שוויון בין המינים בחינוך

.1 רציונל .2 מטרות .3 עקרונות ההטמעה .4 מדיניות המוסד החינוכי .5 מהלך ההטמעה בעשייה היום-יומית .5.1 בחינוך הקדם-יסודי .5.2 בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים .6 כלי התבוננות .7 שפה .8 פורטל היחידה

1. רציונל החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית הבנויה מפסיפס עשיר של חברות שונות זו מזו באמונות, בערכים, בנורמות ובתפיסות. כל חברה מתייחסת לנושא המגדר בהתאם להקשר התרבותי-החברתי שלה. עם זאת, כולנו מאמינים שיש להרחיב את אפשרויות הבחירה כדי לאפשר לכל אחד ואחת לממש את היכולות הטמונות בהם מעבר לחלוקה הדיכוטומית בין המינים. שוויון בין המינים בחינוך משמעו יצירת סביבה חינוכית-תרבותית ואקלים חינוכי המבטיחים, לא רק ברמת ההצהרה אלא גם בפועל, נגישות שווה של תלמידים ותלמידות להתנסויות חינוכיות מגוונות ועידודם וקידומם על פי הכישורים, המיומנויות וההתאמה האישית, באופן ענייני ולא סטריאוטיפי. קידום שוויון מגדרי יושג באמצעות התחשבות בשונות התרבותית של כל מוסד חינוכי (אוכלוסייתו, קהילתו ומאפייניו) מתוך מודעות, רגישות וחוכמת הלב. תפיסה זו מושתתת על כבוד האדם ועל שוויון ערכו. להבניות החברתיות ולהטיות המגדריות השלכות ארוכות טווח על בחירות של תלמידים ותלמידות, על החברה, על הכלכלה, על התפקידים במשפחה, על עולם העבודה ועוד. סוכני החִברות, ובהם הצוותים החינוכיים, ההורים, קבוצת השווים, הרשתות החברתיות והמדיה – כל אלו, במודע ושלא במודע, משדרים מסרים מוטים מגדרית ומצמצמים את הבחירה החופשית של התלמידים והתלמידות . מחקרים מראים כי לחברה המאופיינת בשוויון מגדרי גבוה יתרונות רבים לעומת חברות הלוקות באי-שוויון. לשוויון המגדרי השפעה רבה, למשל, על צמצום העוני, על אפשרות לניעות חברתית ועל שגשוג כלכלי ברמה לאומית. כמו כן הוא מעלה את תחושת האושר של התלמידים והתלמידות ושל ההורים, מפחית אלימות ומעלה את רמת הרווחה הנפשית ואת רמת הבריאות. ממשלת ישראל החליטה להטמיע שוויון מגדרי בכלל פעולותיה ( החלטה מספר 2331 מיום

14.12.2014), לרבות בחינוך. כמו כן השוויון בין המינים הוא יעד מרכזי מבין היעדים שהציבו האו"ם וארגון ה- OECD . לפיכך, כדי להביא לשוויון הזדמנויות מגדרי, יש להחשיב היבטים מגדריים כבר בתהליך קבלת ההחלטות במוסד החינוכי ובביצוען GENDER MAINSTREAMING) ). הוראה רגישת-מגדר מתבססת על הטמעת חשיבה מגדרית הרואה חשיבות בהעלאת המודעות של הצוותים החינוכיים בבתי הספר ובגנים. כתוצאה מכך הם יהיו ערים להטיות מגדריות גלויות או סמויות, העלולות לצמצם את הבחירה במעשה ההוראה היום-יומי: בסביבה החינוכית, בבחירת חומרי ההוראה, בשפה, במתן רשות הדיבור, באסטרטגיות ההוראה ועוד. כל אלה יגדילו את מנעד אפשרויות ההתנהגות והבחירות האישיות בקרב בנים ובנות, יאפשרו להם בחירה חופשית של מסלול חייהם ויפתחו אצלם דרכי חשיבה יצירתיות וביקורתיות.

2. מטרות

2.1 העלאת המודעות להַטיות מגדריות בקרב הצוותים החינוכיים, ההורים, התלמידים והתלמידות

2.2 שימת לב לסוגיות מגדריות במוסדות החינוך בכל מרחבי הפעולה: בפדגוגיה, בפיתוח המקצועי, בתחום החברתי-ערכי, בקהילה ובשפה

2.3 הרחבת המנעד של אפשרויות ההתנהגות והבחירות האישיות של בנים ובנות

2.4 מתן כלים לבחינת המוסד החינוכי בראייה מגדרית ותכנון קידומו של התחום בו.

3. עקרונות ההטמעה

3.1 הטיות מגדריות באות לידי ביטוי בכל מרחבי הפעולה במוסד החינוכי, גלויות וסמויות, מודעות ושאינן מודעות, ולכן יש לפעול להטמעת חשיבה מגדרית בכל מרחבי הפעולה תוך שיתוף פעולה של הצוות במוסד החינוכי.

3.2 הטמעת חשיבה מגדרית היא תהליך מתמשך ומתמיד, ולכן יש לארגן אותה באופן ספירלי, החל מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, תוך עיסוק במעגלי שייכות מתרחבים: בעולמם של הילד והילדה, במשפחה, במוסד החינוכי ובקהילה.

3.3 התהליך ייעשה תוך עיגון התכנים בהקשרים יום-יומיים: במעשים, בבחירות ובהתנהגויות האוטומטיות הנובעות מהטיות מגדריות סמויות וגלויות של הצוות החינוכי.

3.4 יישום ההטמעה של החשיבה המגדרית במוסד החינוכי יבוסס על אסטרטגיות הוראה המקדמות שוויון הזדמנויות מגדרי.

4. מדיניות המוסד החינוכי המוסד החינוכי – - יפתַח תרבות המקיימת שיח מגדרי מתמשך, המכוון לצמצום פערים בין המינים תוך טיפוח כישורים, יכולות ותחומי עניין; - יקדם שוויון הזדמנויות מגדרי מתוך מתן כבוד ותנאים שוויוניים בלמידה ובפעיל ות החברתית במוסד החינוכי; - יאפשר הזדמנות שווה לתלמידים ולתלמידות בצרי כת משאבים רוחניים וחומריים; - יחתור ליצירת אקלים חברתי וסביבה המקדמת רווחה נפשית ותחושת ביטחון על רקע מגדרי; - יפעל להעצמת הצוות החינוכי ולחיזוק הדימוי וההערכה העצמיים של הלומדות, הלומדים, המורות והמורים; - יהיה ער להרכב האוכלוסייה במוסד החינוכי ולגיוון במבנה המשפחה (משפחות חד- הוריות, משפחות הקשת), ויתאים את הפעילויות ואת השפה בשגרות לגיוון זה.

5. מהלך ההטמעה בעשייה היום-יומית

5.1. בחינוך הקדם-יסודי אי-שוויון מגדרי מתחיל כבר בשנות הילדות המוקדמות. בשלב זה נמצא כי "בנות" ו"דברים של בנות" מנוגדים ל"בנים" ול"דברים של בנים". בנות נוטות לרוב לשחק בצעצועים הקשורים לביטוי לשוני, לאמפתיה ולחיי משפחה. הן יבחרו לשחק בבובות, במשחקים שקטים, ובדרך כלל יקפידו על בגדים מסודרים. לעומתן הבנים יעדיפו לרוב לשחק בחוץ, במשחקים המאופיינים בתחרותיות, ויבחרו לשחק במכוניות ובמשחקים קולניים, ולבושם אפשר שיהיה מרושל. בגיל הרך הלמידה מתרחשת בין היתר באמצעות חיקוי והתנסות. המבוגרים המשמעותיים לילד מעודדים את הילדים ומנתבים אותם לשחק במשחקים מסוימים. לפיכך הבחירה של הילדים והילדות היא גם נרכשת, כלומר מה שנתפס כ"נשי" או כ"גברי" יכול להיות גם תוצר של תהליך חִברות המושפע ממערכת של אמונות ותפיסות חברתיות-תרבותיות. להורים ולצוות החינוכי בגן תפקיד חשוב בקידום שוויון הזדמנויות מגדרי. הם משמשים סוכני חִברות משמעותיים לילדי הגן ומשפיעים על תפיסת עולמם. בחירה אמיתית תוכל להתאפשר אם יוצעו לילדים ולילדות התנסויות מגוונות המאפשרות להם לפתח מיומנויות וכישורים רבים ומתוכם לבחור מתוך תחושת מסוגלות. החברה והתרבות משפיעות על ההתנהגות בכך שהן מעודדות התנהגות מסוימת ומטילות סנקציות על התנהגות החורגת מן הנורמה; לכן יש להימנע מהערות סטריאוטיפיות מגדריות, כמו, למשל, "אתה בוכה כמו ילדה" לבן או "טום בוי" לבת, וכאשר הן נשמעות בגן, יש להתייחס אליהן. כדי להטמיע שוויון הזדמנויות מגדרי בגן יש לנקוט צעדים מספר:

א. יש לחזק התנהגויות מגוונות של בנים ושל בנות ללא הטיה סטריאוטיפית, כמו הבעת אמפתיה לבנים ותחרותיות לבנות.

ב. יש לזמן את מרחבי המשחק והפעילות לבנים ולבנות; לדוגמה, אפשר להציע לבנות לשחק במרחבים גדולים, כמו מרחב הבנייה, ולבנים את מרחב המשחק הסוציודרמטי.

ג. יש להביא מגוון דוגמאות של נשים וגברים שפרצו תפיסות סטריאוטיפיות, כמו, למשל, מדעניות ומנהלות, מחנכים ורקדנים.

ד. יש להציע גם ספרים המציגים דמויות נשיות מעוררות השראה, מפגינות תושייה ובוחרות את פעולותיהן.

ה. יש להציע חלוקת תפקידים מגוונת של המשימות בגן. קישורים סרטון: שוויון מגדרי בגן הילדים עקרונות להטמעת חשיבה מגדרית בגיל הרך :

א. רציונל להתערבות בנושא מגדר ושוויון בין המינים

ב. מחוון לראייה מגדרית בגיל הרך החוברת "גן רגיש מגדר", בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה.

5.2. בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים

א. כללי בכל אחת מחטיבות הגיל יש להתייחס לארבעת מרחבי הפעולה האלה: פדגוגיה: תהליכי הוראה, למידה והערכה פיתוח מקצועי של צוות בית הספר חינוך חברתי: אירועים, טקסים, הפסקות, טיולים, תקנון בית הספר קהילה: סביבת בית הספר הכוללת הורים . מרחבים אלה משלימים זה את זה, ויחד הם מרכיבים מהלך הוליסטי ומעמיק של הטמעת חשיבה מגדרית במרחב החינוכי. יישום ההטמעה יהיה בסדר עולה: אקראי, שיטתי ומיטבי. בכל דרגת יישום יהיו מדדים נוספים לדרגה הקודמת, וכך יתקדם כל מוסד חינוכי מדרגה לדרגה, בלי לזנוח את מה שכבר הוטמע באקלים הבית-ספרי. על הנהלת בית הספר למנות צוות מוביל, בעל מודעות מגדרית, המורכב מצוותי הניהול וההוראה. צוות זה יהיה אחראי על תהליך מתמשך שיקדם הטמעת חשיבה מגדרית. תוכנית העבודה תתבסס על הנתונים של בית הספר מבחינה מגדרית: מאפייני האוכלוסייה, הפערים בהישגים, בחירות התלמידים והתלמידות במקצועות ההרחבה וכדומה. בתוכנית יבוא לידי ביטוי תהליך הטמעת החשיבה המגדרית בהתאם לדרגת היישום שבית הספר יבחר (אקראית, שיטתית או מיטבית). בית הספר גם יבצע תהליכי בקרה תוך התייחסות לשאלות אילו יעדים הושגו ואילו טרם הושגו ומה יש לעשות כדי להשיגם. קישורים הוראה רגישת מגדר, פרקטיקטות ומחוונים סרטון: כיצד מתחיל להתהוות אי-שוויון מגדרי .

ב. פדגוגיה הפדגוגיה כוללת את תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה, ולה השפעה משמעותית על קידום שוויון מגדרי בבית הספר. חשוב לשים לב שנושא המגדר אינו עוסק בבנות בלבד אלא גם בבנים, משום שההטיות המגדריות חלות על כולם. בשל כך יש להפעיל דרכי הל"ה (הוראה, למידה והערכה) המאפשרות שוויון הזדמנויות ומתאימות לסגנונות למידה שונים, לצרכים שונים ולתחומי עניין שונים. הפדגוגיה מזמנת שבעה תחומי התבוננות בהקשר המגדרי: תוכניות לימודים, תלמידים ותלמידות במקצועות מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה ( STEM ), עיצוב סביבה, דרכי הוראה, שיח כיתתי, משוב והערכה. להלן פעולות לדוגמה לכל אחד מהתחומים: - תכניות לימודים : שילוב תכנים המקדמים שוויון מגדרי;בחינת תוכניות הלימודים ב"משקפיים מגדריים"; פיתוח מאגר מידע בנושא והנגשתו - תלמידות במקצועות ה- STEM : שילוב יחידות למידה והערכה להעלאת תחושת המסוגלות; יישום אסטרטגיות להוראה רגישת-מגדר המשלבות יחידות הוראה המעודדות הבנה רלציונית והבנה אינסטרומנטלית; הקפדה על פנייה לתלמידות ולתלמידים במידה שווה במהלך השיעור וכן מתן משוב שאינו מוטה מגדרית - עיצוב סביבה : הצגת תוצרי תלמידים ותלמידות באופן שוויוני; ייצוג שוויוני של גברים ונשים; גיוון בהטלת תפקידים – לנשים תפקידים הנתפסים כ"גבריים" ולגברים תפקידים "נשיים" - דרכי הוראה : שילוב מתודות שיתופיות ולא רק תחרותיות; למידת PBL בקבוצות מעורבות; סקירת ההקשר הרחב של התוכן הנלמד בתחילת השיעור - שיח כיתתי : שימוש בלשון פנייה שוויונית; משוב שווה לתלמידים ולתלמידות על התנהגות זהה; המתנה ממושכת עד למתן רשות לתלמידים ולתלמידות להשיב על שאלת המורה - משוב והערכה : התייחסות שוויונית בתעודות הן לתלמידות והן לתלמידים בנוגע לפעולות של למידה ושל סדר; עיסוק בתכנים מגוונים, במטלות ובתרגילים הן מעולמם של התלמידים והן מעולמן של התלמידות; ניסוח מבחנים ומטלות בלשון שוויונית .

ג. פיתוח מקצועי לצוות החינוכי כסוכן חברות יש חשיבות מכרעת בחינוך לשוויון מגדרי ובהטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי הל"ה. הפיתוח המקצועי יעלה את המודעות של הצוות להטיות המגדריות הגלויות והסמויות ולגורמים המעכבים שוויון מגדרי ולא רק לאלה המקדמים אותו, ויכלול התייחסות גם לחיזוק תחושת המסוגלות של הצוות החינוכי, התלמידים והתלמידות. שוויון מגדרי הוא נושא ללמידה ולהוראה שאינו תלוי-תחום דעת, והוא נוגע לכל תחומי הדעת ותחומי החיים. פיתוח מקצועי מודע-מגדר יאפשר למורה למידה מעמיקה של ידע תיאורטי, התנסות באסטרטגיות הוראה מקדמות שוויון מגדרי, מציאת דרכים המשלבות את התפיסה בחיי היום-יום בבית הספר ופיתוח כלים להתמודדות עם התנגדויות וליישומם. המועצה להשכלה גבוהה אימצה את מסקנות ועדת ודמני-ענבר והחליטה כי בכל מסגרות הכשרת המורות, המורים והגננות יילמד המגדר בחינוך. הפיתוח המקצועי מזמן ארבעה תחומים: פיתוח פנים-ארגוני, השתלמויות ייעודיות, ישיבות וימי היערכות וליווי מורות ומורים חדשים. להלן דוגמאות לפעולות בכל אחד מהתחומים: - פיתוח פנים-ארגוני : מתן הרצאות בנושא חינוך ומגדר לצוות; קיום מפגשים העוסקים בחינוך ובמגדר בהשתלמות המוסדית; התייחסות להיבטים מגדריים בתחומי דעת שונים - השתלמויות ייעודיות : השתתפות של חלק מצוות ההוראה בהשתלמויות של היחידה לשוויון בין המינים; הטמעת חשיבה מגדרית בהשתלמויות בתחומי הדעת השונים; ייזום השתלמות מוסדית בהיבטים מגדריים - ישיבות וימי היערכות : הטמעת חשיבה מגדרית בישיבות צוות החינוך; בחינה של היבטים מגדריים בתוכנית הלימודים בישיבות צוותי המקצועות; שילוב סדנה או הרצאה בנושא בתוכנית של יום ההיערכות - ליווי מורות ומורים חדשים בתהליך של הטמעת חשיבה מגדרית : מינוי מורה מלווה בעל ידע בהוראה רגישת-מגדר; ליווי המורות והמורים בכתיבת מערכי שיעור בנושא המגדר; ליווי בארגון ובעיצוב של הסביבה הלימודית. הפיתוח המקצועי בחמ"ד ובחינוך החרדי ייעשה בהתאם לעקרונות ולתפיסות של מגזרים אלה ובשיתוף ממוני הפיתוח המקצועי ביחידות אלה.

ד. התחום החברתי-ערכי תפיסת השוויון המגדרי היא יעד חברתי-ערכי לאורח חיים שמשמעו לחיות את השוויון המגדרי. האקלים החברתי משמש תשתית חיונית לקידום תרבות חיים המאפשרת הזדמנויות שוות ואורח חיים שוויוני. לאקלים החברתי בבית הספר יש השפעה ניכרת על תחושת המסוגלות של תלמידות ותלמידים ועל יצירת שוויון הזדמנויות. משום כך יש לאפשר להם, גם בתחום החברתי-ערכי, התפתחות אישית ללא הטיות מגדריות. קרקע פורייה לכך היא התוכנית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית. יש לעודד אותם לבחור את תחום המעורבות החברתית לפי נטיית ליבם; לדוגמה, תלמידות במערך כיבוי האש ותלמידים בגני הילדים ובחונכות אישית. התחום החברתי-ערכי כולל שישה מרכיבים: פרסומים, מפגשים הפגתיים, סדנאות העשרה, חגים ומועדים, מועצת תלמידים ותלמידות ותקנון בית הספר. פעולות לדוגמה: ייצוג של סוגיות מגדריות בעיתון בית הספר; טיול בעקבות נשים; פעילויות שאינן מוטות מגדרית בהפסקה הפעילה; ציון חגים ומועדים ברגישות מגדרית; ייצוג שוויוני של תלמידים ותלמידות במועצת התלמידים; דרישה שוויונית בסעיפי התקנון של בית הספר; עידוד שיח רגשי ואמפתי בקרב בנים שלרוב ממעטים לבטא רגשות.

ה. קהילה בית הספר והסביבה הקהילתית כרוכים זה בזה. בית הספר משפיע על הסביבה ומושפע ממנה. לפיכך עליו לקבל תמיכה רחבה כדי ליצור שוויון מגדרי. ילדים ומתבגרים מושפעים מערכי ההורים ומדפוס היחסים במשפחה ומפנימים אותם. ההורים הם גורם מרכזי בתהליך החינוכי. השפעתם נובעת הן מן המסרים הגלויים הן מן המסרים הסמויים שהם מעבירים לילדיהם. מסרים אלה קובעים את תפיסתם העצמית של הבנים והבנות בקשר ליכולותיהם, לבחירותיהם ולצמיחתם החברתית, הנפשית והאינטלקטואלית. ההכרה, ההבנה ותפיסת הערך הייחודי של התרבויות השונות בקהילה שבה המוסד החינוכי פועל ומתן הכבוד להן הם המפתח להידברות עם ההורים ולהגברת מעורבותם בפעולות משותפות של המוסד החינוכי, המשפחה והקהילה. התחום הקהילתי כולל ארבעה מרכיבים: הורים, אקטיביזם חברתי, הכנה לצה"ל, השכלה גבוהה וקריירה. פעולות לדוגמה: קיום סדנה להורים לחינוך מודע-מגדר; הטמעת חשיבה מגדרית בפעילויות קהילתיות; דיון על חסמים מגדריים בתפקידים בצה"ל; העלאת המודעות להסללה מגדרית בבחירת מקצוע.

6. כלי התבוננות כלי ההתבוננות הוא מסמך המיועד למנהל/ת, לצוות החינוכי ולצוות המוביל הטמעת חשיבה מגדרית בבתי הספר. כלי זה מאפשר לבחון את רמת ההטמעה של החשיבה המגדרית במוסד החינוכי ולקבל תמונת מצב בית-ספרית בארבעה מרחבי פעולה מרכזיים: פיתוח מקצועי : הכשרת צוות בית הספר פדגוגיה : תכנון ויישום של תהליכי הוראה ולמידה חינוך חברתי : אירועים, טקסים, הפסקות, טיולים קהילה : סביבת בית הספר הכוללת הורים. כלי ההתבוננות מפרט את התפיסה, את העקרונות ואת התכנים הפדגוגיים, ולכל אחד ממרחבי הפעולה בו שלוש דרגות יישום: אקראית, שיטתית ומיטבית. באמצעות כלי זה יוכל כל מוסד לאבחן את רמת ההטמעה המגדרית שבו ולבנות תוכנית בהתאם לחזונו המגדרי. המוסד החינוכי יכול להתקדם מדרגה לדרגה בלי לזנוח את מה שכבר הוטמע. הטמעת חשיבה מגדרית נעשית תוך חוויית למידה קוגניטיבית, חברתית ורגשית המושתתת על שלושה רכיבים: ערך ללומד/ת ולחברה, מעורבות הלומד/ת והמלמד/ת והרלוונטיות ללומד/ת. רכיבים אלה מוטמעים בארגון הלמידה ובתהליכי הוראה-למידה-הערכה. הכלי מצוי בכתובת זו: שווה מבט: כלי התבוננות להטמעת חשיבה מגדרית במוסדות החינוך .

7. שפה השפה העברית, כמו שפות רבות אחרות, היא שפה ממוגדרת. המין הדקדוקי קיים בכול: בשמות העצם, בנטיית הפועל, בנטיית שם התואר, בשם המספר, בכינויי השייכות ועוד. כשנדרשת לשון סתמית הפונה לכולם/ן, ברירת המחדל בעברית היא לשון זכר. ממחקרים עולה שפנייה בלשון רבים בהוראה ובלמידה משפרת את הישגי התלמידות, ואינה פוגעת בהישגי התלמידים; [1] לפיכך גיבשנו המלצות מספר להקל על ניסוח פנייה נטולת מגדר. בפנייה אישית אל התלמיד או אל התלמידה יש לברר קודם לכן את לשון הפנייה המועדפת. להלן המלצות לניסוח שוויוני: ההמלצה דוגמה הערה

1. שימוש במילים שוות-כתיב ממה התרשמת במיוחד ?

2. שימוש בלשון רבים * שערו, מצאו, כתבו כדי למנוע כפל משמעות מומלץ להשתמש בניקוד עזר מָצאו/מִצאו.

3. שימוש בלשון זכר או נקבה בהתאם לתמונה או לסיפור המלווה ליד איור של ילדה יופיע כיתוב בנקבה.

4. שימוש בצורת בינוני פותחים את הספר

5. שימוש בשם הפועל יש לפתוח את הספר

6. שימוש בגוף ראשון רבים * נרשום, נחלק, נעתיק כדי למנוע כפל משמעות מומלץ להשתמש בניקוד עזר נחשֵב/נחשֹב.

7. שימוש בחלופות מלאות מתח/מתחי קו צורה זו עלולה להפריע לשטף הקריאה.

8. שימוש בלוכסן בחר/י צורה זו עלולה להפריע לשטף הקריאה.

9. כדאי להימנע מכינוי שייכות חבור כם/כן חוו דעה במקום מה דעתכם/כן

10. שימוש בסביל קראו את הסיפור הנתון במקום קראו את הסיפור שלפניכם/ן -- ---------- * במקרה של שימוש בצורת רבים, כשנרצה להדגיש שהעבודה (או הבחינה) היא עצמית, נוסיף משפט הבהרה: העבודה מנוסחת בלשון רבים, אך היא עבודה אישית. על כל תלמיד ותלמידה לענות באופן עצמי.

8. פורטל היחידה האתר מעודכן ומתחדש, ומשמש מקור מידע זמין ונגיש בתחום החינוך המגדרי. מטרתו להנגיש מידע תיאורטי מתחום המחקר והספרות, פרסומים של היחידה לשוויון בין המינים ומידע מעשי – חומרי הוראה רגישת-מגדר (גם ללמידה מרחוק), פרקטיקות להטמעת חשיבה מגדרית ושיעורים בתחומי דעת שונים. [1] האם שפה מגדרית מכשילה נשים במתמטיקה ?, תמר קינכלי - כץ וטלי רגב