הוראת קבע · פורסם 6.3.2025 · מופיע בעץ הפעיל
הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים
הוראת קבע מס' 0436 - החלפה
- פורסם
- 6.3.2025
- תחולה
- 6.3.2025
- סוג מסמך
- הוראת קבע
- גורם אחראי
- ראש תחום הורים ומשפחה ,אגף א' – שפ"י, תחום הורים ומשפחה
- אוכלוסיית יעד
- כלל המערכת, לרבות מוסד חינוך רשמי או מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי הפועל מכוח "חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט-1969", או מוסד פטור הפועל מכוח "חוק לימוד חובה, התש"ט-1949", שלומדים ומתחנכים בו תלמידים, ושניתן בו חינוך קדם־יסודי או חינוך יסודי או חינוך על־יסודי, בכל המגזרים, הזרמים ושלבי הגיל.
- נושאים
- אורחות חיים, תרבות ואקלים במוסדות חינוך / מעורבות הורים, אורחות חיים, תרבות ואקלים במוסדות חינוך / בית הספר והקהילה
- מזהה מקור
- 537
טוען את נוסח החוזר…
בקצרה
מטרת חוזר זה היא להנחות את מוסדות החינוך כיצד להתנהל במקרים של תלמידים שהוריהם פרודים או גרושים, בכפיפות להוראות "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" (להלן: "החוק") והתיקונים שנערכו בו.
החוזר מדגיש את חשיבות המעורבות של שני ההורים בתפקודו הלימודי של ילדם ובהתפתחותו ומספק מענה לשאלות העולות במציאות הבית ספרית במצבים מורכבים שמקורם בגירושין או בפרידה של ההורים.
המשנה החינוכית בחוזר מושתתת על ההבנה כי למעורבותם של הורי התלמיד בתהליכי חינוכו וצמיחתו הרגשית והקוגניטיבית השפעה משמעותית על התפתחותו התקינה של הילד.
על מוסדות החינוך לשאוף ליצירת ערוצי תקשורת פתוחים עם כל אחד מההורים גם במצבים מורכבים של פרֵידת ההורים, תוך גילוי רגישות למצבה הייחודי של כל משפחה.
לפיכך על כל עובדי החינוך הבאים בשערי מוסדות החינוך להכיר את הנהלים ואת דרכי הפעולה במצבים אלה.
התפוצה: מנהלי מוסדות החינוך, מורים, גננות, מפקחים, יועצים, מדריכי שפ"י, מנהלי השפ"ח, פסיכולוגים חינוכיים מחוזיים ופסיכולוגים חינוכיים, מנהלי אגפי החינוך ברשויות וההורים.
יישום ומעקב: על מנהל מוסד החינוך לרענן פעם בשנה את הנוהל המופיע בחוזר זה במפגש עם כלל צוות המורים.
על המפקחים הכוללים לוודא שתוכנית העבודה הבית ספרית כוללת את ריענון הנוהל. נוסף על כך מנהל מוסד החינוך אחראי ליישום הנחיות חוזר המנכ"ל הן לעניין הרישום במערכות הבית ספריות הן לעניין הקשר עם שני הורי התלמיד.
מה השתנה
סעיף
3.4- צוות החינוך מחויב להעביר מידע לשני ההורים, אלא אם כן יש צו בית משפט המורה אחרת. עובד ההוראה לא ייקח חלק בסכסוך בין ההורים, ולכן אינו רשאי לעכב מסירת מידע לבקשתו של הורה אחד (ללא צו שיפוטי שמורה על כך), אלא אם יש לכך צידוק משמעותי בשל מציאות חריגה במיוחד, וכאשר מבוקש לעכב מידע שיש חשש שמסירתו תפגע בשלום הילד. סעיף
3.4.1 בהוראה הקודמת מתייתר, שכן המצבים השונים בגינם יש לאפשר עיכוב מידע, מופיעים כבר בשני סעיפים אחרים (3.4.2 ו
3.4.3) סעף
3.7- הסדרת מתן האפשרות להפיק יותר מגיליון תעודה אחד לתלמיד (הפקת גיליון לכל הורה), בתנאי שהדבר תואם מראש עם בית הספר, כפי שמצוין בסעיף זה . >> השוואה לגירסה הקודמת
שאלה על המקור
שאל שאלה על המסמך הזה
התשובה תסתמך על החוזר הזה בלבד, לא על כל המאגר.
תצוגה מקדימה
1. פר י דת ההורים והשלכותיה - מידע כללי
1.1. הסבר מושגים בשנים האחרונות ניכרות מגמות של שינויים משמעותיים בהיבטים החברתיים והמשפטיים של עולם המשפחה בישראל. מושג המשפחה השתנה וגבולות המשפחה נעשו יותר דינמיים. גם ההרכב המשפחתי השתנה, וכיום ניתן לראות תאי משפח ה מגוונים המתקיימים בהרכבים שונים.
1.1.1 אפוטרופסות : אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו.
1.1.2 אפוטרופוס לדין : מוסמך לייצג את הקטין בהליכים שונים ולמעשה נכנס לנעלי ההורה כדי לקדם בהליך המשפטי את מה שהוא סבור שהם הזכויות והאינטרסים של הקטין.
1.1.3 "ההורה האחר": מונח המתאר כל אחד מההורים בנבדל ממשנהו.
1.1.4 זמני שהות: הסדרת פרקי זמן קבועים שבהם ישהו הילדים עם כל אחד מההורים. חלוקת זמני השהות (שכונו בעבר "הסדרי ראייה") יכולה להיעשות בהסכמה בין ההורים, ובמקרה שאין הסכמה, תיקבע החלוקה על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת.
1.1.5 משפחת האומנה : מגורים של תלמיד במשפחה שאינה בית הוריו, לפי החלטה שקיבל הגורם המוסמך (עובד סוציאלי).
1.1.6 "מנחה אומנה" : עובד סוציאלי שמ ו נה על־ידי מנהל גוף מפעיל ותפקידו העיקרי הוא לשמש מלווה אישי לילד בהתאם לחוק האומנה.
1.1.7 צו הגנה : צו הגנה הוא סעד הניתן נגד בן משפחה, מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, כאשר בית המשפט נוכח שיש להגן על בן משפחה אחר מאלימות, מעבירת מין או מכליאה, לרבות התעללות נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת לבן המשפחה לנהל אורח חיים סביר ותקין. על מוסד החינוך חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט.
1.1.8 צו הרחקה : צו הרחקה הוא צו המוּצא לרוב נגד אחד מההורים המפר את חירותו, את שלוותו ואת ביטחונו של בן זוגו (בעבר או בהווה) או של ילדיו. מוציא הצו הוא גוף שיפוטי או המשטרה. על מוסד החינוך חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט. תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו .
הצגת תוכן עניינים והטקסט המלא
תוכן עניינים
.1 פר י דת ההורים והשלכותיה - מידע כללי .1.1 הסבר מושגים .1.2 רקע .1.3 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות .1.4 אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד .2 הנחיות כלליות .3 העברת מידע בכתב להורים .4 קשר גננת/מחנך עם ההורים .5 קבלת המידע על גירושין או על פר י דה של הורי התלמיד .6 נוהל רישום תלמידים במערכת הבית ספרית .7 צמתים ומצבים מיוחדים בחיי הילדים בבית הספר .8 נספחים נספח 1:
קטעים מתוך החוק, האמנה ופסקי הדין הנוגעים לנושא נספח 2: דוגמה לטופס עדכון הקשר והעברת מידע לשני ההורים
הטקסט המלא
1. פר י דת ההורים והשלכותיה - מידע כללי
1.1. הסבר מושגים בשנים האחרונות ניכרות מגמות של שינויים משמעותיים בהיבטים החברתיים והמשפטיים של עולם המשפחה בישראל. מושג המשפחה השתנה וגבולות המשפחה נעשו יותר דינמיים. גם ההרכב המשפחתי השתנה, וכיום ניתן לראות תאי משפח ה מגוונים המתקיימים בהרכבים שונים.
1.1.1 אפוטרופסות : אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה ואת הזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו ולימודיו.
1.1.2 אפוטרופוס לדין : מוסמך לייצג את הקטין בהליכים שונים ולמעשה נכנס לנעלי ההורה כדי לקדם בהליך המשפטי את מה שהוא סבור שהם הזכויות והאינטרסים של הקטין.
1.1.3 "ההורה האחר": מונח המתאר כל אחד מההורים בנבדל ממשנהו.
1.1.4 זמני שהות: הסדרת פרקי זמן קבועים שבהם ישהו הילדים עם כל אחד מההורים. חלוקת זמני השהות (שכונו בעבר "הסדרי ראייה") יכולה להיעשות בהסכמה בין ההורים, ובמקרה שאין הסכמה, תיקבע החלוקה על ידי הערכאה השיפוטית המוסמכת.
1.1.5 משפחת האומנה : מגורים של תלמיד במשפחה שאינה בית הוריו, לפי החלטה שקיבל הגורם המוסמך (עובד סוציאלי).
1.1.6 "מנחה אומנה" : עובד סוציאלי שמ ו נה על־ידי מנהל גוף מפעיל ותפקידו העיקרי הוא לשמש מלווה אישי לילד בהתאם לחוק האומנה.
1.1.7 צו הגנה : צו הגנה הוא סעד הניתן נגד בן משפחה, מתוקף החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, כאשר בית המשפט נוכח שיש להגן על בן משפחה אחר מאלימות, מעבירת מין או מכליאה, לרבות התעללות נפשית או התנהגות שאינה מאפשרת לבן המשפחה לנהל אורח חיים סביר ותקין. על מוסד החינוך חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט.
1.1.8 צו הרחקה : צו הרחקה הוא צו המוּצא לרוב נגד אחד מההורים המפר את חירותו, את שלוותו ואת ביטחונו של בן זוגו (בעבר או בהווה) או של ילדיו. מוציא הצו הוא גוף שיפוטי או המשטרה. על מוסד החינוך חלה חובה להתנהל על פי החלטת בית המשפט. תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו .
1.1.9 צוות בין־מקצועי : הצוות כולל את מנהל מוסד החינוך, את המחנך וכן יועץ או פסיכולוג.
1.1.10 עובד סוציאלי ראשי לסדרי דין :
א) כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971: "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, או לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ"ט-1969, לפי העניין".
ב) כהגדרתו בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו-1955: ״עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 9".
1.2. רקע פרֵ י דה של בני זוג היא תופעה שכיחה מאוד בישראל ובעולם המערבי בכלל. בכל מוסד חינוך ניתן לראות בכיתה ילדים שהוריהם נפרדו. רובם הגדול של מקרי הפר י דה מתרחשים בשנים הראשונות לנישואין או לזוגיות , לכן מרבית הילדים להורים שנפרדו זה לא כבר הם בגיל הגן ו בגיל בית הספר. תהליך הפר י דה עלול לגרום טלטלה רגשית קשה לכל בני המשפחה , ויש לו השלכות משמעותיות על רמת החיים ו על איכותם . לעיתים תהליך הפרידה מלווה באובדן קשר בין הילדים ו אחד ההורים. מחקרים מראים של תהליך הפר י דה השלכות ארוכות טווח על התפתחותם של הילדים בכל המישורים: הרגשי, הקוגניטיבי, החברתי וההתנהגותי-תפקודי. מעורבותם של שני ההורים בחיי ילדיהם לאחר הפר י דה עשויה למנוע השפעות רגשיות שליליות ולסייע ב הסתגלותם למצב החדש ובהתפתחותם התקינה. בשל כך על מערכת החינוך לשאוף במידת האפשר לערב את שני ההורים בהיבטים משמעותיים בחיי התלמיד במוסד החינוך, לרבות במקרים שבהם אחד ההורים לא ביקש להיות מעורב, מתוך דאגה לצורכי הילד ולבריאותו הנפשית. כאשר קיים סכסוך בין ההורים, על המחנך או על הגננת להימנע ממעורבות בו; עליהם להיות ממוקדים בחינוכו של התלמיד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוכית.
1.3. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), שני ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, והם מחויבים וזכאים מתוך הסכמה לדאוג לצורכיהם הכוללים, בין השאר, את לימודיהם ואת חינוכם. גם כאשר הילד גדל אצל הורה אחד , אין הדבר מפחית מחובותיהם ומזכויותיהם של שני ההורים, למעט במקרה של החלטה שיפוטית המורה אחרת. יודגש כי מחויבותו של כל מוסד חינוך היא לפעול באופן התואם את הוראות החוק ולקיים קשר תקין עם שני ההורים הפרודים או הגרושים באופן המתאים לטובת התלמיד, לצרכיו ולרצונותיו.
1.4. אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד
1.4.1 מתוך סעיף 3 של האמנה :
א. בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בתי משפט, רשויות מִנהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה.
ב. המדינות החברות מקבלות על עצמן להבטיח לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו, תוך הקפדה על הזכויות ועל החובות של הוריו, אפוטרופוסים חוקיים או אישים אחרים האחראים משפטית לילדים, ולשם כך יינקטו צעדים מתאימים, תחיקתיים או מנהליים.
1.4.2 מתוך סעיף 12 של האמנה : האמנה מדגישה את זכותו של הילד לגבש דעות משלו ולהביע אותן בחופשיות בכל העניינים הנוגעים לו. יש לתת משקל ראוי לדעותיו בהתאם לגילו ולמידת בגרותו. אם קיימת סתירה בין זכותו של הילד לבין זכות ההורים או אחד מהם להיות מיודעים, ייוועץ המחנך עם גורמים טיפוליים וייעוציים בבית הספר או עם גורמים מקצועיים במטה המשרד או עם גורמי רווחה באזור המגורים. עם זאת, תפקידם של הגננת או של המחנך לנסות ולסייע לילד לקבל את המצב המשפחתי שלו כמצב המאפיין משפחות רבות ומשותף לו ולילדים רבים, ולהציע לו דרכים שתאפשרנה לו יתר פתיחות כלפי מצבו המשפחתי במוסד החינוך ו ב חיי החברה שלו.
2. הנחיות כלליות
2.1 חובת השמירה על קשר עם שני ההורים:
2.1.1 על מוסד החינוך לקיים , ככל האפשר , קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לתפקוד התלמיד במוסד החינוך , אלא אם קיימת מניעה משפטית.
2.1.2 טרם פתיחת שנת הלימודים או מייד עם היוודע על פר י דה או על גירושין במהלך שנת הלימודים, על הגננת או על מחנך הכיתה לזמן את שני ההורים כדי להסדיר את הקשר עימם ואת אופן העברת המידע לכל אחד מהם בכתב ובעל פה (ראו נספח
2).
2.1.3 ככלל , יש ליידע את שני ההורים בדבר זכויותיהם לפי האמור בחוזר זה בכל הקשור בקבלת מידע על ילדם במסגרת החינוכית, אלא אם קיימת מניעה משפטית. נוסף על כך על ההורים להמציא לידי מוסד החינוך החלטה שיפוטית הנוגעת לחינוך הילד הרלוונטית למוסד החינוך, וכן ליידע את מוסד החינוך בדבר הסכמות בכל הנוגע להתנהלות שוטפת שהיא רלוונטית למוסד החינוך.
2.2 מילוי טופס (ראו נספח
2) טרם פתיחת שנת הלימודים או מייד עם היוודע דבר הפר י דה או הגירושין רצוי שההורים יעדכנו את היועץ או את המחנך או את הגננת בפרטים הבאים כדי שהצוות החינוכי יוכל לתת מענה מיטבי לתלמיד:
2.2.1 ההסדרים הרלוונטיים למוסד החינוך הקיימים לטיפול בילד
2.2.2 החלטות שיפוטיות רלוונטיות למוסד החינוך, לרבות צווי הרחקה.
2.2.3 דרכי ההתקשרות עם כל אחד מההורים, לרבות עדכון הכתובות של שני ההורים במערכות הבית ספריות ובהתאם להנחיות בס"ק 6 להלן
2.2.4 אחריות ההורים ביחד או לחוד בענייני חינוך הנוגעים למוסד החינוך
2.2.5 השתתפות ההורים באספות הורים ובפעילויות מוסד החינוך.
2.3 זימון שני ההורים למפגשי ועדות :
2.3.1 זימון למפגשים - על מוסד החינוך לזמן את שני ההורים יחד לאספות הורים, למפגשים, לישיבות ולימי הורים , אלא אם אחד ההורים סירב או כתובתו אינה ידועה או שניתנה החלטה שיפוטית הקובעת אחרת. אם אין אפשרות לקיים את המפגשים יחד, יש לזמן את ההורים בנפרד.
2.3.2 זימון לוועדות - על מוסד החינוך לזמן את שני ההורים יחד לוועדות המתקיימות בעניינו של ילדם , אלא אם אחד ההורים סירב או כתובתו אינה ידועה או שניתנה החלטה שיפוטית הקובעת אחרת. אם הגיעו שני ההורים לוועדה - תתקיים הוועדה כ מתוכנן . אם הגיע הורה אחד , והאחר לא הגיב או לא הגיע - תתקיים הוועדה כ מתוכנן, אלא אם ביקש אחד מהם לדחות בזמן סביר את מועד קיום הוועדה , וקיימת לכך הצדקה. אם הגיע הורה אחד , והאחר סירב להגיע או סירב לקיום הוועדה - יפעל מוסד החינוך בהתאם להנחיות בסעיף
2.11.4.
2.4 הוצאת תלמיד בזמן הלימודים או בסוף יום הלימודים : ככלל, אין להוציא תלמיד לפני סיום שעות הלימודים , אלא במקרים חריגים בלבד. כל הורה רשאי לאסוף את ילדו בכל אחד מימות השבוע ללא תלות בחלוקת ימי השהות, אלא אם יש החלטה שיפוטית הקובעת במפורש כי נשללה אפוטרופסות של הורה או כי נאסר על הורה לקחת את ילדו ביום של ההורה האחר. כמו כן, כל הורה רשאי לקבוע מי מטעמו יכול לאסוף את התלמיד במקומו ולעדכן את מוסד החינוך בכך. כלומר לא נדרשת הסכמה של שני ההורים לעניין זה. אם אחד ההורים מתנגד לאיסוף על ידי גורם מסוים מטעם ההורה האחר, עליו לפנות לבית המשפט , ובית המשפט יכריע בעניין.
2.5 המפגשים בין המחנך לתלמיד : במסגרת מפגשי ההיכרות או המפגשים האישיים השוטפים של המחנך עם התלמיד יש לאפשר לו להשמיע את עמדותיו, את רצונותיו, את צרכיו, את מחשבותיו ואת רגשותיו לגבי מעורבותו של מוסד החינוך בקשר לגירושין או לפר י דה של הוריו, בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה. כמו כן יש ליידע אותו לגבי בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם מוסד החינוך. במקרים חריגים אפשר להתייעץ עם הצוות הבין־מקצועי במוסד החינוך או עם הפיקוח הכולל ועם הפיקוח על הייעוץ במחוז.
2.6 יידוע מוסד החינוך בדבר החלטות שיפוטיות : מוסד החינוך אינו מקבל לידיו באופן ישיר החלטות שיפוטיות כגון צו הגנה, צו הרחקה וכדומה, וכן אין ביכולתו לבדוק את אמיתות ההחלטות. מכיוון שהדיונים בבית המשפט מתנהלים בדלתיים סגורות, הורים הרוצים לעדכן את מוסד החינוך על החלטות הנוגעות להתנהלות מול מוסד החינוך צריכים לעשות זאת ביוזמתם. אם הובא לידיעת מוסד החינוך מידע כאמור, עליו לפעול בהתאם להנחיות בסעיף 5 להלן, וכן מומלץ שמנהל מוסד החינוך יברר מול גורמי הרווחה את תקפות ההחלטות בעניין הילד הנוגעות לענייני חינוך.
2.7 צו הרחקה שמתקבל במוסד החינוך הנוגע לאחד מההורים : מוסד חינוך אשר קיבל לידיו צו הרחקה מאחד ההורים או מעובד סוציאלי לסדרי דין או מִגורם אחר במשרד החינוך יפעל בהתאם לאמור בצו. מנהל מוסד החינוך יבחן את תוכן הצו - כנגד מי הוצא, מה נקבע לעניין התלמיד, האם נאסר להעביר מידע (אם הצו אינו אוסר במפורש העברת מידע, ימשיך מוסד החינוך לעדכן את ההורה בכל הנוגע לתלמיד), הגבלות שנקבעו בצו וכדומה . במידת הצורך יתייעץ מנהל מוסד החינוך עם היועץ המשפטי במחוז.
2.8 איסור העברת מידע: שני ההורים זכאים לקבל כל מידע, אלא אם כן ניתנה החלטה שיפוטית המורה אחרת. אין להעביר מידע מהורה להורה בנושאים שאינם נוגעים לתלמיד. נוסף על כך אין להעביר מידע או מסמכים הנוגעים לשיחות אישיות או התנהלות הורה עם הצוות החינוכי בעניין התלמיד להורה האחר , אלא בהסכמה (ראו סעיפים
3.5,
3.8).
2.9 פנייה של עובד סוציאלי לסדרי דין: אם הייתה פנייה בכתב של עובד סוציאלי לסדרי דין (ראו הגדרת עובד סוציאלי לסדרי דין ב־1.1.9 לעיל) אל מוסד החינוך בעניינו של ילד שהוריו גרושים או פרודים או נמצאים בהליכים משפטיים לצורך עריכת תסקיר לפי צו של ערכאה משפטית, המוסד חייב לשתף פעולה עם העובד הסוציאלי לסדרי דין ולספק לו מידע על תפקוד התלמיד במוסד החינוך. עובד הוראה שקיבל בקשה בכתב, בצירוף תצלום תעודה מזהה של העובד הסוציאלי לסדרי דין, יפעל בעניין זה בשיתוף פעולה עם מנהל מוסד החינוך, עם הפסיכולוג או עם היועץ.
2.10 איסור יצירת מסמכים חדשים: על מוסד החינוך חל איסור ליצור מסמכים חדשים לפי בקשת הורים שישמשו בהליך פר י דה או גירושין בנוגע לילדם.
2.11 נחיות להתנהלות מוסד החינוך במצבים ש בהם לא התקבלה הסכמת שני ההורים :
2.11.1 כללי: יובהר כי על פי חוק הכשרות המשפטית "די בהסכמה של הורה אחד לפעולה של קטין, וחזקה כי ההורה האחר הסכים לה". עם זאת, כאשר ההורים פרודים או גרושים, יהיה הכלל שיש לקבל את הסכמת שני ההורים. במקרים שבהם תישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים לא תחול חובה זו על מוסד החינוך.
2.11.2 מצב שבו הורה אחד הסכים וההורה האחר לא הגיב: אם מוסד החינוך שלח מידע לשני ההורים, ואחד מההורים לא הגיב אף שניתן לו זמן סביר לעשות כן – חזקה עליו שהוא מסכים לעניין, בהתאם לסעיף 18(א) לחוק הכשרות המשפטית.
2.11.3 ב מצב שבו קיימת מחלוקת בין ההורים לעניין ההסכמה , על ההורים לפנות להכרעה שיפוטית בעניין.
2.11.4 מקרה של אי־הסכמה : במקרה ששני ההורים לא הסכימו ביניהם, לרבות אי־הסכמה לעניין הפניית המחלוקת להכרעה שיפוטית, יפעל מוסד החינוך בהתאם לשיקול דעת כדלקמן:
א. במקרה שמוסד החינוך יידע את שני ההורים בדבר הפעילות החינוכית, ההליך החינוכי או החלטה חינוכית קצרת טווח בעוד מועד (שלא יפחת משבועיים טרם הפעילות החינוכית) כגון השתתפות בטיולים, בהצגות ובמסיבות, ישיבות וכדומה, ונוצרה מחלוקת בין שני ההורים בסמיכות למועד קיום הפעילות החינוכית, יפעל הצוות הבין־מקצועי בהתאם לעיקרון של טובת הילד המעוגן באמנת האו"ם בדבר זכויות הילד שהובאה לעיל - די בהסכמת הורה אחד ואין צורך בהסכמת שניהם.
ב. כאשר מדובר בהחלטות משמעותיות יותר ובעלות השלכה על הילד לטווח ארוך, כמו אבחון, קבלת טיפול רפואי, וכן במקרה של החלטה על שינוי מגמה וכדומה, יש לפעול בכל דרך לקבלת הסכמתם של שני ההורים או לחלופין לקבל החלטה של בית המשפט, בהתאם לחוק הכשרות המשפטית ולכל דין אחר.
2.11.5 אי־מעורבות בסכסוך: על הצוות החינוכי להיות ממוקד בחינוכו של התלמיד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במוסד החינוך, ועליו להימנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, אם קיים כזה.
2.12 גילוי רגישות לכל מידע, התנהגות או חשש לפגיעה בתלמיד: נקודת המוצא של צוות החינוך תהיה שהקשר של הקטין עם שני הוריו הוא קשר מיטבי. אולם לעיתים תהליך הפרֵ י דה או הגירושין מתאפיינים במאבק בין ההורים שעלול לגרום לפגיעה בתלמיד, כגון ניכור הורי, חטיפת ילדים, אלימות במשפחה ומאבק סביב זמני השהות. מוסד החינוך יגלה רגישות לכל מידע או התנהגות או חשש כאמור במקרים שלעיל ויפעל בדרכים אלה :
2.12.1 תתקיים התייעצות של צוות בין־מקצועי במוסד החינוך אשר תתועד בפרוטוקול.
2.12.2 אם הצוות הבין־מקצועי סבור שאכן קיים חשש למצבו של הקטין , הוא יתייעץ עם המפקח על מוסד החינוך ועם המפקח על הייעוץ, ובמקרה הצורך גם עם גורמי הרווחה.
2.12.3 במקרה שקיימת חובת דיווח על פי דין (כגון על תקיפת הקטין או חסר הישע הגורמת לחבלה של ממש, על התעללות בקטין, על עבירות זנות ותועבה, על הזנחה ) ידווח מוסד החינוך לעובד הסוציאלי לחוק הנוער או למשטרה.
2.12.4 במקרה שלא קיימת חובת דיווח על פי חוק אולם הצוות המקצועי התרשם שקיים חשד שהתלמיד מסכן את עצמו ואת סביבתו, הוא ייערך לתהליך של ליווי הקטין ומעקב אחר מצבו על ידי היועץ או הפסיכולוג במוסד החינוך.
2.13 קשר עם בן/בת זוג של ההורים הפרודים או הגרושים:
א. אספת הורים כללית: אם הורים פרודים או גרושים מבקשים להגיע לאספות ההורים הכלליות עם בן/בת זוג שאינו האפוטרופוס הטבעי של הילד - אין מניעה לכך.
ב. יום הורים: הוראות חוק הכשרות המשפטית וחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, חלות על המידע הנמצא במוסד החינוך על אודות התלמיד. אם הורים פרודים או גרושים מבקשים להגיע עם בן/בת זוג שאינו האפוטרופוס הטבעי של הילד לשיחת הורים פרטנית או בן/בת הזוג מבקש לקבל מידע בנפרד, אפשר יהיה לתת את המידע רק לאחר קבלת הסכמה מפורשת בכתב של שני ההורים.
ג. השתתפות בן/בת זוג של הורים פרודים או גרושים בטיול: נדרשת הסכמה של שני ההורים ליציאת בן/בת זוג כהורה מלווה , אלא אם יש החלטה שיפוטית המסדירה סוגיה זו.
ד. השתתפות בן/בת זוג של הורים פרודים או גרושים באירועים ציבוריים: אין מניעה ל השתתפות בן/בת הזוג של הורה באירוע תרבות, מסיבה או טקס המיועד לכלל הורי הגן/בית הספר או השכבה.
ה. השתתפות בן/בת זוג של הורים פרודים או גרושים בקבוצות ברשתות החברתי ו ת כגון וואטסאפ המנוהלת על ידי עובד ההוראה: בקבוצה ישתתפו הורי התלמיד בלבד , אלא אם קיימת מניעה משפטית. אפשר לצרף לקבוצה את בן/בת הזוג בהסכמת שני ההורים.
2.14 איסור השימוש במוסד החינוך כמקום מפגש: חל איסור להשתמש ב מוסד החינוך כ מקום מפגש לחלוקת זמני שהות.
2.15 אין להפריע למהלך יום הלימודים השוטף בכל דרך שהיא, לרבות בשיחות טלפון.
2.16 על מוסד החינוך לא חלה החובה לדווח לאחד מהורי הקטין על התנהלותו של ההורה האחר מול מוסד החינוך, למעט מקרים שבהם נשקפת סכנה לקטין או חלה החובה לדווח על פי כל דין או על פי הנחיות משרד החינוך.
3. העברת מידע בכתב להורים
3.1 תיקון חוק הכשרות המשפטית – מסירת מידע בנפרד: על פי תיקון לחוק הכשרות המשפטית שהתקבל בשנת 2010 (תיקון
14) . על מוסד החינוך חלה חובה, בתנאי שאין מניעה משפטית, למסור מידע בכתב להורה האחר, בתנאי שהוא הודיע מראש בכתב למנהל מוסד החינוך על רצונו לקבל בנפרד עותק של המידע אודות התלמיד.
3.2 למרות האמור בחוק, מדיניות המשרד היא שככלל יש למסור מידע לשני ההורים. מוסד החינוך ישאף במידת האפשר ליצור ערוצי תקשורת עם שני ההורים. כאשר הורה מעוניין למנוע מסירת מידע להורה האחר , נדרשת החלטה שיפוטית מפורשת הקובעת כי אין להעביר מידע להורה האחר. כל עוד אין הכרעה שיפוטית, המידע ימשיך לעבור לשני ההורים, כל עוד פרטי ההתקשרות של שניהם ידועים למוסד החינוך.
3.3 יידוע: על מנהל מוסד החינוך ליידע את ההורה האחר על זכותו על פי דין לקבל מידע, אלא אם קיימת מניעה משפטית.
3.4 מקרים חריגים:
3.4.1 סייג להעברת המידע במקרה של הגבלה או שלילת אפוטרופסות: מוסד החינוך לא ישלול או יגביל זכויות הורה כל עוד לא הומצאה לידיו החלטה שיפוטית. במקרים שתישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים בהחלטה שיפוטית, והדבר ייוודע למוסד החינוך, יהיה על מוסד החינוך לפעול לפי הנחיות בית המשפט. במקרה של ספק אפשר להתייעץ עם היועץ המשפטי הרלוונטי במחוז. במקרה ש לא נשללה אפוטרופסות או לא נשללה או לא הוגבלה זכותו של הורה בהחלטה שיפוטית, כאמור, והורה מתנגד להעברת מידע להורה האחר, עליו לפנות לבית המשפט לצורך קבלת החלטה בעניין. כל עוד לא התקבלה החלטה כאמור, המידע יועבר.
3.4.2 כאשר קיים חשש לשלומו של הילד כתוצאה ממסירת המידע , וההורה אינו יוזם פנייה לבית המשפט, על מוסד החינוך לפנות להתייעצות עם שירותי הרווחה.
3.5 פירוט העברת המידע – כללי: המידע שיועבר להורים יכלול את הנושאים להלן , אלא אם קבע בית המשפט אחרת: ציונים, תעודות, נוכחות, תפקוד לימודי וחברתי, דיון בוועדה רב־מקצועית - ועדת זכאות ואפיון (לעניין זה ראו חוזר הוראות הקבע עד/5(א), סעיף
1.2-42, "יישום חוק החינוך המיוחד: דיון בוועדה רב־מקצועית , ועדת זכאות ואפיון ועדת השגה", קבלה לתוכניות ייחודיות (מחוננים), שינוי מגמות, העברה לכיתה אחרת או למוסד אחר, השעיה, טיולים, מסיבות, תשלומים, אירועים מיוחדים וחריגים. פרוטוקול ישיבה עם אחד ההורים - יועבר רק לידיו של ההורה שנכח בדיון.
3.6 שלילה או הגבלה של האפוטרופסות: במקרים ש בהם תישלל או תוגבל האפוטרופסות של אחד ההורים בהתאם להחלטה השיפוטית, לא תחול על מוסד החינוך החובה הנזכרת בסעיף
3.5.
3.7 גיליון הערכה וציונים (תעודת מחצית, שליש או סוף שנה): הגיליון יינתן לתלמיד. ניתן יהיה להפיק גיליון נוסף בהתאם לבקשת ההורה ש ת יעשה על גבי נספח 2 בכפוף להיעדר מניעה משפטית הידועה למוסד החינוך לעשות כן.
3.8 הפניה והעברה של מידע לגורמים טיפוליים:
3.8.1 במקרים ש בהם אין ההורים או הילד מעוניינים בהעברת המידע על הגירושין או על הפר י דה לגורמים נוספים במוסד החינוך או מחוצה לו, לא יועבר המידע.
3.8.2 אם הגננת או המחנך מתרשמים כי בתפקודו של התלמיד קיימים קשיים מיוחדים הקשורים למצב המשפחתי, עליהם לזמן את ההורים לשיחה ולהפנות אותם לגורמים המקצועיים-הטיפוליים במוסד החינוך או מחוצה לו. במקרים אלה על הגננת או על המחנך להתייעץ עם היועץ או עם הפסיכולוג של מוסד החינוך.
3.8.3 במקרה שבו אחד מההורים או שניהם פונה לצוות החינוכי בבקשה להעברת מידע לגורמים טיפוליים חיצוניים, יפעל מוסד החינוך כדלקמן: כאשר הבקשה של ה הורה עוסקת ב צורך להפנות את ילדו לגורם טיפולי חיצוני או לשם אבחון או לדעת מוסד החינוך קיים צורך במענה טיפולי, רשאי מוסד החינוך להעביר בכתב סיכום המשקף את המצב הלימודי/התנהגותי/רגשי של התלמיד. הסיכום יישלח לשני ההורים , אלא אם קיימת מניעה משפטית. כאשר הבקשה היא ביוזמת ההורה המבקש העברת מידע לגורם טיפולי חיצוני, ימציא ההורה המבקש למוסד החינוך טופס מובנה של הגורם המטפל, הכולל את הבקשה להעברת המידע ואת המידע הנדרש. סיכום המצב הלימודי/התנהגותי/רגשי או מילוי הטופס האמור ייעשה בהובלת היועץ החינוכי. היועץ החינוכי רשאי לפנות לכל גורם במוסד החינוך לעניין הזה.
4. קשר גננת/מחנך עם ההורים
4.1 כללי: על המחנך או על הגננת להיות ממוקדים בחינוכו של התלמיד ובדאגה לשלומו ולרווחתו במסגרת החינוך, ועליהם להימנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, אם קיים סכסוך. עליהם לשמור על קשר ישיר עם שני ההורים בכל הנושאים הקשורים לתפקוד התלמיד במוסד החינוך אלא אם קבע בית המשפט אחרת.
4.2 עדכון ההורים בדבר חובותיהם וזכויותיהם: במסגרת פגישת ההיכרות של הגננת או המחנך עם ההורים (יחד או לחוד) יעודכנו ההורים בדבר זכויותיהם וחובותיהם לפי ההנחיות בחוזר זה.
4.3 קיום שיחת היכרות: במסגרת הזמנת התלמיד לשיחת היכרות עם הגננת או עם המחנך יוזמנו שני ההורים הפרודים או הגרושים יחד לשיחת היכרות. אם הדבר אינו מתאפשר, יוזמן כל אחד מההורים בנפרד. שיתופו של הילד בפגישה זו ייעשה בהתאם לגילו, לרצונותיו ולצרכים המתפתחים שלו, ובהתאם לנסיבות הייחודיות. מטרת המפגש בין הגננת או המחנך לבין שני ההורים היא לפתח ערוצי קשר פתוחים או זמינים ולקבוע את דרכי המעורבות והשיתוף של שני ההורים בחיי הילד במוסד החינוך.
4.4 דרכי שיתוף ויידוע: על הגננת או על המחנך לסכם בכתב עם שני ההורים את דרכי היידוע והשיתוף עם כל אחד מהם לגבי העברת מידע בכתב ובעל פה.
4.5 מסירת פרטי התקשרות: לצורכי תקשורת שוטפת יקבלו הגננת או המחנך משני ההורים את כתובותיהם ואת מספרי הטלפון שלהם ואת כתובות הדוא"ל שלהם, נוסף על רישום שנעשה במערכות הבית ספריות וכן בדפי הקשר הכיתתיים.
4.6 התנגדות הורה לקשר המוסד עם ההורה האחר: במקרים שבהם אחד ההורים מביע התנגדות לקשרים בין מוסד החינוך להורה האחר , יבהירו הגננת או המחנך או מנהל מוסד החינוך או היועץ את מחויבותם לקשר עם שני ההורים , בתנאי שאין החלטה שיפוטית מפורשת השוללת את הקשר עם אחד ההורים. אם קיימת החלטה שיפוטית כזו, על מנהל מוסד החינוך לבקש שהיא תוצג בפניו בכתב.
4.7 מצבי עימות או התלבטות בבקשות חד־צדדיות: במצבים של עימות קשה בין ההורים או של בקשות חד־צדדיות על המחנך להתייעץ עם הגורם המקצועי הרלוונטי במוסד החינוך.
5. קבלת המידע על גירושין או על פר י דה של הורי התלמיד
5.1 הזנת המידע בטופס רישום פנימי: המידע על מצבו המשפחתי של התלמיד יוזן בטופס הרישום הפנימי של מוסד החינוך שבו מופיע סעיף הנוגע לסטטוס המשפחתי. אם אין סעיף כזה בטופס הרישום הפנימי, על מוסד החינוך להוסיפו.
5.2 יידוע הגננת או המחנך: חשוב שהמידע על מצבו המשפחתי של התלמיד יובא לידיעתם של הגננת או של מחנך הכיתה, שכן המידע מסייע להם ולצוות החינוכי להיות קשובים לצורכי התלמיד ויכול לתרום להסתגלותו ולתפקודו התקין במוסד החינוך, תוך רגישות לשלב ש בו נמצאת המשפחה בתהליך הפר י דה או הגירושין.
5.3 התרחשות הגירושין או הפר י דה במהלך שנת הלימודים: אם פר י דה או גירושין מתרחשים במהלך השנה, מידע זה עשוי להגיע למחנך או לגננת מההורים, מהילד עצמו או מגורמים חיצוניים למערכת. במקרה זה יש ליישם את ההוראות המפורטות בחוזר זה עם קבלת המידע.
5.4 פעולות המחנך כאשר מתקבל מידע על פרידה או גירושין במהלך השנה :
5.4.1 הגננת או המחנך יזמינו את התלמיד לשיחה אישית , ובה ישוחחו על עמדותיו ועל רצונותיו לגבי מעורבותו של מוסד החינוך בקשר לגירושין או לפר י דה של הוריו, בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה.
5.4.2 הגננת או המחנך יזמינו את הורי התלמיד ביחד או בנפרד כדי לבדוק איתם את רצונותיהם לגבי התנהלות מוסד החינוך בעניין הפר י דה או הגירושין.
5.4.3 הגננת או המחנך יידעו את התלמיד על אודות בקשות הוריו הנוגעות לקשר שלהם עם מוסד החינוך, בהתאם לגיל ההתפתחותי של הקטין ולנכונותו לשתף פעולה.
5.4.4 הגננת או המחנך יבטיחו לתלמיד ולמשפחתו שמוסד החינוך משמש כתובת לתמיכה ולהיוועצות עבור ם .
6. נוהל רישום תלמידים במערכת הבית ספרית
6.1 לצורך ניהול הקשר עם התלמיד, עם הוריו או עם אפוטרופוסים, על מוסד החינוך להזין במערכת מצבת תלמידים את פרטי התלמיד, גורמי הקשר הרלוונטיים ופרטי הקשר של התלמיד ו של גורמי הקשר .
6.2 כאשר גורם הקשר (אב, אם, אַחָאִים, אומנה, סבא או סבתא וכדומה) הוא אפוטרופוס של התלמיד, יש לוודא שהוא הוגדר במצבת כאפוטרופוס של אותו התלמיד.
6.3 כאשר ההורים פרודים או גרושים, על מוסד החינוך לוודא שעודכנו פרטי הקשר (כתובת מגורים, מספר טלפון בית/נייד ודוא"ל) העדכניים עבור כל הורה.
6.4 במקרה של מגבלה משפטית במסירת מידע, על אחד מהאפוטרופוסים על מוסד החינוך לעדכן זאת במצבת תלמידים.
6.5 כניסה למצבת תלמידים: https://mosdot.education.gov.il/students/mazevet . מדריך למשתמש בנושא הגדרת אפוטרופוס לתלמיד: https://meyda.education.gov.il/files/minhelet/MatsevetTalmidim/matsevetTalmidim_2020/Aputropus_1.pdf סרטונים ותוצרי הדרכה נוספים: https://meyda.education.gov.il/files/minhelet/MatsevetTalmidim/matsevetTalmidim_2020/all_links.pdf אם מוסד החינוך זקוק להדרכה או לסיוע, ניתן לפנות למרכז השירות באמצעות פנייה מקוונת בפורטל מוסדות חינוך בכתובת: https://mosdot.education.gov.il/messages/pniyot או באמצעות פרטי ההתקשרות המופיעים ב: https://mosdot.education.gov.il/messages/help_desk
6.6 חתימה על הצהרות רושם
6.6.1 לאחר מילוי הטופס, לרבות פרטי התלמיד ופרטי הרושם ובמידת האפשר פרטי ההורה האחר, יודפס הטופס , והרושם יחתום עליו בחלק של "הצהרת הרושם".
6.6.2 נוסף על כך בטרם הזנת הנתונים למערכות הבית ספריות, על איש צוות של מוסד החינוך לחתום על הטופס בחלק של "הצהרת הרושם" למערכות הבית ספריות.
7. צמתים ומצבים מיוחדים בחיי הילדים בבית הספר
7.1 כללי: במהלך הלימודים של התלמיד קיימים צמתים ומצבים מיוחדים הדורשים את שיתוף ההורים בתהליך קבלת ההחלטות באופן ההולם את צורכי הילד ואת רצונו , למשל: מעבר ממסגרת לימודית אחת לאחרת (מהגן לכיתה א', מהיסודי לחטיבת הביניים וממנה לחטיבה העליונה), בחירת מגמת לימוד, סוג כיתה ורמת כיתה, וכן החלטות לגבי רמה לימודית במקצועות ספציפיים , כגון מתמטיקה ואנגלית, החלטות לגבי הרכב בחינות הבגרות, המלצות לגבי תגבורים בשעות הלימודים ולאחריהם, המלצות לגבי אבחונים, המלצות בדבר קיום שיחות עם פסיכולוג בית הספר ועם גורם מקצועי-טיפולי מוסמך מחוץ לבית הספר וכדומה.
7.2 פעילויות חוץ־בית ספריות: חשוב ששני ההורים יקבלו מידע בעוד מועד (שלא יפחת משבועיים טרם הפעילות), לגבי אפשרות השתתפותו של ילדם בפעילויות חוץ־בית ספריות כגון טיולים, משלחות בארץ ובחו"ל ופעילויות במסגרת ייחודית וחברתית, בכפוף להנחיות בסעיף 2 לעיל.
7.3 עבודת שורשים: כתיבת עבודת "שורשים" בשנת בת/בר מצווה עלולה ל עורר קשיים בקרב ילדים להורים גרושים או פרודים. הרחבת מושג המשפחה תוך מתן לגיטימציה לקיומם של הרכבים שונים של משפחות והצעת פתרונות יצירתיים לדרכי הצגת המשפחה , עשויות לעזור לתלמיד בהתמודדות עם הסיפור המשפחתי שלו בגבולות הרצויים לו.
7.4 תלמידים מחוננים ומצטיינים: מנהל מוסד החינוך יפעל על פי הנחיות האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים המתפרסמות בתחילת שנת הלימודים בחוזר המנכ"ל הרלוונטי לאותה שנה, נוסף על ההנחיות הכלליות האלה:
7.4.1 על מנהל מוסד החינוך ליידע את שני ההורים בדבר קיום מבחני הקבלה ובדבר החלטת בית הספר להפנות או שלא להפנות את התלמיד למבחן שלב ב'.
7.4.2 האגף למחוננים ולמצטיינים ינחה את מנהלי מוסדות החינוך כיצד לדווח לגופים הבוחנים על שתי כתובות במקרה של הורים פרודים או גרושים, בתנאי שכתובות שני ההורים ידועות למוסד החינוך.
8. נספחים נספח 1: קטעים מתוך החוק, האמנה ופסקי הדין הנוגעים לנושא [1] חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, סעיפים 14, 15, 18 (ראו נספח להלן). סעיף 14 ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים. סעיף 15 אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו. סעיף 18 (א) בכל עניין הנתון לאפוטרופסות, שני ההורים חייבים לפעול ב תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לעניין מסוים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בעניין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו. (ב) (1) גוף המנוי הן בתוספת לחוק זה הן בתוספת לחוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005 (בסעיף זה – חוק עדכון כתובת), ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, ישלח את המידע גם לכתובת הנוספת למשלוח דואר לקטין כאמור בחוק עדכון כתובת; (2) גוף המנוי בתוספת לחוק זה ואינו מנוי בתוספת לחוק עדכון כתובת, המחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע להורה בעניין ילדו הקטין, שקיבל מהורה של קטין הודעה בכתב על רצונו לקבל את המידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר, ימסור את המידע גם להורה המבקש. (ג) עם קבלת הודעה בכתב כאמור בסעיף קטן (ב)(2) או קבלת בקשה לרישום כתובת נוספת כאמור בסעיף 2א' לחוק עדכון כתובת (בסעיף זה – בקשה), ישלח גוף המנוי בתוספת או פקיד הרישום כהגדרתו בחוק האמור, לפי העניין, הודעה על הבקשה למען הרשום של הקטין. (ד) לא יישלח ולא יימסר מידע בעניין קטין על ידי גוף המנוי בתוספת או על ידי פקיד רישום כהגדרתו בחוק עדכון כתובת אם הורה או גורם אחר המציא להם החלטה של בית משפט שלפיה נשללה או הוגבלה לעניין זה האפוטרופסות של ההורה שהגיש את הבקשה או החלטה של בית משפט המונעת את מסירת המידע כאמור לאותו הורה. (ה) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת. [2] במקרה של ספק אפשר להתייעץ עם הפסיכולוג החינוכי או היועץ במוסד החינוך, המפקח על הייעוץ, מנהל השפ"ח או הפסיכולוג המחוזי. [3] תיקון 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, 2010-התש"ע תיקון סעיף 18
1.בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 [1] (להלן: "החוק העיקרי"), בסעיף 18, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) גוף המנוי בתוספת ומחויב על פי הוראות כל דין למסור מידע בכתב להורה בעניין ילדו הקטין, וקיבל מהורהו של הקטין הודעה בכתב על רצונו לקבל עותק מהמידע בנפרד מהמידע שנמסר להורהו האחר של הקטין, ימסור את המידע גם לאותו הורה; ואולם, נודע לגוף המנוי בתוספת, כי נשללה או הוגבלה האפוטרופסות של אחד ההורים בהחלטת בית משפט, לא יחול האמור בסעיף קטן זה אלא לגבי עניינים אשר נותרו נתונים לאפוטרופסותו של אותו הורה, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת". הוספת תוספת
2.אחרי סעיף 84 לחוק העיקרי יבוא: "תוספת (סעיף 18(ב))
1.מוסד פיננסי שהוא אחד מאלה: (1)תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;[2] (2)מנהל קרן, כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;[3] (3)חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;[4]
2.המוסד לביטוח לאומי;
3.מוסד חינוך, כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949;[5]
4.רשות מקומית ומועצה אזורית;
5.מוסד רפואי שהוא אחד מאלה: (1) בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940 ;[6] (2)מרפאה כמשמעותה בסעיף 34 לפקודה האמורה בפסקה (1); (3)קופת חולים כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 .[7] תחילה
3.תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו. נספח 2: דוגמה לטופס עדכון הקשר והעברת מידע לשני ההורים התאריך ___________________ שם התלמיד ______________ הכיתה____________________ שם ההורה ___________________ הכתובת___________________הדוא"ל___________________הטלפון____________ על מנת שמוסד החינוך יוכל לקיים קשר רציף עם ההורים ובהתאם להנחיות חוזר מנכל, נבקש את התיחסותך לסעיפים הבאים: במידה וקיימות החלטות שיפוטיות בעניין הילד הנוגעות לענייני חינוך, לרבות זמני שהות , יש ליידע את מוסד החינוך בטופס זה. במידת האפשר יש לצרף מסמכים רלוונטיים. _______________________________________________ _______________________________________________ _______________________________________________ ____________ _______________________ ____________ על פי הנחיות החוזר התעודה תינתן לתלמיד, במידה והינך מעוניין בגיליון נוסף לתלמיד נא לציין (סמן את בחירתך) : מעוניין/ לא מעוניין לקבל גיליון תעודה (יש למחוק את המיותר) . חתימת הורה____________________ [1]
קבצים ונספחים
- .8 נספחים
- https://meyda.education.gov.il/files/minhelet/MatsevetTalmidim/matsevetTalmidim_2020/Aputropus_1.pdf
- https://meyda.education.gov.il/files/minhelet/MatsevetTalmidim/matsevetTalmidim_2020/all_links.pdf
- נספח 1: קטעים מתוך החוק, האמנה ופסקי הדין הנוגעים לנושא
- נספח 2:
- נספח 2: דוגמה לטופס עדכון הקשר והעברת מידע לשני ההורים
בדיקה במקור הרשמי
להמשך הבדיקה
מסמכים דומים
הוראת קבע
מניעת אלימות במשפחה – חובת היידוע – הנחיות לעובדי מערכת החינוך בדבר יישום תיקון מס' 7 לחוק למניעת אלימות
בחוזר זה מפורטות ההנחיות לעובדים במערכת החינוך בדבר יישום תיקון מס' 7 לחוק למניעת אלימות במשפחה שהתקבל בכנסת בתאריך 19.12.01 . החוק מטיל על כל עובד חינוך (לרבות עובדי הוראה, מחנכים, מורים, מפקחים, מנהלים, יועצים, פסיכולו
הוראת קבע
מצלמות במוסדות החינוך – הסדרת הכנסתן ואופן התקנתן
חוזר זה בא להנחות את בית הספר על אופן ההכנסה של מצלמות לבתי הספר, על אופן השימוש בהן ועל הפעילות החינוכית שתלווה את השימוש במצלמות. ראוי להדגיש כי משרד החינוך אינו רואה בהצבת מצלמות חלק הכרחי מהתכנית לשיפור האקלים ולמניע
הוראת קבע
אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון
החוזר "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" מגדיר את סמכויות הצוות החינוכי בטיפול באירועי אלימות וסיכון במוסדות החינוך. החוזר כולל היערכות מערכתית לקידום אקלים בטוח ומיטבי, הנחיות להתנהלות ב
הוראת קבע
חוזר מנכ"ל מענים לתלמידים שהוריהם נעדרים מהבית בשל המלחמה מפאת מילואים או שירות קבע
הוראה זו עוסקת במתן מענים לתלמידים שהוריהם משרתים במערך המילואים או בשירות קבע ומפרטת את עקרונות העבודה עם משפחות שבהן הורה/הורים מגויסים לשירות המילואים או משרתי קבע בעת המלחמה. כמו כן עוסקת בדרכים ליצירת סביבת למידה נע
הוראת קבע
יישום חוק החינוך המיוחד – ועדות מתוקף חוק: צוות רב-מקצועי, ועדת זכאות ואפיון ביושבה כהשגה על החלטת צוות רב-מקצועי, ועדת זכאות ואפיון, לרבות דיונים במקרים חריגים וועדת השגה
הוראה זו עוסקת בנהלים ובהנחיות לוועדות הפועלות על פי תיקון מספר 11 שאושר בשנת התשע"ח-2018 לחוק החינוך המיוחד משנת התשמ"ח-1988 (להלן "התיקון לחוק החינוך המיוחד"). ההוראה מגדירה מחדש את הנהלים לאופן התנהלותן של ועדות מקצוע
הוראת קבע
מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי
מתווה השירות הפסיכולוגי-החינוכי מציג את המדיניות להפעלת שירותים פסיכולוגיים חינוכיים. מפורטים בו: תפיסת העבודה המקצועית של השירות הפסיכולוגי-חינוכי על עקרונות היסוד שלו, המפתח להקצאת שירותים פסיכולוגיים-חינוכיים ואופני ה