אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון

דבר המנכ"ל לחוזר מנכ"ל אקלים חינוכי מיטבי .1 פרק א': היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ולצמצום האלימות

1.1 כללי

1.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת אקלים בית-ספרי מיטבי ובטוח

1.3 סטנדרטים לתרבות תומכת ולאקלים מיטבי במוסדות החינוך 1 .4 מרכיבי יסוד בתכנית המערכתית לבניית אקלים חינוכי מיטבי

1.5 נושאים מרכזיים בתכנית ההתערבות המערכתית הבית-ספרית

1. 6 בעלי תפקידים - תפקידיהם ביישום ההנחיות והנהלים לבניית אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ולצמצום האלימות

1.7 קשר עם התקשורת .2 פרק ב': אורחות חיים – התנהלות בשגרה

2.1 כללי

2.2 כתיבת תקנון חינוכי 2 .3 נוהל השעיה

2.4 התנהלות בשגרה ומדרג תגובות בעקבות הפרת נהלים

2.5 טיפול באירועי עישון, באירועי הבאת אלכוהול ו/או שתיית אלכוהול בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות ובטיולים .3 פרק ג': קידום מוגנות והתמודדות עם אירועי אלימות

3.1 כללי

3.2 טיפול באירועי פגיעה אלימה של תלמידים בתלמידים בבית הספר

3. 3 שימוש ב אמצעים דיגיטליים, לרבות טלפונים ניידים במהלך יום הלימודים ו דרכי תגובה לפגיעות מקוונ ו ת

3.4 מוגנות עובדי הוראה – טיפול באירועי פגיעה בעובדי הוראה ועובדי המוסד החינוכי

3.5 טיפול באירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי

3.6 כללי התנהגות, מוגנות וטיפול באלימות בהסעות

3.7 טיפול באירועי פגיעה בבעלי חיים*

3.8 טיפול באירועי פגיעה של הורים בתלמידים שאינם ילדיהם או של מבוגרים אחרים (קרובי משפחה, מבוגר אחר) בתלמידים.

3.9 טיפול באירועי פגיעה של עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן

3.10 הנחיות להתערבות בטווח הארוך בעקבות אירוע אלימות חמור .4 פרק ד': היערכות מערכתית ליצירת מוגנות ואקלים חינוכי בטוח ולמניעת אלימות והתנהגויות לא מותאמות בגן הילדים

4.1 כללי

4.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת מוגנות ואקלים בטוח ומיטבי בגן הילדים

4.3 סטנדרטים לתרבות ולאקלים מיטבי מוגן ובטוח בגן

4.4 התמודדות עם התנהגויות חריגות בגן הילדים

4.5 הנחיות לטיפול בהתנהגויות חריגות בגן הילדים

4.6 טיפול באירועי אלימות בגן אשר מעורבים בהם הורים או מבוגרים אחרים .5 תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ולומדים במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד

5.1 כללי

5.2 התנהלות בשגרה

5.3 התמודדות עם אירועי אלימות 5 .4 טיפול באירועים חריגים בגן הילדים - תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ולומדים בגן לחינוך רגיל ובגן לחינוך מיוחד

5.5 נוהל השהיית תלמיד שלו בעיות אלימות ומשמעת חמורות מלימודים במסגרת חינוכית לצורך התערבות רפואית .6 נספחים נספח 1: בניית תכנית אישית לתלמיד שמגלה בעיות התנהגות או אלימות נספח 2 : טופס דיווח חריג על אירוע פגיעה של מורה בתלמיד נספח 3 : בקשה להשעיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים נספח 4 : אישור/דחיית בקשה להשעיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים נספח 5 : בקשה להשהיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים לצורך התערבות רפואית נספח 6 : אישור/דחיית בקשה להשהיית תלמיד ממסגרת החינוך המיוחד לצורך התערבות רפואית נספח 7: הגדרת כלי נשק על פי החוק נספח 8: חקירת קטינים בתוך המוסד החינוכי או מחוצה לו כעדים או כחשודים בלשון החוק נספח 9 : גישת צדק מאחה בבית הספר ויישומה נספח 10: צעדים לטיפול באירוע של פגיעה מקוונת נספח 11 - מוקד 105 המטה הלאומ י להגנה על ילדים ונוער ברשת נ ספח 12 - טופס אירוע חריג - טיפול באירוע של פגיעה מילולית, פיזית או ברשתות החברתיות בצוות חינוכי שהורים/מבוגרים אחרים מעורבים בהם

דבר המנכ"ל לחוזר מנכ"ל אקלים חינוכי מיטבי צוותי חינוך יקרים חוזר מנכ"ל ' אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון' מבטא את המחויבות העמוקה של מערכת החינוך לשמירה על ביטחונם של כל באי המוסד החינוכי , לצד השאיפה לטפ ח בקרבם תפיסת עולם חברת ית ו ערכית המושתתת על כבוד לחוק ולזכותו של כל אדם לחיות בתנאים של ביטחון ו מוגנות . בחוזר מודגשת חשיבות הפעולה ל יצירת אקלים חינוכי המטפח תחושת שייכות ומשמעות ומושתת על זיקה לכיתה, לבית הספר ו לקהילה. לשם כך יש לפעול להעמקת הקשר בין הצוות לתלמידים, קשר המבוסס על קירבה, אכפתיות ו היענות לצורכי התלמידים, לצד יצירת תקנון ברור, גבולות וסדר ארגוני מוסדי. לנוכח ה אתגרים התנהגותיים ו ה פגיעות האפשריות יש לפעול בכל דרך כדי לוודא ש התלמידים יודעים שהם חשובים ל כם, המורים והמורות, ושא תם כתובת עבורם בשגרה ו בעת מצוקה. לצד זאת יש להבהיר שכל תלמיד ותלמידה נושאים ב אחריות אישית לכיבוד החוקים, להתנהגות מכבדת כלפי ה זולת , להימנע ות מפגיעה ב ו ולמתן סיוע לתלמיד ב מצוקה . חוזר זה כולל הנחיות לקידום אקלים מיטיב, בטוח וערכי, לצד דרכי פעולה בעקבות אירועי אלימות חריגים. פעולותיכם כצוותי החינוך למען חיזוק המוגנות והשייכות במוסדות החינוך ראויות להערכה ומחייבות התמדה. בעזרתכם נוכל להמשיך לקדם מהלכים למניעת אלימות על כל סוגיה, לרבות דחייה חברתית וחרמות , הן במרחב הפיזי והן במרחב הדיגיטלי באמצעות עיצוב מדיניות ופיתוח תוכניות התערבות. שימו לב, בשל חשיבות נושא השימוש בטלפונים ניידים במוסדות החינוך ובהתחשב בהשלכותיו החברתיות הרחבות, מוקדש לנושא חוזר מנכ"ל ייחודי ונפרד " הסדרת שימוש תלמידים בטלפונים ניידים בבתי הספר" המתפרסם בסמיכות לחוזר זה. בכוחכם להמשיך ולעודד תחושת שייכות ולטפח אקלים של פיוס ומוגנות בתוך מערכת החינוך , כבת קול חברתית ומיטיבה ש שתמשיך להדהד ולהשפיע על הב ית , על הקהיל ה ועל המדינה. בכבוד רב מאיר שמעוני המנהל הכללי משרד החינוך

1. פרק א': היערכות חינוכית מערכתית כוללת ליצירת אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ולצמצום האלימות

1.1 כללי האקלים החינוכי במוסדות החינוך הוא גורם מרכזי ביצירת סביבה מיטבית ובטוחה, והוא משפיע על תחושת המוגנות והשייכות ועל הערכים החברתיים המוקנים לתלמיד. אקלים חינוכי מיטבי ובטוח מונע פגיעה באחר ומצמצם אלימות והתנהגויות סיכון. על מנת לבסס אקלים חינוכי מיטבי יש ליישם תכנית מערכתית עקבית וארוכת טווח , המתייחסת בו-זמנית הן לבניית אקלים בטוח שמקדם רווחה נפשית , והן לטיפוח אורח חיים המקדם מוגנות, שייכות, מעורבות ואחריות, שבה מטופלות בעקביות וביעילות התנהגויות אלימות והתנהגויות סיכון ברמה המערכתית וברמה הפרטנית בו-זמנית.

1.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת אקלים בית-ספרי מיטבי ובטוח

1.2.1 אלימות פוגעת בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות . הטיפול באלימות יתבצע באופן שמכבד את כל המעורבים כבני אדם ושומר על כבודם ועל זכויותיהם, ובפרט על זכותם להגנה על שלומם הנפשי והפיזי ועל זכותם להליך הוגן ולפרטיות.

1.2.2 קידום אקלים חינוכי מיטבי ובטוח במוסד החינוך הכרחי לשם יצירת מוגנות ולמניעת אלימות . אקלים חינוכי מיטבי מאפשר מוגנות פיזית, בריאות נפשית, התפתחות מוסרית, תפקוד לימודי ורכישת מיומנויות וערכים משמעותיים לחיים במדינה דמוקרטית. לעבודה על תהליכי עומק חינוכיים, המקדמים רווחה נפשית ופיתוח ערכים, יש תפקיד משמעותי בצמצום התנהגויות סיכון ואלימות. על כן, על התכניות הבית-ספריות לכלול הן היבטים של קידום אקלים חינוכי מיטבי ובטוח והן פעולות ישירות לצמצום אלימות.

1.2.3 מנהל מוסד החינוך והצוות החינוכי מובילים את התהליך של בניית אקלים חינוכי מיטבי בטוח. בניית אקלים חינוכי מיטבי בטוח והתמודדות עם אלימות הן חלק מהמשימות של מנהל מוסד החינוך ושל הצוות החינוכי. המנהל והצוות החינוכי משמשים דוגמה אישית בהתנהגותם ובאחריותם על התהליך החינוכי. הובלה זאת נעשית תוך העצמה של הכוחות הפנימיים, באמצעות העמקת ההכשרה וההתמחות ובכלל זה אנשי המערך המסייע של מוסד החינוך. "צוות הניהול" הוא המבנה הארגוני המוביל תהליכי אקלים. בראש הצוות עומד מנהל בית הספר או מנהל הגן, ומשתתפים בו בעלי תפקידים מרכזיים על פי שיקול דעתו של המנהל, כגון היועץ החינוכי, פסיכולוג מוסד החינוך, רכז החינוך החברתי, המב"ס , מנהלי החטיבות/רכזי השכבות, מדריך שפ"י ונציגים נוספים. התכנסות הצוות באופן שוטף מאפשרת התייחסות מעמיקה לנושא האקלים גם בשגרה, ולא רק לשם טיפול באירוע אלימות. הדיון בצוות מתקיים מתוך ראייה מערכתית, תוך למידה של דפוסי התנהלות, תכניות מניעה, תכניות התערבות וטיפול באירועים חמורים והפקת לקחים מתהליכי העבודה.

1.2.4 יצירת אקלים חינוכי מיטבי ובטוח במוסד החינוך היא משימה משותפת של כל חברי קהילת מוסד החינוך ושל הקהילה. יצירת שיתופי פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים – הצוות החינוכי, הצוות המנהלי, המערך המסייע, התלמידים, הורי התלמידים וגורמים בקהילה – היא חיונית. ככל שהתלמידים וההורים יראו את עצמם שותפים לתהליכים של יצירת אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ויכירו באחריותם המשותפת, כך תגבר נכונותם לקיים וליישם תהליכים אלו. כדי ליצור התערבות חינוכית בראייה קהילתית- רשותית , המתייחסת לרצף היום כולו, מומלץ לקיים לאורך השנה מפגשי צוות הניהול בנושא אקלים חינוכי מיטבי ובטוח, בשיתוף גורמים משמעותיים בקהילה וברשות, כגון מנהל מחלקת נוער, מדריכי המוגנות, שיטור קהילתי ועוד. מומלץ גם לעסוק בנושא במסגרות הבלתי פורמליות – תנועות נוער, מועצות נוער יישוביות, מועדוני ספורט, מתנ"סים וכו '. כמו כן מומלץ לנסח אמנה יישובית לחיזוק האחריות החברתית-קהילתית ולמניעת אלימות ובריונות.

1.2.5 תכנית מערכתית מתמשכת ועקבית היא תנאי הכרחי ליצירת אקלים חינוכי מיטבי ובטוח. על התכנית להיות חלק מאורח החיים במוסד החינוך, ועליה לפעול באופן עקבי ולאורך זמן, ולעדכן אותה בהתאם לצרכים ולשינויים במוסד החינוך.

1.2.6 תכניות ההתערבות מבוססות על ניטור (כגון הערכה ואיסוף נתונים). לניטור האלימות במוסדות החינוך מספר תפקידים במהלך ההתערבות: לעורר את מודעות קהילת בית הספר לתופעת האלימות, להיקפה, לאופייה ולמיקומה; לשמש בסיס נתונים לבניית תכנית ההתערבות; לשמש כלי הערכה ובקרה לתהליך ההתערבות.

1.2.7 נוכחות מבוגרים ערניים, אכפתיים ומעורבים חשובה ויעילה. ככל שתגבר נוכחותם של חברי הצוות במוסד החינוך כמבוגרים משמעותיים בחיי התלמידים, כך הם יוכלו לסייע אף יותר לתלמידים לקדם את רווחתם הנפשית והחברתית. בנוסף, תשומת לב לפרקי זמן רגישים כמו הפסקות, מעבר בין שיעורים, כניסה ויציאה מבית הספר/גן, מאפשרת אכיפה יעילה יותר של נהלים. נוכחות בשטחים הסמויים מן העין, כגון שירותים וחצר אחורית, מועילה ומביאה לצמצום מקרי אלימות בבית הספר.

1.2.8 תכנית רגשית-חברתית להטמעת התנהלות מיטבית ותחושת מוגנות, הוכחה כמפחיתה אלימות. מוסדות חינוכים בהם פועלות תוכניות רגשיות-חברתיות כדוגמת " הכ"חות שבדרך" מפתחים בקרב התלמידים כישורי חיים, מעודדים שיח רגשי-חברתי, תורמים להתנהלותם של דיונים ערכיים ומקנים ידע, מיומנויות וערכים שיסייעו לתלמיד להשתלב בהווה ובעתיד באופן עצמאי, למצות יכולותיו ולתרום לחברה.

1.2.9 טיפול בתלמידים עם בעיות משמעת והתנהגויות החורגות בנהלי ההתנהלות במוסד החינוכי. מוסד החינוך יאתר את התלמידים הזקוקים לסיוע ולהכוונה, ידאג עבורם למענים מותאמים להתנהגות החורגת מנהלי המוסד החינוכי ויפתח בשבילם פתרונות פרטניים וקבוצתיים מותאמים לצורכיהם, הכוללים גם הדרכת הורים וצוותי חינוך.

1.2.10 אכיפה, הרתעה וטיפול משמעתי בהתנהגויות אלימות, לצד מתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות רצויות. הפחתה של התנהגויות אלימות במוסדות החינוך מחייבת בה בעת נקיטת תגובות חינוכיות בעלות גבולות ברורים ומתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות חיוביות. יש להקפיד על הפסקת השגרה בעקבות אירועי אלימות חמורים, כדי לזמן תהליך חינוכי הולם.

1.2.11 טיפול יעיל באלימות מתייחס הן למקורותיה והן להתנהגויות סיכון נוספות. הבנת המקורות להתנהגות החריגה או לאלימות מצד תלמיד ובירור הרקע חשובים לצורך בחירה מושכלת של דרכי ההתערבות והטיפול. התמודדות עם אלימות מחייבת התייחסות רחבה ובחינה של מכלול התנהגויות הסיכון וההתנהגויות הלא נורמטיביות של הפרט, כגון ונדליזם, עישון, צריכת אלכוהול, שימוש בסמים ונהיגה מסוכנת.

1.2.12 מוסדות החינוך יעודדו התפתחות אישית ומעורבות חברתית של התלמידים בכיתה, בבית הספר ובקהילה. מעורבות התלמידים בכיתה, בבית הספר, בהסעות אל בית הספר וממנו ובקהילה מגבירה אחריות, מחזקת את תחושת הערך העצמי ותורמת לתחושת מוגנות ולהפחתת אלימות. על בית הספר לפעול בשיתוף חברי מועצות התלמידים כמובילי דעה בקרב עמיתיהם ולעודד את התלמידים לגלות אחריות אישית וחברתית בכיתה, בבית הספר ובקהילה. דוגמאות רבות מפורטות בתכניות כגון "תפקיד לכל תלמיד/ה", "שגרירי מפתח הל"ב ", "נאמני הסעות", "שומרי סף ברשת", "עמיתים למניעת שימוש בסמים ובאלכוהול", "עמיתים להגברת אחריות חברתית – כולנו גיבורי אל". גם חברות בוועדות שונות ובמועצת התלמידים ופעולות כמו התנדבות בקהילה, עזרה לזולת ושמירה על הסביבה משמעותיות בהקשר זה.

1.3 סטנדרטים לתרבות תומכת ולאקלים מיטבי במוסדות החינוך

1.3.1 המסמך "סטנדרטים לתרבות תומכת ולאקלים מיטבי " נכתב בהליך משותף על ידי שפ"י, המחלקה לחינוך לחיים בחברה באגף לחינוך יסודי, מינהל החברה והנוער, החינוך החברתי קהילתי, הממונה על זכויות ילדים, הממונה על שוויון בין המינים, המזכירות הפדגוגית, הסתדרות המורים וארגון המורים העל-יסודיים. מסמך הסטנדרטים מתאים לכלל מוסדות החינוך במערכת החינוך. המסמך מציג תפיסת עולם, שפה משותפת, אסטרטגיה וכלים לצוותי מוסדות החינוך ליצירה ולניהול של האקלים ומדדים לבדיקתו. מסמך הסטנדרטים משמש בסיס לתכנית המערכתית שגיבש משרד החינוך ומיושמת במוסדות חינוך רבים. להלן יפורטו הסטנדרטים ומרכיבי היסוד בתכנית המערכתית.

1.3.2 הסטנדרטים מאפשרים למוסדות החינוך לעסוק בכל ההיבטים שמרכיבים את נושא האקלים: (1) מוגנות, בטיחות ובריאות; (2) תקשורת בין-אישית וקשר בין באי בית הספר; (3) למידה רגשית-חברתית – כישורי חיים וחינוך חברתי; (4) אקלים לימודי; (5) מתן מענה מותאם לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ; (6) יחסי גומלין בין בית הספר לבין ההורים ומכוונות לקהילה; (7) הסביבה הפיזית של מוסד החינוך.

1.3.3 הסטנדרטים מתייחסים לשלושה רכיבים מרכזיים: - ארגון מוסד החינוך : מדיניות, נהלים – ידיעתם ואכיפתם, חלוקת תפקידים וקביעת סמכויות ואחריות, מנגנונים ליישום וכדומה. - טיב היחסים בין האנשים בתוך הארגון ומחוצה לו . - ההיבט הפדגוגי : התכנותם ויישומם של שיח חינוכי ושל תכנית התפתחותית ללמידה רגשית-חברתית וללמידה ערכית.

1.3.4 מפרט הסטנדרטים להלן הגדרת הסטנדרטים, דוגמאות לפעולות ודוגמאות למדדים לבדיקת היישום. הפעולות עוסקות בשלושת הרכיבים שפורטו בסעיף הקודם. המוסד החינוכי יכול לבחור מתוך פעולות ומדדים אלו ולהוסיף עליהם. הנכתב להלן מבוסס על מסמך הסטנדרטים:

א. סטנדרט 1: מוגנות, בטיחות ובריאות תיאור הסטנדרט : מוסד החינוך פועל למען הבטחת שלומם וביטחונם של התלמידים והמורים במהלך מגוון פעילויות המוסד, ובכך מקיים את זכותם של כל התלמידים ושל כל המבוגרים לשמירה על גופם, על בריאותם הנפשית ועל רכושם. פעולות לדוגמה: קביעת קוד התנהגות, תקנון או אמנה במסגרת החינוכית בהם מנוסחים ובאים לידי ביטוי ה"אני מאמין" של המוסד החינוכי, ערכים משותפים, נוהלי משמעת וגבולות ההתנהגות המותרת. דיונים בכיתות על אודות ערכים, על תחושת מוגנות ועל חינוך למניעת אלימות. קביעת מדיניות למעקב, לתגובה ולדיווח על אירועים חריגים, לרבות תיעודם. הגברת ההשגחה והפיקוח מצד המבוגרים בהפסקות ובמקומות המועדים לסיכון. תגמול התנהגויות חיוביות בקרב התלמידים ומתן חיזוקים עליהן. מתן כלים ומענים לצוותים החינוכיים לניהול הכיתה וניווטה ולסיוע בהתמודדות עם אירועי אלימות. הפעלת תכניות הסברה ומניעה בנושא התנהגויות סיכון. דוגמאות למדדים לבדיקת יישום הסטנדרט: ירידה בכל מדדי האלימות: מעורבות באירועי אלימות, סחיטה, איומים, דחייה חברתית חרם והצקות, אלימות מינית והטרדה מינית, התעללות, ונדליזם וגניבה. חיזוק תחושת המוגנות של התלמידים. חיזוק תחושת המוגנות של חברי הצוות החינוכי והמינהלי . הימצאות תקנון בית-ספרי שבו נהלים וחוקים ברורים. דיווח של התלמידים ושל הצוות החינוכי על אכיפה עקבית של התקנון. ירידה בתכיפות היעדרויות ואיחורים של תלמידים. ירידה בתכיפות העישון והשימוש באלכוהול ובסמים.

ב. סטנדרט 2: תקשורת בין-אישית וקשר בין באי מוסד החינוך תיאור הסטנדרט : מוסדות החינוך מַבנים ומקדמים יחסי קרבה, אכפתיות וכבוד בין הבאים בשעריהם ומטפחים תחושת שייכות ומעורבות חברתית. פעולות לדוגמה: יצירת קשר מידי עם תלמידים הנעדרים מבית הספר. איתור ילדים בודדים או דחויים וסיוע בשילובם. שיתוף תלמידים בקביעת אורח החיים הבית-ספרי. ייזום פעולות ומסגרות לעידוד השייכות והמעורבות. חניכת תלמידים על ידי צוות מוסד החינוך. ייזום חונכות תלמידים למען תלמידים בבית הספר ובקהילה. קיום שיחות אישיות, שיחות משוב וקשר אישי שוטף בין מורים, תלמידים והורים. דוגמות למדדים לבדיקת יישום הסטנדט : יחסים חיוביים בין תלמידים לבין חבריהם במוסד החינוכי. עבודת צוות. מנהיגות של המנהל תוך שיתוף אנשי הצוות החינוכי. יחסי קרבה ואכפתיות, הוגנות וכבוד בין מורים/גננות לבין תלמידים. תחושת שייכות למוסד החינוכי. מעורבות חברתית של התלמידים.

ג. סטנדרט 3: למידה רגשית-חברתית תיאור הסטנדרט : מוסדות החינוך יקדמו למידה רגשית-חברתית, תוך פיתוח כישורים המסייעים לתלמידים בהתנהלותם החברתית, בהתאם לגילם. כישורים אלו יאפשרו לתלמידים ולמורים לפתח חוסן, תחושת משמעות ושייכות ובכך יתרמו להתפתחותם הרגשית-חברתית גם בבגרותם. פעולות לדוגמה: הרחבת החינוך החברתי במסגרת בית הספר. שילוב שעת חינוך/חברה ושעת כישורי חיים " הכ"חות שבדרך" בתכנית המחייבת את מוסדות החינוך ותוכנית ליבה לחינוך חברתי קהילתי . התנסות במסגרות חברתיות ובפעילויות המעודדות פעולות התנדבות ומעורבות חברתית בבית הספר ובקהילה. הקדשת ישיבות מורים ושיעורים לתהליכים רפלקטיביים בעקבות תהליכים רגשיים וחברתיים. דוגמות למדדים לבדיקת יישום התכנית : קיום שיעור חינוך/חברה ושיעור כישורי חיים " הכ"חות שבדרך" ומעורבות אישית וחברתית כמתחייב. השתתפות בפעילויות חברתיות, טיולים ומסעות. התנסות במילוי תפקידים. השתתפות בפורומים ובוועדות בבית הספר. עידוד מעורבות חברתית של התלמידים. פעילות מועצת התלמידים.

ד. סטנדרט 4: אקלים לימודי תיאור הסטנדרט : מוסדות החינוך יבנו סביבות למידה משמעותיות התומכות בתהליכי למידה, הערכה ומשוב, בחיזוק למידה המונעת ממוטיבציה פנימית ובהעצמת תחושת המסוגלות האישית של התלמידים ללמוד ולקדם את הישגיהם האישיים, החינוכיים והחברתיים. פעולות לדוגמה: יצירת סביבות למידה מגוונות, המאפשרות בחירה ומעוררות עניין בקרב התלמידים. נקיטת פעולות לחיזוק תחושת המסוגלות בקרב התלמידים. העלאת ציפיות צוותי החינוך מתלמידיהם להתקדמות בלימודים. יצירת תהליכי הערכה ומשוב מגוונים לתלמידים. מתן מענה לתלמידים ברמות שונות של יכולות, צרכים והישגים. זיהוי, פיתוח וחיזוק של סגנונות ודרכי למידה. יצירת שיח עמיתים העוסק בהיבטים הרגשיים של הוראה-למידה. דוגמות למדדים לבדיקת יישום התכנית : תמיכה לימודית בתלמידים במהלך שיעורים או באמצעות תכניות ייחודיות. קיום הזדמנויות לימודיות וחברתיות תכופות, המעודדות סקרנות ומאפשרות בחירה ואוטונומיה של התלמיד. האופן שבו המורים מספקים לתלמידים מידע, משוב והנחיה מאפשר להם לשפר את הישגיהם. רמת הציפיות של המורים מהתלמידים להתאמץ ולשפר את הישגיהם. מידת העניין שהתלמידים מגלים בלמידה ומידת ההנאה שהם מפיקים ממנה. שימוש בדרכי הוראה והערכה מגוונות ומותאמות לצורכי התלמידים. מידת ההסתייעות של התלמידים בשיעורים פרטיים. הזמן שהתלמידים מקדישים לשיעורי בית. תכיפות קיומן של שיחות על אודות היבטים רגשיים המעורבים בתהליכי הוראה-למידה. מאמצי בית הספר לעידוד פעילות חברתית בבית הספר ובקהילה ( ראמ"ה ).

ה. סטנדרט 5 : מתן מענה מותאם לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים תיאור הסטנדרט : מוסדות החינוך מספקים מענים מובחנים לצרכים ייחודיים של כלל התלמידים בתחומים הקוגניטיבי, הרגשי, החברתי, המשפחתי והכלכלי. במהלך גיבוש תוכנית למתן מענים מותאמים, חשוב לקיים שיח בצוות רב מקצועי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד, בהתיחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכד'. פעולות לדוגמה: מתן מענה לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, תוך שמירה על פרטיותם – תלמידים לקויי למידה, תלמידים בעלי קשיי למידה, תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים שלומדים בחינוך הרגיל ובמסגרות חינוך מיוחד, תלמידים מצטיינים ומחוננים. מתן מענה תומך וליווי לתלמידים במצוקה, לתלמידים חולים ולתלמידים בסיכון, תוך שמירה על פרטיותם. מתן מענה חינוכי טיפולי בבית הספר לתלמידים המגלים בעיות התנהגות. מתן מענה ייחודי לתלמידים עולים. דוגמות למדדים לבדיקת יישום התכנית : מיפוי תלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים. הלימה בין תוצאות המיפוי והאבחון לבין המענה שניתן לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים . קיומן של קבוצות טיפוליות לתלמידים במצוקה המגלים בעיות התנהגות. פיתוח עמדות חיוביות כלפי שונויות באשר הן.

ו. סטנדרט 6: יחסי גומלין בין מוסדות החינוך לבין ההורים ומכוונות לקהילה תיאור הסטנדרט : מוסד החינוך פועל למיסוד שותפות חינוכית עם ההורים ומגדיר את תחומי מעורבותם ושותפותם בקבלת החלטות ובפעילויות המוסד. מוסד החינוך וההורים משתפים פעולה כדי לקדם את טובת הילד בתוך מוסד החינוך ומחוצה לו. מוסד החינוך משתף את הורים בנוגע לתהליכים המתרחשים במוסד החינוכי בנוגע לילדיהם. מוסדות החינוך פועלים מתוך מכוונות קהילתית. פעולות לדוגמה: העברת מידע שוטף להורים על המצב הלימודי-חברתי של ילדם ועל הפעילות במוסד החינוך, ולפי הצורך - שיתופם בבניית תכנית אישית לילדם. יצירת תרבות דיווח להורים על אירועים חיוביים הקשורים לילדם. הבניית מסגרות לשיתוף פעולה ולמעורבות הורים בבית הספר הבניית מסגרות לשיתוף פעולה עם הקהילה ועם גורמים נוספים, כמו המשטרה, הרווחה וכיו"ב. הפעלת סדנאות משותפות להורים, לתלמידים ולצוות החינוכי בתחומים של קביעת תקנון בית ספרי, התנהגויות סיכון, גלישה בטוחה ועוד. דוגמות למדדים לבדיקת יישום התכנית : מעורבות ההורים ותרומתם בתחומים שהוגדרו על ידי מוסד החינוך. יידוע הורים פעולות בשיתוף הקהילה.

ז. סטנדרט 7 : הסביבה הפיזית של מוסד החינוך תיאור הסטנדרט : סביבת מוסד החינוך נעימה, נקייה ובטוחה, ומוסד החינוך מתמיד בטיפוחה תוך שיתוף התלמידים. פעולות לדוגמה: שמירה על סביבה נאותה ובטוחה דיווח לרשות המקומית על כל מפגע שנמצא תחת אחריותה ושיתוף פעולה עמה. שיפור הסביבה הלימודית. הצטיידות מעבדות וספריות. בניית הפרדה בחדרי השירותים בין תלמידים צעירים לתלמידים בוגרים. דוגמות למדדים לבדיקת יישום התכנית קיומם של משאבי הוראה – מעבדות, מחשבים, ספריות וחדרי מקצוע ואיכותם. טי פ וח סביבה המאפשרת מגוון מפגשים בקבוצות, בזוגות ו במעגלים. טיפוח סביבה עשירה בגירויים תואמי גיל ותרבות. טיפוח סביבת למידה המא פש רת קשיבות , שלווה, פרטיות בעת הצורך. טיפוח סביבה המאפשרת מגע עם הטבע והסביבה ופיתוח סביבה נוחה לספורט ולפעילות גופנית מגוונת . 1 .4 מרכיבי יסוד בתכנית המערכתית לבניית אקלים חינוכי מיטבי

1.4.1 גיוס הצוות ובניית חזון : מוסד החינוך יקיים שיח משמעותי על אודות החזון החינוכי וזאת לצורך גיוס הצוות שיקדם את תהליכי האקלים החינוכי ויוכל לתת מענה לתופעת האלימות, יזהה את חוזקותיו ואת חולשותיו, יאתר את צרכיו ויזהה את תחומי האחריות של בעלי התפקידים, יגיע להסכמה על חשיבותה של בניית תכנית לפיתוח אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ויתווה את הדגשים המרכזיים שלה.

1.4.2 תהליך אבחון אקלים: תכנית ההתערבות המערכתית ארוכת הטווח תבוסס על אבחון מוסד החינוך ועל עבודה על פי הנתונים המתקבלים ממקורות שונים. בבתי הספר קיים ניטור באמצעות "סקר אקלים וסביבה פדגוגית". סקר האקלים, המבוסס על הסטנדרטים, מאבחן את האקלים הבית-ספרי אחת לשלוש שנים ומאפשר לבתי הספר לבחון את נקודות החוזק ואת הנקודות הטעונות קידום ושיפור. בנוסף לסקר האקלים מומלץ להשתמש בכלי אבחוני נוסף – שאלון אח"מ (אקלים חינוכי מיטבי) – כלי אינטרנטי הנמצא באתר השפינ"ט ופתוח לשימוש בתי הספר, באמצעותו המורים והתלמידים מכיתות ד'-י"ב נשאלים שאלות לניטור האקלים. אפשר להשתמש בכלי ניטור זה בכל שנה ולקבל תוצאות המשקפות את מדדי האלימות השונים ואת מדדי הרווחה הנפשית של התלמידים בבית הספר. סקר האקלים והאח"מ משמשים בסיס נתונים עיקרי לבניית תכנית התערבות, לקידום האקלים החינוכי ולמעקב אחריו.

1.4.3 הפקת לקחים מאירועים חריגים: נתונים על אודות אירועים חריגים ישמשו את בית הספר בשיקוליו בבניית תכניות התערבות מותאמות למוסד החינוכי וכן לשם הפקת לקחים וייעול תהליכים, כגון שינוי תקנון בית הספר.

1.4.4 מעקב אחר היעדרויות תלמידים: היעדרויות תלמידים מנבאות מעורבות בהתנהגויות סיכון, על כן חשוב מאוד לעקוב אחר היעדרויות תלמידים, למפות אותן ולדווח עליהן. בית הספר יבנה מערכת שבאמצעותה יקיים מעקב אחר היעדרויות ויפתח תכניות התערבות עבור תלמידים שאינם מבקרים באופן סדיר בבית הספר או בשיעורים.

1.4.5 תכנית ההתערבות: תכנית ההתערבות, שתגזר מהחזון הבית-ספרי ומתהליך האבחון, תהיה תכנית התערבות מערכתית ומתמשכת, שתיבנה על ידי צוות בית הספר ותספק מענה לצרכים הייחודיים של המוסד החינוכי. כחלק מבניית תכנית ההתערבות ומהפעלתה ייערכו אבחונים נוספים לבדיקת השינוי שהושג בכל אחד ממדדי ההתערבות שבית הספר הציב לעצמו. כמו כן, חשוב יהיה לנקוט תהליכי מעקב ובקרה שיכללו מדדים התנהגותיים, כמו מעקב אחר הפרות משמעת, היעדרויות ואיחורים, אירועי אלימות בשטח בית הספר, אירועי אלימות בהסעות וכדומה. הצעות למרכיבי תכנית ההתערבות יפורטו בסעיף

1.5 להלן.

1.4.6 סטנדרטים של אקלים: בית הספר ימפה את הנתונים בהתאם לסטנדרטים שנוסחו לעיל בסעיף

1.3, ויפעל לקידומם.

1.5 נושאים מרכזיים בתכנית ההתערבות המערכתית הבית-ספרית הנושאים שייכללו בתכנית הבית-ספרית ישמשו בסיס לשיח שיתנהל במקביל בחדר המורים ובכיתות.

1.5.1 אמנה: בית הספר יבנה תפיסה חינוכית של אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ושל מניעת אלימות, על בסיס דיאלוג בין באי בית הספר ובין ההורים, תפיסה שתשמש תשתית ערכית וחינוכית לתכנית ההתערבות.

1.5.2 מדיניות בית-ספרית:

א. בית הספר יקיים שיח מעמיק, שמטרתו גיוס שותפים ליצירת שפה משותפת ומדיניות אחידה, ידועה מראש וניתנת לאכיפה באורח הוגן, שתשדר מסר חד-משמעי נגד התנהגויות אלימות.

ב. בית הספר ינסח תקנון, בשיתוף נציגי התלמידים וההורים, הקובע חוקים ונהלים אחידים וכולל מדרג תגובות לאי ציות לכללים ולנהלים אלה.

1.5.3 נוכחות: בית ספר יפעל לקידום נוכחות של הצוות החינוכי לצורך השגחה בשטחי בית הספר, לרבות באיזורים הסמויים מן העין, על פי סעיף 0143 בחוזר הוראות הקבע תשע"ח/12 , " ניהול שגרת הביטחון בביה"ס" . נוכחותם של המורים תגביר את רמת המוגנות ואת תחושת הביטחון של התלמידים.

1.5.4 סמכות ומנהיגות מורית : סמכות המורה תיתמקד בהגברת הנוכחות המשמעותית של המבוגרים בחיי התלמידים כבסיס ליצירת אקלים מיטבי, להעברת מסר חד משמעי נגד אלימות ולחיזוק הקשר בין המבוגרים לתלמידים. כמו כן, יושם דגש על פיתוח כלים שיסייעו למורים להתמודד עם אירועי אלימות ולמנוע את הסלמתם. התהליך יעודד תחושת מסוגלות ואכפתיות בקרב המורים בהתמודדות עם אירועים חריגים, תוך יצירת שיתוף פעולה עם ההורים.

1.5.5 התמודדות עם תלמידים המגלים בעיות התנהגות: התכנית שתתגבש תכלול איתור מוקדם של תלמידים עם בעיות התנהגות קשות, כולל התנהגות אלימה, מיפוי צורכיהם ומתן מענה ייחודי להם, למורים ולהורים. ההתערבות בקרב התלמידים תתבצע באופן פרטני, קבוצתי או שניהם, תוך התייחסות לנושאים כמו עיצוב ההתנהגות, תיעול כעסים ועוד. ההנחיה למורים ולהורים תתקיים על ידי אנשי המקצוע, תוך מתן כלים להתמודדות עם ילדים עם קשיי התנהגות וכן תמיכה רגשית במורים והעצמה של תחושת המסוגלות שלהם בהתמודדות זו.

1.5.6 דיאלוג מעצים: התכנית תכלול פיתוח הידברות מעמיקה בין כלל באי בית הספר ובין מורים לתלמידים בפרט, ויצירת קשר באמצעות דיאלוג משמעותי. מטרת הדיאלוג היא לספק אוזן קשבת לתלמידים ומענה לצורכיהם. המורים ירכשו ידע בניהול "דיאלוג מעצים" המאפשר לפרט לבוא לידי ביטוי באופן אישי במסגרת שונה מהמסגרת הכיתתית, וליצור מערכת יחסים המבוססת על היכרות אישית, על אכפתיות ועל הבנה. בית הספר יבנה מסגרת ארגונית שתאפשר קיום שיחות אישיות בין מורה לתלמיד, דיונים כיתתיים ושיחות משוב.

1.5.7 אקלים לימודי: התכנית תפעל לפיתוח סביבה חינוכית המאפשרת למידה מתוך מוטיבציה פנימית, עניין והנאה, ומעצימה את תחושת המסוגלות של התלמידים. התהליך יכלול אפשרויות בחירה, למידה מהצלחות, למידה רלוונטית לחיי התלמידים והצבת אתגרי חשיבה (סטנדרט

4). האקלים הלימודי יתבסס על מרחב היישום של למידה רגשית-חברתית בתחומי הדעת.

1.5.8 סולידריות מעורבות חברתית ותרומה לקהילה: התכנית תפתח בקרב המורים מודעות לחשיבותן של המעורבות החברתית והתרומה לקהילה לחיזוק החוסן הנפשי של התלמידים ולהעמקת תחושת המוגנות שלהם, כמו גם לתרומתן להפחתת תחושת ניכור, אלימות והתנהגויות סיכון. בית הספר יבנה מודל לחיזוק תחושת המסוגלות, השייכות והאחריות בקרב התלמידים על ידי שילובם בפעילויות מעורבות חברתית ותרומה לקהילה בתוך בית הספר ומחוצה לו (סטנדרט

3).

1.5.9 שיתוף הורים: שיתוף ההורים בנעשה בבית הספר ברבדים הלימודיים, החינוכיים והערכיים יחזק את הקשר בין באי בית הספר. שיתוף ההורים במדיניות בית הספר ועדכונם לגבי התהליכים והטיפול באירועי אלימות יגבירו את האמון ואת שיתוף הפעולה בין ההורים לצוות. שיתוף ההורים בפיתוח כל אחד מהנושאים שצוינו לעיל (מוגנות, סמכות, דיאלוג ועוד) יחזק את האקלים המיטבי והבטוח בבית הספר ויקדם את הצלחת התכנית (סטנדרט

6).

1. 6 בעלי תפקידים - תפקידיהם ביישום ההנחיות והנהלים לבניית אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ולצמצום האלימות 1 .6.1 תפקידי המטה - קביעת מדיניות, כללים ונהלים מחייבים המפורסמים בחוזר המנכ"ל. - פיתוח חומרים בנושא קידום אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ומניעת אלימות והפצתם בשדה, ריכוז החומרים מהשדה והפצתם. - הכשרה של גורמים מקצועיים למתן סיוע לצוותי החינוך. - ניטור ומעקב אחר תופעת האלימות במערכת החינוך.

1.6.2 תפקידי מנהלי המחוזות - גיוס מפקחים, מנהלים ומדריכים לתהליכי בניית אקלים מיטבי ובטוח וצמצום האלימות. - קבלת דיווחים על אודות אירועים חריגים במחוזות וקיום למידה ותובנות מהנתונים. - הובלת תהליך להגברת המוגנות ולצמצום האלימות במחוזות. - מתן תמיכה וליווי למפקחים ולמנהלים במהלך טיפול באירועי אלימות חריגים ומורכבים במחוז.

1.6.3 תפקידי מפקחי מוסדות החינוך - הדרכת מוסדות החינוך ליווי המוסדות ופיקוח עליהם, בנושאים קידום מוגנות וצמצום אלימות. - מעקב אחר תכניות עבודה וניסוח תקנונים בית- ספריים . - תמיכה במנהלים וסיוע להם בעימותים עם גורמי חוץ. ליווי המוסד החינוכי בתהליכי הערכה ומדידה ובתהליכים לקידום אקלים חינוכי מיטבי ובטוח. - השתתפות בוועדות במקרים שבהם תלמיד מעורב באירוע אלימות חמור. 1 .6.4 תפקידי המפקחים על הייעוץ ומנהלי השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים ליווי מקצועי ליועצים ולפסיכולוגים במוסדות החינוך וסיוע מקצועי למנהלי מוסדות החינוך ביצירת אקלים מיטבי ובטוח, באבחון מאפייני אלימות, בגיבוש תכנית התערבות ובטיפול במצבי אלימות.

1.6.5 תפקיד מפקחי החינוך החברתי קהילתי וצוות ההדרכה מתן סיוע מקצוע י למנהלי בתי-הספר ועבודה משולבת עם צוותי הייעוץ על ידי רכזי החינוך החברתי קהילתי וכלל בעלי התפקידים בפרקטיקות מגוונות. בהיכרות עם תכניות רלוונטיות, בהתאמתן לאוכלוסיית בית הספר וכן בליווי ובהדרכה לשם הפעלתן והטמעתן. כמו כן בניית תוכנית משולבת הכוללת התבוננות על הרצף החינוכי מבוקר עד ערב ועידוד התלמידים להשתתפות במסגרות החינוך הבלתי פורמאלי לאורך השנה ובחופשות.

1.6.6 תפקידי מנהלי בתי-הספר - יצירת תקנון בית-ספרי המושתת על העקרונות שפורטו לעיל, תוך קיום דיאלוג בין צוות מוסד החינוך להורים, פרסום התקנון ויישומו באופן עקבי. - רענון והטמעה של התקנון מדי שנה. - קביעת מועדים לדיון בצוות הניהול בנושאים שעוסקים באקלים חינוכי מיטבי ובטוח, תחושת מוגנות וצמצום אלימות. - בניית תכנית התערבות כוללת המותאמת למוסד החינוך והמבוססת על מיפוי המערכת, אבחון צורכיה והאקלים השורר בה, וליווי יישומה. - עדכון המפקח הכולל על התקדמות התכנית לקידום אקלים חינוכי מיטבי ובטוח ולצמצום האלימות. - יצירת מרחב לצוותי החינוך למימוש תכנית ההתערבות. - דיווח על אירועים חריגים (אלימות חמורה, פגיעות מיניות, שימוש בסמים ובאלכוהול, ונדליזם, אירועי אבדנות ואסון) למפקח מוסד החינוך שירכז את המידע ויעבירו למנהל המחוז. - הקפדה על תיעוד אירועים, תהליכי טיפול ותהליכים חינוכיים שמתבצעים בנושא. - יצירת מענים מוסדיים לטיפול בתלמידים שנפגעו באירועי אלימות. - יצירת מענים מוסדיים לטיפול בתלמידים שנקטו בהתנהגות אלימה ובתלמידים עם בעיות התנהגות. - הקצאת זמן קבוע לקידום שיח רגשי, אישי וחברתי במסגרת שעת חינוך, שעות כישורי חיים " הכ"חות שבדרך" ותוכנית ליבה לחינוך חברתי קהילתי ומבנים מוסדיים נוספים אשר פועלים לקידום האקלים החינוכי. - הפעלת מסגרות התנסות לתלמידים למילוי תפקיד במסגרת המעורבות החברתית. - הבניית מסגרות לטיפוח מעורבות חברתית. - הגדרת הסמכות והאחריות של המורים ושל בעלי התפקידים במוסד החינוכי בנושא קידום אקלים חינוכי מיטבי ובטוח וצמצום האלימות.

1.6.7 תפקידי עובדי ההוראה - חובת דיווח על פי חוק העונשין כמפורט בחוזר מנכ"ל חובת הדיווח על עבירה בקטין על פי חוק וחקירת תלמידים כקורבנות או כעדים . אם הגיע לעובד ההוראה מידע על תלמיד הנושא נשק, עליו להעביר את המידע לידיעת מנהל מוסד החינוך, והוא יעביר אותו מיד ליחידת הנוער של משטרת ישראל ביישוב. - פעולה להפסקת פגיעה בעת נוכחות במקום שבו מתרחש אירוע פגיעה של תלמיד באחר או בעצמו, ובהתאם לצורך גם הזעקת אנשי צוות נוספים לסיוע. - ליווי תלמיד המפונה לצור ך טיפול רפואי או המוחזר מטיול בשל התנהגות חריגה, על פי הוראות המנהל. - יצירת קשר עם תלמיד שהושעה מלימודים בזמן ההשעיה, כדי לשמור על רציפות הקשר עמו, ולעודד מוטיבציה להשתלבותו בכיתה עם חזרתו. - מעקב אחר היעדרויות, הפרות משמעת ואירועים חריגים שבהם מעורבים תלמידים, ותיעודם. - קיום שיחת בירור עם תלמידים המעורבים באירועי אלימות, על פי הנחיות המנהל. - קיום פעילויות חינוכיות, הן ברמה פרטנית והן בכיתה, שמטרתן לקדם אקלים מיטבי ובטוח ולצמצם את האלימות.

1.6.8 תפקידי היועצים החינוכיים והפסיכולוגים החינוכיים - ליווי צוותי החינוך והדרכתם בהובלת תכניות רגשיות-חברתיות במוסד החינוכי. - שילוב היבטים של רווחה נפשית במדיניות המוסד החינוכי, בפעולות לצמצום האלימות ובהתערבויות באירועי אלימות והתנהגויות סיכון אחרות. - העמדת מתודולוגיות, כלים ודרכי פעולה להתמודדות עם אלימות לרשות מנהל המוסד החינוכי וצוות עובדי ההוראה. - העמדת מדדים ודרכי הערכה בנושא אלימות (כגון שאלוני אח"מ ) לרשות מנהל המוסד החינוכי וצוות עובדי ההוראה. - מתן מענים ובניית תכניות חינוכיות-טיפוליות לתלמידים נפגעי אלימות ולתלמידים פוגעים .

1.6.9 תפקידי רכזי החינוך החברתי ומנחי מועצת התלמידים - בניית תכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית קהילתית" המבססת תרבות בית-ספרית של נתינה ומקדמת רווחה נפשית ויוזמה של פעולות לצמצום אלימות, בשיתוף עם היועץ החינוכי. - הבניית מסגרות המאפשרות התנסות במיומנויות חברתיות, בתהליכים דמוקרטיים ובקבלת החלטות הנוגעות לאורח החיים של מוסד החינוך, לשם יצירת תחושת שייכות ולחיזוק תחושת המוגנות. - סיוע ביצירת מסגרות לשיתוף הורים וגופים שונים בקהילה (בבתי ספר קהילתיים יש להסתייע ברכז בית הספר הקהילתי). - הכשרת צוות המוסד החינוכי בהפעלת התכנית ובהטמעתה בבית הספר בשיתוף עם היועץ החינוכי.

1.6.10 תפקידי הרשות המקומית - הקמת ועדה יישובית ששותפים בה גורמים מהקהילה, ממערכת החינוך, מהרווחה ומהמשטרה, נציגי נוער ונציגות הורים נבחרת, שתעסוק במתן מענים יישוביים לקידום אקלים חינוכי בטוח ולצמצום האלימות. - יצירת מענים יישוביים לתלמידים עם התנהגויות סיכון. - השתתפות בוועדות בעקבות אירועי אלימות חמורים. - שותפות במציאת מענים בעקבות אירועים אלו, כמו הקצאת משאבים לליווי תלמידים שהיו מעורבים באירועי אלימות .

1.7 קשר עם התקשורת באירוע אלימות המפורסם בתקשורת הארצית או המקומית יש לקבל אישור מראש לכל תגובה שנציג הצוות החינוכי מבקש למסור. את האישור יש לקבל ממנהל המחוז ומדובר המשרד , ובמקרה של אירועים בתיכון – גם מדובר הרשות המקומית או הרשת החינוכית שבית הספר נמצא בבעלותה. על כל קשר עם התקשורת, לאחר קבלת האישור, להיעשות בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, שלפיו חל איסור על פרסום שם או פרטים מזהים אחרים של קטין, בין היתר בנסיבות שיש בהן כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות.

2. פרק ב': אורחות חיים – התנהלות בשגרה

2.1 כללי פרק זה כולל עקרונות להתנהלות בחיי השגרה לצד עקרונות והנחיות לטיפול באירועי אלימות, תוך מתן גיבוי לפעולות הצוות החינוכי. בבסיס התהליך החינוכי של יצירת אקלים חינוכי מיטבי ובטוח עומדת בניית תשתית של אורחות חיים בשגרה: כללים ונהלים יום-יומיים, הידועים מראש ונאכפים בעקביות ובהתמדה. תשתית חינוכית זו היא הבסיס לבניית תהליכים לצמצום אלימות, לתחושת מוגנות ולפיתוח תגובות משמעותיות לאירועי אלימות.

2.2 כתיבת תקנון חינוכי כל מוסד חינוכי ינסח תקנון בהתאם לכתוב להלן. התקנון יכלול שני תחומים: התנהלות בשגרה ותגובות לאירועי אלימות. בתקנון ייכללו נושאי החובה המופיעים בטבלאות שבחוזר זה ונושאים נוספים, שמוסד החינוך יבחר לכלול בו, תוך יצירת מדרג תגובה מתוך הטווח המוצע בטבלאות. התגובה שתיבחר תהיה בהתאם להישנות הפרתם של הכללים ובהתאם לגיל התלמידים, ותקבע מראש. התקנון הבית-ספרי ייבנה על פי הצרכים, גיל התלמידים והתפיסה החינוכית של מוסד החינוך והקהילה. התקנון היישובי יהיה אף הוא בהלימה לחוזר המנכ"ל ויכלול היבטים קהילתיים נוספים. תקנון בית הספר יהלום את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חוק זכויות התלמיד, והוא יגובש וייושם באופן שיווני כלפי בנות ובנים , ותוך שמירה על כבוד התלמיד ועל כבודם של עובדי ההוראה ואנשי צוות המוסד החינוכי.

2.2.1 עקרונות לכתיבת התקנון הבית-ספרי

א. מנהל בית הספר וצוות המורים יקיימו שיח משמעותי עם התלמידים ועם ההורים על חיזוק תחושת המוגנות בהתייחס לנושאים המופיעים בטבלאות, על דרכי התגובה להתנהגויות שליליות, על חיזוק ההתנהגויות החיוביות ועל דרכי ההטמעה של התקנון בבית הספר.

ב. על התקנון להתאים לגיל התלמידים ולמאפייני התפקוד שלהם.

ג. חשוב כי המורים, ההורים והתלמידים יהיו שותפים לכתיבת התקנון. האישור הסופי של התקנון יהיה באחריות מנהל בית הספר, והוא יובא לידיעת המפקח הכולל של מוסד החינוך. ד . חשוב כי המורים, ההורים והתלמידים, יבחנו יחד את היתכנות יישום הסעיפים בתקנון לגביהם נדרשת אכיפה. לא יקבעו הנחיות שהמוסד החינוכי לא יוכל לאכוף אותן או ליישם אותן ואשר נוגדות את רוח חוזר המנכ"ל.

ה. התקנון יבטא את האחריות המשותפת של המורים ושל התלמידים לאווירה חינוכית נעימה ובטוחה ואת מחויבותם לכבוד הדדי. התקנון אמור לשקף את ייעודו: שמירה על מוגנות התלמידים והמורים במוסד החינוכי.

ו. התקנון יכלול את הנושאים המוצגים בטבלאות החוזר.

ז. ניסוח התקנון הבית-ספרי יהיה כפוף לחוק זכויות התלמיד ככלל, ולסעיף 10 בפרט: "כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם, ובכלל זה הוא זכאי שלא יינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים."

ח. אפשר להוסיף לתקנון בית הספר נושאים נוספים, כמו נוהלי לימודים, לוח בחינות, פעולות וסמכות של מועצת התלמידים, זכויות התלמידים (כגון שמירה על הליך הוגן, שמירה על פרטיות התלמיד וכו').

ט. מומלץ לתרגם את התקנון לשפות נוספות, המדוברות בבתי התלמידים.

י. בתקנון יוגדר מדרג התגובה אשר יבחין בין הפרה חד-פעמית של הכללים לבין הפרה חוזרת ונשנית שלהם. יא. יש לשמור על אחידות ועל עקביות בתגובה להפרת הכללים . יב . בנושאים שאינם כלולים בחוזר המנכ"ל על בית הספר לפעול באופן אוטונומי, בהלימה לרוח החוזר ומבלי לפגוע בזכויות התלמידים. יג . לאחר השלמת כתיבת התקנון יש להטמיעו שוב מדי שנה בקרב התלמידים והוריהם (אפשר להחתים תלמידים על קריאת התקנון ועל התחייבות לקיימו, לקיים ערב הורים-תלמידים בנושא התקנון ועוד). טו. יש לפרסם את התקנון במקום מרכזי בבית הספר או באתר האינטרנט של בית הספר, באופן שיהיה גלוי לכל קהילת המוסד החינוכי. טז . מדי שנה מחדש יש לשוב ולבחון את התאמת התקנון לצורכי בית הספר ולמציאות המשתנה, ולעדכנו בהתאם.

2.2.2 דרכי תגובה להפרת כללי המשמעת בבית הספר התגובה להפרת המשמעת תעשה בהתאם לכללים הבאים : על התגובה להפרת המשמעת להיות מכבדת , מידתית, סבירה, הגיונית ותואמת את מידת הפרת המשמעת בהלימה לטבלאות המוצגות בחוזר זה. יש להימנע , ככל הניתן , מענישה קולקטיבית. ככלל , התגובה להפרת המשמעת צריכה להתקיים בשיח בין אישי וכחלק מתהליך חינוכי. יש להימנע , ככל הניתן , מתגובה פומבית . ה חלטה על תגובה להפרת משמעת , תעשה ב שיקול דעת ובמידת הצורך, תוך היוועצות עם גורמים נוספים במוסד החינוכי ( מנהל / רכז שכבה / יועץ / פסיכולוג ) . בכל מקרה בו עשויים להינקט נגד התלמיד אמצעי משמעת, תוסברנה לו הטענות כלפיו ותינתן לו הזדמנות להשיב עליהן. שמיעת התלמיד תתקיים לפני קבלת ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת. עם זאת, במקרים חריגים , בהם נדרשת תגובה מידית של נקיטת אמצעי המשמעת או כשיש נסיבות מוצדקות אחרות, רשאי צוות בית הספר לנקוט אמצעי משמעת באופן מידי. אם נודע למוסד החינוכי כי נפתחה חקירת משטרה בעניינו של התלמיד או חלה על המוסד החינוכי חובת הדיווח, יש לקיים את השיחה/הבירור ו/או את ההחלטה בעניינו של התלמיד רק לאחר התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים (משטרה, גורמי הרווחה). להתנהגות בלתי הולמת במהלך השיעורים יש להתייחס גם בתעודה בסעיף ההתנהגות. בציון במקצוע הלימוד תהיה ההתייחסות להתנהגות במסגרת אותו חלק בציון שבו המורה מעריך את תפקודו של התלמיד בלבד. אין להוריד ציון מעבר להנחיה זו במקצועות הלימוד בשל התנהגות בלתי הולמת.

2.2.3 דרכי תגובה שאין לנקוט בעת הפרת כללי משמעת

א. חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה גופנית.

ב. חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה).

ג. אין להעביר תלמיד באופן זמני לכיתה נמוכה יותר.

ד. חל איסור על תגובה היכולה לסכן את התלמיד או לפגוע בשלומו או בבריאותו.

ה. חל איסור על הענשת תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו (בנושא זה ראה "חוק זכויות התלמיד").

ו. חל איסור על חיפוש בחפציו האישיים של תלמיד על ידי איש צוות חינוכי, לרבות בתיק ובמכשירים דיגיטליים. אם יש חשד לפגיעה שנעשתה באמצעות מכשיר דיגיטלי יש לדווח למנהל בית הספר ועליו לברר את הפרטים תוך שמירה על צנעת הפרט ועל זכויות התלמיד. אם הוחלט להגיש תלונה – יש לפעול על פי הנחיות המשטרה. לעניין חיפוש בתיקים עקב חשד לנשיאת נשק ראה ס"ק

3.1א.

ז. אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הפרת משמעת, כגון הגעתו ללא תלבושת או הגעתו באיחור (יש לטפל בהפרות אלה על פי טבלאות החוזר). 2 .3 נוהל השעיה 2 .3.1 כללי השעיה היא הרחקת תלמיד לפרק זמן קצוב מכיתתו, או הרחקה ממוסד החינוך. יש להשתמש בהשעיה רק באירועים חמורים או לאחר אירועים חוזרים ונשנים שמוצו לגביהם תגובות חינוכיות אחרות . ההשעיה משמשת כתגובה ברורה של הצבת גבולות מצד צוות מוסד החינוך, המעבירה מסר חד-משמעי נגד הפרות משמעת חמורות או התנהגות אלימה. הצבת גבולות, לרבות השעיה הנעשית על פי הנהלים, תורמות להתפתחות ולמוגנות אישית. יש לקבוע מדיניות מוסדית הידועה מלכתחילה להורים ולתלמידים בנוגע לסנקציות שיופעלו במקרים של אלימות, לרבות השעיה, על פי המודל המוצע בטבלאות א' ו-ב' בחוזר זה. אם השעיה מזמנת תנאים מסכנים עבור התלמיד, תיבחר תגובה חלופית להשעיה (כגון השעיה תוך בית-ספרית) . בכל מקרה, הבנת הרקע להתנהגות חריגה או לאלימות מצד תלמיד והבנת מקורותיהן חשובות לצורך בחירה מושכלת של דרכי ההתערבות.

2.3.2 הנחיות להשעיה

א. כדי שיתקיים הליך הוגן יש לברר את פרטי האירוע ולתת לתלמיד אפשרות להציג את גרסתו.

ב. יש לתעד את האירוע.

ג. השעיה תתבצע על ידי מנהל מוסד החינוך. מנהל מוסד החינוך יתייעץ עם גורמי המקצוע טרם קבלת החלטה בעניין.

ד. יש ליידע טלפונית את הורי התלמיד לפחות יום אחד לפני מועד ההשעיה, ובמקביל למסור את מכתב ההשעיה לתלמיד. במכתב יירשם ההסבר להשעיה. יש לוודא עם ההורים שקיבלו את המכתב.

ה. יש להימנע ככל האפשר מהזמנת ההורים לקחת את ילדיהם במהלך יום הלימודים, למעט במקרים בהם נשקפת סכנה לתלמיד או לסביבתו .

ו. יש לשתף את ההורים בנסיבות ובשיקול הדעת שהובילו להשעיה, ולהעביר מסר חד-משמעי שלא יאפשרו הפרת סמכות והתנהגויות אלימות בבית הספר. לצד זאת יש להביע אמפתיה למורכבות המצב ולהביע אמון ביכולתו של הילד לשנות את התנהגותו.

ז. יש לתת לתלמיד המושעה, בתיאום עם הוריו, משימה חינוכית המותאמת לו, לביצוע בבית.

ח. המחנך או איש צוות יצרו קשר עם התלמיד המושעה בזמן ההשעיה, כדי לשמור על רציפות הקשר עמו ולעודד מוטיבציה להשתלבותו בכיתה עם חזרתו.

ט. עם חזרתו לבית הספר, יש לזמן את הילד ואת הוריו לשיחה ובמידת הצורך לבנות עמם תכנית אישית (ראה הנחיות בנספח

1).

י. לאחר חזרת התלמיד לבית הספר, ישקול הצוות החינוכי את הצורך בקיום מפגשי מעקב לתלמיד במטרה לבנות עבורו רשת תמיכה ובקרה על התנהגותו. חשוב להתמיד במפגשים אלו במסגרת תכנית אישית שמטרתה טיפול בתלמיד. יא. יש לתעד את התהליך החינוכי לאורך זמן כדי לבחון את יעילות ההתערבות ולהפיק ממנה לקחים. כאשר לתלמיד יש קושי מתמשך בקבלת סמכות ו/או אלימות חוזרת, וכאשר ננקטו השעיות חוזרות, יש לקיים דיון בצוות בין-מקצועי כדי לבנות תכנית אישית מותאמת (ראה נספח

1). ניתן להיעזר ב חוזר מנכ"ל: "מביקור סדיר למניעת נשירה" יב . במקרים מיוחדים בהם הנהלת בית הספר מזהה שההשעיה אינה מתאימה, יש לקיים דיון בתוך בית הספר, לתעד את השיקולים ולקבוע תגובה חלופית, כגון השעיה תוך בית-ספרית. במקרים אלה משך ההשעיה ייקבע על פי הטבלאות, בדומה להשעיה חוץ-בית-ספרית. יג . אם תלמיד מגיע לבית הספר אף-על-פי שהושעה, יש לפעול על פי העקרונות האלה: .1ליישם השעיה תוך-בית-ספרית ליום מלא (ראה ס"ק י"ד) כדי להבהיר שההשעיה בתוקף. .2לקיים שיחה עם התלמיד ועם הוריו, המבהירה כי מדובר בערעור על סמכות בית הספר ועל כן יתקיים דיון עם הפיקוח הכולל בנושא. .3אם ההורים אינם משתפים פעולה על אף שבית הספר פעל על פי נוהלי ההשעיה, אפשר לכנס ועדה בין מקצועית בשיתוף הפיקוח או הרשות המקומית, על מנת לקבל החלטות לגבי המשך הטיפול. יד. החלטה על השעיה תוך-בית-ספרית יכולה להיעשות על ידי מנהל מוסד החינוך או מי מטעמו בהרחקת התלמיד משיעור או חלק ממנו, או מכלל השיעורים באותו היום, ועליה להיעשות בהשגחת מבוגר. יש להטיל על התלמיד משימה לימודית וליידע את הוריו. ההשגחה תיעשה בהתאם לאפשרויות של בית הספר (מורה בשעות פרטניות, מדריך מוגנות, העברה להשגחת מורה בכיתה מקבילה באופן זמני, השגחה של מורה בחדר המיועד להשעיה בית-ספרית וכו'). אם הפרת כללי המשמעת התרחשה במקצוע מסוים, אפשר להרחיק את התלמיד משני שיעורים לכל היותר במקצוע זה. אין להעביר את התלמיד לכיתה נמוכה יותר. טו. השארת תלמיד בבית הספר לאחר שעות הלימודים מחייבת הודעה מוקדמת להורים ותיאום לגבי אופן חזרתו של התלמיד לביתו עם סיומה.

2.4 התנהלות בשגרה ומדרג תגובות בעקבות הפרת נהלים בטבלה שלהלן מפורטים כללי התנהלות בחיי השגרה בבית הספר, מגוון התגובות האפשריות במקרה של הפרת הכללים והתנהלות חינוכית בטווח הקצר והארוך. במקרה של הפרת הכללים, בית הספר יבחר תגובות מתוך הטווח המוצע בטבלה זו באופן הדרגתי. בחירת התגובה תהיה בהתאם להישנות ההפרה ובהתאם לגיל התלמיד, והיא תיקבע מראש ותפורסם במסגרת תקנון מוסד החינוך. תיעוד עקבי של כל הפרת התנהגות הוא תנאי לקיומו של תהליך חינוכי תקין ולטיפול נאות. חובה על מוסד החינוך לכלול בתקנון הבית-ספרי את כל הנושאים המופיעים בטבלה זו. בנוסף על תגובות במקרה של הפרת הכללים יש לבסס תרבות בית-ספרית המושתתת על מתן חיזוקים חיוביים על התנהגות על פי הכללים, כדי לעודד התנהגויות חיוביות. המדיניות שתקבע על ידי בית הספר תיושם באופן שיוויוני על כלל תלמידי בית הספר. טבלה א': התנהלות בשגרה ומדרג תגובות להפרת נהלים ההתנהגויות המצופות טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) התכנית החינוכית הופעה בתלבושת אחידה/ ב הופעה הולמת - יש להגיע לבית הספר בהופעה הולמת , כפי ש זו תוגדר בתקנון מוסד החינוך. - יש להקפיד על תלבושת אחידה , במקומות בהם היא מחויבת . - השיח בעקבות הגעה לבית הספר ש לא ב תלבושת אחידה או בהופעה שאינה הולמת , י תנהל ברגישות , תוך שמירה על צנעת הפרט . חשוב להימנע מתגובה פומבית , משפילה או מביכה (כדוגמת מדידה של אורך הבגד , הרמת ידיים לבחינת אורך החולצה , הצמדת הידיים לגוף לצורך בחינת אורך המכנסיים וכדומה ) המדיניות שיקבע בית הספר תוחל באופן שוויוני על כלל התלמידים; בנים ובנות. - רישום במזכירות תחת סעיף "תלבושת" - שיחת בירור עם התלמיד - מניעת כניסה לשיעור (קביעת מקום חלופי ודרישה להשלמת החומר הלימודי) . במקרים חוזרים ונשנים : - זימון ההורים לשיחה - ביטוי בתעודה תחת סעיף "הופעה" - בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר – השעיה ליום אחד, בהתאם להנחיות השעיה ס'

2.3.2 - אין למנוע כניסת תלמיד לבית הספר בשל הגעה ללא תלבושת אחידה, אולם אפשר להשעותו מהשיעורים באותו יום, בהתאם לאמור בסעיף

2.3.2 סעיף קטן יד . יישום סטנדרט 1 - תכניות שעוסקות בבניית תקנון - תכניות לניהול כיתה - תכנית עיצוב התנהגות אישית. - תכניות לטיפוח זיקה, קשר ותחושת שייכות למוסד החינוכי תפקוד בזמן השיעור - יש לקבל את פני המורה על פי הכללים שנקבעו על ידי בית הספר. - בזמן השיעור בכיתה יש להישמע להוראות המורה. - יש להקפיד על תפקוד לימודי (הבאת ציוד והוצאתו מהתיק, הקשבה ולמידה, השתתפות בדיון בכיתה ברשות המורה ובאופן מכבד, מילוי מטלות). - תיעוד ומעקב - שיחת בירור עם התלמיד. - יידוע ההורים לגבי קשיים בתפקוד. - שיחה עם ההורים וגיוסם לשיתוף פעולה ותמיכה בתלמיד. - מניעת כניסה לשיעור, תוך קביעת מקום שהייה חלופי ומתן משימה לימודית לתלמיד. במקרים חוזרים ונשנים - העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות מיום לימודים) בתיאום עם המורה. - בכפוף לשיקול ה דעת של מנהל בית הספר – השעיה בתוך בית הספר, בהתאם להנחיות השעיה תוך-בית-ספרית ס"ק

2.3.2 י"ד. - אם חוסר התפקוד הוא במקצוע מסוים - הרחקה לשני שיעורים, לכל היותר, במקצוע זה. תוך קביעת מקום שהייה חלופי ומתן משימה לימודית לתלמיד. - במקרים חוזרים - ביטוי בתעודה תחת סעיף "יחס למקצוע". - בניית תכנית חינוכית אישית ולפי הצורך כינוס צוות בין-מקצועי לדיון על בניית תכנית לטיפול בתלמיד בהתאם לחוזר מנכ"ל : "מביקור סדיר למניעת נשירה" - העברה לכיתה אחרת באופן קבוע על פי החלטת המועצה הפדגוגית. יישום סטנדרט 1 - תכניות העוסקות בבניית תקנון - תכניות לניהול כיתה - תכניות לעיצוב התנהגות אישית. - תכניות רגשיות-חברתיות לפיתוח ניהול עצמי בלמידה ועמדה של אחריות איש ית . ההתנהגויות המצופות טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) התכנית החינוכית ציות להוראות של צוות בית הספר - יש להתנהג באופן נאות, על פי הכללים הנהוגים בבית הספר בשיעורים, בהפסקות ובכל פעילות בית-ספרית. - על התלמידים להישמע להוראות הצוות החינוכי גם אם ההוראות ניתנות על ידי מורה שאינו מלמד אותם באופן ישיר, ובכלל זה מורה תורן ומורה ממלא מקום. - רישום במזכירות תחת סעיף "התנהגות". - שיחה עם התלמיד ואזהרה בעל-פה. - יידוע ההורים ושליחת אזהרה בכתב. - דרישה להתנצלות והזמנת ההורים לשיחה. - בניית תכנית אישית לתלמיד (ראה נספח

1). - העברה לכיתה מקבילה לשיעור אחד או יותר (פחות מיום לימודים) ובתיאום עם המורה. - מניעת ההפסקה או עיכוב בבית הספר לשעות לימוד נוספות בכיתה אחרת (בתנאי שנשלחה הודעה מראש להורים). - בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר – השעיה בתוך בית הספר, בהתאם להנחיות השעיה תוך-בית-ספרית ס"ק

2.3.2 י"ד. - במקרה בו הההפרעות התרחשו בשיעורים מקצוע מסוים - הרחקה לשני שיעורים, לכל היותר, במקצוע זה. תוך קביעת מקום שהייה חלופי ומתן משימה לימודית לתלמיד. - במקרים חמורים של התנהגות מפריעה - בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר - השעיה מבית הספר ליום אחד בבית הספר היסודי ול- 2-1 ימים בעל-יסודי. - במקרים חוזרים ונשנים של אי ציות להוראות המורה - ביטוי בתעודה תחת סעיף "התנהגות" ובנוסף - - כינוס צוות בין-מקצועי לדיון על בניית תכנית לטיפול בתלמיד בתוך בית הספר ומחוצה לו בהתאם לחוזר מנכ"ל : "מביקור סדיר למניעת נשירה" - במקרים חמורים אפשר להתנות השתתפות בטיול/בסיור, בהתאם לאמור בחוזר מנכ"ל " טיולים ופעילויות-בית-ספריות במערכת החינוך – היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים " סעיפים

3.5-3.9 - במקרים של אי-ציות מתמשך לצוות החינוכי והפרת כללי ההתנהגות באופן עקבי וחמור, ולאחר שכלל הפעולות במדרג לא הועילו: בכפוף לשיקול דעת של מנהל בית הספר ובהתייעצות עם המפקח הכולל – דיון במועצה פדגוגית בהתאם ל נוהל הרחקת תלמיד לצמיתות והעברתו לבית ספר אחר. יישום סטנדרט 1 - תכניות העוסקות בבניית תקנון - תכניות לניהול כיתה - תכניות עיצוב התנהגות אישית. - למידה רגשית-חברתית כיתתית לטיפוח מיומנויות ויסות אישי, אמפתיה, פנייה לעזרה, ייצוג עצמי שימוש בטכנולוגיה בזמן שיעור שלא למטרות השיעור (טלפונים ניידים, מצלמות, שעונים חכמים, " טאבלטים " וכו') ראה טבלה

3.3 חלק ה': "היבטים בנוגע לשימוש בטכנולוגיה במהלך פעילות פנים וחוץ בית ספריות ודרכי תגובה וטיפול באירועים בהם התרחשה פגיעה מקוונת". ההתנהגויות המצופות טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) התכנית החינוכית שמירה על הסביבה ועל חזות בית הספר - יש להקפיד על סביבת למידה נקייה ומסודרת במהלך הפעילות בבית הספר ולטפח את חזותו - יש לשמור על רכוש בית הספר ועל סביבתו. - שיחת בירור עם התלמיד. - יידוע ההורים. - עשייה מתקנת של התלמיד בתחום הרכוש והסביבה. - במקרים חוזרים ונשנים - ביטוי בתעודה תחת סעיף "התנהגות". - זימון את ההורים והתלמיד לשיחה בה יוסבר על אודות הנזק והאפשרות לקחת אחריות על שארע באמצעות עשייה מתקנת (פעולה לתיקון הנזק, או עשייה חינוכית אחרת). קביעת האופן ללקיחת האחריות יתנהל בהתאם לאפשרויות ובהלימה לחומרת המעשה. - במקרה של אי-הסכמה בין בית הספר לבין ההורים: התייעצות בית-ספרית, הזמנת ההורים ודיון על ההתנגדות. יישום סטנדרט 7 שמירה על רכוש פרטי - אסור לקחת חפצים השייכים לאחר, ללא רשותו. - אסור לפגוע ברכוש הזולת. - בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לרכוש פרטי כלשהו, לרבות לרכוש יקר ערך, לאבדנו או לגנבתו. - בירור ראשוני של פרטי המקרה (מגבלות על חיפוש בתיקים ובמכשירים אישיים - ראה ס"ק

2.2.3 ו'). - יידוע הורים לפי הצורך ומתוך שיקול דעת של הצוות החינוכי. - אם ידועה למוסד החינוכי זהות התלמידים המעורבים - שיחת אזהרה והטלת מטלה חינוכית. - בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר - הגשת תלונה למשטרה או התייעצות עם גורמי רווחה. - במקרה של אירוע חוזר ונשנה - היוועצות עם אנשי המקצוע (יועץ, פסיכולוג, יועץ משפטי במחוז). - נקיטת פעולות חינוכיות מניעתיות הנוגעות לכיבוד רכוש הזולת, כגון הצבת תורנים, נאמני רכוש וכו '. - למידה רגשית-חברתית כיתתית לטיפוח מיומנויות של כבוד הדדי, התחשבות, אמפתיה. השתתפות בטקסים ובפעילויות בית-ספריות תוך הקפדה על התנהגות נאותה - ההשתתפות בטקסים ובפעילויות פנים וחוץ-בית-ספריות היא חלק מתכנית החובה של בית הספר. - הנוכחות וכללי ההתנהגות בכל פעילויות בית הספר מחייבים, ועל הצוות החינוכי להקפיד עליהם הקפדה יתרה. - בתי-ספר על-יסודיים ינהגו בנושא זה על פי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע סה/9, "טיולים ופעילות חוץ-בית-ספרית". - שיחה עם התלמיד ואזהרה בעל-פה. - יידוע ההורים ואזהרה בכתב. - דרישה להתנצלות ולעשייה מתקנת (למשל, סיוע בהכנת הטקס הבא). - שיחה עם ההורים. - דרישה לביצוע מטלה הקשורה לנושא. - במקרים חוזרים ונשנים - ביטוי בתעודה תחת סעיף "התנהגות" או "נוכחות", לפי העניין - בעל-יסודי: דרישה לפעילות למען הקהילה. במקרה של התנהגות לא נאותה בטיולים :

א. התניית השתתפות בסיור/בטיול בהתאם לאמור בחוזר מנכ"ל " טיולים ופעילויות-בית-ספריות במערכת החינוך – " היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים " סעיפים

3.5- .3.9אם התלמיד לא משתתף בטיול יש לקבוע עבורו פעילות חלופית במוסד החינוך.

ב. מניעת השתתפות בטיול או בסיור עתידיים תתאפשר אם התלמיד הפר את הכללים בזמן טיול או סיור קודמים באותה שנת לימודים (בכל מקרה יש לקבוע עבורו פעילות חלופית במוסד החינוך). ראה גם חוזר מנכ"ל " טיולים ופעילויות-בית-ספריות ב מערכת החינוך – היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים " סעיפים

3.5-3.9) יישום סטנדרט 1 ההתנהגויות המצופות טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) התכנית החינוכית התנהגות: שמירה על טוהר הבחינות - חובה על התלמיד לשמור על כל התקנות וההנחיות הנוגעות להקפדה על טוהר הבחינות. - בבחינות פנימיות של בית הספר (שאינן בחינות בגרות):

א. זימון התלמידים ו/או הוריהם לבירור

ב. במקרה של אי-שמירה על נהלים תקינים בזמן בחינות : הפחתת נקודות מהבחינה לכל שותף למהלך, כפי שהוחלט על ידי בית הספר ופורסם בתקנון.

ג. פסילת הבחינות אם הוכחה אי-שמירה על טוהר בחינות , לאחר שנעשה הליך הוגן המאפשר לתלמידים המעורבים לערער על החשד. - במקרה של אי-שמירה על טוהר הבחינות במהלך בחינות בגרות: בהתאם להוראות בסעיף 13–4.3 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), "טוהר הבחינות". - הטמעת ההוראות בסעיף 13–4.3 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), - "טוהר הבחינות" - תכניות העוסקות בערכי "מפתח הל"ב לשעת חינוך" ותכניות של מינהל החברה והנוער - בשבילי הזכויות והאחריות- הפיקוח על זכויות התלמיד . נוכחות ועמידה בזמנים - איחורים : יש להגיע לבית הספר בזמן ולהקפיד להיכנס לשיעור מיד בתום ההפסקה. - היעדרויות : על התלמידים להיות נוכחים במהלך כל השיעורים ולא לעזוב את שטח בית הספר ללא קבלת אישור. - בבתי ספר על-יסודיים יש לפעול על פי ההוראות בחוזרי המנכ"ל האלה:

א. סעיף

6.6-2 בחוזר הוראות הקבע סח/8(א), "הנוכחות בבית הספר כמרכיב בהערכת הישגים בחינוך העל-יסודי"

ב. סעיף

4.3-1 בחוזר הוראות הקבע סב/5(א), "ציון בית-ספרי (ציון מגן/מסכם)".

ג. יש לקיים דיון בצוות בין-מקצועי כדי לבנות תכנית אישית מותאמת (ראה נספח

1), וכן לפעול בהתאם לחוזר מנכ"ל " מביקור סדיר למניעת נשירה " - תיעוד נוכחות. - שיחת בירור עם התלמיד. - יידוע ההורים. - גיבוש תכנית עם התלמיד לחיזוק אחריותו בנושא הנוכחות. - הזמנת ההורים לשיחה עם מחנך הכיתה לגיבוש תכנית משותפת למניעת איחורים והיעדרויות מהשיעורים. - דרישה להשלמת שעות היעדרות בפעילות למען בית הספר/להשלמת חומר הלימודים. - עירוב גורמים נוספים בבית הספר: רכז שכבה, יועץ, מנהל. - עריכת ביקור בית. - במקרים חוזרים ונשנים - ביטוי בתעודה תחת סעיף "נוכחות" - פנייה לקצין ביקור סדיר. יישום סטנדרט 1 תכניות רגשיות-חברתיות לפיתוח ניהול עצמי בלמידה ועמדה של אחריות אישית. פנייה לעזרה ושיתוף בקושי. תכניות לטיפוח זיקה, קשר ותחושת שייכות למוסד החינוכי . ההתנהגויות המצופות טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) התכנית החינוכית נוכחות ועמידה בזמנים: איסור שוטטות בתוך בית הספר ויציאה משטחו. - אין לשוטט בתוך בית הספר במהלך יום הלימודים, ללא אישור. - יציאה משטח בית הספר במהלך יום הלימודים תתאפשר רק באישור בכתב מאת ההורים, לפי הנהלים הבית- ספריים שנקבעו מראש ובהתאם לגיל התלמיד. - שיחת בירור עם התלמיד. - דיווח בכתב להורי התלמיד. - בניית תכנית התערבות בשיתוף התלמיד והוריו. - קביעת מטלה חינוכית הקשורה להתנהגות זו. - הזמנת התלמיד והוריו לבית הספר. - במקרים חוזרים ונשנים - ביטוי בתעודה תחת סעיף "נוכחות". - דיווח לפיקוח, לרשות העירונית ולקצין ביקור סדיר. - במקרים חוזרים ונשנים של שוטטות: כינוס ועדה בין-מקצועית בית-ספרית שתדון בתפקודו של התלמיד ותבנה תכנית אישית שתאפשר המשך תקין של לימודיו בבית הספר בבתהאם להנחיות חוזר מנכ"ל " מביקור סדיר למניעת נשירה ". יישום סטנדרט 1 תכניות לטיפוח זיקה, קשר ותחושת שייכות למוסד החינוכי . למידה רגשית-חברתית לטיפוח ניהול עצמי בלמידה, פנייה לעזרה ושיתוף בקושי.

2.5 טיפול באירועי עישון, באירועי הבאת אלכוהול ו/או שתיית אלכוהול בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות ובטיולים השימוש בחומרים ממכרים כגון אלכוהול וטבק, מסוכן לבריאות ויש לקדם פעילויות בית ספריות והסברה למניעת השימוש בהם. השימוש בחומרים אלו אסור הן בין כותלי בית הספר והן בפעילויות חוץ בית-ספריות. התערבות חינוכית באירועים בהם נעשה שימוש בחומרים מסוכנים צריכה לכלול הן היבטים משמעתיים והן היבטים חינוכיים וטיפוליים. בשיקול הדעת לבחירת ההתערבות החינוכית יש להתייחס לכך שלעתים שימוש בחומרים אלו עשוי להיות ביטוי לקושי ולמצוקה. התנהגויות הסיכון טווח התגובות במקרה של הפרה ההתערבות החינוכית איסור עישון ) לרבות תחליפי סיגריות, כגון סיגריות אלקטרוניות). - אסור בהחלט לעשן בשטח בית הספר. - השימוש בנרגילה דינו כעישון. - אסור לצאת משטח בית הספר כדי לעשן. - אסור לעשן בפעילות בית-ספרית המתרחשת מחוץ לכותלי המוסד החינוכי. ראה ס"ק

2.5 בחוזר " מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך ". פעולות חובה - שיחת בירור - יידוע ההורים - הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי - הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר והצעת תכנית התערבות (למשל תכנית אופ"י ) - ביטוי בתעודה תחת סעיף "התנהגות" - בכפוף לשיקול הדעת של המנהל - השעיה ליום אחד. - הטמעת ההוראות בחוזר הוראות סעיף

2.5, " מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוס "ח " - הפעלת תכנית רגשית-חברתית במסגרת שיעורי "כישורי חיים – הכ"חות שבדרך", בנושא מניעת עישון ושתיית אלכוהול . איסור הבאת אלכוהול ושתיית אלכוהול בשטח בית הספר במהלך יום הלימודים, בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות ובכללן בהסעות לבית הספר וממנו. - חל איסור חמור על שתיית משקאות אלכוהוליים ועל הכנסתם לבית הספר ולחצר בית הספר ועל הבאתם לטיולים, לסיורים, למסיבות ולכל פעילות שבית הספר השתתף בארגונה. - במקרה של הבאת אלכוהול או שתיית אלכוהול בהסעות לבית הספר או ממנו - ראה חלק ב' בטבלה ה' בס"ק

5.3.6 בחוזר זה: "אירועים חריגים חמורים במהלך ההסעה או בהמתנה לה". פעולות חובה - בירור פרטי האירוע. - יידוע ההורים. - הזמנת התלמיד, בליווי הוריו, לשיחה בבית הספר. - הטלת מטלה חינוכית הקשורה לתופעה. - ביטוי בתעודה תחת סעיף "התנהגות". פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי

א. -בניית תכנית התערבות בשיתוף הורי התלמיד ועל פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי-טיפולי. יש להתייחס לאפשרות כי שתיית אלכוהול מהווה גם ביטוי למצב של קושי ומצוקה .

ב. התניית ההשתתפות בפעילויות בליווי מבוגר או מניעת ההשתתפות בפעילות עתידית.

ג. השעיה: בחינוך היסודי: השעיה ל- 2-1 ימים. בחינוך העל-יסודי: השעיה ל- 4-1 ימים.

ד. במקרה של הבאת אלכוהול או שתייתו במהלך טיול או בפעילות אחרת: החזרת התלמיד הביתה או החזרתו למוסד החינוכי בליווי אנשי הצוות החינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שההורים יחתמו עליו). הפעלת תכנית רגשית-חברתית במסגרת שיעורי "כישורי חיים – הכ"חות שבדרך", בנושא מניעת עישון ושתיית אלכוהול. איסור הגעה לבית הספר או לפעילויות בית-ספריות תחת השפעת אלכוהול חל איסור על הגעה לבית הספר תחת השפעת אלכוהול (למשל ביום הראשון ללימודים, בהמשך למסיבה וכו'). פעולות חובה - הזמנת הורים. - בירור פרטי האירוע עם התלמיד ועם הוריו. - הטלת מטלה חינוכית הקשורה לאירוע. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי - בניית תכנית התערבות , בשיתוף הורי התלמיד ועל פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי-טיפולי . יש להתייחס לאפשרות כי שתיית אלכוהול מהווה גם ביטוי למצב של קושי ומצוקה. - הרחקה מלימודים ליום אחד. הפעלת תכנית רגשית-חברתית במסגרת שיעורי "כישורי חיים – הכ"חות שבדרך", בנושא מניעת עישון ושתיית אלכוהול. אם הגיע מידע למנהל בית הספר על התארגנות לפעילות חוץ בית-ספרית (למשל מסיבה) שבה מתוכננת שתיית אלכוהול, יש לנקוט את התגובות החינוכיות המפורטות בעמודת טווח התגובות. פעולות חובה - בירור פרטי האירוע המתוכנן עם התלמידים. - יידוע הורי התלמידים. - קיום פעילות חינוכית הכוללת שיח עם התלמידים על האירוע המתוכנן, הסיבות לשתיית אלכוהול והסיכונים שבשתייתו בגיל צעיר, במטרה להביא לשינוי הפעילות או לביטולה. בכפוף לשיקול הדעת של מנהל בית הספר: יידוע הרשות המקומית. הפעלת תכנית רגשית-חברתית במסגרת שיעורי "כישורי חיים – הכ"חות שבדרך", בנושא מניעת עישון ושתיית אלכוהול.

3. פרק ג': קידום מוגנות והתמודדות עם אירועי אלימות

3.1 כללי פרק זה עוסק במוגנות תלמידים ובהתמודדות צוותי החינוך עם אירועי אלימות. אלימות ובעיות התנהגות בקרב תלמידים הן פעמים רבות ביטוי לקושי או למצוקה עמם מתמודדים התלמידים. על רקע זה חשוב עד מאוד שהצוות החינוכי ישמש עבור התלמידים בסיס בטוח ומכיל לקשר ולשייכות. יש לפעול לכך שהצוות החינוכי יהווה כתובת עבור התלמידים, אליה יוכלו לפנות לצורך סיוע, הגנה או הרגעה. באירועי אלימות חשוב לטפל תוך הקפדה על יחס עקבי והוגן ועל תקשורת ישירה עם התלמיד והוריו. יש להעביר מסר של אמון ביכולת התלמיד לשנות את התנהגותו ולהקפיד לתת משוב חיובי על כל שיפור בהתנהגות. לצורך בחירת דרכי ההתערבות והטיפול חשוב להבין את הרקע ואת המקורות להתנהגות החריגה או לאלימות מצד התלמיד. הצבת גבולות תתבצע לצד טיפול רגשי ובניית תוכנית חינוכית, תוך מתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות הרצויות. בית הספר יפעל באופן מדורג, בהתאם לטווח התגובות המתואר בטבלאות ואשר כולל היבטים חינוכיים טיפוליים, לצד ההיבטים המשמעתיים. הגורמים הטיפוליים בבית הספר ילוו את הצוות החינוכי לאורך יישום תכנית ההתערבות, תוך מתן תמיכה והדרכה. התקנון הבית-ספרי בנושא האלימות והתנהגויות סיכון ייכתב בשיתוף התלמידים, ההורים וצוותי החינוך הטבלאות בתת פרק זה עוסקות באופן הטיפול של בית הספר באירועי אלימות שונים. במקרים של אירועי אלימות מורכבים יפעיל בית הספר שיקול דעת על פי התבחינים המפורטים בטבלה ב' שלהלן, כדי להחליט מהי דרגת חומרתם. לאחר הגדרת חומרת האירוע יפעל בית הספר על פי ההנחיות המתאימות המפורטות בטבלה. טווח התגובות המפורט בטבלאות כולל היבטים של תגובות משמעתיות, היבטים של טיפול והתערבות והיבטים של דיווח. הפרות התנהגות שחלה עליהן חובת דיווח מחייבות במקביל גם תגובה חינוכית. פרק ה ' הנחיות לקידום אקלים חינוכי מוגן ובטח ולהתמודדות עם אלימות בקרב תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים - תלמידים הלומדים במוסד לחינוך מיוחד או במוסד לחינוך רגיל . הטיפול ב אירועי אלימות בקרב אוכלוסיית התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד יתבצע לאחר שיקול דעת, בחינת הנסיבות, רמת התפקוד של התלמיד, הרקע וכו '. בהתאם לכך יוחלט, בהתייעצות עם גורמי הטיפול או גורמי החינוך המיוחד, על פי אילו הנחיות לפעול והאם ליישם הנחיות מתוך הפרק הזה, המתייחס לכלל תלמידי מערכת החינוך, או מתוך פרק החינוך המיוחד ( פרק ה' ). פרק זה דן גם בעבירות של הטרדה מינית, אשר על פי חוק לא חלה עליהן חובת דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה: אלימות מילולית בעלת אופי מיני, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסות חוזרת המופנית לאדם בהקשר למינו ולמיניותו, לרבות נטייתו המינית, פגיעה באמצעים דיגיטליים על רקע מיני והפצת תמונות. בכל מקרה של חשד להטרדה מינית או לפגיעה מינית אחרת יש לבחון האם מדובר בהתנהגות מילולית או פגיעה מקוונת או האם מדובר בחשד לעבירת מין שחלה עליה על פי חוק חובת דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה. כשמתקיימת האפשרות הראשונה (התנהגות מילולית או פגיעה מקוונת במהותה) יש לפעול על פי הנחיות חוזר זה. כשמתרחשת האפשרות השנייה (חשד לעבירת מין שעל פי חוק יש עליה חובת דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה) יש לפעול על פי ההנחיות בסעיף

2.1- 2 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), " התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים ". מחקרים עדכניים מלמדים שהתנהגות מינית לא מתאימה או פוגענית עשויה להיות חלק מהתנהגות כוללת של התלמיד או ביטוי לקשייו. מן המחקרים עולה כי התערבות חינוכית וטיפולית משמעותית, לצד הימנעות מתיוג מוקדם, יעילים ביותר בצמצום של התנהגויות פוגעניות ובמניעתן בעתיד.

3.1.1 דרכים להתמודדות עם אירועי אלימות

א. הערות מקדימות לטיפול באירועי אלימות הטבלאות המובאות בהמשך עוסקות בהתנהגויות שהובאו לידיעת הצוות החינוכי ואשר התרחשו במהלך יום הלימודים או מחוצה לו. הצוות החינוכי יפעל בהתאם לפירוט המופיע בטבלאות אלו, תוך הפעלת שיקול דעת נוסף. בכל טיפול באירוע אלימות יש לפעול על פי הכללים האלה: בכל מקרה בו מתנהלת חקירת משטרה יש לפעול על פי הנחיות המשטרה כדי לא לשבש הליכי חקירה. הנחיות לחיפוש כלי נשק: כשהובא לידיעת מנהל מוסד החינוך או מי מטעמו כי קיים חשד סביר שתלמיד נושא עמו נשק שלא כדין או שהוא עומד לעשות שימוש בנשק שלא כדין, יוכל המנהל להפעיל את סמכויות המאבטח (כאמור בטבלה) או לפנות למשטרה או לניידת מוסדות חינוך. החיפוש ייערך באופן מוצנע במגמה למנוע את עצם הידיעה על החיפוש. החיפוש ייערך בנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, תוך שמירה על כבוד התלמיד ועל זכויות הפרט שלו. (להגדרת כלי נשק בלשון החוק עיין בנספח

7). הנחיות לחיפוש חפצים מסוכנים:

א. הנחיות לחיפוש חפצים שעלולים לשמש ל גילויי אלימות .

1) למאבטח סמכות לדרוש לערוך חיפוש על גופו של המבקר ו ב כליו בכניסה למוסד החינוכי , למניעת החדרת כל אמצעי שעלול לשמש לאלימות לתחומי מוסד החינוך , לרבות: סכינים, דוקרנים, חפצים חדים, או כל כלי התקפה המוגדר על פי חוק.

2) פעילות המאבטח בנושא אלימות תעשה רק על בסיס חשד, ותמוצה בחיפוש בתיקים בכניסה למוסד החינוך .

3) בעת אירוע אלימות בתוך מוסד החינוך המאבטח לא יעזוב את עמדתו לצורך טיפול באירוע. אלא אם התבקש על ידי איש סגל המוסד לסייע .

4) ככלל המאבטח לא יבדוק את תיקי באי המוסד הקבועים (תלמידים מורים) למעט במקרים בהם עולה בפניו החשד לניסיון החדרת אמל"ח כולל סכינים לתחום מוסד החינוך.

5) במידה ש עולה חשד שכזה תתבצע בדיקת חפצי המבקש להיכנס למוסד בנוכחות מורה תורן, שיהיה בסמוך לשער הכניסה (במידה ש לא נמצא מורה לא תתבצע בדיקה, ודו"ח יועבר למנהל המוסד על מהות החשד).

6) במקרה של סירוב מצד התלמיד לקיומה של בדיקה אין להתעמת איתו אלא להעביר את הנושא לטיפול המורה הנוכח / מנהל המוסד החינוכי, ואין למנוע כניסתו של התלמיד לתחום בית הספר.

7) בשום מקרה לא יבוצע חיפוש על גוף ה תלמיד ע"י המאבטח .

ב. חובת דיווח על פי חוק העונשין סעיף 368ד(ד) - חובת דיווח חלה כאשר קיים יסוד סביר כי נעברה בקטין או חסר ישע עבירת מין, מעשה מגונה (כקבוע בסעיף 348 בחוק העונשין), גרימת חבלה של ממש או התעללות* בהתאם למבחן שנקבע בפסיקה, בתוך המוסד החינוכי. חובת הדיווח על פי חוק חלה על מנהל בית הספר או איש צוות המוסד החינוכי. * המונח "התעללות" אינו מוגדר בחוק העונשין. עם זאת, בפסיקה נקבעו קריטריונים לבחון האם מדובר בהתעללות. על מנת לקבוע האם קיימת חובת דיווח על התעללות מינית יש לבחון בין היתר את סוג המגע או האמצעי שננקט ו וטיב ם , מידת הכוח שהופעל כלפי הקורבן ועוצמתו, ההקשר והנסיבות בהן הופעל הכוח או האמצעי הפיזי, תדירות הפעלתו ומשך הזמן בו הוא הופעל, שיטתיות השימוש בכוח או באמצעי הפיזי ועוד. מכאן, בעניין זה יש להתייעץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים לרבות הלשכה המשפטית. לשון החוק: "נעברה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מין לפי סעיפים 345 עד 348, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 368ב(ב) או עבירת התעללות לפי סעיף 368ג, חובה על מנהל או איש צוות במקום כאמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שישה חודשים". - הגשת תלונה למשטרה בגין תכנון לביצוע פשע מנהל או איש צוות חינוך, שהובא לידיעתם כי תלמיד זומם לעשות מעשה פשע, מחויבים להגיש תלונה למשטרה, על פי סעיף 262 לחוק העונשין.

ג. התנהלות במקרים בהם חלה חובת דיווח על פי חוק כאמור בס"ק ב' - כאשר חלה חובת דיווח, על פי סעיף חובת הדיווח בחוק העונשין, יש לדווח על האירוע לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה. על פי נוהל חוזר זה יש להעביר את המידע למנהל המוסד החינוכי או ליועץ בית הספר, שיבצעו בכתב את הדיווח לגורמים הללו. - דיווח על האירוע לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה על ידי גורמים אחרים מחוץ למוסד החינוכי (כגון הורי התלמיד), אינו פוטר את מנהל בית הספר מחובת הדיווח. אי-דיווח על עבירות אלו הוא עבירה פלילית שעונשה עד 6 חודשי מאסר. - חשוב ליידע את התלמיד ואת הוריו, שבעת הזמנתם לחקירת משטרה, הם זכאים לקבל סיוע משפטי מהסניגוריה הציבורית לנוער במחוז.

ד. דיווח על פי נוהל: בחוזר זה מצוינים מקרים נוספים, שעל אף שאינם חייבים בדיווח על פי חוק – הם מחייבים את המנהל או כל איש צוות אחר להגיש תלונה למשטרה. - הנוהל עוסק באירועים כגון איום וסחיטה, גרימת נזק בזדון, פריצה והצתה ונשיאת נשק (לפירוט ראה טבלה בס"ק

3.2 חלק ג'). במקרים האלה יש להגיש תלונה במשטרה . במקרים של איום וסחיטה, גרימת נזק בזדון, פריצה והצתה ונשיאת נשק, כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יופעל שיקול דעת בהתאם לנסיבות ולרקע, ולפי הצורך הפנייה תהיה לעובד סוציאלי לחוק הנוער. בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביבה, יש לפנות מיידית למשטרה. - אי דיווח על פי נוהל מהווה עבירת משמעת .

ה. נוהל הפרדה בין ניצים והפסקת פגיעה - איש צוות שנוכח במקום בו מתרחש אירוע של פגיעה של תלמיד באחר או בעצמו, יפעל להפסקתה של הפגיעה, הן פגיעה באחר והן פגיעה עצמית, על פי הצורך עליו להזעיק אנשי צוות נוספים לסיוע. - כשאנשי הצוות אינם מצליחים לעצור את האירוע, עליהם לפעול להזמנת ניידת מוסדות חינוך ואף משטרה. - במקרה של ריב אלים בין תלמידים מותר לאיש הצוות להתערב ולהפריד בין הניצים תוך הפעלת כוח סביר ("כוח סביר": על הפעלת כוח סביר יחול סעיף "הגנת הצורך" בחוק העונשין, שזו לשונו: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה ולא הייתה לו דרך אחרת לעשותו").

ו. תבחינים לקביעת חומרת האירוע ככל שהאירוע עונה על תבחינים רבים יותר, הוא יסווג כחמור יותר. להלן דוגמאות לתבחינים: - הערכת אנשי מקצוע את מידת החומרה של הפגיעה הפיזית/ הנפשית. - אירוע חוזר ונשנה לעומת אירוע חד-פעמי. - אירוע בו מעורבים פוגעים רבים (קבוצה) או אירוע בו מעורבים נפגעים רבים. - פגיעה שהתרחשה בנוכחות רבים, או בהפצה המונית באמצעים טכנולוגיים כגון רשת האינטרנט. - חוסר איזון ביחסי הכוחות בין הפוגע לנפגע (אם כרוכים באירוע הפרשי גילים, ניצול מרות, פגיעה בחסרי ישע וכו' – האירוע יסווג כחמור יותר). - אירוע המורכב מסוגים שונים של פגיעות. לדוגמה, פגיעה מינית שמלווה באלימות פיזית. - אירוע שבכוחו להשפיע על ההתנהלות הבית-ספרית (אירוע שיוצר מצב משברי שמקשה על המוסד החינוכי להמשיך ולתפקד).

ז. הערות מקדימות לטבלאות הטבלאות שלהלן עוסקות באופן הטיפול של בית הספר בשמירה על מוגנות ובדרכי הטיפול באירועי האלימות השונים. הטבלאות כוללות את טווח התגובות ואת סמכות הטיפול באירועים חריגים של בעלי התפקידים בבית הספר. צוותי החינוך יכללו בטווח התגובות שהם נוקטים היבטים נוספים, מלבד ענישה, כמפורט בטבלאות, כגון פעולות חינוכיות שמספקות תמיכה וליווי לתלמידים המעורבים, התערבות פרטנית ומערכתית במעגלי הפגיעה השונים, הקמת צוותי חשיבה ופעולה, תיעוד, יידוע, פרסום תוך הקפדה על שקיפות, בניית תכניות התערבות, ליווי ארוך טווח של תהליך ההתערבות ועוד. - בנפגע יש לטפל על ידי גורמי המקצוע בבית הספר, על פי שיקול הדעת של הצוות הטיפולי ובשיתוף עם הוריו. - התגובה כלפי התלמיד הפוגע צריכה להיות מיידית, מידתית, סבירה, הגיונית ותואמת את העֲבֵרָה. - אם התלמיד הפוגע מסרב למלא אחר הסנקציה שהוטלה עליו בעקבות מעשיו לפי התקנון הבית-ספרי ועל פי הנהלים, תתקיים שיחה המבהירה לו ולהוריו את חשיבות ההתנהגות על פי הוראות בית הספר. לפי הצורך תישקל תגובה חמורה יותר, כולל פנייה לפיקוח במחוז ולרשות המקומית.

3.2 טיפול באירועי פגיעה אלימה של תלמידים בתלמידים בבית הספר חלק א': אירועי אלימות המחייבים התערבות מצד המסגרת החינוכית אלימות בין תלמידים דורשת הצבת גבולות לצד ליווי רגשי ומתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות הרצויות. אלימות בין תלמידים היא פעמים רבות ביטוי לקושי ולמצוקה ועל כן יש לתת לה גם מענה חינוכי ורגשי ברמה הפרטנית והמערכתית. דוגמאות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל טווח התגובות (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) - אלימות מילולית (לעג עלבון או השפלה, התבטאות גזענית, פגיעה בכבוד ההורים ועוד). - אלימות מילולית בעלת גוון מיני , לרבות התייחסות מבזה או משפילה אשר מופנית לתלמיד בנוגע לזהותו המגדרית או נטייתו המינית. - אלימות חברתית : הצקות דחייה חברתית וחרם (מעשה אקטיבי משפיל או מבזה כלפי האחר). - אלימות פיזית שלא הצריכה טיפול רפואי (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה). פעולות חובה - עצירת האירוע - קיום ש יחת בירור עם התלמידים המעורבים. (פוגעים ונפגעים) במקרה של אלימות מילולית בעלת גוון מיני, יש לערוך את הבירור בנפרד, תוך שמירה על פרטיות המעורבים. - יידוע מחנך הכיתה ומנהל מוסד החינוך. - יידוע הורי התלמיד הפוגע והתלמיד הנפגע. תוך מתן ליווי ותמיכה. - במקרה של אלימות חברתית, הצקות דחייה חברתית וחרם, הצוות החינוכי יפעל להפסקת הפגיעה החברתית בליווי ובהתייעצות עם יועצת מוסד החינוך במהלך כל תהליך הטיפול באירוע. - תיעוד האירוע ואופן הטיפול בו. - שיחה עם הכיתה, תוך שמירה על צנעת הפרט. (עקרונות לשיח בכיתה ותוכניות התערבות ראה באתר שפ"י נט ). - ליווי התלמידים המעורבים באירוע ותמיכה בהם על ידי הצוות החינוכי. לפי הצורך, הסתייעות ביועץ החינוכי או בפסיכולוג בית הספר. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי - המשך טיפול בתלמידים המעורבים (פוגעים ונפגעים) בהתאם לצורך ועל פי חומרת האירוע. - ביטוי בתעודה תחת סעיף "התנהגות". - בבית הספר היסודי: השארת התלמיד בכיתה בזמן ההפסקה, בהשגחת מבוגר. - בניית תוכנית חינוכית אישית הכוללת עשייה מתקנת בהיבטים חברתיים (התלמידים הפוגעים יקבלו על עצמם אחריות חברתית בדרכים מגוונות: כגון, פעולות של תרומה לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת, כתיבת עבודה, מתן הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו'). - במקרה של דחייה חברתית וחרם, תיבנה תוכנית לטווח הקצר ולטווח הארוך למניעת דחייה חברתית וחרם וללכידות חברתית. מומלץ שההורים והתלמידים (הפוגעים והנפגעים) יהיו שותפים בבניית התוכנית והפעלתה. - בחינוך היסודי: השעיה ל- 2-1 ימים - בחינוך העל-יסודי: השעיה ל- 4-1 ימים - בכל שלבי החינוך: אפשרות של העברה לכיתה מקבילה באופן קבוע, על פי החלטת המועצה הפדגוגית. - דיווח למפקח (בהפעלת שיקול הדעת יש להתחשב בתבחינים לקביעת חומרת אירוע בס"ק

3.1.1 ו'). - פגיעה מקוונת : פגיעה מילולית/ הפצת שמועה חד-פעמית באמצעים דיגיטליים. הנחיות לטיפול בפגיעה מקוונת - ראה בס"ק

3.3 חלק ו'. חלק ב': אירועי אלימות המחייבים התערבות במסגרת החינוכית ודיווח לפיקוח היוועצות עם עו"ס או הגשת תלונה במשטרה, נתונות לשיקול דעתו של מנהל מוסד החינוך דוגמאות לאירועי אלימות שמתרחשים בבית הספר או בפעילויות חוץ בית-ספריות ושהדיווח עליהם נתון לשיקול דעתו של המנהל הדיווח טווח התגובות במקרה של הפרה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) - אלימות פיזית חוזרת ונשנית , כגון בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה, המתבצעת באופן חוזר ונשנה ושהתערבויות קודמות לא הובילו להפסקתה. - אלימות חברתית חוזרת ונשנית: הצקות ומעשי בריונות, כולל חרם או הפצת שמועות, חוזרות ונשנות, לרבות בריונות חוזרת המופנית לתלמיד על רקע גזעני או בנוגע לזהותו המגדרית ונטייתו המינית. - הצעות חוזרות בעלות אופי מיני: הצעה בעלת אופי מיני או התייחסות חוזרת המופנית לתלמיד ומתמקדת במיניותו. - נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות - איום ואיום בהפצה: איום, בכל דרך שהיא, בפגיעה בגופו, בחירותו, ברכושו או בשמו הטוב של תלמיד, בכוונה להפחידו, להקניטו או לפגוע בו בכל דרך אחרת. יש לדווח למפקח בית הספר ולשקול פנייה למשטרה/ לרווחה: שיתוף עו"ס לחוק הנוער או הגשת תלונה למשטרה פעולות חובה - בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה. - שיחות עם התלמידים המעורבים. במקרה בו מעורבים מספר תלמידים, יש לערוך את הבירור בנפרד, תוך שמירה על פרטיותם. במקרה של בריונות חוזרת, המופנית לתלמיד בשל מינו, מיניותו או נטייתו המינית יש לערוך את הבירור עם הפוגעים בנפרד תוך שמירה על פרטיות המעורבים. אם יש כמה נפגעים, יש לפגוש כל אחד מהם לחוד. - יידוע הורי התלמידים המעורבים. - ליווי התלמידים המעורבים ותמיכה בהם בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). - דיווח על האירועים ייעשה על ידי מנהל מוסד החינוך למפקח הכולל ועל ידי יועץ בית הספר למפקח על הייעוץ. - בניית תכנית התערבות מערכתית, תוך היוועצות עם הצוות הבין-מקצועי (יועץ, פסיכולוג). - מנהל בית הספר וצוותו יבנו תכנית אישית לתלמיד הפוגע, שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח

1). - בניית תכנית חינוכית אישית הכוללת עשייה מתקנת בהיבטים חברתיים (התלמידים הפוגעים יקבלו על עצמם אחריות חברתית בדרכים מגוונות: כגון פעולות של תרומה לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת, כתיבת עבודה, מתן הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו'). - מנהל בית הספר יכנס צוות בין מקצועי כדי לדון במקרה ולבנות תכנית התערבות כוללת. בראש הצוות יעמוד מנהל מוסד החינוך, ויצטרפו אליו מחנך הכיתה, מורים שהיו עדים לאירועים, פסיכולוג ויועץ, ובהתאם לצורך - מפקח כולל ו/או מפקח על הייעוץ ו/או גורם רלוונטי אחר. - כאשר מדובר בתלמידים שנמצאים בהשגחת קצין מבחן, תיבנה התכנית בשיתוף עמו. אם התכנית הבית-ספרית אינה מובילה לשיפור, אפשר לבנות תכנית התערבות בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. ככלל, יש לקיים הליך הוגן הכולל את שיתוף התלמיד והוריו ושמיעת עמדתם. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי - היוועצות עם עו"ס - הגשת תלונה למשטרה על פי שיקול דעתו של המנהל ותוך היוועצות עם המפקח הכולל והמפקח על הייעוץ במחוז. - כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – לא תוגש תלונה במשטרה אלא לעו"ס במחלקת הרווחה ברשות. - כמו כן בנסיבות של סיכון מיידי לקטין/ לסביבה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה. - הפניה למענה טיפולי בקהילה השעיה: - במקרים בהם החליט מנהל בית הספר על השעיה, יפעל בהתאם להנחיות הבאות: בבתי הספר היסודיים יושעה התלמיד הפוגע ל 5 -1 ימים. בבתי הספר העל יסודיים יושעה התלמיד הפוגע ל 10 -1 ימים. בכל מקרה בו הוחלט על השעיה יש לפעול בהתאם לנוהל השעיה המפורט בסעיף

2.3 בחוזר זה - בהתאם לשיקול דעת הצוות החינוכי האירוע יתבטא בציון בתעודה תחת סעיף "התנהגות". - במקרים חמורים אפשר להתנות השתתפות בסיור/ בטיול עתידי בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל: "טיולים ופעילויות-בית-ספריות במערכת החינוך – היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים" – הוראת קבע 0218 . - מנהל בית הספר ישקול הפרדה בין התלמיד הפוגע לבין התלמיד הנפגע בתחומי המוסד החינוכי (תכנית הפרדה בזמן ההפסקות, העברה לכיתה מקבילה ועוד) - לאחר כינוס הצוות הבין מקצועי, במקרים חריגים ולאחר שמוצו הפעולות בשיקול הדעת שלעיל, על מנהל בית הספר הסבור שיש לשקול הרחקה לצמיתות לפעול על פי "נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר" . דוגמאות לאירועי אלימות בבית הספר או בפעילויות חוץ בית-ספריות, שהדיווח עליהם נתון לשיקול דעתו של המנהל הדיווח טווח התגובות במקרה של הפרה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) ראה ס"ק

3.5 טבלה ד': אירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי - פגיעה באמצעים דיגיטליים: פגיעה דיגיטלית חמורה, כולל פגיעה באמצעים דיגיטליים על רקע מיני והפצת תמונות . ראה ס"ק

3.3 פגיעה מקוונת חלק ז' . חלק ג': אירועי אלימות חמורים המחייבים הגשת תלונה למשטרה או פנייה לעו"ס לחוק הנוער על פי נוהל, דיווח לפיקוח והתערבות במסגרת החינוכית דוגמאות לאירועים המתרחשים בתוך המוסד החינוכי שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) - עבירות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה. - נשיאת מכשירים מסוכנים – כגון אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה, גז מדמיע, גז פלפל, וכו '. נשיאת נשק (להגדרת כלי נשק בלשון החוק ראה נספח

7) - ביחס לשימוש בנפצים יש להכניס הנחיות לתקנון מוסד החינוך. - סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה, סחיטה באיומים או סחיטה על רקע מיני. - במקרים של פרסום תצלום, סרט או הקלטה של תלמיד שיש בהם עירום ויחסי מין, בין שנעשו בהסכמה ובין שלא בהסכמה, בנסיבות שבהן פרסום עלול לבזות או להשפיל את התלמיד ולא ניתנה הסכמה לפרסום – תוגש תלונה למשטרה על ידי מנהל המו סד החינוכי (ראה ס"ק

3.3 חלק ח') . פעולות חובה - מוסד החינוך מחויב לפעול למניעת הפגיעה במקרה של נשיאת כלי הנשק על ידי המאבטח והכל בהתאם לס"ק

3.1.1 א' הנחיות לחיפוש חפצים שעלולים לשמש לאלימות. - בירור ראשוני- קבלת פרטי האירוע מהתלמידים המעורבים והעדים לאירוע. - הגשת תלונה למשטרה או פנייה לעובד סוציאלי לחוק הנוער בהתאם להנחיות הבאות: כאשר הקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לפנות לעובד סוציאלי לחוק הנוער. בנסיבות של סיכון מידי לקטין/לסביבה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה. אם מתקיימת חקירת משטרה יש לפעול בהתייעצות ובתיאום עם גורמי המשטרה והרווחה ועל פי הנחייתם. - דווח לפיקוח הכולל ולמנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. יועץ בית הספר ידווח למפקח על הייעוץ. - ידוע הורי התלמידים המעורבים, גם בכתב. - כינוס צוות בין-מקצועי לטיפול מיידי באירוע. - ליווי התלמיד הנפגע ותמיכה בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). - קיום תקשורת עקבית עם כלל התלמידים המעורבים ועם הוריהם לצורך ליווי, תמיכה והעברת המסרים של בית הספר. - תיעוד האירוע והטיפול בו. - מנהל מוסד החינוך ישקול האם יש מקום ליידע את צוות המורים באירוע, תוך שמירה על הגנת פרטיות המעורבים. כמו כן, ישקול המנהל, בשיתוף הצוות הבין-מקצועי, מתן הנחיות לניהול שיחות בכיתות. תגובה בית-ספרית - השעיה תבוצע על ידי מנהל בית הספר: בבית הספר היסודי - השעיה ל- 5 -1 ימים ובבית הספר העל-יסודי ל- 10 -1 ימים, בהתאם לנוהלי ההשעיה. יש לשתף את המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך התגובה, בנוסף על הדיווח. - במקביל להשעיה יש לכנס צוות, שבראשו יעמוד מנהל מוסד החינוך, וישתתפו בו אנשי הצוות החינוכי הרלוונטיים לדיון, לרבות יועץ ופסיכולוג, ולפי הצורך גם מפקח בית הספר או המפקח על הייעוץ וקצין ביקור סדיר. - במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף, בהתאמה לגיל. - לאחר הדיון, אם מנהל מוסד החינוך סבור שיש לשקול הרחקה לצמיתות, ניתן לנהוג על פי " נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר " . - - הצוות יבנה תכנית בית-ספרית, מערכתית ופרטנית, שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול (הנחיות לבניית תכנית ראה בנספח

1). כאשר מדובר בתלמידים הנמצאים בהשגחת קצין מבחן תיבנה התכנית בשיתוף עמו. אם התכנית הבית-ספרית לא תוביל לשיפור, אפשר יהיה לבנות תכנית התערבות בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. דוגמאות לאירועים המתרחשים בתוך המוסד החינוכי שחלה עליהם חובת דיווח על פי נוהל טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר - אפשר ליידע את הורי בית הספר או נציגים מטעמם בכתב או בעל-פה על אודות האירוע. פעולת היידוע מאפשרת לבית הספר לנהל את האירוע וליצור שותפות חינוכית עם ההורים. יש להקפיד על שמירה על צנעת הפרט. חל איסור על מסירת פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים או לרמוז על זיהוים. כמו כן יש להימנע ממסירת מידע העלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה. - האירוע יתבטא בציון בתעודה תחת סעיף "התנהגות". - במקרים בהם נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל מוסד החינוך התניית השתתפות בסיור/בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע להורים על כך לפחות עשרה ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית תוך קביעת פעילות חלופית לתלמיד. - באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל מוסד החינוך להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול בליווי איש צוות, וזאת בנוסף על הטיפול המשמעתי והחינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שיופץ מראש ואשר ההורים והתלמיד יחתמו עליו). - - אם מנהל מוסד החינוך סבור שיש לשקול הרחקה לצמיתות, יש לנהוג על פי " נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר " . שימוש בסמים הטיפול במקרה של מעורבות בסמים יהיה על פי ההוראות בחוזר מנכ"ל תשפ"ג, הוראת קבע מס' 0344 " התמודדות מערכת החינוך עם תופעת השימוש בסמים ונוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים ". חלק ד': אירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק וכן אי מניעת פשע, המחייבים גם דיווח לפיקוח והתערבות חינוכית * דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק * טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי)

א. גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת החינוכית : - תקיפה גופנית שכתוצאה ממנה תלמיד נזקק לטיפול רפואי. - מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים. - התעללות נפשית חמורה שכתוצאה ממנה חלה פגיעה חמורה בתפקוד התלמיד.

ב. תכנון ביצוע פשע פעולות חובה של מנהל מוסד החינוך, תוך יידוע הפיקוח - מוסד החינוך מחויב לפעול להפסקת/ למניעת הפגיעה (במקרה של נשיאת כלי הנשק על ידי המאבטח והכל בהתאם לס"ק

3.1.1 א' הנחיות לחיפוש חפצים שעלולים לשמש לאלימות). - פינוי לקבלת טיפול רפואי יתבצע בהתאם לצורך, בליווי איש צוות חינוך או ההורים או מי מטעמם, בהסכמתם ובאישורם. - בירור פרטי האירוע. - דיווח על האירוע לעו"ס לחוק הנוער ו/או למשטרה* ולפיקוח הכולל. יועץ בית הספר ידווח למפקח על הייעוץ. - אם מתקיימת חקירת משטרה יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה והרווחה ולפעול על פי הנחייתם. - ידוע הורי התלמידים המעורבים גם בכתב. - כינוס צוות בין-מקצועי לטיפול מידי באירוע. - ליווי התלמיד הנפגע ותמיכה בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). - ליווי התלמיד הפוגע. - קיום תקשורת עקבית עם הפוגעים ועם הוריהם לצורך ליווי והעברת המסרים של הצוות החינוכי טיפולי. - מנהל מוסד החינוך יעדכן את צוות המורים בעובדות הידועות וייתן הנחיות לשיחות בכיתות. תגובה בית-ספרית - השעיה תבוצע על ידי מנהל בית הספר: בבית הספר היסודי השעיה ל- 5 -1 ימים. בבית הספר העל-יסודי השעיה ל- 10 -1 ימים, בהתאם לנוהלי ההשעיה. חשוב שמנהל בית הספר ישתף את המפקח הכולל בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך התגובה, בנוסף על הדיווח. - לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע ובמקביל להשעיה, יש לכנס צוות שבראשו יעמוד מנהל מוסד החינוך וישתתפו בו היועץ החינוכי והפסיכולוג, מורים רלוונטיים, מפקח בית הספר ולפי הצורך גם מפקח על הייעוץ או גורם רלוונטי אחר. במסגרת הדיונים ידון הצוות בצורך בהפרדה בין המעורבים באירוע ובהגנה עליהם ועל סביבתם, ותישקל העברה לכיתה אחרת. - במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז, הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף, בהתאמה לגיל. - הצוות יזמין את התלמיד ואת הוריו לשמוע את דבריהם, תוך הקפדה על הליך הוגן. - הצוות יבנה תכנית בית-ספרית, מערכתית ופרטנית, שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול (הנחיות לבניית תכנית - ראה בנספח

1). כאשר מדובר בתלמידים הנמצאים בהשגחת קצין מבחן, תיבנה התכנית בשיתוף עמו. אם התכנית הבית-ספרית לא תוביל לשיפור, אפשר יהיה לבנות תכנית התערבות בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. - האירוע יתבטא בסעיף ההתנהגות בתעודה: יינתן הציון הנמוך ביותר בהתנהגות ויצוין כי התלמיד היה מעורב באירוע אלימות חמור. - - לאחר הדיון, אם מנהל מוסד החינוך סבור שיש לשקול הרחקה לצמיתות, יש לנהוג על פי " נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר " . * בטבלה זו מפורסמים אירועים המחייבים דיווח על פי חוק חובת הדיווח (סעיף 368 לחוק העונשין) וכן אירועים המחייבים הגשת תלונה במשטרה על פי חובת מניעת פשע (סעיף 262 לחוק העונשין). דוגמאות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על פי חוק * טווח התגובות וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) פעולות לשיקול דעתו של מנהל מוסד החינוך - אפשר ליידע את הורי כלל התלמידים בבית הספר או נציגים מטעמם בכתב או בעל-פה על אודות האירוע. פעולת היידוע מאפשרת לבית הספר לנהל את האירוע וליצור שותפות חינוכית עם ההורים. יש להקפיד על שמירה על צנעת הפרט. חל איסור על מסירת פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים. כמו כן יש להימנע ממסירת מידע שעלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה. - כשנשקפת סכנה לביטחונו של התלמיד ו/או לסביבתו, ישקול מנהל מוסד החינוך התניית השתתפות בסיור/בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע להורים על כך לפחות עשרה ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית תוך קביעת פעילות חלופית לתלמיד. - באירועים המתרחשים במהלך טיול יוכל מנהל מוסד החינוך להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול בליווי איש צוות, כאמור בחוזר מנכ"ל " טיולים ופעילויות-בית-ספריות במערכת החינוך – היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים ", וזאת בנוסף על הטיפול המשמעתי והחינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול, עליו יחתמו התלמיד וההורים). עבירות מין ראה סעיף 2-2.1 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים". * בטבלה זו מפורסמים אירועים המחייבים דיווח על פי חוק (סעיף 368ד לחוק העונשין) וכן אירועים המחייבים הגשת תלונה במשטרה על אי מניעת פשע (סעיף 262 לחוק העונשין).

3. 3 שימוש ב אמצעים דיגיטליים, לרבות טלפונים ניידים במהלך יום הלימודים ו דרכי תגובה לפגיעות מקוונ ו ת השימוש באמצעים הדיגיטליים הפך לנחלת הכלל, והוא כולל תקשורת חברתית מקוונת. המרחב הדיגיטלי מהווה משאב מידע חשוב וכלי תקשורת רב עוצמה ללמידה ולהתפתחות. עם זאת הוא עלול לייצר גם מצבי סיכון ופגיעה . לפיכך כאנשי חינוך אנו מחויבים לקיים שיח מעמיק עם ילדים ו בני נוער, עם צוותים חינוכיים ו עם הורים בנושא התנהלות מיטבית ובטוחה וצמצום אירועי פגיעה ברשת. ב עידן של מציאות משת נ ה נדרשים אנשי החינוך לעודד שימוש מושכל ומבוקר באמצעים דיגיטליים המאפשרים למידה והתפתחות לצד קידום התנהלות מיטבית ומניעת פגיעות. בהתאם להנחיות חוזר זה, יש לקיים שיח שוטף עם התלמידים בנושאים אלו ולפתח מיומנויות אישיות ובין אישיות להתנהלות מיטבית ברשת. כמו כן על הצוות החינוכי לספק מענה הולם, לרבות במישור המשמעתי, במקרים של שימוש באמצעים דיגיטליים בניגוד להנחיות. נא עיינו בחוזר מנכ"ל ייעודי " הסדרת שימוש תלמידים בטלפונים ניידים בבתי הספר " במקרים של פגיעה מקוונת בין התלמידים, תגובת בית הספר תהיה בהתאם להנחיות חוזר זה. יצוין כי התמודדות עם אירועי פגיעה ברשת נעשית גם באמצעות ה מטה ה לאומי להגנה על ילדים ברשת - 105 (ראה נספח

11) . המטה הלאומי הינו מערך אזרחי-משטרתי שמטרתו לייצר סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער במרחב המקוון. במטה הלאומי פועל מוקד 105 המשמש כתובת לקבלת פניות ודיווחים מהציבור, כולל תלמידים, הורים ואנשי החינוך ולמתן מענה מקצועי בנוגע לפגיעות ופשיעה נגד ילדים ונוער במרחב המקוון. משרד החינוך והמטה הלאומי - 105 פועלים בשיתוף לקידום מוגנות ברשת המקוונת , למניעת פגיעה ו ל התמודדות עם מצבי סיכון ופגיעה במרחב המקוון. באירועי פגיעה מקוונים מומלץ לקיים היוועצות עם מוקד 105, בהתאם לטבלאות שלהלן.

3.3.1 אחריות מנהל בית הספר והצוות החינוכי: קביעת מדיניות בנושא ההתנהלות האישית והחברתית ב מרחב הדיגיטלי בהתאם להנחיות חוזר זה . עידוד אחריות אישית בשימוש ב אמצעים דיגיטליים וקידום נורמות התנהגות ראויות ומכבדות כדי למנוע פגיעות. הטמעת מדיניות משרד החינוך בנושא שימוש בטלפונים ניידים במרחב הבית ספרי . יישום מדיניות השימוש באמצעים דיגיטליים כפי שמפורט בחוזר זה, לרבות מדרג התגובות האפשרי – על ידי הטמעתם בתקנון הבית ספרי. פרק זה עוסק במצבי פגיעה בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות באמצעים דיגיטליים . הטבלאות שלהלן מפרטות את האירועים הקשורים לשימוש בטלפון הנייד או בכל אמצעי דיגיטלי אחר ואת התגובות האפשריות לאירועים אלו, בהתאם ל חומרת האירוע. בכל אחד מהאירועים מנהל מוסד החינוך או מי מטעמו יכול ליידע את התלמידים המעורבים ואת הוריהם לגבי האפשרות לפנות למוקד 105 העומד לרשות אנשי החינוך לפנייה ו/או היוועצות (נספח

11). חלק ה': שימוש בטלפונים ניידים בפעילויות פנים וחוץ בית ־ ספריות אנא ראו קישור להנחיות הוראה חדשה חלק ו': פגיעה מקוונת המחייבת התערבות חינוכית במסגרת מוסד החינוך, ולא חלה עליה חובת דיווח למשטרה/לרווחה דוגמאות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על פי חוק או על פי נוהל טווח התגובות במקרה של הפרה (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) - צילום או הקלטה בזמן שיעור באמצעות הטלפון הנייד אסורים בהחלט . אין לצלם אדם שלא בידיעתו, אלא אם ניתנה הנחיה לפעילות חינוכית-לימודית מוגדרת על ־ ידי הצוות החינוכי . - צילום במהלך פעילות חינוכית , בתוך הכיתה או מחוצה לה , ייעשה בהתאם להנחיות ובהסכמת הצוות החינוכי . במקרה שבו יכלול הצילום תלמידים - יש לקבל הסכמת הורים מאושרת בכתב, ובתנאי שהצילום לא יפגע בכבודו של המצולם ובפרטיותו. - פגיעה מקוונת חד פעמית: כל פגיעה מילולית או הפצת שמועה, לרבות התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לתלמיד על רקע מוצאו, זהותו המגדרית ונטייתו המינית . פעולות חובה - עצירת הפגיעה: לאחר בירור הפרטים, על המנהל לפעול ככל שביכולתו להפסקת הפגיעה ולהסרת התוכן הפוגעני (להנחיות ראה נספח 10 ). - קיום שיחה עם התלמידים המעורבים: במקרה של פגיעה מקוונת בעלת גוון מיני, יש לערוך את השיחה עם כל מעורב בנפר ד, תוך שמירה על פרטיות המעורבים . - יידוע מחנך הכיתה ומנהל בית הספר - יידוע ההורים של הפוגע ושל הנפגע - תיעוד האירוע והטיפול בו - שיחה עם תלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט. ( ע קרונו ת לשי ח בכית ה ותכניו ת התערבו ת רא ה באת ר ש פ " י ) . - הצוות החינוכי ילווה את התלמידים המעורבים ויתמוך בהם. על פי הצורך, ניתן להסתייע ביועץ או בפסיכולוג של בית הספר. ניתן להיוועץ במוקד 10 .5 פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי והטיפולי : - המשך טיפול בתלמידים המעורבים בהתאם לצורך ולחומרת האירוע. - קיום שיח רגשי-חברתי בנושא הפגיעה, תוך שמירה על צנעת הפרט. - בניית תכנית חינוכית אישית לצורך טיפול בתלמידים המעורבים. התכנית תכלול, בין היתר, עשייה חינוכית מתקנת כמו הכנת עבודה בתחום של פגיעה מקוונת, הרצאות, לקיחת אחריות וכו' - לשיקול דעת המנהל, השעיית התלמיד ליום אחד ביסודי וליומיים בעל ־ יסודי. - דיווח למפקח (בשיקול הדעת יש להתחשב בתבחינים לקביעת חומרת אירוע המצויים בס"ק 3 . 1 . 1 ). חלק ז': פגיעה מקוונת המחייבת היוועצות עם מפקחי בית הספר באשר לדיווח למשטרה/רווחה דוגמאות לאירועי אלימות טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) - פגיעה באמצעים דיגיטליים יותר מפעם אחת ו/או אירוע מתמשך, לרבות התייחסות מבזה ומשפילה המופנית לתלמיד על רקע מוצאו, זהותו המגדרית ונטייתו המינית. - פגיעה מילולית, הפצת שמועה פוגענית - דחייה חברתית ו חרם - הפצת תכנים פרטיים מביכים ומבזים ובכלל זה צילומים/ הקלטות/ סטיקרים - איום ואיום בהפצת תכנים פוגעניים - פגיעה באמצעים דיגיטליים על רקע מיני: פרסום סטיקר, תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו, ובנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו להעברת הפרסום (גם אם ניתנה הסכמה יש לטפל בפגיעה). - במקרה של תצלום ,סרט, או הקלטה של תלמיד שיש בהם האזנת סתר או עירום ו/או יחסי מין – ראה טבלה

ח. - פגיעת מקוונת של תלמיד בעובד הוראה (ראה טבלה העוסקת בפגיעת תלמידים בעובדי הוראה בס"ק 3 . 4 חלק ב'). פעולות חובה - עצירת הפגיעה: - בירור פרטי האירוע תוך שמירה על פרטיות המעורבים. (אין לערוך חיפוש באמצעים הדיגיטליים הפרטיים של התלמיד -טלפון נייד, מחשב אישי, טאבלט וכד') - מנהל מוסד החינוך יפעל ככל שביכולתו להפסקת הפגיעה ולהסרת התוכן הפוגעני (להנחיות ראה נספח

11) ניתן להיעזר במוקד 10 .5 - יש לזמן את התלמיד הפוגע, את הנפגע ואת הוריהם לשיחה אודות האירוע, כל מעורב בנפרד, תוך שמירה על פרטיותם. אם הוגשה תלונה, יש לפעול בהתאם להנחיות המשטרה. (ניתן להיעזר במוקד 105) . - במקרה של פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו, יש לערוך את הבירור עם כל מעורב בנפרד. חל איסור לשלוח את צילומי המסך/סרטונים המתעדים את הפגיעה לכל גורם אחר, למעט מוקד 105. - לווי התלמידים המעורבים ואת הוריהם ולתמוך בהם בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). - ככלל, יש לקיים הליך הוגן ולשמוע את התלמיד ואת הוריו. תיעוד האירוע: יש להנחות את הנפגע לתעד את הפגיעה ככל שניתן באמצעים האלה: צילום מסך, שמירת מסרים מידיים בכל האמצעים הדיגיטאליים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם. - יידוע הורי התלמידים המעורבים, תוך שמירה על פרטיותם של כלל המעורבים. - מנהל מוסד החינוך ידווח על האירועים למפקח הכולל, ועל יועץ בית הספר לדווח למפקח על הייעוץ. - קיימת חובת היוועצות עם מפקחי בית הספר, פיקוח כולל ופיקוח על הייעוץ בנוגע לפנייה לעו"ס לחוק הנוער או להגשת תלונה במשטרה/מוקד 105 . - על המפקחים הכוללים והמפקחים על הייעוץ לעדכן את מפקח המחוז. - פעולות לשיקול דעת המנהל והצוות החינוכי והטיפולי: - עידכון צוות המורים בעובדות הידועות על ידי מנהל מוסד החינוך ומתן הנחיות לניהול שיחות בכיתות . - בניית תוכנית אישית על ידי מנהל מוסד החינוך וצוותו לתלמידים המעורבים. (פוגעים ונפגעים). התוכנית תכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול. (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח

1). - בניית תכנית חינוכית אישית כוללת עשייה מתקנת בהיבטים חברתיים (התלמידים הפוגעים יקבלו על עצמם אחריות חברתית בדרכים מגוונות: כגון, פעולות של תרומות לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת, כתיבת עבודה, מתן הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו'). - מנהל בית הספר יכנס צוות בית-ספרי כדי לדון במקרה ולבנות תכנית התערבות מערכתית תוך היוועצות עם הצוות הבין-מקצועי (יועץ, פסיכולוג) . אם מדובר בתלמידים הנמצאים בהשגחת קצין מבחן, תיבנה התכנית בשיתוף עמו. - במידת הצורך ניתן לבנות תכנית התערבות בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. - לשיקול דעת המנהל ובהתאם לאופי האירוע, התלמיד הפוגע יושעה ל- 5 -1 ימים בחינוך היסודי ול- 10 -1 ימים בחינוך העל-יסודי, על פי החלטת המועצה הפדגוגית וביידוע המפקח הכולל. - במקרים חמורים וחריגים המפקח יפנה בבקשה מנומקת למנהל המחוז שבסמכותו להאריך את ההשעיה ליום נוסף אחד ביסודי, וליומיים נוספים לכל היותר בעל יסודי., - במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף בהתאמה לגיל. במקביל להשעיה יש לכנס צוות שבראשו יעמוד מנהל בית הספר וישתתפו בו אנשי הצוות החינוכי הרלוונטיים לדיון, לרבות יועץ ופסיכולוג, ולפי הצורך גם מפקח בית הספר או המפקח על הייעוץ וכן קצין ביקור סדיר . דוגמאות לאירועי אלימות טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר (בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי) - הדיווח למשטרה/לרווחה נתון לשיקול דעת המנהל לאחר היוועצות עם גורמי הפיקוח הרלוונטיים במחוז. - ניתן להיעזר במוקד 105 - מנהל מוסד החינוך ינחה את הצוותים לקיים שיח חינוכי בעקבות האירוע עם תלמידים במעגלי פגיעות ועם כלל התלמידים. השיח יכלול דיון בנושא תרבות דיבור, שימוש מושכל ברשתות החברתיות ומתן כלים לניהול קונפליקטים. בהתאם לתכנים שעולים בשיח עם התלמידים יעודכן התקנון הבית ספרי . ניתן להיעזר בתוכניות חינוכיות לקידום אקלים ולצמצום אלימות . - ניתן ליידע את כלל הורי מוסד החינוך או נציגים מטעמם בכתב או בעל-פה אודות האירוע לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי במחוז , תוך שמירה על צנעת הפרט של המעורבים. חל איסור על מסירת פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים. כמו כן ,יש להימנע ממסירת מידע שעלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה. יידוע ההורים או נציגיהם מאפשר לבית הספר לנהל את האירוע וליצור עימם שותפות. - אם מנהל בית הספר סבור לאחר הדיון שיש לשקול הרחקה לצמיתות, יש לפעול על פי נוה ל הרחק ת תלמי ד לצמיתו ת . בשיקולי הדעת ובתהליך ההיוועצות, יש לקחת בחשבון היבטים הקשורים בחומרת הפגיעה והשלכותיה (המצב הנפשי של הנפגע, החוסן הנפשי שלו, היקף ההפצה, הישנות הפגיעה, גיל המעורבים- עם העלייה בגיל, עולה רמת האחריות) והיבטים נוספים ייחודיים המתייחסים להקשר שבו התרחש האירוע. יש להתייחס למכלול ההיבטים בקבלת ההחלטה ולתעד את שיקול הדעת ואת תהליך ההיוועצות. חלק ח': פגיעה מקוונת המחייבת הגשת תלונה למשטרה/דיווח לרווחה, נוסף על הדיווח למפקחי בית הספר ולטיפול במסגרת החינוכית דוגמאות לאירועי אלימות טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר בית הספר יבחר תגובות באופן הדרגתי - במקרים של סחיטה באיומים המחייבים דיווח (ראה

3.2 חלק ג - סחיטה באיומים על רקע מיני) - -במקרים של פרסום תצלום, סרט או הקלטה של תלמיד או תלמידים שיש בהם עירום ו/או יחסי מין, בין שנעשו בהסכמה ובין שלא בהסכמה, בנסיבות שבהן הפרסום עלול לבזות או להשפיל את התלמיד, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום – מנהל המוסד החינוכי יגיש תלונה למשטרה. (אלו מהווים עברה פלילית ואסורים על פי חוק למניעת הטרדה מינית . יובהר כי תצלום סרט או הקלטה כוללים עריכה או שילוב של כל אחד מהם). פעולות חובה עצירת הפגיעה: ברור ראשוני- יש לברר את פרטי האירוע ולקבל את גרסת התלמיד/ים ללא שאלות מנחות וזאת תוך שמירה על פרטיות המעורבים. (אין לערוך חיפוש באמצעים הדיגיטליים הפרטיים של התלמיד - טלפון נייד, מחשב אישי, טאבלט וכד'). במקרה של פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו, יש לערוך את הבירור בנפרד עם כל אחיד מהמעורבים. חל איסור לשלוח את צילומי המסך/סרטונים המתעדים את הפגיעה לכל גורם אחר, למעט מוקד 105. לאחר בירור ראשוני , על המנהל לפעול ככל שביכולתו להפסקת הפגיעה ולהסרת התוכן הפוגעני (להנחיות ראה נספח 1

1). ניתן להיעזר במוקד 105. יש לזמן את התלמיד הפוגע, את הנפגע ואת הוריהם לשיחה אודות האירוע, כל מעורב בנפרד, תוך שמירה על פרטיותם. אם הוגשה תלונה, יש לפעול בהתאם להנחיות המשטרה. (ניתן להיעזר במוקד 105) יש ללוות את התלמידים המעורבים ואת הוריהם ולתמוך בהם בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג) . תיעוד האירוע: - יש להנחות את הנפגע לתעד את הפגיעה ככל שניתן באמצעים האלה: צילום מסך, שמירת מסרים מידיים בכל האמצעים הטכנולוגיים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם. פעולות המנהל והצוות החינוכי והטיפולי: - הגשת תלונ ה למשטרה/או דיווח לרווחה - יש לפעול בהתאם להנחיות המשטרה או הרווחה בכל הנוגע ליידוע התלמיד החשוד כפוגע והוריו. - מנהל מוסד החינוך ידווח על האירועים למפקח הכולל, ועל יועץ בית הספר לדווח למפקח על הייעוץ. - דווח המפקח הכולל והמפקח על הייעוץ למפקח המחוז. - ניתן להשעות את התלמיד ל- 5 -1 ימים בחינוך היסודי ול- 10 -1 ימים בחינוך העל-יסודי. - במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז שבסמכותו להאריך את ההשעיה ליום אחד נוסף ביסודי וליומיים נוספים בעל-יסודי, וזאת לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים. - בניית תכני ת התערבות מערכתית תוך היוועצות עם הצוות הבין-מקצועי (יועץ, פסיכולוג). - במקביל להשעיה יש לכנס צוות שבראשו יעמוד מנהל בית הספר וישתתפו בו אנשי הצוות החינוכי הרלוונטיים לדיון, לרבות יועץ ופסיכולוג, ולפי הצורך גם מפקח בית הספר או המפקח על הייעוץ וכן קצין ביקור סדיר . - מנהל מוסד החינוך וצוותו יבנו תכנית אישית לתלמידים המעורבים שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול (הנחיות מפורטות לבניית תכנית אישית ראה בנספח 1 ). - מנהל בית הספר יכנס צוות בית-ספרי כדי לדון במקרה ולבנות תכנית התערבות כוללת. אם מדובר בתלמידים הנמצאים בהשגחת קצין מבחן, תיבנה התכנית בשיתוף עמו. אם התכנית הבית-ספרית אינה מובילה לשיפור, אפשר לבנות תכנית התערבות בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית. ככלל, יש לקיים הליך הוגן ולשמוע את התלמיד ואת הוריו . - בכל ההליך של טיפול בפגיעה מקוונת המחייבת הגשת תלונה למשטרה/ לרווחה, נוסף על הדיווח למפקחי בית הספר ולטיפול במסגרת החינוכית, מומלץ להיוועץ בנציגי מוקד 105 פעולות לשיקול דעת: לשיקול דעת המנהל ולאחר היוועצות בנושא, ניתן ליידע את כלל הורי בית הספר או נציגים מטעמם בכתב או בעל-פה אודות האירוע לאחר התייעצות עם הייעוץ המשפטי במחוז . יידוע ההורים או נציגיהם מאפשר לבית הספר לנהל את האירוע וליצור שותפות עם ההורים. יש להקפיד על שמירה על צנעת הפרט. חל איסור על מסירת פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים. כמו כן, יש להימנע ממסירת מידע העלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה . אם מנהל בית הספר סבור לאחר הדיון שיש לשקול הרחקה לצמיתות יש לפעול על פי " נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר

3.4 מוגנות עובדי הוראה – טיפול באירועי פגיעה בעובדי הוראה ועובדי המוסד החינוכי יש לעודד תקשורת מכבדת בין כל באי בית הספר ולבנות תרבות שתבסס אקלים בטוח. מטרת חלק זה של החוזר היא לקבוע נהלים לטיפול המערכת באירועים חריגי ם של פגיעת תלמיד בעובד הוראה – פגיעה פיזית, מילולית או מינית, ובכלל זה פגיעה שנעשתה באמצעים טכנולוגיים. כל התנהגות אלימה של תלמידים כלפי עובדי הוראה או כלפי עובדי המוסד החינוכי היא חמורה ויש לטפל בה באופן מידי. על מערכת החינוך לשמור על שלומם ועל ביטחונם של אנשי הצוות החינוכי ולעשות כל שאפשר למנוע פגיעה בהם. במקרה של פגיעה בעובדי הוראה או בעובדי המוסד החינוכי על המערכת להגיב באופן חד משמעי נגד מבצעי הפגיעה ולספק לעובדים ליווי ותמיכה.

3.4.1 מערכת החינוך מחויבת לשמור על שלומם ועל ביטחונם של אנשי הצוות החינוכי ולעשות כ ל שאפשר למנוע פגיעה בהם. היעדר תגובה באירוע של פגיעה בצוותי מוסד החינוך מעביר מסר שמשרד החינוך אינו יכול להשלים עימו. במקרה של פגיעה בעובדי הוראה או בעובדי מוסד החינוך לרבות גני הילדים ומוסדות החינוך המיוחד, על המערכת להגיב באופן חד ־ משמעי כלפי מבצעי הפגיעה ולספק לעובדים ליווי ותמיכה. מטרת פרק זה לקבוע נהלים לטיפול המערכת באירועים חריגים של פגיעת תלמיד ב איש צוות חינוך כלשהו לרבות פגיעה מילולית, פיזית או מינית . כל התנהגות אלימה של תלמידים כלפי עובדי מוסד החינוך היא חמורה ויש לטפל בה באופן מ י ידי . המועצה הפדגוגית של בית הספר - הכוללת את מנהל בית הספר/מנהל הגן מחנך הכיתה, יועץ/פסיכולוג ובמקרה הצורך כל גורם חינוכי אחר אשר לדעת המנהל רלוונטי לאירוע - תפעיל שיקול דעת בבחירת ההתערבות , מתוך טווח התגובה המתאים לגילו של התלמיד, ה רקע ה אישי ו ה משפחתי, ויכולת הבנת הסיטואציה והנורמות החברתיות המקובלות. התגובות המפורטות להלן צריכות להיות מי י דיות, מידתיות, סבירות והגיוניות , ו תואמות את אופי ה אירוע וחומרתו. טיפול באירועים של פגיעת תלמידים בצוותי חינוך במוסד החינוך חלק א': אירועי פגיעה מילולית המחייבים התערבות מאפייני האירוע טווח התגובות פגיעה מילולית בדרגה נמוכה מאפייני הפגיעה המילולית: פגיעה מילולית של תלמיד ב צוותי חינוך במוסד החינוך שיש בה לעג, עלבון או השפלה מספר המעורבים – פגיעה מילולית שנעשתה על ידי תלמיד בודד תפוצת הפגיעה – פגיעה שלא נעשתה ב רבים או בהפצה רחבה טווח התגובות יהיה במדרג על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך בהיוועצות עם איש הצוות הנפגע. איש צוות החינוך שהופנתה אליו פגיעה מילולית י עביר מסר חד ־ משמעי לתלמיד הפוגע שהתנהגותו אינה מקובלת ומחייבת בירור ותגובה. יש ל הימנע מעימות פומבי עם התלמיד הפוגע, העלול להסלים את האירוע. לאחר עצירת האירוע ייער ך בירור ו יינתן טיפול הול ם בהתאם לאמור להלן:

א. קיום שיחת בירור בין התלמיד לבין איש צוות החינוך הנפגע . בהתאם לצורך אפשר לקיים את השיחה עם גורם מקצועי נוסף ( מחנך, יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי, רכז שכבה או מנהל המוסד ).

ב. היוועצות ו י י דוע מנהל בית הספר .

ג. יידוע הוריו של התלמיד הפוגע על אודות הפגיעה המילולית ולפי הצורך גם הזמנתם לשיחה . השיחה תתועד בכתב ועותק ממנה יימסר להורים.

ד. מילוי טופס אירוע חריג.

ה. תגובה חינוכית לפי המדרג הזה על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך : אם המנהל התרשם כי מקור הפגיעה באי ־ הבנה או בפרשנות שונה של המציאות, הוא יפעל לשיפור מערכת היחסים בין איש צוות החינוך לתלמיד. אם המנהל התרשם כי אירעה פגיעה באיש צוות חינוך , עליו לוודא שב שיחה עם התלמיד ילבנו את הדברים לרבות הבעת התנצלות (בעל פה או בכתב) . דרישה מהתלמיד הפוגע לפעולה מתקנת כלפי איש צוות החינוך הנפגע (למשל: התנצלות בעל פה או בכתב) . השעיית התלמיד משיעור אחד עד שניים במקצוע שבו איש צוות החינוך הנפגע מלמד אותו או באינטראקציה עימו. מנהל המוסד יוודא מתן משימה לימודית וכן ידאג להשגחה על התלמיד בזמן ההשעיה מהשיעור. לשיקול דעת המנהל, השעיית התלמיד ליום אחד ביסודי וליומיים בעל ־ יסודי .

ו. לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך – בניית תוכנית חינוכית שתסייע לתלמיד לפתח מודעות לדפוסי התנהגותו כדי לשנותם.

ז. ליווי איש צוות החינוך הנפגע ותמיכה בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). פגיעה מילולית בדרגה גבוהה פגיעה מילולית תוגדר כחמורה כאשר היא תאופיין בין היתר באחד או יותר מהמאפיינים האלה: פגיעה מתמשכת. פגיעה שנעשתה ברבים ( לעג, עלבון, השפלה ה כוללת נוסף על ה אמור לעיל גם איום ו פגיעה מילולית מתמשכת ). פגיעה מילולית בעלת גוון מיני. הפסקה מי י דית של הפגיעה והרחקת התלמיד הפוגע ממקום האירוע . לאחר ע צירת האירוע י יערך בירור ו יינתן טיפול בהתאם לטווח האפשרויות האלה : הבהרה: לעיתים הפגיעה המילולית נעשית מתוך מצוקה של התלמיד, אך מחייבת שיחת ברור עם כלל המעורבים לתחושת מוגנות הצוותים החינוכיים.

א. דיווח למנהל מוסד החינוך

ב. קיום שיחת בירור בין התלמיד לבין איש צוות החינוך הנפגע ובהתאם לצורך אפשר לקיים את השיח ה עם גורם מקצועי נוסף (מחנך, יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי, רכז שכבה או מנהל המוסד) .

ג. אם מדובר בפגיעה חמורה החוזרת ונשנית, מנהל מוסד החינוך ישקול כינוס ועדה בין ־ מקצועית לבירור דרכי פעולה.

ד. דיווח לפיקוח הכולל של מוסד החינוך.

ה. יידוע הוריו של התלמיד הפוגע על אודות הפגיעה המילולית והזמנתם לשיחה. השיחה תתועד בכתב. התיעוד י ימסר להורים ויישמר בתיקו האישי של התלמיד .

ו. בניית תוכנית חינוכית/טיפולית לתלמיד .

ז. ליווי איש צוות החינוך הנפגע ותמיכה בו תעשה בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג) . במידת הצורך אפשר לקבל מענה מטעם המשרד באתר "כוח אדם בהוראה" ( שירותי ייעוץ וסיוע בפורטל עובדי הוראה ).

ח. מילוי טופס אירוע חריג.

ט. תגובה חינוכית על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך : הגשת תלונה למשטרה: הפנייה למשטרה נתונה לשיקול דעתו של איש צוות החינוך הנפגע , ב תוך היוועצות עם מנהל מוסד החינוך ו ה מפקח הכולל . אם מדובר ב פגיעה ב מנהל מוסד החינוך עצמו, הוא יתייעץ עם המפקח הכולל של מוסד החינוך . התלונה תוגש על פי שיקול דעת של איש צוות החינוך הנפגע ואין להפעיל עליו לחץ כלשהו בעניין זה. אם הוגשה תלונה במשטרה או נמסר דיווח לעובד סוציאלי , יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה או הרווחה ועל פי הנחייתם. אפשרות להשעיה פנים ־ בית ספרית במהלך יום הלימודים שבו התרחש האירוע. אפשרות של השעיית התלמיד ל ־ 5 -1 ימים ביסודי ול־1– 10 ימים בעל ־ יסודי , על פי החלטת המועצה הפדגוגית וב תוך יידוע המפקח הכולל. הצוות יבנה לתלמיד הפוגע תוכנית חינוכית אישית (התוכנית תכלול בהתאמה: תרומה לקהילת מוסד החינוך, עשייה חינוכית, הכנת עבודה, הרצאה וכדומה). לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך בהיוועצות עם המפקח הכולל - העברת התלמיד ל המשך לימודיו ב כיתה אחרת . העברת התלמיד תתאפשר לאחר דיון פדגוגי שיכלול גורמי מקצוע רלוונטיי ם לרבות יועץ מוסד החינוך ולאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן). לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך – האירוע יבוא לידי ביטוי בסעיף התנהגות בתעודה. לאחר שמוצו הליכים פדגוגיים וחינוכיים בהתאם להנחיות משרד החינוך, אפשר לשקול העברתו של התלמיד למוסד חינוך אחר בהתאם ל שלבים האלה:

א. כינוס המועצה הפדגוגית והחלטתה לאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן) .

ב. אישור המפקח הכולל של מוסד החינוך.

ג. פנייה מנומקת בכתב לרשות שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך, בבקשה להעברת התלמיד. מנהל מוסד החינוך ינחה את הצוותים לקיים שיח חינוכי בעקבות האירוע עם תלמידים במעגלי פגיעות ועם כלל התלמידים על אודות תרבות דיבור, מתן כלים לניהול קונפליקטים ועדכון תקנון בית הספר בהתאם לתכנים שעולים בשיח עם התלמידים. אפשר להיעזר בתוכניות חינוכיות לקידום אקלים וצמצום אלימות. חלק ב': הת נהלות באירועים של פגי עה פיזית ב צוותי החינוך ב מוסד ה חינוך טבלה זו חלה על פגיעה פיזית, מינית או איום כלפי הצוות החינוכי ועובדי מוסד החינוך בין כותלי מוסד החינוך או מחוצה לו. על המועצה הפדגוגית להפעיל שיקול דעת בבחירת ההתערבות מתוך טווח התגובה המתאים לגילו של התלמיד, ה רקע ה אישי ו ה משפחתי שלו , ו מתוך התחשבות ב יכולת ו להבין את הסיטואציה והנורמות החברתיות המקובלות. התגובות המפורטות להלן צריכות להיות מידיות, מידתיות , סבירות והגיוניות , ותואמות את המעשה כמפורט להלן: פגיעה פיזית של תלמיד באיש צוות חינוך ועובדי מוסד החינוך במוסדות החינוך מאפייני הפגיעה טווח התגובה אירוע פגיעה העונה על אחד או יותר מהמאפיינים ה אלה :

א. חומרת הפגיעה : פגיעה פיזית פגיעה פיזית הנעשית ע ל ידי כמה תלמידים או בנוכחות רבים . איום מפורש. הפעלת כוח או שימוש בחפץ ( אבן, כיסא וכד ומה המכוונ ים כלפי אנשי צוות). פגיעה פיזית בעלת אופי מיני . התחזות . פגיעה חמורה ברכוש אנשי צוות.

ב. תדירות הפגיעה – במנעד שבין פגיעה שנעשתה לראשונה ע ל יד י התלמיד ועד פגיעה חוזרת שנעשתה לאחר שנוסו התערבויות ות ו כניות קודמות .

ג. מספר המעורבים – במנעד שבין פגיעה שנעשתה על ידי תלמיד בודד ועד פגיעה שנעשתה על ידי כמה תלמידים או בנוכחות רבים .

ד. פגיעה שאיננה מכוונת כלפי צוות ונעשית ב תוך כדי התפרצות של תלמיד או הפרדה בין תלמידים ניצים . להלן דרכי התגובה בה תאם ל מדרג האפשרויות להלן ו בהת אם למנעד החומרה: פעולות מחויבות: הפסקה מ י ידית של הפגיעה ו הרחקת התלמיד הפוגע ממקום האירוע. בירור ראשוני עם התלמיד הפוגע. דיווח על הפגיעה למנהל מוסד החינוך . המנהל יקיים שיחה אישית עם איש הצוות להבנת פרטי האירוע. המנהל יקיים שיחה אישית עם התלמיד להבנת פרטי האירוע. אם המנהל התרשם כי אירעה פגיעה באיש צוות שנעשתה בתוך כדי הפרדה בין הניצים או בתוך כדי התפרצות זעם, מומלץ לאפשר שיח וללבן את האירוע עם כל המעורבים. במקרים אלו ראוי לאפשר לתלמיד הבעת התנצלות (בעל פה או בכתב) . אם היו עדים לאירוע, יקיים המנהל שיחה אישית עם כל אחד מהם או עם עדים רלוונטיים לשיקול דעתו. מנהל מוסד החינוך יקשיב לעדות ללא התערבות וללא שאילת שאלות מנחות. אין לקיים עימות בין התלמיד הפוגע לבין איש הצוות הנפגע . מילוי טופס אירוע חריג. המנהל ידווח על האירוע למפקח מוסד החינוך , ויועץ מוסד החינוך ידווח למפקח על הייעוץ. המנהל יזמן לשיחה את הורי התלמיד הפוגע. יש ללוות את איש הצוות הנפגע והתלמיד הפוגע ולתמוך בהם בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). עובד מדינה - אפשר לפנות לאגף כ וח אדם בהוראה לקבלת טיפול לעובד ההוראה במימון המשרד. באפשרותו של איש הצוות להגיש תלונה במשטרה ואין להפעיל עליו לחץ כלשהו בעניין הגשה או אי ־ הגשת תלונה. באפשרותו של מפקח כולל, מנהל מוסד חינוך או איש צוות שנחשף לאירוע, להגיש תלונה במשטרה על האירוע. אם הוגשה תלונה במשטרה או נמסר דיווח לעובד סוציאלי יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה או הרווחה ועל פי הנחייתם. כינוס ועדה בין ־ מקצועית : במקרה של פגיעה חמורה יכנס מנהל מוסד החינוך ועדה בין ־ מקצועית לא יאוחר מ ־ 48 שעות מ מועד התרחשות האירוע, כדי לדון במקרה ולבנות תוכנית התערבות. בראש הוועדה יעמוד מנהל מוסד החינוך , וישתתפו בה מפקח כולל, מחנך הכיתה, יועץ או פסיכולוג , וכן גורמים רלוונטיים נוספים במוסד החינוך, ועל פי שיקול דעת המפקח הכולל גורמים כגון הרשות (מנהל מחלקת חינוך, קב"ס , או עובד סוציאלי) ו המפקח על הייעוץ. במסגרת דיוני הוועדה יידון הצורך בהפרדה בין איש הצוות לתלמיד. במקרים חמורים וחריגים אפשר להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים, עד שבוע ימים נוסף על מה שמוגדר בסמכות המנהל ב התא ם לגיל ולחומרת האירוע . במסגרת הוועדה ת י בנה תוכנית אישית לתלמיד הכוללת הצבת גבולות ומענה טיפולי .

ב. תגובה חינוכית על פי שיקול דעת של הוועדה הבין ־ מקצועית : אם איש הצוות מעוניין , אפשר לקיים שיח מבהיר או שיח ת התנצלות . הגשת תלונה למשטרה - הפנייה למשטרה נתונה לשיקול דעתו של איש הצוות, ואין להפעיל עליו לחץ מכל סוג שהוא. אם מדובר בפגיעה במנהל מוסד החינוך עצמו, תתקיים התייעצות עם המפקח הכולל . לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך תתאפשר העברת דיווח לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק. במקרים ש בהם עולה חשד כי מקור הפגיעה בצוות קשור בנסיבות של הזנחה , חשד להתעללות, פגיעה פיזית או מינית, חלה חובת דיווח לעובד הסוציאלי שמונה על פי חוק. המשך ההתערבות בגן ו י ידוע ההורים י יעשה בשיתוף העובד הסוציאלי שמונה על פי חוק. יש לערוך מעקב, לתעד ולקבל החלטות להמשך בהתאם לנסיבות המקרה . השעיה: בהתאם לחומרת האירוע אפשר להשעות תלמיד ליום לימודים אחד במוסד החינוך. אם האירוע ברמת חומרה גבוה ה ומתרחש במהלך יום הלימודים , תתבצע על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך השעיה תוך בית ספרית באופן מ י ידי עד תום יום הלימודים , או השעיה מיידית מבית הספר ביידוע ובלווי ההורים, וזאת רק במקרים קיצוניים שבהם התלמיד מסכן את עצמו או את סביבתו. מומלץ לשתף את איש הצוות בשיקול הדעת טרם קבלת החלטת ההשעיה. בהתאם לחומרת האירוע אפשר להשעות תלמיד באותו המקצוע שבו איש צוות החינוך הנפגע מלמד אותו או באינטראקציה עימו למשך ימי לימוד אחדים, עד שבוע ימים. מנהל מוסד החינוך יוודא מתן משימה לימודית וכן ידאג להשגחה על התלמיד בזמן ההשעיה מהשיעור. על פי מנעד חומרת הפגיעה אפשר להשעות את התלמיד ממוסד החינוך ל ־ 5 -1 ימים ביסודי או ל־1– 10 ימים בעל ־ יסודי (בהתאם לנסיבות ולחומרת האירוע ). במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף בהתאמה לגיל הצוות יבנה תוכנית חינוכית אישית לתלמיד הפוגע (התוכנית תכלול בהתאמה: תרומה לקהילה, עשייה חינוכית, הכנת עבודה, מתן הרצאה וכדומה). לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך בהיוועצות עם המפקח הכולל - העברת התלמיד להמשך לימודיו בכיתה אחרת. העברת התלמיד תתאפשר לאחר דיון פדגוגי שיכלול גורמי מקצוע רלוונטיים לרבות יועץ מוסד החינוך ולאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן). ב הרחקה לצמיתות יש לפעול על פי " נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר " . העברה לפי בקשת מנהל מוסד רשמי או העברה על ידי רשות החינוך בהתאם לתקנות חינוך ממלכתי (העברה, תשי"ט -1959). מנהל מוסד החינוך ינחה את הצוותים לקיים שיח חינוכי בעקבות האירוע עם תלמידים במעגלי הפגיעות ועם כלל התלמידים. השיח יעסוק בתרבות דיבור, מתן כלים לניהול קונפליקטים ועדכון תקנון בית הספר בהתאם לתכנים שעולים בשיח עם התלמידים. אפשר להיעזר בתוכניות חינוכיות לקידום אקלים וצמצום אלימות.

3.4.2 פגיעה חמורה של תלמיד באיש צוות בגני הילדים טבלה זו עוסקת במצבים חמורים או מתמשכים שבהם נפגע תפקוד הילדים או הצוות בגן. מנהלת ה גן תבחן התנהגויות אלו בגן ותקבע את חומרתן על פי המאפיינים המפורטים להלן (ככל שההתנהגות עונה על מאפיינים רבים יותר , היא תסווג כחמורה יותר). מאפייני האירוע טווח תגובה פגיעה חמורה בצוות הגן העונה על המאפיינים ה אלה : • פגיעה חוזרת בצוות הגן (פגיעה מילולית המהווה איום או פגיעה פיזית). • ההתנהגות בעלת ע ו צמה רבה (התפרצות זעם, השתוללות חריגה וכולי). • התנהגות הילד הפוגע יוצרת מעגלי אלימות נוספים בגן . • האירוע פוגע בהתנהלות השגרתית בגן הילדים. גן הילדים מתקשה להמשיך להתנהל ולתפקד, והאירוע נתפס כמשברי. • התלמיד מסכן את עצמו או את סביבתו. • התוכנית החינוכית וניסיונות מתן עזרה והרגעה מאנשי צוות הגן לא הביאו לשיפור בהתנהגות. • מנהלת הגן תפעל מיידית להפסקת הפגיעה. • אם מדובר על פגיעה באיש צוות בגן, מנהלת הגן תפעל להפסקת הפגיעה באמצעות הפרדה בין הניצים או אנשי הצוות. • מנהלת הגן תיידע את ההורים בדבר האירוע , ותדאג לשיתופם ולקבלת כל מידע שעשוי לתרום לטיפול ב תלמיד . אם בוצע דיווח לעובד הסוציאלי שמונה לפי חוקך יש לקבל את אישורו לפני יידוע ההורים. • מומלץ להסתייע בהורי התלמיד לצורך הרגעתו . • לאחר האירוע החריג בגן, מומלץ לפתוח את היום שלמ ו חרת בשיחה עם התלמיד והוריו. על פי שיקול דעת מנהלת הגן ובהיוועצות עם יועץ/פסיכולוג הגן, מומלץ לקיים שיחה גם עם תלמידי הגן. • ד י ווח על אודות האירוע למפקחת הגן ומילוי טופס אירוע חריג. • אם האירוע התרחש בחטיבה ה צעירה ( חט"צ ) יש לדווח למנהל מוסד החינוך ולמנהל החט"צ . • היוועצות עם מפקחת הגן, פסיכולוג הגן או היועץ החינוכי בהתאם לצורך. • הקמת צוות בין ־ מקצועי הכולל את מפקח הגן, יועץ/פסיכולוג וכן כל גורם מקצועי רלוונטי אחר על פי שיקול הדעת של מנהלת הגן - במידת הצורך לאחר חשיבה משותפת עם הורי התלמיד. • בניית תוכנית אישית מותאמת לילד בשיתוף ההורים. • במקרה ש בו ההורים אינם משתפים פעולה עם התוכנית החינוכית שנבנתה לתלמיד או מסרבים להערכה או ל התערבות של גורמים מקצועיים כאמור לעיל, והתלמיד מסכן את עצמו או את סביבתו, תדאג מנהלת הגן לכינוס ועדה בין ־ מקצועית כאמור בהמשך. • יועץ/פסיכולוג הגן ילווה את ת ו כנית ההתערבות בהתאם לצרכים, ב תוך חלוקת תפקידים בין אנשי המקצוע המלווים את הגן. • במקרים ש בהם עולה חשד כי מקור הפגיעה בצוות קשור בנסיבות ה אלה של הזנחה לרבות השארת קטין מתחת לגיל 6 ללא השגחה או במטרה לנ ו טשו או חשד להתעללות בילד, חלה חובת דיווח לעובד הסוציאלי שמונה על פי חוק . המשך ההתערבות בגן ו י ידוע ההורים י י עשה בשיתוף העובד הסוציאלי שמונה על פי חוק . • יש לתעד, ובהתאם לנסיבות לערוך מעקב ולקבל החלטות להמשך . • במקרי אלימות חמורים בגני הילדים , המקבלים שירות ברמה ב'/ג' על פי "מתווה השירות הפסיכולוגי - חינוכי", תוכל מנהלת הגן/יועצת/מפקחת לפנות למנהל השפ"ח ולבקש מעורבות פסיכולוג מהשפ"ח לצורך התערבות מערכתית או פרטנית בהתאם למדיניות אגף פסיכולוגיה בשפ"י . • במקרים מסוימים תיתכן הפניה של הילד ומשפחתו להערכה או להתערבות של גורמים מקצועיים נוספים, כדוגמת פסיכיאטר, נירולוג ואחרים. • ככלל, אין להשעות תלמיד בגן הילדים אל א לאחר שהובא לידיעת ההורים כי התלמיד מסכן את עצמו או את סביבתו. אפשר להשעות את התלמיד באישור מפקח ליום אחד בלבד, ולכל היותר ל שלושה ימים מצטברים במהלך שנת לימודים אחת. במקרים חריגים, רא ו ס"ק

5.4, הנחיות לטיפול בהתנהגויות חריגות בגן הילדים. • במקרים חריגים ש בהם נדרשת - לדעת הצוות הבין ־ מקצועי - השעיית התלמיד ליותר משלושה ימים , יש לקבל את אישור מנהל המחוז. בסמכותו של מנהל המחוז להשעות את התלמיד עד חמישה ימים לצורך קבלת חוות דעת נוספת או קיום הליך מנהלי/פדגוגי. במקרים חריגים שבהם הפעולות הנזכרות לא הובילו לשיפור, יש לכנס צוות בין ־ מקצועי בשיתוף הרשות המקומית כמפורט להלן: • בראש הצוות יעמוד המפקח על הגן, וישתתפו בו מנהלת הגן , פסיכולוג הגן, יוע צת לגיל הרך, מנהל מחלקת החינוך ברשות או נציגו וכל גורם רלוונטי אחר שלדעת מנהלת הגן או מנהל מחלקת החינוך חשוב לדיון . • אם נדרשת השתתפותם של גורמים רלוונטיים נוספים הקשורים בטיפול בילד, יש להחתים את ההורים על טופס ויתור סודיות. • על מנהלת הגן להציג בדיון את תיעוד האירועים החריגים, את דרכי הטיפול שננקטו בגן ואת התוכנית האישית שנבנתה ל תלמיד . • יש להזמין את הורי התלמיד לישיבת הצוות הבין ־ מקצועי ולעודד את שיתוף הפעולה ע י מם בקידום תהליך ההתערבות. חשוב לאפשר להם להשמיע את דבריהם במטרה לקיים הליך הוגן. • יש להקפיד בדיונים על צנעת הפרט . • יש לתעד ולשמור את פרוטוקול/סיכום הדיון. סמכויות הצוות • הצוות יכול לעבות את תוכנית ההתערבות של הגן בעזרת הנחיה של גורמים טיפוליים בתיאום עם הורי הילד ובהסכמתם. • במידת הצורך - הפניית התלמיד לוועדת זכאות ואפיון . • ועדת זכאות ואפיון - הליך זה יתקיים בשיתוף ההורים ו ב תוך שאיפה לקבל את הסכמתם ככל האפשר. אם לא תתקבל הסכמת ההורים או שהם אינם משתפים פעולה, אפשר יהיה לפנות למנהל המחוז שבסמכותו לקבל החלטה גם בהיעדר הסכמת ההורים. • אם השארת הילד בבית עלולה לסכן אותו - יש להימנע מכך. • הצוות יכול ל שקול להגיש בקשה ל העברת הילד מטעמים חינוכיים לגן ילדים אחר שבו הוא צפוי להסתגל בצורה טובה יותר. במקרה זה תגיש מנהלת הגן - לאחר שקיימה היוועצות עם הפיקוח ויועץ או פסיכולוג הגן - בקשת העברה מנומקת למנהל מחלקת החינוך באישור המפקח.

3.4.3 טיפול באירועי פגיעה של תלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים כלפי צוותי חינוך - תלמידים הלומדים בבית ספר לחינוך רגיל או בבית ספר מיוחד מטרת סעיף זה בחוזר היא לקבוע נהלים לטיפול המערכת באירועים חריגים של פגיע ת תלמידים, עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים , בעובד הוראה או באיש צוות - פגיעה מילולית, פגיעה פיזית או באמצעים טכנולוגיים, פגיעה מינית או פגיעה ברכוש. כל התנהגות אלימה של תלמידים כלפי עובד הוראה או איש צוות היא חמורה ויש לטפל בה באופן מ י ידי . מערכת החינוך מקדמת אקלים מיטבי ובטוח תוך שמירה על שלומם ו ביטחונם של עובדי ההוראה ואנשי הצוות . חשוב להגיב באופן חד ־ משמעי ובלתי מתפשר כלפי כל פגיעה בהם וללוות אותם במקרה של התרחשות אירוע מעין זה . לצד התגובה החד משמעית, יש להקפיד לתווך ולהסביר לתלמידים את חומרת ההתנהגות והתגובה המשמעתית והחינוכית, באופן מותאם ו בהתחשב בגילו ו בתפקודו של התלמיד . במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות, חשוב לקיים שיח בצוות רב מקצועי לאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד, בהתייחס להביטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי, רגשי וכד'. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית וזאת באופן מותאם למאפני התלמיד וצרכיו. בהתאם לשיח הרב מקצועי תגובש תוכנית התערבות בהתבסס על הטבלה שלהלן: חלק א': אירועי פגיעה המחייבים התערבות במסגרת החינוכית אלימות כלפי אנשי הצוות החינוכי ועובדי מוסד החינוך טווח התגובה תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים פגיעה מילולית של תלמיד בעובד הוראה שיש בה לעג, עלבון או השפלה מאפייני הפגיעה המילולית: מספר המעורבים – פגיעה מילולית שנעשתה על ידי תלמיד בודד תפוצת הפגיעה – פגיעה שלא נעשתה ברבים או בהפצה רחבה . פעולות חובה הפסקת האירוע והרחקת התלמיד ממקום האירוע לזמן מוגדר. מומלץ להימנע מעימות פומבי עם התלמיד הפוגע . עריכת בירור מותאם בין התלמיד לבין איש הצוות הנפגע, ובהתאם לצורך , קיום שיחה נוספת בין התלמיד לבין בעל תפקיד נוסף ( יועץ, פסיכולוג, מחנך, מנהל המוסד ). הכוונה מחודשת של התלמיד להתנהגות רצויה . בחינת ההקשרים שבהם ההתנהגות מתרחשת לצורך ביסוס תהליכי מניעה . ניהול תיעוד על ידי מחנך הכיתה, לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה . יידוע ושיתוף ההורים, וזימונם לשיחה לפי הצורך . עדכון התוכנית האישית של התלמיד ובמידת הצורך הרחבת הת ו כנית לחיזוק התנהגות רצויה ומתן תגובות יעילות להפסקת התנהגות שאינה רצויה ( לדוגמה, היוועצות עם מומחה תחום, מענה על פי עקרונות "ל"ב 21 ", כישורי חיים, למידה והפנמת נורמות של התנהגות מקובלת ). במידת הצורך ובהתאם לחומרת האירוע, ליווי העובד הנפגע ותמיכה בו בעזרת אנשי המקצוע במוסד החינוך ( יועץ/פסיכולוג/מומחה תחום הלקות/התנהגות ) . אלימות כלפי הצוות החינוכי ועובדי מוסד החינוך ט ווח התגובה תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים פגיעה מילולית חמורה פגיעה מילולית תוגדר כחמורה כאשר היא תאופיין בין היתר באחד או יותר מהמאפיינים ה אלה : פגיעה מתמשכת. פגיעה שנעשתה ברבים (לעג, עלבון, השפלה ה כוללת נוסף על ה אמור לעיל גם איום ופגיעה מילולית מתמשכת). פגיעה מילולית בעלת גוון מיני. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי-טיפולי התלמיד הפוגע יידרש לבצע פעולה מתקנת כלפי איש הצוות הנפגע (למשל , התנצלות בעל פה או בכתב ועוד). הרחקה מפעילות מחזקת (הפסקה, פעילות בכיתה). במקרה של פגיעה מילולית חוזרת מנהל מוסד החינוך יכנס לדיון באירוע ועדה בין ־ מקצועית פנים בית ספרית (לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך לזמן את המפקח הכולל או המפקח על הייעוץ) שבה יידונו דרכי הפעולה בהתאם למפורט להלן: הצוות יבנה תוכנית חינוכית אישית לטיפול בתלמיד הפוגע (התוכנית תכלול בהתאמה: עשייה חינוכית, הכנת עבודה, הרצאה וכדומה). השעיה משיעור אחד עד שני שיעורים. בתוך כדי השגחה ומתן משימה . השעיה תוך בית ספרית, בהתאם להנחיות השעיה סעיף 5 . 3 . 11 בתוך כדי השגחה ומתן משימה . השעיית התלמיד ליום אחד על ידי המנהל , בהיוועצות עם הפיקוח הכולל. בניית ת ו כנית מותאמת לחזרה לכיתה בתוך בקרה ומשוב . לפי הצורך, העברת התלמיד לכיתה אחרת, לאחר קיום הליך הוגן ושמיעת התלמיד והוריו. תגובה חינוכית על פי שיקול דעת מנהל המוסד החינוכי . אם נמסר דיווח לעובד סוציאלי יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי הרווחה ועל פי הנחייתם. אפשרות של השעיית התלמיד על פי מנעד חומרת הפגיעה . אפשר להשעות את התלמיד ממוסד החינוך ל ־ 5 -1 ימים ביסודי או ל־1 – 10 ימים בעל ־ יסודי (בהתאם לנסיבות וחומרת האירוע). במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה ביסודי ביום נוסף ובעל ־ יסודי ביומיים נוספים לכל היותר. העברת התלמיד לכיתה אחרת - לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך בהיוועצות עם המפקח על החינוך המיוחד והמפקח הכולל . העברת התלמיד תתאפשר לאחר דיון בצוות הבין־מקצועי שיכלול גורמי מקצוע רלוונטיים לרבות יועץ מוסד החינוך ולאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן). העברתו למוסד חינוך אחר תיעשה בהתאם ל שלבים האלה:

א. כינוס והחלטת צוות בין ־ מקצועי ולאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן).

ב. אישור המפקח ל חינוך מיוחד של מוסד החינוך .

ג. העברת תלמיד למוסד חינוך באותו אפיון : פנייה מנומקת בכתב לבקשת ההעברה לרשות המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך. מנהל מוסד החינוך ינחה את הצוותים לקיים בעקבות האירוע שיח חינוכי עם תלמידים במעגלי פגיעות ועם כלל התלמידים על אודות תרבות דיבור, מתן כלים לניהול קונפליקטים ועדכון תקנון בית הספר בהתאם לתכנים שעולים בשיח עם התלמידים. אפשר להיעזר בתוכניות חינוכיות לקידום אקלים וצמצום אלימות. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי-טיפולי קיום שיחות/פעילות המשך עם התלמידים המעורבים . מתן משימה מותאמת . הפעלת ת ו כנית כיתתית בנושא. במקרה של פגיעה מילולית חוזרת השעיה משיעור אחד עד שניים , בתוך כדי השגחה ו הטלת משימה . השעיה תוך בית ספרית, בהתאם להנחיות השעיה סעיף 5 . 3 .

11. בניית תוכנית מותאמת לחזרה לכיתה בתוך בקרה ומשוב . לפי הצורך, העברת התלמיד לכיתה אחרת, לאחר קיום הליך הוגן ושמיעת התלמיד והוריו . מומלץ לדון בהשלכות מעבר הכיתה בעבור התלמיד . חלק ב' - אירועי פגיעה חמורים של תלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים , כלפי צוותי חינוך . ארועי פגיעה חמורה של תלמידים בצוות חינוכי מחייבת תגובה חד משמעית ובלתי מתפשר

ת. לצד התגובה החד משמעית, חשוב לתווך ולהסביר את חומרת ההתנהגות והתגובה החינוכית והמשמעתית באופן מותאם בהתחשב בגילו ובתפקודו של התלמיד . פגיעה פיזית כלפי הצוות החינוכי בחינוך המיוחד ועובדי מוסד החינוך העונה על אחד או יותר מהמאפיינים ה אלה : ט ווח התגובה תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים חומרת הפגיעה : פגיעה פיזית פגיעה פיזית הנעשית ע ל ידי תלמידים אחדים או בנוכחות רבים . איום מפורש. הפעלת כוח או שימוש בחפץ ( אבן, כיסא וכדומה המכוונ ים כלפי צוותי חינוך). פגיעה פיזית בעלת אופי מיני . התחזות . פגיעה חמורה ברכוש צוותי חינוך.

ב. תדירות הפגיעה – במנעד שבין פגיעה שנעשתה לראשונה ע ל יד י התלמיד ועד פגיעה חוזרת שנעשתה לאחר שנוסו התערבויות ותוכניות קודמות .

ג. מספר המעורבים – במנעד שבין פגיעה שנעשתה על ידי תלמיד בודד ועד פגיעה שנעשתה על ידי תלמידים אחדים או בנוכחות רבים . פעולות חובה יש להפסיק את הפגיעה באופן מי י די ולהרחיק את התלמיד הפוגע ממקום האירוע או להסיר חומרים פוגעניים מהרשת. יש לדווח על הפגיעה למנהל מוסד החינוך . על המנהל לקיים שיחה עם איש הצוות להבנת פרטי האירוע, בתוך בחינת ההקשרים של התנהגות התלמיד לצורך ביסוס תהליכי מניעה. מנהל מוסד החינוך יידע את הורי התלמיד . מנהל מוסד החינוך י דווח על האירוע למפקח הכולל או למפקח על החינוך המיוחד. על יועץ בית הספר לדווח למפקח על הייעוץ. על מנהל מוסד החינוך לקיים שיחת בירור עם התלמיד הפוגע לשמיעת גרסתו. אם מתקיימת חקירת משטרה יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה והרווחה ולפעול על פי הנחייתם. יש להימנע מלקיים עימות בין התלמיד הפוגע לבין עובד ההוראה הנפגע. על המנהל לזמן לשיחה את הורי התלמיד הפוגע או נציג מטעמם. יש לתעד את האירוע ואת מהלך הטיפול בו. כינוס ועדה בין־מקצועית : במקרה של פגיעה חמורה, יכנס מנהל מוסד החינוך ועדה בין־מקצועית לא יאוחר מ־ 48 שעות מיום התרחשות האירוע, כדי לדון במקרה ולבנות תוכנית התערבות. בראש הוועדה יעמוד מנהל מוסד החינוך, וישתתפו בה מפקח על החינוך המיוחד ומפקח כולל, מחנך הכיתה, יועץ או פסיכולוג, וכן גורמים רלוונטיים נוספים במוסד החינוך, ועל פי שיקול דעת המפקח הכולל גורמים כגון הרשות (מנהל מחלקת חינוך , קב"ס או עובד סוציאלי) והמפקח על הייעוץ. במסגרת דיוני הוועדה יידון הצורך בהפרדה בין איש צוות החינוך לתלמיד. במסגרת הוועדה ת י בנה לתלמיד תוכנית אישית הכוללת הצבת גבולות ומענה טיפולי . תגובה חינוכית על פי שיקול דעת של הו ו עדה הבין־מקצועית : אם איש צוות החינוך מעוניין, אפשר לקיים שיחת התנצלות או גישור. הגשת תלונה למשטרה - הפנייה למשטרה נתונה לשיקול דעתו של איש צוות החינוך, ואין להפעיל עליו לחץ מכל סוג שהוא. אם מדובר בפגיעה במנהל מוסד החינוך עצמו, תתקיים התייעצות עם המפקח הכולל. לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך תתאפשר העברת דיווח לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק. השעיה בהתאם לחומרת האירוע אפשר להשעות תלמיד ליום לימודים אחד במוסד החינוך. אם האירוע ברמת חומרה גבוהה ומתרחש במהלך יום הלימודים , על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך תתבצע השעיה תוך בית ספרית באופן מ י ידי עד תום יום הלימודים או השעיה מיידית ב י ידוע ההורים. בהתאם לחומרת האירוע אפשר להשעות תלמיד למשך ימי לימוד אחדים עד שבוע ימים משיעורים ב מקצוע ש איש צוות החינוך הנפגע מלמד או משיעורים שהתלמיד נמצא ב אינטראקציה עימו . מנהל מוסד החינוך יוודא מתן משימה לימודית וכן ידאג להשגחה על התלמיד בזמן ההשעיה מהשיעור. אם האירוע מתרחש במהלך יום הלימודים, תתבצע השעיה תוך בית ספרית באופן מי י די עד תום יום הלימודים או עד הגעת הורי התלמיד. על פי מנעד חומרת הפגיעה, אפשר להשעות את התלמיד ממוסד החינוך ל ־ 5 -1 ימים ביסודי או ל־1– 10 ימים בעל ־ יסודי (בהתאם לנסיבות וחומרת האירוע). הצוות יבנה תוכנית חינוכית אישית לצורך טיפול בתלמיד הפוגע (התוכנית תכלול בהתאמה: עשייה חינוכית, הכנת עבודה, הרצאה וכדומה). במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף בהתאמה לגיל לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך בהיוועצות עם המפקח הכולל - העברת התלמיד להמשך לימודיו בכיתה אחרת. העברת התלמיד תתאפשר לאחר דיון פדגוגי שיכלול גורמי מקצוע רלוונטיים לרבות יועץ מוסד החינוך ולאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן). לשיקול דעת - הרחקה לצמיתות בהתאם להנחיות בחוזר המנכ"ל נוהל הרחקת תלמיד לצמיתות " נוהל הרחקה לצמיתות של תלמיד ממוסד חינוך והעברתו למוסד חינוך אחר " כאשר מדובר בתלמיד זכאי שילוב או בתלמיד זכאי חינוך מיוחד במוסד חינוך רגיל או העברה בהתאם לתקנות חינוך ממלכתי (העברה, תשי "ט -1959). יש ללוות את איש הצוות הנפגע ולתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). מנהל מוסד החינוך ינחה את הצוותים לקיים בעקבות האירוע עם תלמידים במעגלי פגיעות ועם כלל התלמידים שיח חינוכי על אודות תרבות דיבור, מתן כלים לניהול קונפליקטים ועדכון תקנון בית הספר בהתאם לתכנים שעולים בשיח עם התלמידים. אפשר להיעזר בתוכניות חינוכיות לקידום אקלים ו ל צמצום אלימות. פעולות חובה יש להפסיק את הפגיעה באופן מי י די ולהרחיק את התלמיד הפוגע ממקום האירוע. מנהל מוסד החינוך י קיים שיחה עם איש הצוות להבנת פרטי האירוע, בתוך בחינת ההקשרים של התנהגות התלמיד לצורך ביסוס תהליכי מניעה. מנהל מוסד החינוך י דווח על האירוע למפקח הכולל או מפקח החינוך המיוחד. יועץ בית הספר י דווח למפקח על הייעוץ. מנהל מוסד החינוך י כנס צוות רב ־ מקצועי לטיפול מ י ידי באירוע וישקול את המענים הנדרשים ואת תוכנית ההתערבות במקרה. מנהל מוסד החינוך ייווע ץ בכל גורם רלוונטי לטיפול באירוע. ליווי איש הצוות הנפגע ו תמ יכה בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). תיעוד האירוע ו הטיפול בו בטופס אירוע חריג . בירור מותאם עם התלמיד ויידוע הוריו בתוך פירוט דרכי הטיפול. הפעלת תוכנית מניעה ותוכנית התנהגות אישית כחלק מהתוכנית האישית הכללית של התלמיד ב שיתוף צוות רב ־ מקצועי ( כולל רופא המסגרת ) ובשיתוף ההורים, לחיזוק התנהגות רצויה ולמניעת התנהגות בלתי רצויה, על פי עקרונות "ל"ב 21 ", ללמידה ולהפנמת נורמות התנהגות מקובלות. רצוי לערב מומחה תחום לקות/התנהגות.

3.4.4 מוגנות צוותי חינוך ברשתות החברתיות במקרה פגיעה של תלמיד באנשי צוות חינוכי ברשתות החברתיות : טבלה 1 - אירוע פגיעה מילולית של תלמידים באנשי צוות במוסד החינוך ברשתות החברתיות מאפייני האירוע טווח תגובה אירועי פגיעה מילולית ברשתות החברתיות בצוות מוסד החינוך שמעורבים בהם תלמידים , ע ם אחד או יותר מהמאפיינים ה אלה : • לעג, השפלה , ביזוי • אי ום חד ־ פעמי או איום שאינו מפורש • הפצת שמועה • פגיעה מילולית בעלת גוון מיני לאחר עצירת האירוע י י ערך בירור ו יינתן טיפול בהתאם לטווח האפשרויות ה אלה : פעולות מחויבות:

א. ד י ווח למנהל מוסד החינוך

ב. קיום שיחת בירור בין התלמיד לבין איש צוות החינוך הנפגע, ובהתאם לצורך - שיחה עם גורם מקצועי נוסף (מחנך, יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי, רכז שכבה או מנהל המוסד).

ג. תיעוד האירוע: יש להנחות את איש הצוות לתעד את הפגיעה ככל ה אפשר באמצעים האלה: צילום מסך, שמירת מסרים מ י ידיים בטלפון הנייד בכל האמצעים הטכנולוגיים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם.

ד. מילוי דוח אירוע חריג.

ה. ד י ווח לפיקוח הכולל .

ו. יידוע הוריו של התלמיד הפוגע על אודות הפגיעה המילולית ברשת והזמנתם לשיחה. השיחה תתועד בכתב, תימסר להורים ות י שמר בתיקו האישי של התלמיד.

ז. הצוות יבנה תוכנית חינוכית אישית לתלמיד הפוגע (התוכנית תכלול בהתאמה: תרומה לקהילה, עשייה חינוכית, הכנת עבודה, הרצאה וכדומה).

ח. חל איסור לערוך חיפוש באמצעים הדיגיטליים הפרטיים של התלמיד (טלפון נייד, מחשב אישי, טבלט וכדומה).

ט. ליווי העובד הנפגע ותמיכה בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג) ו במידת הצורך - הפניה לגורם טיפולי באמצעות כ וח אדם בהוראה .

י. באפשרות המפקח על הייעוץ, מנהל מוסד החינוך או היועץ החינוכי להתייעץ עם מפקחות שפ"י במוקד 105 בנוגע לפגיעה ברשת. יא. תיעוד אירוע ברשתות החברתיות: יש להנחות את איש הצוות במוסד החינוך לתעד את הפגיעה ככל ה אפשר באמצעים האלה: צילום מסך, שמירת מסרים מ י ידיים בטלפון הנייד בכל האמצעים הטכנולוגיים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם. יב. במקרה של פגיעה ברשתות החברתיות יש לפעול להסרת התכנים הפוגעניים (כגון: דרישה מההורים להס יר את התכנים הפוגעניים, פנייה ישירה באתר הרשת החברתית, התייעצות עם אגף התקשוב ועוד). תגובה חינוכית על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך : הפנייה למשטרה נתונה לשיקול דעתו של איש הצוות במסגרת החינוכית, בתוך היוועצות עם מנהל מוסד החינוך ו ה מפקח הכולל . אם מדובר בפגיעה במנהל מוסד החינוך עצמו, תתקיים התייעצות עם המפקח הכולל . לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך והיועץ החינוכי אם להגיש דיווח לעובד ה סוציאלי שמונה לפי חוק. אם הוגשה תלונה במשטרה או נמסר דיווח לעובד ה סוציאלי , יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה או הרווחה ועל פי הנחייתם. אפשרות של השעיית התלמיד ל ־ 1 – 5 ימים ביסודי ו ל־1– 10 ימים בעל ־ יסודי , על פי החלטת המועצה הפדגוגית בתוך יידוע המפקח על בית הספר אך ללא צורך באישורו. במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה ביסודי ביום נוסף וביומיים נוספים לכל היותר בעל ־ יסודי . לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך בהיוועצות עם המפקח הכולל - העברת התלמיד להמשך לימודיו בכיתה אחרת. העברת התלמיד תתאפשר לאחר דיון פדגוגי שיכלול גורמי מקצוע רלוונטיים לרבות יועץ מוסד החינוך ולאחר שמיעת התלמיד והוריו (הליך הוגן). לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך - האירוע יבוא לידי ביטוי בסעיף ההתנהגות בתעודה. טבלה 2 – אירוע פגיעה חמורה של תלמידים באנשי צוות מוסד החינוך ברשתות החברתיות מאפייני האירוע טווח תגובה אירועי פגיעה חמורים בצוות מוסד החינוך שמעורבים בהם תלמידים, ובהם אחד או יותר מהמאפיינים האלה: סחיטה ואיומים לעג, השפלה וביזוי ברבים או בהפצה פגיעה מילולית חמורה בעלת גוון מיני הפצת תמונה/סרטון צילום או הקלטה שלא בהתאם להנחיות משרד החינוך ושנעשים כדי לפגוע/להשפיל/לבזות איש צוות במוסד החינוך. שימוש שלא כדין בחשבונות/מכשיר אישיים של הצוות במוסד החינוך. הפצת פרטים אישיים של הצוות מוסד החינוך ללא הסכמתם התחזות וגנבת זהות לאחר עצירת האירוע ייערך בירור ויינתן טיפול בהתאם למדרג האפשרויות האלה לפי מנעד החומרה:

א. פעולות מחויבות: דיווח על הפגיעה למנהל מוסד החינוך. תיעוד האירוע: יש להנחות את איש הצוות במוסד החינוך לתעד את הפגיעה ככל האפשר באמצעים האלה: צילום מסך, שמירת מסרים מיידיים בטלפון הנייד בכל האמצעים הטכנולוגיים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם. מילוי דוח אירוע חריג המנהל יקיים שיחה אישית עם עובד ההוראה להבנת פרטי האירוע. המנהל יקיים שיחה אישית עם התלמיד להבנת פרטי האירוע. באפשרות מפקח על הייעוץ, מנהל מוסד החינוך או היועץ החינוכי להתייעץ עם מפקחות שפ"י במוקד 105 בנוגע לפגיעה ברשת. אין לקיים עימות בין התלמיד הפוגע לבין עובד ההוראה הנפגע. המנהל ידווח על האירוע למפקח הכולל, ויועץ חינוכי ידווח למפקח על הייעוץ. המנהל יזמן לשיחה את הורי התלמיד הפוגע. אין לערוך חיפוש באמצעים הדיגיטליים הפרטיים של התלמיד (טלפון נייד, מחשב אישי, טבלט וכדומה). יש ללוות את איש צוות החינוך הנפגע והתלמיד הפוגע ולתמוך בהם בעזרת אנשי המקצוע במוסד החינוך (יועץ או פסיכולוג). אפשר לפנות לאגף כוח אדם בהוראה לקבלת טיפול לעובד ההוראה במימון המשרד. באפשרותו של איש צוות החינוך להגיש תלונה במשטרה ואין להפעיל עליו לחץ כלשהו בעניין הגשה או אי־הגשת תלונה. אם הוגשה תלונה במשטרה או נמסר דיווח לעובד סוציאלי, יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה או הרווחה ועל פי הנחייתם. האירוע יבוא לידי ביטוי בסעיף ההתנהגות בתעודה.

ב. כינוס ועדה בין־מקצועית : במקרה של פגיעה חמורה, יכנס מנהל מוסד החינוך ועדה בין־מקצועית לא יאוחר משלושה ימים מיום התרחשות האירוע, כדי לדון במקרה ולבנות תוכנית התערבות. בראש הוועדה יעמוד מנהל מוסד החינוך, מפקח כולל, מחנך הכיתה, יועץ או פסיכולוג וכן גורמים רלוונטיים נוספים, לפי שיקול דעת המנהל, לרבות המפקח על הייעוץ. במסגרת הוועדה תיבנה לתלמיד תוכנית אישית הכוללת הצבת גבולות ומענה טיפולי.

ג. תגובה חינוכית על פי שיקול דעת של הועדה הבין־מקצועית : אם איש צוות חינוך מעוניין, אפשר לקיים שיחת התנצלות או גישור. הפנייה למשטרה נתונה לשיקול דעתו של איש הצוות במסגרת החינוכית, בתוך היוועצות עם מנהל מוסד החינוך והמפקח הכולל. אם מדובר בפגיעה במנהל מוסד החינוך עצמו, יתייעץ עם המפקח על מוסד החינוך והמפקח הכולל. מנהל מוסד החינוך והיועץ החינוכי רשאים להגיש תלונה על פי שיקול דעת לעובד סוציאלי לפי חוק או למשטרה. בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביבה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה. אם הוגשה תלונה במשטרה או נמסר דיווח לעובד סוציאלי, יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה או הרווחה ועל פי הנחייתם. השעיה – לשיקול דעת מנהל מוסד החינוך: בהתאם לחומרת האירוע אפשר להשעות תלמיד באותו המקצוע שבו איש הצוות הנפגע מלמד אותו או באינטראקציה עימו, למשך ימי לימוד אחדים עד שבוע ימים. במקרה זה יוודא מנהל המוסד כי ניתנת לתלמיד משימה לימודית וכן ידאג להשגחה על התלמיד בזמן ההשעיה מהשיעור. על פי מנעד חומרת הפגיעה, יש אפשרות של השעיית התלמיד ל־1– 5 ימים ביסודי ול־1– 10 ימים בעל־יסודי על פי החלטת המועצה הפדגוגית בתוך יידוע המפקח. במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה ביסודי ביום נוסף ובעל־יסודי ביומיים נוספים לכל היותר. העברה לכיתה אחרת בתוך מוסד החינוך. בהרחקה לצמיתות יש לפעול על פי נוהל הרחקת תלמיד לצמיתות. מנהל מוסד החינוך ינחה את הצוותים לקיים שיח חינוכי בעקבות האירוע עם תלמידים במעגלי פגיעות ועם כלל התלמידים על אודות תרבות דיבור, מתן כלים לניהול קונפליקטים ועדכון תקנון בית הספר בהתאם לתכנים שעולים בשיח עם התלמידים. אפשר להיעזר בתוכניות חינוכיות לקידום אקלים וצמצום אלימות. הערה: אפשר להשעות תלמיד בהתאם למספר הימים הקבוע בטבלאות. במקרים חריגים במיוחד שבהם נדרשת הערכה פסיכיאטרית או פסיכולוגית דחופה כדי לתת מענה מיטבי טיפולי לתלמיד טרם חזרתו למוסד החינוך , יוכל מנהל המחוז לאחר היוועצות עם המפקח על הייעוץ, פסיכולוג מחוזי ובמידת הצורך עם פסיכיאטר מחוזי, לבחון פתרונות אפשריים וביניהם הארכת השעיה עד שבוע נוסף לכל היותר מהקבוע בטבלאות.

3.4.5 קידום קשר ושותפות עם הורים ו טיפול באירועי פגיעה באנשי צוות שמעורבים בהם הורים קידום קשר ושותפות עם הורים - אקלים חינוכי מיטבי במוסדות החינוך ה ו א משימה משותפת של ה צוות החינוכי, התלמידים, ההורים והרשות המקומית. קידום קשר ושותפות עם הורים חשוב והכרחי לניהול מוסד החינוך ולרווחת הצוות החינוכי, ההורים והתלמידים. קשר המבוסס על כבוד הדדי, אמון ושקיפות יאפשר קשר מיטבי ודיאלוג מקדם. שיח קבוע ורציף עם ההורים המתקיים בסדירות קבועה ובמרחב בטוח, יכול להיות בסיס מיטבי להתמודדות עם קונפליקטים. ניהול של קונפליקטים בין צוותי חינוך והורים, מחייב תהליך מכבד שבו מתאפשר לכל צד להציג את נקודת המבט שלו, בתוך ניסיון מתמיד למצוא את הדרך המיטבית להמשיך ו להתמקד בחינוך התלמיד ו ליצור את התנאים הנכונים להצלח תו . במקרים שבהם השיח אינו מתאפשר מומלץ להיעזר בגורמי המקצוע של שפ"י, יועצים ופסיכולוגים, שיסייעו בניהול הקונפליקט. אפשר להיעזר גם במדריך מומחה מטעם השירות הפסיכולוגי, החיצוני למוסד החינוך ובנציג הנהגת ההורים ברשות. במקרים של פגיעה של הורים בצוותי חינוך יש לפעול על פי ההנחיות האלה: במקרה של פגיעה מילולית בדרגת חומרה נמוכה (כמו: הרמת קול, שימוש בשפה שאינה מכבדת) מומלץ לקיים שיח ישיר עם ההורה, בנוכחות מנהל מוסד החינוך, כדי להבהיר כי התנהגות זו אינה מקובלת. במידת הצורך אפשר לעשות זאת בנוכחות המפקח כדי לאפשר שיח הדדי מקדם ולפעול למען מניעת הישנותם של אירועים מסוג זה. ה הנחיות להלן חלות על כלל מוסדות החינוך. דוגמאות לפעולות לקידום השותפות דוגמאות לשותפות הורים הפעולות לקידום השותפות שותפות ההורים בגיבוש מדיניות ובבניית תוכניות התערבות לקידום אקלים בטוח ולצמצום פגיעה בין כל באי בית הספר - נציגי ההורים, המורים והתלמידים יחברו יחד לחשיבה משותפת על צרכים ועל דרכי התערבות לקידום האקלים החברתי ולצמצום פגיעה בין כל באי בית הספר . - יוגדרו תחומי אחריות של כל השותפים בתהליך. ( לפירוט התפיסה, העקרונות לבניית תוכנית והמבנים שיש לפתח - רא ו פרק א ') שותפות ההורים בכתיבת תקנון בית הספר - הנהלת מוסד החינוך תיזום תהליך של יצירת שותפות בין ההורים , המורים והתלמידים ל כתיבת התקנון הבית ספרי בהתאם לאמור בסעיף

2.2 בחוזר . - התקנון יופץ לכלל ההורים בתחילת השנה. בסיום השנה יעודכן התקנון בהתאם לצרכים שעלו במהלך השנה. תקנון מעודכן יפורסם בתחילת השנה שלאחר מכן. יידוע על אירוע פגיעה בצוות מוסד החינוך תקשורת עם הורי מוסד החינוך בעקבות אירועים חריגים - יידוע הורי מוסד החינוך במקרים חריגים שבהם הפגיעה באיש הצוות נעשתה ברבים לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי במחוז. היידוע יכלול מידע על האירוע ודרכי פעולה שננקטו, בתוך הקפדה שלא לפרסם פרטים מזהים על המעורבים. טרם שליחת היידוע להורי מוסד החינוך רצוי להתייעץ עם המפקח הכולל, המפקח על הייעוץ ובמידת הצורך עם מדריך שפ"י לדיוק המסר, כמו גם עם היועץ המשפטי במחוז הרלוונטי. - על המנהל להפעיל שיקול דעת במקרים שבהם שקיפות עלולה לפגוע בטיפול באירוע . טיפול באירועי פגיעה מילולית, פיזית או ברשתות החברתיות בצוות חינוכי שהורי ם או מבוגרים אחרים מעורבים בהם מאפייני האירוע טווח התגובה טיפול באירועי פגיעה בצוותי חינוך שמעורבים בהם הורים או מבוגרים אחרים מעורבים בהם : פגיעה מילולית חמורה. פגיעה פיזית . סחיטה ואיומים. לעג, השפלה, ביזוי . פגיעה מילולית בעלת גוון מיני . הפצת תמונה/סרטון שיש בהם לעג/השפלה/ ביזוי. צילום או הקלטה שנעשים כדי לפגוע/להשפיל/לבזות איש צוות במוסד החינוך. הפצת פרטים אישיים לרבות שמו של עובד ההוראה המהוים פגיעה בשמו הטוב. מנהל מוסד החינוך יפעל בהתאם למדרג האפשרויות ה אלה ולפי מנעד החומרה:

א. פעולות מחויבות: יש לפעול להפסקה מ י ידית של הפגיעה . במקרה של פגיעה פיזית, יש לפעול להרחקת ההורה/קרוב משפחה הפוגע ממקום האירוע . הגשת תלונה במשטרה נתונה לשיקול דעתו של איש הצוות במסגרת החינוכית, בתוך היוועצות עם מנהל מוסד החינוך ו ה מפקח הכולל . אם מדובר בפגיעה במנהל מוסד החינוך עצמו, תתקיים התייעצות עם המפקח הכולל .יש לדווח על הפגיעה למנהל מוסד החינוך ומנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית . מנהל מוסד החינוך יקיים שיחה אישית בנפרד עם איש צוות החינוך ועם ההורה, להבנת פרטי האירוע ( רצוי בנוכחות איש צוות נוסף, ה יועץ ה חינוכי או בפסיכולוג בית הספר). סיכום הפגישות/עיקרי הדברים יועברו למפקח הכולל. אם הנפגע הוא מנהל מוסד החינוך, ינהל את האירוע מפקח מוסד החינוך בשיתוף מחלקת החינוך ברשות. אם הוגשה תלונה ל משטרה או קיימת חקירת משטרה , יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה . אין לחייב או למנוע מהעובד את הגשת התלונה. נוסף על ה אפשרות של ה גשת תלונה ע ל יד י איש הצוות החינוכי הנפגע, גם מנהל מוסד החינוך או איש צוות שנחשף לאירוע רשאי ם להגיש תלונה, בתיאום עם איש צוות החינוך הנפגע . יש למלא דוח אירוע חריג בהתאם לנספח (נספח

1) ולהעבירו למפקח על הייעוץ , קב"ט המחוז ומחלקת החינוך ברשות. אנשי המקצוע בבית הספר ( יועץ או פסיכולוג ) ילוו את איש הצוות הנפגע. בהתאם לצורך יש לתמוך בו בעזרת מפקח בית הספר וגורמי הרשות . אפשר לפנות לאגף כ וח אדם בהוראה לקבלת טיפול לעובד ההוראה במימון המשרד. במקרה של פגיעה ברשתות החברתיות : תיעוד ה אירוע - יש להנחות את איש הצוות במוסד החינוך לתעד את הפגיעה ככל שאפשר באמצעים האלה: צילום מסך, שמירת מסרים מ י ידיים בטלפון הנייד בכל האמצעים הטכנולוגיים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם. יש לפעול להסרת התכנים הפוגעניים (כגון: דרישה מההורים להסרת התכנים הפוגעניים, פנייה ישירה באתר הרשת החברתית והתייעצות עם אגף התקשוב לגבי הסרת התוכן) . באפשרות ה מפקח על הייעוץ, מנהל מוסד החינוך , מנהל מחלקת החינוך ברשות או היועץ החינוכי , להתייעץ עם מפקחות שפ"י במוקד 105 בנוגע לפגיעה ברשת או אגף התקשוב .

א. פעולות על פי שיקול דעת מנהל המוסד החינוכי : בהתאם לחומרת האירוע יידע מפקח מוסד החינוך את הנהלת המחוז מחלקת החינוך ברשות המקומית ו הקב"ט המחוזי במשרד החינוך או קב"ט הרשות. בהתאם לחומרת האירוע ילווה ה מפקח הכולל בשיתוף המפקח על הייעוץ , את אנשי צוות מוסד החינוך שהיו חשופים במעגלי הפגיעה השונים ויספקו את התמיכה הנדרשת . בהתאם לחומרת האירוע יכנס מוסד החינוך ועדה בין־מקצועית שתכלול את מנהל מוסד החינוך, מחנך, יועץ או פסיכולוג, ובמידת הצורך כל גורם רלוונטי אחר. בהתאם לחומרת האירוע יכנס המפקח הכולל ועדה בין ־ מקצועית שתכלול גורמי מקצוע רלוונטיי ם ממוסד החינוך, המחוז, הרשות, על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך. בהתאם לחומרה יזומן נציג מארגון הורים ארצי ו במידת הצורך תתקיים היוועצות עם היועץ המשפטי של המחוז הרלוונטי במשרד החינוך.

ב. פעולות על פי שיקול דעת של עובד ההוראה הנפגע: • הגשת תלונה למשטרה תיעשה על ידי איש צוות חינוך בהתאם לשיקול דעתו. • באפשרותם של מפקח כולל, מנהל מוסד חינוך או איש צוות שנחשפו לאירוע, להגיש תלונה במשטרה על האירוע. • באפשרותו של איש צוות החינוך לפנות באופן עצמאי לרשת החברתית שבה התקיימה הפגיעה, לדווח עליה ולבקש להסירה. אפשר להיעזר במפקחות משרד החינוך במוקד 105. • איש צוות החינוך יכול לחסום את עצמו ברשת החברתית בפרסום הפוגעני, ובכך למנוע מהמפרסם לתייג אותו בפוסט. • במקרים חריגים וחמורים אפשר לפנות ל־ 6552* כדי לקבל שירות ותמיכה ממנהל התקשוב.

ג. צו מניעה הטרדה מאיימת : באפשרותו של איש צוות חינוך שחש מאוים מאדם כלשהו בשל עניין הנוגע לתפקידו, לבקש סיוע בהוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת (הרחקה). כדי לעשות זאת עליו לפעול בהתאם להנחיות שלהלן: איש צוות החינוך יעביר את המסמכים ה באים : פרטי ההורה/קרוב המשפחה המסוים ש ממנו הוא חש הטרדה מאיימת, והקשר בינו לבין איש צוות החינוך. תיאור האירועים בצורה עובדתית ומפורטת, לרבות האירועים שהובילו למיטב הבנתו של העובד , למצב ש בו הוא נמצא וכן דוגמאות מפורטות להמחשת ההטרדה והאיום שהוא חש מאותו אדם (כגון: צילומי מסך, מיילים, פוסטים ברשות החברתיות וכולי). דוח אירוע חריג (נספח מספר

12) עובד ההוראה יצרף את פרטי התקשרות עימו לרבות מספר טלפון נייד ומייל. אם היו אירועים קודמים – לצרף פירוט תיעוד קודם . תיעוד ככל ש יש של גורמים שנחשפו לאירוע: עד בגיר - מנהל מוסד חינוך יבקש לקבל לידיו תיאור האירוע בכתב מאת הבגיר. עד קטין - מנהל מוסד החינוך יערוך שיחה עם התלמידים וישאל רק "האם תוכלו לספר לי מה קרה?" ולא מעבר לזה . מנהל בית הספר יתעד בכתב את דברי התלמידים . מומלץ כי איש צוות החינוך יגיש תלונה במשטרה כדי לסייע בהוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת. אם הוגשה תלונה - יש לצרף העתק התלונה. • איש צוות חינוך עובד מדינה - איש צוות חינוך יעביר למפקח הכולל את כל המסמכים כאמור לעיל. המפקח הכולל יעביר את המלצתו ליועץ המשפטי הרלוונטי במחוז, בצירוף כל המסמכים שהועברו על ידי איש צוות החינוך. יובהר כי את הבקשה לסיוע בהוצאת צו מניעת הטרדה מאיימת יש לעשות דרך המפקח הכולל כמפורט ובליווי היועץ המשפטי במחוז. התנהלות זו תאפשר למשרד את הטיפול בבקשה. איש צוות חינוך עובד רשות או בעלות - באמצעות הרשות או הבעלות. הרשות או הבעלות על מוסד החינוך יעבירו דיווח למפקח הכולל בדבר האירוע והפעולות שננקטו על ידן .

3.5 טיפול באירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי קיים קשר בין המתרחש בשעות הלימודים לבין אירועים המתרחשים מחוץ לשעות אלו, בין כותלי המוסד החינוכי ומחוצה לו, במציאות הפיזית ובמרחב המקוון. על כן, כאשר מגיע לידיעת הצוות החינוכי מידע על אירוע חריג שהתרחש מחוץ לתחומי המוסד החינוכי או מחוץ לשעות הפעילות של המוסד החינוכי, על מנהל המוסד החינוכי וצוותו להפעיל שיקול דעת האם יש מקום או צורך לעסוק באירוע בהתאם לנסיבות. יש לבחון את הצעדים כמפורט בטבלה שלהלן: הנחיות אלו נכונות לכלל מוסדות החינוך, לרבות החינוך המיוחד. טבלה ד': אירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי דוגמאות לאירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי (כולל בחופשות) טווח התגובות בהתאם לצורך ולנסיבות - אירועי אלימות ובריונות חמורים - ונדליזם - פריצה וגנבה - נשיאת כלי נשק - שתייה לשכרה של אלכוהול - שימוש בסמים ( הטיפול במקרה של מעורבות בסמים יהיה על פי ההוראות בחוזר מנכ"ל ה"ק 0344 תשפ"ג, " התמודדות מערכת החינוך עם תופעת השימוש בסמים ונוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים" ) - פגיעה מינית (ראה פרק 2– ס"ק2.1 בחוזר זה, "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים") . כאשר מגיע לידיעת הצוות החינוכי מידע על אירועים חריגים הקשורים לתלמידי בית הספר, ואשר התרחשו מחוץ לכותלי המוסד החינוכי או מחוץ לשעות הפעילות, על מנהל מוסד החינוך וצוותו לעסוק בהם, בהתאם לצורך ולנסיבות. - לבדוק את פרטי האירוע: לערוך בירור חינוכי, כגון שיחה עם התלמידים המעורבים או עם תלמידים שיש בידיהם מידע על אודות האירוע. באירוע שמעורבים בו מספר תלמידים יש לערוך בירור עם כל אחד מהם בנפרד. אם השתתפו באירוע תלמידים ממוסדות חינוך שונים יש לפעול בתיאום ובשיתוף פעולה עם הנהלות שאר מוסדות החינוך. - ליווי התלמידים המעורבים ותמיכה בהם בעזרת אנשי המקצוע במוסד החינוך. - כשקיימת חובת דיווח למשטרה או במידה שכבר מתקיימת חקירת משטרה, חובה לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה והרווחה, ולפעול על פי הנחייתם. בכל מקרה, יש להימנע מחקירת המעורבים, מחשש לשיבוש הליכי חקירה. - יידוע ההורים ובירור עמם אם עודכנו ממקור אחר, אם האירוע טופל ובאיזה אופן. במקרים בהם קיימת חובת דיווח או במקרים הנמצאים בחקירה, יש להיוועץ עם גורמי המשטרה/ עו"ס לחוק הנוער באשר ליידוע הורים. - דיווח למשטרה על מקרים החייבים בדיווח על פי חוק. לדוגמה, מנהל או איש צוות חינוך שהובא לידיעתם כי תלמיד זומם לעשות מעשה פשע, או כאשר נודע להם כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, או כאשר נודע להם כי נעברו בקטין או בחסר ישע עבירות מין. הדיווח יתקיים בהתאם להוראות החוק ולהנחיות בסעיף

2.1-11 בחוזר הוראות הקבע סט/3(ב), " חובת הדיווח על עבירה בקטין על פי חוק וחקירת תלמידים כקרבנות וכעדים". - אנשי צוות שנודע להם על תלמיד הנושא נשק מחוץ לכותלי מוסד החינוך חייבים להעביר את המידע לידיעת המנהל, והוא יעביר אותו מייד ליחידת הנוער של משטרת ישראל ביישוב. - שיחה חינוכית עם התלמידים המעורבים באירוע. יש לדון במכלול דרכי הטיפול עם הורי התלמידים ולהציע תכנית טיפולית בהתאם לצורך. - קיום התערבות מערכתית הכוללת הסברה בכיתות, יידוע הקהילה, התנהלות בשקיפות תוך הקפדה על צנעת הפרט, גיוס גורמים קהילתיים להפקת לקחים מהאירוע ומתן מענים קהילתיים למניעת אירועים חוזרים מסוג זה. דוגמאות לאירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי (כולל בחופשות) טווח התגובות במקרה של הפרה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים במוסד החינוך (מוסד החינוך יבחר תגובות באופן הדרגתי) - בהתאם לצורך, על פי שיקול הדעת של המנהל ובתיאום עם הגורמים הנוספים המטפלים באירוע, יהיה המנהל רשאי לנקוט תגובה משמעתית, לרבות השעיה. מספר ימי ההשעיה יהיה בהתאם לסוג האירוע ובהתאם לטווח התגובות המפורט בטבלאות בחוזר זה, לצד התערבות טיפולית. - בשיקול הדעת לתגובה משמעתית יש להתחשב בהיבטים הבאים:

1. חומרת האירוע (ראה תבחינים להערכת חומרת אירוע ב-3.1.1 ה')

2. הצורך בהגנה על התלמיד הנפגע (הפרדה בין המעורבים באירוע בתוך בית הספר או השעיית התלמיד הפוגע או הרחקתו). במקרה של פגיעה ברשת, דחייה חברתית ו חרם, הפצת שמועות ועוד – יש לנהוג על פי ההנחיות בס"ק

3.3 חלק ו'. - במקרים חמורים בהם נשקלת אפשרות של הרחקה לצמיתות , יש לפעול על פי ההנחיות בחוזר המעודכן בנושא.

3.6 כללי התנהגות, מוגנות וטיפול באלימות בהסעות הרשויות המקומיות מפעילות מערך הסעת תלמידים אל מוסדות החינוך ומהם. חובת ארגון ההסעות וביצוען חלה על הרשות המקומית שהתלמידים מתגוררים בתחומה. מוסד החינוך ישתף פעולה עם הרשות המקומית כדי להבטיח את שלומם של התלמידים ואת ביטחונם. לשם כך יש לכלול בתקנון הבית-ספרי את נושא ההתנהגות בזמן ההסעות ובזמן ההמתנה להן, ואם התבצעה הפרה של הכללים, יש לנקוט תגובה על פי ההנחיות בטבלה שלהלן: טבלה ה': כללי התנהגות וטיפול באלימות בהסעות חלק א': כללי התנהגות בזמן ההסעה למוסד החינוך וממנו, או בהמתנה להסעה התנהגות נאותה בזמן ההמתנה להסעות ובמהלך ההסעות טווח התגובות אם הופרו כללי ההתנהגות שנקבעו (יש לבחור תגובות באופן הדרגתי) התכנית החינוכית ההתנהגות בזמן ההמתנה בתחנות האיסוף - הגעה בזמן שנקבע. - עמידה הרחק משפת המדרכה. - המתנה עד שרכב ההסעה יגיע, יעצור ויפתח את הדלת הקדמית. - עלייה לרכב רק בדלת הקדמית. - הקפדה על עלייה מסודרת, בהתאם לסדר שנקבע בתקנון בית הספר. ההתנהגות בזמן הנסיעה ברכב ההסעה לבית הספר - הקפדה על ישיבה במקומות הקבועים בהסעה. - הקפדה להיחגר בחגורות הבטיחות. - הקשבה להוראות הנהג. אם הגיע מידע למנהל מוסד החינוך על הפרת כללי ההתנהגות בזמן הסעה, בהמתנה להסעה או בזמן הירידה מההסעה, יש לנקוט את התגובות החינוכיות האלה:

א. בירור פרטי המקרה.

ב. שיחה עם התלמידים המעורבים באירוע.

ג. שיחה עם התלמידים על כללי ההתנהגות בהסעות או בהמתנה אליהן, תוך שמירה על צנעת הפרט.

ד. יידוע הורי התלמידים המעורבים באירוע.

ה. ה דווח לפיקוח. אם הופרו כללי ההתנהגות באופן חמור או חוזר יש לבצע שוב את הפעולות המצוינות בסעיפים א-ה, ובנוסף – - יידוע הרשות המקומית. - מנהל מוסד החינוך יעביר את המלצתו לפעולה למנהל מחלקת החינוך. - "נאמני הסעות" ( האגף לזהירות ולבטיחות בדרכים) : תלמידים בוגרים המוכשרים לשמש כ"נאמני הסעות". - תכנית להטמעת כללי התנהגות בהסעות כחלק מהתקנון הבית-ספרי שתיבנה על ידי צוות האקלים ובשיתוף רכז הבטיחות הבית-ספרי, רכז הסעות ברשות, ראש מטה בטיחות ברשות המקומית, נציגי הורים ונציגי התלמידים. התנהגות נאותה בזמן הסעות טווח תגובות במקרה של הפרת כללי ההתנהגות שנקבעו התכנית החינוכית ההתנהגות בזמן הנסיעה ברכב ההסעה בחזרה ממוסד החינוך - שחרור התלמידים בזמן שנקבע כסיום יום הלימודים, כדי שיוכלו להגיע להסעה בזמן. - התלמידים יעלו לרכב ההסעה על פי הסימון של מספר רכב ההסעה או של שם היישוב. - פתיחת חגורת הבטיחות והירידה מרכב ההסעה ייעשו רק לאחר עצירתו המוחלטת של הרכב. - התלמידים ירדו מרכב ההסעה רק במקום האיסוף בתחנות קבועות. - ירידה בתחנה אחרת מחייבת אישור הורים. - אם הרשות המקומית תמצא לנכון להשעות באופן זמני את התלמידים שהפרו את כללי ההתנהגות מההסעה יתבצע תהליך ההשעיה מהסעה על ידי מנהל מחלקת החינוך/נציג מטעמו ברשות המקומית, תוך יידוע מנהל מוסד החינוך והורי התלמיד. - אם מנהל מחלקת החינוך יחליט באופן שונה מהמלצת מנהל מוסד החינוך (למשל, להשעות בניגוד להמלצות המנהל), הוא יידרש לנמק זאת. חלק ב': אירועי אלימות ואירועים חריגים בזמן ההסעה למוסד החינוך וממנו או בהמתנה להסעה, המחייבים התערבות במסגרת החינוכית ולא חלה עליהם חובת דיווח למשטרה/לרווחה דוגמאות לאירועי אלימות או לאירועים חריגים טווח התגובות אם הופרו כללי ההתנהגות שנקבעו - אלימות מילולית חמורה (איום, לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים) - אלימות מילולית בעלת גוון מיני - אלימות פיזית (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה) - עישון ) לרבות תחליפי סיגריות כגון סיגריות אלקטרוניות) - שתיית אלכוהול או הבאתו להסעה. אם הגיע מידע למנהל מוסד החינוך, מכל גורם שהוא, על אירועי אלימות ועל אירועים חריגים בזמן הסעה, בזמן המתנה להסעה או בזמן ירידה מהסעה עליו לנקוט את התגובות הנ"ל בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית: - בירור פרטי המקרה. - יידוע האחראי על ההסעות ברשות המקומית. - יידוע הורי התלמידים המעורבים. - הזמנת כל אחד מהתלמידים המעורבים, בליווי הוריהם, לשיחה אישית בבית הספר. - תיעוד האירוע ואופן הטיפול בו. - קיום שיחות המשך אישיות עם התלמידים המעורבים. - קיום שיחה עם כלל התלמידים בנושא סכנת האלימות בהסעות, תוך שמירה על צנעת הפרט. - לשיקול דעת: יש לתת ביטוי לאירוע בתעודה תחת סעיף "התנהגות". - בניית תכנית חינוכית אישית לצורך טיפול בתלמידים המעורבים באירוע ( בתכנית ייכללו, בין היתר, תרומה לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת כמו הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו'). - מנהל מוסד החינוך יעביר את המלצתו לפעולה למנהל מחלקת החינוך. - אם הרשות המקומית תחליט להשעות באופן זמני את התלמידים שהפרו את כללי ההתנהגות בהסעה יתבצע תהליך ההשעיה מההסעה (עד שלושה ימים) על ידי מנהל מחלקת החינוך/נציג מטעמו ברשות המקומית, תוך יידוע מוסד החינוך והורי התלמיד. - אם מנהל מחלקת החינוך יחליט באופן שונה מהמלצת מנהל בית הספר (למשל, להשעות בניגוד להמלצות המנהל), הוא יידרש לנמק זאת. - לשיקול דעת הצוות החינוכי השעיה מההסעה או מבית הספר בהתאם לחומרת האירוע : בחינוך היסודי ל- 5 -1 ימים. בחינוך העל יסודי ל - 10 -1 ימים. חלק ג': אירועים חריגים חמורים במיוחד במהלך ההסעה או בהמתנה לה דוגמאות לאירועים חריגים בהסעות טווח התגובות במקרה של הפרת כללי ההתנהגות

1. אירועי אלימות חמורים בהסעה המחייבים דיווח למשטרה/לרווחה - תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעו ונזקקו לטיפול רפואי - נשיאת נשק או מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים.

2. אירועי אלימות חמורים בהסעה שהדיווח עליהם למשטרה/ לרווחה נתון לשיקול דעת מנהל בית מוסד החינוך - מעורבות או נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות - הרס של רכוש של תלמידים או הרס של חלקי רכב ההסעה (מושבים, חגורות בטיחות, חלונות)

3. פגיעה מינית (יש לנהוג על פי סעיף 2–2.1 בחוזר הוראות הקבע ס/2(א), "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים"). אם הגיע מידע למנהל מוסד החינוך מכל גורם שהוא על אירועים חריגים בזמן ההסעה, בזמן ההמתנה להסעה או בזמן הירידה מההסעה יש לנקוט את התגובות הנ"ל בשיתוף הרשות המקומית ובתיאום עמה: א . במקרים שבהם חלה על העבירה שנעברה חובת דיווח, בית הספר מחויב לדווח לעו"ס לחוק נוער ו/או למשטרה וכן לפיקוח הכולל ולרשות המקומית. ב . במקרים שבהם הדיווח למשטרה/לרווחה נתון לשיקול הדעת של מנהל מוסד החינוך, תתבצע פנייה לעו"ס לחוק נוער או הגשת תלונה למשטרה, תוך היוועצות עם מפקחי בית הספר. אם הוחלט לדווח למשטרה/ לרווחה: כאשר הקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לשקול האם להגיש תלונה במשטרה או לפנות לעו"ס לחוק הנוער. ג . יידוע הורי התלמידים המעורבים. ד . כינוס צוות משותף עם הרשות המקומית לטיפול מיידי באירוע. ה . ליווי התלמיד הנפגע ותמיכה בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ או פסיכולוג). ו . המנהל ייזום פעילויות חינוכיות-טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים, הפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד. ז . מנהל מוסד החינוך יעביר את המלצתו לפעולה למנהל מחלקת החינוך. ח . אם הרשות המקומית תחליט להשעות באופן זמני את התלמיד/ים מההסעה יתבצע תהליך השעיה על ידי מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, תוך יידוע מנהל בית הספר והורי התלמיד. השעיה מהסעה בחינוך היסודי יכולה להיות ל- 5 -1 ימים. בחינוך העל יסודי ל- 10 -1 ימים. ט . אם מנהל מחלקת החינוך יחליט באופן שונה מהמלצת מנהל מוסד החינוך (למשל להשעות בניגוד להמלצות המנהל), הוא יידרש לנמק זאת. י . לשיקול דעת הצוות החינוכי עומדת אפשרות של השעיה מההסעה או מבית הספר בהתאם לחומרת האירוע: בחינוך היסודי ל- 5 -1 ימים . בחינוך העל יסודי ל - 10 -1 ימים. יא . במקביל להשעיה, מנהל מוסד החינוך וצוותו יבנו תכנית אישית לתלמיד הפוגע. דוגמאות לאירועים חריגים בהסעות טווח התגובות במקרה של הפרת כללי ההתנהגות 4 . שימוש בסמים (יש לנהוג על פי ההוראות בחוזר מנכ"ל ה"ק 0344 תשפ"ג, " התמודדות מערכת החינוך עם תופעת השימוש בסמים ונוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים ".) יב . מנהל מוסד החינוך יכנס צוות בית-ספרי הכולל את מחנך הכיתה ומורים רלוונטיים ובשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית לא יאוחר משלושה ימים מתאריך ההתרחשות של האירוע, כדי לדון במקרה ולבנות תכנית התערבות. ככלל, יש לקיים הליך הוגן ולשמוע את התלמיד ואת הוריו. הצוות יהיה רשאי לנקוט תגובה משמעתית, לרבות השעיה, לצד ההתערבות הטיפולית. בשיקול הדעת יש להתחשב בהיבטים הנ"ל:

1. חומרת האירוע (ראה תבחינים להערכת חומרת אירוע בסעיף

3.1.1)

2.הצורך בהגנה על התלמיד הנפגע (הפרדה בין המעורבים באירוע בתוך בית הספר או השעיית התלמיד הפוגע או הרחקתו). יג. במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף, בהתאמה לגיל

3.7 טיפול באירועי פגיעה בבעלי חיים* תהליכים חינוכיים לקידום אקלים ומניעת אלימות כוללים התייחסות לפגיעה בכלל האוכלוסייה וכן לפגיעה בבעלי חיים. לפיכך, אלימות כלפי בעלי חיים המתרחשת בתוך מוסד החינוך ומחוצה לו, מצריכה התייחסות ותגובה חינוכית. בנוסף, פגיעה בבעלי חיים מעידה לעיתים על מצוקת הפרט ועל צורך בהתערבות חינוכית טיפולית. התהליכים החינוכיים לקידום רווחת בעלי החיים ומניעת פגיעה בהם יכללו היבטים המתייחסים לבעל החיים כיצור חי ובעל זכויות הראוי לחמלה ולהיבטים חוקיים, המדגישים כי החוק במדינת ישראל מגן על בעלי החיים, וכי פגיעה בהם נחשבת כעבירה פלילית. אירועי אלימות כלפי בעלי חיים, המחייבים התערבות במסגרת החינוכית ודיווח לפיקוח. הדיווח למשטרה/לרווחה נתון לשיקול הדעת של מנהל מוסד החינוך פגיעה בבעלי חיים הדיווח ההנחיות לתגובה פגיעה בבעלי חיים ואלימות כלפיהם הדיווח למשטרה או הפנייה לעו"ס לחוק הנוער ייעשו על פי שיקול דעתו של מנהל מוסד החינוך ובהתאם לחומרת האירוע. אם הגיע מידע למנהל מוסד החינוך על אירועים חריגים של פגיעה בבעלי חיים, עליו לנקוט את התגובות הנ"ל:

1. בירור פרטי המקרה

2. קיום שיחות עם התלמידים המעורבים

3. יידוע ההורים

4. קיום שיחות עם כלל תלמידים על נסיבות המקרה ודיון בתוצאות הפגיעה בבעלי חיים ובהשלכותיה

5. יידוע הגורמים הטיפוליים במוסד החינוכי על הפגיעה ובניית תכנית התערבות טיפולית בשיתוף עם היועץ החינוכי ועם הפסיכולוג החינוכי. אפשר להיוועץ במדריך המחוזי/הארצי בתחום בעלי חיים.

6. עשייה חינוכית מתקנת, כמו הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי, התנדבות בקהילה וכו'

7. במקרים חמורים – הפעלת תגובה משמעתית, לרבות השעיה של 2-1 ימים מבית הספר ודיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה. * להרחבה בנושא בעלי חיים במוסד החינוכי, ראה סעיף

9.4-11 בחוזר הוראות הקבע עד/3 (ב), "בעלי חיים במוסד החינוכי ".

3.8 טיפול באירועי פגיעה של הורים בתלמידים שאינם ילדיהם או של מבוגרים אחרים (קרובי משפחה, מבוגר אחר) בתלמידים. מערכת החינוך מחויבת לדאוג לשלומם ולמוגנות של תלמידים. באירועי פגיעה בתלמידים בהם מעורבים מבוגרים כגון קרובי משפחה של תלמידים אחרים או מבוגרים אחרים, יש לפעול על פי הטבלה להלן: מאפייני האירוע טווח התגובות טיפול באירועי פגיעה בתלמידים, בהם מעורבים מבוגרים שאינם הורי התלמיד: פגיעה מילולית חמורה פגיעה פיזית סחיטה ואיומים לעג, השפלה, ביזוי פגיעה מילולית בעלת גוון מיני הפצת תמונה/סרטון שיש בהם לעג/השפלה/ ביזוי צילום או הקלטה שנעשים כדי לפגוע/להשפיל/לבזות תלמיד במוסד החינוך הפצת פרטים אישיים של תלמידי מוסד החינוך, ללא הסכמתם מנהל מוסד החינוך יפעל בהתאם למדרג האפשרויות שלהלן ולפי מנעד החומרה:

א. פעולות מחויבות : יש לפעול להפסקה מיידית של הפגיעה. במקרה של פגיעה פיזית, יש לפעול להרחקת ההורה/ קרוב המשפחה/ המבוגר האחר, הפוגע ממקום האירוע, ובמידת הצורך להגיש תלונה במשטרה. מנהל מוסד החינוך יקיים שיחה אישית עם התלמיד להבנת פרטי האירוע (רצוי להיעזר ביועץ חינוכי או בפסיכולוג בית הספר בניהול השיח). מנהל מוסד החינוך ידווח להורי התלמיד על חשד לפגיעה בילדם על ידי מבוגר אחר. אם הוגשה תלונה למשטרה או קיימת חקירת משטרה, יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה. אין לחייב או למנוע מהתלמיד ומהוריו את הגשת התלונה. נוסף על האפשרות של הגשת תלונה על ידי איש הצוות החינוכי הנפגע. גם מנהל מוסד החינוך או איש הצוות שנחשף לאירוע רשאים להגיש תלונה, בתיאום עם איש צוות החינוך הנפגע. יש למלא דוח אירוע חריג בהתאם לנספח (נספח

1) ולהעבירו למפקח על הייעוץ , קב"ט המחוז ומחלקת החינוך ברשות. אנשי המקצוע בבית הספר (יועץ ו/או פסיכולוג) ילוו את התלמיד הנפגע, בהתאם לצורך. במקרה של פגיעה ברשתות החברתיות : תיעוד האירוע - יש להנחות את התלמידים במוסד החינוך לתעד את הפגיעה ככל שאפשר: צילום מסך, שמירת מסרים מיידיים בטלפון הנייד בכל האמצעים הטכנולוגיים, הורדת תמונות וסרטונים פוגעניים ושמירתם. יש לפעול להסרת התכנים הפוגעניים בפנייה ישירה באתר הרשת החברתית, ניתן להיעזר גם במוקד 105 בנוגע לפגיעה ברשת. באפשרות המפקח על הייעוץ, מנהל מוסד החינוך, מנהל מחלקת החינוך ברשות או היועץ החינוכי, להתייעץ עם מפקחות שפ"י במוקד 105 בנוגע לפגיעה ברשת. אפשר להתייעץ גם עם אגף התקשוב.

ב. פעולות על פי שיקול דעת מנהל המוסד החינוכי: בהתאם לחומרת האירוע יידע מפקח מוסד החינוך את הנהלת המחוז, מחלקת החינוך ברשות המקומית והקב"ט המחוזי במשרד החינוך או קב"ט הרשות. בהתאם לחומרת האירוע יכנס מוסד החינוך ועדה בין־מקצועית שתכלול את מנהל מוסד החינוך, מחנך, יועץ או פסיכולוג, ובמידת הצורך כל גורם רלוונטי אחר. בהתאם לחומרת האירוע יכנס המפקח הכולל ועדה בין־מקצועית שתכלול גורמי מקצוע רלוונטיים ממוסד החינוך, המחוז, הרשות, על פי שיקול דעת מנהל מוסד החינוך. בהתאם לחומרה יזומן גם נציג מארגון הורים ארצי, ובמידת הצורך אף תתקיים היוועצות עם היועץ המשפטי של המחוז הרלוונטי במשרד החינוך. באפשרותם של מפקח כולל, מנהל מוסד חינוך או איש צוות שנחשפו לאירוע, להגיש תלונה במשטרה על האירוע.

ג. פעולות על פי שיקול דעת של התלמיד הנפגע והוריו : * הגשת תלונה למשטרה תיעשה על ידי התלמיד/הוריו, בהתאם לשיקול דעתם. * באפשרותם של התלמיד והוריו לפנות באופן עצמאי לרשת החברתית שבה התקיימה הפגיעה, לדווח עליה ולבקש להסירה. ביכולתם להיעזר במפקחות משרד החינוך במוקד 105.

3.9 טיפול באירועי פגיעה של עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן מערכת החינוך רואה את המורים כמחויבים לשמור על כבודם ועל רווחתם הנפשית של התלמידים. אי לכך תטפל מערכת החינוך בכל פגיעה של עובד הוראה בתלמיד בהתאם לנוהל זה. כשעולה חשד לפגיעת עובד הוראה בתלמיד, מנהל בית הספר הוא הממונה על תהליך הטיפול באירוע. אם מנהל המוסד הוא החשוד כפוגע, ימלא המפקח של המוסד החינוכי את מקומו של המנהל בטיפול באירוע. אם מנהל/ת הגן חשוד/ה בפגיעה, ימלא המפקח על הגנים במחוז את מקומו/ה. ההנחיות בסעיף זה מיועדות לכלל המערכת, לרבות למוסדות החינוך בחינוך המיוחד ובגני הילדים. * במצבי חשד לפגיעה של עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן , חשוב שמנהל המוסד החינוכי, ידאג לליווי ותמיכה לכל המעורבים באירוע: תלמידים, הצוות החינוכי וההורים. הליווי והתמיכה ינתנו באופן פרטני ומערכתי בהתאם לאירוע ועל פי צורך. טבלה ז': פגיעת עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן חלק א': פגיעה המחייבת טיפול במסגרת החינוכית ודיווח לפיקוח (החל מפגיעה חוזרת) ואינה מחויבת בדיווח למשטרה/ רווחה הפגיעה ההליך פגיעה מילולית (אמירה שיש בה לעג, העלבה או השפלה) - יש ליידע את מנהל בית הספר (היידוע ייעשה על ידי התלמיד הנפגע, הוריו או עדים אחרים לאירוע). - על המנהל לברר את פרטי המקרה עם התלמיד הנפגע ועם עובד ההוראה שהתלונה נסובה עליו. הבירור ייעשה עם כל אחד מהם בנפרד ובנוכחות בעל תפקיד נוסף מבית הספר. אין לערוך עימות בין התלמיד לעובד ההוראה. - יש ליידע את הורי התלמיד. - אם המנהל התרשם כי מקור הפגיעה באי-הבנה או בפרשנות שונה של המציאות, הוא יפעל לשיפור מערכת היחסים בין עובד ההוראה לתלמיד. - אם המנהל התרשם כי אירעה פגיעה בתלמיד, עליו לוודא שעובד ההוראה יתנצל (בעל-פה או בכתב) ויבטיח שהפגיעה לא תישנה. פגיעה מילולית החוזרת פעם שנייה - יש לבצע פעם נוספת את שלושת ההליכים הראשונים המוזכרים לעיל. - יש ליידע את המפקח. - יש לקיים שיחת בירור בין המפקח לבין המורה הפוגע על אודות האירוע. בפגישה ימסור העובד את גרסתו לאירוע בעל-פה ובכתב (אם ידוע על מעורבות המשטרה במקרה, על המפקח להיוועץ במשטרה ובממונה על אגף בכיר (משמעת וטוהר המידות) במשרד בשאלת קיום הפגישה). - על המפקח להתריע בפני המורה בעל-פה ובכתב כי זוהי תלונה חוזרת וכי עליו לפעול לשינוי התנהגותו. העתק המכתב יתויק בתיק האישי של המורה. פגיעה מילולית החוזרת פעם שלישית ויותר - יש לחזור על כל השלבים שצוינו לעיל ובנוסף לפעול כדלקמן: - יש ליידע את מנהל המחוז וסגנו . - מנהל המחוז רשאי להטיל על סגנו לאסוף חומרים רלוונטים ולקיים שימוע. השימוע יערך על ידי מנהל המחוז או סגנו , בנוכחות מנהל תחום כוח אדם בהוראה במחוז וגורמי הפיקוח הרלוונטיים. השימוע יתועד וכל החומרים , לרבות פרוטוקול השימוע , יועברו למנהל המחוז לשם קבלת החלטה . - סגן מנהל המחוז או מי מטעמו יידע את הממונה על אגף בכיר (משמעת וטוהר המידות) במשרד על אודות התלונה על עובד ההוראה על גבי טופס הדיווח המובא בנספח 2 לחוזר זה. - אם נעשתה פנייה אל הממונה על אגף בכיר (משמעת וטוהר המידות) במשרד, יערך בירור לצורך בדיקת האפשרות של העמדת עובד ההוראה לדין משמעתי. חלק ב': פגיעות עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן החייבות בדיווח על פי חוק, דיווח לפיקוח והתערבות במסגרת החינוכית אירועי הפגיעה הדיווח ההליך - עברות של תקיפה או התעללות: חל איסור מוחלט על פגיעה גופנית בתלמיד, לרבות "חבלה של ממש", פגיעה פיזית או ענישה גופנית, הגורמים למכאוב, לליקוי גופני ועוד. הגדרה זו כוללת כמעט כל פגיעה פיזית אפשרית והיא מחייבת דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה בהתאם לחוק העונשין. - עברות מין: אונס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה - עברות השארה, נטישה או הזנחה: השארת ילד שטרם מלאו לו שש שנים בלא השגחה או במטרה לנטשו , תוך סיכון חייו באופן שפוגע או עלול לפגוע פגיעה של ממש בשלומו או בבריאותו. בהתאם לחוק העונשין חלה חובת דיווח* הדיווח לעו "ס לחוק נוער או למשטרה ייעשה טלפונית ובמקביל יישלח בכתב על ידי מנהל בית הספר . יש לשמור על החיסיון של פרטי הנפגע ולהעביר את הדיווח באמצעות דואר רשום , במעטפה סגורה . דיווח לעו "ס לחוק נוער מאפשר כינוס של ועדה לפטור מדיווח בהתאם לנסיבות . - הפסקה מידית של הפגיעה - דיווח לגורמים חינוכיים : יש ליידע מיד את מנהל המוסד החינוכי. חובה זו חלה על כל עובד הוראה שמידע בדבר פגיעתו של עובד הוראה בתלמיד הגיע לידיעתו. המנהל ידווח על האירוע למפקח המוסד החינוכי. ** - בירור ראשוני : על עובד ההוראה שחשף את אירוע הפגיעה לשוחח עם התלמיד הנפגע או עם מי שהמידע בידיו ולקבל מידע ראשוני על אודות הפגיעה. כאשר המידע נמצא בידי כמה אנשים (בוגרים או תלמידים), יש להיפגש עם כל אחד מהם בנפרד. אין לחקור את המקרה לפרטיו, אלא לאסוף מידע ראשוני בלבד. אין לשוחח בשלב זה עם עובד ההוראה החשוד כפוגע אלא לאחר היוועצות עם המשטרה. - הפרדה בין עובד ההוראה לתלמיד – תיעשה כדי שהמורה החשוד כפוגע לא ילמד את התלמיד הנפגע. אפשר לשנות את השיבוץ של עובד ההוראה החשוד כפוגע או לשנות את מערכת שעות הלימודים לכלל הכיתה. אין להעביר את התלמיד הנפגע לכיתה אחרת או למוסד חינוכי אחר כדי ליצור הפרדה . אם מנהל בית הספר מתקשה ליצור הפרדה עליו להיוועץ במפקח. - שמירה על סודיות - אין לנקוב בשמו של התלמיד הנפגע במהלך ההתערבות בתוך מערכת החינוך לאחר גילוי האירוע, כמו למשל בפגישת כלל צוות המורים. אין למסור מידע לתקשורת. יש להפנות את הפונים לדובר המשרד. יש להקפיד על שמירת כבודו של עובד ההוראה החשוד כפוגע ולהקפיד על דיון ענייני (יש לזכור כי כל עוד לא הוכחה אשמתו הוא נהנה מחזקת חפות). - יידוע הורים : המנהל בנוכחות יועץ או פסיכולוג המוסד יידעו את הורי התלמיד הנפגע על הפגיעה בסמיכות לגילוי האירוע, אלא אם יש שיקולים של טובת התלמיד שלא לעשות זאת (גילוי התנגדות מצד התלמיד, חשש שייגרם לו נזק וכד'). במקרים אלה יש להיוועץ בעו"ס לחוק נוער. בנוסף יעודכנו ההורים בדבר זכותם להגיש תלונה במשטרה . על מפקח המוסד החינוכי ליידע את הגורמים האלה: - עו"ס לחוק ה נוער או ה משטרה - מנהל המחוז וסגנו - מנהל אגף/מחלקת החינוך/ ה גנים ברשות העירונית - הממונה על אגף בכיר ( משמעת וטוהר המידות) במשרד (ראה נספח

2). (פרטי התלמיד הנפגע יצויינו בדיווחים לגורמים הללו בראשי תיבות ) *** . - רק לאחר התייעצות ו לאחר קבלת אישור של עובד סוציאלי לחוק הנוער ו /או המשטרה ב סמיכות לדיווח, יידע מנהל בית הספר את עובד ההורא ה החשוד בפגיעה על אודות הדיווח . - ל יווי התלמיד הנפגע ייעשה באמצעות היועץ החינוכי, הפסיכולוג, המחנך או דמות חינוכית משמעותית אחרת עבור התלמיד הנפגע. התלמיד ייפגש עם הגורם המלווה אותו באופן סדיר לצורך תמיכה רגשית . - הקמת צוות בין מקצועי לטיפול באירוע: בצוות ישתתפו המפקח על בית הספר, המפקח על הייעוץ , מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית או מי מטעמם ונציג של עו"ס לחוק נוער או המשטרה. מספר המשתתפים בוועדה תלוי בחומרת האירוע. מפקח בית-הספר ישתתף בוועדה בכל הרכב שהוא . על הוועדה ללוות את המשך הטיפול באירוע על פי הנהלים ובהתאם לחוק ולתכנן את ההתערבות החינוכית בבית-הספר. - עדכון הורי התלמיד: מנהל המוסד החינוכי יעדכן את ה תלמיד הנפגע ואת הוריו ב מידע שוטף בקשר למהלכים הקשורים בטיפול מערכת החינוך באירוע: ההפרדה בין עובד ההוראה לתלמיד, החלטות בעניין האירוע, חזרתו של עובד ההוראה למערכת החינוכית אם התלונה לא העלתה דבר וכל פרט אחר בעל השלכות על התלמיד. כמו כן, יש לעדכנם על זכותם לקבל מידע מהמשטרה בכל הקשור לחקירה עפ"י חוק נפגעי עברה. - בניית תכנית מערכתית: בטווח הקצר על המנהל לכנס את צוות המורים כדי לתת מענה לצרכים של אנשי הצוות, התלמידים וההורים. בטווח הארוך יבנה המנהל, בסיוע אנשי המקצוע, תכנית התערבות ארוכת טווח שמטרתה לחזק את כוחות ההתמודדות של צוות ההוראה במפגש עם תלמידים ותמיכה בהם. * חובת הדיווח על פי חוק : ראה ס"ק

3.1.1 ב' בחוזר זה "חובת הדיווח על פי חוק העונשין". ** אם מנהל המוסד החינוכי (כולל מנהל הגן) הוא עובד ההוראה החשוד כפוגע, ימלא מפקח המוסד את מקומו של המנהל בטיפול באירוע. כאשר המפקח אינו זמין, יש לפנות אל מנהל המחוז. * ** במקרים בהם האירוע נסגר כאירוע ללא ממצא משמעתי, יש לבצע נוהל סגירת אירוע מול עובד ההוראה ובו יובהר לו, בכתב ובע"פ, כי אין נגדו ממצא משמעתי והאירוע נסגר. בנוסף האירוע, לא יסווג כמשמעתי במערכות ובסטטיסטיקה המחוזית .

3.9.1 אפשרות להשעיה דחופה ע ל ידי מנכ"ל המשרד כאשר עולה חשד ל עברה חמורה שנעברה בתלמיד בית הספר, ו השארתו של עובד ההוראה הפוגע בתוך המסגרת החינוכית עד לבירור פרטי הפגיעה מנוגדת לכל תפיסה חינוכית ומעבירה מסר של הפקרת מוגנותם של התלמידים – קיימת אפשרות של השעיה דחופה של עובד ההוראה על ידי מנכ"ל המשרד לתקופה של חודש ימים לכל היותר. מנהל מחוז הסבור שיש ליישם אפשרות זו יפנה אל הממונה על אגף בכיר (משמעת וטוהר המידות) במשרד בליווי מכתב מפורט המנמק את הסיבות להשעיה ויצרף חומרים רלוונטיים. העתק מהפנייה יישלח אל היועץ המשפטי הרלוונטי במחוז. השימוע לעובד ההוראה החשוד כפוגע ייערך על ידי מנהל המחוז או סגנו במהירות האפשרית , ולא יותר מימים ספורים מיום הפנייה , בכפיפות להוראות החוק. טענות העובד לעניין הכוונה להשעותו , החומרים הרלוונטיים והמלצת הממונה על אגף בכיר (משמעת וטוהר המידות) בנושא יועברו למנכ"ל לשם החלטה סופית בדבר ההשעיה. תהליך ההשעיה מרגע ה דיווח על ידי המחוז ועד ל החלטת המנכ"ל על ההשעיה לא יימשך יותר מימים ספורים.

3.9.2 תיעוד הטיפול באירוע : כל בעלי התפקידים במערכת החינוך יתעדו בכתב את מהלך הטיפול באירוע מהמועד שבו ה גיע לידיעתם. התיעוד יכלול רישום פגישות, שיחות טלפון, התכתבויות וכל פרט הנוגע ל טיפול באירוע.

3.9.3 מאגר מידע : הממונה על אגף בכיר (משמעת וטוהר המידות) במשרד ינהל מאגר מידע שיכלול את כל הדיווחים המגיעים אליו. מאגר המידע יהיה נגיש לנציגי הייעוץ המשפטי של המשרד, לאחראים על הנושא בשפ"י ולמשטרה. מאגר המידע לא יכלול את שמות הקטינים הנפגעים.

3.9.4 במקרים בהם האירוע נסגר כאירוע ללא ממצא משמעתי, יש לבצע נוהל סגירת אירוע מול עובד ההוראה ובו יובהר לו, בכתב ובע"פ, כי אין נגדו ממצא משמעתי והאירוע נסגר. בנוסף האירוע, לא יסווג כמשמעתי במערכות ובסטטיסטיקה המחוזית

3.10 הנחיות להתערבות בטווח הארוך בעקבות אירוע אלימות חמור לאחר ביצוע ההוראות המופיעות בטבלאות בכל הפרקים העוסקים באירועי אלימות, יש חשיבות להמשיך ולטפל באירוע לאורך זמן, כולל ליווי, מעקב והפקת לקחים בעזרת האמצעים המפורטים להלן: - חשוב להמשיך ולעקוב אחר הטיפול בילדים המעורבים (הפוגעים והנפגעים) באירועי אלימות. - בניית תכנית התערבות חינוכית ערכית שתועבר במסגרת שיעורי חינוך לכלל התלמידים, וכן התערבות במעגלים רחבים יותר, כגון בקרב התלמידים העדים או הצופים. - לאחר כל התערבות וטיפול באירוע אלימות מומלץ לכנס את "צוות האקלים המוסדי" לצורך חשיבה והפקת לקחים. חשוב לשתף בדיון או במסקנות את כל הצוות החינוכי. יש לבחון שלושה שלבים מרכזיים:

א. טרום האירוע : מה היו ההתרחשויות והנסיבות שגרמו לאירוע ואפשרו את קיומו?

ב. בעת האירוע: מה היה באירוע ומה היו דרכי הפעולה שננקטו במהלכו?

ג. לאחר האירוע: כיצד התרחש תהליך ההתערבות? אילו מענים ניתנו ועל ידי מי? האם המענים השיגו את יעדיהם? מה היו נקודות החוזק ומה היו החולשות במהלך ההתערבות?

4. פרק ד': היערכות מערכתית ליצירת מוגנות ואקלים חינוכי בטוח ולמניעת אלימות והתנהגויות לא מותאמות בגן הילדים

4.1 כללי אקלים מוגן ובטוח בגן הילדים הוא גורם מרכזי המשפיע על התפתחות הביטחון האישי של כל ילד וילדה, מסייע ברכישת חוקים חברתיים, כישורי חיים ותחושת שייכות חברתית. סביבה מוגנת ומכילה מעודדת אצל הילדים הצעירים התנהגויות מותאמות לגיל ולסביבה ועשויה לתרום לגיבוש דימוי עצמי חיובי . הכניסה למסגרת החינוכית משמשת עבור הילדים מפגש ראשוני עם העולם החוץ ביתי ועם דרישותיו, במעבר מתרבות המשפחה והסביבה הקרובה של הילד אל הסביבה הרחבה יותר. גורמים רבים משפיעים על אופי ההתנהגות החברתית של הילד בגיל הרך, גורמים חיצוניים, כמו התרבות והחברה שבה הוא גדל, וגורמים פנימיים, כמו מזג ואפיונים אישיותיים. בכוחה של הסביבה החינוכית לכוון ולווסת את הביטויים ההתנהגותיים והרגשיים. כדי ליצור אקלים חינוכי מיטבי יש ליישם תכנית מערכתית עקבית וארוכת טווח, העוסקת בו-זמנית הן בבניית אקלים בטוח והן בקידום הרווחה הנפשית של כל ילד, ובמידת הצורך גם בהתמודדות עם קשיים רגשיים . כל זאת, תוך מניעת התנהגויות בעלות אופי תוקפני, בלתי מותאם או מסוכן. את התכנית יש ליישם בו זמנית הן ברמה המערכתית והן ברמה הפרטנית. חוזר זה עוסק גם בהתנהגות בלתי מותאמת בעלת גוון מיני. מחקרים עדכניים מצביעים שהתנהגות מעין זו היא ביטוי לבעיית התנהגות רחבה יותר של הילד. בגיל הצעיר התנהגויות אלימות והתנהגויות לא מותאמות בעלות גוון מיני מקורן, ברוב המקרים, בגורמי סיכון דומים. על כן, דרכי ההתמודדות עמן וההתערבות החינוכית והטיפולית יהיו לרוב דומות, והן מובאות יחד בחוזר זה. תפיסה זו מחזקת את היכולת של הצוות החינוכי להתמודד באמצעים חינוכיים עם התנהגויות לא מותאמות ללא תיוג מוקדם.

4.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת מוגנות ואקלים בטוח ומיטבי בגן הילדים

4.2.1 אלימות פוגעת בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות, ילד ומבוגר כאחד. הטיפול באלימות ובהתנהגויות לא מותאמות בעלות גוון מיני ייעשה באופן המכבד את כל המעורבים כבני אדם ושומר על כבודם וזכויותיהם, ובפרט על זכויותיהם להגנה על שלומם הנפשי והפיזי, להליך הוגן ולפרטיות.

4.2.2 אקלים חינוכי בטוח משמש בסיס להתפתחות נורמטיבית ולמניעת התנהגות אלימה ולא מותאמת . סביבה נינוחה ובטוחה חיונית לתהליכי ההתפתחות של ילדים צעירים. אקלים מיטבי מאפשר לכל פרט לחוש מוגנות פיזית ורגשית, לרכוש ערכים בסיסיים של חיים בחברה שוויונית, לפתח את יכולותיו בכל אחד מתחומי ההתפתחות (ובכלל זה השיפוט המוסרי), לצבור ידע, לרכוש מיומנויות וכלים לחשיבה, לתכנון ולפתרון בעיות. כלים אלה נדרשים לילד לשם התמודדות בהווה וישתכללו עם התבגרותו. תהליכים חינוכיים עקביים יכולים לצמצם ואף למנוע בעתיד אירועי אלימות והתנהגויות לא מותאמות נוספות.

4.2.3 שיתוף פעולה בין צוות הגן לבין גורמים נוספים חיוני ליצירת אקלים גן מיטבי . חשוב לבסס שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים לשם הבניית תשתית לקידום מוגנות ואקלים מיטבי בגן ולשם מתן מענה לצרכים הרגשיים של הילדים וקביעת כללי התנהגות מוגדרים וברורים לכלל באי הגן. שיתוף הפעולה יתקיים בין הגורמים הנ"ל: הצוות החינוכי, המפקחת על הגן, הצוות המוביל, גורמים ברשות העירונית, השירות הפסיכולוגי החינוכי ויועצת הגנים, מתי"א והורי הילדים.

4.2.4 הגננת ואנשי הצוות החינוכי של הגן הינם דמויות מרכזיות בקידום מוגנות ואקלים גן מיטבי . במסגרת המשפחתית-ביתית ההורים הם הדמויות המרכזיות בחייו של הילד בגיל הרך. עם יציאתו מבית הוריו למסגרת החוץ-ביתית, הגננת ואנשי הצוות החינוכי הופכים לדמויות משמעותיות נוספות עבורו להתקשרות, לחיקוי, לתמיכה וללמידה. הגננת אמונה על יצירת קשר עם כל ילד, תוך העמקת ההיכרות אתו והתייחסות מובחנת לאישיותו. עליה לזהות את נטיותיו של הילד ואת העדפותיו, את סגנון התנהגותו, את מאפייני המזג שלו וכן את דפוסי התרבות של משפחתו. חשוב שהגננת תהייה ערה לאיתותי מצוקה של ילדים, הבאים לידי ביטוי בהתנהגויות שונות ולעתים אף בהתנהגויות בעלות אופי תוקפני ו/או מיני. ההתמודדות עם התפרצויות זעם, עם ביטויי אלימות ועם התנהגויות לא מותאמות בעלות גוון מיני היא חלק מהמשימות של הצוות החינוכי של הגן בליווי הצוות המקצועי המסייע (פסיכולוג, יועצת חינוכית וגורמים מקצועיים במתי"א ). תפקידם של אנשי המקצוע הוא להעצים את תחושת המסוגלות של הגננת ושל צוות הגן על ידי העמקת הידע, ההכשרה וההתמחות, ולסייע בבניית תוכנית התערבות.

4.2.5 ההורים הם שותפים חינוכיים משמעותיים ביצירת מוגנות ואקלים בטוח בגן הילדים. על הגננת ליזום תהליכים לבניית אמון וליצירת קשר עם ההורים, שיעודדו את השותפות החינוכית עמם. שיתוף ההורים ועדכונם לגבי התהליכים החינוכיים ליצירת אקלים מיטבי ואופן הטיפול באירועי אלימות, כמו גם בחינה משותפת של דרכי ההתמודדות עם האירועים, יקדם מוגנות ואקלים בטוח.

4.2.6 הגברת הנוכחות והמעורבות של מבוגרים בגן מקדמת את הבטיחות ואת המוגנות . נוכחות מבוגרים בסביבת ילדים צעירים בגן מקדמת את יכולתם לווסת את רגשותיהם ותומכת בתהליכים חברתיים של שיתוף פעולה ופתרון קונפליקטים. השגחה של מבוגרים תורמת לצמצום התנהגויות אלימות או מסוכנות והתנהגויות בעלות גוון מיני שאינן מותאמות לגיל ולמקום. נוכחות של מבוגרים, בעיקר במצבים של פעילות חופשית, מאפשרת לילדים למידה יעילה יותר של חוקים חברתיים ויישומם. נוכחות של מבוגר חשובה במיוחד בסביבות סמויות מן העין (חדר השירותים, חצר אחורית) שבהן התנהגויות לא מותאמות בעלות גוון מיני או התנהגויות פוגעות ומסכנות מוגברות לעתים. צוות הגן יפתח מנגנונים להגברת נוכחות פיזית ורגשית, כמו למשל עיצוב הסביבה הפיזית ומרחבי הפעילות באופן שייווצר קשר עין של מבוגר עם הילדים, ותכנון סדר היום באופן שיאפשר אינטראקציות של מבוגר עם ילדים בהרכבים שונים, תוך דגש על זמינות רגשית. חשוב לאתר מראש אזורים מוסתרים מן העין ולשקול כיצד לאזן בין הצורך לשמור על בטיחות ומוגנות לבין הצורך לאפשר את המשחק הפתוח והחופשי.

4.2.7 בניית תכנית לקידום מוגנות ואקלים בטוח כוללת פעולות מגוונות, החל מביסוס מיומנויות תקשורת ופיתוח כישורי חיים , דרך מניעת אלימות והקניית כללי התנהגות נאותה וכלה בהתמודדות עם אירועים חריגים ובטיפול בהם. אירועים שבהם התבטאה תוקפנות בגן עשויים להיות גם הזדמנות ללמידה, לפיתוח כישורים חברתיים וללמידת פתרון קונפליקטים בדרכים תקשורתיות.

4.2.8 משוב וחיזוקים חיוביים לצד הצבת גבולות תורמים לביסוס התנהגויות רצויות אצל ילדים. מתן חיזוקים חיוביים ועידוד התנהגויות נאותות ומקובלות חברתית הוא הבסיס לתהליך החִברות (סוציאליזציה). הפנמת החוקים והנורמות החברתיות היא תהליך מתמשך ולא אירוע חד-פעמי. חשוב שהצוות החינוכי ישים לב למעשים ולפעולות העולים בקנה אחד עם "כללי הגן" ויתמיד בתגובות ובחיזוקים חיוביים כלפי כל ילד כפרט וכלפי הקבוצה כולה, כאשר הם נוהגים על פיהם. עם זאת, יש להגיב לכל התנהגות בעלת אופי תוקפני, להתנהגות בעלת גוון מיני ולהתנהגות לא מותאמת או מסוכנת ולעצור אותן בטרם יסלימו.

4.3 סטנדרטים לתרבות ולאקלים מיטבי מוגן ובטוח בגן

4.3.1 הסטנדרטים מציגים תפיסת עולם חינוכית, שפה משותפת, אסטרטגיה וכלים לצוות הגן ליצירה של אקלים מיטבי, להטמעתו ולניהולו. הסטנדרטים משמשים בסיס לתכנית מערכתית ומושתתים על שלושה ממדים מרכזיים:

א. ארגון הגן : נהלים, שגרת פעילות, סדר יום ועיצוב סביבה חינוכית.

ב. קשרי גומלין : בין המבוגרים בצוות החינוכי של הגן, בין המבוגרים לבין הילדים, בין הילדים לבין עצמם וכן קשרים של צוות הגן עם הורי הילדים ועם הקהילה שהם משתייכים אליה.

ג. תכנית התפתחותית ללמידה, למענה לצרכים רגשיים-חברתיים ולביסוס ערכים.

4.3.2 מפרט הסטנדרטים להלן יוגדר כל סטנדרט ותובאנה דוגמאות לפעולות שיש לעשות כדי ליישמו. הפעולות עוסקות בשלושת הממדים שפורטו לעיל. צוות הגן יכול לבחור מתוך פעולות אלו ולהוסיף עליהן.

א. סטנדרט 1: מוגנות ובטיחות תיאור הסטנדרט : גן הילדים מבטיח את שלומם ואת בטיחותם של כל ילדי הגן והצוות החינוכי בפעילויות השונות בתוך הגן, בחצר הגן ובמסגרת פעילויות חוץ גניות. בכך מובטחת זכותם של כל ילד וילדה ושל כל מבוגר לשמירה על גופם, על בריאותם הנפשית ועל רכושם. דוגמאות לפעולות ארגון סביבה, מתקנים ואבזרים בטוחים לשימוש הילדים ארגון הגן וסדר יום מוגדר ניסוח כללי ההתנהגות מוגדרים וברורים בגן הגברת ההשגחה והפיקוח של מבוגרים במרחבי הגן השונים עידוד וחיזוק התנהגויות חיוביות בקרב הילדים קידום יכולות הצוות החינוכי לבסס דרכי התנהגות נורמטיביות אצל הילדים. הכשרת אנשי הצוות החינוכי להבחין בין התנהגויות תואמות התפתחות שהמניע שלהן סקרנות והתנסות לבין התנהגויות לא תואמות או בעלות גוון מיני. התמודדות עם אירועי אלימות ועם התנהגות לא מותאמת בעלת גוון מיני, באמצעות הדרכה וליווי מקצועי ובאמצעות עזרה בבניית תכניות התערבות מערכתיות מתאימות.

ב. סטנדרט 2: תקשורת בין-אישית וקשר בין באי הגן תיאור הסטנדרט : גן הילדים מַבנה ומקדם יחסים משמעותיים בין הצוות החינוכי לבין הילדים ומשפחותיהם, המושתתים על זמינות רגשית ועל היענות לצרכים ההתפתחותיים של הילדים, מקדם תהליכים חברתיים חיוביים בין הילדים ומטפח תחושת שייכות, קרבה ויחסי כבוד הדדיים בין כל באי הגן. דוגמאות לפעולות בין הצוות החינוכי לבין הילדים והוריהם : יחס הדדי של כבוד, חום אנושי ופתיחות; יצירת אווירה רגשית חיובית: טון דיבור רגוע, היענות לפניות. בין הצוות לבין ילדי הגן : שיחות יזומות ומזדמנות במגוון נושאים ועידוד הבעת מנעד רגשות; התייחסות הצוות לקבוצה הכללית ולקבוצות קטנות וקיום קשר פרטני מותאם; תיווך וויסות רגשי, מניעת אלימות ופתרון קונפליקטים בדרכים מגוונות ומקדמות; זיהוי איתותי מצוקה של ילדים ומתן מענה מותאם. בין הילדים לבין עצמם : פעילות משחקית משותפת במרחבי הגן השונים, שיח וגילויי אמפתיה, הגשת עזרה וקבלת עזרה. בין אנשי הצוות : ביסוס תחושת שייכות וקרבה בקרב צוות הגן. שיתוף פעולה ותקשורת על בסיס יום-יומי, חלוקת אחריות, הגדרת משימות ותפקידים ברורים, תוך תיאום ועקביות במתן משובים לילדים. חשוב לציין שמערכות היחסים בקרב צוות הגן מהוות דוגמה ומודל להתנהלות בין אישית בעבור ילדי הגן. בין צוות הגן להורים : שיתוף ההורים בעשייה היום-יומית, שיחות אישיות תקופתיות ופעילות קבוצתית משותפת להורים ולילדים. חשוב לציין שמערכת יחסים טובה ומכבדת בין צוות הגן להורים מהווה מרחב בטוח ומוגן בעבור ילדי הגן. יצירת מסמך משותף עם ההורים להתנהלות עם עובדי הגן לרבות במרחב המקוון הכולל גבולות השיח ו דרכי ההתמודדות .

ג. סטנדרט 3: התפתחות רגשית וחברתית תיאור הסטנדרט : גן הילדים מקדם התפתחות רגשית וחברתית, מפתח כישורי חיים אצל הילדים ומקנה להם מיומנויות חברתיות בהתאם לגילם. דוגמאות לפעולות קיומם של מודלים התנהגותיים של המבוגרים בגן, המציגים את נורמות ההתנהגות המקובלות. תיווך רגשי והגברת הוויסות ההתנהגותי אצל ילדים וליווי בתהליכי הסתגלות. מתן הזדמנויות להבעה רגשית וקבלה של מנעד הרגשות המובעים על ידי הילדים, עידוד הילדים להציע דרכי התמודדות בשיח בין עמיתים ובחינתן במצבים ובאירועים חדשים בגן בהנחיית הגננת, בגני ילדים לחינוך מיוחד – פעילות על פי העקרונות של תכנית הלימודים " ל"ב 21 ". קיומו של מרחב בסביבה ובסדר היום למשחק חופשי וסוציו-דרמטי שילדי הגן נוטלים בו חלק ומתנסים בו ב"תפקידים" חברתיים שונים. הקניית אסטרטגיות של פתרון קונפליקטים בדרך של הקשבה וסובלנות כלפי האחר. עידוד התנהגויות פרו-חברתיות וחיזוק ן . עידוד הבעת אמפתיה וגילויי אמפתיה כלפי האחר . הגברת שיתוף הפעולה בין ילדים ועידוד ההצטרפות לקבוצה. מעורבות פעילה של הגננת והצוות החינוכי בעזרה לילדים מתקשים רגשית חברתית, לשם סיוע ביצירת תחושת שייכות.

ד. סטנדרט 4: אקלים למידה תיאור הסטנדרט: הגן מבנה סביבות חינוכיות המחזקות תהליכי חשיבה ולמידה בהקשרים משמעותיים לילדים, מאפשר פיתוח סקרנות ומוטיבציה פנימית ללמידה ותורם להעצמה של תחושת המסוגלות האישית של כל ילד. דוגמאות לפעולות יצירת סביבות למידה מגוונות המאפשרות בחירה ומעוררות עניין בקרב הילדים. היענות לצרכים שונים ומשתנים של הילדים, לתחומי עניין, לנטיות ולהעדפות אישיות, ליכולות ולקשיים. יצירת סביבה המאפשרת מרחב לרכישת כישורי חיים, תכנים רגשיים וניהול קונפליקטים. מתן חיזוקים על המאמץ שהילד משקיע בתהליך הלמידה ולא רק על התוצר הסופי. מתן מקום לייחודיות של כל ילד, לנטיות ליבו ולהעדפותיו האישיות.

ה. סטנדרט 5: מענה לילדים עם צרכים ייחודים תיאור הסטנדרט : גן הילדים נותן במסגרתו מענים מובחנים לצרכים ייחודיים של כלל הילדים, מוודא הכלה שלהם בכל תחומי ההתפתחות ומקדם את השתתפותם הפעילה בהתנסויות הגן השונות. עקרונות נלווים למתן המענה שמירה על פרטיותם של הילדים ובחינת המענים המתאימים להם בשיתוף עם אנשי המקצוע. כלל הילדים שותפים במגוון פעילויות הגן. הפנייתם של הילדים שמתמודדים עם קושי התפתחותי או הנמצאים במצוקה או בסיכון לגורמים מקצועיים, על פי הצורך, באמצעות הוריהם, תוך שמירה על פרטיותם. מתן מענה ייחודי לילדים עם מגוון צרכים (כגון ילדים עולים, ילדים חולים).

ו. סטנדרט 6: יחסי גומלין בין צוות הגן לבין ההורים ומכוונות לקהילה תיאור הסטנדרט : שיתוף פעולה בין צוות הגן לבין ההורים מקדם את טובת הילד ואת התפתחותו. לפיכך חשוב כי צוות הגן יפעל מתוך מכוונות לקהילה, יקיים מערך של קידום קשר ושותפות חינוכית עם הורי הגן והקהילה. דוגמאות לפעולות שיתוף ההורים בתכנית החינוכית של הגן. שיתוף ההורים במידע על אודות תפקוד ילדם במסגרת הגן בדיווח פרטני, תוך הדגשת ההדדיות בקשר גננת-הורים (יתקיימו שלושה מפגשים פרטניים במהלך השנה). הבניית מסגרות לשיתוף פעולה ולמעורבות הורים בגן. קיום אירועים ופעילויות לילדים ולהורים לפחות פעמיים במהלך שנת הלימודים. שיתוף פעולה עם גורמים ומוסדות בסביבת הגן.

4.3.3 תבחינים להערכת חומרתן של התנהגויות לא מותאמות ותוקפניות בגן הילדים. התנהגויות אלו יטופלו בהתאם לטבלה

4.4. חלק זה עוסק במצבים קיצוניים או מתמשכים שבהם תפקוד הילדים או הצוות בגן נפגע. על הגננת לבחון התנהגויות אלו בגן ולקבוע את חומרתן על פי התבחינים המפורטים להלן (ככל שההתנהגות עונה על תבחינים רבים יותר, היא תסווג כחמורה יותר):

א. פגיעה חוזרת ונשנית בילדים או במבוגרים בגן.

ב. פגיעה חוזרת ונשנית ברכוש הגן.

ג. ההתנהגות היא בעלת עצמה רבה (התפרצות זעם, השתוללות, פגיעה פיזית וכו').

ד. פגיעה פולשנית בגופו של האחר.

ה. התנהגות הילד הפוגע יוצרת מעגלי אלימות נוספים בגן.

ו. האירוע פוגע בהתנהלות השגרתית בגן הילדים. גן הילדים מתקשה להמשיך להתנהל ולתפקד והאירוע נתפס כמשברי.

ז. התכנית החינוכית וניסיונות מתן עזרה והרגעה מאנשי צוות הגן לא הביאו לשיפור בהתנהגות.

ח. ההתנהגות החריגה כרוכה במניפולציה או באיום ומשליטה פחד בקרב הילדים.

4.4 התמודדות עם התנהגויות חריגות בגן הילדים הטבלה שלהלן עוסקת בטיפול בהתנהגויות שהוגדרו כחריגות על פי התבחינים בסעיף

4.3.3 לעיל. טבלה א': דיווח, התערבות וטיפול בהתנהגויות חמורות הפעולות הנדרשות חלק א': דיווח, והתערבות חינוכית-טיפולית - מנהלת הגן תפעל להפסקת הפגיעה, הן במקרה של פגיעה באחר והן במקרה של פגיעה עצמית. - יש לדווח על האירוע למפקחת הגן. אם האירוע התרחש בחטיבה צעירה ( חט"צ ) יש לדווח למנהל בית הספר ולמנהל החט"צ . - פנייה והיוועצות עם פסיכולוג הגן ו/או היועץ החינוכי. - במידת הצורך פנייה למפקח ולפסיכולוג הגן ו/או היועץ החינוכי לחשיבה האם המקרה מתאים להיוועצות עם העובד הסוציאלי לחוק הנוער והאם הוא מחייב חובת דיווח. אם המקרה נמצא מתאים, יש להיוועץ בעובד הסוציאלי לחוק הנוער.* כשיש חשד להזנחה או להתעללות חלה חובת דיווח לעובד הסוציאלי לחוק הנוער . כאשר חלה חובת דיווח ייקבע המשך ההתערבות בגן בשיתוף עם העובד הסוציאלי לחוק הנוער . - יידוע ההורים, שיתופם וקבלת כל מידע שיכול לתרום לטיפול בילד. אם בוצע דיווח לעובד הסוציאלי לחוק הנוער יש לקבל את אישורו לפני יידוע ההורים. - בניית תכנית אישית מותאמת לילד בשיתוף ההורים והמערך התומך של הגן. - הפסיכולוג ו/או יועצת הגן ילוו את תכנית ההתערבות בהתאם לצרכים, תוך חלוקת תפקידים בין אנשי המקצוע. - עריכת מעקב, תיעוד וקבלת החלטות להמשך בהתאם למעקב. - במקריי אלימות חמורים בגנים בהם יש שירות פסיכולוגי ברמה ב' או ג', תוכל מנהלת הגן, באמצעות המפקחת על גן הילדים לפנות למנהל השפ"ח . מנהל השפ"ח יבחן אפשרות למתן מענה מערכתי או פרטני בהתאם למשאבי השפ"ח ולמדיניות אגף פסיכולוגיה בשפ"י . - במקרים מסוימים תיתכן הפניה של הילד ומשפחתו להערכה או להתערבות של גורמים מקצועיים נוספים, כדוגמת פסיכיאטר, נוירולוג ואחרים. הפעולות הנדרשות חלק ב': כינוס צוות בין-מקצועי בשיתוף הרשות המקומית במקרים שבהם הפעולות הנזכרות בחלק א' לא הובילו לשיפור, יש לכנס צוות בין-מקצועי כמפורט להלן. במקרים חריגים בעלי אופי משברי ניתן לכנס צוות בין-מקצועי במקביל לפעולות בחלק א'. - בראש הצוות תעמוד המפקחת על הגן, וישתתפו בו מנהלת הגן, פסיכולוג הגן (בגנים בהם יש שירות פסיכולוגי ברמה ב' או ג', מנהלת השפ"ח יבחן אפשרות לצירוף נציג מהשפ"ח לצוות בהתאם למשאבי השפ"ח ולמדניות אגף פסיכולוגיה) , יועצת חינוכית, מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית או נציגו. - אם נדרשת השתתפותם של גורמים רלוונטיים נוספים הקשורים בטיפול בילד, יש להחתים את ההורים על טופס ויתור סודיות. - מנהלת הגן תציג בדיון את תיעוד האירועים החריגים, את דרכי הטיפול שננקטו בגן ואת התכנית האישית שנבנתה לילד. - הזמנת הורי הילד לישיבת הצוות הבין מקצועי ועידודם לשיתוף פעולה לקידום תהליך ההתערבות. חשוב לאפשר להם להשמיע את דבריהם במטרה לקיים הליך הוגן. - הקפדה בדיונים על צנעת הפרט ועל חיסיון הפרטים. - במידת הצורך ובהתאם לאירוע, ידוע ושיתוף הורה הגן בהתנהלות האירוע והטיפול בו וזאת תוך שמירה על פרטי המעורבים, בהתייעצות עם הייעוץ המשפטי במחוז. סמכויות הצוות - הצוות יכול לעבות את תכנית ההתערבות של הגן בעזרת הנחיה של גורמים טיפוליים, בתיאום עם הורי הילד ובהסכמתם. - באישור המפקח, הצוות יכול להחליט להגיש בקשת העברה של הילד לגן ילדים אחר ביישוב, שבו הוא צפוי להסתגל בצורה טובה יותר. במקרה זה, יש להפנות מכתב המנמק את הטעמים החינוכיים בגינם מתבקשת ההעברה ולצרף את אישור המפקח הכולל. הליך זה יתקיים בשיתוף ההורים ותוך שאיפה לקבל את הסכמתם (לפי הצורך אפשר לפנות למנהל המחוז שבסמכותו לקבל החלטה גם בהיעדר הסכמת ההורים). - במקרה של אירוע חריג ו/או חמור, בהם הילד מסכן את עצמו ו/או את סביבתו, צוות הגן רשאי לפנות להורים בבקשה לבוא ולאסוף את ילדם במהלך יום הלימודים. ראה ס"ק

4.3.3 בחוזר זה. - במקרים חמורים וחריגים בהם הילד מסכן את עצמו ו/או סביבתו אפשר להתנות השתתפות חוץ גנית (בטיול/סיור) בליווי אחד ההורים. ראה ס"ק

4.3.3 בחוזר זה. - ככלל, אין להשתמש בהשעיה בגן הילדים. במקרים חריגים מאוד, ולאחר שהובא לידיעת ההורים בעבר כי הילד מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, ורק באישור מנהל המחוז, אפשר להשאיר את הילד בבית ליומיים ברצף , ולכל היותר לשבעה ימים מצטברים במהלך שנת לימודים אחת. למנהל המחוז תינתן האפשרות לשקול את הרחבת מספר הימים המצטבר וזאת לאחר קיום דיון בצוות הבין-מקצועי. (ראה ס"ק 5 . 4, הנחיות לטיפול בהתנהגויות חריגות בגן הילדים). - אם השארת הילד בבית עלולה לסכן אותו יש להימנע מכך. * יש להיוועץ בעובד סוציאלי לחוק הנוער באשר להיבטים של חובת דיווח במקרים האלה: - כאשר יש חשד כי הילד נפגע על ידי בן משפחה או אחראי. במקרה זה יש לפנות בהתאם להנחיות המתאימות. במקרים של חשד לפגיעה ע ל ידי בן משפחה אין לשתף את הוריו של הילד אל א בהנחיית עו"ס לחוק ה נוער. כמו כן יש לפעול בהתאם ל סעיף

2.11-11 ב חוזר הוראות הקבע סט/3(ב), "חובת הדיווח על עברה בקטין וחקירת תלמידים כקרבנות או כעדים" . - במקרים של חשד לפגיעה ע ל ידי איש חינוך ( ראה ס "ק

3.9 בחוזר זה) - כאשר הצוות המקצועי מעריך כי נמנע מהילד טיפול שהוא זקוק לו - כאשר ההתנהגות של הילד היא אלימה באופן חריג ובלתי מותאמת - כאשר ההתנהגות של הילד היא חריגה, בלתי מותאמת ובעלת גוון מיני . במקרה של פגיעת עובד הוראה בילדי הגן ראה הנחיות בפרק ג' בחוזר זה: מוגנות - טיפול באירועי פגיעה של עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן , ס"ק

3.9, טבלה ז' חלקים א' ו-ב'.

4.5 הנחיות לטיפול בהתנהגויות חריגות בגן הילדים כאשר ילד מגלה התנהגויות חריגות, חשוב שמנהלת הגן תהיה זמינה ורגישה לצרכיו, ולצד הצבת גבולות ברורים על ידה, תעניק לו גם בסיס רגשי בטוח, תכיל את כעסיו ותסייע לווסת את התפרצויות הזעם שלו. מנהלת הגן תאפשר תחושת מוגנות בעזרתה יוכל הילד לחוש ביטחון ולקבל סיוע, הגנה והרגעה. יש להקפיד על ההיבטים הנ"ל:

א. מתן משוב חיובי על כל התנהגות מותאמת במרחבי הגן.

ב. שמירה על כבוד הילד ופרטיותו תוך מתן יחס עקבי והוגן.

ג. תמיכה רגשית ותקשורת ישירה עם הילד. במקרים חריגים מאוד, ולאחר שהובא לידיעת ההורים בעבר כי הילד מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, ולאחר שמוצו כל דרכי הטיפול וההתערבות והתקבל אישור להשארת הילד בבית ליום אחד, יש להקפיד על ההיבטים הנ"ל:

א. מנהלת הגן תיצור קשר עם הילד בזמן שהותו בבית, בכדי לשמור על הרצף החינוכי וכן תקדם את השתלבותו בגן עם חזרתו.

ב. חשוב להמשיך ליישם את התכנית האישית, לקיים מפגשי מעקב ולהתאים את הטיפול בילד לצרכיו.

ג. תיעוד התהליך החינוכי לאורך זמן כדי לבחון את יעילות ההתערבות ולקבל החלטות להמשך.

4.6 טיפול באירועי אלימות בגן אשר מעורבים בהם הורים או מבוגרים אחרים הפגיעה הדיווח טווח התגובה אלימות הורה או מבוגרים אחרים נגד ילד בגן שאינו בנו/בתו - הגשת תלונה למשטרה תיעשה על ידי הורי הילד הנפגע ובהתאם לשיקול דעתם. - על פי חוק על מנהלת הגן לדווח למשטרה או לעו"ס לחוק הנוער. - הפסקת הפגיעה באופן מידי. - הימנעות מהסלמה של האירוע. - דווח למפקחת הגן ולמנהל מחלקת גני ילדים. - תיעוד האירוע והפקת לקחים. - ליווי הילד הנפגע ותמיכה בו בעזרת פסיכולוג הגן. - ליווי הילד הפוגע. - בחינת דרכי התערבות בהתאם לנסיבות ס"ק

4.3.3 בחוזר זה. פגיעת הורים או מבוגרים אחרים באנשי הצוות החינוכי בגן אירועי אלימות שבהם מעורבים הורים או קרובי משפחה (איומים, אלימות פיזית ומילולית) יש לפנות לס"ק

3.4.5 "קידום קשר ושותפות עם הורים ו טיפול באירועי פגיעה באנשי צוות שמעורבים בהם הורים ."

5. תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ולומדים במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד

5.1 כללי פרק זה מתווה קווי ם מנחים לגיבוש תוכנית התערבות ופעולה לכלל אנשי הצוות במוסדות ל חינוך רגיל ובמוסדות לחינוך מיוחד העובדים עם תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. מטרת הפרק לתת בידי אנשי הצוות במסגרת החינוכית עקרונות מנחים למתן מענה מקצועי, ייחודי ומותאם בהתייחס לגיל הלומד, תפקודו וצרכיו. הפרק חל על תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ש לומדים במוסד לחינוך רגיל או במוסד לחינוך מיוחד ( תלמידים הלומדים בגן או בכיתה לחינוך רגיל, בכיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל וגן או בית ספר לחינוך מיוחד). בחוזר מתפרסמות הנחיות לבניית תוכנית התערבות, מערך חינוכי וטיפולי להתמודדות, תמיכה וטיפול בתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים שמגלים התנהגות אלימה. חשוב ליישם את ההנחיות על היכרות מעמיקה עם התלמיד וצרכיו, מאפייני המוגבלות והשפעת התגובה על מודעות התלמיד להתנהגותו ולהשלכותיה. חשוב להכיר בהשפעת הסביבה החינוכית על התלמיד עם המוגבלות, הן במסגרת החינוכית והן במסגרת הביתית והחוץ-ביתית. ביסוס מוגנות ואקלים חינוכי מיטבי מחייב פיתוח תוכנית התערבות מערכתית ויישומה. על התוכנית לעסוק בבניית אקלים בטוח עבור הצוות והתלמידים כאחד, ולהיות שיטתית, מובנית, עקבית וארוכת טווח. . יצירת אקלים חינוכי מיטבי תקדם רווחה נפשית, ותסייע בהתמודדות של כל תלמיד עם קשייו, תוך צמצום התנהגויות בעלות אופי תוקפני, בלתי מותאם או מסוכן ואף מניעתן. את ההתערבות חשוב ליישם הן ברמה מערכתית הן ברמה פרטנית, תוך תיעוד והתייחסות לתהליכי מישוב, בקרה והערכה בשיתוף התלמיד והוריו. מטרת פרק זה לתת בידי צוותי החינוך והטיפול מענה מקצועי ומותאם לאוכלוסיית התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, שמגלים התנהגות אלימה בתדירות ובעוצמות גבוהות. תגובה מותאמת להתנהגות, בליווי תיווך לתלמיד, תתרום לשיפור התפקוד ולצמצום התנהגות המסכנת את התלמיד וסביבתו ולמניעתה. התוכנית המערכתית מצריכה התייחסות המותאמת לגיל התלמיד, למאפייני המוגבלות ולצרכיו השונים, כמו גם בקיאות בתוכניות התערבות לטיפול בבעיות התנהגות. הצוותים שעובדים עם תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים יוכשרו להתמודדות עם תלמידים המגלים בעיות התנהגות והתנהגות אלימה. הכשרתם תכלול התייחסות להיבטים שונים, כגון: זיהוי קשיים של תלמידים עם מוגבלויות שונות ; דגשים לפיתוח התנהגות נאותה ומותאמת בהתייחס למאפייני מוגבלות, תפקוד וגיל ; מדרג התגובות והליך גיבוש תוכנית פדגוגית ללמידה על אודות כלים מקצועיים ומגוונים לזיהוי הקשיים של התלמידים ; התאמת תוכניות להתמודדות מיטבית של התלמיד באירועי אלימות וצמצום התנהגות אלימה ומניעתה. המסגרת החינוכית תקפיד על הגברת תחושת מוגנות ואקלים מיטבי עבור התלמיד והסובבים אותו. צוותי החינוך והגורמים השותפים לצוות החינוכי טיפולי מחויבים לכל הנושאים והתהליכים המובאים בחוזר זה, כמפורט להלן: פרק א' בחוזר זה, "היערכות מערכתית כוללת ליצירת אקלים בית-ספרי בטוח ולצמצום האלימות", הכולל הנחיות לבניית תוכנית לאקלים בטוח בבית הספר על-פי סטנדרטים של אקלים, מחייב את כלל מוסדות החינוך הרגיל והמיוחד ליישום התהליך ולביסוסו כחלק מתרבות המוסד החינוכי. בתהליך בניית אקלים מיטבי מנהלי מוסדות החינוך וצוותי החינוך אחראים לבצע פעולות ייחודיות מותאמות במהלך השנה כמענה לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים שמגלים התנהגות אלימה:

א. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ות ו כנית התערבות מקצועית וזאת באופן מותאם למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות ליישום בהתבסס על הטבלה .

ב. שיתוף התלמיד ווהוריו או האפוטרופוס בתהליכים החינוכיים, לרבות התנהגויות נאותות והצלחות של התלמיד להשגת יעדיו בתוכנית.

ג. שיתוף הצוות החינוכי טיפולי מייד לאחר התרחשות של כל אירוע חריג בחשיבה על התאמת דרכי התערבות.

ד. שיתוף גורמי טיפול נוספים (גם אלה שעובדים עימו מחוץ למוסד החינוכי) התומכים בתלמיד ובמשפחתו במטרה לברר את הרקע להתנהגותו ולבחינת האפשרויות המוצעות לגיבוש תוכנית התערבות חינוכית וטיפולית וליישומה במסגרת החינוכית.

ה. ביסוס התוכניות ההתערבות על חיזוק מתמשך של התנהגויות רצויות של התלמיד, תוך הפחתה ניכרת ומשמעותית של מתן תגובות להתנהגויות לא נאותות, בתנאי שאינן פוגעות או מסכנות את התלמיד ואת סביבתו.

ו. וודא קיומה של סביבה לימודית מותאמת, בעלת מבנים ארגוניים ומבניים-פיזיים, המאפשרים יישומן של תוכניות התערבות מותאמות לתלמיד, במידת הצורך וככל האפשר תוך שיתוף הרשות המקומית.

ז. חשוב לכלול בתקנון בית הספר את כל המובא לעיל, מבלי לציין התייחסות נבדלת לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים.

ח. תגובה ביחס להתנהגות שאינה ראויה על-פי מדרג האכיפה המצוין בכל אחת מהטבלאות. המדרג מחייב תהליכי מיצוי של כל שלב. תיעוד התוכנית האישית של התלמיד ועידכונה בהתאם לנסיבות והשימוש בה כבסיס לשינוי, להערכה, למשוב ולבקרה לתלמיד, לצוות ולהורים. פרק ב' בחוזר זה, "אורחות חיים – התנהלות בשגרה", מכיל טבלאות הדנות בהתנהלות בחיי השגרה ובהתמודדות עם אירועי אלימות. הטבלאות בפרק זה מותאמות, כאמור, לאוכלוסיית תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים שלומדים במערכת החינוך ומגלים קשיים התנהגותיים משמעותיים. כדי לתת מענה הולם לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים יש להתאים את תוכנית ההתערבות ולתווך אותה לתלמיד בהתחשב בגילו, במאפייני המוגבלות, ביכולת ההבנה וכן להתאימה לצרכיו השונים בהתאם לחומרת ההתנהגות. אם עולה הצורך, אפשר לשקול שילוב בין תגובות משתי העמודות בטבלה, העוסקות בכלל אוכלוסיית התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד , להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדו מהומ ה . יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ות ו כנית התערבות מקצועית שתתאים למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח בצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על המדרג ב טבלה . הנחיות חוזר מנכ"ל זה מתייחסות לשתי אוכלוסיות תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים על-פי מאפייני התפקוד של התלמידים:

א. תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים

ב. תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

5.1.1 הערות מקדימות לכלל הטבלאות עבור אוכלוסיית תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים הטבלאות עוסקות בהתנהגויות שהובאו לידיעת הצוות החינוכי והתרחשו במהלך יום הלימודים. יודגש כי בכל מקרה שבו מתנהלת חקירת משטרה יש לפעול על-פי הנחיות המשטרה כדי לא לשבש הליכי חקירה. יודגש כי חשוב לתווך ולהסביר ל תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים את חומרת ההתנהגות ו את התגובה החינוכית והמשמעתית באופן מותאם בהתחשב בגילו ובתפקודו של התלמיד. להלן הסבר מושגים מרכזיים המופיעים בטבלאות:

א. יידוע או שיתו ף הורים מנהל המסגרת החינוכית יוודא כי הגורם המקצועי המרכז את ההתערבות החינוכית (מחנך, יוע ץ , עובד-הוראה ממקצועות הבריאות והטיפול, פסיכול וג או גורם מטפל אחר) יהיה האחראי ליידוע ולשיתוף ההורים באירוע, בפרטיו ובאופן הטיפול במקרה באופן עקבי. בכל הנוגע לתלמידים שמתגוררים בדיור חוץ-ביתי (כגון הוסטל או פנימייה) יש להפעיל שיקול דעת לגבי המועד והאופן הנכון ליצירת הקשר עם ההורים. כן חשוב לשקול את הרלוונטיות, התועלת והמשמעות עבור התלמיד והסובבים אותו. אם יוחלט , הפנייה להורים תיעשה בתיאום עם הנהלת הדיור החוץ בי תי ובאישורה. במסגרות חינוך מיוחד הפועלות בפנימיות טיפוליות, ייעשה הקשר המיידי עם הנהלת הפנימייה או מי מטעמה המרכז את הטיפול בתלמיד. הפנייה להורי התלמיד תיעשה בתיאום עם הנהלת הפנימייה ובאישורה.

ב. צוות חינוכי טיפולי הצוות החינוכי טיפולי, האמון על טיפול בבעיות התנהגות של תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, יכלול גורמים כגון : מנהל המסגרת החינוכית, מנהל ת גן, מחנ ך הכיתה, יועץ או פסיכולוג, מורת שילוב, עובד הוראה ממקצועות הבריאות והטיפול באמצעות אומנויות, מנהל מתי"א ומומח ה תחום מתי"א .

ג. שיחה עם התלמיד יש לקיים עם התלמיד שיחה באמצעי תקשורת המותאם לתפקודו ולצרכיו של התלמיד כגון: תקשורת תומכת וחלופית, מכשיר פלט קולי, אייפד וכל דרך אחרת, ובתנאי שיותאם לצורכי התלמיד ולרמת תפקודו, באופן שיקדם את הבנתו של התלמיד את המקרה, את חומרת ההתנהגות ואת המתבקש ממנו. מטרת השיחה: - איתור הרקע והסיבות לאירוע מנקודת מבטו על-פי של התלמיד - העלאה למודעות את התחושות והרגשות של התלמיד באירוע - - שיקוף ההתנהגות שננקטה על-ידי התלמיד והשלכותיה - בחינת תגובות חלופיות אפשריות במצבים דומים בשיתוף התלמיד.

ד. גיבוש תוכנית אישית גיבוש תוכנית אישית לתלמיד הכוללת היבטים התנהגותיים, חברתיים ורגשיים תוך מתן משוב וחיזוק התנהגויות רצויות. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם : יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ות ו כנית התערבות מקצועית וזאת באופן מותאם למאפייני התלמיד ו ל צרכיו.

ה. עדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) תהליך עדכון התוכנית האישית של התלמיד יתקיים בהשתתפות צוות חינוכי טיפולי, הורי התלמיד, התלמיד (על-פי שיקול דעת) ולפי הצורך יוזמנו גם אנשי מקצוע, מומחי תחום הפרעות התנהגות מוגבלות. השתתפותם תאפשר להדריך את הצוות בבניית תוכנית התערבות מותאמת וברכישת ידע וכלים יישומיים מותאמים לשיפור התנהגותו של התלמיד.

ו. גורמים רלוונטיים רלוונטי כל גורם חינוכי או טיפולי מצוות המסגרת שבה התלמיד לומד וכן כל גורם חינוכי או טיפולי מחוץ למסגרת החינוכית, כגון גורמי רווחה, נציגי רשות, גורמי טיפול פרטיים, וזאת באישור ההורים. הרחבת מעגל המומחים וניהול רב-שיח מקצועי מאפשרים גיבוש מידע רחב יותר בהתייחס לתלמיד, העמקת הידע וביסוס שיתוף פעולה עם כלל המבוגרים המשמעותיים לתלמיד.

ז. טווח התגובה

ח. הטבלאות בהמשך כוללות את טווח התגובה ואת סמכות הטיפול באירועים החריגים על ידי בעלי התפקידים במוסד החינוך . אפשרויות התגובה יכללו היבטים חינוכיים וטיפוליים המותאמים לחומרת ההתנהגות לרמת תפקודו של התלמיד, כגון נוכחות מוגברת של צוותי חינוך, שיתוף בין הצוות החינוכי והטיפולי, הורים ותלמידים, הקמת צוותי חשיבה ופעולה, פיתוח מנהיגות ואחריות של תלמידים, תיעוד, יידוע, פרסום ושקיפות, בניית תוכניות התערבות וליווי לטווח ארוך, תגובות פנים בית-ספריות ועוד. על התגובה להיות מידית, מידתית, סבירה, הגיונית, תואמת את חומרת ההתנהגות וממבוססת על הכרות עם התלמיד. יש להימנע מענישה קולקטיבית. טיפול בתלמיד הנפגע בנוסף לטיפול בתלמיד הפוגע, המתואר בחוזר זה בהרחבה, חשוב לגבש תוכנית התערבות בעבור התלמיד הנפגע. התוכנית תגובש על ידי גורמי המקצוע במוסד החינוך, על-פי שיקול דעתו של הצוות החינוכי והטיפולי ובשיתוף התלמיד והוריו. מטרת תוכנית זו להגביר א ת תחושת המוגנות של התלמיד הנפגע ולהבטיח את חזרתו לחיי שגרה, תוך מתן מענה מותאם עבורו ועבור משפחתו.

ט. דגשים לגיבוש תוכנית התערבות: תוכנית ההתערבות תכוון לצמצום ולמניעת פעילות המחזקת של התלמיד (פעילות אהובה או מועדפת על התלמיד) והמרתה בעשייה מתקנת ורלוונטית. העשייה תהיה בדרך חינוכית וטיפולית, באופן המותאם להתנהגות המצופה, לרמת הבנתו, ולתפקודו של התלמיד.

5.2 התנהלות בשגרה בטבלה שלהלן מפורטים כללים ואופני ההתנהלות של בית הספר בחיי השגרה, וכן מגוון התגובות האפשריות במקרה של הפרת הכללים וההתנהלות החינוכית בטווח הקצר והארוך. בית הספר יקבע את מדרג התגובות באופן מותאם לחומרת ההתנהגות באירועים שבהם הופרו הכללים ובהתאם למאפייניו של התלמיד ולתפקודו מתוך טווח התגובות המוצע בטבלה, תוך ושיתוף התלמיד והוריו ועדכונם. חשוב להשתמש בטווח התגובות תוך הקפדה על היבטים חינוכיים וטיפוליים לצד היבטים משמעתיים מותאמים. בחירת התגובה תיעשה בהמשך ל שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפי ו ן תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה , וזאת בהלימה לתוכנית האישית של התלמיד ( תח"י או תל"א ) וכן בהתייחס להישנות ההפרה ולחומרת התנהגות . יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ות ו כנית התערבות מקצועית וזאת באופן מותאם למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. תיעוד עקבי, משוב ובקרה של כל הפרת התנהגות מהווים תנאי לקיומו של תהליך חינוכי ולמענה נאות. הצוות החינוכי טיפולי בבית הספר יכלול בתקנון הבית-ספרי את כל הנושאים המופיעים בטבלה זו ויקפיד על הסברה, על תיווך ועל הנגשת התקנון באופן מותאם לצורכי התלמידים השונים.

5.2.1 טבלה א': התנהלות בשגרה ומדרג תגובות להפרת הכללים להלן טווח תגובות. יודגש כי הקפדה על יישום ההנחיות ייעשה באופן שיוויוני בהתייחס למגדר ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

1. הופעה בתלבושת אחידה או הופע ה הולמת - יש להגיע לבית הספר בהופעה הולמת, כפי שהיא מוגדרת בתקנון - יש ל הגיע לבית הספר בתלבושת אחידה בבתי ספר שבהם היא מחויבת. - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב גם בהתייחס לתדירות, חיזוק הגעה בהופעה הולמת או בתלבושת אחידה - קיום שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג הנהלה - יידוע ההורים - במקרים חוזרים – קיום שיחה עם ההורים ועם התלמיד, תוך הדגשת חשיבות התנהגות בהתאם לכללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם (ראו ס"ק

5.1.1 ט'), לדוגמה - שימוש בחולצת תלבושת מתוך מאגר תלבושות הנמצא בבית הספר או השארת חולצה אישית לאחסון בכיתה וכדומה - מתן ביטוי מותאם בתעודה ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הגעה בהופעה לא הולמת או ללא תלבושת אחידה. - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב, חיזוק הגעה בהופעה הולמת או בתלבושת - קיום שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג הנהלה - יידוע ההורים - במקרים חוזרים – קיום שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת חשיבות התנהגות בהתאם לכללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם (ראו ס"ק

5.1.1 ט'), לדוגמה - שימוש בחולצת תלבושת מתוך מאגר תלבושות הנמצא בבית הספר או השארת חולצה אישית לאחסון בכיתה וכדומה. - אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הגעה בהופעה לא הולמת או ללא תלבושת אחידה. - תוכניות העוסקות בבניית תקנון ובניהול כיתה - תוכנית אישית - תוכניות ברמה כיתתית ואישית ראו, "תוכנית איכות חיים - מתאים במיוחד״ בנושא הלבוש ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

2. התנהגות נאותה בזמן השיעור או בהפסקה או בפעילות בית-ספרית יש להתנהג באופן נאות במהלך יום הלימודים, על-פי הכללים הנהוגים בבית הספר: - יש לקבל את פני המורה על-פי הכללים שנקבעו במסגרת החינוכית - יש להישמע להוראות המורה בכיתה בזמן השיעור. - יש להקפיד על תפקוד לימודי (הבאת ציוד והוצאתו מהתיק, הקשבה ולמידה, השתתפות בדיון בכיתה ברשות המורה ובאופן מכבד ומילוי מטלות). - יש להישמע להוראות הצוות החינוכי והטיפול י ובכלל זה מורה תורן ומורה ממלא מקום. - הסברה מותאמת והכוונה מחודשת להתנהגות רצויה לצד חיזוק התלמידים המתנהגים על-פי הנדרש - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה ועדכון התלמיד לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - קיום שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת חשיבותם של כללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם ליישום ההתנהגות הרצויה (ראו ס"ק

5.1.1 ט'). לדוגמה: כתיבת חוזה התנהגותי, בניית מערכת אישית עם הפוגות יזומות בהתאם לטווחי הקשב, פעילויות מחזקות ביום הלימודים בהתאם לעמידה בהתנהגויות היעד - עדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי לפי העניין [1] . פעולות חינוכיות לפי שיקול דעת הצוות ה חינוכי טיפולי תוך יידוע ההורים ושיתופם, על-פי המדרג להלן: - התנצלות - הישארות בכיתה בזמן ההפסקה בליווי איש צוות - פסק זמן בכיתה - הפסקת השתתפות התלמיד בפעילות המתקיימת במהלך השיעור - פסק זמן במהלך השיעור מחוץ לכיתה - הוצאה מן השיעור בליווי איש צוות לפרק זמן מוגדר וחזרה לכיתה, ובלבד שפסק הזמן לא יהווה גורם מחזק להתנהגות השלילית עבור התלמיד - מניעת כניסה לכיתה במהלך השיעור (שני שיעורים לכל היותר) וקביעת מקום חלופי ללימוד באופן פרטני בליווי איש צוות - השעיה תוך בית-ספרית, בהתאם להנחיות ההשעיה בסעיף

5.3.11 - העבירה לכיתה אחרת באופן קבוע - במקרים חוזרים ובהתאם לשכבת הגיל - מתן ביטוי מותאם בתעודה. ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - הסברה ותיווך מותאמים והכוונה מחודשת להתנהגות רצויה, לצד חיזוק התלמידים המתנהגים על-פי הנדרש - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה בשיתוף התלמיד לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - קיום שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה או צוות חינוכי טיפוליבניית תוכנית התערבות מותאמת לרכישת התנהגויות והמיומנויות הרלוונטיות, הכוללת קביעת פתרון ליישום ההתנהגות הרצויה - שיחה עם ההורים עדכון התל"א או תח"י בצוות חינוכי טיפולי פעולות חינוכיות לפי שיקול דעת הצוות ה חינוכי טיפולי תוך יידוע ההורים ושיתופם, על-פי המדרג להלן: - פסק זמן בכיתה - הפסקת השתתפות התלמיד בפעילות המתקיימת במהלך השיעור - פסק זמן במהלך השיעור מחוץ לכיתה - הוצאה מן השיעור בהשגחה לפרק זמן מוגדר וחזרה לכיתה - מניעת כניסה לשיעור (שני שיעורים לכל היותר) וקביעת מקום חלופי מוגן (יש לוודא שאין במקום החלופי משום חיזוק להתנהגות השלילית) - השעיה תוך בית-ספרית, בהתאם להנחיות בהשעיה בסעיף

5.3.11 - העבירה לכיתה אחרת באופן קבוע - תוכניות משרד החינוך לבניית תקנון וניהול כיתה - תח"י או תל"א יש להציב את ההתנהגות המצופה כמטרה - "מעגלי הפנמה" בל"ב-21 - תוכניות העוסקות בבניית תקנון וניהול כיתה - תוכנית העוסקת בארגון הסביבה הלימודית לשם עידוד ההתנהגות הרצויה ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

3. שימוש בטכנולוגיה בזמן שיעור (טלפונים ניידים, מצלמות, טאבלטים וכיוצא באלה) למדרג התגובות ראו סעיף

3.3 חלק ה' וכן חוזר מנכ"ל ייעודי בנו שא: שימוש בטלפונים ניידים בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות שמירה על הסביבה ועל חזות בית הספר - יש להקפיד על סביבת למידה נקייה ומסודרת ולטפח את חזותו של בית הספר . - יש לשמור על רכוש בית הספר ועל סביבתו. - הסברה מותאמת והכוונה מחודשת להתנהגות הרצויה - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד, תוך הדגשת חשיבותם של כללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם ליישום ההתנהגות הרצויה (ראו ס"ק

5.1.1 ט') - עדכון התל"א או תח"י בצוות חינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי לפי העניין שלילת הפעילות המחזקת של התלמיד ודרישה לעשייה מתקנת במקומה - השעיה תוך בית-ספרית בהתאם להנחיות ההשעיה בסעיף

5.3.11 - מתן ביטוי מותאם בתעודה ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - הסברה מותאמת והכוונה מחודשת להתנהגות הרצויה - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת חשיבותם של כללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם ליישום ההתנהגות הרצויה (ראו ס"ק

5.1.1 ט') - עדכון התל"א או תח"י בצוות חינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי לפי העניין שלילת הפעילות המחזקת של התלמיד ודרישה לעשייה מתקנת במקומה - עדכון ושיתוף ההורים - מפתח הלב

5. שמירה על רכוש פרטי - אין לקחת ללא רשות חפצים השייכים לאחר - אין לפגוע ברכוש הזולת - בית הספר אינו אחראי לנזק שייגרם לרכוש פרטי כלשהו לאובדנו או לגנבתו, לרבות רכוש יקר ערך. - בירור ראשוני של פרטי המקרה - יידוע ההורים בהתאם לצורך ועל-פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי-טיפולי - אם ידועה למוסד החינוכי זהות התלמידים המעורבים: קיום שיחה ודרישה לביצוע מטלה חינוכית - לשיקול דעת מנהל בית הספר - הגשת תלונה למשטרה או התייעצות עם גורמי הרווחה - אם האירוע חוזר ונשנה – היוועצות עם אנשי המקצוע (יועץ, פסיכולוג, מומחה תחום התנהגות או מוגבלות) - דרישה לעשייה מתקנת - עדכון התח"י או תל"א על-פי צורך - השעיה תוך בית-ספרית, בהתאם להנחיות ההשעיה בסעיף

5.3.11, תוך שיקול דעת של הצוות החינוכי טיפולי - מתן ביטוי מותאם בתעודה ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - בירור ראשוני של פרטי האירוע - יידוע ההורים לפי הצורך ועל-פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי-טיפולי - אם ידועה למוסד החינוכי זהות התלמידים המעורבים - קיום שיחה אישית עם התלמיד ומחנך הכיתה - דרישה לעשייה מתקנת - פיתוח תוכנית כיתתית או אישית לתלמיד, כולל עדכון התל"א על-פי הצורך - אם האירוע חוזר ונשנה - היוועצות עם אנשי המקצוע (יועץ, פסיכולוג, מומחה תחום התנהגות או מוגבלות) - במקרים חוזרים - לשיקול דעת מנהל בית הספר: התייעצות עם גורמי הרווחה או הגשת תלונה למשטרה - כישורי חיים "ל"ב 21". ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

6. התנהגות בעת השתתפות בטקסים ובפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות - ההשתתפות בטקסים ובפעילויות פנים וחוץ-בית-ספריות היא חלק מתוכנית החובה של בית הספר - הנוכחות וכללי ההתנהגות בכל פעילויות בית הספר מחייבים, ויש להקפיד עליהם הקפדה יתרה. - על בתי ספר העל-יסודיים לנהוג בנושא זה על-פי ההנחיות בסעיף

6.2-24 בחוזר הוראות הקבע סה/9(ג), "טיולים ופעילות חוץ-בית-ספרית", וכן בהתאם למפורט בחוזר מנכ״ל - הנגשה פרטנית-הטיול המונגש - הסברה והכוונה מחודשת להתנהגות הרצויה - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - שיחת בירור שתיערך בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב שני על ידי נציג ההנהלה - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת חשיבותם של כללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם ליישום ההתנהגות הרצויה (ראו ס"ק

5.1.1 ט') - עדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי או בצוות רב מקצועי לפי העניין . פעולות לפי שיקול דעת הצוות ה חינוכי טיפולי : תגובה חינוכית לאחר יידוע ההורים ובשיתופם על-פי המדרג להלן: - הרחקה מן הפעילות (פסק זמן מחוץ לתחום הפעילות) לפרק זמן מוגדר - דרישה להתנצלות ולעשייה מתקנת (למשל - סיוע בהכנת הטקס הבא) - השעיה מהפעילות הבאה, בהתאם להנחיות ההשעיה בסעיף

5.3.11. במקרה של התנהגות לא נאותה בטיולים ובפעילויות חוץ בית ספריות: - יש לפעול בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל , טיולים ופעילויות חוץ־בית ספריות במערכת החינוך – (היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים ) - וכן לפי סעיף

3.7 התניית ההשתתפות של תלמיד מאתגר שיש לו בעיות התנהגות מתמשכות - התניית ההשתתפות בסיור או בטיול עתידי בליווי מבוגר משמעותי לתלמיד (יש להודיע על כך להורים 10 ימים מראש לפחות). אם הליווי אינו מתאפשר, יש להציע תוכנית חלופית בתחומי בית הספר - מניעת ההשתתפות בטיול או בסיור עתידי תאושר אם התלמיד הפר את הכללים בזמן טיול או סיור קודמים באותה שנת לימודים (יש לקבוע פעילות חלופית לתלמיד). - הסברה , תיווך והכוונה מחודשת להתנהגות הרצויה - תיעוד ורישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת חשיבותם של כללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם ליישום ההתנהגות הרצויה (ראו ס"ק

5.1.1 ט') - עדכון התל"א בצוות חינוכי טיפולי. פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי טיפולי: תגובה חינוכית שתוטל תוך יידוע ההורים ושיתופם, על-פי המדרג להלן: - הרחקה מן הפעילות (פסק זמן מחוץ לתחום הפעילות) לפרק זמן מוגדר ובניית תוכנית מותאמת לחזרה לפעילות (תהליכי בקרה ומשוב) - השעיה מהפעילות הבאה כחלק מהתל"א או תח"י , בהתאם להנחיות ההשעיה בסעיף

5.3.11 במקרה של התנהגות לא נאותה בטיולים ובפעילויות חוץ בית ספריות: - יש לפעול בהתאם להנחיות חוזר מנכ"ל , טיולים ופעילויות חוץ־בית ספריות במערכת החינוך – (היבטים פדגוגיים, ארגוניים, בטיחותיים וביטחוניים ). - וכן לפי סעיף

3.7 התניית ההשתתפות של תלמיד מאתגר שיש לו בעיות התנהגות מתמשכות - התניית ההשתתפות בסיור או בטיול עתידי בליווי מבוגר משמעותי לתלמיד (יש להודיע על כך להורים 10 ימים מראש לפחות). אם הליווי אינו מתאפשר, יש להציע תוכנית חלופית בתחומי בית הספר. - מניעת השתתפות בטיול או בסיור עתידי תאושר אם התלמיד הפר את הכללים בזמן טיול או סיור קודמים באותה שנת לימודים (יש לקבוע פעילות חלופית לתלמיד). - תוכניות הכנה והתאמה לטיול פעילות חוץ בית ספרית ולטקסים ראו הצעות הנגשה פרטנית- טיול מונגש - ייתכנו תוכניות ייחודיות עבור קבוצות. הפעילות, תהיה בהתאמה לצורכיהם ולתפקודם של התלמידים. ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

7. שמירה על טוהר הבחינות - חובה על התלמיד לשמור על כל התקנות וההנחיות הנוגעות להקפדה על טוהר הבחינות. במקרה של אי-שמירה על נהלים תקינים במהלך בחינה פנימית של בית הספר (שאינן בחינות בגרות) - זימון התלמידים או הוריהם לשיחת בירור - הורדת ציון הבחינה כפי שהוחלט על ידי בית הספר ופורסם בתקנון - פסילת הבחינה כשהוכחה אי-שמירה על טוהר הבחינות, לאחר שננקט הליך הוגן המאפשר לתלמידים המעורבים לערער - במקרה של אי-שמירה על טוהר הבחינות במהלך בחינות בגרות: תגובה בהתאם ל סעיף 13–4.3 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), "טוהר הבחינות". - קיום שיחת הבהרה והכוונה להתנהגות הנדרשת במהלך הבחינה - הטמעת ההוראות בסעיף 13–4.3 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), העוסק בטוהר הבחינות - תוכניות בית-ספריות העוסקות בערכי "מפתח הל"ב לשעת חינוך". ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

8. נוכחות ועמידה בזמנים - יש להגיע לבית הספר בזמן ולהקפיד להיכנס לשיעור מיד בתום ההפסקה - על התלמידים להיות נוכחים במהלך כל השיעורים ולא לעזוב את שטח בית הספר ללא קבלת אישור. - בבתי ספר על-יסודיים יש לפעול על-פי ההוראות בחוזרי המנכ"ל האלה:

א. סעיף

6.6-2 בחוזר הוראות הקבע סח/8(א), "הנוכחות בבית הספר כמרכיב בהערכת הישגים בחינוך העל-יסודי"

ב. סעיף

4.3-16 ב חוזר הוראות הקבע סב/5(א), "ציון בית-ספרי (ציון מגן/מסכם)" - תיעוד ועדכון מסודר ועקבי ביומני הכיתה רישום במזכירות בית הספר, רישום ממוחשב וכולי בהתאם להתנהלות הדיווח הבית-ספרית ולהעברת המידע ולטיפול במקרים של הפרה - קיום שיחת בירור עם התלמיד ויידוע ההורים - קיום שיחת בירור עם התלמיד והוריו - גיבוש תוכנית משותפת עם התלמיד ועם הוריו לשם חיזוק אחריותו של התלמיד בנושא הנוכחות - שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בבית הספר: רכז שכבה, יועץ, מנהל, עובד הוראה ממקצועות הבריאות והטיפול ,מומחה תחום מוגבלות או התנהגות - דרישה להשלמת שעות ההיעדרות לצורך השלמת חומר הלימודים או החזרת זמן האיחור במקום פעילות מחזקת - ביקור-בית - במקרים חוזרים, ביטוי מותאם בתעודה - שיתוף גורמי רווחה - פנייה לקצין ביקור סדיר - תיעוד ועדכון עקבי ביומני הכיתה, רישום במזכירות בית הספר, רישום ממוחשב וכולי בהתאם להתנהלות הדיווח הבית-ספרית והעברת המידע להמשך טיפול במקרים של הפרה - קיום שיחת הסברה מותאמת עם התלמיד ויידוע ההורים - שיחה עם ההורים - גיבוש תוכנית משותפת עם התלמיד ועם הוריו לשם צמצום השוטטות ולחיזוק אחריותו של התלמיד בנושא הנוכחות - שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בבית הספר: רכז שכבה, יועץ, מנהל, עובד הוראה ממקצועות הבריאות והטיפול מומחה תחום מוגבלות או התנהגות - ביקור-בית - שיתוף גורמי רווחה - פנייה לקצין ביקור סדיר - שינון התקנון וחזרה עליו - תוכנית אישית או קבוצתית על-פי "איכות חיים - מתאים במיוחד" ועקרונות "ל"ב 21" לביסוס הערכים וההתנהגות ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית החינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים

9. נוכחות ועמידה בזמנים - איסור שוטטות בבית-הספר ואיסור יציאה משטחו - תלמיד לא ישוטט בית הספר במהלך יום הלימודים ללא אישור. - יציאה משטח בית הספר במהלך הלימודים תיעשה באישור בכתב, לפי הנהלים הבית- ספריים שנקבעו מראש ובהתאם לגיל התלמיד. - החזרת התלמיד לכיתה באופן מיידי על ידי איש צוות. אם התלמיד מסרב, יש לשמור על קשר עין עימו. - רישום השוטטות לצורך מעקב - שיחת בירור עם התלמיד ויידוע ההורים - גיבוש תוכנית משותפת עם התלמיד ועם הוריו לחיזוק אחריותו של התלמיד בנושא הנוכחות - במקרים חוזרים של שוטטות – עדכון מטרות ויעדים בתוכנית האישית (תל"א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי לפי העניין - דיווח לפיקוח, לרשות העירונית ולקצין ביקור סדיר - מתן ביטוי מותאם בתעודה - ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - החזרת התלמיד לכיתה באופן מיידי על ידי איש צוות. אם התלמיד מסרב, יש לשמור על קשר עין עימו. - רישום לצורך מעקב - בירור מותאם עם התלמיד - גיבוש תוכנית משותפת עם התלמיד ועם הוריו לשם צמצום השוטטות ולחיזוק אחריותו של התלמיד בנושא הנוכחות - במקרים חוזרים של שוטטות - עדכון מטרות ויעדים בתוכנית האישית (תל"א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי לפי העניין. - דיווח לפיקוח, לרשות העירונית ולקצין ביקור סדיר - קיום פעולות הסברה ותיווך הסעיפים בתקנון ללמידה משמעותית גם על-פי עקרונות "ל"ב 21". התנהגות מכובדת ונאותה בין כותלי המוסד החינוכי - יש לקבוע בתקנון מהי התנהגות מקובלת בבית הספר, בהיבט של יחסים בין המינים ויחסים של קרבה בין בני זוג. התייחסות זו תיקבע מתוך שיקולים המתחשבים בשכבת הגיל, בהיבטים ומאפיינים תרבותיים ובהלימה לתרבות הבית-ספרית. - שיחת בירור והסברה - יידוע ההורים במידת הצורך תוך היוועצות עם גורמי מקצוע - במקרים חוזרים: הזמנת התלמיד והוריו לשיחה בבית הספר - עדכון מטרות ויעדים ויישומם במסגרת תוכנית חינוכית אישית, או כיתתית או בית-ספרית - לפי הצורך, הפניית התלמיד לגורמי טיפול נוספים - בירור פרטי האירוע - הסברה מותאמת - יידוע ההורים - הזמנת התלמיד והוריו לשיחה בבית הספר - עדכון מטרות ויעדים ויישומם במסגרת תוכנית חינוכית אישית או כיתתית או בית-ספרית - לפי הצורך, הפניית התלמיד לגורמי טיפול נוספים - תוכניות חינוך למיניות בריאה, ראו פרק בתוכנית "מתאים במיוחד".

5.2.2 טיפול באירועי עישון ובאירועי שתיית אלכוהול או מציאתו אצל התלמיד במסגרת פעילויות פנים וחוץ בית-ספריות שימוש בחומרים כגון אלכוהול, טבק וסמים מסוכן לבריאות ויש לקדם בבתי הספר פעילויות הסברה למניעת השימוש בהם. השימוש בחומרים אלו אסור בין כותלי בית הספר ובפעילויות חוץ בית-ספריות. התערבות חינוכית באירועים שבהם נעשה שימוש בחומרים מסכנים תכלול הן היבטים חינוכיים וטיפוליים הן היבטים משמעתיים. יש לתת את הדעת לכך ששימוש בחומרים אלו עשוי להיות ביטוי לקושי ולמצוקה. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה ה ת ו כנית ה חינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים איסור עישון ) לרבות נרגילה, תחליפי סיגריות, כגון סיגריות אלקטרוניות) - אסור בהחלט לעשן בשטח בית הספר ובכלל זה בהסעות לבית הספר וממנו - אסור לצאת משטח בית הספר כדי לעשן. ראו סעיף

2.5-6 " מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך ". פעולות חובה - שיחת בירור - יידוע ההורים - הטלת מטלה חינוכית הקשורה לנושא. פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי-טיפולי החינוכי טיפולי - הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר והצעת תוכנית התערבות ( למשל תוכנית אופ " י ) - מתן ביטוי מותאם בתעודה. - ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - השעיה ליום אחד בהחלטה ובאישור מנהל מוסד החינוך.. פעולות חובה - שיחת בירור והסברה מותאמת - יידוע ההורים - הטלת מטלה חינוכית המובנת לתלמיד ו קשורה לנושא. פעולות לפי שיקול דעת הצוות החינוכי טיפולי הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר והצעת תוכנית התערבות מותאמת. - תוכנית ל הטמעת ההוראות ב סעיף

2.5-6, בחוזר הוראות הקבע סב /3( ב ), " מניעת עישון סיגריות ומוצרי טבק במוסדות החינוך " - הפעלת תוכניות למניעת השימוש בעישון ובאלכוהול במסגרת התוכנית " כישורי חיים " – " הכ"חות שבדרך"( שפ " י ) - "ל"ב 21" ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית ה חינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים איסור הבאת אלכוהול ושתייתו בשטח בית הספר, בפעילויות פנים וחוץ בית-ספריות ובכלל זה בהסעות לבית הספר וממנו - חל איסור חמור על שתיית משקאות אלכוהוליים, על הכנסתם לבית הספר ולחצר וכן על הבאתם לטיולים, סיורים, מסיבות וכדומה - במקרה של הבאת אלכוהול או שתייתו בהסעות לבית הספר או ממנו - ראו חלק ב' בטבלה ה' בס"ק

5.3.6 בחוזר זה: "אירועים חריגים חמורים במהלך ההסעה או בהמתנה לה" פעולות חובה - בירור פרטי האירוע - יידוע ההורים - הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר - הטלת מטלה חינוכית הקשורה לנושא פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי-טיפולי - בניית תוכנית התערבות בשיתוף הורי התלמיד ועל - פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי טיפולי . יצוין כי שתיית אלכוהול מהווה גם ביטוי למצב של קושי ומצוקה. - התניית ההשתתפות בפעילויות בליווי מבוגר או מניעת ההשתתפות בהן השעיה - בחינוך היסודי: השעיה ל- 2-1 ימים - בחינוך העל-יסודי: השעיה ל- 3-1 ימים - במקרה של הבאת אלכוהול או שתייתו במהלך טיול או בפעילות פנים וחוץ-מוסדית אחרת: החזרה הביתה או החזרה למוסד החינוכי בליווי איש צוות חינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שההורים יחתמו עליו מראש) - מתן ביטוי מותאם בתעודה - ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים פעולות חובה - בירור פרטי האירוע - יידוע ההורים - הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר - בניית תוכנית התערבות מקצועית בשיתוף הורי התלמיד, שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות. - הפעלת תוכניות למניעת השימוש בעישון ובאלכוהול במסגרת התוכנית " כישורי חיים " - " הכ"חות שבדרך". – "מתאים במיוחד" ( שפ " י ) - "ל"ב 21". איסור הגעה לבית הספר או לפעילויות בית-ספריות תחת השפעה של אלכוהול חל איסור על הגעה לבית הספר תחת השפעת אלכוהול (למשל ביום הראשון ללימודים, בהמשך למסיבה וכו'). פעולות חובה - בירור פרטי האירוע - הזמנת הורים - הטלת מטלה חינוכית הקשורה לאירוע - במקרים חוזרים - בניית תוכנית התערבות בשיתוף הורי התלמיד ועל-פי שיקול הדעת של הצוות החינוכי טיפולי יודגש כי שתיית אלכוהול מהווה גם ביטוי למצב של קושי ומצוקה. פעולו ת לשיקול דעת הצוות החינוכי-טיפולי: - הרחקה מהלימודים ליום אחד. פעולות חובה - בירור פרטי האירוע - יידוע ההורים - הזמנת התלמיד בליווי הוריו לשיחה בבית הספר - במקרים חוזרים - בניית תוכנית התערבות מקצועית בשיתוף הורי התלמיד, שתכלול מרכיבים של השגחה ונוכחות ולפי הצורך - שיתוף גורמים בקהילה. ההתנהגויות המצופות מדרג התגובות במקרה של הפרה התוכנית ה חינוכית תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים אם הגיע מידע למנהל בית הספר או לצוות על התארגנות לפעילות חוץ בית-ספרית (למשל מסיבה) שבה מתוכננת שתיית אלכוהול , יש לנקוט את התגובות החינוכיות האלה: פעולות חובה - בירור פרטי האירוע המתוכנן עם התלמידים - יידוע הורי התלמידים - קיום פעילות חינוכית הכוללת שיח עם התלמידים על האירוע המתוכנן, הסיבות לשתיית אלכוהול והסיכונים שבשתיית אלכוהול בגיל צעיר, במטרה להביא לשינוי או לביטול הפעילות - לשיקול דעת מנהל בית הספר: יידוע הרשות המקומית

5.3 התמודדות עם אירועי אלימות

5.3.1 כללי פרק זה עוסק בהתמודדות עם אירועי אלימות שבהם מעורבים תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, שלומדים במסגרות החינוך הרגיל והחינוך המיוחד. פעמים רבות אלימות ובעיות התנהגות בקרב תלמידים הן ביטוי לקושי ולמצוקה. על רקע זה יש חשיבות רבה לאיתור מקורות הקושי ההתנהגותי ולהתאמת תוכנית התערבות וטווח התגובה למקורות אלו . על הצוות להעניק בסיס רגשי בטוח ומכיל לתלמיד, להוות כתובת שאליה יוכל לפנות לצורך סיוע, הגנה והרגעה ואותה יזהה כמשמעותית עבורו. יש לטפל באירועי אלימות תוך הקפדה על מתן משוב חיובי על שיפור בהתנהגות, על יחס עקבי והוגן ועל תקשורת ישירה עם התלמיד ועם הוריו. הצבת גבולות תיעשה לצד טיפול רגשי ומתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות הרצויות. לפיכך יפעל צוות המסגרת החינוכית באופן מדורג, בהתאם לטווח התגובה המוצע בטבלאות, הכולל היבטים חינוכיים וטיפוליים בנוסף על ההיבטים המשמעתיים. הגורמים הטיפוליים בבית הספר ילוו את הצוות החינוכי תוך מתן תמיכה והדרכה. חשוב שמוסד החינוך יתאים לצורכי התלמיד ונגש עבורו חומרי הסברה העוסקים במשמעות התקנון הבית-ספרי ובחשיבותו בכלל ובנושא האלימות ובהתנהגויות סיכון בפרט. בטבלאות שלהלן מוצג אופן הטיפול של בית הספר באירועי אלימות שונים. במקרים של אירועי אלימות מורכבים יפעיל בית הספר שיקול דעת על-פי התבחינים המפורטים בהן כדי להחליט מהי דרגת חומרתם. לאחר הגדרת חומרתו של האירוע יפעל בית הספר על-פי ההנחיות המתאימות המפורטות בטבלה. הבנת הרקע והמקורות להתנהגות חריגה או לאלימות מצד התלמיד חשובה לצורך בחינת דרכי ההתערבות והטיפול המתאימות. שימוש באכיפה, בהרתעה ובטיפול משמעתי ייעשה לצד תוכנית התערבות ובכללה למידה, הסבר, טיפול ומתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות הרצויות . לשם יעילותה של התגובה החינוכית עליה להיות קשורה במהותה להתנהגות הלא ראויה. כמו כן כל תגובה תיבחן על-פי רמת ההתאמה שלה להבנה של התלמיד את המקרה ואת המצופה ממנו ולתפקודו. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. התגובה תלווה בהסברה ובתקשורת מותאמת ומובנת לכל תלמיד על-פי תפקודו וצרכיו. בחוזר זה קיימת התייחסות גם לעבירות של הטרדה מינית, שעליהן לא חלה חובת דיווח על-פי חוק לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה: אלימות מילולית בעלת אופי מיני, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, התייחסות חוזרת המופנית לאדם בנוגע למינו ולמיניותו, לרבות נטייתו המינית, ופגיעה באמצעים דיגיטליים על רקע מיני והפצת תמונות. בכל מקרה של חשד להטרדה מינית או לפגיעה מינית אחרת יש לבחון האם החשד הוא להתנהגות מילולית במהותה או חשד לעבירת מין שיש עליה חובת דיווח על-פי חוק לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה. בהתאם לכך יש לפעול באחת משתי דרכים: על-פי הנחיות חוזר זה או על-פי סעיף

2.1-2 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א) , " התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים" . ממחקרים עדכניים עולה כי התערבות חינוכית וטיפולית משמעותית, לצד הימנעות מתיוג מוקדם, יעילות ביותר בצמצום התנהגויות פוגעניות בעתיד. בחוזר זה נעשתה הבחנה בין אירועי אלימות החייבים בדיווח (על-פי חוק או על-פי נוהל) לבין אירועי אלימות שאין עליהם חובת דיווח או שיש להפעיל שיקול דעת באשר לדיווח לרשויות החוק. להלן הגדרת אירועי אלימות שיש עליהם חובת דיווח על-פי חוק או על-פי נוהל. הערות מקדימות לטבלאות העוסקות בהתמודדות עם במצבים של אירועי אלימות בהם מעורבים תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים

א. כללי - הטבלאות המובאות בהמשך עוסקות בהתנהגויות שהובאו לידיעת הצוות החינוכי, שהתרחשו במהלך יום הלימודים או מחוצה לו. כאשר מתנהלת חקירת משטרה יש לפעול על-פי הנחיות המשטרה כדי לא לשבש הליכי חקירה. - רשויות החוק – בכל מקום שבו נכתב "רשויות החוק" הכוונה למשטרה או לעובד סוציאלי לחוק נוער. - חיפוש כלי נשק – אם הובא לידיעת מנהל המוסד החינוכי או למי מטעמו כי קיים חשד סביר שתלמיד נושא עימו נשק שלא כדין או שהוא עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, יוכל המנהל להפעיל את סמכויות המאבטח או לפנות למשטרה או לניידת מוסדות חינוך. המאבטח יפעל בהתאם לסמכויות שניתנו לו לפי "חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-2005", ובכלל זה עריכת חיפוש. לאחר ביצוע החיפוש יימלא המאבטח פרוטוקול קצר בדבר תוצאות החיפוש. על הפרוטוקול יחתום מנהל המוסד החינוכי או מי מטעמו. מנהל המוסד החינוכי או סגנו רשאים להתיר עריכת חיפוש בכליו של תלמיד על ידי שוטר או שומר שמוסמך לכך בחוק, בתנאי שהתעורר חשד מבוסס שתלמיד פלוני מחזיק בכלי נשק , ולא נמצאה דרך אחרת לאתר את הנשק. החיפוש ייערך באופן מוצנע, מתוך מגמה למנוע את עצם הידיעה על החיפוש. החיפוש ייערך בנוכחות שני אנשי צוות שאינם מלמדים את התלמיד, תוך שמירה על כבוד התלמיד ועל זכויות הפרט שלו. החיפוש יותאם לסוג הנשק שהחשד מתייחס אליו ויוגבל לחיפוש הנשק בלבד. ההחלטה לערוך חיפוש, נימוקיה ותוצאותיה יירשמו ו יועברו למפקח על המוסד החינוכי (להגדרת כלי נשק בלשון החוק עיין בנספח

7) .

ב. חובת הדיווח על-פי חוק - חובת הדיווח חלה כאשר קטין חסר ישע נפגע בעבירות מין, בעבירות של גרימת חבלה חמורה ובעבירות התעללות שנעברו בקטינים בתוך המוסד החינוכי. חובת הדיווח על-פי חוק חלה על מנהל בית הספר או איש צוות המוסד החינוכי. לשון החוק: " נ עבירה בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, עבירת מ ין ל פי סעיפים 345 עד 348, או עבירה של גרימת חבלה חמורה לפי סעיף 368ב(ב) או עבירת התעללות ל פי ס עיף 368ג, חובה על מנהל או א י ש צ ו ות במקום כ אמור, לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מא סר שישה חודשים". - הגשת תלונה למשטרה בגין תכנון לביצוע פשע : מנהל או איש צוות חינוך שהובא לידיעתו כי תלמיד זומם לעשות מעשה פשע מחויב להגיש תלונה למשטרה עפ"י סעיף 262 בחוק העונשין.

ג. התנהלות כאשר חלה חובת דיווח על-פי חוק כאמור בסעיף זה - כאשר חלה חובת הדיווח על-פי סעיף חובת הדיווח בחוק העונשין יש לדווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה על-פי סעיף חובת הדיווח בחוק העונשין. על-פי חוזר זה יש להעביר את המידע למנהל או ליועץ בית הספר שיבצעו את הדיווח בכתב לגורמים הללו. - כאשר הדיווח מתבצע לעובד סוציאלי לחוק הנוער עליו לה עביר את הדיווח למשטרה בצירוף המלצותיו לפעול ה או להימנע ות מפעול ה . ההמלצות יכולות לכלול בקשות להתערבות מי י דית, הזמנת ח וקר ילדים, בדיקה רפואית, התערבויות מסוגים שונים , בקשה לזמן ועדת פטור ואי - נקיטת הליכים פליליים. - דיווח על האירוע לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה על-ידי גורמים אחרים מחוץ למוסד החינוכי (כגון הורי התלמיד) אינו פוטר את מנהל בית הספר מחובת הדיווח. אי-דיווח על עבירות אלו הוא עבירה פלילית שעונשה מאסר עד 6 חודשים. - חשוב ליידע את התלמיד והוריו שבעת הזמנתם לחקירת משטרה הם זכאים לקבל סיוע משפטי מהסניגוריה הציבורית לנוער בכל מחוז.

ד. דיווח על-פי נוהל בחוזר זה מצוינים מקרים נוספים שעל-אף שאינם חייבים בדיווח על-פי חוק, מחייבים את המנהל או איש צוות אחר להגיש תלונה למשטרה. - הנוהל עוסק באירועים כגון: איום וסחיטה, גרימת נזק בזדון, פריצה והצתה ונשיאת נשק (לפירוט ראו טבלה בס"ק

3.2 חלק ג'). במקרים הללו יש להגיש תלונה במשטרה . במקרים של איום וסחיטה, גרימת נזק בזדון, פריצה והצתה ונשיאת נשק, כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יופעל שיקול דעת בהתאם לנסיבות ולרקע, ולפי הצורך - הפנייה תהיה לעובד סוציאלי לחוק הנוער . בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביבה יש לפנות מידית למשטרה. - אי דיווח על-פי נוהל מהווה גם עברת משמעת .

ה. נוהל הפסקת פגיעה והפרדה בין נצים - המורה/מבוגר שנ ו כח במקום שבו מתרחש אירוע של פגיעה של תלמיד באחר או בעצמו מחויב לפעול להפסקתה ובהתאם ל צורך עליו לה זעיק אנשי צוות נוספים לשם סיוע . - אם אנשי הצוות אינ ם מצליח ים לעצור את האירוע, עליהם ל פע ו ל להזמנת ניידת מוסדות חינוך ואף משטרה . - במקרה של ריב אלים בין תלמידים מ ותר לאיש הצוות להתערב ולהפריד בין הנִצים תוך הפעלת כוח סביר ("כוח סביר": על הפעלת כוח סביר יחול סעיף "הגנת הצורך" בחוק העונשין, שזו לשונו: "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה ולא הייתה לו דרך אחרת לעשותו") .

ו. תבחינים לקביעת חומרת אירוע ככל שהאירוע עונה על תבחינים רבים יותר – הוא יסווג כחמור יותר: מידת החומרה של הפגיעה הפיזית או הנפשי ת (על-פי הערכת אנשי המקצוע) - אירוע חוזר ונשנה לעומת אירוע חד-פעמי - אירוע שמעורבים בו פוגעים רבים (קבוצה) לעומת אירוע שמעורב בו פוגע יחיד - אירוע שמעורבים בו נפגעים רבים - פגיעה שנעשתה בנוכחות רבים או בהפצה המונית באמצעים טכנולוגיים, כגון: המרשתת (אינטרנט) - חוסר איזון ביחסי הכוחות בין הפוגע לנפגע (אם כרוכים באירוע הפרשי גילים, ניצול מרות, פגיעה בחסרי ישע וכו' – האירוע יסווג כחמור יותר) - האירוע מורכב מפגיעה שיש לה כמה היבטים. לדוגמה: אלימות המלווה בפגיעה מינית או ונדליזם, תוך כדי סיכון תלמידים - אירוע שבכוחו להשפיע על ההתנהלות הבית-ספרית (אירוע שיוצר מצב משבר שמקשה על המוסד החינוכי להמשיך ולתפקד).

ז. הרחקה לצמיתות – תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים שלומדים בכיתה רגילה (סל-מוסדי) נוהל "הרחקה לצמיתות" ממסגרת חינוכית שבה התלמיד לומד ושיבוצו במסגרת חינוכית אחרת המתאימה להמשך לימודיו יופעל רק עבור תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים מהסל המוסדי, ולומדים בכיתה לחינוך רגיל בחטיבה העליונה. הנוהל יופעל במקרים קיצוניים או חריגים, ולאחר שמוצו כל התהליכים. בתהליך יישום הנוהל יש לערב את מפקח החינוך המיוחד. כמו כן מומלץ לשתף מומחה תחום מוגבלות או התנהגות או מורת שילוב.

ח. הוצאת תלמיד ממוסד החי נוך ושיבוצו במוסד חינוך אחר - תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים בכל סוגי המסגרות החינוכיות [2] - נוהל הוצאת תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים הלומד ב כיתה לחינוך רגיל , ב כיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל או ב בית ספר לחינוך מיוחד , ושיבוצו במוסד חינוך אחר, יתבצע על-פי ההליך שלהלן: אם סוג המסגרת לא צפוי להשתנות יש לקיים שיח עם התלמיד והוריו ולהעביר את הנושא לטיפול צוות השיבוץ ברשות המקומית בשיתוף גורמים רלוונטיים. - אם סוג המסגרת צפוי להשתנות והוא שונה מסוג המסגרת שבה בוחרים ההורים, וכן אם צפוי שינוי באפיון המוגבלות או ברמת התפקוד, יש להפנות את התלמיד לדיון בוועדת זכאות ואפיון עפ"י חוזר הוראות הקבע מס' 0287, "יישום חוק החינוך המיוחד - ועדות מתוקף חוק" .

ט. דרכי תגובה שאסור לנקוט - חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה גופנית. - חל איסור חמור להעניש תלמידים בכל צורה של ענישה משפילה (הלבנת פנים ברבים, פגיעה מילולית שיש בה לעג, עלבון והשפלה). - אין להעביר תלמיד באופן זמני לכיתה נמוכה. - חל איסור על תגובה היכולה לסכן את התלמיד או לפגוע בשלומו או בבריאותו. - חל איסור על הענשת תלמיד בשל מעשה או מחדל של הוריו ( חוק זכויות התלמיד ). - חל איסור על חיפוש בחפציו האישיים של תלמיד על ידי איש צוות חינוכי, לרבות תיק ומכשירים דיגיטליים. אם עולה חשד לפגיעה שנעשתה באמצעות מכשיר דיגיטלי יש לדווח למנהל בית הספר. על המנהל לברר את פרטי האירוע תוך שמירה על צנעת הפרט ועל זכויות התלמיד. חיפוש בתיקים עקב חשד לנשיאת נשק ייעשה על ידי שוטר או מאבטח שהוסמכו לכך בחוק. - אין למנוע כניסת תלמיד לשטח בית הספר בשל הפרת משמעת, כגון: אי הגעתו בתלבושת המתאימה או איחור (יש לטפל בהפרות אלה על-פי המפורט בטבלאות החוזר). 5 .3.2 טבלה ב': טיפול באירועי אלימות של פגיעת תלמידים בתלמידים בבית הספר חלק א': אירועי אלימות המחייבים התערבות במסגרת החינוכית ו לא חלה עליהם חובת דיווח לרשויות החוק במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות ה חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית ובהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבס ס על הטבלה שלהלן: דוגמות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על-פי חוק או על-פי נוהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - אלימות מילולית חמורה (לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים, אחר) - אלימות מילולית בעלת אופי מיני לרבות : - הצע ה בעלת אופי מיני או התייחסות המופנ י ת לאדם ומתמקדת במיניותו, כאשר אותו תלמיד הראה כי אינו מעוניין בכך - התייחסות מבזה או משפילה המופנית ל תלמיד בנוגע למינו ולמיניותו, לרבות ל נטייתו המינית פעולות חובה - הפסק ת האירוע והרחקת התלמיד ממקום האירוע - הסברה והכוונה להתנהגות הרצויה - הרחקה לפרק זמן מוגדר ממקום האירוע - שיחת בירור עם התלמידים המעורבים . במקרה של אלימות מילולית בעלת אופי מיני, יש לערוך את הבירור בנפרד תוך שמירה על פרטיות המעורבים. - רישום לצורך מעקב שייערך על ידי מחנך הכיתה, תוך יידוע המנהל. במקרים של אלימות מילולית בעלת אופי מיני יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים. - בחינת ההקשרים שבהם התנהגות האלימה מתרחשת לצורך בניית תוכנית התערבות ותוכנית התנהגותית מותאמת - במקרים חוזרים – שיחה עם התלמיד ועם ההורים תוך הדגשת חשיבותם של כללי בית הספר והתקנון - עדכון התוכנית האישית (תל " א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי או בצוות רב מקצועי לפי העניין בשיתוף כל גורם רלוונטי אחר - ליווי התלמידים המעורבים ותמיכה בהם על ידי הצוות החינוכי וה טיפולי. לפי הצורך , יש ל הסתייע ביועץ או ב פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות. פעולות חובה - הפסקת האירוע והרחקת התלמיד ממקום האירוע - רישום לצורך מעקב על ידי מחנך הכיתה תוך יידוע המנהל - בירור מותאם עם התלמידים המעור בים . במקרה של אלימות מילולית בעלת אופי מיני, יש לערוך את הבירור בנפרד, תוך שמירה על פרטיות המעורבים. - בחינת ההקשרים שבהם ההתנהגות האלימה מתרחשת לצורך בניית תוכנית התערבות ותוכנית התנהגותית מותאמת - עדכון התוכנית האישית (תל " א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי, או בצוות רב מקצועי לפי העניין בשיתוף ההורים וכל גורם רלוונטי אחר - הפעלת תוכניות וביצוע מעקב מתועד אחר התהליך תוך יידוע ההורים - ליווי התלמידים המעורבים ותמיכה בהם על ידי הצוות החינוכי והטיפולי . לפי הצורך , יש ל הסתייע ביועץ או בפסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום מוגבלות או התנהגות. דוגמות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על-פי חוק או על-פי נוהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי טיפולי - גיבוש תוכנית התערבות חינוכית, הכוללת פעולות כ גון הרצאות, הטלת אחריות בתחום הרלוונטי , מטלת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה" ועוד - שיח ה או פעילות מותאמת לתלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט - המשך טיפול בתלמידים המעורבים בהתאם לצורך ולחומרת האירוע - הרחקה מפעילות מחזקת (הפסקה, פעילות בכיתה) - השעיה תוך בית-ספרית בהתאם להנחיות השעיה סעיף

5.3.11 - בחינוך היסודי: השעיה ל- 2-1 ימים - בחינוך העל-יסודי: השעיה ל- 4-1 ימים - דיווח למפקח (שיקול הדעת יתחשב בתבחינים לקביעת חומרת אירוע ס"ק

5.3-1 ו') - מתן ביטוי מותאם בתעודה - ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - אפשרות להעברה לכיתה מקבילה באופן קבוע פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי טיפולי - שיחות/פעילות המשך עם התלמיד / ים המעורב / ים - גיבוש תוכנית התערבות חינוכית מותאמת - שיח ה /פעילות מותאמת לתלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט - דיווח למפקח (שיקול הדעת ייעשה בעזרת התבחינים לקביעת חומרת אירוע המפורטים בס"ק

5.3-1 ו'). אלימות פיזית שלא מצריכה טיפול רפואי (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה) פעולות חובה - הפסקת האירוע והרחקת התלמיד מהמקום לזמן מוגדר - שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה - הסברה ו הכוונה של התלמיד להתנהגות הרצויה - רישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב ובחינה של תדירות ההפרה - יידוע ההורים של הפוגע ושל הנפגע - במקרים חוזרים - שיחה עם התלמיד ועם ההורים תוך הדגשת חשיבותם של שמירה על כללי בית הספר והתנהגות בהתאם לתקנון - בחינת ההקשרים שבהם ההתנהגות האלימה מתרחשת לצורך בניית תוכנית התערבות מותאמת - עדכון התוכנית האישית (תל " א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי לפי העניין , ההורים והתלמיד - ליווי התלמידים המעורבים ותמיכה בהם על ידי הצוות החינוכי וה טיפולי. לפ י הצורך הסתייעות ביועץ או פסיכולוג בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות פעולות חובה - הפסקת האירוע והרחקת התלמיד מהמקום לזמן מוגדר - קיום שיחת בירור - בשלב הראשון על ידי מחנך הכיתה ובשלב השני על ידי נציג ההנהלה - הסברה מותאמת ו הכוונה של התלמיד להתנהגות הרצויה - יידוע ו רישום על ידי מחנך הכיתה לצורך מעקב ובחינ ה של תדירות ההפרה - יידוע ההורים של הפוגע ושל הנפגע - בחינת ההקשרים שבהם ההתנהגות האלימה מתרחשת לשם מניעה עתידית ולשם בניית תוכנית התערבות מותאמת - עדכון ה תוכנית האישית ( תל " א או תח"י ) בצוות חינוכי טיפולי , או צוות רב מקצועי לפי העניין בשיתוף ההורים והתלמיד - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת חשיבות כללי בית הספר והתקנון - קביעת פתרון מותאם ליישום ההתנהגות הרצויה (ראו ס"ק

5.1.1 ט') דוגמות לאירועי אלימות שלא חלה עליהם חובת דיווח על-פי חוק או על-פי נוהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי טיפולי - תוכנית ופעולת התערבות חינוכית , כ גון הרצאות, הטלת אחריות בתחום הרלוונטי , הכנת עבודה בנושא "אלימות וסכנותיה" ועוד - שיח ה או פעילות מותאמת לתלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט - המשך טיפול בתלמידים המעורבים בהתאם לצורך ולחומרת האירוע - הרחקה מפעילות מחזקת (הפסקה, פעילות בכיתה) - השעיה בית-ספרית בהתאם להנחיות השעיה המפורטות בס"ק

5.3.11 - בניית תוכנית מותאמת לחזרה לכיתה תוך מעקב בקרה ומישוב - תיעול משאבי תגבור הוראה, טיפול, סיוע במסגרת תמיכה בתלמיד ובתהליך במקרים קיצוניים שבהם ההתנהגות מבטאת כוונה לפגיעה באחר, בעצמו או בסביבה: - השעיית התלמיד באישור המפקח הכולל או מפקח החינוך המיוחד, שיתוף ההורים בתהליך, בתוצאות ההחלטה ובתוכנית ההתערבות בחינוך היסודי: השעי ה ל- 2-1 ימים בחינוך העל-יסודי: השעיה ל- 4-1 ימים חזרתו של התלמיד תיעשה עם הוריו ותלווה בשיחה עימו בנוכחותם. השיחה תכלול תוכנית ו"חוזה התנהגותי" המבהירים את הציפיות מהתלמיד כחלק מ התוכנית האישית (תל " א או תח"י ) - הפעלת ה"חוזה" תהיה תוך תהליכי הערכה ומשוב - דיווח למפקח (שיקול הדעת יתחשב בתבחינים לקביעת חומרת אירוע המצוינים בס"ק

5.3-1 ו') - מתן ביטוי מותאם בתעודה - ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - אפשרות להעברה לכיתה מקבילה באופן קבוע - קיום ישיבות מעקב ותצפית של כלל הצוות החינוכי טיפולי למשוב ולהערכה של השפעת התוכנית - ליווי התלמידים המעורבים ותמיכה בהם על ידי הצוות החינוכי וה טיפולי. הסתייעות ביועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות, לפי צורך פעולות לשיקול-דעת הצוות החינוכי טיפולי - שיח ה או פעילות מותאמת לתלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט - שלילת הפעילות המחזקת של התלמיד והטלת עש י יה מתקנת במקומה , עדכון ושיתוף ההורים עדכון התוכנית האישית (תל או א/ תח"י ) בשיתוף ההורים והתלמיד - תיעול משאבי תגבור הוראה, טיפול, סיוע במסגרת לשם תמיכה בתלמיד ובתהליך - השעיה בית -ספרית, בהתאם להנחיות השעיה סעיף

5.3.11 - בניית תוכנית מותאמת לחזרה לפעילות תוך בקרה ומישוב - פגיעה מקוונת : פגיעה מילולית או הפצת שמועה חד פעמית באמצעים דיגיטליים - הנחיות לטיפול בפגיעה מקוונת - ראו סעיף

5.3.3 חלק ב' . חלק ב ': אירועי אלימות המחייבים התערבות במסגרת החינוכית ודיווח לפיקוח (הדיווח לרשויות החוק נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר) במקרים שבהם התקבלה החלטה לדווח על האירוע לרשויות החוק, תתבצע הגשת תלונה למשטרה או פנייה לעובד סוציאלי לחוק הנוער. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות ה חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח בצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על הטבלה שלהלן: דוגמות לאירועי אלימות בבית הספר או בפעילויות חוץ בית-ספריות שהדיווח עליהם נתון לשיקול דעתו של המנהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - אלימות פיזית חוזרת ונשנית : בעיטה , נשיכה , דחיפה , צביטה , סטירה , מכה וכדומה, אשר התערבויות קודמות לא הובילו להפסקת ה - אלימות חברתית חוזרת ונשנית: הצקות ומעשי בריונות כולל דחייה חברתית ו חרם, הפצת שמועות, בריונות חוזרת המופנית לאדם בנוגע למינו ולמיניותו, לרבות נטייתו המינית - הצעות חוזרות בעלות אופי מיני - נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות - איום ואיום בהפצה: איום על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה בגופו, בחירותו, ברכושו או בשמו הטוב בכוונה להפחיד ו או להקניטו או לפגוע בו בכל דרך אחרת פעולות חובה - בית הספר מחויב לפעול להפסקת הפגיעה. - יש לקיים שיחות עם התלמידים המעורבים (פוגעים ונפגעים) . במקרה של בריונות חוזרת המופנית לאדם בשל מינו, מיניותו או נטייתו המינית יש לערוך את הבירור בנפרד, תוך שמירה על פרטיות המעורבים. אם יש כמה נפגעים, יש לפגוש כל אחד מהם לחוד. - יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים. - יש ללוות את התלמיד הנפגע ולתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר : יועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות - עדכון המטרות והיעדים ב תוכנית האישית (תל"א או תח"י ) בצוות החינוכי טיפולי, או צוות רב מקצועי לפי העניין ההורים והתלמיד, שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול. לשם קיום הליך הוגן יש להקשיב לדברי התלמיד והוריו. - מנהל בית הספר ידווח על האירועים למפקח הכולל ולמפקח על החינוך המיוחד. - יועץ בית הספר ידווח למפקח על הייעוץ. פעולות לשיקול דעת הצוות החינוכי טיפולי - השעיה תוך בית-ספרית, בהתאם להנחיות השעיה סעיף

5.3.11 - בניית תוכנית מותאמת לחזרה לכיתה תוך בקרה ומישוב - תיעול משאבי תגבור הוראה, טיפו ל וסיו ע במסגרת לתמיכה בתלמיד ובתהליך. - בניית תכנית חינוכית אישית הכוללת עשייה מתקנת בהיבטים חברתיים (התלמידים הפוגעים יקבלו על עצמם אחריות חברתית בדרכים מגוונות: כגון, פעולות של תרומות לקהילה, עשייה חינוכית מתקנת, כתיבת עבודה, מתן הרצאות, לקיחת אחריות בתחום הרלוונטי וכו'). - דיווח לעו"ס לחוק הנוער או הגשת תלונה למשטרה על-פי שיקול דעתו של המנהל ותוך היוועצות עם מפקחי בית הספר. אם הוחלט לדווח לרשויות החוק, כאשר הקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לשקול האם להגיש תלונה במשטרה או לפנות לעו"ס לחוק הנוער. בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביב ה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה. פעולות חובה - בית הספר מחויב לפעול להפסקת ה פגיעה . - יש לקיים שיחות מותאמות עם התלמידים המעורבים. - יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים (פוגעים ונפגעים) . - י ש לקב ו ע את דרכי הטיפול באירוע , תוך היוועצות עם גורמים רלוונטיים. - יש ללוות את התלמיד ים המעורבים ולתמוך ב הם בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר : יועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות. - יש לדווח על האירוע ליועץ, ל פסיכולוג בית הספר, ל פסיכיאטר , למפקח על המסגרת ולמפקח על הייעוץ. לשיקול צוות חינוכי טיפולי - העברת התלמיד הפוגע למשך 5- 1 ימים לפעילות בחדר נפרד או בכיתה נפרדת על-פי תוכנית אישית מותאמת . התלמיד ילווה על ידי איש צוות במהלך כל שעות היום. אם החליט מנהל בית הספר לנקוט צעד זה, עליו לפנות למפקח החינוך המיוחד ולכנס צוות חינוכי טיפולי, לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע לשם קבל ת החלטות להמשך התהליך . - החזרת התלמיד לכיתת-האם תיעשה באופן מותאם ומדורג תוך המשך מעקב וטיפול. דוגמות לאירועי אלימות בבית הספר או בפעילויות חוץ בית-ספריות שהדיווח עליהם נתון לשיקול דעתו של המנהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - אם אין שיפור בהתנהגות , יכנס המנהל "צוות חינוכי טיפולי, הכולל את מחנך הכיתה, פסיכולוג בית הספר או יועץ, ויזמן לדיון את רופא המסגרת או רופא מחוזי או רופא פסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה ו מפקח בית הספר בהתאם לצורך. בישיבה י יסקרו הצעדים שננקטו על ידי בית הספר לשם התמודדות עם אירועי האלימות , וכן יישקלו צעדים לה שעיית התלמיד בתוך בית הספר או מ חוץ ל בית הספר לפרק זמן שיוחלט , בהתאם להנחיות ההשעיה המפורטות בסעיף

5.3.11. יש לשתף את ההורים בתוצאות ההחלטה ובשיקולים המקצועיים שבעקבותיהם התקבלה. - השעיית התלמיד באישור המפקח הכולל או מפקח החינוך המיוחד, שיתוף ההורים בתהליך, בהחלטה ובתוכנית: התלמיד הפוגע יושעה ל- 2-1 ימים בחינוך היסודי ול- 5- 1 ימים בחינוך העל-יסודי, בהתאם לנוהל השעיה, ס"ק

5.3.11. דיווח לעו"ס לחוק הנוער או הגשת תלונה למשטרה על-פי שיקול דעתו של המנהל ותוך היוועצות עם מפקחי בית הספר. אם הוחלט לדווח לרשויות החוק, כאשר הקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לשקול האם להגיש תלונה במשטרה או לפנות לעו"ס לחוק הנוער. בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביבה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה. פגיעה באמצעים דיגיטליים: פגיעה דיגיטלית חמורה, כולל פגיעה על רקע מיני והפצת תמונות ראו פגיעה מקוונת סעיף

5.3.3 חלק ג': פגיעה מקוונת המחייבת היוועצות עם מפקח המחוז (או מי מטעמו) באשר לדיווח לרשויות החוק, וזאת בנוסף לדיווח למפקחי בית הספר ולטיפול במסגרת החינוכית הדיווח לרשויות החוק נתון לשיקול דעת. קיימת חובת היוועצות עם מפקח המחוז או מי מטעמו בנוגע לדיווח לרשויות החוק (דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או הגשת תלונה במשטרה). חלק ג': אירועי אלימות ואירועים חריגים המחייבים דיווח לרשויות החוק על-פי נוהל, דיווח לפיקוח והתערבות במסגרת החינוכית במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיי ן את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח בצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבס ס על הטבלה שלהלן: דוגמות לאירועים המתרחשים בתוך המוסד החינוכי שחלה עליהם חובת דיווח על-פי נוהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - עבירות של פריצה, גרימת נזק בזדון והצתה - נשיאת מכשירים מסוכנים או כלי נשק – אולרים, אגרופנים, סכיני גילוח, חומרי הצתה וכו' (להגדרת כלי נשק בלשון החוק ראו נספח

7) - איום ואיום בהפצה - סחיטת דמי חסות או הבטחת חסות ושמירה, סחיטה באיומים או סחיטה על רקע מיני פעולות חובה - בית הספר מחויב לפעול למניעת הפגיעה ולהחרמת כלי נשק במקרה של נשיאת כלי הנשק (ראו ס"ק

5.3-1 א'). - יש לברר את פרטי האירוע. - יש לדווח לרשויות החוק בהתאם להנחיות: כאשר הקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לשקול האם להגיש תלונה במשטרה או לפנות לעובד הסוציאלי לחוק הנוער. בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביבה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה. - יש לדווח לפיקוח הכולל או המיוחד. על יועץ בית הספר לדווח למפקח על הייעוץ. - יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב. אם מתקיימת חקירת משטרה יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה והרווחה ועל-פי הנחייתם. - יש לכנס צוות חינוכי וטיפולי לטיפול מיידי באירוע. - יש ללוות את התלמיד הנפגע ולתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר : יועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות. - יש לקיים תקשורת עקבית עם הפוגעים ועם הוריהם לצורך ליווי , תמיכה והעברת המסרים של בית הספר . - יש ל אסוף מידע על הסיבות האפשריות להתנהגות התלמיד לשם מניעה עתידית . - יש לכנס צוות חינוכי טיפולי בבית הספר באופן מיידי לקביעת דרכי הטיפול באירוע ו לבניית תוכנית התערבות מותאמת . - יש לתעד את האירוע ואת הטיפול בו. - המנהל י עדכן את צוות המורים בעובדות הידועות וייתן הנחיות ל קיום שיחות בכיתות . פעולות חובה - במקרה של נשיאת כלי נשק בית הספר מחויב לפעול למניעת הפגיעה ולהחרמת כלי הנשק. - יש לקיים בירור מותאם עם התלמידים המעורבים . - יש לדווח לרשויות החוק בהתאם להנחיות: כאשר הקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לשקול האם להגיש תלונה במשטרה או לפנות לעובד הסוציאלי לחוק הנוער. בנסיבות של סיכון מיידי לקטין או לסביבה יש להעדיף הגשת תלונה למשטרה (המשטרה תפנה את הטיפול לגורמים מקצועיים המורשים לטפל באוכלוסיי ה זו). - יש לדווח לפיקוח הכולל או המיוחד. - יועץ בית הספר ידווח למפקח על הייעוץ . - יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים בעל פה ובכתב. - יש לכנס צוות חינוכי טיפולי לטיפול מיידי באירוע. - אם מתקיימת חקירת משטרה יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה והרווחה ולפעול על-פי הנחייתם. - יש ל אסוף מידע על הסיבות האפשריות להתנהגות התלמיד לשם מניעה עתידית . - יש לכנס צוות חינוכי טיפולי בבית הספר באופן מיידי לקביעת דרכי הטיפול באירוע ו לבניית תוכנית התערבות מותאמת , שתכלול מרכיבים של השגחה, של נוכחות ו של טיפול , כולל הצמדת מלווה לתלמיד הפוגע. דוגמות לאירועים המתרחשים בתוך המוסד החינוכי שחלה עליהם חובת דיווח על-פי נוהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - השעיה תבוצע על ידי מנהל בית-הספר : בבית הספר היסודי - השעיה ליום 2-1 ובבית הספר העל-יסודי - ל- 5- 1 ימים, בהתאם לנוהלי ההשעיה בפרק זה (סעיף

5.3.11), למעט לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים מסל אישי ולומדים בכיתה רגילה ולתלמידים הלומדים בכיתות ובמוסדות החינוך המיוחד, שלגביהם יתבצע הנוהל בהתאם לשיקול דעת המנהל והצוות החינוכי-טיפולי - יש לשתף את המפקח הכולל ומפקח החינוך המיוחד בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך התגובה. - יש לכנס צוות חינוכי וטיפולי או צוות רב מצקועי בהתאם לעניין לעדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) - לצד בניית תוכנית התערבות בית-ספרית מערכתית ופעולות ש י כל לו מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול . - בראש הצוות יעמוד מנהל בית הספר, וישתתפו בו אנשי הצוות החינוכי והטיפולי הרלוונטיים לדיון, לרבות יועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות ולפי הצורך מפקח כולל או מפקח החינוך המיוחד או המפקח על הייעוץ וקצין ביקור סדיר. במצב בו התלמידים נמצאים בהשגחת קצין מבחן - תיבנה התוכנית בשיתוף עימו. פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר - חשוב ליידע את הורי כל התלמידים או נציגים מטעמם , בכתב או בעל-פה , על אודות האירוע . פעולת היידוע מאפשרת לבית הספר לנהל את האירוע וליצור שותפות עם ההורים. יש להקפיד על שמיר ת צנעת הפרט . חל איסור על מסירת פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים או לרמוז על זיהוים. כמו כן יש להימנע ממסירת מידע העלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה, אם היא מתקיימת. - כשנשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור או בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע להורים על כך לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית (וקביעת פעילות חלופית לתלמיד). - באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול בליווי איש צוות, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שההורים יחתמו עליו מראש). - יש ללוות את התלמיד הנפגע ו לתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר : יועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגות. - יש לקיים תקשורת מותאמת ו עקבית עם הפוגעים ועם הוריהם לצורך ליווי , תמיכה והעברת המסרים של בית הספר . - יש לתעד את האירוע ואת אופן הטיפול בו. - על המנהל לעדכן את צוות המורים בעובדות הידועות ול הנחות ם ל קיים שיחות בכיתות . - יש לתעל את משאבי תגבור ההוראה, הטיפול והסיוע במסגרת התמיכה בתלמיד ובתהליך. - יש ל שתף את ההורים של הפוגע ו של הנפגע ו ל פרט בפניהם את אופן הטיפול , תוך שמירה על כללי צנעת הפרט. פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר - חשוב ליידע את כלל הורי בית הספר או נציגים מטעמם , בכתב או בעל-פה , על אודות האירוע . פעולת היידוע מאפשרת לבית הספר לנהל את האירוע וליצור שותפות עם ההורים. יש להקפיד לשמור על צנעת הפרט . חל איסור למסור פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים או לרמוז על זיהוים. כמו כן יש להימנע ממסירת מידע העלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה, אם היא מתקיימת. - מינוי מנהל אירוע שירכז את הטיפול בו ויפעיל תוכנית התערבות כוללנית מותאמת . - קיום שיחות מותאמות או פעילות המשך עם התלמידים המעורבים . - קיום שיח ה או פעילות מותאמת לתלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט . - יש לשקול השעיה ב תוך בית הספר או מחוצה לו, בהתאם להנחיות השעיה, סעיף

5.3.11. יש לשתף את הורי התלמיד בהחלטות. דוגמות לאירועים המתרחשים בתוך המוסד החינוכי שחלה עליהם חובת דיווח על-פי נוהל טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - יש לתת ביטוי מותאם בתעודה. ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים - כש נשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור או בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע להורים על כך לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית תוך קביעת פעילות חלופית לתלמיד. באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול בליווי איש צוות, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שההורים יחתמו עליו מראש ) . שימוש בסמים הטיפול במקרה של מעורבות בסמים יהיה על-פי ההוראות בחוזר מיוחד ו', התשנ"ח , "נוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים". חלק ד' : אירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על-פי חוק*, דיווח לפיקוח וגיבוש תוכנית התערבות חינוכית במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי וטיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית וזאת באופן מותאם למאפייני התלמיד וצרכיו. בהתאם לשיח הצוות חינוכי וטיפולי תגובש תוכנית התערבות בהתבסס על הטבלה שלהלן: דוגמות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על-פי חוק * טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים ו תלמידים המגלים ק ושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - גרימת חבלה חמורה לקטין במסגרת חינוכית שבעקבותיה הוא נזקק לטיפול רפואי, וכן במקרים של התעללות נפשית חמורה שבעקבותיה נגרמה פגיעה חמורה בתפקוד התלמיד - מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים - תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים או שנגרם בה סיכון לשלומם - תכנון לביצוע פשע פעולות חובה של מנהל בית הספר, תוך שיתוף הפיקוח הכולל או הפיקוח על החינוך המיוחד - בית הספר מחויב לפעול להפסקת או למניעת הפגיעה ולהחרמת כלי הנשק, אם נעשה בהם שימוש (ראו ס"ק

5.3.1 א'). - פינוי לקבלת טיפול רפואי ייעשה לפי הצורך בליווי איש צוות מוכר או ההורים או מי מטעמם. - יש לכנס צוות באופן מיידי באירוע שתפקידיו: לקיים בירור מותאם עם התלמידים המעורבים לדווח על האירוע לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה ולפיקוח הכולל או לפיקוח על החינוך המיוחד. יועץ בית הספר ידווח למפקח על הייעוץ. אם מתקיימת חקירת משטרה יש לפעול בתיאום ובהתייעצות עם גורמי המשטרה והרווחה ולפעול על-פי הנחייתם. ליידע את הורי התלמידים המעורבים גם בכתב. - יש ל אסוף מידע על הסיבות האפשריות להתנהגות התלמיד לשם מניעה עתידית . - אם התלמיד מטופל על ידי גורם טיפולי מחוץ למסגרת – יש לפנות להורים בבקשה להעברת המידע או להתייעצות. - יש ללוות את התלמי ד הנפגע ו לתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בקהילה או בבית הספר (יועץ או פסיכולוג של בית הספר או מומחה תחום המוגבלות או התנהגו ת ) . - יש לקיים תקשורת מותאמת ו עקבית עם הפוגעים ועם הוריהם לצורך ליווי והעברת המסרים של בית הספר . תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ולומדים בכיתה רגילה (סל אישי)ותלמידים הלומדים בכיתות ומוסדות בחינוך המיוחד, השעיה תבוצע על ידי מנהל בית הספר בהתאם לשיקול דעת המנהל והצוות החינוכי טיפולי. יש לשתף את המפקח הכולל ומפקח החינוך המיוחד בתהליך החינוכי והטיפולי ובתהליך התגובה. - לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך ה התרחשות של האירוע יש לכנס צוות. בראש הצוות יעמוד מנהל בית הספר וישתתפו בו מורים רלוונטיים, מפקח בית הספר או מפקח החינוך המיוחד ולפי הצורך מפקח על הייעוץ או גורם רלוונטי אחר. - במסגרת דיוני הצוות יידון הצורך בהפרדה ובהגנה ותישקל העברה לכיתה אחרת. במקרים חמורים וחריגים יש להפנות בקשה מנומקת למנהל המחוז הרשאי להאריך את ההשעיה לשם הפרדה או לצורך קבלת חוות דעת מגורמי טיפול נוספים - עד שבוע ימים נוסף ובהתאמה לגיל. על הצוות להזמין את התלמיד ואת הוריו ולשמוע את דבריהם תוך הקפדה על הליך הוגן. - אם התלמיד מטופל על ידי גורם טיפולי מחוץ למסגרת יש לפנות להורים בבקשה להעברת המידע או להתייעצות. - יש ל כנס צוות חינוכי וטיפולי בבית הספר ל שם קביעת דרכי הטיפול באירוע בהלימה להנחיות ולבנות תוכנית התערבות מותאמת , תוך עדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) . עדכון תח"י יהיה באמצעות הצוות הרב מקצועי של בית הספר. - עבור תלמידים הנמצאים בהשגחת קצין מבחן תיבנה תוכנית התערבות בשיתוף עימו. - הצוות החינוכי טיפולי יגבש תוכנית פעולה בית-ספרית מערכתית שתכלול מרכיבים של השגחה, נוכחות וטיפול . * בטבלה זו מופיעים אירועים המחייבים דיווח על-פי חוק חובת הדיווח (סעיף 368 לחוק העונשין) וכן אירועים המחייבים הגשת תלונה במשטרה על-פי חובת מניעת פשע (סעיף 262 לחוק העונשין ). דוגמות לאירועי אלימות שחלה עליהם חובת דיווח על-פי חוק * טווח התגובות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים המשך מעמוד קודם פעולות לשיקול דעתו של מנהל בית הספר - תיעול משאבי תגבור של הוראה, טיפול וסיוע במסגרת החינוכית לתמיכה בתלמיד הפוגע ובתלמיד הנפגע - יש ליידע בכתב או בעל-פה את הורי התלמידים ב בית הספר או נציגים מטעמם על אודות האירוע . פעולת היידוע מאפשרת לבית הספר לנהל את האירוע וליצור שותפות עם ההורים. יש להקפיד על שמירה על צנעת הפרט . חל איסור על מסירת פרטים שעלולים לזהות את הקטינים המעורבים או לרמוז על זיהוים. כמו כן יש להימנע ממסירת מידע העלול לחבל בטיפול באירוע או לשבש הליכי חקירה. - כשנשקפת סכנה לביטחון התלמיד ולסביבתו ישקול מנהל בית הספר התניית השתתפות בסיור או בטיול עתידי בליווי מבוגר (יש להודיע להורים על כך לפחות 10 ימים מראש) או מניעת השתתפות בפעילות עתידית תוך קביעת פעילות חלופית לתלמיד. - באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול בליווי איש צוות, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שההורים יחתמו עליו מראש). - יש לתת לאירוע ביטוי מותאם בתעודה . ניתן להיעזר ב מסמך עקרונות לכתיבת תעודות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים . - קביעת מנהל אירוע חריג ש ירכז את הטיפול ב אירוע ויפעיל תוכנית כוללנית מותאמת - קיום שיחות או פעילו יו ת המשך מותאמות עם התלמידים המעורבים - הטלת משימה מותאמת - שיחה עם הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט - הפעלת תוכנית לשיתוף ההורים עם יוע ץ או פסיכולוג ו עם מנהל האירוע החריג לשם תכנון עתידי - יש לשקול השעיה ב תוך בית הספר ומחוצה לו, בהתאם להנחיות השעיה, סעיף

5.3.11. הורי התלמיד ישותפו בהחלטות. - באירועים המתרחשים בטיול יוכל מנהל בית הספר להחזיר את התלמידים המעורבים מן הטיול בליווי איש צוות, וזאת בנוסף לטיפול המשמעתי והחינוכי (אפשרות זו תובא לידיעתם של ההורים והתלמידים בחוזר הטיול שההורים יחתמו עליו מראש). עבירות מין - פעולה על-פי סעיף 2–2.1 ב חוזר הוראות הקבע ס/2(א), "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים". * בטבלה זו מופיעים אירועים המחייבים דיווח על-פי חוק חובת הדיווח (סעיף 368 לחוק העונשין) וכן אירועים המחייבים הגשת תלונה במשטרה על-פי חובת מניעת פשע (סעיף 262 לחוק העונשין).

5.3.3 שימוש בטכנולוגיה והיבטים של פגיעה מקוונת בקרב תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ראו פרק

3.3 בחוזר זה, תוך התייחסות ל גיבוש תוכנית התערבות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים. חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו , להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה והיבטים של פגיעה מקוונת, של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח הצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על טבלאות פרק

3.3 בחוזר זה, תוך תיווך מותאם לגילו, תפקודו וצרכיו של התלמיד.

5.3.3 שימוש ב אמצעים דיגיטליים לרבות טלפונים ניידים במהלך יום הלימודים ראו הפניה לחוזר " הסדרת שימוש תלמידים בטלפונים ניידים בבתי הספר ", דרכי תג ובה לפגיעות מקוונ ו ת בקרב תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ראו פרק

3.3 בחוזר זה, תוך התייחסות ל גיבוש תוכנית התערבות לתלמידים עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים. חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו , להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה והיבטים של פגיעה מקוונת, של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח הצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על טבלאות פרק

3.3 בחוזר זה, תוך תיווך מותאם לגילו, תפקודו וצרכיו של התלמיד.

5.3.4 טיפול באירועים של פגיעה באנשי צוות במוסד החינוך על-ידי תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים (ולומדים במוסד חינוך רגיל ובמוסד לחינוך מיוחד) ראו פרק

3.4 בחוזר מנכ"ל זה, תוך התייחסות לגיבוש תוכנית התערבות לתלמידי ם הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו, להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי , רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה כלפי אנשי צוות של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח הצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על טבלאות פרק

3. 4 בחוזר זה, תוך ת י ווך מותאם לגילו, תפקודו וצרכיו של התלמיד.

5.3.5 אירועים חריגים המתרחשים מחוץ למוסד החינוכי ראו פרק ג' סעיף

3.5 בחוזר זה.

5.3.6 כללי ההתנהגות והטיפול באלימות בהסעות לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים הסעות תלמידים אל מסגרות החינוך מתקיימות על-פי חוק החינוך המיוחד ובהתאם לחוזרי מנכ"ל בנושא. חובת ארגון ההסעות, ביצוען והליווי בהן חלה על הרשות המקומית שהתלמידים מתגוררים בתחומה. על המוסד החינוכי לשתף פעולה עם הרשות המקומית כדי להבטיח את שלומם ואת ביטחונם של התלמידים, לשם כך יש לכלול את נושא ההתנהגות בזמן ההסעות או בזמן ההמתנה להן בתקנון הבית-ספרי ולנקוט תגובה חינוכית אם התבצעה הפרה של הכללים על-פי ההנחיות במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות. חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ולצרכיו. בהתאם לשיח הצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על הטבלה שלהלן: טבלה ה': כללי ההתנהגות והטיפול באלימות בהסעות חלק א': כללי התנהגות בזמן ההסעה לבית הספר וממנו או בהמתנה להסעה התנהגות בזמן הסעות טווח תגובה תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים ההתנהגות בזמן ההמתנה בתחנות האיסוף - יש להגיע בזמן שנקבע. - יש לעמוד הרחק מסף-המדרכה. - יש להמתין עד שרכב ההסעה מגיע, עוצר ופותח את הדלת הקדמית. - יש לעלות לרכב רק בדלת הקדמית. - יש לאפשר לילדים הצעירים לעלות ראשונים לרכב ההסעה. ההתנהגות בזמן הנסיעה ברכב ההסעה לבית הספר - יש להקפיד לשבת במקומות הקבועים לכל הסעה. - יש להקפיד להיחגר בחגורות הבטיחות. - יש להישמע להוראות הנהג. ההתנהגות בזמן הנסיעה ברכב ההסעה בחזרה מבית הספר - יש לשחרר את התלמידים בזמן כדי שיוכלו להגיע להסעה בזמן. - התלמידים יעלו לרכב ההסעה על-פי הסימונים של מספר ההסעה או של שם היישוב. - פתיחת חגורת הבטיחות והירידה מרכב ההסעה ייעשו רק לאחר עצירתו המוחלטת של הרכב. - הילדים ירדו מרכב ההסעה בדיוק במקום האיסוף (בתחנות קבועות). - הירידה בתחנה אחרת מחייבת את אישור ההורים. אם הגיע מידע למנהל בית הספר או לצוות החינוכי על הפרת כללי ההתנהגות בזמן הסעה, המתנה להסעה או בזמן ירידה מהסעה יש לנקוט את התגובות שלהלן בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית: - יש לברר את פרטי המקרה, כולל עריכת שיחת בירור עם הנהג או המלווה. - יש ליידע את הרשות המקומית או להתעדכן על ידה. - יש לשוחח עם התלמיד ולקיים בירור מותאם. - יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים באירוע. - יש לשוחח על האירוע עם תלמידי הכיתה תוך שמירה על צנעת הפרט ולחזור על כללי התנהגות בהסעות או בהמתנה אליהן. - יש לבנות תוכנית התערבות מותאמת כחלק מעדכון התל"א או תח"י בשיתוף התלמיד והוריו. התוכנית תכלול את מעורבות המלווה (אם קיים) כדמות משמעותית תומכת בזמן ההסעה. - על הצוות החינוכי-טיפולי להדריך את המלווה בהתאם לתוכנית האישית של התלמיד. בהיעדר מלווה בהסעה מנהל המסגרת, בשיתוף ההורים, יפנה לרשות ויבדוק אפשרות לשיבוץ מלווה. חלק ב': אירועי אלימות ואירועים חריגים בזמן ההסעה לבית הספר וממנו או בהמתנה להסעה המחייבים התערבות במסגרת החינוכית ולא חלה עליהם חובת דיווח לרשויות החוק דוגמות לאירועי אלימות בהסעות הדיווח תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים - אלימות מילולית חמורה (איום, לעג על רקע גזעני, פגיעה בכבוד ההורים, אחר) - אלימות מילולית בעלת אופי מיני - אלימות פיזית (בעיטה, נשיכה, דחיפה, צביטה, סטירה, מכה) - עישון (לרבות תחליפי סיגריות כגון: סיגריו ת אלקטרוניות) - שתיית אלכוהול אין חובת דיווח לעובד סוציאלי לחוק הנוער או למשטרה אם הגיע למנהל בית הספר מידע מכל גורם שהוא על אירועים חריגים בזמן ההסעה, ההמתנה להסעה או בזמן הירידה מההסעה יש לנקוט את התגובות שלהלן, בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית: - שיחת בירור שתתקיים על ידי מחנך הכיתה ועם המלווה או המתלונן, ובמקרים חוזרים - שיחה עם נציג ההנהלה - רישום שייערך על ידי מחנך הכיתה, או בהיעדרו - על ידי איש צוות מכיתת-האם, לצורך מעקב ובחינת תדירות ההפרה - יידוע האחראי על ההסעות ברשות המקומית או התעדכנות על ידו - יידוע הורי התלמיד בכתב על ידי הרשות המקומית - שיחה עם תלמידי הכיתה על כללי התנהגות בהסעות או בהמתנה להן - בניית תוכנית התערבות מותאמת בצוות חינוכי טיפולי, כחלק מעדכון התל"א או התח"י , עדכון התח"י יהיה באמצעות הצוות הרב מקצועי של מוסד החינוךבשיתוף התלמיד והוריו, שתדגיש את מעורבות המלווה כדמות משמעותית תומכת בזמן ההסעה - ניהול שיחות מעקב עם התלמידים המעורבים - במקרים חוזרים - שיחה עם ההורים ועם התלמיד תוך הדגשת החשיבות של קיום כללי ההתנהגות בהסעה - שלילת הפעילות המחזקת של התלמיד והטלת עשייה מתקנת במקומה - אם הרשות המקומית תחליט להשעות באופן זמני את התלמידים המעורבים באירוע מההסעה יתבצע תהליך השעיה על ידי מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית לאחר התייעצות עם הגורמים החינוכיים-טיפוליים בבית הספר ותוך יידוע ההורים. - השעיה מהסעה בחינוך היסודי יכולה להיות ל- 2 -1 ימים ובחינוך העל יסודי ל- 5 -1 ימים. - תישקל הגעה לבית הספר באחריות ההורים. אם הגיע מידע למנהל בית הספר או לצוות החינוכי על הפרת כללי ההתנהגות בזמן ההסעה, ההמתנה להסעה או בזמן הירידה מההסעה יש לנקוט את התגובות שלהלן, בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית: - בירור פרטי המקרה ו איסוף מידע (מהורים, מצוות הפנימיה, מהנהג או המלווה) על הסיבות האפשריות לאירוע לשם מניעה עתידית ולשם בניית תוכנית התערבות מותאמת - יידוע הרשות המקומית או התעדכנות על ידה - קיום שיחה מותאמת עם התלמידים המעורבים - יידוע הורי התלמיד בכתב על ידי הרשות המקומית - בניית תקנון אישי - קיום פעילות הסברה ולמידה בכיתה של נורמות ההתנהגות בהסעה - בניית תוכנית התערבות מותאמת בצוות חינוכי טיפולי כחלק מעדכון התל"א או התח"י (עדכון תח"י באמצעות הצוות הרב מקצועי של בית הספר) עם מומחה תחום המוגבלות או התנהגות בשיתוף התלמיד והוריו, שתכלול אנשי טיפול, ותדגיש את מעורבות המלווה כדמות משמעותית תומכת בזמן ההסעה - מתן הדרכה למלווה על ידי הצוות החינוכי-טיפולי בהתאם לתוכנית האישית של התלמיד - במקרים קיצוניים של התנהגות מסכנת חיים בהסעה – יש לשקול המלצה להשעיה מההסעה בשיתוף כל הצוות הרב-מקצועי, ההורים והרשות. - תישקל הגעה לבית הספר באחריות ההורים. - תישקל עם הרשות הסעה נפרדת לתלמיד הפוגע. חלק ג': אירועים חריגים חמורים במהלך ההסעה או בהמתנה לה דוגמות לאירועי אלימות בהסעות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים אירועי אלימות חמורים בהסעה המחייבים דיווח לרשויות החוק : - תקיפה גופנית שבה תלמידים נפגעים ונזקקים לטיפול רפואי - נשיאת נשק או מעשי אלימות הנעשים תוך שימוש בכלי נשק, בחומרים, בכלים או במכשירים מסוכנים. אירועי אלימות חמורים בהסעה שהדיווח עליהם לרשויות החוק נתון לשיקול דעת מנהל בית הספר - צילום תלמידים בזמן הסעה ושימוש לרעה בתצלומים - מעורבות או נוכחות באירוע אלימות חמור תוך כדי עידוד והתלהמות - הרס רכוש של תלמידים או של חלקי רכב ההסעה (מושבים, חגורות בטיחות, חלונות) אם הגיע למנהל בית הספר מידע מכל גורם שהוא על אירועים חריגים בזמן ה הסעה, ה המתנה להסעה או בזמן ה ירידה מ ה הסעה , יש לנקוט את התגוב ות שלהלן, בשיתוף ובתיאום עם הרשות המקומית: - כשיש חובת דיווח לרשויות החוק על העבירה שנעברה - בית הספר מחויב לדווח לעו " ס לחוק הנוער או למשטרה וכן לפיקוח הכולל ולרשות המקומית. - כשהדיווח לרשויות החוק נתון לשיקול דעתו של מנהל בית הספר, תתבצע פנייה לעובד סוציאלי לחוק הנוער או הגשת תלונה למשטרה תוך היוועצות עם מפקחי בית הספר. אם הוחלט לדווח לרשויות החוק והקטין הפוגע הוא מעל גיל 12 – יש להגיש תלונה במשטרה. כאשר הקטין הפוגע הוא מתחת לגיל 12 – יש לשקול האם להגיש תלונה במשטרה או לפנות לעובד סוציאלי לחוק נוער. - יש ליידע את הורי התלמידים המעורבים. - יש לכנס צוות משותף עם הרשות המקומית לטיפול מיידי באירוע. - יש ללוות את התלמיד הנפגע ולתמוך בו בעזרת אנשי המקצוע בבית הספר ( ה יועץ או ה פסיכולוג) . - על המנהל ל יזום פעילויות חינוכיות-טיפוליות: שיחות אישיות וקבוצתיות עם הפוגעים, עם הנפגעים ועם כלל תלמידי בית הספר, שיחות עם צוות המורים , הפניה לגורמים טיפוליים רלוונטיים ועוד . - אם הרשות המקומית תחליט להשעות באופן זמני את התלמידים המעורבים מההסעה יתבצע תהליך ה השעיה על ידי מנהל מחלקת חינוך ברשות המקומית לאחר התייעצות עם הגורמים החינוכיים-טיפוליים בבית הספר, תוך יידוע ההורים ושיתופם . השעיה מהסעה תהיה בבית הספר ה יסודי ל 2 - 1 ימים ובחינוך העל יסודי ל- 5 - 1 ימים. - אם מנהל מחלקת החינוך יחליט באופן שונה מ המלצת מנהל בית הספר (למשל להשעות בניגוד להמלצות המנהל) , הוא יידרש לנמק זאת. - יש לבנות תוכנית התערבות מותאמת כחלק מעדכון התל"א או תח"י בשיתוף התלמיד והוריו. - בניית תוכנית התערבות מותאמת כחלק מעדכון התל"א או תח"י , עם התלמיד והוריו, עם מומחה תחום המוגבלות או התנהגות ועם גורמים טיפוליים וכן הרחבת התוכנית לחיזוק התנהגות רצויה ו מתן תגובות יעילות להפסקת התנהגות שאינה רצויה - במקרים קיצוניים של התנהגות מסכנת חיים בהסעה – יש לשקול המלצה להשעיה מההסעה בשיתוף כל הצוות החינוכי טיפולי, ההורים והרשות - תישקל הגעה לבית הספר באחריות ההורים - תישקל עם הרשות הסעה נפרדת לתלמיד הפוגע. דוגמות לאירועי אלימות בהסעות תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים פגיעה מינית (יש לנהוג על-פי סעיף

2.1-2–2.1 בחוזר הוראות הקבע תשס /2(א), "התמודדות מערכת החינוך עם פגיעה מינית של תלמידים בתלמידים") שימוש בסמים (יש לנהוג על-פי ההוראות בחוזר מיוחד ו', התשנ"ח , "נוהל הטיפול בתלמיד המעורב בשימוש בסמים" ). - בניית תוכנית התערבות מותאמת כחלק מעדכון התל"א או תח"י , בשיתוף התלמיד והוריו ועם מומחה תחום המוגבלות או התנהגות והרחבת התוכנית לחיזוק התנהגות רצויה ו מתן תגובות יעילות להפסקת התנהגות שאינה רצויה . - מנהל בית הספר וצוותו יקיימו דיון בשיתוף מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית לא יאוחר מ-3 ימים מתאריך התרחשות האירוע למטרת בנייה של תוכנית משותפת . ככלל, לשם קיום הליך הוגן יש לשמוע את התלמיד ו את הוריו. הצוות יהיה רשאי לנקוט תגובה משמעתית , לרבות השעיה (בהתאם להנחיות השעיה בסעיף

5.3.11), לצד ההתערבות ה חינוכית- טיפולית. בשיקול הדעת יש להתחשב בהיבטים האלה : - חומרת האירוע ( ראו תבחינים להערכת חומרת אירוע סעיף

5.3.1 ) - ה צורך בהגנה על התלמיד הנפגע (הפרדה בתוך בית הספר או השעי י ת התלמיד הפוגע או הרחקתו) .

5.3.7 טיפול באירועי פגיעה בבעלי חיים ראו פרק ג' בחוזר זה, סעיף

3.7, טבלה ה'.

5.3.8 שותפות ההורים והמוסד החינוכי וטיפול באירועי אלימות שהורים מעורבים בהם ראו פרק ג בחוזר זה, סעיף

3.8, טבלה ו'.

5.3.9 פגיעת עובדי הוראה בתלמידים ובילדי גן ראו פרק ג' בחוזר זה, סעיף

3.9, טבלה ז'.

5.3.10 בעלי תפקידים - תפקידיהם ביישום ההנחיות והנהלים לבניית אקלים בטוח ולצמצום האלימות ראו פרק ג' בחוזר זה, התמודדות עם אירועי אלימות, סעיף

1.6.

5.3.11 הנחיות להשעיית תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ולומדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד השעיה היא הרחקת תלמיד לפרק זמן קצוב מפעילות שבשיגרה בתוך בית-הספר או מחוץ לבית-הספר כחלק מהמדיניות של המסגרת החינוכית. השעיה משמשת תגובה ברורה של הצבת גבולות מצד צוות בית הספר ומעבירה מסר חד-משמעי נגד הפרות משמעת חמורות או התנהגות אלימה. תפקיד מערכת החינוך, אנשי החינוך והמטפלים לתמוך בתלמיד ובמשפחתו בשעות משבר קשות ומאתגרות. במערך השיקולים לקביעת תהליך הטיפול והתגובה יש להתחשב בהיבטים שונים ובכללם במצב המשפחה ובהשפעה על המשפחה כתוצאה מהשעיית התלמיד ושהייתו בביתו. השימוש בהשעיה לתלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים, שלומדים בכיתה לחינוך רגיל ולתלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד ייעשה רק במקרים של אירועים חמורים ביותר. הפעלת השעיה תחייב את מפקח החינוך המיוחד על המסגרת החינוכית, את מנהל המסגרת החינוכית ואת הצוות החינוכי טיפולי להליך ברור, קפדני ומעמיק, שבמסגרתו יש לבדוק אם מוצו השלבים האפשריים האחרים לטיפול, ואם אפשר להשפיע ולשפר את התנהגותו של התלמיד בדרכים חינוכיות וטיפוליות, באופן המותאם להבנתו, תפקודו וצרכיו ובהתחשב ביכולת הצוות המקצועי והתלמידים במסגרת להכילו בתהליך זה. כדי ש התהליך החינוכי ובכללו השעיית התלמיד יהיה מבוסס על הסכמה ועל שיתוף פעולה של כל המבוגרים המשמעותיים, יש ליצור "ברית טיפולית" עם ההורים. מומלץ על השעיה פנים-בית-ספרית בשלב ראשון, מיצוי כל ההליכים במסגרתה ורק לאחר מכן לשקול השעיה בבית כשלב שני. במצב כזה ההשעיה היא חלק ממדרג תגובות מוסכם מראש , המקובל על ההורים ועל בית הספר כאחד. חזרתו של התלמיד לשגרה עשויה לעזור לו בהפנמת נורמות ההתנהגות המצופות ממנו בהמשך ו ב שילובו המוקדם ביותר במהלך הלימודים הרגיל.

א. השעיית תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים מהסל המוסדי הלומדים בכיתה לחינוך רגיל נוהל השעיית התלמידים ייושם על-פי נוהל ההשעיה בחינוך הרגיל (סעיף

2.3). ההחלטה על ההשעיה תיעשה בצוות חינוכי טיפולי ובשיתוף איש מקצוע רלוונטי מתחום החינוך המיוחד.

ב. השעיית תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים עם סל אישי ולומדים בכיתה לחינוך רגיל ותלמידים הלומדים בכיתות החינוך המיוחד ובמוסדות לחינוך מיוחד נוהל השעיית תלמידים אלו ייושם על-פי הנהלים שלהלן: הליכי טרום השעיה - קי ו ם שיח בצוות חינוכי טיפולי ואפי ו ן תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. - יש לקבוע מדיניות בית-ספרית ברורה וידועה לצוות, להורים ולתלמידים לגבי הסנקציות המופעלות במקרים של אלימות, לרבות השעיה בבית הספר ומחוצה לו, , על-פי עקרונות חוזר זה והמודל המוצע לגבי תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים בטבלאות א' ו-ב' בחוזר זה. - בחינת מרכיבי התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) של התלמיד, התאמתה למורכבות ולמהות המוגבלות ולתחום ההתנהגות, הערכת אופן יישומה ויעילותה תיעשה בהיוועצות בצוות החינוכי טיפולי, בשיתוף התלמיד וההורים. - יש לבסס ולמצות תהליכי מניעה מתאימים מתוך הבנה וזיהוי מקצועי של מוקד ההתנהגות של התלמיד והמניעים המפעילים את התנהגותו. - יש ליצור "ברית טיפולית" בין המבוגרים המשמעותיים במסגרת החינוכית ובשיתוף פעולה עם ההורים כחלק מ התוכנית ה חינוכית-טיפולית . - אם ההשעיה מחוץ למסגרת הלימוד מייצרת תנאים המסכנים את התלמיד המושעה, תיבחר תגובה חלופית להשעיה. במצב זה יש להעדיף השעיה בתוך המסגרת החינוכית שבה התלמיד לומד. הפעלת הליך ההשעיה - יש לקיים הליך הוגן ולאפשר לתלמיד להציג את גרסתו לפרטי האירוע, באופן מותאם לתפקודו. - קבלת החלטה על ידי הצוות החינוכי טיפולי על סוג ההשעיה – תוך או חוץ בית-ספרית – תיעשה בהלימה לנסיבות ולנתונים שבידי הצוות. יש לקבל את אישורו של המפקח על החינוך המיוחד להחלטה. - מהלך הדיון בדבר ההשעיה ונימוקיה יתועדו כפרוטוקול ויתויקו בתיק התלמיד. פרוטוקול הדיון יועבר למפקח עם הפניה לאישור ההשעיה. השעיה תוך בית-ספרית - מיסוד תהליכים מקצועיים ומוגדרים של השעיה תוך-בית-ספרית כשלב בהחזרת התלמיד לכיתתו תוך שיתוף פעולה של מבוגרים משמעותיים, כולל ההורים, יעביר לתלמיד מסר שאין מוותרים לו ואין מוותרים עליו. מיסוד זה יסייע בתהליך הרגיעה, החזרת השליטה והביטחון לתלמיד ולסובבים אותו. - בהליך של השעיה תוך-בית-ספרית ישולבו רכיבים או היבטים שיבטיחו את ה י שאר ו תו של ה תלמי ד במעגל נוכחות של מבוגרים משמעותיים , אשר יספקו סביבה מרגיעה ומכילה (אך לא מחזקת את ההתנהגות השלילית), ייצרו מרחב חינוכי וטיפולי מוגן עבורו ועבור הסובבים אותו, תוך בחינת מצבו, ויאפשרו זמן להתייעצות כוללת של המטפלים בו בשיתוף עם הוריו. - השעיה בתוך המסגרת החינוכית תיעשה בהשגחת מבוגר בהתאם לאפשרויות המסגרת החינוכית. על המסגרת להיערך למצבים אלו מבעוד מועד ולהבנות מהלכים קבועים שיאפשרו יישום ההשעיה תוך תיעול משאבי תגבור, קביעת מקום מוגן, הגדרת בעלי התפקידים שילוו את תוכנית ההתערבות (מורה בשעות פרטניות, מורה מלווה מומחה, איש צוות, העברה זמנית לכיתה מקבילה וכדומה), הגדרת מטלות לימודיות משמעותיות בליווי על-פי הצורך ועוד. משך זמן ההשעיה ייקבע על-פי הטבלאות, בדומה להשעיה מחוץ למסגרת החינוכית. - את ההשעיה בתוך המסגרת תלווה תוכנית כתובה, מותאמת לתלמיד, לתפקודו ולצרכיו, שתשולב בתוכנית האישית (תל"א או תח"י ) של התלמיד. התוכנית תכלול מדדי הצלחה, תהליכי מעקב, מישוב ובקרה מתועדים, שיהיו שותפים להם הצוות, התלמיד והוריו. השעיה חוץ בית-ספרית - יש להשתמש בהשעיה מחוץ למסגרת החינוך רק בעקבות אירועים חמורים ביותר, המסכנים את התלמיד ואת סביבתו, אשר חזרו ונשנו, ומוצו לגביהם תגובות חינוכיות אחרות. כל זאת בתנאי שההשעיה בין כותלי בית הספר אינה נותנת מענה הולם ומידתי ואיננה מסייעת לשינוי הנדרש. - ההחלטה על השעיה מחוץ למסגרת החינוכית תתקבל עם מפקח החינוך המיוחד ובאישורו בכתב. המפקח יקבל בקשה כתובה (נספח

3), ילמד את המקרה לעומקו ויבדוק כי מוצו כל אפשרויות התגובה ותהליכי הטיפול. בהתאם לכך יאשר או ידחה את הבקשה (נספח

4). - יש ליידע את הורי התלמיד לפחות יום אחד לפני מועד ההשעיה בטלפון ובו-זמנית גם במכתב עדכני בסוף יום הלימודים. - אין להשעות תלמיד או להזעיק את הוריו באמצע יום הלימודים, למעט במקרים שבהם נשקפת סכנה מיידית לו או לסביבתו. - יש לשתף את ההורים בנסיבות ובשיקול הדעת שהובילו להשעיית ילדם ולהעביר מסר חד-משמעי שאינו מאפשר הפרת סמכות והתנהגויות אלימות במסגרת החינוכית. בד בבד יש להפגין אמונה ביכולתו של התלמיד לשנות את התנהגותו. - יש לתעד את האירוע בתיק התלמיד. - יש לתת לתלמיד המושעה משימה חינוכית לביצוע במסגרת החינוכית או בבית בתיאום עם הוריו (על-פי הרלוונטיות של המקרה). - יש לבחון את הצורך בהתערבות של גורמים אחרים מחוץ למערכת החינוכית בטיפול בתלמיד באישורם של ההורים. - המחנך או איש צוות משמעותי עבור התלמיד יקיימו קשר עם התלמיד המושעה ועם משפחתו מדי יום לאורך כל תקופת ההשעיה כדי לשמור על רציפות שתאפשר חזרה מיטבית למסגרת החינוכית. - טווח זמן ההשעיה ייקבע בתקנון בית הספר, אך משך ההשעיה יוחלט לגבי כל מקרה לגופו ויהלום את תפקודו של התלמיד ואת תוכניתו האישית. הוא יותנה בהחלטת הצוות החינוכי טיפולי ובכל מקרה לא יעלה על הקבוע בחוזר זה. הליכים לאחר ההשעיה חזרתו של התלמיד לשגרה תתבצע כחלק מתוכנית כוללת שתאפשר לו הפנמה של נורמות ההתנהגות המצופות ממנו בהמשך ותוביל לשילובו בחזרה בהקדם האפשרי למהלך הלימודים הרגיל. - עם חזרתו למסגרת החינוכית יש לזמן את התלמיד ואת הוריו לשיחה אישית. יש לעדכן את תוכניתו האישית בהתאם לרמת תפקודו ויכולתו של התלמיד ולעבות את מערך התמיכות בו כדי להבטיח את הצלחת התהליך. - לאחר חזרת התלמיד למסגרת יש לקיים מפגשי מעקב שמטרתם לבנות רשת תמיכה ובקרה על התנהגותו. - יש לתעד את התהליך החינוכי לאורך זמן, כדי לבחון את יעילות ההתערבות ולהפיק לקחים בהתאם. 5 .4 טיפול באירועים חריגים בגן הילדים - תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים ולומדים בגן לחינוך רגיל ובגן לחינוך מיוחד

5.4.1 כללי אקלים בטוח בגן הילדים הוא גורם מרכזי המשפיע על התפתחות הביטחון האישי של כל ילד, מאפשר לכל פרט לגבש זהות ודימוי עצמי חיובי ומוביל לרכישת חוקים חברתיים וכישורי חיים הבונים תחושת שייכות חברתית. סביבה מוגנת ומכילה מבססת אצל הילדים הצעירים התנהגויות מותאמות לגיל ולסביבה. הכניסה למסגרת החינוכית משמשת עבור הילדים מפגש ראשון עם העולם הסובב ועם דרישותיו במעבר מתרבות המשפחה והסביבה הקרובה של הילד אל העולם הרחב. גורמים רבים משפיעים על אופי ההתנהגות החברתית של הילד בגיל הרך. התנהגותו מושפעת מגורמים חיצוניים, כמו התרבות והחברה שבה הוא גדל ומגורמים כמו מזג ואפיונים אישיותיים. לסביבה החינוכית יש יכולת לכוון ולווסת את הביטויים ההתנהגותיים והרגשיים. כדי ליצור אקלים חינוכי מיטבי יש ליישם תוכנית מערכתית מתוכננת, עקבית וארוכת טווח, המבססת בו-זמנית אקלים בטוח, לקידום הרווחה הנפשית של כל ילד ולהתמודדות עם קשיים רגשיים כאשר הם עולים, תוך מניעת התנהגויות בעלות אופי תוקפני, בלתי מותאם או מסוכן. יש ליישם בו זמנית את התוכנית, הן ברמה מערכתית הן ברמה פרטנית. כמו כן חוזר זה עוסק בהתנהגות בלתי מותאמת בעלת אופי מיני. בגיל צעיר התנהגויות אלימות והתנהגויות לא מותאמות בעלות אופי מיני מקורן בדרך כלל בגורמי סיכון דומים. על כן דרכי ההתמודדות עמן וההתערבות החינוכית והטיפולית יהיו לרוב דומות ומובאות יחד בחוזר זה. תפיסה זו מחזקת את היכולת של הצוות החינוכי והטיפולי להתמודד באמצעים חינוכיים עם התנהגויות לא מותאמות ללא תיוג מוקדם. 5 .4.2 הנחות יסוד ועקרונות מנחים ליצירת אקלים מיטבי וסטנדרטים לתרבות ולאקלים מיטביים בגן הילדים ראו פרק ד' בחוזר זה, היערכות מערכתית ליצירת אקלים חינוכי בטוח ולמניעת אלימות והתנהג ויות לא מותאמות בגן הילדים, ס"ק 4 .2 ו-

5.3.

5.4.3 התמודדות עם התנהגויות חריגות בגן הילדים פרק זה עוסק במצבים קיצוניים או מתמשכים שהצוות החינוכי מזהה כמצבים שבהם תפקוד הילדים או הצוות בגן נפגע. על הגננת לבחון התנהגויות בגן ולקבוע את חומרתן על-פי התבחינים המפורטים להלן (ככל שההתנהגות עונה על תבחינים רבים יותר היא תסווג כחמורה יותר): פגיעה חוזרת בילדים או במבוגרים בגן פגיעה חוזרת ונשנית ברכוש הגן ההתנהגות היא בעלת עצמה רבה (התפרצות זעם, השתוללות וכיוצא באלה) פגיעה פולשנית חמורה לגופו של האחר התנהגות הילד הפוגע יוצרת מעגלי אלימות נוספים בגן. האירוע פוגע בהתנהלות השגרתית בגן הילדים, גן הילדים מתקשה להמשיך להתנהל ולתפקד, והאירוע נתפס כמשברי. התוכנית החינוכית וניסיונות מתן עזרה והרגעה על-ידי צוות הגן לא שיפרו את ההתנהגות. ההתנהגות החריגה כרוכה במניפולציה או באיום ומשליטה פחד בקרב הילדים. במהלך גיבוש תוכנית ההתערבות חשוב לקיים שיח בצוות חינוכי טיפולי ולאפיין את תפקודו הכללי של התלמיד בהתייחס להיבטים שונים ובכללם יכולותיו של התלמיד להבנת מצבים חברתיים על רקע מאפייני המוגבלות, תפקוד קוגניטיבי רגשי וכדומה. יודגש כי כל התנהגות אלימה של כל תלמיד מחייבת התייחסות ותוכנית התערבות מקצועית בהתאמה למאפייני התלמיד ו ל צרכיו. בהתאם לשיח בצוות החינוכי טיפולי תגובש תוכנית ההתערבות בהתבסס על הטבלה שלהלן: טבלה ו' : דיווח, התערבות וטיפול בהתנהגויות ח ריגות בגן הילדים טווח התגובה תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים קושי משמעותי בהבנת מצבים חברתיים חלק א': דיווח, פנייה והתערבות חינוכית-טיפולית אפשרויות הדיווח והפנייה - דיווח על האירוע למפקחת הגן. אם האירוע התרחש בחטיבה צעירה יש לדווח למנהל בית הספר ולמנהל החטיבה. - היוועצות עם פסיכולוג הגן, מומחה תחום הגיל הרך, מוגבלות, התנהגות מהמתי"א והיועץ החינוכי. יש לבחון עם המפקח, פסיכולוג הגן, מנהל המתי"א והיועץ החינוכי האם המקרה מתאים להיוועצות עם עובד סוציאלי לחוק הנוער והאם קיימת חובת דיווח. אם המקרה נמצא מתאים - יש להיוועץ בעו"ס לחוק הנוער*. במקרים של חשד להזנחה או להתעללות קיימת חובת דיווח לעו"ס לחוק הנוער . כשיש חובת דיווח - המשך ההתערבות בגן ייקבע בשיתוף עם עו"ס לחוק הנוער. יש ליידע את ההורים, לשתפם ולקבל מהם כל מידע שעשוי לתרום לטיפול בילד. אם בוצע דיווח לעובד הסוציאלי לחוק הנוער יש לקבל את אישורו לפני יידוע הורים. התערבות חינוכית וטיפולית ונקיטת דרכי מניעה והתמודדות על ידי הגננת בתוך הגן - הפסקת האירוע ו הכוונה מחודשת של התלמיד להתנהגות הרצויה - הרחקה לפרק זמן מוגדר וקצוב (מותאם גיל) ממקום האירוע והחזרה לפעילות הגן תוך עידוד התנהגויות נאותות - בירור מותאם עם הילד, שיקוף ותובנות להתנהגות עתידית ראויה - איסוף מידע ותיעוד על-ידי צוות הגן תוך בחינת ההקשרים ש בהם ה התנהגות ה אלימה מתרחשת - שיחה וטיפול בילד שנפגע, יידוע הוריו וליווי הילד ומשפחתו על-ידי פסיכולוג או יועץ - יידוע ההורים, שיתופם וקבלת מידע מהם - פסיכולוג הגן או מומחה תחום הגיל הרך, מוגבלות, התנהגות מהמתי"א ילווה את תוכנית ההתערבות בהתאם לצרכים. בנוסף אפשר לפנות ליועץ חינוכי לצורך ליווי תוכנית ההתערבות תוך חלוקת תפקידים בין אנשי המקצוע. אנשי המקצוע ילוו את מנהלת הגן ואת הצוות ויתמכו בהם ביישום תוכנית ההתערבות בהתאם לצרכים, תוך חלוקת תפקידים בין אנשי המקצוע. - ביקור בית של הגננת על-פי שיקול דעתה, בתיאום עם הורי הילד ובהסכמתם - מעקב אחר תפקוד הילד בעקבות יישום תוכנית ההתערבות - פנייה להיוועצות בצוות החינוכי טיפולי התומך בגן לצורך בחינה מחודשת של התוכנית האישית ( התל"א או תח"י ): מומחי תחום הגיל הרך, מוגבלות, התנהגות, מקצועות הבריאות, יועץ הגן או פסיכולוג הגן, תוך שיתוף ההורים - מתן מענה מותאם לצורכי הילד תוך המחשה תקשורתית של ההתנהגות הרצויה בהלימה לתוכנית האישית (תל"א או תח"י ) ולתוכנית הגן לשם מניעת התנהגות זו ו לשם עידוד התנהגות רצויה (באמצעות שימוש בסמלים, בתמונות, בסיפור חברתי וכיוצא באלה ) * יש להיוועץ בעובד סוציאלי לחוק הנוער באשר להיבטים של חובת דיווח במקרים האלה: - כאשר יש חשד כי הילד נפגע על ידי בן משפחה או אחראי. במקרה זה יש לפנות בהתאם להנחיות המתאימות. במקרים של חשד לפגיעה ע ל ידי בן משפחה אין לשתף את הוריו של הילד אל א בהנחיית עו"ס לחוק ה נוער. כמו כן יש לפעול בהתאם ל סעיף

2.11-11 ב חוזר הוראות הקבע סט/3(ב), "חובת הדיווח על עבירה בקטין וחקירת תלמידים כקרבנות או כעדים" . - במקרים של חשד לפגיעה ע ל ידי איש חינוך ( ראו ס "ק

3.9 בחוזר זה) - כאשר הצוות המקצועי מעריך כי נמנע מהילד טיפול שהוא זקוק לו - כאשר ההתנהגות של הילד היא אלימה באופן חריג ובלתי מותאמת - כאשר ההתנהגות של הילד היא חריגה, בלתי מותאמת ובעלת אופי מיני טווח התגובה תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים - על-פי הצורך ובהתאם לשיקול הדעת של הצוות החינוכי טיפולי, הפניית הילד ומשפחתו להיוועצות או להערכה ולאבחון של אנשי מקצוע נוספים: פסיכיאטר, נוירולוג ואחרים. - עדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) והתאמתה לתפקוד על - ידי ה צוות החינוכי טיפולי או צוות רב מקצועי של הגן לפי העניין של הגן תוך בניית תוכנית מניעה, תגובה וטיפול עקביים , בהתייעצות עם מומחה תחום, עם ההורים וכל גורם רלוונטי אחר - אפשר להרחיק את הילד מפעילות בתוך כותלי הגן, תוך התגייסות כל הצוות החינוכי טיפולי על-פי תוכנית מותאמת כתובה, לצורך שינוי התפקוד ההתנהגותי של הילד והפנמת ההתנהגות הרצויה. התוכנית תיושם תוך היוועצות במומחה תחום הגיל הרך, המוגבלות, התנהגות, מקצועות הבריאות ושיתוף פעולה עימו ובשיתוף ההורים ובליווי מבוגר משמעותי, תוך בדיקה יום-יומית של האפקטיביות שלה ומתן משוב לילד. חלק ב': כינוס צוות חינוכי טיפולי בשיתוף הרשות המקומית במקרים חריגים שבהם הפעולות הנזכרות בחלק א' לא הובילו לשיפור, יש לכנס צוות חינוכי טיפולי מורחב כמפורט להלן: בראש הצוות יעמוד המפקח על הגן, וישתתפו בו הגננת, פסיכולוג הגן, מנהל המתי"א או מומחה תחום מטעמו, יועץ לגיל הרך, מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית או נציגו וגורמים מקצועיים נוספים לפי הצורך, כמו נציגי רווחה. - אם נדרשת השתתפותם של גורמים רלוונטיים נוספים הקשורים בטיפול בילד יש להחתים את ההורים על טופס ויתור סודיות. - יש להזמין את הורי הילד לישיבת הצוות החינוכי טיפולי ולאפשר להם להשמיע את דבריהם במטרה לאפשר הליך הוגן ולעודד שיתוף פעולה בקידום תהליך ההתערבות. - על הגננת להציג בדיון את תיעוד האירועים החריגים, את דרכי הטיפול שננקטו בגן ואת התוכנית האישית שנבנתה לילד. יש להקפיד בדיונים על צנעת הפרט ועל חסיון הפרטים. טווח התגובה תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים תלמידים המגלים הבנה של מצבים חברתיים סמכויות הצוות - הצוות יכול לעבות את תוכנית ההתערבות של הגן באמצעות הנחיה וליווי של גורמים טיפוליים, מומחה תחום הגיל הרך, המוגבלות, ההתנהגות, בתיאום עם הורי הילד ובהסכמתם. - ככלל, אין להשתמש בהשעיה בגן הילדים. במקרים חריגים מאוד, ולאחר שהובא לידיעת ההורים בעבר כי הילד מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, ורק באישור מפקחת המחוז, אפשר להשאירו בבית ליום אחד בלבד (ולכל היותר ל-3 ימים מצטברים במהלך שנת לימודים אחת, (ראו ס"ק

5.4.4, הנחיות לטיפול בהתנהגויות חריגות בגן הילדים). - אם הישארותו של הילד בבית עלולה לסכן אותו יש להימנע מכך. העברת הילד לגן ילדים אחר, שבו הוא צפוי להסתגל בצורה טובה יותר, תתנהל בהתאם להנחיות בס"ק

5.4.4. סמכויות ה צוות - לערב גורמי רווחה לטיפול בילד ובמשפחתו. - במקרים חריגים מאוד, ולאחר שהוועדה התריעה בפני ההורים כי הילד מסכן את עצמו ואת סביבתו, אפשר לפנות למנהל המחוז כדי שיאשר השעיה של הילד מהגן עד למציאת פתרון הולם למוגנות הילד וילדי הגן. - חזרתו של הילד מההשעיה ת י עשה לאחר פגישת הגננת והצוות החינוכי טיפולי עם ההורים, תוך ניסוח החלטות משותפות והסכמות בכתב ה מבהיר ות את הציפיות מהמסגרת, מהורי הילד ו מה ילד. - עדכון התוכנית האישית (תל"א או תח"י ) בהתאם להחלטות, בשיתוף מומחה תחום הגיל הרך, מוגבלות, התנהגות מהמתי"א , וכן ההורים והילד. - ניהול מעקב מתמשך ודיווח בתדירות קבועה לחברי הוועדה. - אם לא חל שינוי בהתנהגות הילד ומוצו כל ההליכים החינוכיים והטיפוליים בגן, אפשר להפנות את הילד לוועדת זכאות ואפיון לצורך דיון בעניינו. - אם על-פי חוות דעת הצוות החינוכי טיפולי לא השתנו הנסיבות ואין צורך בשינוי הגדרת מוגבלות הילד וסוג המסגרת, ויש צורך בהעברה לגן אחר, יש להפנות את הדיון ישירות לוועדת שיבוץ. - אם חל שינוי בנתוני הילד ובנסיבות יש להפנות את עניינו של הילד לוועדת זכאות ואפיון. - העברת הילד לגן ילדים אחר, שבו הוא צפוי להסתגל בצורה טובה יותר, תתנהל בהתאם להנחיות בס"ק

5.4.4.

5.4.4 הנחיות לטיפול בהתנהגויות חריגות בגן הילדים כאשר ילד מגלה התנהגויות חריגות, לצד הצבת גבולות ברורה, חשוב שהגננת תהיה זמינה ורגישה לצרכיו, תוך שמירה על כבודו. יש לבצע הכוונה מחודשת להתנהגות רצויה ומותאמת ליכולותיו של התלמיד, ולהקפיד על מתן משוב חיובי על כל שיפור בהתנהגות. על הגננת לשמש גורם מגן, מרגיע ומסייע. במקרים חריגים מאד ולאחר שהובא לידיעת ההורים בעבר כי הילד מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, ולאחר שמוצו כל דרכי הטיפול וההתערבות, והתקבל אישור להשארה בבית ליום אחד, יש להקפיד על ההיבטים הבאים: - על הגננת ליצור קשר עם הילד בזמן שהותו בבית, לשמור על הרצף החינוכי וכן לפעול להשתלבותו בגן. - חשוב להמשיך ליישם את התוכנית האישית (תל"א או תח"י ), לקיים מפגשי מעקב ולהתאים מענים בהתאם לצורך. יש לתעד את התהליך החינוכי לאורך זמן כדי לבחון את יעילות ההתערבות ולקבל החלטות בהמשך.

5.4.5 הוצאת תלמיד ושיבוצו במסגרת חינוכית חדשה

א. תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים מסל השילוב או מהסל האישי החלטה לגבי הוצאת ילד מגן הילדים ושיבוצו במסגרת אחרת בחינוך הרגיל המתאימה להמשך לימודיו תתקבל בצוות חינוכי טיפולי, שיכלול צוות חינוך מיוחד: מפקח חינוך מיוחד או מי מטעמו, מומחה תחום הגיל הרך, מוגבלות, התנהגות, גננת שילוב ונציג הרשות. הליך זה יתקיים בהסכמת ההורים. אם חל שינוי בנסיבות ובראיות שהוצגו בצוות החינוכי טיפולי, כך שיש לדון בסוג המוגבלות או בסוג המסגרת המתאימה לילד, יש להעלות את הנושא לדיון בוועדת זכאות ואפיון (ראו חוזר הוראות הקבע מס' 0287, "יישום חוק החינוך המיוחד : ועדות מתוקף חוק - ).

ב. תלמידים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד החלטה לגבי הוצאת ילד ושיבוצו במסגרת אחרת המתאימה להמשך לימודיו תתקבל בצוות חינוכי טיפולי של המסגרת (כולל מפקח חינוך מיוחד או מי מטעמו) או ועדת זכאות ואפיון, בשיתוף ההורים ובהתאם לנסיבות המפורטות: - אם הגדרת מוגבלות הילד וסוג המסגרת אינם משתנים יש להעביר את הנושא לדיון בוועדת שיבוץ ברשות, בשיתוף המפקח על החינוך המיוחד ונציג השירות הפסיכולוגי (ראו חוזר הוראות הקבע תשנ"ט 8א', "שיבוץ תלמידים במסגרות החינוך המיוחד" ) - אם חל שינוי בנסיבות ובראיות ויש לדון בסוג המוגבלות או בסוג המסגרת מחדש, יש להעלות את הנושא לדיון בוועדת זכאות ואפיון (ראו חוזר הוראות הקבע מס' 287, "יישום חוק החינוך המיוחד : ועדות מתוקף חוק).

5.4.6 טיפול באירועי אלימות בגן ש מעורבים בהם הורים או קרובי משפחה ראו ס"ק

4.6 בפרק ד' בחוזר זה, התמודדות עם אירועי אלימות, טבלה ב'.

5.5 נוהל השהיית תלמיד שלו בעיות אלימות ומשמעת חמורות מלימודים במסגרת חינוכית לצורך התערבות רפואית פרק זה עוסק בנוהל השהיית תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים, שאינו יכול ללמוד במסגרת החינוכית על רקע התנהגות אלימה וקשה או בעיות משמעת חמורות הנובעות ומושפעות ממצבו הרפואי ומסכנות את התלמיד או את סביבתו. השהיה (להבדיל מהשעיה) פירושה עיכוב או דחיית לימודיו של התלמיד ושהייתו בבית עד לחמישה ימים לצורך בירור וטיפול במצבו הרפואי מחוץ למסגרת החינוך, כגון: צורך בהערכה, בהסתכלו ת , ב התערבות רפואית, התערבות לאיזון תרופתי ועוד . נוהל זה יופעל רק במקרי קצה וכמוצא אחרון ולאחר שנמצא כי אין די בתהליכים החינוכיים והטיפוליים בלבד כפי שיושמו במסגרת החינוכית עד כה.

5.5.1 עניינו של התלמיד יעלה לדיון בצוות חינוכי טיפולי הכולל את מנהל המסגרת, הצוות החינוכי-טיפולי בו לומד התלמיד, פסיכולוג בית הספר לדיון יוזמנו רופא המסגרת או רופא מחוזי, או רופא פסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה ככל הניתן בדיו זה ישתתף גם עובד סוציאלי, התלמיד (בהתאם לתפקודו), ההורים וכל גורם רלוונטי מהקהילה או מטעם ההורים ובאישורם. נוהל זה ייושם בשיתוף מפקח המסגרת.

5.5.2 תהליך ההתערבות החינוכית והטיפולית בתלמיד (בהלימה לחוזר מנכ"ל זה) וכן ישיבות הצוות החינוכי טיפולי יתועדו, ובכלל זה החלטות המנהל והמפקח. המידע החינוכי והטיפולי המתועד יעמוד לרשות ההורים.

5.5.3 התהליך מחייב את המפקח על המסגרת החינוכית,   את מנהל המסגרת החינוכית ואת הצוות החינוכי טיפולי להליך ברור, קפדני ומעמיק. יש לבדוק אם מוצו השלבים לטיפול במסגרת ואם אפשר להשפיע על שינוי או שיפור בהתנהגותו של התלמיד בדרכים חינוכיות וטיפוליות, באופן מותאם להבנתו, לתפקודו ולצרכיו.

5.5.4 יש להתחשב בכלים החינוכיים והטיפוליים העומדים לרשות הצוות המקצועי במסגרת ולבחון אם אפשר להמשיך את לימודיו הסדירים של התלמיד בלי שיפגע או יסכן את עצמו ואת סביבתו.

5.5.5 עקרונות הפעולה

א. בסמכות הצוות החינוכי טיפולי הכולל במידת האפשר גם את רופא המסגרת או הרופא המחוזי או הרופא הפסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה , להמליץ למנהל המסגרת על השהייתו של התלמיד מלימודיו במסגרת על רקע בירור או טיפול רפואי.

ב. מנהל מוסד החינוך וצוותו יבססו החלטתם על מידע מקיף שיובא לדיון, הכולל גם חוות דעת ומידע שהתקבל רופא המסגרת או רופא מחוזי או רופא פסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה, בכפוף לאישור ההורים.

ג. יודגש כי השהיה לצורך התערבות רפואית תתבצע רק בהמלצתו המקצועית של רופא המסגרת או רופא מחוזי או רופא פסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה בכפוף לאישור הוריו (דעת הצוות החינוכי טיפולי אינה מספקת לשם כך).

ד. אם החליט מנהל המסגרת על הפעלת הנוהל, יפנה בבקשה בכתב למפקח לשם קבלת אישור להפעלתו (נספח

5), תוך שיתוף ההורים.

ה. מפקח המסגרת החינוכית ידחה או יאשר את הבקשה בכתב באופן מיידי וישלח העתק למנהל המחוז (נספח

6).

ו. הפעלת הנוהל תהיה עד ל חמישה ימים . במהלך ימים אלו יקיים הצוות החינוכי והטיפולי קשר רציף עם התלמיד ועם משפחתו.

ז. במקרים חריגים שבהם מבקש מנהל המסגרת להאריך את תקופת ההשהיה ליותר מחמישה ימים, יש לפנות במכתב למנהל המחוז בצירוף כל המסמכים החינוכיים, הטיפוליים והרפואיים לשם קבלת אישור חריג. הפנייה תיעשה רק לאחר בדיקה מעמיקה עם ההורים לגבי מצבו העדכני של התלמיד ובאישור מפקח המסגרת. תשובת מנהל המחוז תישלח בהקדם האפשרי.

ח. מנהל המחוז ידחה או יאשר את הבקשה. העתק יישלח בהקדם האפשרי אל המפקח ולמנהל המסגרת. מנהל המסגרת ישלח את האישור להורים. יש להקפיד על תיעוד ההליך.

ט. במקרים אלו ימשיך צוות המסגרת החינוכית לשמור על קשר רציף עם התלמיד ומשפחתו, יגיע לביקורי בית ויהיה מעורב בתוכנית התמיכה של התלמיד בביתו. מומלץ כי רופא המסגרת או הרופא המחוזי ימשיך גם הוא את הקשר המקצועי עם הרופא הפסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה. הביקורים והבירורים יתקיימו באישור ההורים.

י. צוות המסגרת החינוכית יעמוד לרשות כל גורם בקהילה שההורים אישרו לשם היוועצות ולטובת קידום חזרתו של התלמיד ללימודים סדירים. יא. תלמיד שהושהה מלימודים מסיבות רפואיות יחזור ללימודיו מלווה במסמך רפואי מטעם רופא פסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה המאשר את חזרתו.

6. נספחים נספח 1: בניית תכנית אישית לתלמיד שמגלה בעיות התנהגות או אלימות תכנית אישית לתלמיד שמגלה בעיות התנהגות או אלימות משמשת לצורך קידום התלמיד, שיפור התנהגותו, צמצום התנהגויות אלימות או מסכנות, העלאת תחושת הערך העצמי וטיפוח ערך הכבוד לזולת. התכנית האישית מבוססת על איתור הכוחות והקשיים של התלמיד בתחומים השונים: הלימודי, הרגשי, החברתי, המשפחתי וההתנהגותי, לשם גיוס כוחותיו לתמיכה בקשייו . התכנית תבוא לידי ביטוי בשתי רמות: - ברמה המערכתית: צוות בית הספר מחויב לבנייה של מבנים וסדירויות שמסייעים באיתור תלמידים שמועדים להתנהגויות מאתגרות. כמו כן הצוות מחויב ליישום התערבות מונעת בעזרת תכנית שכוללת יצירת אקלים בית ספרי מוגן ובטוח, לצד מרכיבים המקדמים יחסים ותקשורת מיטבית עם הורי התלמידים, יחסי אמון וביטחון עמם. - ברמה הפרטנית: צוות בית הספר מתבקש לבנות תכנית אישית לתלמידים שהיו מעורבים באירוע אלימות חמור. התכנית היא מרכיב משמעותי בטווח התגובות הבית-ספריות שתופעלנה לאחר האירוע, כאשר עיקר משמעותה הוא בהיותה מרכיב טיפולי עבור התלמיד בטווח התגובה. עקרונות בבניית התכנית

1. איתור תלמידים בסיכון: האיתור יתבצע באמצעות ניתוח אירועים, דיווחים ופניות המגיעים אל הצוות המקצועי. צוות בית הספר יבנה מנגנונים שימסדו פנייה של הורים, מורים, אנשי צוות ותלמידים לשם יצירת שיתוף פעולה ומתן מענה לצרכים ייחודיים.

2. איסוף מידע והערכת מצבו של התלמיד: איסוף המידע יתבצע באמצעות תצפיות, שיחות אישיות עם התלמיד ועם הוריו, ביקור בית, אבחון פסיכולוגי ושיחות עם הצוות שמכיר את התלמיד. בתהליך זה חשוב לזהות הן את המצבים בהם ההתפרצות מתעוררת והן את המצבים בהם התלמיד מצליח לבטא את כישוריו ואת נקודות החוזק שלו. איסוף המידע יתנהל תוך שמירה על חיסיון המידע ועל צנעת הפרט.

3. שיתוף פעולה בין הגורמים: התכנית האישית המקיפה תיבנה תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים: המחנך, הסייעת, המורים המקצועיים, עובדי הוראה ממקצועות הבריאות והטיפול, מורת השילוב, היועץ החינוכי, הפסיכולוג, ההורים, התלמיד, וכן גורמים נוספים מן הקהילה, כגון עובד סוציאלי, מדריך ספורט ועוד.

4. יצירת ברית טיפולית עם ההורים: ברית זו היא תנאי מקדים והכרחי לבניית תכנית התערבות על כל מרכיביה. יצירת קשר ואמון בין צוות בית הספר לבין ההורים מאפשרת לתעל את הכוחות של כלל הגורמים לשם עזרה לתלמיד ומעצימה את תחושת המסוגלות של ההורים ושל צוות בית הספר. חשוב לזהות את המניע המשותף להורים ולצוות, שעיקרו הוא קידום התלמיד. דוגמאות לנושאים שאפשר לקדם באמצעות שיתוף פעולה בין צוות בית הספר להורים: מניעת דעה קדומה שלילית על התלמיד, סיוע לתלמיד לעמוד בתסכול ולתעל כעסים, יצירת מסגרת ברורה ועקבית שתצמצם את הפרות המשמעת שלו וכו '.

5. קביעת מטרות התכנית : בתכנית האישית יש להציב מטרות אופרטיביות קצרות-טווח וארוכות-טווח שתהיינה מקובלות על כל הצדדים. הפעולות הנבחרות יהיו מבוססות עלההיכרות עם התלמיד. יש להגדיר מטרות מדויקות, מדידות הידועות ומוסכמות על כלל שותפי התפקיד, חשוב שהתכנית תכלול חלוקת תפקידים בין הצוות החינוכי לבין ההורים והגורמים הנוספים השותפים בה.

6. קביעת דרכים למעקב ולהערכה: כדי להעריך את יעילותה של התכנית יוגדרו תחנות בדיקה בפרקי זמן עליהם יוחלט מראש. בתחנות אלו ייבדקו שינויים בתחומים השונים שהוצבו כמטרות התכנית וייערך בירור מהם היעדים שלא הושגו ומדוע. לפי צורך תוגדרנה מטרות נוספות. מרכיבי התכנית האישית המרכיב האחראים לביצוע דוגמאות לפעולות יצירת מרחב חשיבה מקדים לכתיבת התוכנית מנהל מוסד החינוך ומחנך הכיתה התמודדות עם תלמי ד מאתגר ע לול ה להוביל לפיצולים ו ל פירוק בתוך הצוות לפיכך חשוב שתוכנית תכלול ראייה רב ממדית של הילד, כמו גם בחירת המענים שצריכים לכלול התערבות במספר תחומים בו זמנית. לצורך הצלחת התוכנית השיח בצוות צריך להוביל לדיון עומק בהתייחס לתלמיד ולייצר שפה אחידה ועקביות ו א י נטגרטיביות בתגובות ו ב פעולות הצוות . בניית מערכת שעות מותאמת מנהל בית הספר בניית מערכת שעות מותאמת לתלמיד, למידה במסגרות מצומצמות בסוף יום הלימודים (תגבורים, שילוב ועוד). שילוב בשיעורים נוספים בהם באים לידי ביטוי תחומי החוזק של התלמיד: שיעורי חינוך גופני, מחשבים, אמנות ועוד. בניית מערכת מאווררת ומובנית: עבודה בחדר מחשבים, שהייה בחדר מרגוע ועוד. קיצור יום הלימודים באישור הפיקוח והרשות. מתן מענה לימודי מותאם מחנך הכיתה ומורה השילוב בניית תכנית לימודים מותאמת לתפקודו ולצרכיו של התלמיד התאמת חומרי הלמידה התאמת דרכי ההערכה והמבחנים מתן תגבורים למידה מטרימה (לימוד חומר הלימודים לפני הלימוד בכיתה) למידה בכיתת שילוב שהייה במועדונית לימודית ליווי התלמיד על ידי דמות משמעותית 1 מחנך/ מורה מקצועי שיחות אישיות בזמן קבוע עבודה על תחושת השייכות של הילד מתן כלים להתמודדות עם קשיים. סיוע בפיתוח שליטה עצמית בניית תכנית התנהגות 2 מחנך הכיתה וכל המורים המקצועיים בניית תכנית חיזוקים מותאמת בשיתוף התלמיד, ההורים והגורמים המטפלים. התכנית תתמקד בין היתר בשיפור ההתנהגות. מתן מענה טיפולי מותאם. יועץ בית הספר ועובד הוראה ממקצועות הטיפול שילוב במסגרת טיפולית בתוך בית הספר, טיפול באמנות, באמצעות בעלי חיים ועוד, הפניה לשפ"ח או לגורם טיפולי חיצוני אחר. הדרכת ההורים יועץ/פסיכולוג בית הספר מתן הדרכה רציפה להורי התלמיד שמטרתה לתת להם כלים להתמודדות עם קשיים, להצבת גבולות, להשגת סמכות הורית ועוד, וכן כלים ליצירת יחסי אמון עם בית הספר ושיתוף פעולה בהתמודדות עם האתגרים. הדרכת המורים יועץ/פסיכולוג בית הספר הדרכה רציפה במהלך כל השנה למחנך, למורה המלווה (אם הוא איננו המחנך) ולמורים המקצועיים. ההדרכה תאפשר תמיכה בצוות, ליווי ומתן כלים להתמודדות עם הקשיים העולים. הערות

1. דמות מלווה משמעותית: הצמדת "דמות מלווה לתלמיד" מתוך צוות בית הספר היא מרכיב משמעותי בבניית התכנית האישית. מומלץ כי התכנית תפעל בבית הספר באופן מערכתי, וכך כל איש צוות ילווה תלמיד אחד מכיתתו. תכנית מערכתית מעין זו מאפשרת מתן מענה למספר רב של תלמידים ואף מקדמת עבודה מערכתית ברמת הצוות. אפשר לקיים למידת עמיתים בחדר המורים, שמטרתה להגביר את תחושת המסוגלות של אנשי הצוות להתמודדות עם תלמידים המגלים בעיות התנהגות ולטיפול בהם. הלמידה נוגעת בנושאים כגון יצירת קשר, דיאלוג מורה-תלמיד, כלים להתמודדות למורים, הרחבת מיומנויות לניהול עצמי, ויסות עצמי ועוד. העבודה בקבוצת עמיתים מאפשרת תמיכה, יצירת ידע ארגוני, שיתוף פעולה בין אנשי הצוות ועוד. איש הצוות המלווה מקבל תמיכה, ליווי והדרכה על ידי היועץ החינוכי או פסיכולוג בית הספר. הדרכת המלווה: במקרה של אירוע אלימות חמור הצוות המטפל באירוע, בשיתוף עם הרשות המקומית, מוסמך להורות על ליווי לתלמיד על ידי אדם מבוגר בשטח בית הספר. על הצוות למנות אדם מהצוות – פסיכולוג, יועץ, מורה חונך או מנהל בית הספר – שתפקידו להנחות את המלווה בבניית תכנית ליווי לתלמיד, הכוללת היבטים לימודיים-התנהגותיים.

2. תכנית התנהגות מובנית: במסגרת תכנית ההתנהגות המובנית יש לנסח, בשיתוף עם התלמיד, הסכם שמטרתו לחזק התנהגויות חיוביות. יש להתאים את התכנית לגיל התלמיד ולרמת הבנתו ולתפקודו בכלל. גם סוג החיזוקים צריך להיות מותאם לגילו של התלמיד ומשמעותי לו; ככל שהתלמיד צעיר יותר, כך על החיזוקים להיות תכופים וממוקדים יותר. על תכנית ההתנהגות להיות ברורה ומפורטת ולכלול התנהגויות נראות לעין. כך, לדוגמה, אין לחזק ילד על שהוא "מתנהג יפה", אלא יש לחזקו על התנהגות ספציפית שהוגדרה מראש: יושב במקומו, מוציא ציוד, מעתיק מהלוח, משתף בתסכול וכדומה. אפשר להכין, בשיתוף עם התלמיד ועם הוריו, טבלה בה יוגדרו ההתנהגויות המצופות, מספר הנקודות שהתלמיד יקבל כאשר יתנהג על פיהן והתגמול עבורן. בסיום כל שיעור/ יום/ שבוע תתקיים שיחת סיכום עם התלמיד ועם הוריו, במהלכה יתוארו התנהגותו החיובית של הילד והמקומות בהם עדיין התקשה להתנהל כראוי, ויוענקו לו התגמולים שנקבעו מראש. נספח 2 : טופס דיווח חריג על אירוע פגיעה של מורה בתלמיד פרטי ממלא הטופס השם: _________ ________ _____ התפקיד: ___ ________ ___ ______ הכתובת: ____ ___ __ ___ ________ מספר הטלפון : ___ __ ___________ התאריך: _____ ______ _________ פרטי המורה החשוד כפוגע שם המשפחה והשם הפרטי : _____ __ _________ מספר הזהות : ___ __ ___________ הכתובת הפרטית : _____ _________ _________ מספר הטלפון והטל פון הנייד : ________________ ______________ אחוז המשרה, מקצוע ההוראה, הדרגה והוותק : ______________________ פרט י האירוע תיאור האירוע : ___________ ____________________ __ _ ________ ______________________________ ____________________ ___ שם הנפגע/ים והכיתה/ ות : _ ______________ __________ __________ ________ ______ ____________________ _ ________ _____ _____ שמות העדים וכתובותיהם (יש לצרף עדויות ראשוניות בכתב של העדים. אם העדים הם תלמידים, יש לציין את שמותיהם המלאים ואת הכיתות בהן הם לומדים. עדותם תיגבה ע ל ידי מבוגר מצוות בית הספר המוכר להם, כגון מורה, יועץ, פסיכולוג, מרכז שכבה. כל עדות, הן של מבוגר והן של תלמיד , חייבת להיות חתומה. על עדות בכתב יד להיות מלווה גם בנוסח מודפס ). אם הוגשה תלונה במשטרה, יש למלא פרטים אלו : שם המתלונן וכתובתו : ______________ ______________ שם תחנת המשטרה בה הוגשה התלונה : ___ _ ________ _ ___ מספר התלונה : __ __ _ ___________ _________________ תאריך התלונה : __ ______________ ________________ מומלץ לצרף אישור בכתב מאת תחנ ת המשטרה על הגשת התלונה . ימולא על ידי מפקח: שנות ותק במערכת החינוך של עובד ההוראה:______________________ האם היו תלונות קודמות? ___________________________________ _____________________________________________________ האם היו עדים לאירוע?: ____________________________________ עיקרי הדברים שעלו מהעדים: ________________________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ עם מי התקיים הבירור? ____________________________________ התקיימה התייעצות עם הגורמים הבאים במחוז: ____________________ גרסת עובד ההוראה בבירור __________________________________ _____________________________________________________ המלצת המפקח להמשך טיפול: _______________________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ __ ____ _____ __________ חתימת ממלא הטופס נספח 3 : בקשה להשעיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים לכבוד מפקח/ת המסגרת החינוכית מר/גב' __________________ שם המסגרת: ___________________סמל המוסד: _______________ היישוב: ________________________ טלפון המסגרת: ___________________ שם מנהל/ת המסגרת: _________________ הטלפון: ______________ הטלפון הנייד: ________________ הנדון: בקשה לאישור השעיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים שם התלמיד: ________________ מספר הזהות: _________________ תיאור האירוע: __________________________________________ _____________________________________________________ ______________________________________ __________ ____ דרכי הטיפול שננקטו:

1. _______________________________________________

2. _______________________________________________

3. _______________________________________________ מטרת ההשעיה: _________________________________________ טווח הזמן המבוקש: ______________________________________ האם ההורים מודעים לבקשה? כן / לא בכבוד רב _________________ מנהל/ת המסגרת החינוכית העתק: מנהל/ת המחוז נספח 4 : אישור/דחיית בקשה להשעיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים לכבוד מנהלת המסגרת החינוכית מר/גב' __________________ שם המסגרת: ___________________ סמל המוסד: _______________ היישוב: ________________________ טלפון המסגרת: ___________________ שם מפקח/ת המסגרת: ________________ הטלפון: _______________ הטלפון הנייד: ________________ הנדון: אישור /דחיית בקשה להשעיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים פנייתך מתאריך____________ קיבלתי את פנייתך בנוגע לתלמיד/ה _____________ מספר הזהות ___________ מטרת ההרחקה: _________________________________________ טווח התגובות שננקטו נמצא מקצועי/חסר (פרט): ____________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ ____ _____________________________ ____________________ טווח הזמן המבוקש מאושר* / אינו מאושר הנחיות להמשך טיפול: _____________________________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ * יש להעביר עותק להורים אם הבקשה להשעיה אושרה. בכבוד רב, ____________________ מפקח/ת המסגרת החינוכית נספח 5 : בקשה להשהיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים לצורך התערבות רפואית ה תאריך _____ ___ _______ לכבוד, מפקח/ת המסגרת החינוכית מר/גב' __________________ שם המסגרת: __________________ סמל המוסד: _______________ היישוב: ___________________ טלפון המסגרת: _______________ שם מנהל/ת המסגרת: ____________ הטלפון:__________________ הטלפון הנייד: _____________________ הנדון: בקשה לאישור השהיית תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים שם התלמיד:__________________ מס' הזהות:_________________ תיאור האירוע: __________________________________________ _____________________________________________________ ___ _____________________________________________ _____ דרכי הטיפול שננקטו

1. _______________________________________________

2. _______________________________________________

3. _______________________________________________ מטרת ההשהיה : _________________________________________ טווח הזמן המבוקש: ______________________________________ האם ההורים מודעים לבקשה? כן / לא בכבוד רב ___________________ מנהל/ת המסגרת החינוכית נספח 6 : אישור/דחיית בקשה להשהיית תלמיד ממסגרת החינוך המיוחד לצורך התערבות רפואית לכבוד מנהלת המסגרת החינוכית מר/גב' __________________ שם המסגרת: ________________ סמל המוסד: __________________ היישוב: ___________________ טלפון המסגרת: ________________ שם מפקח/ת המסגרת: _________________ הטלפון: ______________ הטלפון הנייד: ________________ הנדון: אישור/דחיית בקשה ל השהיית תלמיד בחינוך המיוחד פנייתך מתאריך ____________ קיבלתי את פנייתך בנוגע לתלמיד/ה ____________ מס' הזהות _________ מטרת ההשהיה : _________________________________________ טווח התגובות שננקטו נמצא מקצועי/חסר (פרט) ____________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ טווח הזמן המבוקש מאושר* / אינו מאושר הנחיות להמשך טיפול: ____________________________________ _____________________________________________________ *יש להעביר עותק להורים אם הבקשה ל השהיה אושרה. בכבוד רב, _______________ מפקח/ת המסגרת החינוכית העתק : מנהל/ת המחוז _ __ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ במקרים חריגים שבהם הוגשה בקשה להרחבת טווח הימים ליותר מחמישה ימים, כפי שמפורט בס"ק

5.5: נוהל השהיית תלמיד בעל בעיות אלימות ומשמעת חמורות ממסגרת חינוכית לצורך התערבות רפואית: הבקשה תיחתם על ידי המפקח על המסגרת ומנהל המחוז. מאשרים הרחבת ימי ההשהיה ליותר מחמישה ימים ועד______ / לא מאשרים ההמלצות:______________________________________________ _____________________________________________________ ______________ ______________ _____________ מפקח המסגרת מנהל המחוז התאריך העתק : מנהל המסגרת החינוכית נספח 7: הגדרת כלי נשק על פי החוק " נשק" – כל אחד מאלה :

1) כלי שמסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, כולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה

2) כלי שמסוגל לפלוט חומר שנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור, ולרבות מיכל המכיל או שמסוגל להכיל חומר כאמור, ולמעט מיכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי הירייה

3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה

4) סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; "סכין" - כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך; "אולר" - סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להופכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע

5) כלי נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור. נספח 8: חקירת קטינים בתוך המוסד החינוכי או מחוצה לו כעדים או כחשודים בלשון החוק חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971 פרק ב'1: חקירת עדים קטינים 9 א . (א) בסעיף זה, "בן משפחה" – הורה, הורה של הורה, אח, גיס, דוד, או צאצא של כל אחד מאלה. (ב) קטין שיש לחקרו בעברה שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה, שאין הוא חשוד בביצועה, יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו. (ג) על אף הוראת סעיף קטן (ב), מותר להזמין קטין לחקירה כאמור באותו סעיף קטן ומותר לחקרו, אף בלא ידיעת ההורה, אם מתקיים אחד מאלה: (1) הקטין ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו; הודעה על החקירה תימסר לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק, לכל המאוחר עם תום החקירה, והוא רשאי להורות, על אף בקשת הקטין, כי תימסר הודעה להורה, אם סבר כי טובת הקטין מחייבת זאת; (2) לדעת הקצין הממונה על חקירת העברה, לאחר שהתייעץ עם חוקר הנוער, הזמנת הקטין בהודעה להורהו תעכב את חקירת העברה, בשל קושי להודיע להורה במאמץ סביר, ויש יסוד סביר להניח שהעיכוב יסכל את חקירת העברה או יסכל מניעה של פשע; ואולם, בכפוף להוראות סעיף זה, הודעה על החקירה תימסר לבגיר האחראי על הקטין באותה העת או לקרוב בגיר של הקטין, ככל הניתן בנסיבות העניין, וכן תימסר הודעה להורהו מוקדם ככל האפשר; הוצאת קטין ממקום שהותו לצורך חקירה (תיקון מס'

13) תשס"ה-2005 9 ב . (א) בסעיף זה, "מקום שהות" – מקום שבו שוהה ילד לצורך חינוכי או טיפולי, שאינו טיפול רפואי, לרבות בית ספר, גן ילדים או קייטנה. (ב) התקיים תנאי המצדיק חקירת קטין בעברה שחוק הגנת ילדים לא חל על חקירתה ושאין הוא חשוד בביצועה, בלא ידיעת הורהו כאמור בסעיף 9א, רשאי חוקר נוער, בכפוף להוראת סעיף קטן (ג), להוציא את הקטין ממקום שהותו, אף בלא ידיעת ההורה, לצורך החקירה, ובלבד שהקטין לא יוצא ממקום שהותו בניגוד לרצונו. (ג) חוקר נוער לא יוציא קטין ממקום שהותו לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן סבר כי חקירת הקטין מחוץ למקום שהותו עדיפה בנסיבות העניין על חקירתו במקום שהותו ולאחר שעשה את כל אלה: (1) הזדהה לפני מנהל מקום שהותו של הקטין או לפני האדם האחראי על ניהול המקום באותה עת, הודיע לו כי הוא עומד להוציא את הקטין מהמקום ומסר לו את פרטיו; (2) התייעץ עם עובדי חינוך או טיפול במקום שהותו של הקטין המכירים את הקטין; (3) הסביר לקטין, בלשון המובנת לו בהתאם לגילו וליכולותיו, את מטרת הוצאתו ממקום שהותו והצורך בביצועה. (ד) הוציא חוקר נוער קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה, ילווה הקטין, ככל שהדבר אפשרי בנסיבות העניין, במהלך שהותו מחוץ למקום גם בידי עובד חינוך או אדם אחר המוכר לו מאותו מקום (בסעיף זה – המלווה). (ה) בלי לגרוע מהוראות כל דין, חוקר נוער שהוציא קטין ממקום שהותו כאמור בסעיף זה יחזיר את הקטין בתום החקירה לביתו, לאחר שהתייעץ עם הקצין הממונה על חקירת העברה, או למקום שממנו הוצא הקטין, או יוודא כי המלווה יחזיר את הקטין אל אותו המקום. נספח 9 : גישת צדק מאחה בבית הספר ויישומה בחוזר זה מפורטות מגוון פעולות חינוכיות/טיפוליות ודרכי תגובה בעקבות הפרת כללים ומעשי אלימות. אחת הגישות המוצעות היא גישת "צדק מאחה". גישה זו מבוססת על גישת הגישור, והיא מזמנת את התלמיד ואת כל בעלי העניין באירוע לדיון משותף על האופן בו הוא יטופל: מה תהיה התגובה להתנהגות התלמיד באירוע? איזו פעולת תיקון תיבחר? וכיצד אפשר למנוע הישנות התנהגות זו בעתיד? יתרונה של גישה זו שהיא עוסקת בתגובה להתנהגות שהופרה וגם פורשת כיוון לעבודה מתקנת בהמשך. גישה זו נוסתה בהצלחה בבתי-הספר והיא מומלצת ליישום. רציונל גישת צדק מאחה כשתלמיד מתנהג באופן לא מקובל ופסול, ופוגע בסביבתו הלימודית, הפיזית והחברתית, אפשר לנקוט גישה המכונה "צדק מאחה". גישה זו מעמידה בפני התלמיד אפשרות בחירה – האם לקחת אחריות למעשה שעשה, לתקן את הנזק שגרם ולפעול באופן מעשי כדי שהתנהגות זו לא תישנה, או לקבל על עצמו את העונש הקבוע בתקנון בית הספר? מרגע שניתנת לתלמיד הבחירה, האחריות עוברת אליו. הגישה משלבת גבולות ברורים ועמידה תקיפה על שמירתם, יחד עם קבלת התלמיד והכלתו: נכונות לקבל את הפוגע כתלמיד השייך למערכת, להאמין ביכולתו להבין ולשנות, להקשיב לו, להסביר לו היכן טעה ולתת לו הזדמנות לתקן את טעותו. אם יבחר התלמיד שלא לנצל את ההזדמנות הזאת, או שיתברר שאינו מסוגל לעמוד בה – יהיה עליו לתת את הדין על מעשהו הפוגע בדרך אחרת, שכן המעשה עצמו אינו מקובל, ובית הספר כמסגרת חינוכית וחברתית לא יוכל לעבור לסדר היום על התנהגות זו. עקרונות גישת צדק מאחה

1. חיזוק המודעות של הפוגע למשמעות מעשיו ולהשפעתם על האחרים

2. הפרדה בין האדם לבין המעשה שעשה: גינוי ההתנהגות ובו בזמן קבלת האדם

3. התייחסות לכל מקרה כאל הזדמנות ללמידה

4. הכרה בנפגע ובפגיעה, ומתן הזדמנות לנפגע לבטא את פגיעתו ואת צרכיו

5. שילוב הנפגע והפוגע בתהליך התיקון

6. שילוב אקטיבי של הפוגע והנפגע בחזרה לקהילה, תוך עידוד וחיזוק התנהגויות חיוביות ודחיית התנהגויות שליליות. הנחיות לקיום שיחה על פי גישת צדק מאחה צדק מאחה נותן מקום והכרה לנפגע יחד עם קירוב הפוגע לסביבה הנורמטיבית. הגישה מספקת לפוגע כלים להבנה, לרגישות חברתית ולשינוי. שיחת צדק מאחה היא אחד הכלים של הגישה. שיחות ברוח זו אפשר לקיים בפרטיות עם תלמיד אחד, עם קבוצה קטנה, עם קבוצה בינונית ואף עם כיתה שלמה או עם שכבת גיל שלמה. אפשר לערב בשיחה מורים אחרים והורים ואפשר להימנע מכך – הכול בהתאם למעשה, להיקף הפגיעה, לקהילה הנפגעת ולנסיבות. לצורך הצלחת הדרך הזאת מומלץ מאוד לקבל הכשרה מקיפה בתפיסת העולם שבבסיס הצדק המאחה ולהתנסות באופן מודרך במגוון הכלים הקיימים ליישומה בהקשרים שונים בבית הספר. להלן רשימת השאלות על פיהן יש לקיים את השיחה והנחיות לעבודה בעקבותיהן: - מה קרה? הקשיבו היטב לתלמיד הפוגע בלי לשפוט את דבריו ובלי להוכיח אותו. ייתכן שתשמעו דברים שלא הגיעו עד כה לידיעתכם ויש לתת עליהם את הדעת. - מה חשבת ומה הרגשת כשעשית את המעשה ? תנו מקום לביטוי של רגשות ומחשבות. צרו סביבה בטוחה, אל תאשימו ואל תוכיחו. הקשיבו! תנו לילד הזדמנות לחשוב ולשמוע את הדברים היוצאים מפיו. כל רגש לגיטימי. דה-לגיטימציה של רגש תגרום להדחקתו ולא להכחדתו. הוא עלול לצוף שוב בעתיד בדרך לא רצויה. - מה אתה חושב עכשיו על המעשה ומה אתה מרגיש ? שאלה זו מעניקה לילד הזדמנות לבחון מחדש את רגשותיו ולשקול מחדש את הדברים שביטא בקול. - מי, לדעתך, נפגע מהמעשה שעשית ? כאן הילד יזדקק לעזרה. הוא אינו רגיל לחשוב על הדברים מנקודת המבט הזאת. - חוץ מהאדם שפגעת בו – מה לדעתך ירגישו ההורים שלך כשישמעו על המעשה שעשית ? - מה חושבים יתר ילדי הכיתה ומה הם מרגישים כלפי המעשה שעשית ? - איך לדעתך אני, כמנהל / כמורה, מרגיש ? כוונו את הפוגע לאנשים שמושפעים מהמעשה, בהתאם לנסיבות ולמעשה שנעשה (אנשי תחזוקה, אחים, הורי הנפגע, הנפגע עצמו ועוד). הפנו את תשומת לבו של הפוגע לכך שגם הוא עצמו נפגע ומשלם מחיר על המעשה שעשה. שאלו את הפוגע איך, לדעתו, השפיע המעשה שלו על כל אחד מהאנשים שציין – פיזית, רגשית וחברתית. תנו לרגשות שמות: כאב, כעס, בושה, תסכול, פגיעה בדימוי החברתי, פגיעה בדימוי העצמי. לעיתים חסרים לילדים המושגים המתאימים או המילים המדויקות. זאת ההזדמנות לחזקם מההיבט הרגשי ולתת לגיטימציה לביטוי רגשות ולקבלת רגשות. - מה אפשר לעשות כדי לתקן את הנזק שגרמת? איך אני יכול לעזור לך לתקן את הנזק ? אל תוציאו את עצמכם מהתמונה. נטל התיקון מוטל על הפוגע, אבל עליכם להיות אתו: לעודד אותו, לתמוך בו ואף לספק לו משאבים שיאפשרו לו לתקן את הנזק. יחד עם זאת, אל תעשו את העבודה בשבילו. הפעילו שיקול דעת בנוגע לכל הצעה שיציע. אם אינכם מקבלים את הצעתו, הסבירו לו מדוע בלי לפתוח דיון בנושא. אתם בעלי הסמכות ואתם אלה שצריכים לאשר את התכנית על פי שיקול דעתכם המקצועי. - שאלה לסיום: מה תעשה אחרת בפעם הבאה שתיקלע למצב כזה ? הביאו את הפוגע עצמו להציע דרכים שמתאימות לו להתמודד עם הסיטואציה. אם הוא ממשיך לטעון שאינו יודע מה לעשות, תוכלו להציע לו סיוע מקצועי של יועץ בית הספר שיסייע לו במפגשים אחדים לרכוש כלים מתאימים לתגובה במצבים מאתגרים. ייתכן שזה בדיוק מה שנחוץ לו, וכשהדבר בא מתוך כוונה לעזור ולא כעונש, יהיה לו קל יותר לקבל את ההצעה. התשובה ותכנית התיקון אינן חייבות להיות מיידיות. תנו לפוגע זמן לחשוב על הדברים ולעבד אותם, אולם הגבילו אותו בזמן. קבעו מועד שעד אליו יהיה חייב לבוא עם רעיון לתכנית , או שיצטרך לקבל את העונש הקבוע בתקנון או עונש שתטילו עליו. שיתוף הנפגע בשיחה על פי גישת הצדק המאחה אם השתתפות פעילה של הנפגע מתאפשרת בשיחה, יש לנוכחותו משמעות עמוקות. בשיחה תינתן לו האפשרות לספר לפוגע מה הייתה הפגיעה ומה מהותה וכן מה היו השלכותיה. הוא יוכל לתאר מה הוא צריך שייעשה כדי להרגיש בטוח. לפוגע ישמש מפגש כזה מקור מידע משמעותי ברמה של פיתוח אמפתיה ורגישות לאחר. המפגש הישיר יאפשר גם את יישור ההדורים. עצם מעורבותם של שני הצדדים בבחירת פעולות התיקון והפיצוי מציבה את הפיצוי ואת התיקון כמעשים שנעשו מתוך בחירה ולא כעונש, ולפיכך הרגשות הנלווים אליהם אינם שליליים ואינם מרחיקים או מזיקים. גישה זו מקרבת את הפוגע למסגרת הנורמטיבית. היא מייצרת אצלו אמון, נותנת לו הרגשה שיש לו תמיכה, שרוצים בטובתו, שמוכנים לקבל אותו ולעזור לו ושהעובדה שנכשל ופגע במישהו איננה בלתי הפיכה: עוד אפשר להציל את המצב ולתקן, כנאמר - "טעות – לעולם חוזר". נספח 10: צעדים לטיפול באירוע של פגיעה מקוונת מתוך מסמך הנחיות לצוותי חינוך לטיפול באירוע של פגיעה מקוונת ברשת (שפ"י ומנהל חינוך טכנולוגי, משרד החינוך). על פי חוזר מנכ"ל כל פגיעה בתלמידים, בהורים ובאנשי צוות באתר הבית-ספרי, ברשת חינוכית וברשת חברתית תטופל על ידי מנהל בית הספר או מי מטעמו על פי ההנחיות בסעיפים

3.3 (שימוש בטכנולוגיה) ו-

5.3.3 (שימוש בטכנולוגיה והיבטים של פגיעה מקוונת). על המנהל לפעול להפסקת הפגיעה ולהסרת התוכן הפוגעני , ככל שביכולתו: • אם הפגיעה התקיימה באתר הבית-ספרי או בסביבות לימוד פדגוגיות הנמצאות בשימוש בית הספר – הנושא יטופל על ידי רכז תקשוב בית-ספרי. • אם הפגיעה התקיימה באתרים חיצוניים, כגון רשתות חברתיות ושירותים שיתופיים אפשר להיעזר בגורמים הבאים: o פניה למוקד 105 – המטה הלאומי ל הגנה על ילדים ונוער ברשת. o דיווח באפליקציה בה התרחשה הפגיעה - למשל דיווח על תוכן לא ראוי, פרופיל פוגעני. אפשר למצוא את האפשרות לד י ווח "בתנאי השירות" ו/או ב"על אודות" ו/או ב"עזרה". • אם הפגיעה התרחשה באתרים שמשרד החינוך מפעיל – אפשר לפנות לאחראי מטעם מנהל חינוך טכנולוגי בטלפון 073-3934989 או באמצעות דוא"ל lilinao@education.gov.il נספח 11 - מוקד 105 המטה הלאומ י להגנה על ילדים ונוער ברשת המטה הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת - 105 הוא מערך אזרחי-משטרתי ייחודי בארץ ובעולם , המשלב את מישור האכיפה החוקית עם המישור הטיפולי והחינוכי כדי לייצר במרחב המקוון סביבה בטוחה עבור ילדים ובני נוער. את המטה מובילים המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל – להב 433 , ושותפים בו משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד המשפטים, מתוך מטרה משותפת למנוע אלימות ופשיעה ברשת נגד ילדים ובני נוער. במטה הלאומי פועל מוקד 105 המשמש כתובת לקבלת פניות ודיווחים מהציבור ולמתן מענה מקצועי בנוגע לפגיעות, אלימות ופשיעה במרחב המקוון נגד ילדים ונוער. את המוקד מאיישים שוטרים שעברו הכשרה ייעודית בתחום עיסוקו של המטה הלאומי, ופועל בו דסק שותפויות בין-משרדי הכולל מומחים בתחום הפגיעה בילדים ברשת מהמשרד לביטחון לאומי, ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות, ממשרד העבודה, הרווחה והביטחון החברתי וממשרד המשפטים. המוקד מאויש על ידי מפקחות שפ"י (עובדות משרד החינוך) אשר נותנות מענה לאירועי הפגיעה יחד עם יתר השותפים במוקד , ובמידת הצורך בשותפות עם אנשי המקצוע של מערכת החינוך. מוקד 105 הוא מוקד לאומי ייחודי המרכז את כל הפניות והמידע בנוגע לפגיעות כנגד קטינים ברשת. נכון לזמן פרסום החוזר הנ"ל, המוקד נותן מענה לציבור 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. המוקד ערוך לטפל בפניות ובדיווחים הנוגעים לפגיעות, אלימות ופשיעה במרחב המקוון נגד ילדים ובני נוער, למיין אותם ולנתב אותם להמשך טיפול בקהילה ככל הנדרש. המוקד מטפל בטווח רחב של מצבי סיכון הנשקפים לילדים ולבני נוער במרחב המקוון: פגיעות פליליות כגון סחיטה ואיומים והפצת תכנים בעלי אופי מיני, ופגיעות שאינן פליליות, אך השפעתן עלולה להיות קשה ביותר כגון דחייה חברתית ו חרם, נידוי וביוש ( שיימינג ). המסגרת החינוכית היא הכתובת הראשונית והטבעית של התלמידים וההורים בהתמודדות עם אירועי פגיעה. הנהלות בתי הספר והצוותים החינוכיים עומדים לרשות התלמידים וההורים במצבי מצוקה ופגיעה. במקרים שבהם נדרשים מענים נוספים הצוותים החינוכיים יפנו את התלמידים ואת ההורים למוקד 105: : הסרת תמונות וסרטונים שהופצו ברשת, במידת האפשר היוועצות וסיוע לגבי טיפול באירועי פגיעה ברשת סיוע במצבים בהם לא ידועה זהות הנפגעים או הפוגעים טיפול מתואם באירועים משולבים אזרחי משטרתי סיוע במצבי מצוקה תן מידע והפנייה לגורמי סיוע בבית הספר ובקהילה למידע נוסף על אודות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת - מוקד 105, ניתן להיכנס לאתר המטה הלאומי. נ ספח 12 - טופס אירוע חריג - טיפול באירוע של פגיעה מילולית, פיזית או ברשתות החברתיות בצוות חינוכי שהורים/מבוגרים אחרים מעורבים בהם פרטי עובד ההוראה שם המשפחה והשם הפרטי : _____________________ תפקיד: ______________________ כתובת: ______________________ מספר הטלפון: _________________ דאר אלקטרוני:________________________ תאריך: _____________________ פרטי ההורה או מבוגר אחר, החשוד כפוגע שם המשפחה והשם הפרטי : ________________ כתובת:_______________________ מספר הטלפון בבית: _______________________ מספר הטלפון הנייד: ________________________________ דאר אלקטרוני:________________________________ פרטי האירוע תיאור האירוע – תקציר העובדות: (יש לצרף בנפרד מסמך מפורט המתאר עובדתית את האירועים, שלמיטב הבנתו של העובד, הובילו למצב הנדון, וכן דוגמאות מפורטות להמחשת ההטרדה והאיום שהוא חש מאותו אדם) : __________________________________________________ __________________________________________________ __________________________________________________ __________________________________________________ __________________________________________________ __________________________________________________ שמות העדים וכתובותיהם (יש לצרף עדויות ראשוניות של העדים בכתב ידם. אם העדים הם תלמידים, יש לציין את שמותיהם המלאים ואת הכיתות בהן הם לומדים) __________________________________________________ __________________________________________________ __________________________________________________ __________________________________________________ פרטי התלונה במשטרה יש למלא פרטים אלו: שם תחנת המשטרה בה הוגשה התלונה: ________________ מספר התלונה: ________________ שם החוקר:___________________ פרטי התקשרות עם החוקר: _________________________ תאריך התלונה : ___________ אירועים נוספים, ככל שהיו, עם אותו הורה או מבוגר אחר: __________________________________________________ __________________________________________________ _________________________________________________ __________________________________________________ יש לסמן אילו מסמכים צורפו למסמך זה : □ צילומי מסך □ מיילים □ הודעות ווטסאפ □ פרסומים בתקשורת □ תיעוד מאירועים קודמים □ תיעוד עדים □ העתק תלונה במשטרה □ אחר [1] שינוי התל"א הוא בסמכות הצוות החינוכי טיפולי, שינוי התח"י הוא בסמכות הצוות הרב מקצועי [2] סוגי מסגרות: גן או כיתה לחינוך רגיל; כיתת חינוך מיוחד בבית ספר לחינוך רגיל; גן או בית ספר לחינוך מיוחד    בעניינו של תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים שלומד בכיתה רגילה יהיה ההליך מלווה על יד י מפקח המסגרת החינוכית הכולל והמפקח על החינוך המיוחד . המידע שייאסף יכלול גם נתונים וחוות דעת רפואית מ הרופא הפסיכיאטר המטפל דרך קבע בתלמיד בקהילה .