הוראת קבע · פורסם 13.10.2025 · מופיע בעץ הפעיל
יום הזיכרון הלאומי לאירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל
הוראת קבע מס' 0458 - החלפה
- פורסם
- 13.10.2025
- תחולה
- 13.10.2025
- סוג מסמך
- הוראת קבע
- גורם אחראי
- יו"ר המזה"פ ,המזכירות הפדגוגית
- אוכלוסיית יעד
- כלל מערכת החינוך
- נושאים
- תכניות ויעדים חינוכיים / חינוך חברתי וקהילתי, תכניות ויעדים חינוכיים / חינוך ערכי, ארגון העבודה החינוכית / אירועים וטקסים
- מזהה מקור
- 569
טוען את נוסח החוזר…
בקצרה
על פי החלטה 1525 של הממשלה יש לציין בכל שנה את יום כ"ד בתשרי כיום זיכרון לאומי במדינת ישראל לאירועי ה-7 באוקטובר 2023 ולמלחמת חרבות ברזל.
חוזר המנכ"ל מפרט את ציון היום במערכת החינוך ומפרט את התוכן המתאים לו לשימוש מוסדות החינוך בכל האוכלוסיות והמגזרים.
שאלה על המקור
שאל שאלה על המסמך הזה
התשובה תסתמך על החוזר הזה בלבד, לא על כל המאגר.
תצוגה מקדימה
1. כללי
1.1 מדינת ישראל זוכרת ומציינת את האירועים המכוננים שעיצבו אותה, את רגעי גדולתה ואת האסונות שפקדו אותה במהלך השנים, באמצעות ימי מועדים וימי זיכרון בלוח השנה העברי. ציון אירועים אלו במערכת החינוך הופך את המורשת ההיסטורית, התרבותית והלאומית לחלק מזהותם האישית של כל אזרחי מדינת ישראל ולגורם משמעותי בעיצוב הזהות הלאומית של העם היהודי בארץ ובעולם .
1.2 על פי החלט ת ממשלה 1525 מיום
17.03.24 יש לציין בכל שנה את יום כ"ד בתשרי כיום זיכרון לאומי במדינת ישראל לאירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל . אם כ"ד בתשרי חל ביום שישי או בשבת, יחול יום הזיכרון הלאומי ביום ראשון שלאחריו .
2. רציונל בחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה 6:29 בבוקר, החלה מתקפה רצחנית וחסרת תקדים של מחבלי חמאס ועוזריהם על יישובי הדרום. מתקפה זו כללה ירי של אלפי טילים ורקטות אל כל רחבי הארץ , פלישה של אלפי מחבלים לעבר יישובי הדרום , טבח של אזרחים רבים, בהם תינוקות, ילדים, קשישים, נשים וגברים, מקרי אונס רבים והרס עצום. אירועי יום שחור זה הביאו למותם של כ ־ 1 , 200 איש, כ ־ 3 , 300 פצועים ו כ־ 250 חטופים. חלקם מוחזקים עדיין בשבי חמאס בעזה. בתגובה למתקפה נפתחה מלחמת חרבות ברזל (שם זמני). תלמידים [1] בארץ, מכל המגזרים, חשופים לחדשות בתקשורת, לעדויות הקשות ולסיפורי הזוועה ולעיתים אף מכירים מקרוב ילדים, מבוגרים ואנשי כוחות הביטחון שהושפעו מתקופת המלחמה. פעמים רבות החשיפה איננה מבוקרת, ולכן העיסוק בנושא במסגרות החינוכיות יסייע לילדים לעבד בצורה מיטבית את התכנים הלא פשוטים כגון: ביטויים של רוע אנושי, מדינה וחברה במשבר לצד גילויי גבורה וסולידריות . נוסף על כך אלפי תלמידים ואנשי חינוך ברחבי הארץ חוו באופן ישיר את זוועות שבעה באוקטובר, נחשפו מקרוב לאובדן, לפגיעה, לריחוק, ל אי ־ ודאות ו ל אבל ומתמודדים עם השלכות המלחמה. לקראת יום הזיכרון לאירועי שבעה באוקטובר ננהל עם התלמידים שיח חינוכי בנושא. כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות שגלומות בזיכרון הכואב , יש לטוות מתוכו את הסיפורים האנושיים שמרכיבים אותו , להכיר את שאבד או נפגע : משפחות, אזרחים, אנשי ביטחון, קהילות ובתים בעיירות הפיתוח, בקיבוצים ובמושבים . חשוב להעמיק בסוגיות כגון : כיצד התמודדו האזרחים והחיילים עם השלכות המצב? במה התחבטו? מול א י לו דילמות עמדו ומדוע בחרו כפי שבחרו? בעזרת השיח יש לנסות לחשוף את משאבי החוסן וההתמודדות של החברה הישראלית לצד כוחות הנפש ורוח האדם כפי שהתגלו בתקופה זו. לצד העיסוק בזיכרון הכואב, חשוב לעסוק בגילויי הגבורה הרבים, בסיפורי ההצלה וההקרבה למען האחר של הלוחמים, של הניצולים מאירועי שבעה באוקטובר, של השבים מהשבי, של משפחות החטופים ו של משפחות השכול ופצועי המלחמה . מומלץ לדון בשאלות כגון: מהם הערכים שהניעו אנשים לבחור לפעול כפי שפעלו? מה אפשר ללמוד מ גילויי הגבורה על אנשים אלו ועל החברה הישראלית? מהם משאבי הכוח והחוסן שיש בחברה הישראלית? באמצעות שאלות אלו ואחרות יש לחזק את הלכידות החברתית. עם הבשורות המשמחות על חתימת ההסכם להשבת כל החטופים משרד החינוך נערך לקראת חזרתם ופועל להמשך ליווי התלמידים , עובדי ההוראה והמשפחות . שובם של החטופים מעורר קשת רחבה של רגשות - שמחה והתרגשות לקראת שובם של החטופים לחיק משפחותיהם לצד ההכרה בכאב ובצער העמוק שחוות משפחות החטופים החללים ו ה משפחות השכול ות. כאנשי חינוך , עלינו ללוות ברגישות את התלמידים, את צוותי ההוראה ואת משפחות החטופים, לתמוך בהם וליצור עבורם מרחב חינוכי המאפשר שיח רגשי פתוח לביטוי תחושות ומחשבות . עלינו לחבר את התלמידים לכוחותיהם , לטפח אחדות ולהעמיק את ה תקווה . בעזרת השיח החינוכי נקדם נורמה חברתית שמעודדת שיתוף בחוויות, ברגשות קשים ובהתמודדויות כביטוי לחוסן האישי, הקהילתי והלאומי של כל אחד מהקהילה החינוכית. הסיפור האישי אשר יישזר בסיפור הלאומי יעזור לכל ל תלמיד ים לזהות הן את המשבר והכאב שחוו הן את הצמיחה האישית שלהם שהתאפשרה למרות הקושי ואולי אף מתוכו.
3. פעילויות בגני ילדים
3.1 ביום זה, חשוב לשמור על שגרת יום מוכרת ה משרה על ילדי הגן תחושת ביטחון .
3.2 במהלך השבוע שבו חל יום הזיכרון וב יום הזיכרון עצמו תתקיים בגני הילדים פעילות חינוכית שתעסוק בקשר למדינת ישראל ובהוקרה לצה"ל וכוחות החירום וההצלה . נדגיש את האהבה והקשר למדינה ו לארץ וניתן מקום לשיח ולמחשבות על תקווה, ביטחון, יציבות ושלום.
3.3 מומלץ לתת מקום מכבד ומוקיר לתלמידים שקרוב משפחתם נמנה על כוחות הביטחון או מגויס למילואים (להעניק לו תעודה, שהילדים יכתבו/יציירו וכו').
3.4 בשל גילם הצעיר של הילדים יש לתכנן את המסרים החינוכיים באופן מותאם ורגיש לקהילת הגן ולשלב ההתפתחותי של הם. יש להימנע משימוש בתכנים, המחשות פיזיות והצגת תמונות בעלות תכנים מאיימים . אין ל יזום פעילויות ושיחות בנושאים שאינם מותאמים לגיל הרך, כגון שכול, דאגה לחטופים או המלחמה.
הצגת תוכן עניינים והטקסט המלא
תוכן עניינים
.1 כללי .2 רציונל .3 פעילויות בגני ילדים .4 פעילויות בתי הספר .5 נושאים מוצעים לדיון החינוכי .6 עקרונות פדגוגיים .7 הצעות ל פעילויות במרחב הבלתי פורמלי .8 אתרים מלווים וקישורים
הטקסט המלא
1. כללי
1.1 מדינת ישראל זוכרת ומציינת את האירועים המכוננים שעיצבו אותה, את רגעי גדולתה ואת האסונות שפקדו אותה במהלך השנים, באמצעות ימי מועדים וימי זיכרון בלוח השנה העברי. ציון אירועים אלו במערכת החינוך הופך את המורשת ההיסטורית, התרבותית והלאומית לחלק מזהותם האישית של כל אזרחי מדינת ישראל ולגורם משמעותי בעיצוב הזהות הלאומית של העם היהודי בארץ ובעולם .
1.2 על פי החלט ת ממשלה 1525 מיום
17.03.24 יש לציין בכל שנה את יום כ"ד בתשרי כיום זיכרון לאומי במדינת ישראל לאירועי שבעה באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל . אם כ"ד בתשרי חל ביום שישי או בשבת, יחול יום הזיכרון הלאומי ביום ראשון שלאחריו .
2. רציונל בחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, בשעה 6:29 בבוקר, החלה מתקפה רצחנית וחסרת תקדים של מחבלי חמאס ועוזריהם על יישובי הדרום. מתקפה זו כללה ירי של אלפי טילים ורקטות אל כל רחבי הארץ , פלישה של אלפי מחבלים לעבר יישובי הדרום , טבח של אזרחים רבים, בהם תינוקות, ילדים, קשישים, נשים וגברים, מקרי אונס רבים והרס עצום. אירועי יום שחור זה הביאו למותם של כ ־ 1 , 200 איש, כ ־ 3 , 300 פצועים ו כ־ 250 חטופים. חלקם מוחזקים עדיין בשבי חמאס בעזה. בתגובה למתקפה נפתחה מלחמת חרבות ברזל (שם זמני). תלמידים [1] בארץ, מכל המגזרים, חשופים לחדשות בתקשורת, לעדויות הקשות ולסיפורי הזוועה ולעיתים אף מכירים מקרוב ילדים, מבוגרים ואנשי כוחות הביטחון שהושפעו מתקופת המלחמה. פעמים רבות החשיפה איננה מבוקרת, ולכן העיסוק בנושא במסגרות החינוכיות יסייע לילדים לעבד בצורה מיטבית את התכנים הלא פשוטים כגון: ביטויים של רוע אנושי, מדינה וחברה במשבר לצד גילויי גבורה וסולידריות . נוסף על כך אלפי תלמידים ואנשי חינוך ברחבי הארץ חוו באופן ישיר את זוועות שבעה באוקטובר, נחשפו מקרוב לאובדן, לפגיעה, לריחוק, ל אי ־ ודאות ו ל אבל ומתמודדים עם השלכות המלחמה. לקראת יום הזיכרון לאירועי שבעה באוקטובר ננהל עם התלמידים שיח חינוכי בנושא. כדי להגיע אל המשמעויות הערכיות שגלומות בזיכרון הכואב , יש לטוות מתוכו את הסיפורים האנושיים שמרכיבים אותו , להכיר את שאבד או נפגע : משפחות, אזרחים, אנשי ביטחון, קהילות ובתים בעיירות הפיתוח, בקיבוצים ובמושבים . חשוב להעמיק בסוגיות כגון : כיצד התמודדו האזרחים והחיילים עם השלכות המצב? במה התחבטו? מול א י לו דילמות עמדו ומדוע בחרו כפי שבחרו? בעזרת השיח יש לנסות לחשוף את משאבי החוסן וההתמודדות של החברה הישראלית לצד כוחות הנפש ורוח האדם כפי שהתגלו בתקופה זו. לצד העיסוק בזיכרון הכואב, חשוב לעסוק בגילויי הגבורה הרבים, בסיפורי ההצלה וההקרבה למען האחר של הלוחמים, של הניצולים מאירועי שבעה באוקטובר, של השבים מהשבי, של משפחות החטופים ו של משפחות השכול ופצועי המלחמה . מומלץ לדון בשאלות כגון: מהם הערכים שהניעו אנשים לבחור לפעול כפי שפעלו? מה אפשר ללמוד מ גילויי הגבורה על אנשים אלו ועל החברה הישראלית? מהם משאבי הכוח והחוסן שיש בחברה הישראלית? באמצעות שאלות אלו ואחרות יש לחזק את הלכידות החברתית. עם הבשורות המשמחות על חתימת ההסכם להשבת כל החטופים משרד החינוך נערך לקראת חזרתם ופועל להמשך ליווי התלמידים , עובדי ההוראה והמשפחות . שובם של החטופים מעורר קשת רחבה של רגשות - שמחה והתרגשות לקראת שובם של החטופים לחיק משפחותיהם לצד ההכרה בכאב ובצער העמוק שחוות משפחות החטופים החללים ו ה משפחות השכול ות. כאנשי חינוך , עלינו ללוות ברגישות את התלמידים, את צוותי ההוראה ואת משפחות החטופים, לתמוך בהם וליצור עבורם מרחב חינוכי המאפשר שיח רגשי פתוח לביטוי תחושות ומחשבות . עלינו לחבר את התלמידים לכוחותיהם , לטפח אחדות ולהעמיק את ה תקווה . בעזרת השיח החינוכי נקדם נורמה חברתית שמעודדת שיתוף בחוויות, ברגשות קשים ובהתמודדויות כביטוי לחוסן האישי, הקהילתי והלאומי של כל אחד מהקהילה החינוכית. הסיפור האישי אשר יישזר בסיפור הלאומי יעזור לכל ל תלמיד ים לזהות הן את המשבר והכאב שחוו הן את הצמיחה האישית שלהם שהתאפשרה למרות הקושי ואולי אף מתוכו.
3. פעילויות בגני ילדים
3.1 ביום זה, חשוב לשמור על שגרת יום מוכרת ה משרה על ילדי הגן תחושת ביטחון .
3.2 במהלך השבוע שבו חל יום הזיכרון וב יום הזיכרון עצמו תתקיים בגני הילדים פעילות חינוכית שתעסוק בקשר למדינת ישראל ובהוקרה לצה"ל וכוחות החירום וההצלה . נדגיש את האהבה והקשר למדינה ו לארץ וניתן מקום לשיח ולמחשבות על תקווה, ביטחון, יציבות ושלום.
3.3 מומלץ לתת מקום מכבד ומוקיר לתלמידים שקרוב משפחתם נמנה על כוחות הביטחון או מגויס למילואים (להעניק לו תעודה, שהילדים יכתבו/יציירו וכו').
3.4 בשל גילם הצעיר של הילדים יש לתכנן את המסרים החינוכיים באופן מותאם ורגיש לקהילת הגן ולשלב ההתפתחותי של הם. יש להימנע משימוש בתכנים, המחשות פיזיות והצגת תמונות בעלות תכנים מאיימים . אין ל יזום פעילויות ושיחות בנושאים שאינם מותאמים לגיל הרך, כגון שכול, דאגה לחטופים או המלחמה.
3.5 נגלה רגישות יתרה כלפי ילדים שיש להם קשר לאובדן או להתמודדות עם פגיעה בצל המלחמה (שכול, פציעה, משפחות חטופים, משפחות מפונות). במקרים אלה מומלץ לחשוב עם הוריהם ומשפחתם וכן עם היועצת, מדריכת הגן והשפ"ח, כיצד נכון יהיה להתנהל ע י מם בימים אלה .
3.6 חשוב לשתף את הורי הגן על אודות ה דרך ו ה אמצעים החינוכיים ש בהם נשתמש להכנת הילדים לקראת ציון היום כדי לייצר ולשמר שפה אחידה במסרים של הבית והגן . עם משפחות שנמצאות במעגלי פגיעה קרובים יש לשוחח באופן אישי לפני יום הזיכרון ולחשוב יחד כיצד יהיה נכון לתכנן את היום באופן שבו ילדם יחוש מוכל ומוגן.
4. פעילויות בתי הספר
4.1 במהלך יום הזיכרון תתקיים פעילות חינוכית בכיתות .
4.2 מומלץ לקיים במהלך היום טקס מוסדי :
4.2.1 לפני קיום הטקסים חשוב לנהל שיח מקדים ורגיש על אודות משמעות טקסים אלה. אם השיח הכיתתי יביא להצפה רגשית של תלמידים , נקשיב להם, נביע הבנה לתחושותיהם, נשהה ע י מם, נבחן מה יסייע להם ונעודד עשייה בהתאמה מותאמת למגזרים ולאוכלוסיות השונות (כולל אוכלוסיות מיוחדות כגון: עולים , חינוך מיוחד ונוער בסיכון) .
4.2.2 חשוב לגלות רגישות יתרה כלפי תלמידים שיש להם קשר לאובדן או להתמודדות עם פגיעה בצל המלחמה (שכול, פציעה, משפחות חטופים, משפחות מפונות) וכן לתלמידים שקרוב משפחתם נמנה על כוחות הביטחון או מגויס למילואים. לגביהם, מומלץ להיוועץ טרום הטקס ביועצת ובפסיכולוגית של מוסד החינוך ובהמשך אף לחשוב עם הוריהם ומשפחתם כיצד יהיה נכון להתנהל ע י מם ביום הטקס.
4.3 מומלץ לקיים ביום זה בכל כיתה לפחות שעת חינוך אחת המוקדשת לאירועי שבעה באוקטובר . אפשר להסתייע בפעילויות המתפרסמות בהתאמה לשלב הגיל ולמאפייני האוכלוסייה באתר שפ"י, באתר האגף לחינוך יסודי ( חינוך חברתי ) ובאתר מִנְהל חברה ונוער .
4.4 מומלץ לשלב את העיסוק בנושא בתחומי הדעת השונים. אפשרויות ורעיונות לשילוב הנושא בתחומי הדעת אפשר למצוא במרחב הפדגוגי.
4.5 רצוי שמנהיגות התלמידים ונציגי הורי בית הספר יהיו שותפים בהובלה ובעיצוב הפעילויות.
4.6 מוצע כי בתי הספר יזמינו את משפחות הנופלים והלוחמים ויספרו את סיפור גבורתם , כמו כן י יזמו יוזמות להנצחה פעילה בקהילה במרחב הפורמלי והבלתי פורמלי.
4.7 מוצע כי יתקיימו סיורי של"ח, טיולים ומסעות מעצבי זהות לה י כרות עם הדרום ו עם הסיפור הציוני ברוח חזון דוד בן גוריון. כמו כן תתקיימנה פעילות להכנה לשירות צבאי/לאומי/אזרחי משמעותי.
4.8 חשוב ליידע ולשתף את ההורים בדבר החשיבה המתקיימת בבית הספר לקראת קיום פעילות ליום זה. עם משפחות שנמצאות במעגלי פגיעה קרובים יש לשוחח באופן אישי לפני יום הזיכרון ולחשוב יחד כיצד יהיה נכון לתכנן את היום באופן ש בו ילדם יחוש מוכל ומוגן.
4.9 החל מכ"ג בניסן (עם החזרה מחופשת הפסח) ועד יום האחדות יתקיים במערכת החינוך חודש התקומה והגבורה, בחודש זה יתקיימו בבתי הספר פעילויות מתאימות לתקופה זו. פרטים יתפרסמו לקראת פסח.
5. נושאים מוצעים לדיון החינוכי
5.1 סיפורים אישיים של יחידים ומשפחות. , סיפורי גבורה והצלה והמשמעויות הערכיות והחינוכיות שלהם .
5.2 סיפוריהם של החטופים, הנרצחים ו הנופלים במלחמת חרבות ברזל .
5.3 עיסוק במשאבי החוסן ו ב כוחות הנפש בקרב כלל התלמידים ובפרט בקרב אלו שחוו חוויות קשות, כאב ואובדן .
5.4 השבת תחושת הביטחון והאמון שנפגעו כתוצאה מאירועי שבעה באוקטובר .
5.5 התמודדות עם שבר ומשבר ומעבר מחורבן לתקומה.
5.6 יצירת "תמונת עתיד" של חזון ותקומה לשיקום.
6. עקרונות פדגוגיים
6.1 יש להתאים את התכנים והעיסוק בנושא באופן שמותאם לגיל התלמידים .
6.2 יש לשים לב למעגלי הפגיעות בכיתה ובקהילה.
6.3 יש להתאים את התכנים למגוון האוכלוסיות ולרקע ש ממנו הן מגיעות (כגון: חינוך מיוחד , עולים חדשים, ילדים בנוער בסיכון ). עיסוק באופן מותאם ונכון עשוי לסייע לתלמידים לעבד את התכנים המורכבים והקשים שקשורים ביום זה (כגון: סוגיית הרשע והרוע בעולם, אכזריות, חוסר אנושיות ועוד) , ולכן מומלץ לבחור נושאים מתוכניות הלימודים בתחומי הדעת השונים אשר רלוונטיים לסוגיות המתוארות ביום זה כגון: א ו מנות , היסטוריה , ספרות , אזרחות .
7. הצעות ל פעילויות במרחב הבלתי פורמלי
7.1 במרחב החינוך הבלתי פורמלי מוצע שיתקיימו טקסים , אירועים ופעילויות באגפי הנוער, כמו גם פעילות חינוכית של ארגוני חברה אזרחית , תנועות וארגוני נוער, מתנדבי שנת ש י רות, מסגרות הגשמה , כפרי סטודנטים וגרעיני מחנכים, אגפי חינוך ונוער בשיתוף פעולה עם השלטון המקומי.
8. אתרים מלווים וקישורים
8.1 יום הזכרון הלאומי לארועי ה7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל במרחב הפדגוגי:
8.2 "תקומה וגבורה" במרחב הפדגוגי – ריכוז יחידות הוראה וחומרי למידה בתחומי הדעת השונים
8.3 אתרים נוספים : אתר שפ " י, חינוך חברתי - ערכי - האגף לחינוך יסודי , מרחב פורטל פדגוגי , תוכנית ליבה חברתית - קהילתית לשעת חינוך . [1] לשון זכר מייצגת את כל המגדרים.
קבצים ונספחים
בדיקה במקור הרשמי
להמשך הבדיקה
מסמכים דומים
הוראת קבע
יום הוקרה לפצועי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה
החלטת ממשלה 1814 מיום 06.07.2014 קבעה יום שנתי להוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה. יום ההוקרה מזמן תהליך חינוכי חשוב שמהותו היכרות עם פצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה, הוקרתם והערכה למאבקם היום-יומי בניסיון לקיים ח
הוראת קבע
השתתפות תלמידים בטקסים ובאירועים ממלכתיים ואיסור ההשתתפות בהפגנות
הוראה זו מסדירה את השתתפותם של תלמידים בטקסים רשמיים ואוסרת על תלמידים להשתתף בהפגנות אשר גורמות לביטול לימודים. המידע אינו חדש והוא עולה לאתר זה במסגרת התהליך לארגון מחדש של חוזרי המנכ"ל במשרד החינוך, בשינויים קלים בלבד
הוראת קבע
אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון
החוזר "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" מגדיר את סמכויות הצוות החינוכי בטיפול באירועי אלימות וסיכון במוסדות החינוך. החוזר כולל היערכות מערכתית לקידום אקלים בטוח ומיטבי, הנחיות להתנהלות ב
הוראת קבע
חוזר מנכ"ל לקידום ההכלה במערכת החינוך
תפיסת ההכלה רואה בכל פרט חלק מהקהילה, אדם שווה ערך וזכויות, וחותרת לחיזוק ערכים של זכויות אדם וסובלנות למגוון האנושי. תפיסת ההכלה במערכת החינוך היא שלכלל התלמידים, על מגוון צורכיהם וחוזקותיהם, יש זכות להיות חלק ממערכת הח
הוראת קבע
יום האחדות
"יום האחדות" מצוין בבתי הספר מאז שנת תשע"ה 2015 . הוא נולד מתוך הרצון לשמר ולבסס את תחושת האחדות הגדולה ששררה בחברה הישראלית לאחר חטיפת הנערים ומבצע "צוק איתן". מאז שנת 2025 מצוין "יום האחדות" כיום ציון לפי חוק יום האחדו
הוראת קבע
"האחר הוא אני" - מהלך חינוכי לקידום חברת מופת
"האחר הוא אני" הוא מהלך חינוכי מקיף המושתת על ערכים של כבוד ורגישות כלפי הזולת באשר הוא, מתוך הבנה ש"האחר" נמצא בכל אחד ואחד מאתנו. בבסיס המהלך עומד עקרון ההכלה, דהיינו – טיפוח של אמפתיה ורגישות כלפי האחר מתוך התחשבות בצ