ליווי תלמידים בעקבות משבר מתמשך מתן ליווי ותמיכה לתלמידים המתמודדים עם משבר משפחתי מתמשך:תלמידים שבן משפחתם נפטר, נהרג או נרצח. תלמידים שקרוב משפחתם נחטף, שב או נעדר. תלמידים שבן משפחתם נפצע או חולה במחלה מתמשכת המשפיעה על מצבו הרגשי והתפקודי של התלמ

הגדרות מבוא .1 פרק 1 - עקרונות לליווי ו ל תמיכה בתלמיד ו ב משפחתו .2 פרק 2 – עקרונות נוספים לליווי תלמיד שהתייתם מהוריו או שחווה אובדן של אדם קרוב .2.1 חידוד עקרונות לליווי תלמיד שחווה אובדן של אדם קרוב .3 פרק 3:

ליווי תלמיד ה מתמודד עם מחלה או פציעה מתמשכת של קרוב משפחה .3.1 חידוד עקרונות לליווי תלמיד ה מתמודד עם מחלה/פציעה מתמשכת של בן משפחה (הורה/אח/אחות) .4 פרק 4 .

ליווי תלמיד שבן משפחתו נחטף או נעדר

הגדרות אפוטרופסות טבעית : אפוטרופסות שני ההורים ה כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו. במצב שבו יש לילד רק הורה אחד, הוא יהיה האפוטרופוס לקטין. אחראי על התלמיד - אחראי על הקטין : אפוטרופוס לע ניינים אישיים או "לגוף" שמונה על ־ידי בית המשפט . משפחת אומנה: מסגרת משפחתית טיפולית וזמנית עבור ילד שאינו חי בבית הוריו הביולוגיים. ההחלטה על משפחת אומנה נעשית על־ידי גורם מוסמך משירותי הרווחה או על־ידי בית משפט. אומ ֵ ן : אדם שבידו רישיון אומנה ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרת אומנה. צוות מוסד החינו ך : מנהל מוסד החינו ך , יועצת בית הספר, פסיכולוג מוסד החינוך מטעם השירות הפסיכולוגי החינוכי (השפ"ח) , צוות חינוכי שמכיר את התלמיד מקרוב. גורמי ליווי במוסד החינוך : מפקח כולל, המפקחת על הייעוץ, מדריכת חירום ואובדנות, נציג רשות, נציג שפ"ח ברשות, במידת הצורך - גורמי טיפול בקהילה. נציג מתי"א ל תלמיד ש זכאי לשירותי חינוך מיוחדים . גורם ממשלתי המעורב בטיפול באירוע : ביטוח לאומי, גורמי רווחה , משרד ראש הממשלה - מִנהלת חטופים ונעדרים, משרד הב י טחון וגופים נוספים הנותנים מענה לאוכלוסיות שהוגדרו בחוזר זה. מבוא ל סוגי משבר שונים מאפיינים שונים ו השלכות שונות על התלמיד ו על משפחתו. כמבוגרים משמעותיים עבור ה תלמידים, אנו שואפים ללוות אותם בהתמודדותם עם מצבי אובדן ומשבר, לסייע להם ברגישות ובמקצועיות ולהוביל אותם לחזרה לרצף תפקודי במידת האפשר ולהחזרת התקווה . תלמידים רבים נאלצים להתמודד במהלך חייהם עם אירועי משבר מתמשכים בעקבות אירועי חיים מורכבים בשגרה ובחירום . לצערנו , תופעות כגון אובדן, משבר וטראומה הן חלק בלתי נפרד מחיינו - ברמה האישית , ברמה החברתית וברמה הלאומית. משבר חריף גורם לקטיעת מנגנון הרציפות ש מאפשר לאדם לחוש שליטה על החיים (עומר ואילון, 1994). אירועי משבר משבשים את תחושת הרציפות ויכולים להוביל ל תחושות של חוסר ודאות, חוסר אונים, בלבול, כעס וכאב. התגובה למצבי משבר וה ה תמודדות ע י מם שונות מ תלמיד לתלמיד וקשורות למאפייני אישיותו ולסביבת התפתחותו (סולימני, 2017). על כן אופן הליווי יותאם לכל תלמיד בהתחשב באופי האירוע, במאפייני ם הייחודיים של התלמיד ושל משפחתו ובצרכים שיאותרו על ־ ידי צוות חינוך טיפולי. שימוש ב עקרונות ההתמודדות עם משבר מתמשך - העברת מסר של אמפתיה, רגישות וגמישות לצד השאיפה לחזרה לשגרה ותפקוד מיטבי - עשויים לסייע לתהליך ההתמודדות של התלמיד . הספרות המקצועית העוסקת באובדן ובשכול דנה בעיקר ב מקרים של אובדן אדם יקר אחד , וכמעט אינה עוסקת באובדנים מרובים המאפיינים מצב של טראומה קולקטיבית. חוזר זה נכתב בתקופת מלחמת "חרבות ברזל" ש ב ה מבוגרים ילדים ובני נוער חשופים למצבי טראומה קולקטיב י י ם ואישיים הכוללים אובדנים ואירועי משבר מסוגים שונים. החוזר נותן מענה לתמיכה וליווי לתלמידים שבן משפחתם נפטר , נהרג , נרצח , נחטף , נעדר, נפצע או חולה במחלה מתמשכת המשפיעה על התלמיד . התובנות וההנחיות הכתובות בחוזר זה נכתבו במהלך תקופת מלחמת "חרבות ברזל", והן תמשכנה להילמד ולהתעדכן מתוך הניסיון המתפתח בקרב אנשי המקצוע . יתמות מהורה חוויית אובדן של הורה עלולה לערער את תחושת המוגנות האישית ואת תחושת הביטחון הבסיסי המתעצבות בתהליך ההתפתחותי ולפגוע ברווחה הנפשית של הילד. התגובות לאובדן הן מגוונות וכוללות עצב, כעס, חרדה, דיכאון, אשמה, ניתוק, הכחשה, חוסר אונים ותחושת ריקנות. נוסף על כך עלולים להופיע קשיים בתחום הלימודי, קשיים בריכוז, ירידה במוטיבציה ובהישגים לימודיים, קשיים חברתיים, התפרצויות זעם ונטייה להסתגרות . מלבד ההשלכות הפסיכולוגיות ייתכנו גם קשיים פיזיולוגיים כגון: קשיי שינה, ירידה בתיאבון, כאבי ראש , כאבי בטן ועוד . למוסד החינוכי תפקיד חשוב מאוד במערך התמיכה בילד שחווה אובדן של הורה. יצירת סביבה בטוחה, תמיכה רגשית, הנגשת טיפול מקצועי ושיתוף פעולה עם ההור ה/אפוטרופוס נוכח , הכרחיים כדי לסייע לילדים אלו להשתלב חזרה בחיי החברה והלימודים. מרחב מוסד הלימוד, שמירה על רציפויות מוכרות וסדורות, שגרת תפקוד לימודית וחברתית, מאפשרים לתלמיד מרחב של שיתוף והכלה, כמו גם שמירה על עוגני התפקוד. הכרת המודלים השונים להתמודדות עם אבל וזיהוי הקושי שעימו מתמודד התלמיד, יובילו ליכולת טובה יותר של יועצים ושל מורים לתמוך בתלמידים אלה וללוות אותם. גם לתפקודה של המשפחה והקהילה תפקיד חשוב מאוד בהסתגלות התלמיד לאובדן, ולכן על המוסד החינוכי לשמור על קשר רציף עם משפחתו של התלמיד. חשוב לציין שתהליך עיבוד האבל והתמודדות עם האובדן עשוי ים לה י משך לאורך החיים ולהשפיע על התלמידים במיוחד בשלבים התפתחותיים כמו שלבי מעבר, חגיגות אישיות, ימי הולדת וחגים. משך הזמן החולף אינו מעיד על סיום התמודדותו של התלמיד עם היתמות ועם האובדן. אובדן אח או אחות אובדן אח / אחות הוא אירוע קשה ב עבור ילדים ומתבגרים . התמודדות עם האובדן מלווה בהתמודדות עם מוות, בתהליכי אבלות ופרדה, לעיתים קרובות מאדם משמעותי ביותר בחייו של הילד : פרדה מאדם קרוב שאיתו חולקים חדר או חוויות משפחתיות משותפות , פרדה מ דמות תומכת , ממודל לחיקוי ועוד. אובדן של אח/אחות מלווה פעמים רבות בתחושה שהאיזון והתמיכה המשפחתית וההורית נפגעים בשל התמודדות ההורים עם האבל ובשל הקושי שלהם לחזור לתפקוד. במשפחה הנדרשת להתמודד עם עיבוד האובדן, ילד עלול ל חוש רגשות אשמה, תחושת אחריות , רצון להקל על ההורים ולא לפנות אליהם במצבי קושי וצורך "לפצות" את ההורים על האובדן. קרוב משפחה שנחטף/נעדר - אובדן עמום סוג ייחודי של אובדן שעימו אנו מתמודדים לראשונה בארץ ובמערכת החינוך הוא אובדן עמום (Loss Ambiguous) . זהו אובדן שבו ב ן משפחה נעדר פיזית, נחטף או שגורלו לא נודע, ואילו נוכחותו הפסיכולוגית והרגשית נותרת בעינה. במצב זה קיימת משאלה מתמדת שהנעדר האהוב יחזור . אתגר ההתמודדות קשור ליכולת להכיל לאורך זמן את אי ־ הבהירות סביב מצבו לצד דאגה רבה לגורלו. המצב מעורר תחושות חוסר אונים , כעס, חוסר תקווה ואף תשישות פיזית ( Boss, 2010 ) . קיימת חשיבות רבה ללווי ותמיכה לתלמידים שקרוב משפחתם נחטף או נעדר ומתמודדים עם המציאות המורכבת הכרוכה בכך. חשוב שצוותי החינוך יתמכו בתלמיד ויעודדו אותו, תוך החזקת התקווה לציפייה לקבלת מידע על בן המשפחה וחזרתו לחיק המשפחה. במצבים אלו יש להביא בחשבון שייתכן שהמשפחה השקיעה מאמצים באיתור מידע, במפגשים עם מקבלי החלטות ובפעולות אחרות הנלוות להתמודדות עם המצב המשפחתי. תלמידים ממשפחות אלו זקוקים להכרה במצב המשפחתי, לצד הצורך שלהם לשוב לרציפות תפקודית. במצבים אלו מערכת החינוך שותפה למאמץ לליווי המשפחה, וקיימת חשיבות לעבודה משותפת עם כל גורמי המקצוע המלווים את המשפחה לאורך זמן. בשל המורכבות הפסיכולוגית ניתן להניח כי אופן התפקוד של של המשפחה הגרעינית והמורחבת (ילדים, אח/אחות, נכדים, בן/בת דוד/ה, אחיינים של האדם שנחטף) מושפע במידה רבה מהמצבים השונים עימם הם מתמודדים. השקעת המאמצים והכוחות בהשבת בן המשפחה הנעדר או החטוף, השפיעה באופן ישיר על הילדים, ולפיכך גם המבוגרים במשפחה זקוקים לסיוע מצד מערכות החינוך בליווי ובתמיכה בילדיהם. סיכום תלמיד החווה משבר מתמשך - יתמות, אובדן אח/אחות או מצב שבו בן משפחתו נחטף או נעדר, זקוק לסביבה תומכת, גמישה ורגישה כדי להתמודד עם המציאות המורכבת. למוסד החינו ך תפקיד חשוב ביותר במערך התמיכה , שכן הוא מ שמש תשתית להבניית כוחות ההתמודדות וחיזוק החוסן שיסייעו לו לה תמודד עם האירוע המשבר י, תוך קידום תהליכי צמיחה, גדילה, ראיית עתיד חיובית ותקווה. בניית תוכנית תהליך הליווי ו ההתערבות תיעשה ככל האפשר, בעזרת חשיבה משותפת של צוות מוסד החינו ך , ההורים או נציגי משפחה מטעמם והתלמיד .

1. פרק 1 - עקרונות לליווי ו ל תמיכה בתלמיד ו ב משפחתו

1.1 עקרונות הליווי יכללו : הובלת התהליך על ידי מנהל מוסד החינוך : מנהל מוסד החינוך יהיה הגורם המתכלל לליווי ולתמיכה בתלמידים החווים משבר מתמשך. מנהל מוסד החינוך יְכנס צוות הכולל יועצת חינוכית , מחנך/גננת, פסיכולוג מוסד החינוך מטעם השפ"ח (במוסד חינוך שאין פסיכולוג - נציג מטעם השפ"ח). וחברי צוות חינו ך רלוונטיים לתהליך, מפקח על הייעוץ, מפקח כולל. שיתוף ההורים או האחראי על התלמיד : תהליך הליווי והתמיכה ייעשה בתיאום עם ההורים או עם האחראי על התלמיד בהתאם לצרכים ולאופי האירוע. תיעוד ודווח האירוע למחוז : יש לתעד את האירוע במערכת ייעודית לנושא ולדווח לפיקוח הכולל ולפיקוח על הייעוץ. תיאום בין מוסדות חינוך : במקרים שבהם תלמידים מאותה משפחה לומדים במוסדות חינוך שונים, יש צורך בתיאום בין מוסדות החינוך בהקשר לליווי התלמידים והמשפחה. תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד : במקרה של תלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, ניתן להיעזר גם במפקח חינוך מיוחד, מנהלת המתי"א, מומחית תחום מהמתי"א, או מטפלת באמצעות אומניות. יידוע ותיאום עם הרשות : מומלץ לפעול בתיאום עם הרשות (נציג הגיל הרך, היסודי, העל ־ יסודי, חינוך מיוחד, מחלקת הנוער ועוד). תלמידים עולים : בקרב תלמיד ממשפח ת עולים, יש ל שים לב לרקע התרבותי של המשפחה. ניתן להיעזר במגשרים החינוכיים הבין ־ תרבותיים ברשויות , דוברי שפת הבית. שיתוף גורמים ממשלתיים וגורמי קהילה : במידת הצורך, זיהוי גורמים ממשלתיים וגורמי קהילה המלווים את האירוע ויצירת שותפות ותיאום עימם. במוסדות חינוך שבהם לומדים מספר תלמידים החווים משבר מתמשך, ניתן לבנות מערך תמיכה על פי שיקול דעת מקצועי, המותאם לתלמידים למוסד החינוך, להורים ולקהילה. הליווי המתמשך כולל היבטים שונים : היבט לימודי, רגשי ו חברתי .

1.2 פעולות ב טווח המי י די עם קבלת ההודעה על האובדן או המשבר ובמהלך החודש הראשון:

א. ליווי התלמיד ומשפחתו, ליווי צוות החינוך וליווי המערכת החינוכית ליווי התלמיד ומשפחתו ושמירה על קשר ע י מם יצירת קשר אישי עם התלמיד - מחנך /גננת י י צ רו קשר עם התלמיד בתיאום עם ההורים או עם ה אחראי על התלמיד מוקדם ככל האפשר עם היוודע האירוע . יצירת קשר עם הורי התלמיד או עם ה אחראי על התלמיד - מנהל מוסד החינוך בשיתוף היועצת החינוכית או פסיכולוג מטעם ה שפ"ח יתייעצו עם ההורה או עם האחראי על התלמיד. במידת הצורך אפשר להתייעץ עם העובד הסוציאלי ברווחה כדי ללמוד על צרכים ייחודי י ם העולים בשל המצב בעת הזו, ולברר את סוג הסיוע הדרוש. במצב של יתמות – יש ליצור קשר עם ההורה הנותר, ובמצב של יתמות משני ההורים יש לבחון מול גורמי הרווחה מיהו האחראי על התלמיד כהגדרתו בחוזר זה. מינוי גורם חינוכי מלווה - איתור דמות תומכת במוסד החינו ך (על פי רוב מחנ ך /גננת) שתקיים עם התלמיד קשר רציף ו מתמשך. תיעוד - מוסד החינוך יתעד במערכת ייעודית ממוחשבת את פרטי האירוע ואת פרטי הגורם החינוכי המלווה (מערכת "יחד בחינוך" או מערכת אחרת שתוגדר למטרה זו). הגעה סדירה - המחנך/גננת ישמרו על קשר רציף עם התלמיד ויתמכו ב הגעה של התלמיד למוסד החינו ך בתהליך הדרגתי המותאם לתלמיד ולמשפחה. ליווי התלמיד – ייעשה על ידי איש צוות חינוך (מחנכת/גננת ועוד), ובהתאם לצורך על ידי יועצת או פסיכולוג של מוסד החינו ך מטעם השפ"ח ובהתחשב במערך הטיפולי הניתן על ידי הגורמים הנוספים בקהילה . הבניית תוכנית חינוכית רגשית – תוכנית הליווי והתמיכה בתלמיד תיבנה יחד עם ההורים או עם האחראי על התלמיד. תהליך הליווי והתמיכה כולל תיאום עם ה גורמים ה מקצועיים ה רלוונטיים בקהילה. קביעת סדירויות להמשך מעקב וליווי מקצועי אחַר מצבו של התלמיד בהתאם לצורך. במצב שבן משפחה חטוף או נעדר – יש להקפיד על יצירת קשר באופן יזום עם התלמיד ולהקפיד שיצירת הקשר תיעשה בהתאם לרצון המשפחה ולפי מידת הפניות שלה, ובתיאום עם הגורמים המלווים אותה. ליווי צוות החינוך והמחנכת/הגננת ליווי הגורם החינוכי המלווה - ייעשה על ידי יועצת מוסד החינו ך או פסיכולוג מוסד החינוך מטעם השפ"ח, לדיוק המענים הנדרשים. מפגשי ליווי ותמיכה קבוצתי ים או פרטני ים לצוות החינוכי. קביעת מפגשים לליווי ו ל תמיכה למחנכת/גננת או לדמות התומכת המלווה את התלמיד על ־ ידי היועצת או הפסיכולוג של מוסד החינו ך מטעם השפ"ח . במצב שבן משפחה חטוף או נעדר – נדרש ליווי ייעודי למצב זה שייקבע על־ידי המחוז ועל־ידי צוות מקצועי של השרות הפסיכולוגי-ייעוצי (פסיכולוג מחוזי, מפקחת על הייעוץ ומטה שפ"י). ליווי הכיתה/הגן תהליך הליווי ייעשה על פי שיקול דעת מקצועי ובהתאם לצורך. אם הוחלט על ליווי לכיתה / לגן , יש לפעול בהתאם לגיל, לשלב ההתפתחותי ולמאפייני האירוע. מיפוי מעגלי פגיעה בכיתה/גן טרם הכניסה לשיח והתאמת השיח ותכניו. הנחיית מפגש ראשוני לכיתה/גן לתיווך המשך ליווי האירוע , לעיבוד מחשבות ורגשות ולחשיבה על פעולות תמיכה בתלמיד. תכנון פעולות תומכות בתלמיד בתיאום ובהסכמת הורים/ אחראי על התלמיד כפי שהוגדר בחוזר זה, ייעשה ב נוכחות של יועצת ו במקרה הצורך גם בנוכחות פסיכולוג מטעם השפ"ח . בחינוך המיוחד ניתן להיעזר בלווי מטפלת באמצעות אומנויות שעברה הכשרה בנושא. קיום מפגשי ליווי ותמיכה פרטניים לתלמידים מאותרים. במצב שבן משפחה חטוף או נעדר – לצד שמירה על פרטיות עולה הצורך להתמודד עם הפצת מידע ושמועות באופן שאינו אחראי, להכיל עמדות ודעות מגוונות ולכבד את רצון התלמיד והמשפחה. יידוע וליווי כלל הורי הכיתה/הגן יידוע כלל ה הורים אודות האירוע באמצעות מכתב בהתאם לצורך ובת י אום עם ההורים/האחראי על התלמיד. ממולץ להיוועץ באנשי המקצוע של השירות הפסיכולוגי ייעוצי והייעוץ המשפטי במחוז טרם הפצת המכתב במידת הצורך יש לשקול מפגש עם הורים או האחראי על התלמיד בל י ווי אנשי מקצוע . במצב שבן משפחה חטוף או נעדר – לצד שמירה על פרטיות עולה הצורך להתמודד עם מידע, עמדות ודעות בקרב ההורים תוך שמירה וכיבוד הפרטיות והרצון של התלמיד ושל המשפחה. .1.3 עקרונות בעבודה מערכתית של מוסד החינו ך ליישום ליווי ארוך טווח של תלמידים ומשפחות /גורמים מלווים

א. יש להקפיד על שמירת הפרטיות של התלמיד ומשפחתו בקרב הצוות והתלמידים.

ב. צוות מוסד החינוך בהובלת ה מנהל, ילווה את תהליך ההתערבות, על־פי שיקול דעת בהתאם לצרכים הייחודיים.

ג. מנהל מוסד החינוך יקבע סדיר ויות למפגשי הצוות ולקשר עם המשפחה או עם האחראי על התלמיד למעקב אחר יישום תוכנית הליווי ודיוק המענים בהתאם לצרכים המשתנים.

ד. תיעוד ורישום של תהליך הליווי והמענים המוצעים.

ה. יועצת או פסיכולוג מטעם השפ"ח ילוו את צוות החינוך לאורך התהליך.

ו. במקרה של מעבר תלמיד למוסד חינו ך אחר בשל האירוע המשברי יש לעדכן את מוסד החינוך הקולט ו את צוות החינוך ולסייע בקליטת התלמיד בהתאם לרצון התלמיד ומשפחתו ולקבוע בחוזר מנכ"ל העברת מידע בין מוסדות . .1.4 עקרונות התמיכה המתמשכת בתלמיד שחווה אובדן או משבר יש לקבוע מלכתחילה סדירות למעקב אחר התמודדות התלמיד ומצבו. בתחילה בשכיחות גבוהה ולאחר מכן ברווחי זמן קבועים , על ־ פי ה צורך. תהליכי ההתמודדות עם משבר משתנים ומתפתחים עם הזמן , ולכן חשוב שהליווי י ימשך לאורך זמן ויותאם לצרכים המשתנים של התלמיד ומשפחתו /הגורמים המלווים . חשוב שכל התערבות תנוהל ברגישות, מתוך פתיחות לייחודיות האירוע ולמצב המשפחת י ו בתיאום והסכמה ע י מם , על בסיס שיח ישיר עם התלמיד ומשפחתו /גורמים מלווים . לאורך תהליך הליווי יש ערך רב לדיאלוג משותף , רגיש ומותאם על אודות המשבר , הצגת שאלות והקשבה פעילה. מומלץ להסתייע ביועצת או פסיכולוג מוסד החינו ך מטעם השפ"ח בנושא. הליווי יכלול את מגוון ההיבטים: הלימודי, הרגשי ו החברתי . פעולות לביצוע לאורך זמן (טווח ארוך) ליווי התלמיד וקשר עם התלמיד ליווי התלמיד על ידי צוות מוסד החינוך ברגישות ובאכפתיות. יצירת סדירויות לשיח רגשי אישי עם התלמיד על ־ ידי גננת/ מחנ ך בהתאם לצורך. יצירת סדירויות לשיח י ועצת/פסיכולוג/דמות נוספת ממוסד החינו ך בהתאם לצורך ו ב הסכמת התלמיד והוריו /האחראי על התלמיד . הליווי כולל : הערכ ת הצרכים המשתנים של התלמיד. הפעלת התוכנית החינוכית - רגשית שנקבעה. מפגשי מעקב קבוע ים ומתוכנ נים לאורך השנה אחר ביצוע התוכנית על ־ ידי צוות מוסד החינוך. עדכון המענים והליווי הניתנים בהתאם לצורך שעולה מהמעקב ובתיאום עם התלמיד והוריו /האחראי על התלמיד . עידוד התלמיד לחזרה לתפקוד ו ל השתלבות ככל האפשר באופן מותאם ורגיש. זיהוי מעגלי התמיכה המשפחתיים /גורמים מלווים, החברתיים והקהילתיים שזמינים לתלמיד ועידודו להיתמך. שיתוף צוות החינוך של התלמיד במצבו ובצרכיו במידת האפשר ושילובם בתהליך הליווי . מומלץ לשוחח עם תלמיד החווה משבר מתמשך, לקראת פעילות שעלולה לעורר רגישות , הצפה רגשית או אי נחת בקרב התלמיד. (לדוגמ ה : יום משפחה, יום הזיכרון, טקסים , מסיבות , עבודת שורשים, פעילות חינוכית עם בני משפחה, השתתפות במחקרים ועוד). ליווי ההורים/ גורם מלווה והקשר עימם ביסוס סדירויות לקשר עם ההורים /האחראי על התלמיד ייעשה על־ידי המחנ ך /היועצת (ובמידת הצורך גם הפסיכולוג) להתבוננות משותפת על התלמיד ו על צרכיו ודיוק המענים הרגשיים , החברתיים והתפקודיים. ליווי צוות החינוך הגורמים המקצועיים מתוך מוסד החינוך המלווים את התלמיד ידאגו לעדכן את צוות החינו ך על פי שיקול דעת. הגורמים המקצועיים המלווים את התלמיד יעמדו לרשות צוות החינו ך להיוועצות ולתמיכה. קשר עם גורמים מסייעים בקהילה קשר עם הגורמים המסייעים בקהילה (גורמי רווחה, מרכז טיפולי , מנהלת חטופים ונעדרים ועוד ) יתקיים על פי בקשת ההורים /האחראי על התלמיד, ולחילופין בהמלצת צוות החינו ך ובהסכמת ההורים /האחראי על התלמיד . .1.5 המלצות והנחיות בתחום הלימודי, ה חברתי ו ה רגשי לאורך כל התקופה לאורך כל תקופת הליווי של התלמיד יש לשים לב להיבטים לימודיים, חברתיים ורגשיים.

1.5.1 דגשים לגיל ה רך תלמידים בגיל הרך חווים את הסביבה דרך המבוגרים המשמעותיים בסביבתם , ולכן יש להם תפקיד מרכזי בפיתוח החוסן הנפשי של ה תלמידים במציאות החדשה. תפקידם של המבוגרים בסביבת ה תלמידים הוא לתמוך ב הם ולהעניק להם תחושת קביעות, יציבות ובטחון ולתווך עבורם , באופן המותאם לשלב ההתפתחותי, את המציאות ש הם חווים , במיוחד בתקופה ש ב ה המשפחה חווה משבר. תלמידים בגיל הרך, שחווים שינוי במצב המשפחתי , יגיבו ב אופנים שונים, חלקם בנסיגה התפתחותית. אלו שלא יוכלו לבטא את רגשותיהם ואת תחושותיהם במילים, עשויים לבטא אותם בשינויים התנהגותיים כגון בכי ממושך, היצמדות להורה/מבוגר משמעותי, פחדים, הרטבה, קשיי ויסות , תלונות על כאבים פיזיים ועוד. סביבה תומכת ויציבה ונוכחות עקבית ורציפה של מבוגרים משמעותיים מגדילה את הסיכוי של התלמידים להתמודד עם החסר ולתפקד באופן מיטבי. מומלץ לשמור על עוגני תפקוד ו שגרת פעילות ככל האפשר, תוך ביצוע התאמות נדרשות לאור המצב. המלצות והנחיות בתחום הלימודי קיום סדר יום קבוע ו רציף ככל ה אפשר. שמירה על נוכחות קבועה של צוות החינוך . שמירה על סביבה חינוכית המאפשרת בחירה וביטוי אישי. גילוי גמישות ל צרכים המשתנים של ה תלמיד ובמידת הצורך להתאים את הפעילות החינוכית . מתן מרחב ל תלמידים להביע את עצמם בצורות שונות (באופן מילולי, תנועתי, ציור ויצירה). ניתן לעשות זאת באמצעות שילוב פעילויות שונות המאפשרות הבעה במהלך סדר היום. כמו כן, קיומן של פעילויות הפגה, ויסות ותנועה, במרחבים השונים של המסגרת (פנים וחוץ) יסייעו בהתמודדות בעת זו. המלצות והנחיות בתחום הרגשי הביטויים הרגשיים עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים , ולכן חשוב ל הגיב אלי הם בתקופה זו מתוך התבוננות מכילה, מחבקת ומעצימה. שינוי התנהגותי עשוי להתבטא בתגובות רגשיות, בשאילת שאלות 'למה', בהבעת פחדים וחששות (לעיתים ללא מילים) ואף ב נסיגה תפקודית (חזרה להרטיב, בקשה למוצץ, בכי ממושך ועוד). שינויים אלה בהתנהגות לרוב חולפים ויש ל ראות אותם כשינוי זמני. ביכולתו של הצוות לסייע ל תלמיד לחזור לתפקודו הרגיל באמצעות שמירה על שגרה, קשר אישי , פניו ּ ת והקשבה לצרכיו. אם בתפקוד תלמיד חלים שינויים המצריכים התערבות , יש לשתף את ההורה /המבוגר האחראי על התלמיד ולהיוועץ במידת הצורך ב מערך התומך של הגן (מדריכה/יועצת/ פסיכולוג. עבור תלמיד הזכאי לשירותי חינוך מיוחדים – מטפלת ממקצועות הבריאות , מומחית תחום ממתי"א , מטפלת באמצעות אומנויות ). המלצות והנחיות בתחום החברתי חשוב לעודד את התלמיד ליצור אינטראקציות חברתיות עם תלמידי הגן שהם מקור לתמיכה עבורו, לעודד שיח, משחק ופעילויות המזמנות מפגש חברתי מוגן ומכיל. חשוב ש צוות החינוך יהיה קשוב לשיח המתנהל במהלך אינטראקציות אלה ובמידת הצורך לתווך את שנדרש.

1.5.2 דגשים לחינוך היסודי התלמידים ב בית הספר היסודי חווים את המציאות דרך המבוגרים המשמעותיים בסביבתם, ולכן יש להם תפקיד מרכזי בפיתוח החוסן הנפשי במיוחד בתקופ ת המשבר. תפקידם לתמוך בהם ולהעניק להם תחושת יציבות וב י טחון, במיוחד בתקופה של שינויים ושל חוסר ודאות. התלמידים יכולים להגיב למשבר במגוון התנהגויות כגון: הימנעות מלמידה, הסתגרות, התפרצויות זעם , הימנעות מהגעה לבית הספר וכדומה. בעת הזו התלמידים זקוקים לרגישות, לסבלנות ולגמישות ולידיעה שצוות החינוך מכיר בהתמודדות שלהם ונמצא לצ י דם. המלצות והנחיות בתחום הלימודי חשוב לעודד את התלמיד לחזור בהדרגה, בהתאם למצבו, לתפקוד לימודי גמיש. יש לשקול מתן התאמות ותגבור לימודי בהתאם לצורך (מומלץ להתייעץ עם גורמי המקצוע בנושא קצב החזרה לתפקוד לימודי) : - להקצות שעות פרטניות עבור התלמידים הזקוקים לזמן למידה נוסף ולסיוע בשיעורי הבית. - לגלות גמישות בתהליכי היבחנות ובתיאום עם אנשי המקצוע. במידת הצורך יש לאפשר ה תאמות ו הארכת זמן. המלצות והנחיות בתחום הרגשי חשוב לגלות רגישות למצבם ולצ ו רכיהם השונים של התלמידים החווים את המשבר. תקופה ממושכת של משבר מתמשך עלולה להשפיע על התלמיד במישורים תפקודיים ואישיים, ולכן חשוב ל נהוג כלפ יו בתקופה זו מתוך התבוננות מכילה, מחבקת , לצד הבעת אמון ביכולות ההתמודדות שלו. השינוי ההתנהגותי יכול להתבטא בתגובות רגשיות מגוונות, בשאילת שאלות 'למה', בהבעת פחדים וחששות (לעיתים ללא מילים) ואף תיתכן נסיגה תפקודית. אין לראות בהתנהגות זו כמשקפת את מצבו של התלמיד אלא כשינוי זמני. ביכולתו של הצוות לסייע לחזרתו לתפקוד באמצעות שמירה על שגרה, קשר אישי והקשבה לצרכיו. מומלץ לאתר בבית הספר בוגר משמעותי שיש לו קשר טוב עם התלמיד או תחומי עניין משותפים ולייצר עימו מפגשים קבועים. לחילופין, אפשר להפנות תלמיד בוגר או מתנדב שייפגש באופן קבוע עם התלמיד, באופן פרטני או בקבוצות קטנות. המלצות והנחיות בהיבט החברתי - חשוב לוודא שהתלמיד חוזר בהדרגה לנהל מערכות יחסים עם החברים, מקיים קשרים חברתיים ומשתתף באירועים חברתיים, וגם מקבל תמיכה חברתית במעגלים השונים ( מוסד חינוכי /קהילה) . - מומלץ לקיים שיח כיתתי ו שיח עם קבוצת החברים הקרובים לתלמיד ים כדי לאפשר להם לחלוק בקשיים ולהיוועץ בדרכי התקשורת עם חבר יה

ם. חשוב להיות ערים לחרדות ו ל פחדים שהסיטואציה יכולה לעורר עבורם ולעקוב אחר תגוב ו תיהם.

1.5.3 דגשים לחינוך העל ־ יסודי תלמידי החינוך העל ־ יסודי נמצאים בעיצומו של תהליך התבגרות המאופיין בהתפתחות ובשינויים פיזיים, חברתיים, פסיכולוגים קוגניטיביי ם ורגשיים. בשלב זה המתבגרים מפתחים את הזהות האישית, נמצאים בתהליך היפרדות מהוריהם וקבוצת השווים ממלאת תפקיד מרכזי בחייהם. לרוב התלמידים מ רגישים בנוח בסביבת קבוצת החברים ושואפים לחוש שייכות חברתית. הקבוצה החברתית יכולה לשמש רשת תמיכה שתסייע לתלמיד בהתמודדות שלו. המלצות והנחיות בהיבט הלימודי הקפדה על סדר יום קבוע ועידוד ל חזרה הדרגתית לשגרת למידה ככל האפשר – השתתפות בשיעורים ובפעילויות הבית ספריות . עם זאת יש להנמיך זמנית (במהלך תקופת המשבר) ציפיות להישגים לימודיים. גילוי גמישות ל צרכים המשתנים של התלמיד במהלך תקופת המשבר ובמידת הצורך התאמה של הפעילויות והמשימות החינוכיות. סיוע פרטני , במידת הצורך, להשלמת פערים שי י תכן ש נוצרו בתקופ ת המשבר. התאמה בכמות המשימות הניתנות להכנה בבית , בהתאם לצורכי התלמיד וליכולותיו . התאמת לוח המבחנים ובמידת הצורך התאמות בכמות החומר והארכת זמן. בבחינות הפנימיות הבית ספריות: במקרים שבהם ה תלמיד מגלה סימנים של לחץ לימודי אפשר להחליף את הה י בחנות הבית ספרית בשימוש בדרכי הערכה חלופיות או במתן תוספת זמן בהתאם לצורך. התאמות ב מבחני בגרות ל תלמידים במעגלי פגיעה - במקרים ש בהם הצוות הטיפולי, לרבות איש טיפול מקצועי, מעיד כי ישנו קושי רגשי תפקודי המצריך מתן התאמות לתלמיד במעגל פגיעה, יש לפנות באמצעות מערכת הבגרויות ולהגיש בקשה חריגה להתאמות בבגרות בצירוף מסמכים עדכניים רל וו נטיים . הבקשה ת י דון בפני ועדת החריגים באגף הבחינות. המלצות והנחיות בהיבט רגשי תקופה ממושכת של משבר מתמשך עלולה להשפיע על התלמיד במישורים תפקודיים ואישיים, ולכן חשוב בתקופה זו לתת מענה לתלמיד מתוך התבוננות מכילה, מחבקת , לצד הבעת אמו ן ביכולות ההתמודדות שלו. השינוי ההתנהגותי יכול להתבטא בתגובות רגשיות מגוונות, בהסתגרות וחוסר רצון לשתף, הופעה חוזרת ונשנית של התנהגות ועמדות ילדותיות, נסיגה מ התנהגות אחראית, ואף תוקפנות והתפרצויות בעיקר כלפי מבוגרים ש אליהם המתבגר ים קשורים. עשוי להיות גם חוסר עניין בפעילות חברתית, בעיות פסיכוסומטיות שונות, ביטויי התנהגות של חוסר אונים וחוסר ריכוז בפעילות . אין לראות בהתנהגות זו כמשקפת את מצבו של התלמיד אלא כשינוי זמני. ביכולתו של הצוות לסייע לחזרתו לתפקוד באמצעות שמירה על שגרה, על קשר אישי רציף , הידברות פתוחה וסובלנית והקשבה לצרכיו . חשוב להיות קשובים גם להישגים קטנים בדרך לחזרה הדרגתית לתפקוד כמו הגעה לבית הספר, השתתפות בפעילות חברתית , ולחזק ולהעצים את התלמיד על הישגים אלו. המלצות והנחיות בהיבט החברתי המתבגרים יעדיפו לחפש תמיכה בקרב בני גילם יותר מאשר בקרב בני משפחתם שכן יש לזכור שהם בתקופה של ביסוס זהות והיפרדות מהמשפחה . חשוב לוודא כי התלמיד חוזר בהדרגה לנהל מערכות יחסים עם החברים, מקיים קשרים חברתיים ומשתתף באירועים חברתיים. כמ ו כן הוא מקבל תמיכה חברתית במעגלים השונים (מוסד חינוכי/קהילה). במידת הצורך מומלץ לקיים שיח עם קבוצת החברים הקרובים לתלמיד כדי לאפשר להם לחלוק בקשיים ולה י ו ו עץ בדרכי התקשורת עם חברם. חשוב להיות ערים לחרדות ו ל פחדים שהסיטואציה יכולה לעורר עבורם ולעקוב אחר תגוב ו תיהם.

2. פרק 2 – עקרונות נוספים לליווי תלמיד שהתייתם מהוריו או שחווה אובדן של אדם קרוב מותו של אדם קרוב הוא אחד האירועים הקשים ביותר לבני אדם. התמיכה הרציפה, החברתית, המשפחתית או של הגורמים המלווים חשוב ה מאין כמו ה , ולמערכת החינו ך יש תפקיד חשוב ביותר במערך התמיכה. כמו בכל תחום מורכב, הסיוע אינו יכול להתבצע על פי נוסחה קבועה והוא דורש רגישות והתכוונות לצ ו רכי התלמיד.

2.1. חידוד עקרונות לליווי תלמיד שחווה אובדן של אדם קרוב - מנהל מוסד החינו ך יפעל בהתאם לטבלאות שלעיל. - חשוב שמוסד החינו ך יתארגן לליווי התלמיד לאורך זמן . תהליך עיבוד אבל והתמודדות עם האובדן עשוי לה י משך לאורך החיי ם ויש בו עליות ומורדות. - צוות החינוך יפעל באכפתיות, באמפתיה, ברגישות וב התחשבות כלפי התלמיד . תנאי ם אלה הכרח י י ם עבור התלמיד כדי שיוכל להיעזר ולהיתמך. התמיכה והליווי יהיו בהתאם לשלב ההתפתחותי ולצרכים הייחודיים של התלמיד. - חשוב ש הצוות המלווה את התלמיד ומשפחתו י נהג בכבוד כלפי מנהגי אבלות ו כלפי ה שוני ה תרבותי של משפחת התלמיד ויפעל ברגישות ובאמפתיה . שיח ישיר וחם הרואה את האדם ונמנע מהעברת תחושת רחמים, עשוי לסייע ביצירת הקשר ובמתן הסיוע. - מחד גיסא יש לגלות התחשבות וגמישות ומאידך גיסא חשוב לשמור על גבולות תומכים שיאפשרו לתלמיד לחזור לרציפות תפקודית. חשוב שתהליכים אלה ייעשו בשיתוף עם ההורים/האחראי על התלמיד. במצבים שבהם עולה קושי התנהגותי או תפקודי אצל התלמיד, יש לבחון את ההיבטים השונים לרבות מקור הקושי ולתת מענה רגשי וטיפולי לצד הצבת גבולות. נוסף על כך יש לגלות הבנה אם התלמיד נעדר, מאחר או לא מצליח להכין את שיעורי הבית או להתכונן לכל המבחנים בתקופת ההתמודדות עם המשבר . עקרונות במצב של יתמות - כאשר מדובר באובדן הורה, חשוב להיפגש עם ההורה הנותר /אחראי על התלמיד ולבדוק את הצרכים הייחוד י ים של התלמיד ולתאם ציפיות. רצוי להציע חלופות אפשריות כהצעה לעזרה או לברר לגבי הסיוע הרצוי, בשיתוף התלמיד. יש לבחון עם ההורה הנותר/ האחראי על התלמיד את הצורך בשיתוף כלל ההורים בגן/כ י תה כדי שאלה יגלו רגישות ויוכלו לסייע בשעות שמעבר ליום הלימודים. - כדי לעזור לאנשי הצוות לנהל את הסיוע בצורה מיטבית, חשוב שפסיכולוג או יועץ מוסד החינו ך יעבד א י תם את רגשותיהם סביב האירוע הספציפי וסביב אובדנים שהם עצמם חוו במהלך חייהם , ויתמוך במציאת שפה ומילים לתמיכה בתלמידים . - ניתן להציע לתלמידים ולמשפחות מענים ייחודיים במצבים של יתמות (עמותות, ארגוני סיוע ועוד) תדריך לליווי תלמיד או תלמידה שאיבדו קרוב מדרגה ראשונה - אב, אם או אח/ות

3. פרק 3: ליווי תלמיד ה מתמודד עם מחלה או פציעה מתמשכת של קרוב משפחה מחלה ממושכת או פציעה של אדם קרוב היא אירוע מורכב הכולל מצבים של חוסר ודאות ודאגה. כאשר אדם קרוב נפגע , המשפחה נכנסת לתקופה ממושכת של אי ־ ודאות לגבי המצב והשלכותיו. אשפוז ממושך של בן משפחה משפיע על היכולת של המשפחה המורחבת לתת מענים יו ם- יומיים , פי ז יים ורגשיים ולעיתים גם מענים כלכליים. תמיכת צוות החינוך בתלמיד ובסביבתו הקרובה היא בעלת חשיבות יתר במקרים שבהם המשפחה/האחראי על התלמיד והתלמיד מתמודדים עם מצבים של מתח ומציאות מורכבת לאורך זמן.

3.1. חידוד עקרונות לליווי תלמיד ה מתמודד עם מחלה/פציעה מתמשכת של בן משפחה (הורה/אח/אחות) - צוות החינוך ילווה את התלמיד לאורך תקופת ההתמודדות, בהתאם לצורך. יש לקבוע סדירויות לליווי זה. - מנהל מוסד החינו ך יפעל בהתאם לטבלאות שלעיל. - חשוב שתהיה לתלמיד דמות משמעותית במוסד החינוך ( גננת/סייעת, מחנך הכיתה, יועצת או מורה אחר הקרוב אליו) ש אית ה הוא יכול לשוחח בכנות ולבטא את צרכיו, קשייו, דאגותיו ופחדיו. - תלמיד עלול להצניע את צרכיו הפי ז יים והרגשיים כדי שלא להכביד על בני משפחתו. חשוב להקשיב ולגלות רגישות לצרכיו כמו גם לזהות את הקשיים והחסמים כדי לתת מענה מיטבי. במקרים ש בהם התלמיד מסרב לקבל עזרה או ליווי , יש לשקול פנייה למשפחתו/אחראי על התלמיד/רווחה ובכל מקרה להציע לו אפשרות לקבלת סיוע בהמשך . - חשוב מדי פעם לחזור ו לפנות לתלמיד ולהציע תמיכה באופן ישיר. - ליווי והדרכה של צוותי החינוך במוסד החינו ך או משפחה /אחראי על התלמיד , י גבי רו את ה סיכוי להתמודדות טוב ה ועשוי ים לפתח בתלמיד רגישות כלפי הזולת, חווי י ת יכולת ומסוגלות . - יש לבחון את הצורך בשיתוף במקרה את כלל התלמידים במוסד החינו ך או את כלל ההורים כדי לגלות רגישות ולאפשר לכלל ההורים לסייע ולתמוך גם בשעות שמעבר ליום הלימודים. שיתוף י י עשה רק בהסכמת המשפחה או נציגה. - חשוב להיות קשובים לשיח המתקיים במוסד החינו ך עם התלמיד או בנוגע אליו ובמידת הצורך להתערב או לתווך את שנדרש. - במידת האפשר חשוב לבדוק האם ומתי אפשר לבקר את בן המשפחה ולהתייעץ בנוגע ל דרך הראויה לסייע לתלמיד. תדריך לליווי תלמיד/ה שאחד מהוריהם או מאחיהם חולה, פצוע או בתהליכי שיקום

4. פרק 4 . ליווי תלמיד שבן משפחתו נחטף או נעדר חטיפה של אדם קרוב או מצב שבו בן משפחה נעדר, הם אירוע ים קיצוניים, טראומ ת י ים ו קש ים. ילדים ובני נוער עלולים להיות פגיעים במיוחד לאירוע מסוג זה ולחוות מגוון רחב של רגשות קשים, ביניהם: חרדה, פחד וחשש לחייו של בן המשפחה הנעדר , תחושות של עצב עמוק, י יאוש וחוסר תקווה , כעס , תסכול, אשמה ובדידות . נוסף על כך תלמידים עלולים לחוות קשיים בריכוז ובתפקוד, קשיי שינה, ירידה בתיאבון ועוד. התגובות במצבים אלה מגוונות, מחד הסתגרות והימנעות מעיסוק בנושא ומאידך רצון להיות פעילים ומשמעותיים במהלכים להשבת בן המשפחה. במציאות שבה בן משפחה נחטף או נעדר, בדרך כלל בני המשפחה הקרובה והמורחבת בסביבתו של הילד עסוקים ומתמקדים במאמצים להשבת בן המשפחה לצד עצב, כאב, חוסר אונים וקושי בשמירה על שגרות תפקוד המשפחה ומענה לצורכי ילדי המשפחה.

4.1 חידוד עקרונות לליווי תלמיד שקרוב משפחתו שנחטף או נעדר - חשוב ליצור עם התלמיד קשר באופן אישי ולהביע אמפתיה כלפי רגשותיו , לאפשר לו לבטא את רגשותיו בחופשיות, תוך הקשבה פעילה ותמיכה. - חשוב להבהיר לתלמיד שהוא אינו לבד ושצוות החינוך נמצא שם עבורו, לספק לתלמיד מידע מדויק ועדכני על המצב, תוך התחשבות בגילו וברמת הבגרות שלו. - חשוב להימנע משמועות וממידע לא מבוסס. - יצירת סביבה תומכת בבית הספר, הן מצד צוות החינוך הן מצד חבריו לכיתה. - גילוי ערנות לסימני מצוקה של התלמיד כמו חרדה, דיכאון, קשיי שינה, קשיי ריכוז ועוד. - עידוד התלמיד לפנות לסיוע, במידת הצורך. - עידוד התלמיד לחזרה לרציפות תפקודית לצד גמישות במענה לצרכיו האישיים. - חשוב להעביר מסרים של תקווה העשויים לשמש מקור כוח ועוגן משמעותי ים . התקווה מאפשרת לבנות תוכנית פעולה, מחברת לכוחות ולמשאבים ומאפשרת לתלמידים להאמין שיקירם יחזור אליהם בשלום, שחייהם יחזרו למסלולם ושהם לא לבד במאבקם. - קישור למסמך מעני משרד החינוך לתלמידים השבים.