אמות מידה לבחינת תוכניות חינוכיות ביהדות בחינוך הממלכתי במסגרת תחום הדעת תרבות יהודית-ישראלית

.1 תוכן העניינים .2 חינוך יהודי – אמות מידה לבחינת תוכניות חינוכיות ביהדות בחינוך הממלכתי .2.1 המשנה החינוכית .2.2 רקע .2.3 אמות המידה

1. תוכן העניינים העולם היהודי עומד בבסיס הציונות ובבסיס קיומנו כעם וכמדינה. היהדות יצרה עולם תרבותי עשיר ומלא, וכמו שנאמר בהכרזת העצמאות: "בארץ - ישראל קם העם היהודי , בה עוצבה דמותו הרוחנית , הדתית והמדינית. בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל - אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי . " מערכת החינוך מבקשת להנחיל לפחות חלק מן הידע התרבותי העצום לכל בוגרי מערכת החינוך. ערכי התרבות היהודית משלבים בתוכם את חשיבותו של המאחד, את חשיבותה של מחשבה עמוקה ואת החשיבות של ריבוי הדעות והפולמוס שבתוך האיחוד. מטרת העיסוק בנושא היהודי היא לגרום לכך שהמורשת היהודית תהיה נכס בעל ערך מיוחד, ללא הבדל רקע והשקפת עולם. העיסוק בנושא מבליט את המשותף לחברה הישראלית במורשתה היהודית, תוך מתן יחס של דרך ארץ למגוון הרחב של הדעות המרכיבות אותה. מעבר לצורך להקנות ידע ביהדות, חשוב לקיים דיונים בזהות עצמית ובזהות יהודית, באתגרים בתחום החברה והמדינה, בשאלות של דת ומדע, במשמעות קיבוץ הגלויות ובמשמעות של עמיות יהודית: חיי היהודים בתפוצות ושאלות לגבי מקומו של העיסוק בתרבות היהודית ובזהות היהודית שלא על בסיס אמונה וללא קיום מצוות. כבר בשנת התשי"ח נאמר בסעיף 762 בחוזר המנכל חי/5 כי מטרתה של התוכנית (שנלמדה בבתי הספר הממלכתיים אז, וכללה בין השאר היכרות עם המשנה ועם התלמוד) היא "להקנות לנוער ידיעת הווייתו של העם ועברו וליצור אווירה והלכי רוח המכשירים את לב הנוער להתרשמות עמוקה ולקליטה עירנית של ערכינו הלאומיים". ועוד הוסיפו באותו חוזר: "התוכנית אינה באה לשנות ממהותו של בית הספר הממלכתי כבית ספר לאומי, שלא כיוון ולא יכוון חינוך לדת, כשם שלא כיוון ולא יכוון חינוך נגד הדת." הנושא אקטואלי ורלוונטי מאוד, והדברים שנכתבו לפני עשור חשובים מאוד כמשנה חינוכית גם לתחום הדעת "תרבות יהודית-ישראלית" – מקצוע חובה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים של החינוך הממלכתי מאז שנת הלימודים התשע"ז, המשלב לעיתים פעילות של גופים חיצוניים מעבר לתוכנית ההוראה הקבועה. אנו מביאים כאן את הנאמר בסעיף

3.1-34 בחוזר הוראת הקבע סט /3, " חינוך יהודי - אמות מידה לבחינת תוכניות חינוכיות ביהדות בחינוך הממלכתי " בשינויים מזעריים שאינם מהותיים.

2. חינוך יהודי – אמות מידה לבחינת תוכניות חינוכיות ביהדות בחינוך הממלכתי

2.1. המשנה החינוכית דוח ועדת שנהר קבע את יעדי לימודי היהדות במערכת החינוך הממלכתית מתוך מטרה לטפח בוגר המכיר את מורשתו התרבותית לגווניה ולממדיה השונים , בוגר הבטוח בערכיו ובעל זיקה למורשת העבר , בעל מכנה משותף בחברת ההווה ותחושת שייכות ומחויבות לעתיד קהילתו . הדוח קבע עקרונות , יעדים ודרכי פעולה והגדיר מהי הדרך הראויה והרצויה לחינוך יהודי במגזר הממלכתי . מטרת סעיף זה היא לתרגם את מטרות הדוח לאמות מידה פדגוגיות שעל פיהן מוסדות החינוך הממלכתיים צריכים לקבוע את התאמתן של התוכניות בלימודי היהדות לאוכלוסיית התלמידים .

2.2. רקע משרד החינוך פועל ברוח ועדת שנהר (" עם ועולם " – תרבות יהודית בעולם משתנה , המלצות הוועדה לבדיקת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי – ועדת שנהר , משרד החינוך , ירושלים , אב התשנ " ד , אוגוסט 1994) ומיישם את הדברים בחינוך היהודי הממלכתי . הדוח קבע כי : " על המשרד לבחון ולאשר את התאמתן של התוכניות החוץ - קוריקולריות , שיוצעו בידי הגורמים השונים , לרוחו של החינוך הכללי , בהתאם לעקרונות שהוצעו . בידי הוועדה " ( עמ '

23). ארגונים וגופים שונים בארץ מפעילים תוכניות חינוכיות בתחום המורשת היהודית בחינוך הממלכתי , אולם לא כולם פועלים ברוח של דוח ועדת שנהר . אמות המידה שלהלן מציגות את הדרישות שלפיהן תיבחנה בקשות להכיר בתוכנית חינוכית כפועלת ברוח דוח שנהר . הבדיקה תיערך על ידי הגורם המקצועי המוסמך במשרד – אגף מורשת – בהתאם לאמות מידה אלו , לגבי פעולות ותכניות חינוכית ספציפיות שתובאנה לאישור . מנהל מוסד חינוכי במגזר הממלכתי יפעיל תוכניות בלימודי היהדות רק אם הן תואמות את אמות המידה המובאות כאן, שנכתבו ברוח ועדת שנהר.

2.3. אמות המידה

2.3.1 כללי כל אחת מאמות המידה מציגה ראשית את העקרונות ואת ההמלצות של הדוח , ולאחר מכן מפרטת כיצד הן תיבדקנה לגבי כל תוכנית חינוכית . הבדיקה לוקחת בחשבון כי כל תוכנית חינוכית בנויה מכמה יחידת תוכן ( שכל אחת מהן יכולה להילמד בכמה מפגשים ), ועל כן יש לבדוק את אמות המידה לגבי יחידות התוכן השונות ( לגבי כל יחידה כמכלול , ולא לגבי כל מפגש ).

2.3.2 התכנים

א. זיקה בין ערכי התרבות היהודית לערכי תרבות העולם (1) הרציונל " יש לחתור ללימוד מקצועות היהדות באופן שידגיש את אופיים כמקצועות הומניסטיים מנחילי תרבות וערכים המעניקים כלים לבניית השקפת עולם . יש להדגיש את היותה של היהדות החילונית או החופשית בעלת מטען ערכי חיובי , הצומח מתוך ההוויה היהודית המודרנית ולא רק העתיקה והממזג ערכים מתרבות ישראל ומתרבות העמים " ( דוח שנהר , עמ ' 11-10). (2) אמת המידה יחידת התוכן תעסוק בערכים מתרבות ישראל לגווניה תוך חיבורם לערכים מתרבות העולם .

ב. פלורליזם רעיוני - תרבותי (1) הרציונל " יש להתמקד בריבוי הפנים של הקיום היהודי במהלך הדורות ובהווה , בתפוצה ובישראל , כפי שהוא בא לידי ביטוי בעדות , בזרמים דתיים ורעיוניים ובדפוסי חיים ... מפגש עם כל מגוון היצירה היהודית של עדות , של תנועות וזרמים הגותיים ותרבותיים בעם היהודי " ( דוח שנהר , עמ ' 18-19 ). " יש לעודד קשת רחבה ככל האפשר של מסגרות חינוכיות לא - פורמליות , המקבלות חינוך יהודי פלורליסטי וביקורתי כלגיטימי והמציעות למוסדות החינוך תוכניות ... בהן ייפרשו לפני התלמיד , על בסיס של הדדיות , האופציות השונות של הקיום היהודי בימינו " ( שם , עמ '

23). (

2) אמת המידה יחידת התוכן תשקף את ריבוי הפנים בתרבות היהודית , וזאת באמצעות הצגת תפיסות אמוניות וחברתיות שונות , הכללת סוגות ( ז ' אנרים ) שונות של מקורות ( כגון מקרא , מדרש , שירה , ספרות , אומנות ), הכללת מקורות מתקופות שונות ( מהמקרא ועד ימינו ) ואפשרות לאופני קריאה והבנה שונים של המקורות .

ג. התרבות היהודית כתרבות מתהווה (1) הרציונל ההוראה תהיה " כחלק מהוויה תרבותית מתגבשת , המציגה את ייחודה של תרבות ישראל תוך קיום זיקה חיובית לתרבות העולם " ( דוח שנהר , עמ '

10). " לצד מתן ביטוי לרקע ההיסטורי ולמסורת הדתית של החגים , חייב בית הספר לתת משקל ומקום גם לתכנים חלופיים שקיבלו החגים בתרבות החיים הציונית והחילונית " ( שם , עמ '

18). (2) אמת המידה יחידת התוכן המוצעת תכלול מקורות ומנהגים מהתרבות היהודית המסורתית ומהתרבות הישראלית , הציונית והחילונית .

2.3.3 פדגוגיה

א. רלוונטיות ואקטואליות (1) הרציונל " יש ללמד את מקצועות היהדות ואת המחשבה היהודית לאורך כל הדורות תוך חיפוש והדגשה של המרכיבים הרלבנטיים המשמעותיים והאקטואליים לתלמיד בן ימינו " ( דוח שנהר , עמ '

10). " יש לשים את הדגש על המשמעות הסמלית והערכית ועל החוויה הלאומית , החברתית והמשפחתית הגלומה בה – ולא על יסוד הטקס והמצוות בלבד " ( שם , עמ '

18). (2) אמת המידה יחידת התוכן המוצעת תעסוק בנושא רלוונטי לעולמו של התלמיד תוך חיבורו לנושאים אקטואליים .

ב. גישה ביקורתית ודיאלוגית הרציונל " יש להימנע מהעמדת לימוד תולדות עם ישראל , יצירתו ותרבותו בהקשר של הסתגרות או הטפה ... יש לחתור לבניית תהליך חינוכי המבוסס על לימוד , ביקורת ודו - שיח " ( דוח שנהר , עמ '

10). אמות המידה התוכנית המוצעת תאפשר דיאלוג ביקורתי ותימנע מהטפה . העיסוק בכל יחידת תוכן ייתן לגיטימציה לפרשנויות ולקריאות לגיטימיות שונות עבור תלמידים שונים .

ג. הוראה והנחיה על ידי מי שהוכשרו לעיסוק ביהדות כתרבות (1) הרציונל יש להכשיר מורים להוראת מקצועות היהדות " בעלי השקפת עולם פלורליסטית - ביקורתית שיתמחו בהוראה משלבת של מקצועות היהדות " ( דוח שנהר , עמ '

26). המורים שיגויסו יהיו " בעלי השקפת עולם ואורח חיים המקובלים על הציבור החילוני לגווניו ובהתאם לאופי השוני של הקהילות שאותן משרתים בתי הספר " ( שם , עמ '

24). פעילות חינוכית ברוח דוח שנהר מחייבת כי כל דמות חינוכית שהתלמיד נפגש עמה – מורה , מנחה , מדריך – תהיה כזו שעברה הכשרה המתייחסת אל היהדות כאל תרבות מגוונת ורבת - פנים . זאת כדי שהמורה / המנחה / המדריך יוכל להביא תפיסה זו בפני התלמיד . (2) אמת המידה מערך ההכשרה וההשתלמויות למנחי התוכנית יכלול עיסוק משמעותי ביהדות כתרבות ויכיל התייחסות לאמות המידה שפורטו לעיל .