לימודי מחשבת ישראל בחטיבות העליונות בחינוך הממלכתי

.1 רקע .2 על תחום הדעת מחשבת ישראל .2.1 כללי .2.2 על תוכנית הלימודים .2.3 בחינת הבגרות .2.4 ימי עיון לתלמידי מחשבת ישראל .2.5 שילוב מחשבת ישראל בפעילות בבתי הספר .2.6 תקצוב ותמיכה לעידוד הלמידה .3 ספרי לימוד וחומרי למידה .4 הכשרת המורים ופיתוח מקצועי .4.1 פיתוח מקצועי .4.2 ליווי וסיוע

1. רקע עוד בשנת 1991 המליצה ועדת שנהר על התמודדות עם היבטים בתחום היהדות ו הוראת מקצועות היהדות במסגרת החינוך הממלכתי על ידי עיסוק ב השקפות עולם מגוונות . דוח הוועדה נכתב ב מטרה לטפח בוגר המכיר את מורשתו התרבותית על גווניה וממדיה השונים, בטוח בערכיו , בעל זיקה למורשת העבר, ובעל תחושת שייכות ומחויבות לעתיד קהילתו. הדוח קבע עקרונות, יעדים ודרכי פעולה והגדיר מהי הדרך הראויה והרצויה לחינוך יהודי במגזר הממלכתי. המקצוע מחשבת ישראל הוא אחד המענים החשובים שפותחו בהשפעת הדוח.

2. על תחום הדעת מחשבת ישראל

2.1. כללי מחשבת ישראל (פילוסופיה יהודית) היא תחום דעת העוסק בניסיון המתמשך של הוגים יהודים בכל הזמנים לפרש מחדש את המסורת ו את התרבות היהודית, ולהתמודד עם האתגרים שהיא מציבה בפני כל דור ודור. מחשבת ישראל מהווה תשתית רעיונית פילוסופית לכל ענפי היצירה התרבותית היהודית. במסגרת לימודי תחום זה נלמדים נושאים מתוך מכלול התרבות היהודית על גווניה, על מקורותיה ו על זרמיה – הן כחטיבה עיונית עצמאית הן כדיאלוג עם מחשבת העמים ו ב תוך זיקה לתחומי דעת נוספים (פסיכולוגיה, אומנויות וכולי). לימוד מחשבת ישראל מזמן ללומדים ידע וכלים לפיתוח החשיבה במגוון נושאים רל וו נטיים לחייהם, ותורם לגיבוש זהותם כבני אדם, כיהודים וכישראלים. התלמידים עוסקים בנושאים קיומיים ומשמעותיים להם, ומתמודדים גם בכוחות עצמם עם השאלות שנושאים אלו מעוררים אצלם. תחום הדעת מחשבת ישראל משתייך לאגף מורשת שבמזכירות הפדגוגית. אגף זה עוסק במורשות שונות של פסיפס האוכלוסיות של מדינת ישראל. לימוד תחומי המורשת בכלל ולימוד תחום הדעת מחשבת ישראל בפרט מושתתים על תפיסת העולם שעל כל אחד מאזרחי ישראל להרגיש שייכות לקהילתו, לעמו ולמדינתו, בהתאם למטרת החינוך הראשונה בחוק החינוך הממלכתי: " לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו ".

2.2. על תוכנית הלימודים

2.2.1 כללי תוכנית הלימודים מציעה לתלמידים כלים לעיצוב השקפת עול מ ם כיהודים, כישראלים וכבני אדם. במסגרתה הם פוגשים את הטקסטים המרכזיים ואת גדולי המחשבה היהודית לדורותיה מהמזרח ומהמערב, בהתייחסותם לנושאים רלוונטיים, משמעותיים וקיומיים לעולמם שלהם. בתוכנית הלימודים מוצעים ללמידה , בין השאר, הנושאים: ערך חיי אדם בתרבות ישראל; זהות יהודית בעולם משתנה; תורת המידות (אתיקה) על פי הרמב"ם; הטוב ו הרע בהגות היהודית; אהבה וזוגיות במחשבת ישראל; משבר האמונה בעת החדשה; חלונות חג בלוח השנה העברי; אח-אחר-אחריות (צדק חברתי); ועוד. כמו כן תוכנית הלימודים מאפשרת שילובים בין ־ תחומיים עם תחומים קרובים. התוכנית מאפשרת לבתי הספר ולמורים המלמדים לתת דגשים שונים, ב תוך בחירה, יצירה והתאמה לרוח בית הספר, למאפייני קבוצת הלומדים ולתחומי העניין שלהם במחשבת ישראל. הבחירה היא מנשמת אפו של תחום מחשבת ישראל, בבחינת "אין אדם למד אלא ממקום של י בו חפץ", והדבר בא לידי ביטוי הן במגוון הנושאים המוצעים ללימוד הן בדרכי הלמידה וההערכה המגוונות (כגון סיורים לימודיים, שילוב קולנוע ואומנויות, עבודות חקר אישיות, מיזמים מיוחדים ועוד).

2.2.2 שילוב מחשבת ישראל בתוכנית הלימודים הבית ספרית המקצוע מחשבת ישראל שייך למקצועות הבחירה בחינוך הממלכתי בחטיבות העליונות. קיימות כמה דרכים אפשריות לשילוב מחשבת ישראל בתוכניות הלימודים. הדרכים השונות מתייחסות להיקפי למידה, לקהל יעד ולמבנה הארגוני. בתי ספר יכולים לבחור לתלמידיהם אחת מן הדרכים או לשלב כמה דרכים יחד. האפשרויות העומדות בפני בתי הספר הן:

א. מקצוע בחירה מורחב בהיקף של 5 יח"ל - במסגרת תעודת הבגרות מחויב כל תלמיד ללמוד לפחות מקצוע מורחב אחד ברמה של 5 יחידות לימוד. אחת האפשרויות המוצעות לבחירה במסגרת זו היא "מחשבת ישראל". במקרה כזה המקצוע נלמד בהיקף של 15 שעות שבועיות הנפרסות על פני שנות הלימוד בחטיבה העליונה בהתאם להתארגנות בית הספר. פרטים נוספים על תוכנית הלימודים ברמה של 5 יחידות לימוד מופיעים בסעיף 5 להלן.

ב. במסגרת לימודי השכלה כללית - תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות סך הכול. מחשבת ישראל במסגרת לימודי השכלה כללית , מפגישה את התלמידים עם רצף היצירה היהודית לדורותיה, ממחשבת המקרא ועד הגות בת זמננו. מבוא זה מקנה לתלמידים מושגים ומיומנויות יסוד מן המחשבה היהודית והכללית, מדגיש היבטים ערכיים ורלוונטיים לעולמם של התלמידים, ותורם לעיצוב זהותם כיהודים, כישראלים וכבני אדם. בתחום מחשבת ישראל נכתבו כמה תוכניות לימודים וספרי לימוד אפשריים להשכלה כללית: " ובחרת בחיים – ערך חיי אדם בתרבות ישראל ", " מעגלי שייכות – זהות יהודית בעולם משתנה " , " להיות אדם" . בתי הספר מוזמ נים להתאים את התכנים לאופי ים ולאופי התלמידים והקהילה . האפשרויות הקיימות מופיעות בקישור .

ג. עבודת גמר אישית - ביצוע עבודת גמר הוא זכות לתלמידים סקרנים בעלי מוטיבציה . עבודת הגמר היא אישית, מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה או נוספת עליהם. תלמיד שבוחר לכתוב עבודת גמר יכול לבחור נושא רלוונטי לחייו ומעניין אותו . ביצוע העבודה מאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי כישורים ייחודיים לו , בתוך שילוב עבודה עצמית ושותפות עם המורה והמנחה המלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו . תלמידים יכולים להגיש עבודת גמר בתחום מחשבת ישראל גם אם אינם לומדים תחום זה בבית הספר.

2.3. בחינת הבגרות בחינת הבגרות בלימודי מחשבת ישראל כ מקצוע בחירה מורחב בהיקף של 5 יחידות לימוד בחינוך הממלכתי נחלקת כמקובל לשני חלקים - להערכה חיצונית ולהערכה בית ספרית מגוונת. יחס י ההערכה (על פי רפורמת הלמידה המשמעותית) בין ההערכה הבית ספרית וההערכה החיצונית ה ם ב יחס הפוך מהמקובל: 30% מהציון הוא בחינת הבגרות ה חיצונית ו ־ 70% הערכה בית ספרית הכוללת בחינות פנימיות (40%) והערכות חלופיות (30%).

2.3.1 הערכה חלופית בית ספרית (30%) מטרת ההערכה החלופית ל אפשר לתלמיד לעבור לימוד חוו י יתי , ולהביא לידי ביטוי עמדה אישית ועצמאית המתייחסת למגוון המקורות שנלמדו לאורך השנה, באמצעות דרכים יצירתיות לבחירת המורה . אפשר לשלב בהערכה הבית ספרית : סיורים לימודיים עבודת חקר תלקיט פרויקט מתוקשב מיזם (פרויקט) אישי או בית ספרי (בתי מדרש, מחשבת TED , שילוב " ספוקן וורד" - שירה מדוברת ועוד) תוכניות ייחודיות בית ספריות , כולל שילוב בי ן ־ תחומי ( למשל, עם אומנו יו ת ו קולנוע) ל אתר מחשבת ישראל מועלות דוגמאות והצעות ל הערכה חלופית ליחידות השונות, ודוגמאות מתוכן אף מוצגות בימי העיון ובהשתלמויות השונות. מדריכי המקצוע נכונים ללוות את המורים ולסייע להם בבניית ההערכות החלופיות ובהכנת המחוון לבדיקתן .

2.3.2 סיורים לימודיים ביחידות המתקדמות, כאשר בוחרים בסיורים לימודיים להערכה חלופית, ארבעה סיורים לימודיים מהווים חצי יחידת לימוד (10%). כל סיור כולל: הכנה לסיור, סיור, דוח לסיכום הסיור. הסיורים הלימודיים במחשבת ישראל קשורים לאישים ולהוגים שפעלו בארץ ישראל, ליצירות [מארון הספרים היהודי] שהתחברו בארץ ישראל, לאירועי תרבות יהודית מכוננים, לתופעות רוחניות שהתרחשו בה ולסוגיות עיוניות שניתן להדגימן דרך הסיורים. רציונל, מודלים ונהלים ראו באתר המפמ"ר – על סיורים לימודיים .

2.4. ימי עיון לתלמידי מחשבת ישראל תלמידים הלומדים מחשבת ישראל במסגרת השכלה כללית או במסגרת המקצוע המוגבר, מוזמנים מדי שנה לימי עיון לתלמידי י ולתלמידי יא- יב ב שיתוף עם קרן פוזן . ימים אלה מפגישים תלמידים מבתי ספר שונים הלומדים מחשבת ישראל ומאפשרים חוויה לימודית משותפת משמעותית מחוץ לכותלי בית הספר .

2.5. שילוב מחשבת ישראל בפעילות בבתי הספר למידה מתרחשת הן על ידי חשיפה לידע הן על ידי חוויה. משום כך כדאי לשלב את נושאי מחשבת ישראל בפעילויות החברתי ו ת , בתוכניות לפיתוח אישי ולמעורבות חברתית קהילתית, בשיעורי החינוך בב ית ה ס פר ו בטיולים . מומלץ לגבש תוכנית פעילות שתשלב את תחומי מחשבת ישראל ו תחזק את ההיכרות עם הערכים היהודיים. ה תכנים ה שונים שפותחו במסגרת המקצוע יכולים להיות הבסיס לבניית שיעורי חינוך, ימי שיא וכ דומה. למשל , סביב החגים ו לוח השנה העברי; סביב קבלת תעודת זהות; סביב נושא מחויבות אישית, ב סוגיות פילוסופיות ומוסריות סביב לימודי השואה ולקראת מסע זהות לפולין ועוד.

2.6. תקצוב ותמיכה לעידוד הלמידה משרד החינוך מבקש לעודד את בתי הספר לפתוח קבוצות לימוד במחשבת ישראל כמקצוע בחירה לתעודת בגרות ומשתדל לסייע להם, אם הדבר מתאפשר מבחינה תקציבית. מומלץ לעקוב מדי שנה אחר הפרסומים באתר מחשבת ישראל בחינוך הממלכתי לגבי התמיכות ולגבי הקריטריונים לקבלתם.

3. ספרי לימוד וחומרי למידה לתוכניות הלימודים במחשבת ישראל ישנם ספרי לימוד מאושרים. אפשר למצוא חומרי לימוד ויחידות הוראה באתר מחשבת ישראל .

4. הכשרת המורים ופיתוח מקצועי

4.1. פיתוח מקצועי לפיתוח המקצועי של מורי מחשבת ישראל חשיבות רבה הן כהזדמנות לידע נוסף ולהעשרה הן כחלק מקבוצת מורים המובילה את התחום, מפתחת אותו ומטפחת גאוות יחידה ברמה ארצית. מדי שנה מוצעות ל מורי מחשבת ישראל מגוון השתלמויות לפיתוח מקצועי כגון השתלמויות במסגרת המוסדות להשכלה גבוהה , השתלמויות מתוקשבות, השתלמויות בפס"גות , השתלמויות בבית יציב ועוד. מורי מחשבת ישראל מחויבים לקחת חלק בתהליכי הפיתוח המקצועי בתחום הדעת כדי להגיש את תלמידיהם לבחינת הבגרות בנושא, וה השתתפות בהשתלמויות היא לרוב גם אחד התנאים לקבלת תמיכות . נוסף על כך נדרשים המורים למחשבת ישראל להשתתף מדי שנה ב כנס מורים ארצי שנתי, ב י ום עיון להיערכות לפתיחת שנה, ב סיור לימודי למורים ולעיתים בפעילויות נוספות, עליהם הם זכאים לגמול השתלמות .

4.2. ליווי וסיוע לרשות המורים עומדים מדריכים הנכונים לסייע וללוות באופן מקצועי מבחינת תוכן ופדגוגיה. רשימת המדריכים מתעדכנת מדי שנה באתר המפמ"ר למחשבת ישראל , אפשר לפנות אליהם לסיוע ולליווי ובכל שאלה.