערכה ליועצת ו\או פסיכולוג ו/או לעו"ס הפנימייתי לביסוס הרצף הטיפולי והחינוכי ולמתן מענה הולם ומותאם לילדי. כמו כן הומלץ לי על שמירת קשר רציף עם הגורמים המקצועיים במסגרת החינוכית כדי לאפשר תכנון של התערבות מיטבית עם התלמיד במסגרת החינוכית (לצורך כך ההורים יחתמו על טופס ויתור סודיות). לשם שמירת הקשר בין הגורמים המקצועיים במסגרת החינוכית, אני, החתום מטה מסכים כי ___________________ (יש למלא את שם הגורם המטפל הפרטי שיימסר לו המיידע) יקבל מידע מהצוותים המקצועיים במוסד החינוך ו/או ימסור מידע לגורמים המקצועיים במוסד החינוך. אני, החתום מטה מסכים כי ______________ (יש למלא את שם הגורם במוסד החינוך שיימסר לו המידע) יקבל מידע /או ימסור את המידע לגורם המקצועי הפרטי, כאמור לעיל. טלפון ליצירת קשר____________ _______________________________________________ תאריך חתימת ההורים הערה: הסכמה זו תהייה תקפה לשנה"ל הנוכחית. נספח 3 : טופס הפנייה של תלמיד לשפ"ח , או למיון רפואי לצורך הערכת סיכון / המשך טיפול, בעקבות אירוע אובדני + טופס ויתור סודיות - במסגרת התוכנית הלאומית. תאריך :_______________ שם התלמיד :________________________

ת.ז. :__________________ המסגרת החינוכית בו לומד\ת :____________________________ שכבה: ______________ גורם מפנה: ______________ טלפון להתקשרות ______________ מס. טלפון של ההורים להתקשרות: ___________________ סיבת ההפניה : ______________________________________ ___________________________________________ _ _____ קופ"ח ____________________________________________ התלמיד מופנה להערכה לאחר שיועץ המסגרת החינוכית שוחח עימו והסביר לו את שלבי ההתערבות והסיוע. היועץ ימשיך ללוות את התלמיד ואת משפחתו גם לאחר ההערכה, בתיאום עם פסיכולוג המסגרת החינוכית. טופס ויתור סודיות של ההורים להעברת מידע לשפ"ח אנו מאשרים להעביר את הטופס מהמסגרת החינוכית לגורמים המטפלים בשפ"ח , ומאשרים לפסיכולוג השפ"ח להעביר את ה המלצות הרלוונטיות למסגרת החינוכית, בהתאם ל תוצאות ההערכה. שמות ההורים: ________________ חתימה :___________________ ________________ חתימת הגורם המפנה ____________________ נספח 4 : עקרונות בסיסיים לניהול שיחה ראשונה בכיתה לאחר התאבדות או ניסיון התאבדות את השיחה ינהל מחנך/מדריך בפנימייה שעבר הדרכה. מתן מידע אמין וענייני על האירוע הקשבה לתלמידים ומענה לכל שאלותיהם הימנעות מיצירת האדרה סביב האירוע או המתאבד הקשבה לתגובות השונות כולל עצב, כעס, דאגה ו חרדה והכוונת השיח לכיוונים של עזרה וסיוע מנחה השיחה יכול לחלוק עם התלמידים את רגשותיו , אך יש להקפיד שזה ייעשה באופן מבוקר. יצירת אווירה של שותפות, תמיכה ורצון לעזור הימנעות מ שיפוטיות או הטפת מוסר תוך הדגשת המסר שניתן להבין ולקבל כל רגש, מחשבה או צורך, אך התאבדות איננה פתרון. העברת המסר שהתאבדות הי א "פתרון" סופי בלתי הפיך לבעיה זמנית . שילוב כלים להתמודדות עם מצוקה במישור האישי והקבוצתי במהלך השיחה . אמירה ברורה בנושא החשיבות ב בקשה לעזרה והיוזמה בכיוון זה. אמירה ברורה ששיתוף של מבוגר במצוקה של חבר\ה ה י א פעולה חברית ומצילת-חיים!!! ואיננה בבחינת "הלשנה". חיזוק התקווה, ח י בר לכוחות החיים ו העברת מסרים בוני חוסן בכל התערבות. הנגשת ה מידע אודות גורמי סיוע במסגרת החינוכית כגון: מחנך, יועץ, פסיכולוג , מטפל באמצעות אומנויות ועל גורמי סיוע למצבי מצוקה בקהילה וברשת האינטרנט. נ ספח 5 : טופס דיווח היועץ החינוכי ימלא טופס זה מיד לאחר קבלת דיווח על האירוע ויעבירו למפקח על הייעוץ ולמדריך של היחידה להתמודדות במצבי משבר חירום ואובדנות. באחריות המפקח על הייעוץ והמדריך להעביר את המידע למנהלת היחידה להתמודדות במצבי משבר, חירום ואובדנות. בשפ"י. במוסד פנימייתי - עו" ס השכבה מעביר לאגף הפסיכוסוציאלי רפואי דיווח על האירוע. עבור מנהל/ת היחידה להתמודדות במצבי משבר , חירום ואובדנות של שפ"י במשרד החינוך. פרטים ביוגרפיים : תאריך האירוע:___________ גיל:_________ מגדר :_______________ כיתה:___________ סוג חינוך: ___________ מגזר: ______________ ארץ מוצא:______________ עולה: כן/לא _____________ ציין מס פר שנים בארץ_____________ שם בית ספר:_______________ יישוב:_________________ מחוז:_________________ ה פעולות שננקטו על ־ ידי צוות המוסד החינוכי במהלך שנות לימודיו של התלמיד בבית הספר , בהתאם ל צרכים שעלו מצד התלמיד , הוריו או גורמים נוספים : _________________________________________________ _________________________________________________ _________________________________________________ הפרטים הידועים אודות האירוע : _________________________________________________ _________________________________________________ הגורמים שהיו מעורבים בטיפול בשלבים השונים ( הורים , יועץ, פסיכולוג השפ "ח, מפקחת על הייעוץ, מפקח כולל, גורמי בריאות , גורמי רווחה אחר ים): _________________________________________________ דרכי הטיפול שננקטו עם היוודע דבר האירוע, וכן התוכניות שנקבעו לטווח הקצר ולטווח הארוך: _________________________________________________ _________________________________________________ _________________________________________________ _________________________________________________ _________________________________________________ _________________________________________________ _________________________________________________ שם מוסר הדיווח : ________________ תפקיד מוסר הדיווח:_______________ חתימת מוסר הדיווח:_______________ נספח 6: מסרים לחיזוק חוסן במקרים רבים , ובעיקר בקרב ילדים ובני נוער , התאבדות ניתנת למניעה. רוב האנשים רוצים לחיות , וההתנהגות האובדנית היא ניסיון להפסיק כאב נפשי עז. בני נוער יכולים לסייע לחבר הנמצא בסכנה אובדנית , אבל חשוב לשתף מבוגר אחראי שיערב גורמים מקצועיים. אנשים שהיו במצוקה קשה ובסיכון אובדני וקיבלו טיפול מקצועי, מדווחים על חיים מלאים ועשירים. לכל בעיה יש יותר מפתרון אחד! מצב לחץ עלול לגרום לחשיבה נוקשה, מכלילה ו"מתבצרת" , לכן מומלץ ללמד דרכים לוויסות רגשי ולבחינת המצב מנקודות מבט שונות. מצבים בחיים הם זמניים והפיכים, גם מצב המצוקה הקשה ביותר. המוות הוא סופי. אי וודאות עלולה לגרום לחרדה ובלבול ולעיתים היא בלתי נמנעת, אך זהו מצב זמני! ניתן להתאמן על חשיבה אופטימית על ידי הצבת סימן שאלה בסוף המשפט , ובכך לפתוח פתח לתקווה. הקשבה לחבר\ה והתעניינות בו מסייעת לו להתחבר לכוחות שבו ונותנת תחושות של תקווה. מי שסובל , רוצה שיסייעו לו ויצילו אותו! אדם המשדר רמזים אובדניים , רוצה עזרה ומחפש דרך לקבל אותה . חשוב לא להתעלם משום רמז אובדני, כל רמז מחייב בדיקה והתערבות. שיתוף גורם מקצועי ב מצוקת חבר איננה "הלשנה" , אלא הצלת חיים והוכחה ל חברות אמיתית ו ל אכפתיות. אין להסס לשתף אחרים במצוקה של חבר, גם במקרים שבהם יש חשש מכעס או מניתוק יחסים מצד ה חבר ששרוי ב מצוקה . חשוב לזכור שמוטב לאבד חברות מלאבד חבר. פניה לעזרה היא עדות לכוח נפשי של הפונה , ולא לחולשה! חשוב לא להישאר לבד עם הכאב ולשתף חברים ומבוגרים. יש לזכור שתמיד יש מי שמוכן להקשיב ולסייע. היכרות עם מקורות סיוע מגוונים במסגרת החינוכית ומחוצה לה , במשפחה ו בחברה היא תשתית חשובה לשמירה על תחושת ביטחון ומוגנות ומסייעת רבות ברגעי מצוקה. בניית "חלום אישי" גמיש שאותו מטפחים ואליו שואפים, מחזק חיבור לכוחות החיים. התנדבות ונתינה לאחר מחזקים תחושת מסוגלות אישית ובונים חוסן נפשי. מוזמנים לפנות למוקד הסיוע הרגשי של משרד החינוך נספח 7: גורמי סיוע ועזרה  קול לכולם – מוקד סיוע רגשי חברתי של משרד החינוך – 6312*  משטרה - 100  ער"ן – עזרה נפשית ברשת - קו מיוחד לילדים ולנוער- 03-5467799 , טלפון: 1201 -24 שעות ביממה http://www.eran.org.il  מוקד 105 -המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - טלפון: 1299 – 24 שעות ביממה  על"ם - העמותה למען נוער במצבי סיכון ומצוקה-03-6470049 https://www.gov.il/he/Departments/child_online_protection_bureau  סהר – סיוע והקשבה ברשת http://www.sahar.org.il  Yelem - פורום תמיכה לנוער http://www.yelem.org.il  אל סם – מרכזי ייעוץ וטיפול לנוער ולהורים http://www.alsam.org.il  נט " ל – נפגעי טראומה ולחץ http://www.natal.org.il/?CategoryID=202 קו הסיוע : 1-800-363-363  המועצה הלאומית לשלום הילד http://www.children.org.il  האגודה להגנת הילד http://www.eli.org.il  האגודה הישראלית לתכנון המשפחה http://www.opendoor.org.il  השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים מטעם שפ"י ברשויות  " יש עם מי לדבר - הקו הלבן" - קו מידע וייעוץ לקהילה הגאה " פועל בימים ראשון עד חמישי בשעות 19:30 עד 22:30. ניתן לפנות ל"קו הלבן" בדרכים הבאות : טלפון: 03-6205591 דוא"ל : yesh@glbt.org.il הגעה לבית האגודה ברח' נחמני 28 (קומת מרתף) תל אביב נספח 8 : עקרונות ל התאמת ההתערבות ל תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד אוכלוסיית התלמידים עם מוגבלות הזכאים לשירותי חינוך מיוחד במוסדות החינוך הרגיל ובמוסדות החינוך המיוחד, מחייב ת התייחסות ייחודית בשל מאפייני המוגבלות ורמות התפקוד השונות במגוון תחומים. אפיונים אלה יהוו בסיס מנחה לבניית תוכנית התערבות מותאמת של ה צוות הרב מקצועי במוסד החינוכי ( צוותי חינוך, צוותי טיפול - מטפלים במקצועות הבריאות והטיפול באמצעות אומנויות , פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ו תומכות חינוכיות). המוגבלויות על רצף התפקודים השונים מזמנות לעיתים דפוסי התנהגות ייחודיים ה שונים מהנורמה . יש לשים לב להתנהגויות העלולות להצביע על מצוקה א ו נטייה אובדנית, כגון שינוי ב התנהגות השגרתית של התלמיד, החמרה בעוצמת התנהגות , תדירות ה או משכה , וכן התנהגות הפוכה או חריגה שאינה אופיינית לתלמיד. כל אלו מחייבים הפנייה מידית לאיש ה מקצוע במסגרת החינוכית. ההורים הם גורם משמעותי בהיכרות עם התלמיד, ועל כן יש לשמור על קשר רציף עימם. כאשר עולה חשש להתנהגות חריגה של תלמיד עם מוגבלות, יש להדריך את ההורים לדווח על שינויים התנהגותיים חריגים גם מחוץ ל שעות הלימודים. פסיכולוג המסגרת החינוכית בשיתוף היועץ ינחו את ההורים בדרכי פעולה והתערבות , בהתאם לתוכניות המופעלות במסגרת החינוכית. במקרה של אירוע אובדנות יש לפעול על־פי הנחיות חוזר מנכ"ל הכללי, תוך התאמת הפעולות למאפייני אוכלוסיית התלמידים , שימוש ב מוקדי ה כוח של הצוות הרב מקצועי כמעגל תמיכה ו הנחיית המטפלים ממקצועות הבריאות והטיפול באומנויות ב תהליך עיבוד ההשלכות של האירוע. חשוב לאפשר גם לאנשי הצוות מרחב אישי וקבוצתי לעיבוד האירוע והשלכותיו . נספח 9: הערת התייחסות לאוכלוסיית המחוננים חשוב לציין שאין עדות מחקרית לכך ששיעור הדיכאון וניסיונות אובדניים בקרב מחוננים הוא גדול או קטן יותר בהשוואה ל אוכלוסייה הכללית, עם זאת חשוב להכיר את גורמי הפגיעות כמו גם את גורמי החוסן של אוכלוסייה ייחודית זו המחוננות מספקת לפרט גורמי חוסן , אך גם גורמי פגיעות. מאפייני החוסן של התלמיד המחונן:  יכולת לפתור בעיות  סקרנות אינטלקטואלית  חשיבה מוסרית  חוש הומור  תחושת מסוגלות גורמי פגיעות ולחץ של התלמיד המחונן:  התפתחות הא - סינכרונית  נטייה לפרפקציוניזם  רגישות ועוצמות  נבדלות חברתית כל אלה מגבירים את תחושת השונות, יוצרים ציפיות, לעיתים לא ריאליות , ובכך תורמים לחוויה של "להיות לא מובן" Neihart, M. 2002) ). גורמי לחץ נוספים, על פי מירקין (2010):  ציפיות גבוהות מעצמי ומההורים  פחד מכישלון  סביבה חינוכית שאינה תומכת ואינה מכירה בצרכים הייחודיים של המחונן  יחס אמביוולנטי מבני הגיל השווים  ותחומי ענין שונים משמעותית מבני גילם ניתן להרחיב ולהעמיק את הידע יותר במאגר המידע בנושא: ב-"מחוננ"ט".