"האחר הוא אני" - מהלך חינוכי לקידום חברת מופת

.1 התפיסה החינוכית .2 המעגל הראשון: חינוך לקראת חברה מכילה - מחברת הילדים ועד חברת הקהילה והיישוב .2.1 עקרונות מנחים ליצירת חברה מכילה .2.2 דרכי פעולה .2.3 האתר " האחר הוא אני" - מרכז ידע אינטרנטי .3 המעגל השני:

הכלת כל תלמיד על ייחודו וצרכיו במסגרות החינוך השונות .3.1 עקרונות מנחים להכלת התלמידים המתקשים במסגרת המוסד החינוכי .3.2 דרכי פעולה .3.3 תפקידי מנהל בית הספר .3.4 תפקידי הצוותים הרב-מקצועיים .3.5 שלבים ביישום מהלכי ההכלה בבית הספר .4 בניית תהליכי הפיתוח המקצועי לצוותי החינוך

1. התפיסה החינוכית מערכת החינוך מבקשת להוביל מהלך ערכי-הומניסטי שמהותו קבלה, הכלה וכבוד הדדי, לקראת קידומה של חברת מופת במדינת ישראל, חברה המושתתת על ערכים של כבוד האדם, שוויון, צדק, ערבות הדדית, סולידאריות, סובלנות וחמלה. המוסד החינוכי כחלק ממערכת החינוך הוא בבואה של החברה הישראלית. השונות הבין-אישית בין התלמידים כפרטים והרב-תרבותיות שמקורה במגוון תפוצות, עדות וזרמים מזמנות לפתחנו אתגר תרבותי וחברתי , ומאפשרות ללמוד לקבל ולהכיל את השונה והאחר ולהדגיש את הערכים שלאורם נרצה לחיות. בבסיס המהלך הנקרא " האחר הוא אני " עומד הרעיון כי כל פרט בחברה הוא אחר ומיוחד בתחומים מסוימים, ועל מערכת החינוך להרחיב את יכולתו של כל תלמיד לקבל ולכבד הן את עצמו והן את האחר והשונה ממנו. לקבלת האחר והשונה יש ערך גם מתוך ההכרה בתרומה שיש לשונות ולייחודיות להתפתחותה של חברה רבגונית ועשירה. מהלך זה יוביל ליצירת אקלים מיטבי במוסדות החינוך ולצמצום התנהגויות שליליות בין כותליהם, לחיזוק ולהעצמה של הפרט ולהגברת מחויבותו לתרום לחברה ולקהילה שסביבו. למוסדות החינוך תפקיד מאתגר בקידום התפיסות החינוכיות-ערכיות הללו על ידי יצירת שיח מכבד ומוגן בנושאים שבמחלוקת והובלת הלומדים להצלחות , תוך צמיחה , מימוש אישי ופיתוח תחושת האחריות, המעורבות והמחויבות לכלל ולחברה. על חברי הצוותים החינוכיים להתייחס אל התלמיד כאל אדם שלם, תוך ראיית מגוון תפקודיו בהיבטים שונים ובהקשרים חברתיים מגוונים. תפיסה כוללת זו לגבי חברת מופת מחזקת את יעד ההכלה , שמהותו לאפשר לכל תלמיד למצות את יכולותיו ולהיות מוכל במסגרות החינוכיות השונות, ומעמידה אותו כעוגן מרכזי בתפיסת המהלך החינוכי הרחב של "האחר הוא אני". יישום המהלך יבוא לידי ביטוי בשני מעגלים הכרוכים זה בזה :

א. חינוך לקראת קידום חברה מכילה - מחברת הילדים , דרך מוסדות החינוך ועד הקהילה והיישוב

ב. הכלת כל תלמיד על ייחודו וצרכיו במסגרות החינוך השונות . המעגל הראשון משמעותו יצירה של חברה מכילה, כשהמוסד החינוכי , בהיותו חלק מהקהילה , תורם להרחבת יכולתה להכיל את הפרטים החיים בקרבה. יישום המעגל השני – הכלת כל תלמיד על ייחודו וצרכיו במסגרות החינוך השונות – נקבע כיעד ה משרדי בשנת הלימודים התשע"ג . יש להמשיך ולבסס יעד זה ולהעמיקו כחלק מאורח החיים המוסדי. מטרות המהלך החינוכי  קבלת השונה והאחר והימנעות מפגיעה בו  טיפוח ערכי צדק ונתינה  בירור ערכי של המושג "חברת מופת" ובחינת הדרכים להגשמת ערכיה במעגלי החיים השונים  הגברת המודעות לאחריותו האישית של הפרט לבניית חברה ערכית כתנאי לקיומה של חברת מופת  חיזוק, הרחבה והעמקה של תהליכי ההכלה במסגרות החינוך, באופן שיאפשר לכלל הלומדים להשתלב, להתקדם ולהתעצם וכן ולהכיל אחרים.

2. המעגל הראשון: חינוך לקראת חברה מכילה - מחברת הילדים ועד חברת הקהילה והיישוב ערכי כבוד, סובלנות ושוויון מאפשרים קיום משותף, שלום וסדר חברתי, והם התשתית לעשייה חינוכית ועמודי היסוד שעליהם אפשר לכונן חברת מופת . משרד החינוך מבקש להבנות את דמותו של בוגר מערכת החינוך כמי שמגיע למימוש אישי ומקצועי מתוך תחושות של מעורבות חברתית, אחריות ומחויבות לכלל. היחס אל האחר קשור ביחס של האדם אל עצמו. קבלת האחר, הכלת השונה וההזדהות עמו מאפשרת לאדם לזהות את הדמיון בין האחר לבין עצמו , תוך חיבור ל"אחר" שקיים במהותו של כל אדם. על מערכת החינוך לסייע להבנה ולהפנמה של קבלת האחר והכלתו כערך מרכזי בחייו של האדם, ערך המעצב את התנהגותו וקובע את הבסיס למערכת יחסיו עם הזולת במסגרת המשפחה, הכיתה ובית-הספר, הקבוצה החברתית שהוא משתייך אליה וקבוצות במעגלים רחוקים יותר.

2.1. עקרונות מנחים ליצירת חברה מכילה

א. המהלך החינוכי מבוסס על ערכים של כבוד האדם, שוויון, צדק, סובלנות, קבלת האחר, הכלה וחמלה. העיסוק בערכים אלה מזמן דיון בזהות ובשייכות ומעלה סוגיות הקשורות לחיים בחברה דמוקרטית, כגון החשיבות שבשמירה ובהגנה על הזכויות שלי ועל זכויותיו של האחר, החשיבות שבהוקעת תופעת הגזענות בחברה הישראלית והחשיבות שבתרומת הפרט למימושה של חברת מופת.

ב. החינוך לערכים ייעשה בתהליכים של למידה משמעותית , כחלק בלתי נפרד מהוראת תחומי הדעת וכחלק מהותי מדיון ב מצבים חברתי ים ב חיי הכיתה ומחוצה לה. יש ל עסוק ב מושגים, ב דילמות ו ב ערכים העולים מן ההקשר הלימודי , תוך התחשבות ברמת הידע של התלמידים ובכישוריהם, וליצור תנאים ומנגנונים פדגוגיים-דידקטיים שיאפשרו את הפנמתם ויישומם (כגון בימות דיון, מפגשי שיח ועוד).

ג. הלמידה והיישום יבואו לידי ביטוי בשלושה מעגלים מתרחבים – החל ביכולתו של הפרט לקבל ולכבד את עצמו, דרך יכולתו להעריך ולהכיל את השונה והאחר ממנו, וכלה ברצונו לסייע ולקדם את החברה והקהילה שבה הוא חי.

ד. הלמידה תעשה על רצף התפתחותי – בכל שכבת גיל יידונו הנושאים המתאימים לשלב הגיל, למצבי החיים שבהם מתנסים התלמידים ולדרך המותאמת להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית והחברתית.

ה. הלמידה תתקיים על רצף חינוכי בין מסגרות החינוך השונות , תוך שיתוף פעולה בין החינוך הפורמאלי בשעות הבוקר לבין החינוך הבלתי פורמאלי בשעות אחר הצהרים והערב.

ו. הלמידה תתרחש ברצף שבין השגרתי למיוחד , תוך הבלטת ערכים נבחרים במסגרת השיעורים בתחומי הדעת השונים, לצד פעילויות ייחודיות העוסקות ב מועדים בלוח השנה הלאומי והאוניברסאלי.

ז. יודגש המפגש בין אוכלוסיות שונות – בתוך המסגרת החינוכית ומחוצה לה - בקהילה ובחברה.

ח. התהליך יהיה שיתופי – יתקיימו שיתופי פעולה בין מסגרות חינוך שונות ביישוב ובמחוז ובינן לבין מוסדות שונים בקהילה – לדיון ברעיונות, לתיאום בין תכניות ולעשייה משותפת.

2.2. דרכי פעולה כל מוסד חינוכי יקיים תהליך בירור חינוכי בקרב כלל הבאים בשעריו בנושא "האחר הוא אני" ומימושו , תוך התמקדות בקהילת הלומדים, בצוות החינוכי ובהורים. תפיסת ה"אחר הוא אני" בחברת הילדים ובקהילה תבוא לידי ביטוי בתכנית העבודה המוסדית ובעשייה החינוכית ותהיה חלק מחזונו החינוכי של המוסד. כמו-כן תיבנה תכנית שתמוקד ביעדים שייקבעו ברמה היישובית.

א. דרכי פעולה במוסדות החינוך קיום מפגשי למידה ודיון של הצוות החינוכי הקצאת יחידת זמן במסגרת ימי ההיערכות בבית הספר ו/או במסגרת הפיתוח המקצועי הבית-ספרי להבנת מהותו של הנושא ולבירור עמדותיהם של המחנכים והמורים לגביו (הצעות לפעילויות במסגרת זו מצויות במרכז הידע האינטרנטי (ראה סעיף

2.

3) ). יצירת מעגלי שותפות בתוך המוסד החינוכי איתור השותפים לגיבוש התהליך ברמה המוסדית ומיסוד מנגנונים להפעלתו. תכנון התהליך ויישומו - גיבוש "הד אישי" – הגדרת הערכים הנבחרים שאותם המוסד החינוכי מבקש להאיר ולהבליט במסגרת המהלך הערכי - ציור תמונת העתיד בעקבות השינוי שאותו המוסד החינוכי מבקש לחולל: חזון, ציפיות, שאיפות וכ דומה - מיפוי חוזקות , חולשות, הזדמנויות ואתגרים ב חזון הבית ספרי - בניית תכנית ה עבודה ופעולות הנגזרות ממנה, בהתאמה לאוכלוסיות המגוונות במוסד החינוך ובסביבתו ולתפיסה החינוכית הכוללת של המוסד (אפשר להיעזר במרכז הידע האינטרנטי) - יצירת מנגנונים להטמעה של התכנית . שיתוף והשתתפות עם גורמים מחוץ למוסד החינוכי - השתתפות במעגל שיח יישובי בהובלת צוות הפיקוח היישובי ומנהל החינוך ביישוב לשם בירור וגיבוש תפיסה יישובית - שיתוף בידע – מוסדות חינוך יוזמים מוזמנים לשלוח חומרים ותכניות שגיבשו למרכז הידע האינטרנטי (ראה ס "ק

2. 3 ) - הצגת תכנית המוסד החינוכי במסגרת מפגשים של המפקח עם מנהליו ו בשיתוף כלל הגורמים המעורבים בתהליך. הערכת השינוי - המוסד החינוכי יבנה מדדים שיבדקו את שלבי ההתקדמות ואת מהלך השינוי שבוצע מול המטרות והיעדים שנקבעו לקידום הנושא - הערכת השינוי תתבצע בשתי נקודות זמן לפחות : במחצית השנה ובתום השנה - על סמך ההערכה יוצבו מטרות להמשך השינוי לשנה הבאה .

ב. דרכי פעולה במחוז מיסוד תהליך שיתופי של מנהלי מחלקות חינוך ומפקחים מחוזיים, ל צרכים האלה : - שיח על אודות תכניות יישוביות וגיבוש תמונת השינוי הרצויה ברמה מחוזית, תוך התאמתה לשונות הקיימת בין היישובים השונים - שיח על אודות התובנות מיישום תכניות מוסדיות ותכניות יישוביות ומחוזיות - סיכום והערכת השינוי וגיבוש תובנות לשנה הבאה. יישום והטמעה של העקרונות והמתווים של המהלך ברמת המחוז ריכוז והפצה של היזמות המוסדיות והפצתן במחוז יזמה והפצה של פעולות מערכתיות מחוזיות.

2.3. האתר " האחר הוא אני" - מרכז ידע אינטרנטי במטרה לסייע בבניית התכנית משרד החינוך מעמיד לרשות הצוותים החינוכיים מרכז ידע אינטרנטי ארצי הכולל: מתווה ליצירה ו ל ניהול של תהליך התערבות חינוכית מיפוי תכנים רלוונטי י ם בתכניות הלימודים מאגר סרטים ומגוון תכניות בטלוויזיה החינוכית "מתכנית לאורח חיים" – דוגמאות לפעולות ומנגנונים ליישום הצעות לסדנאות לימי ההיערכות של הצוותים החינוכיים הצעות לפעילויות לראשית שנת הלימודים הצגת יזמות מהשטח מועדים מיוחדים בלוח השנה כיסוד מארגן ביבליוגרפיה מוערת . כתובת האתר היא: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ui/

3. המעגל השני: הכלת כל תלמיד על ייחודו וצרכיו במסגרות החינוך השונות מסגרות הלמידה במוסדות החינוכיים מורכבות מאוכלוסיות תלמידים בעלי אפיונים שונים ומגוון צרכים. לכל אחד מהם חוזקות , כמו גם מיומנויות הדורשות חיזוק וכישורים הדורשים טיפוח. יש לעבוד עם כל אחד מהתלמידים בדרך המתאימה לו, תוך הבלטת כישוריו והעצמתו גם בתחומים שבהם הוא מגלה קושי. חלק מהתלמידים מגלים קשיים בתפקוד בשל קשיי שפה, לקויות למידה, קשיים התפתחותיים, קשיים רגשיים, קשיים תרבותיים, חברתיים ועוד. מטרת המהלך היא שילובם המיטבי של הלומדים בעלי הקשיים בחינוך הרגיל וקידומם , תוך שימוש בפדגוגיה מותאמת והרחבת המעגלים המכילים אותם. בכל חטיבות הגיל מוטלת על צוותי המוסדות החינוכיים ה אחריות להתאים מענה לקשי י ם אלה ולשאוף לקידום כלל התלמידים והובלתם להישגים המצופים מהם במערכת החינוך, תוך יצירת סביבה תומכת ומקבלת. מתן מענים מגוונים ללומדים שונים י יעשה במסגרת המוסד החינוכי עצמו , באופן שיאפשר לתלמידים המתקשים להשתלב , לצמצם פערים, ללמוד למידה משמעותית, להתקדם ולהתעצם. לשם כך יש לנהל בכל מוסד מערך למידה ותמיכה רגשית וחברתית המותאם לשונות בקרב הלומדים ומאפשר את הכלתם במסגרת המוסד עצמו. הכלת התלמידים המתקשים במוסד החינוכי תשפר את יכולתם להתמיד במסגרות החינוך הרגיל ותצמצם את מספר התלמידים הנזקקים לשירותי החינוך המיוחד. בית ספר מכיל מאפשר לכל פרט (מורה, תלמיד, בעל תפקיד) להרגיש חלק ממערכת המכירה בכוחות הטמונים בו וגם בקשיים המלווים אותו. בית ספר כזה מאפשר לכלל תלמידיו להכיר מקרוב תלמידים בעלי מאפיינים וצרכים שונים משלהם, לקבל אותם, להכיל אותם ולחיות איתם יחד באותה מסגרת חברתית.

3.1. עקרונות מנחים להכלת התלמידים המתקשים במסגרת המוסד החינוכי

א. היערכות ארגונית – יצירת מבנים ארגוניים המאפשרים את יישומה של התכנית. היערכות זו כרוכה באיגום וניצול מרבי ומיטבי של המשאבים העומדים לרשות המוסד החינוכי ומחייבת בניית צוות רב-מקצועי.

ב. היערכות פסיכו-פדגוגית (הקמת צוות רב-מקצועי) – יצירת שיתוף פעולה בין הגורמים השונים בתוך בית הספר לשם הובלת תהליכי ההכלה הבית- ספריים , זיהוי צרכים ובניית תכנית שתיתן מענה להיבטים דידקטיים, רגשיים וחברתיים ותקדם את התלמידים (ראה ס "ק

3.4).

ג. שיתוף הורי התלמידים והגברת מעורבותם בתהליך בכל שלביו.

ד. מתן קדימות להכלה של התלמידים המתקשים במסגרת החינוך הרגיל – הפעלת מסגרות חינוך מיוחד לילדים הזקוקים לכך תיעשה רק לאחר שנבדק כי מוצו ה מענים המקצועיים שניתנו בחינוך הרגיל ומוצתה תמיכת תכנית השילוב, ולאחר שהוחלט כי טובת התלמיד ו מתן מענה לצרכיו המורכבים מחייבים תמיכה מקיפה וכוללנית במסגרת ה חינוך ה מיוחד.

3.2. דרכי פעולה

א. בחינוך הקדם יסודי  היכרות מעמיקה עם הילדים – זיהוי יכולות של ילדים, העדפות אישיות, תחומי עניין וחוזק וכן גם קשיים שבהם הם נתקלים. לצורך ההיכרות ייעשה שימוש בכלים מגוונים, כמו תצפיות שיטתיות (באמצעות הכלי "מבטים"), תוצרי עבודה של ילדים בפעילויות מתוכננות ובמצבים מזדמנים בחיי היו ם- יום בגן, שיחות עם הורי הילדים והיכרות עם הרקע התרבותי-חברתי של הקהילה שאליה הם משתייכים. במקרים מיוחדים תפנה הגננת לייעוץ וסיוע של הצוות הרב-מקצועי.  אפיון קשיים תפקודיים בקרב הילדים ובניית תכנית התערבות מותאמת – אפיון הקשיים ובניית תכנית ההתערבות תיעשה באחריות הגננת , תוך מעורבות של הצוות הרב-מקצועי שמלווה את הגן.  עשייה חינוכית מותאמת – תכנון התנסויות ופעילויות בנושאים שונים במפגשים פרטניים ובקבוצות קטנות. בבחירת התוכן יש להתייחס להיבטים הרגשיים, החברתיים, הקוגניטיביים והתנועתיים. הפעילויות יותאמו ליכולות הילדים ולתחומי העניין שלהם בהקשרים המשמעותיים להם.  הגברת מעורבותם של ההורים בתהליך ושיתופם בתכניות השונות , כמו תכנית "מעגן". יש לבנות תשתית לקשר מתמשך עם ההורים לשם קבלת החלטות ומעקב אחר מצבו של הילד.  הפנייה לגורמים מקצועיים בקהילה – במצבים שבהם נראה שיש צורך באבחון מקיף, הגננת , בשיתוף ההורים והצוותים המקצועיים (פסיכולוג הגן והיועצת לגיל הרך) ובשיתוף גורמים מקצועיים נוספים המכירים את הילד , יפנו את הילד באמצעות הוריו לגורמים מקצועיים בקהילה.

ב. בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי  הקמת צוותים רב-מקצועיים בכל בית-ספר – קיום מפגשים סדירים ומתועדים לחשיבה, לדיון, לבדיקת יישום תכניות ההתערבות של הלומדים ולהערכת התקדמותם במסגרת הצוותים ה מופעלים במערכת : צוות רב-מקצועי וצוות רב-מקצועי מורחב (ראה פירוט בס "ק

3.4).  איתור התלמידים המתקשים – בתחילת כל שנה ייערך מיפוי של התלמידים לבחינת מצבם הלימודי, הרגשי, ההתנהגותי, החברתי, המשפחתי והכלכלי תוך ציון חוזקות וקשיים. המיפוי ייערך באחריות מחנך הכיתה ובשיתוף גורמים מקצועיים. בעקבות המיפוי יש לאתר את התלמידים שזקוקים לפדגוגיה מותאמת כמענה לצרכים לימודיים, רגשיים וחברתיים.  ניצול משאבים קיימים – כגון שעות (שעות ליבה, שעות פרטניות, שעות טיפול בפרט, שעות רשות ומקורות אחרים העומדים לרשות בית הספר), תקציבים, הון אנושי, מבנים וחומרי לימוד העומדים לרשות בית הספר בתחומים שונים (לימודי, חברתי, אישי והתנהגותי), וכן ניצול המשאבים הקיימים במגוון מסגרות נוספות (בבית, במועדונית, במתנ"ס, בקהילה).  עשייה חינוכית מותאמת – בניית תכנית התערבות אישית בהובלת מחנך הכיתה ומעורבות של הצוות הרב-מקצועי. התכנית שנבנתה עבור התלמיד תתייחס למצבו של הלומד, לקשייו ולדרכים שבהן יוכל להמשיך ולפתח את החוזקות שלו ולהתקדם בהשגת היעדים שהוגדרו בתכנית שנבנתה עבורו. תיבדק האפשרות להתאים ולקשר לתלמיד איש צוות שישמש עבורו אוזן קשבת. יישום התכנית ילווה במעקב מתמיד, בהתייעצות שוטפת עם גורמים מקצועיים ועם ההורים ובהפעלת שינויים לשם התאמה מתמשכת לצורכי התלמיד. בנקודות זמן שייקבעו מראש בתכנית ההתערבות תתבצע הערכה לגבי מידת הצלחתה ותיבחן האפשרות להפנות את התלמיד למסגרות של החינוך המיוחד. אולם זאת רק לאחר שמוצו כל אפשרויות קידומו במסגרת ההכלה כמפורט לעיל.  הפעלת תכנית שילוב תוך בית-ספרית לתלמידים זכאים מתוקף חוק חינוך מיוחד (פרק השילוב) בוועדת שילוב מוסדית – תכנית השילוב הבית-ספרית תופעל לגבי תלמידים שנמצא כי מערך ההכלה לא נתן מענה מספק לצורכיהם.  מתן מענים חינוכיים וטיפוליים מקיפים לזכאי חינוך מיוחד מתוקף חוק חינוך מיוחד במסגרות לחינוך מיוחד: כיתה לחינוך מיוחד או בית ספר לחינוך מיוחד, לתלמידים שנמצא כי מערך השילוב לא נתן מענה מספק לצורכיהם ושילובם במערכת החינוך ובקהילה בהתאם ליכולתם .

3.3. תפקידי מנהל בית הספר  גיבוש תפיסת ההכלה הבית ספרית  הובלת תהליכים חינוכיים כלל בית - ספריים בנושא ההכלה  הקמת צוות רב-מקצועי בית-ספרי  מיפוי משאבי בית הספר ואיגומם לצורך בניית תכניות סיוע ושיבוצן במערכת השעות  גיבוש תכנית עבודה מערכתית המושתתת על עקרונות הפעולה (ראה ס "ק

3.1) , תוך מעקב ובקרה אחר יישומה ועדכונה בשעת הצורך  בניית מנגנוני תקשורת עם ההורים ושיתופם  מיסוד מסגרות זמן קבועות למורים ללמידת עמיתים ולדיון במצבם של התלמידים  כינוס, ליווי והובלת צוותים בהרכבים שונים לשם הערכת ביצוען של התכניות האישיות ובקרה על מידת התקדמותו של כל אחד מהלומדים , תוך השוואה בין תוצאות המיפוי בתחילת השנה לבין מיפוי אמצע השנה וסוף השנה. תפקיד הצוותים הוא גם להעריך את ה מענים שהוצעו לתלמידים בראייה מערכתית ולהכניס שינויים בתכניות ההתערבות בהתאם לנתונים.  פיתוח מקצועי של הצוות החינוכי  שיתוף בידע ולמידה ממודלים מחוזיים .

3.4. תפקידי הצוותים הרב-מקצועיים צוותים רב-מקצועיים במוסדות החינוך ילוו את הצוותים החינוכיים במהלכי ההכלה, החל משלב האיתור והמשך בבניית תכנית העבודה ויישומה. במקרים מיוחדים תתכנסנה ועדות מקצועיות לשם דיון בהתאמתם של ילדים למסגרות מיוחדות. צוות רב-מקצועי בגן הילדים  הצוות הרב-מקצועי בגני הילדים יורכב מבעלי התפקידים האלה: גננת, מפקחת, פסיכולוג, יועצת חינוכית, צוות מעגן (במקומות שקיים) וגורמים מקצועיים נוספים, אם קיימים בתוך הגנים(במקרה של ילד בעל זכאות לתמיכה במסגרת תכנית השילוב יכלול הצוות הרב-מקצועי את צוות השילוב של המתי"א ).  הצוות הרב-מקצועי בגן הילדים יתכנס באופן קבוע למפגשים במהלך שנת הלימודים ויגבש את המדיניות בנושא ההכלה בהלימה למדיניות משרד החינוך.  הצוות יבסס תהליכי עבודה עם השותפים השונים בעבודה עם הילד.  הצוות יבנה תהליכי מעקב והערכה של התקדמות התלמידים. צוות רב-מקצועי בית-ספרי  הצוות הרב-מקצועי הבית-ספרי יורכב מבעלי התפקידים האלה: מנהל בית הספר (בראשות הצוות), המחנך, היועץ, צוות השילוב, פסיכולוג, מת"ל בחטיבות הביניים, רכז שכבה, רכז מערך מסייע/רכז התאמות ללמידה ולהיבחנות ובעלי תפקידים נוספים, כמו רכז חינוך חברתי, רכז פדגוגי/מקצוע.  הצוות הרב-מקצועי הבית-ספרי יתכנס באופן קבוע למפגשים במהלך שנת הלימודים ויגבש את המדיניות הבית-ספרית בנושא ההכלה בהלימה למדיניות משרד החינוך.  הצוות יוביל את מערך התמיכה הכולל בתלמידים המתקשים וייצור תשתית לתמיכה בעבודת הצוות החינוכי, כמפורט להלן: - קביעת עקרונות לתכניות ההתערבות - הגדרת יעדים לעבודה ברמה שכבתית, כיתתית ופרטנית - קביעת תהליכי העבודה עם השותפים השונים בעבודה עם הילדים - בניית מנגנוני מעקב, הערכה ומשוב ברמת התלמידים, ברמת המורים וברמת הארגון הבית-ספרי - הכנסת שינויים בתהליכי ההתערבות בהתאם למידת התקדמותו של התלמיד. צוות רב-מקצועי בית-ספרי מורחב לצורך דיון במקרים מורכבים שבהם נדרשת חשיבה של שותפים נוספים על קידומם של תלמידים בעלי קשיים מיוחדים , יתכנס צוות רב-מקצועי מורחב אשר יכלול גם גורמי מקצוע חינוכיים וטיפוליים ממערכת החינוך המקומית. הצוות יתכנס במהלך שנת הלימודים בהתאם לצורך. הצוות הרב-מקצועי המורחב יורכב מבעלי התפקידים האלה: הצוות הבית-ספרי בראשות מנהל בית הספר, המפקח הכולל, מנהל מחלקת החינוך ברשות, מפקח חינוך מיוחד, מנהל המתי"א ונציגיו, המפקח על הייעוץ, עובד סוציאלי, קב"ס , נציג קידום נוער, נציג שירות ה מבחן ונציגי שירותים תומכים נוספים בקהילה על פי הצורך. ועדת שילוב בית-ספרית (מתוקף חוק) הוועדה היא סטטוטורית, ותפקידה לדון בזכאותו של תלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחד במסגרת תכנית השילוב בשל לקות משמעותית. הוועדה תתכנס רק לאחר שמוצו תהליכים של הכלה במסגרת החינוך הרגיל. ההליכים יתבצעו בהתאם לס "ק

1.4.1 בסעיף

1.2-42 בחוזר הוראות הקבע עד/5(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר". ועד ת שילוב יישובית/ועדת התמדה ועדה בהרכב מנהל מחלקת החינוך, המפקח על החינוך הרגיל, המפקח על החינוך המיוחד, מנהל המתי"א וצוות רב-מקצועי בקהילה: קב"ס , שירותי רווחה ופקיד סעד ובהשתתפות מנהל בית הספר וצוותו . הוועדה תתכנס לשם דיון בסוגיות הקשורות למערך היישובי שעוסק בקידום התלמידים בעלי הקשיים המיוחדים. הוועדה תבדוק את תהליך מיצוי האפשרויות ממשאבי החינוך הרגיל ואת התמיכה מתכנית השילוב ותחליט מי יהיו התלמידים שיעלו לדיון בוועדת ההשמה ומי יהיו התלמידים שהמשך התמיכה בהם יהיה במסגרת תכנית השילוב. ביישובים שונים מזוהה הוועדה בשמות נוספים , כמו ועדת פרט, ועדת שילוב, ועדת טרום השמה. ועדת השמה (מתוקף חוק) הוועדה היא סטטוטורית ותפקידה לדון בעניינם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לקראת השמתם במסגרות של חינוך מיוחד. הוועדה מתקיימת ברשות בהתאם להוראות חוק חינוך מיוחד ולהנחיות בס "ק

2.2.2(א) בסעיף

1.2-42 בחוזר הוראות הקבע עד/5(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר". פירוט נוסף של התהליכים הארגוניים ושל עקרונות הפעולה להרחבת יכולת ההכלה של התלמידים המתקשים במוסדות החינוך ולקידומם אפשר למצוא בתלקיט הפדגוגי הניהולי "מודל תמיכה להרחבת יכולת ההכלה והקידום של הלומדים במוסדות החינוך". התלקיט מיועד למפקחים, למנהלים, לרשויות ולצוותים החינוכיים ומפורסם באתר המינהל הפדגוגי בכתובת זו: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/MinhalPedagogi/hachala .

3.5. שלבים ביישום מהלכי ההכלה בבית הספר תלמידים שאותרו כבעלי קשיים מיוחדים וכבעלי לקויות (לקויות למידה וקשיי התנהגות) בחינוך הרגיל בכל המגזרים יופנו לוועדות השמה החל מתום השנה השנייה להפעלת תכנית התערבות אישית בבית הספר במסגרת ההכלה או השילוב. השיבוץ במסגרות החינוך המיוחד, אם נדרש , ייעשה אך ורק מהשנה השלישית בהתאם לתהליך ששלביו מפורטים להלן:

א. בשנה הראשונה לתהליך ההתערבות – טיפול מערכתי-טרום שילוב ספטמבר-אוקטובר  מיפוי כלל הלומדים ואיתורם של אלה המגלים קשיים בתפקודים לימודיים, רגשיים, חברתיים ו/או התנהגותיים  זיהוי חוזקות וקשיים של הלומדים שאותרו ובניית פרופיל תפקודי לכל אחד מהם  הקמת צוות רב-מקצועי (כמפורט בסעיף

3.4 לעיל) והפעלתו קיום מפגש של מחנך הכיתה כגורם מרכז עם התלמיד שאותר ועם הוריו לצורך מסירת מידע, תיאום ציפיות והגדרת המחויבות המשותפת לקידום התלמיד. במפגש יוצג המענה שהמוסד החינוכי מתעתד לתת ללומד. מומלץ שהמפגש יתקיים במוסד החינוכי שבו מתבצע המהלך . בניית תכנית עבודה לתלמידים שאותרו , תוך התייחסות להיבט הלימודי, הרגשי, החברתי וההתנהגותי. התכנית תיבנה על ידי מחנך הכיתה בשיתוף הצוות הרב-מקצועי ותיתן מענה לצורך בלמידה דיפרנציאלית מותאמת בתוך הכיתה, בעבודה קבוצתית בשעות פרטניות ובמסגרת תכניות תוספתיות, תוך גיוס משאבים נוספים העומדים לרשות המוסד החינוכי. אוקטובר עד סוף שנת הלימודים הפעלת תכנית התערבות שאמורה לספק מענה בתחום הלימודי, הרגשי, החברתי וההתנהגותי בשיתוף מסגרות התמיכה הנוספות במהלך יום הלימודים ולאחריו תיעוד תהליכי הלמידה וההתקדמות בתיק התלמיד שעליו מופקד מחנך הכיתה כגורם מתכלל ביצוע הערכה מחודשת לאחר תקופה שבה הופעלה תכנית ההתערבות ועדכונה , תוך שיתוף הצוות הרב-מקצועי המורחב והיוועצות בו דיון עם מפקח בית הספר על התלמידים שהמוסד החינוכי ידווח שלא התקדמו ובעקבות כך יבקש להפנותם לוועדות שילוב, תוך הצגת הפעולות שנעשו עד כה. עד אמצע מאי כינוס ועדת שילוב בית-ספרית לדיון במצבו של התלמיד ולקביעת זכאותו לשילוב בשנת הלימודים הבאה . הערה: הנחיות מיוחדות לעניין ועדות שילוב לתלמידים המוגדרים כעולים חדשים ולעניין אופן ניהול ועדת השילוב בנוכחות הורים שאינם דוברי עברית או הורים עם לקות שמיעה אפשר למצוא בס "ק

1.8.1 ד וכן בס "ק

1.9.6 יא בסעיף

1.2-42 בחוזר הוראות הקבע עד/5(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר". עד סוף שנת הלימודים בניית תכנית שילוב על ידי המחנך ומורת שילוב עבור כל אחד מהתלמידים שקיבלו זכאות לשעות שילוב בשנת הלימודים הבאה.

ב. בשנה השנייה לתהליך ההתערבות בשנה זו יש להמשיך ולהפעיל את תכניות ההתערבות באחד מ-3 המסלולים ה אלה : .1 לתלמידים שהת קדמו: המשך יישום תכנית ההתערבות כבר מראשית השנה ועדכונה בהתאם למצב הלומדים , תוך היוועצות בצוות הרב-מקצועי הבית-ספרי/המורחב .2 לתלמידים בעלי לקויות תפקוד מורכבות שנקבעה זכאותם לתוכנית שילוב [1] : יישום תכנית דינאמית , תוך הערכת התקדמותם של התלמידים בשיתוף נציגים מהצוות הרב-מקצועי המורחב, התלמידים והוריהם. לתלמידים מאובחנים עם צרכים מיוחדים שבית הספר מבקש להפנות לוועדת השמה: אם מוצו התהליכים הפדגוגיים יחל המוסד החינוכי בתהליך לקראת ועדת השמה , בהתאם להוראות בסעיף

1.2-42 בחוזר הוראות הקבע עד/5(א), "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר". .3 לתלמידים שקיבלו סיוע במסגרת תכנית השילוב ולא התקדמו באופן משמעותי: עד ה-31 במרס – הפנייה לוועדת שילוב יישובית/ועדת התמדה לבחינת צורכי התלמיד והתאמתם של התהליכים הפדגוגיים שבוצעו עד כה לצרכים הללו. הוועדה תבחן בראייה יישובית אם מוצו התהליכים הפדגוגיים , כמו גם את כמות התלמידים שהופנו על ידי מוסדות החינוך השונים ותדון בנתונים טרום השמה. להלן האפשרויות שהוועדה יכולה להציע בעקבות הממצאים שהוצגו בפניה ובהתאם לכללים המפורטים בחוזר המנכ"ל לעיל: - אפשרות א' – השארת התלמיד במוסד החינוכי , תוך בניית תכנית התערבות אחרת בסיוע הצוות הרב המקצועי המורחב הכולל את מעגל השותפים ברשות המקומית, התלמיד וההורים - אפשרות ב' – העברה למוסד חינוכי רגיל אחר בהתאם לנהלים - אפשרות ג' – במקרים חריגים במיוחד ובאישור המפקח על המוסד החינוכי יתקיים דיון מיוחד בוועדת השילוב בנוגע להפניית תלמיד לוועדת השמה – גם אם לא קיבל תמיכה במסגרת תכנית השילוב. הנחיות מיוחדות לעניין ועדות השמה לתלמידים המוגדרים כעולים חדשים ולעניין אופן ניהול ועדת ההשמה בנוכחות הורים שאינם דוברי עברית או הורים ותלמידים עם לקות שמיעה מצויות ב ס "ק

1.8.1 ד ובס"ק

1.9.6 יא בחוזר הוראות הקבע עד / 5 ( א ) : "יישום חוק החינוך המיוחד: ועדת שילוב מוסדית, ועדת השמה ביושבה כערר על ועדת שילוב, ועדת השמה וועדת ערר".

4. בניית תהליכי הפיתוח המקצועי לצוותי החינוך הפיתוח המקצועי נמצא בהלימה ליעדי המשרד ולתפיסה הערכית שהוא מוביל ונועד לאפשר לעובדי החינוך להכיר את המהלך החינוכי , לבחון את הדרכים להגשמתו ולהתמקצע בהשגת יעדיו . כ מו כן מטרתו להעניק לעובדי ההוראה כלים להתבוננות מעמיקה ו לעבודה מקצועית עם תלמידיהם ולשכלל את יכולתם להציע מענים מגוונים ללומדים שונים בתחום הלימודי, הרגשי, החברתי וההתנהגותי . הכלים הללו יאפשרו לתלמידים המתקשים להשתלב במערכת , לצמצם פערים, ללמוד למידה משמעותית, להתקדם ולהתעצם. הפיתוח המקצועי של הצוותים החינוכיים יתקיים במסגרות בית-ספריות וחוץ בית-ספריות בהתאמה לצרכים שיזוהו על ידי הצוות במוסד החינוכי ובהתאם ליעדים ולמתווים המאושרים של האגף לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה. מידע בנושא אפשר למצוא באתר משרד החינוך בכתובת : http://cms.education.gov.il/educationcms/units/ui . [1] זכאות לתמיכה נבחנת מחדש כל שלוש שנים .