חובת הדיווח על עבירה בקטין על פי חוק וחקירת תלמידים כקורבנות או כעדים

.1 המשנה החינוכית .2 חוק העונשין – תיקון 26, התשל"ז –1977 ותיקון 94, התשס"ז –2007, סעיפים 322–368-ה 1 .3 מהי חובת הדיווח המוטלת על איש חינוך?

.4 מי צריך לדווח? .4.1 חובת הדיווח המוטלת על כל אדם .4.2 חובת הדיווח המוטלת על אנשי מקצוע, ובכלל זה אנשי חינוך .4.3 חובת הדיווח המוטלת על אחראי על קטין .4.4 חובת הדיווח החלה על מנהל או על איש צוות במוסד או במסגרת חינוכית או במעון .5 הנסיבות שחובת הדיווח חלה בהן .5.1 פגיעה על ידי אחראי .5.2 פגיעה על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו שמונה עשרה (על פי סעיף 368-ד' (ג'-1) מתוך חוק העונשין) .5.3 פגיעה המתרחשת במעון או במסגרת חינוכית או טיפולית (מתוך סעיף 368-ד' לחוק העונשין) .6 למי מדווחים וכיצד?

.7 נהלים להתערבות בית הספר כאשר קיים יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין המחייבת דיווח .7.1 סדר הפעולות שיש לנקוט בבית הספר כאשר מתעורר יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין אחת מהעבירות החייבות דיווח .7.2 הימנעות מחקירה .7.3 קביעת דרך ההתערבות .7.4 מעקב .7.5 שמירה על סודיות .8 הנחיות למורה כיצד להגיב כשתלמיד נפגע חושף לפניו פגיעה .9 נוהלי חקירת תלמידים כקורבנות או כעדים .9.1 כללי .9.2 הגדרת "חוקר" .9.3 יידוע ההורים או הימנעות מיידועם על חקירת ילד כנפגע או כעד .9.4 מקום חקירת התלמיד .9.5 ליווי התלמיד לחקירה .9.6 דיווח להורי התלמיד שנחקר 1 .0 בעלי התפקידים שיש להם תפקיד משמעותי בטיפול באירוע של פגיעה בתלמיד וביצירת אקלים המעודד תקשורת פתוחה בין המבוגרים לתלמידים בתוך המערכת 1 .0.1 מטה המשרד 1 .0.2 מטה המחוז 1 .0.3 מפקחי מוסדות החינוך 1 .0.4 מנהל מוסד החינו ך 1 .1 נספחים

1. המשנה החינוכית מערכת החינוך מזמנת קשר אישי בין תלמידים לבין אנשי חינוך המאפשר מעקב יום-יומי אחר מצבו הרגשי והפיזי של התלמיד. אינטראקציה זו מזמינה את התלמידים לשתף אנשי חינוך במה שקורה להם ומאפשרת להם לעקוב אחר שינויים אצל התלמידים, לשמש להם אוזן קשבת ולאתר את מי שנפגע. איש החינוך חייב להיות מצויד בידע מתאים (ידיעת החוק והנוהל, היכרות עם התופעה, התייחסות ראשונית לתלמיד שחשף את הפגיעה ועוד) כדי שיוכל לסייע לתלמיד באופן מקצועי. הערה : השעות הפרטניות שהוקצו במסגרת רפורמת "אופק חדש" מזמנות אפשרות לשיח מורה-תלמיד גם במקרים של חשד לעבירה פלילית בקטין, בכפיפות לנהלים.

2. חוק העונשין – תיקון 26, התשל"ז –1977 ותיקון 94, התשס"ז –2007, סעיפים 322–368-ה 1 התיקונים בחוק העונשין קובעים כי תקיפת קטין או חסר ישע הגורמת לו חבלה של ממש או חבלה חמורה או התעללות גופנית, נפשית ומינית בקטין ובחסר ישע או עב י רות מין בקטין – כל אלה הן עב י רות חמורות שיש עליהן עונש מאסר של 5– 20 שנה, בהתאם לזהות התוקף ולחומרת המעשה. נוסף על כך החוק קובע תנאים שבהם מתקיימת חובת הדיווח על עבירות שבוצעו בקטין. החוק גם מגדיר בני אדם ובעלי תפקידים שחובת הדיווח חלה עליהם . קטין הוא מי שגילו 18-0 שנה. חסר ישע כהגדרה בסעיף 368 לחוק העונשין הוא "מי שמחמת גילו, מחלתו, מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו ". רא ו את לשון חוק העונשין באתר שפ"ינט .

3. מהי חובת הדיווח המוטלת על איש חינוך? מדובר בחובה המוטלת על אחראי על קטין, על כל אדם ועל בעלי מקצועות ספציפיים, ביניהם אנשי חינוך, לדווח לפקיד הסעד או למשטרה על קיום יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין. ובלשון החוק (סעיף 368-ד') :

א. " היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או המשטרה. העובר על הוראה זו דינו מאסר 3 חודשים .

ב. היה לאחראי על קטין חסר ישע יסוד סביר לחשוב כי אחראי אחר על קטין או על חסר ישע עבר עבירה, חובה עליו לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. העובר על הוראה זו דינו מאסר 6 חודשים ." חובת הדיווח על פי חוק זה גוברת על חובת החיסיון המקצועי של אנשי הצוות המחויבים בחיסיון זה .

4. מי צריך לדווח? כאמור לעיל, חובת הדיווח מוטלת על כל אדם, על אחראי על קטין ועל בעלי מקצועות ספציפיים במערכת החינוך ומחוצה לה, כמפורט להלן :

4.1. חובת הדיווח המוטלת על כל אדם בעבירות שחלה עליהן חובת דיווח חִייב המחוקק כל אזרח בדיווח, שכן המחוקק מצפה שכל אזרח יהיה ער לחובת ההגנה על שלומם של קטינים. עם זאת, הציפייה ממי שאחראי על קטין ומאיש מקצוע גבוהות יותר. ביטוי לכך נמצא בהחמרת הענישה לגביהם אם הם לא דיווחו . חובת הדיווח חלה על כל אזרח בוגר, על עבירה שנעברה לאחרונה, "זה מקרוב", בקטין, על ידי האחראי עליו או על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה , כאשר היה לו יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה כזו. אין צורך בוודאות מוחלטת שהעבירה אכן נעברה. הענישה הצפויה על אי ־ דיווח היא 3 חודשי מאסר .

4.2. חובת הדיווח המוטלת על אנשי מקצוע, ובכלל זה אנשי חינוך חובה זו היא חובת דיווח מחמירה יותר. היא חלה על אנשי המקצוע רופא, אחות, עובד חינוך, עובד שירותי הרווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או מי שעוסק במקצוע פרה ־ רפואי , וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שנמצא בו קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע. חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד הסעד או למשטרה. העובר על הוראה זו דינו 6 חודשי מאסר . יש להבהיר כי מדובר בעבירה שנעברה בזמן כלשהו ולאו דווקא לאחרונה, בידי אחראי או בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה. נוסף על כך יש להבהיר כי די בחשד סביר ואין צורך בוודאות מוחלטת או באיסוף ראיות .

4.3. חובת הדיווח המוטלת על אחראי על קטין חובת דיווח זו גם היא מחמירה. היא חלה על אחראי על קטין, על עבירה שנעברה בקטין בזמן כלשהו , ולאו דווקא לאחרונה, על ידי מי ש אחראי עליו או על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה. גם כאן די ביסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה, ואין צורך בוודאות מוחלטת. הענישה הצפויה על אי ־ דיווח היא 6 חודשי מאסר .

4.4. חובת הדיווח החלה על מנהל או על איש צוות במוסד או במסגרת חינוכית או במעון חובת דיווח מחמירה חלה גם על מנהל או על איש צוות במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, על עבירה שנעברה בקטין הנמצא במעון בזמן כלשהו , ולאו דווקא לאחרונה. חובת הדיווח חלה גם אם מבצע העבירה איננו אחראי על הקטין; ייתכן שיהיה זה קטין אחר באותה מסגרת. הענישה הצפויה על אי ־ דיווח היא 6 חודשי מאסר .

5. הנסיבות שחובת הדיווח חלה בהן חובת הדיווח חלה בכמה נסיבות (על פי זהות הפוגע, מהות העבירה ומקום התרחשותה): פגיעה הנעשית על ידי אחראי על קטין פגיעה הנעשית על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה, על פי התיקון שנעשה בשנת התשס"ז –2007 פגיעה המתרחשת במעון או במסגרת חינוכית או טיפולית. להלן פירוט העבירות:

5.1. פגיעה על ידי אחראי

א. הגדרת "אחראי על קטי ן" ( לפי סעיף 368-א' לחוק העונשין)

1) הורה או מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין או של חסר ישע

2) בן משפחה של קטין או של חסר ישע שמלאו לו 18 שנים ואיננו חסר ישע, והוא אחד מאלה: בן זוגו של הור ה ו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומֵן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה

3) מי שהקטין או חסר הישע מתגורר ע י מו או נמצא ע י מו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, בתנאי שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות .

ב. עבירות הנעשות על ידי אחראי על קטין המחייבות דיווח

1) עבירות מין, זנות ותועבה

2) עבירות של סיכון החיים והבריאות

3) עבירות של נטישה והזנחה

4) עבירות של תקיפה והתעללות

5) עבירות של סחר בבני אדם, לרבות הבאת קטין לידי השתתפות בפרסום או בהצגה של תועבה.

5.2. פגיעה על ידי בן משפחה שטרם מלאו לו שמונה עשרה (על פי סעיף 368-ד' (ג'-1) מתוך חוק העונשין)

א. כללי היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה בקטין או בחסר ישע עברת מין, בהתאם לסעיפים 345–348 ו ־ 351, בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18 שנה, חובה לדווח על כך בהקדם לפקיד סעד או למשטרה .

ב. הגדרת "בן משפחה " בן משפחה של קטין או של חסר ישע שטרם מלאו לו 18 שנים והוא אחד מאלה: בן זוגו של הור ה ו, סבו או סבתו, צאצאו, אחיו או אחותו, גיסו או גיסתו, דודו או דודתו, בן זוגו של אומן, צאצאו של אומן, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה .

ג. עבירות שחלה עליהן חובת דיווח על בן משפחה מתחת לגיל 18 אינוס, בעילה, מעשה מגונה, עב י רת מין במשפחה .

5.3. פגיעה המתרחשת במעון או במסגרת חינוכית או טיפולית (מתוך סעיף 368-ד' לחוק העונשין) כאשר נעברת עב י רת מין, חבלה או התעללות בקטין או בחסר ישע הנמצא במעון, במוסד או במסגרת חינוכית או טיפולית אחרת, חובה על המנהל או על איש צוות במקום לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה .

6. למי מדווחים וכיצד?

6.1 על פי לשון החוק יש לדווח לפקיד הסעד או למשטרה. אי ־ דיווח הוא עבירה פלילית של החייב בדיווח .

6.2 על הדיווח להיעשות בכתב. במקרי חירום הדיווח יכול להיעשות בעל פה. אין לדווח בעילום שם .

6.3 המלצת מערכת החינוך היא להעדיף דיווח לפקיד הסעד מהנימוקים האלה :

א. פקיד הסעד מעביר את הדיווח למשטרה בצירוף המלצותיו לפעול או להימנע מלפעול. ההמלצות יכולות לכלול בקשות להתערבות מיידית, הזמנת חקירת ילדים, השהיית החקירה עד לבדיקה נוספת, בדיקה רפואית, התערבויות מסוגים שונים ואי ־ נקיטת הליכים פליליים .

ב. פקיד הסעד יכול לזמן ועדת פטור * הקבועה בחוק המוסמכת לאשר לו לדווח למשטרה . בדרך כלל הפנייה לוועדת פטור תהיה (א) כאשר יש חשש כי הדיווח למשטרה יסכן חיי קטין או בן משפחה (ובמקרה כזה יש צורך בתכנון זהיר וממושך של הגנה על הקטין); (ב) כאשר קיימת חלופ ה טיפולית למסלול הפלילי, והקטין מוגן .

6.4 במקרים שנדרשת בהם תגובה מהירה (על הנפגע יש סימני חבלה, או שיש ראיות נוספות המחייבות תיעוד וכד ומה ) , יש לדווח למשטרה וב ד בבד לפקיד הסעד. כמו כן, במקרים שעולה חשש לשיבוש חקירה או להעלמת ראיות או לפגיעה בראיות בדרך אחרת יש להעביר דיווח למשטרה בדחיפות, נוסף על ה דיווח לפקיד הסעד .

6.5 על המדווח לתעד לעצמו בכתב את פעולותיו הקשורות לדיווח: מועד הדיווח, אופן הדיווח ומקבל הדיווח .

6.6 דיווח על חשד להתעללות או על פגיעה בתלמיד אינו הטלת אשמה ואין בו עבירה על קוד אתי או מקצועי אלא בקשה לחקירה ולבדיקה. חובת הבדיקה וההוכחה כי הפגיעה אכן התרחשה אינה מוטלת על המדווח אלא על פקיד הסעד או על המשטרה . *הערה: ועדת פטור היא ועדה המזומנת על ידי פקיד הסעד לצורך מתן פטור מדיווח למשטרה. ועדת פטור יכולה גם לאשר פטור זמני. חברי ועדת הפטור הם נציג פרקליט המחוז המשמש יושב ראש, קצין משטרה בדרגת רב ־ פקד ומעלה ופקיד סעד מחוזי .

7. נהלים להתערבות בית הספר כאשר קיים יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין המחייבת דיווח

7.1. סדר הפעולות שיש לנקוט בבית הספר כאשר מתעורר יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין אחת מהעבירות החייבות דיווח

א. יש להיוועץ ביועץ החינוכי או בפסיכולוג לקביעת דרכי הדיווח והשותפים למהלך הטיפול בתלמיד .

ב. יש ליידע את ההורים או להחליט להימנע מיידועם במקרים האלה : .1 כאשר קיים מידע או חשד כי תלמיד נפגע על ידי אחד מבני המשפחה, גם אם טרם מלאו לו 18 שנה. במקרה זה אין ליצור קשר עם ההורים, שכן יש בכך כדי לסכן את התלמיד. במקרה זה העברת מידע להורים או הזמנתם ייעשו, במידת הצורך, אך ורק בתיאום עם פקיד הסעד . .2 כאשר התלמיד מביע התנגדות ליידוע הוריו. במקרה זה יש לבחון ע י מו את הסיבות להתנגדותו ולהיוועץ בפקיד הסעד .

ג. יש לדווח לפקיד הסעד או למשטרה. במקרי חירום, כאשר יש צורך בהתערבות מיידית לשם הגנה על הילד, אפשר לזמן את המשטרה ובו זמנית לדווח לפקיד הסעד .

ד. יש ליידע את המנהל. על עובד מערכת החינוך שהפגיעה נחשפה בפניו ליידע את מנהל בית הספר על כל דיווח על אודות חשד או מידע על התעללות או על פגיעה. גננות תיידענה את הפיקוח. המנהל או המפקחת על הגננות יוודאו שהדיווח אכן נעשה .

ה. יש ליידע את הפיקוח הכללי ואת הפיקוח על הייעוץ החינוכי. יידוע הפיקוח ייעשה במקרים אלה : .1 הפגיעה התרחשה בתוך המוסד החינוכי על ידי אחראי על הקטין . .2 הפגיעה התרחשה בקרב תלמידים . .3 הפגיעה יצרה משבר בקהילת בית הספר .

7.2. הימנעות מחקירה יש להימנע מלחקור את התלמיד. הדבר עלול לחבל בחקירה המקצועית של חוקר הילדים או של המשטרה. אם יש צורך לערוך בירור ראשוני לגבי פרטי המקרה, יש לשאול שאלות פתוחות שאינן מרמזות על תשובה אפשרית .

7.3. קביעת דרך ההתערבות האיתור והדיווח הם צעד ראשון בתהליך ההתערבות הטיפולית בתלמיד. קביעת תהליך ההתערבות תיעשה ב תוך היוועצות בפסיכולוג בית הספר, ביועץ, בעובד הסוציאלי או בצוות הבין ־ מקצועי כולו. תהליך ההתערבות יכול לכלול התייחסות למעגלים האלה :

א. מתן מענה של תמיכה וליווי לתלמיד הנפגע והמשך טיפול בו במסגרת החינוכית

ב. מתן מענה לצרכים של המערכת . מבוגרים במערכת שאירוע של פגיעה נחשף בפניהם יכולים להימצא במצוקה ובחרדה. אנשי הטיפול (פסיכולוג בית הספר, היועץ החינוכי, העובד הסוציאלי) ייתנו מענה לצרכים העולים בקרב מורים כדי שיוכלו להמשיך ולהיות גורם תומך בתלמיד ובמעגלים האחרים. אפשר להיוועץ במדריכי שפ"י .

7.4. מעקב על יועץ בית ספר או על הפסיכולוג החינוכי ליצור קשר עם פקיד הסעד לצורך קבלת משוב ומידע על תהליך הטיפול בדיווח על התלמיד. יצירת רצף טיפולי ותמיכה בתלמיד חיוניים לשיקומו, ומעקב חינוכי וקשר עם פקיד הסעד מבטיחים את יצירת הרצף .

7.5. שמירה על סודיות יש לשמור על פרטיותם של המעורבים לכל אורך הטיפול באירוע. אין ליצור קשר עם התקשורת אלא לאחר קבלת אישור של דובר משרד החינוך כמקובל .

8. הנחיות למורה כיצד להגיב כשתלמיד נפגע חושף לפניו פגיעה

8.1 יש להיות ערים למסרים שהתלמיד מעביר ולהקשיב לו במקום פרטי וביחידות .

8.2 יש להישאר שקטים ואוהדים ולהקפיד על תגובה תומכת ורגועה .

8.3 יש להדגיש באוז ניו שאין הוא אחראי לפגיעה ואינו אשם בה .

8.4 יש לחזק אותו על כך שסיפר על הפגיעה ולומר לו משהו כמו "טוב עשית שסיפרת על כך" או "אני משער שלא היה לך קל לספר ".

8.5 יש לברר עם התלמיד פרטים ראשוניים על אודות הפגיעה .

8.6 יש להתייחס לרגשות שהוא מעלה ולתמוך בו. אפשר לומר לו שהמבוגרים יעשו את כל האפשר כדי להגן עליו ולתמוך בו .

8.7 אין להבטיח לתלמיד סודיות. יש ליידע אותו בדבר חובת הדיווח ולהבטיח לו כי עניינו יטופל בדיסקרטיות .

8.8 יש לציין לפני התלמיד כי המורה יידע אותו על שלבי הטיפול בעניינו .

8.9 יש לדווח לפקיד הסעד ולהמשיך לפעול על פי הנהלים בחוזר זה .

9. נוהלי חקירת תלמידים כקורבנות או כעדים

9.1. כללי דיווח על עבירה בקטין מחייב חקירה ובירור העובדות. פרק זה של החוזר מפרט את זכויותיו של קטין שהוא קורבן עבירה או עֵד לעבירה ב עניין ה חקירה. זכויות אלה הוגדרו בחוק דיני הראיות, התשל"א .1971 חוק זה בא לקבוע כי חקירת תלמידים כקורבנות או כעדים תיעשה בידיעת ההורים. עם זאת, מתוך ידיעת טובת הילד , החוק מאפשר חקירת תלמיד גם ללא ידיעת הוריו במקרים שבהם ההורים או בני משפחה אחרים חשודים בפגיעה בו. חקירת התלמיד ללא ידיעת הוריו מתאפשרת גם כאשר התלמיד מבקש שלא תימסר הודעה להורים . סעיף זה בחוק מיישם את העיקרון של זכות הילד להישמע ושל זכותו שיתחשבו בדעתו. התיקון קובע כי חקירת קטין ללא ידיעת הור ה ו תיעשה ככלל בתוך המסגרת החינוכית או הטיפולית שהוא שוהה בה, אך מותר להוציאו לחקירה מחוץ למסגרת כאשר החוקר מעריך כי חקירתו מחוץ למסגרת עדיפה על חקירתו בתוכה. הקביעה כי חקירת התלמיד תיעשה במסגרת החינוכית כעדיפות ראשונה היא פועל יוצא מהעובדה שהמסגרת החינוכית משמשת סביבה מכילה ותומכת ויש לה תפקיד משמעותי בליוויו בתהליך החקירה . לתשומת לב: לפי תיקון 6 לחוק דיני הראיות חוקר הילדים רשאי לתעד את החקירה בצילום בווידאו, בהקלטה קולית או בכתב . הערה: רא ו את לשון החוק באתר שפ"ינט

9.2. הגדרת "חוקר" חוקר ילדים הוא אדם המוסמך לחקור ילד שגילו מתחת ל ־ 14 בקשר לעבירות שהוא חשוד בהן או עד להן או שהוא הקורבן בהן. חוקר נוער חוקר בדרך כלל ילדים ב ני 18-14 .

9.3. יידוע ההורים או הימנעות מיידועם על חקירת ילד כנפגע או כעד

א. תלמיד שיש לח ו קרו כנפגע או כעד יוזמן לחקירה וייחקר בידיעת הורהו.

ב. על אף האמור לעיל מותר להזמין תלמיד לחקירה ולח ו קרו ללא הודעה להוריו כאשר מתקיימים התנאים האלה:

1) התלמיד ביקש כי ההודעה על חקירתו לא תימסר להוריו. במקרה זה ימסור החוקר הודעה על אודות החקירה לפקיד הסעד. על אף בקשת התלמיד , פקיד הסעד רשאי להורות כי תימסר הודעה להורים, אם הוא חושב כי טובת התלמיד מחייבת זאת.

2) הממונה על החקירה סבר שההודעה להורים תעכב את החקירה בשל קושי לאתרם ושעיכוב זה עלול לסכל את חקירת העבירה או לסכל מניעה של פשע. במקרה זה תימסר הודעה על החקירה למבוגר האחראי על התלמיד באותה עת או למבוגר שהוא קרוב של התלמיד, ובהמשך תימסר הודעה להורים.

3) הממונה על החקירה, לאחר היוועצות עם פקיד הסעד, סבר כי ההודעה להורים עלולה לפגוע בטובת התלמיד או בטובת החקירה, כיוון שהחשוד הוא בן משפחתו של התלמיד או משום שיידוע ההורים עלול לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי של התלמיד.

9.4. מקום חקירת התלמיד

א. במקרה שיש לחקור תלמיד ללא ידיעת הוריו תיעשה החקירה ככלל בתוך המסגרת החינוכית, בתנאים המבטיחים פרטיות ואינטימיות.

ב. החוק מתיר הוצאת תלמיד לחקירה למקום אחר כאשר חוקר סובר כי הוצאת התלמיד מהמסגרת עדיפה על חקירתו בתוכה, בתנאי שהתלמיד לא יוּצא מהמסגרת בניגוד לרצונו. הוצאת התלמיד מן המסגרת תיעשה רק לאחר שהחוקר עשה את כל אלה:

1) הזדהה בפני מנהל המסגרת או בפני אחראי אחר והודיע לו כי הוא מוציא את התלמיד מן המסגרת ומסר לו את פרטיו.

2) התייעץ עם עובדי החינוך והטיפול בתוך המסגרת, המכירים את התלמיד, לאחר שהם שוחחו ע י מו, ביררו מה רצונו ושקלו את טובתו.

3) הסביר לתלמיד בלשון מובנת לו את מטרת הוצאתו מן המסגרת ואת הצורך בביצוע החקירה ובהוצאתו לשם כך מתוך המסגרת החינוכית.

9.5. ליווי התלמיד לחקירה

א. הוצאת תלמיד לחקירה מחוץ למסגרת החינוכית תיעשה , ככל האפשר , בליווי עובד חינוך או אדם אחר מתוך המסגרת החינוכית המכיר את התלמיד.

ב. בתום החקירה יחזיר החוקר את התלמיד לביתו או למסגרת החינוכית או יוודא שהמלווה יחזיר אותו למסגרת. אם החקירה נמשכת מעבר לשעות הלימודים, יחזיר החוקר את התלמיד לביתו בתום החקירה, אלא אם כן החליט פקיד הסעד אחרת.

ג. נוכחותו בחקירה של האדם המלווה את התלמיד מטעם מוסד החינו ך לא תותר אלא ברשות חוקר הילדים או הנוער.

ד. לאחר החקירה תתארגן המסגרת החינוכית למתן ליווי ותמיכה לתלמיד שנחקר.

9.6. דיווח להורי התלמיד שנחקר

א. מנהל המסגרת החינוכית שהתלמיד הוצא ממנה לחקירה או כל איש צוות אחר, אינם רשאים לדווח להורים על הכוונה לבצע את החקירה, על דבר החקירה או על הוצאת התלמיד מהמסגרת החינוכית, אלא אם קיבלו אישור לכך מהממונה על החקירה.

ב. אם פנה ההורה מי ו זמתו למסגרת החינוכית של התלמיד בעת שהוצא ממנה וביקש לדעת היכן ילדו, יודיע מנהל המסגרת להורה כי התלמיד הוצא מן המסגרת בהתאם לחוק על ידי חוקר וב ד בבד ידווח על כך מ י יד לחוקר שהוציא את התלמיד.

10. בעלי התפקידים שיש להם תפקיד משמעותי בטיפול באירוע של פגיעה בתלמיד וביצירת אקלים המעודד תקשורת פתוחה בין המבוגרים לתלמידים בתוך המערכת

10.1. מטה המשרד המטה האחראי על: – קביעת המדיניות, הכללים והנהלים המחייבים ופרסומם בחוזר המנכ"ל; – פיתוח חומרים שיסייעו בהטמעת חוזר זה במערכת החינוך; – העמדת גורמים מקצועיים לסיוע.

10.2. מטה המחוז המטה אחראי על: – הטמעת המדיניות, הכללים והנהלים הנוגעים לאיתור תלמיד שעבר פגיעה, לדיווח ולהתערבות על פי החוק והנוהל; – ייזום דיון במסגרת מפגשי הפיקוח לצורך למידה והפקת לקחים.

10.3. מפקחי מוסדות החינוך המפקחים אחראים על: – הטמעת החוזר בקהיליית מנהלי מוסדות החינוך; – הבטחה כי בת ו כנית העבודה של כל מוסד חינו ך תיכלל פעם בשנה ישיבת מורים המכוונת להטמעת נושא זה; – סיוע למנהלים ותמיכה בהם בטיפול באירוע של פגיעה בתלמיד במקרה הצורך; – סיוע למנהלים בגיבוש מדיניות כוללת לגבי אורח חיים מוסדי המאפשר סביבה בטוחה ומכילה.

10.4. מנהל מוסד החינו ך המנהל אחראי על: – הטמעת עקרונות החוזר בקרב הצוותים בבית הספר במפגש מורים לפחות פעם בשנה; – יצירת מסגרות שתאפשרנה לצוות המורים להתמודד עם מצבי קושי; – פרסום עיקרי הוראות החוזר בקרב התלמידים והוריהם.

11. נספחים נספח 1 תפקידי פקיד הסעד בנושא פגיעות בקטינים נספח 2 רשימת פקידי הסעד ומספרי הטלפון שלהם נספח 3 שאלות שכיחות ותשובות בנושאי חובת הדיווח ופגיעות מבוגרים בתלמידים נספח 4 שאלות ותשובות בנושא חקירת תלמידים כקורבנות או כעדים נספח 5 הנחיות לניהול שיחה עם תלמיד