חיים בשותפות

.1 המשנה החינוכית, יסודות והגדרות .1.1 המשנה החינוכית : .1.2 יסודות .1.3 הגדרות .2 מטרות חוזר חיים בשותפות .3 מוקדים מרכזיים ל " חיים בשותפות " .4 חינוך לשותפות במסגרת מוסדות החינוך .4.1 מהלכים ופעולות במסגרות ה חינוך לגיל הרך .4.2 מהלכים ופעולות בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות .5 חינוך לשותפות במסגרת החינוך החברתי - קהילתי .6 חינוך לשותפות במסגרת המוסדות להכשרת עובדי הוראה .7 חינוך לשותפות במסגרת הכשר ו ת לתפקידי ניהול , הדרכה , ייעוץ ופסיכולוגיה .8 כתובת לצוותי החינוך ולאנשי המטה נספח א' נספח ב'

1. המשנה החינוכית, יסודות והגדרות

1.1. המשנה החינוכית : משרד החינוך פועל להצמיח בוגרים בעלי זהות עצמית מגובשת, ש נוהגים בכבוד כלפי מי ששונה מהם ומצליחים לראות בעיקר את המשותף ביניהם ולא רק את המפריד; בוגרים בעלי תחושת שייכות ו מעורבות ואחריות כלפי ה חברה, שפועלים כאשר ערכי הצדק, השוויון, ה שמירה על ה מורשת וכבוד האדם חשובים להם. מגוון התרבויו ת , ה קהילות והזהויות במדינת ישראל הוא חלק מיופייה של המדינה . היכרות מעמיקה ורציפה בכל שלבי הגיל עם הזהויות השונות המרכיבות את הפסיפס הישראלי תסייע ללכידות החברתית והלאומי ת . העמקת הזהות העצמי ת , לצד ה הכרה בפסיפס החברתי , מתוך קבלת האחר ועל סמך ערכי כבוד האד ם , י קד מו אזרחות סובלני ת , שוחרת פיוס ומכבדת . הכרה ביסודות המשותפים לבני האדם באשר ה ם , מעורבות במתרחש בחברה ורגישות לצדק חברתי וסביבת י , יוצרות אחריות חברתית של הפרט ושל החברה גם יח ד . לכידות חברתית באה מ נקודת ה מוצא שהמגוון האנושי תורם להרחבת עולמנו כיחידים וכחברה. אין רצון שנהיה כולנו זהים, אלא שנכיר, נבין ונכבד אלו את אלו. בשנת הלימודים תשפ"ב הוביל משרד החינוך ועדת היגוי משרדית בנושא "חיים בשותפות". הוועדה גיבשה תובנות והמלצות שהן הבסיס לחוזר זה. הוועדה דנה ב שני תחומי פעולה מובחנים, המשלימים זה את זה: חינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות . כמאמר הפסוק: "סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב" (תהלים לד, טו), יש צורך לחנך לשני " צידי המטבע" בו זמנית ובמקביל. שותפות אמיתית אינה יכולה להתקיים במציאות שבה קיימת גזענות, ויש צורך להכיר בקיומה של תופעה זו ולהתמודד איתה , לפני ש נוכל לצפות לחיים בשותפות. עם זאת , אי־אפשר להסתפק ב"סור מרע" אלא עלינו להטמיע באופן חיובי ואקטיבי את הבסיס הערכי לחיים בשותפות ולייצר את הפתיחות וההיכרות בין הקבוצות שה ן עצמן יביאו לצמצום עוינות ודעות קדומות. מטרת הוראה זו היא להגביר את החינוך לחיים בשותפות ואת החינוך נגד גזענות . הנושא 'חיים בשותפות' הופיע במסמך "אבני דרך" של משרד החינוך בשנים תשפ "ב- תשפ "ג, תחת המטרה : "פיתוח זהות ישראלית בתוך מרחב החיים המשותף במדינת ישראל". מטרה זו כוללת שלושה יעדים:

א. פיתוח הזהות העצמית וערכי מורשת ייחודיים

ב. חינוך לשותפות, סובלנות וערבות הדדית מתוך תחושת שייכות לקהילה ולחברה הישראלית

ג. פיתוח אחריות ומעורבות, יזמות ומנהיגות באמצעות חינוך חברתי". התכנים המרכזיים מתוך מסמך " אבני הדרך " : א . בירור זהות עצמי ת , על כלל גווני ה ; בירור והעמקה בזהות קהילתית ו חברתית . ב . פעולות בזירות מגוונות במוסד החינוכי ומחוצה לו המבטאות ומקדמות את ערכי השותפות . הכרת אוכלוסיות מגוונות ופעילות אקטיבית לביטוי ערבות הדדית .

ג. מנהיגות חברתי ת , של " ח וידיעת האר ץ , אחריות ומעורבות חברתי ת , צדק סביבת י , הכנה לשירות משמעותי. הדרכים המוצעות במסמך "אבני הדרך" להשגת היעדים: א . קידום שיח ולמידה שיתופית מעמיקה בסוגיות זהות ושייכות בלמידה במערכת החינוך ובחינוך הבלתי פורמלי , קידום פרויקטים ותהליכים רפלקטיביי ם לבירור הזהות העצמית והחברתי ת ולחיזוק ה , פיתוח מסעות זהוּת והובלת ם . ב . הכשרות לצוותי החינוך להובלת שיח חברתי וערכ י , הובלת שיח מכבד בנושאי מחלוקת וניהול קונפליקטי ם , קידום ערוצי שיח ופעולות משותפות למע ן "הטוב המשות ף ", קידום מפגשים רב ־ תרבותיים ומתן כלים לפתיחות ולסקרנות תרבותית.

ג. עידוד השתתפות בתוכניות ומסגרות במוסד החינו ך ומחוצה לו . לדוגמ ה: קידום פעילות תנועות נוער וארגוני נוע ר , פעילויות מחַברות לסביבה ולטב ע , מסעות וסיורים להכרת האר ץ , הכנה לשירות משמעותי בצה"ל ובשירות הלאומי - אזרח י , וח יזוק הרצף והחיבור בין החינוך הבלתי פורמלי והחינוך הפורמל י .

1.2. יסודות מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית פועלת ברוח מגילת העצמאות ומחויבת בין היתר לקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, ולהבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. עקרונות אלו עוגנו תחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אשר מושתת על ההכרה בערך האדם, קדושת חייו והיותו בן ־ חורין . בשנת 1966 חתמה ישראל על אמנת האו " ם בדבר ביעור כל הצורות של אפליה גזעית . מערכת החינוך פועלת ברוח חוק חינוך ממלכתי תשי"ג-195 .3סעיפים רבים מחוק זה, ותיקוניו משנת 2000, 2003 ו ־ 2018 , הם ה תשתית ה חוקית לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות. סעיפים אלה כוללים: סעיף 1 - לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו; סעיף 2 - להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים; סעיף 7 - לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ויוזמה, ולפתח מודעות וערנות לתמורות ולחידושים; סעיף 8 - להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח על פי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה ותומכת בו; סעיף 9 - לטפח מעורבות בחיי החברה בישראל, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל; סעיף 11 - להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסי י ה הערבית ושל קבוצות אוכלוס י יה אחרות במדינת ישראל ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל. חוק זכויות התלמיד התשס"א-2000 נועד לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, ב תוך שמירה על כבוד התלמיד, עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי ו שמירה על ייחודם של מוסדות החינוך לסוגיהם השונים כמוגדר בחוק לימוד חובה התש"ט-1949, בחוק חינוך ממלכתי התשי"ג-1953, בחוק חינוך מיוחד התשמ"ח-1988 ובכל דין אחר, ולעודד יצירת אקלים של כבוד הדדי בקהילת מוסד החינוך. לאור מטרות החינוך המעוגנות בחוקים אלו יש ל ראות את ה "חינוך לחיים בשותפות ולחינוך נגד גזענות" כנגזרת טבעית של מטרות החינוך בישראל.

1.3. הגדרות

א. חינוך לחיים בשותפות הוא תחום ידע הכולל ערכים ומיומנויות, שמטרתם היכרות עם מגוון הזהויות בחברה בישראל והבנת המשמעות של חיים במרחב משותף. חינוך זה חל על מעגלי הזהות האישיים ו על תחושת השייכות לקבוצות, לחברה ולמדינה. החינוך לחיים בשותפות מקדם את ההכרה והדיון סביב היחסים בין הקבוצות השונות בישראל, הצורך בשמירה על זהויות ייחודיות והשייכות לזהות משותפת. נקודת המוצא היא כי הטוב המשותף מוגדר ונתפס באופן שונה על ידי כל אחת מהקבוצות, ועל כן יש צורך להכיר את נקודות המבט השונות, לפתח קשב וסובלנות כלפיהן וללמוד לקבל ולהתמודד עם שונות ומורכבות ואף לראות ערך חיובי במגוון. הרכיבים הנדרשים לחינוך לחיים בשותפות הם: חיזוק הזהות העצמית חשיפה והיכרות של הקבוצות השונות בחברה בישראל תפיסת המגוון כערך חיובי עבודה לגבי המתח בין זהות ייחודית לבין זהות משותפת פיתוח מיומנויות הקשבה ושיח

ב. גזענות - פגיעה בכבוד, בזכויות ובהזדמנויות על בסיס שיוך קבוצתי. הגזענות מבוססת על תפיסה של עליונות ביולוגית או תרבותית, המוטמעת במוסדות החברה והמדינה, בנורמות החברתיות ובתרבות. להלן הגדרות של המושגים 'אפליה' ו'דעות קדומות', שפעמים רבות נלווים למושג 'גזענות': ג . דעה קדומה – עמדה , שלילית לרוב , כלפי חברים בקבוצה מסוימת (דעה שאנו מגבשים על אדם או קבוצה לפני שהכרנו אותם ) על בסיס השיוך הקבוצתי שלהם.

ד. אפלי ה – אפליה היא ההתנהגות בפועל כלפי חברים בקבוצה מסוימת , מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך . הבדלה בין קבוצות, קטגוריות חברתיות או פרטים, המעניקה יתרונות או חסרונות יחסיים לקבוצה או לפרט, מבלי שתהיה הצדקה עניינית לכך.

ה. חינוך נגד גזענות ( Antiracist Education ) הוא חינוך המתאפיין בארבע דרכים מקבילות: הטמעה של ערכי שוויון, צדק וכבוד לכל אדם באקלים המרחב החינוכי ייצוג חיובי ומעצים לשלל הזהויות בחברה בסביבה הלימודית הפיזית, בחומרי הלימוד, בשפה ובאקלים הבית ספרי מתן הזדמנות, יחס ותחושת ערך שווים לכלל באי מערכת החינוך, ב תוך שימת לב לצרכים הייחודיים של כל קבוצה ולחסמים השונים העומדים בפניהם יצירת שפה ומרחב לשיח מאפשר בנושא הגזענות, בתוך מתן כלים להבנת המציאות החברתית של תופעה זו, לזיהוי של גזענות גלויה וסמויה, לטיפול בה ו ל התמודדות עימה .

2. מטרות חוזר חיים בשותפות

א. הטמעת ערכים של צדק, שוויון, סובלנות וכבוד לכל אדם באשר הוא, באקלים המרחב החינוכי.

ב. פיתוח תפיסת הזהות העצמית וערכי מורשת וחיזוקם, לצד מתן ייצוג לכלל הקבוצות בחברה בישראל.

ג. קידום תחושת השייכות והאחריות למרחב החיים המשותף, ב תוך איתור וטיפוח מכנים משותפים ותפיסת עתיד משותף.

ד. קידום תפיסת המגוון כנכס תרבותי וחברתי, לצד הכרה בריבוי זהויות ו ב הצטלבויות שקיימות בקרב כל פרט וכל קבוצה. ה . ח יזוק סולידריות חברתית והפחתת הניכור והחשש בין הקבוצות השונות בחברה בישראל. טיפוח אמפתיה, אמון ורצון להכיר, מתוך פתיחות וסקרנות כלפי האחר.

ו. מיגור גזענות במערכת החינוך ובחברה באמצעות הכרה בתופעת הגזענות על מופעיה הגלויים והסמויים, יצירת שפה ומרחב לשיח מאפשר בנושא, ומתן כלים לזיהוי ו ו ל טיפול בו.

ז. מתן הזדמנות, יחס ותחושת ערך שווים לכלל באי מערכת החינוך, בתוך שימת לב לצרכים הייחודיים של כל קבוצה ולחסמים השונים העומדים בפניה. ח . אנשי החינוך יראו בחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות חלק מרכזי מתפקידם, ויהיו בעלי תחושת מסוגלות, מיומנויות וכלים מעשיים למילוי תפקיד זה.

3. מוקדים מרכזיים ל " חיים בשותפות " החינוך לשותפות חל בעיקר על ארבעת המוקדים המרכזיים האלה : מוקד חברתי - שותפות בין קבוצות בעלות מעמד כלכלי-חברתי שונה, על רקע אי ־ שוויון ויחסי כ ו ח, בכללם סוגיות של פריפריה חברתית וגאוגרפית. מוקד לאומי - שותפות בין החברה ה יהודי ת לבין החברה הדוברת ערבית . מוקד דתי - שותפות בין קבוצות בעלות רקע דתי שונה: בחברה היהודית - חילונ י ים, מסורתיים, דתיים לאומיים וחרדים; בחברה דוברת ערבית - מוסלמים, נוצרים, דרוזים, בדואים , צ'רקסים , זרמים וקבוצות בעלות מידות שונות של זיקה לדת. מוקד תרבותי - שותפות בין אוכלוסיות בעלות רקע תרבותי-אתני שונה, כגון בני עדות וקהילות שונות, ושותפות בין עולים חדשים וותיקים.

4. חינוך לשותפות במסגרת מוסדות החינוך מוסדות החינוך בכל שכבות הגיל יחזקו את ה זהות ה עצמית ו את ערכי ה מורשת ה ייחודיים. מוסדות החינוך ייתנו ביטוי לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות כערך מרכזי ב מעשה ה חינוכי, בתוך דיון בערכים , ב תכנים לימודיים, בפעילויות חינוכיות ו ב מעורבות חברתית.

4.1. מהלכים ופעולות במסגרות ה חינוך לגיל הרך

4.1.1 עבור תלמידים : בגני הילדים יו שם דגש על גיבוש זהות עצמית לצד היכרות עם המגוון החברתי בגן ובחברה. תשולבנה פעילויות המקדמות חינוך לחיים בשותפות ומיגור גזענות, חיזוק הזהות האישית ויכולת קבלת האחר. בגני הילדים יתקיים שיח על השווה והשונה בינינו, בדגש על הימנעות מביטויים עולבים כלפי מי ששונה מא י תנו . צוותי החינוך בגני הילדים יחזקו ערכים של זהות אישית, ראיית מגוון הזהויות כנכס, פיתוח סקרנות להיכרות עם האחר, סובלנות, ניהול שיח מתוך הקשבה, מציאת המשותף וכבוד למפריד, בד בבד עם תקשורת מכבד ת . יעדים חינוכיים בגן הילדים: ילדי הגן יפגינו יחס מכבד ברמה המילולית וברמה ההתנהגותית למי ששונה מהם. ילדי הגן יימנעו מביטויי גזענו ת במהלך השיח בגן ומחוצה לו . ילדי הגן יפגינו יכולת שיח על מגוון זהויו ת ילדי הגן יכירו מנהגים של קבוצות שונות בחבר ה .

4.1.2 עבור הצוות החינוכי :

א. הצוות יקבל הכשרה בתהליכי פיתוח מקצועי בתחום 'חיים בשותפות ' ו 'חינוך נגד גזענות ', לרבות השתתפות בתרחישים במרכזי סימולציה לחינוך . הצוות ה חינוכי יקבל כלים להתמודד ות עם שאלות של הילדים לגבי זהויות שונות והערות ו תגובות פוגעניות.

ב. הצוות החינוכי יאבחן מתחים הנוצרים בגן על רקע שונות באוכלוסיית הילדים ויגבש מענים לכך בתוכנית החינוכית.

ג. ה צוות ה חינוכי יארגן את הסביבה החינוכית והאווירה בגן כך שיבטאו את הגיוון בחברה בישראל ויעודדו תגובה חיובית אליו. תיבנה סביבה מגוונת, בזיקה למוקדים שצוינו בסעיף 3, באמצעות הכנסת בובות מגוונות והכנסת ספרי לימוד וחומרי למידה המקדמים הכרה בשונות מתוך כבוד הדדי . חומרי למידה מתאימים פורסמו על ידי האגף ל גיל רך.

ד. הצוות החינוכי יציין את שבוע ה שיא ה ארצי בנושא 'חיים בשותפות'. בשנת תשפ"ג יחול שבוע השיא בשבוע ש ל כ"ו באדר - א ' בניסן, 19 במרץ - 23 במרץ. בשבוע זה יתקיימו פעילויות שונות, כגון למידה בנושא, תערוכ ו ת של יצירות ילדים בנושא במרחב הגן ובמרחב הציבורי, קירות הטרוגניים, וכן קיום מפגשים עם דמויות מקבוצות שונו ת .

ה. הצוות החינוכי יעמיק את מ עורבות ההורים בחשיפת הרקע התרבותי של משפחות הגן והקהילה. הורי הילדים יוזמנו להיות שותפים ב מהלכים פרטניים או רשותיים לקידום חיים בשותפות וחינוך נגד גזענות .

4.2. מהלכים ופעולות בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות

4.2.1 עבור תלמידים: בבתי הספר יושם דגש על גיבוש זהות עצמית, לצד היכרות עם המגוון החברתי בכיתה, בבית הספר ובחברה כולה. תשולבנה פעילויות המקדמות חינוך לחיים בשותפות ומיגור גזענות, חיזוק הזהות האישית ויכולת קבלת האח ר . בבתי הספר יתקיים ש יח על השווה והשונה בינינו, בדגש על הימנעות מביטויים עולבים כלפי מי ששונה מא י תנו . צוותי בתי הספר יחזקו ערכים של זהות אישית, ראיית מגוון הזהויות כנכס, פיתוח סקרנות להיכרות עם האחר, סובלנות, ניהול שיח בתוך הקשבה, מציאת המשותף וכבוד למפריד , בד בבד עם תקשורת מכב דת . דרכי הטיפול באירועי גזענות במערכת החינוך יהיו על פי הנכתב ב חוזר מנכ "ל אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון . יעדים חינוכיים בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והעל ־ יסודיים : תלמידי בתי הספר יפגינו יחס מכבד, ברמה המילולית וברמה ההתנהגותית, לשונה מה ם . תלמידי בתי הספר יימנעו מביטויי גזענו ת בשיח בין כותלי בית הספר ומחוצה לו . תלמידי בתי הספר יפגינו יכולות שיח על מגוון זהויו ת בחברה . תלמידי בתי הספר יכירו מנהגים של קבוצות שונות בחבר ה . הורי התלמידים יהיו שותפים במהלכים בית ספריים / רשותיים לקידום חיים בשותפות וחינוך נגד גזענות . 4 .2.2 בתי הספר יאבחנו את " מדד השותפות " הבית ספרי באמצעות ה שאלות החדשות שנכנסו ל סקרי ה אקלים, ובאמצעות הערכה פנימית , שמומלץ לעשותה על ידי שאלון מעמיק של הראמ"ה , אשר יעמוד לרשות בתי הספר החפצים בכך. השאלון והנתונים העולים ממנו נועדו לשימוש פנימי בית ספרי בלבד . תהליכי המדידה וההערכה ישמשו את בית הספר לצורך בניית תוכנית עבודה חינוכית בהתאם לנתוני בית הספר, כדי להגביר את השותפות ולמגר תופעות של גזענות.

4.2.3 במערכת גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית ) ניתן לבתי הספר תקציב חובה ייעודי לפעילויות המקדמות חיים בשותפות. אפשר להשתמש בתקציב לקידום שותפות בזיקה לאחד עד ארבעה מהמוקדים המצוינים לעיל בסעיף .3 ל צורך היוועצות אפשר לפנות לרפרנט המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים במחוז או לממונה מִנהל ה חברה ו ה נוער. פרטים ליצירת קשר מופיעים להלן בנספחים.

4.2.4 עבור הצוות החינוכי:

א. הצוות יכשיר את עצמו באמצעות השתתפות בתהליכי פיתוח מקצועי בתחום חיים בשותפות וחינוך נגד גזענות ל חיזוק הידע , הכלים ו תחושת המסוגלות בכל הנוגע לקיום שיח בנושאים שנויים במחלוקת, להתמודדות עם ביטויי גזענות ו ל קיום מפגשים עם קבוצות שונות בחבר ה . בכלל זה ישתתפו הצוותים בתרחישים במרכזי הסימולציה בחינוך . הצוות החינוכי יקבל כלים להתמודד עם שאלות של הילדים לגבי זהויות שונות והערות ו תגוב ות פוגעניות.

ב. הנהלת בית הספר והצוות החינוכי ישל ב ו את תחום ה 'חיים בשותפות' ב חזון הבית ספרי , ב תוכנית העבודה הבית ספרית, ביוזמות בית ספריות חדשות וב תוך פעילויות בית ספריות קיימות. להלן דוגמאות לפעילויות שונות שבתי הספר יוכלו לאמץ : א . למידה שיתופית במתכונת פנים אל פנים או מקוונת של קבוצות שונות . ב . מפגשי תלמידים מ זרמים וקבוצות שונ ות ו עידוד בתי ספר מכלל זרמי החינוך לפעול בתחום וליישם תהליכים ארוכי טווח. ג . פ יתוח כלים חינוכיים אפקטיביים להיכרות בין קבוצות שונות בחברה שלא באמצעות מגע ישיר בין הקבוצות . ד . השתתפות במודל "בתי ספר תאומים" או "צבר בתי ספר". שותפות בין בתי ספר השונים זה מזה, בזיקה לאחד המוקדים המופיעים לעיל בסעיף 3, אשר יקיימו יחדיו מודל של שותפות מכל סוג שהוא, כגון פעילויות לצוותי ההוראה, פעילויות לתלמידים, לימוד משותף, סיורים משותפים, אירועים משותפים וכיוצא באלה . מדריכי המטה לחינוך אזרחי וממוני חברה ונוער בכל מחוז יסייע ו בציוו ת ובבניית תוכניות משותפות . ה . ציון שבוע שיא ארצי בנושא 'חיים בשותפות'. בשנת תשפ"ג יחול שבוע השיא בשבוע ש ל כ"ו באדר- א ' ב ניסן, 19 במרץ-23 במרץ. בשבוע זה יתקיימו פעילויות שונות, כגון למידה בנושא, תערוכ ו ת של יצירות תלמידים בנושא במרחב הבית ספרי ובמרחב הציבורי, קירות הטרוגניים במסדרונות בתי הספר, הקרנת סרטים בנושא ושיח אחריהם ועוד, וכן קיום מפגשים עם דמויות מקבוצות שונו ת . כמו כן יהיה דיון בנושא 'חיים בשותפות וחינוך נגד גזענות' גם בימי לוח שונים במהלך השנה המזמנים דיון בנושא , כגון חגים , יום הזיכרון ליצחק רבין ז "ל, היום הבין־לאומי לסובלנות , י ום האחדות ו עוד . ו . קיום מפגשים, סיורים ולימוד משותף, בין צוותי בית הספר או תלמידים, עם צוותים או תלמידים מקבוצות שונות בחבר ה , בזיקה לאחד או יותר מארבעת המוקדים המופיעים לעיל בסעיף

3. להלן קישורים ל מסמך מודלים לקידום חיים בשותפות , ל מסמך מפגשים בחברה הישראלית ול חוברת קש"ר – קשב ושיח רב־תרבותי .

4.2. 5 בתי הספר י וזמנו להשתתף במהלכים לגיוון חדרי מורים וב תוכנית "חילופי מורים" ממלכתי דתי- ממלכתי , יהודי-ערבי-דרוזי-בדואי, ועוד , בהפעלת מִנהל עובדי הוראה.

4.2. 6 כדי להצליח בחינוך לשותפות הנוגע למוקד הלאומי המופיע לעיל בסעיף 3, ישקיעו בתי הספר בחיזוק ערבית ל דוברי עברית ועברית ל דוברי ערבית, בעיקר בערים מעורבות.

5. חינוך לשותפות במסגרת החינוך החברתי - קהילתי העיסוק בתחום 'חיים בשותפות' של החינוך ה חברתי-קהילתי ל תלמידים ו ל נוער יפעל כדרכו ליצירת רצף של אחריות ערכית ו חינוכית בתחום בין המסגרות הבית ספריות של החינוך החברתי הקהילתי ו של "ח וידיעת הארץ לבין המסגרות החוץ ־ בית ספריות של הרשות המקומית , אגפי חינוך ונוער והחברה האזרחית. להלן הצעות לפעילויות:

5.1 במסגרות החינוך הבלתי פורמלי ימשיכו מחלקות הנוער , תנועות הנוער ו ארגוני הנוער ברשויות המקומיות לחזק את הלכידות החברתית לצד פיתוח ה זהות ה עצמית וערכי ה מורשת ה ייחודיים. מסגרות ההגשמה - כפרי סטודנטים , גרעיני מחנכים , גרעינים תורניים, מכינות אופק, מתנ " סים , אגפי תרבות יהודית ועוד , ייתנו ביטוי לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות בתוכניות העבודה כערך מרכזי ב מעשה ה חינוכי, בתוך כדי דיון בערכים , ב תכנים חינוכיים, בפעילות חברתי ת ו ב מעורבות חברתית.

5.2 במסגרת של "ח וידיעת הארץ יעברו התלמידים סדנת מפגש תרבויות בארץ ישראל ויסיירו במקומות הממחישים רעיון זה . במסגרת התוכנית להתפתחות אישית ומעורבות חברתית קיימת הזדמנות להתמודד עם אתגרים חברתיים במשותף , ב שילוב בין חברות שונות , ליצירת סולידריות , שותפות גורל וערבות הדדית, שהם המנוף לחיים בשותפות . התלמידים יזהו ביחד את הצרכים במרחב הקהילתי המשותף ויפעלו בציר היזמות לקדם חיבורים .

5.3 מועצת התלמידים הארצית, המחוזית, הרשותית והבית ספרית תעלה את המודעות, באמצעות פעילויות הדרכה, פעילויות התנדבות, עריכת תחרויות ותערוכות מתחלפות בנושא. ו יובילו קמפיין ציבורי להסברה ולהכשרת לבבות .

5.4 קבוצות המנהיגות השונות יציינו ימי שיא ושבוע שיא ארצי בנושא 'חיים בשותפות'. בשנת תשפ"ג יחול שבוע השיא בשבוע ש ל כ"ו באדר- א ' בניסן, 19 במרץ-23 במרץ. בשבוע זה יתקיימו פעילויות שונות, כגון למידה בנושא, תערוכ ו ת של יצירות תלמידים בנושא במרחב ה חינוכי ובמרחב הציבורי, הקרנת סרטים בנושא ושיח אחריהם ועוד, וכן קיום הרצאות השראה ו מפגשים עם דמויות מקבוצות שונו ת .

5.5 גופי החברה האזרחית , בזירת החינוך החברתי והחינוך הבלתי פורמ לי , יעצימו את פעילותם השוטפת להגברת הערך "חיים בשותפות".

5.6 מחלקות החינוך ומחלקות הנוער ברשויות המקומיות יובילו פורום רשותי לעידוד שיתופי פעולה של מוסדות חינוך ו הנהגות הורים והמנהיגות הצעירה, בפעילויות של קירוב לבבות בין קבוצות שונות בחברה, בשיתוף ארגוני נוער ותנועות נוער , מלווה על ידי פיקוח מִנהל ח"ן. 5 .7 בחמ "ד , נוסף על כל אלה , יפעלו במסגרת יעד יש "י - יחד שבטי ישראל - להגברת החיבור בין קבוצות וזרמים שונים בתוך החמ "ד וכן בין זרמים שונים במערכת החינוך , ברצף ה גילי גני ילדים , יסודי ועל־יסודי .

5.8 באגף החברה הערבית יפעלו, נוסף על כל אלה , במסגרות בתוך החברה הערבית המגוונת וכן בחיבורים עם בתי ספר ומסגרות חוץ ־בית ספריות בין החברה היהודית והחברה הערבית , לכבוד הדדי וחיים במרחב משותף.

5.9 בחינוך החרדי יפעלו, נוסף על כל אלה , במסגרות בתוך ה חברה החרדית המגוונת וכן בחיבורים עם בתי ספר ומסגרות חוץ ־בית ספריות שאינן משתייכות לחברה החרדית, לכבוד הדדי וחיים במרחב משותף.

6. חינוך לשותפות במסגרת המוסדות להכשרת עובדי הוראה המוסדות להכשרת עובדי הוראה יחזקו את ה זהות ה עצמי ת ו את ערכי ה מורשת ה ייחודיים בקרב הסטודנטים להוראה. המוסדות להכשרת עובדי הוראה ייתנו ביטוי לחינוך לחיים בשותפות וחינוך נגד גזענות כערך מרכזי ב מעשה ה חינוכי.

6.1 המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה יטמיעו את החוזר לחיים משותפים וחינוך נגד גזענות במתווה הלימודים המחייב ויגבשו תוכנית עבודה מוסדית בנושא בהתאם לחוזר. הפעילות במוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה בתחום החיים בשותפות תהיה מלווה במחקר .

6.2 תוכניות הלימוד יכללו חשיפה לכל חלקי החברה הישראלית וייתנו ביטוי לכלל הקבוצות בחברה בישראל.

6.3 נושא החיים בשותפ ו ת ישולב בכלל מסגרות הלמידה של הסטודנטים , לרבות בתחומי הדעת ויכלול הקניית כלים להתמודדות עם גזענות בכיתה , פיתוח מיומנויות בין־אישיות , שיח רגשי ומיומנויות רפלקציה.

6.4 ההתנסות בהוראה תתקיים במוסדות חינוך מגוונים. לצד זה תהיה במהלך ש נות ההכשרה חשיפה של הסטודנטים לקבוצות שונות בחברה בישראל.

6.5 הסטודנטים ו המתמחים יתנסו במרכזי סימולציה בתרחישים בנושא חיים בשותפות וחינוך נגד גזענות.

6.6 נושא 'חיים בשותפות ומניעת גזענות' יקבל מענה בתהליכי הפיתוח המקצועי לסגל האקדמי וה מִנהלי, לרבות מנחי סדנאות ההתמחות .

6.7 אירועי גזענות יה י ו עילה לפני י ה לוועדת משמעת ואתיקה, ו המוסד להכשרת עובדי הוראה יגבש מענה לטיפול בהם.

7. חינוך לשותפות במסגרת הכשר ו ת לתפקידי ניהול , הדרכה , ייעוץ ופסיכולוגיה בתוכניות ההכשרה למנהלים ולמדריכים ובתוכניות ההכשרה לתפקידי ייעוץ ופסיכולוגיה ייכלל רכיב של ח יים בשותפות וחינוך נגד גזענות.

8. כתובת לצוותי החינוך ולאנשי המטה דרכי הטיפול באירוע גזענות במערכת החינוך יהיו על פי הנכתב ב חוזר מנכ "ל אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון . בכל הנוגע לגילויי גזענות כלפי עובדי המטה והמחוזות – אפשר לפנות לממונה המשרדי על מניעת גזענות במשרד החינוך , בהתאם להנחיות היחידה לתיאום המאבק בגזענות , במשרד המשפטים . נספח א' הצוות המחוזי להובלת נושא חיים בשותפות וחינוך נגד גזענות המחוז / המִנהל הצוות המחוזי הדרכה מטעם המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים הממונה על חינוך חברתי קהילתי במחוז ורפרנט ה מחוז לנושא 'חיים בשותפות' מחוז צפון

1. שלומית קורביארסקי טל פון : 050-6545483 Shlomitk2@gmail.com

2. אייצ 'ס-איתמר צ 'גאי טל פון : 052-5537559 avivrazy@gmail.com

3. יוסף בן חמו טלפון: 052-5584079 Yosib1@bamaale.ort.org.il דבורה בן ששון - ממונה סימה ברקת - רפרנטית טל פון : ‎ 054-6537008 ‏ simaba@sapak.education.gov.il מחוז חיפה טל שוורץ טל פון : 054-2288243 ainanilimili@gmail.com פטין בירני - ממונה טל שוורץ - רפרנטית טל פון : 054-2288243 Ainanilimili@gmail.com מחוז מרכז

1. מיכל נמני טלפון: 0545850002 michalnim@education.gov.il

2. גילה וייס טל פון : 0522241724 gilaweiss1964@gmail.com אילנית אביב שפרוט - ממונה אביבית קאץ - רפרנטית טל פון : ‎ 050-6288995 ‏ avivitka@education.gov.il מחוז תל אביב נעמי אופק טלפון: 050-5485528 nomy.arabic@gmail.com ורד פינקלשטיין – ממונה ורפרנטית טלפון: ‎ 050-6282219 ‏ veredfi@education.gov.il מחוז ירושלים מיה מושקוביץ שיש טלפון: 050-6942742 Miya84@gmail.com חווה אברבנאל - ממונה חגית לזר - רפרנטית טלפון: 052-8466763 hagitlazar74@gmail.com מחוז מנח "י מיה מושקוביץ שיש טלפון: 050-6942742 Miya84@gmail.com חווה אברבנאל - ממונה חגית לזר - רפרנטית טלפון: 052-8466763 hagitlazar74@gmail.com מחוז דרום

1. כפיר מורד טלפון: 058-4517197 kfirmoradd@gmail.com

2. רולא אלעטאונה טלפון: 052-3846172 Rulla.ata@gmail.com בתאל אליה סוויסה - ממונה נסי אברהמי - רפרנטית טלפון: 054-9908669 nessiav1@gmail.com המחוז החרדי הרב אלימלך פופר טלפון: 052-8117488 elikpo@education.gov.il יהודית ליבוביץ - מנחה ארצית 054-4653045 yhuditl@bezeqint.net המִנהל לחינוך התיישבותי קרן בוקובזה טלפון: 052-3103338 Kerenbokobza18@gmail.com ענת זמל - ממונה רונן בן ששון - רפרנט טלפון: 050-4202859 Ronenbensason@gmail.com המִנהל לחינוך דתי יוסף בן חמו טלפון: 052-5584079 Yosib1@bamaale.ort.org.il מיכל דא האן -סגנית מִנהל חמ"ד טלפון: ‎ 050-6283192 ‏ michaldah@education.gov.il שושי שפיגל - ממונה חינוך חברתי חמ "ד טלפון: ‎ 050-6282923 ‏ shoshishp@education.gov.il הצוות הארצי מטעם המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים טלפון דואר אלקטרוני תפקיד שם 050-6289268 danielaf@education.gov.il מנהלת המטה דנה פרידמן 054-5850002 michal.nimni@gmail.com מדריכה ארצית פיתוח מקצועי וחיים משותפים מיכל נימני 054-9103904 Siham.1970@gmail.com מדריכה ארצית חברה ערבית סיהאם עטאללה 050-7704474 sufyan_ey@walla.com מדריך ארצי חברה ערבית סופיאן עיאדאת 050-7725837 enasameen@gmail.com מדריכה ארצית חברה ערבית אינאס פרוגה 052-8925446 Iris_hager@walla.com מדריכה ארצית בנושאי חינוך אזרחי איריס הגר 052-5013366 idit.court@gmail.com מדריכה ארצית מרכזים דמוקרטיים, מרכזי הדרכה בבתי המשפט עידית לטמן בכר 054-8151617 yossibar@education.gov.il מדריך תקשוב ארצי יוסי ברק הצוות הארצי מטעם מִנהל חברה ונוער טלפון דואר אלקטרוני תפקיד שם 050-6282923 shoshishp@education.gov.il ממונה ארצית חינוך חברתי - קהילתי ח "ן וחמ "ד שושי שפיגל 050-6282513 elish@education.gov.il מנהל אגף של "ח וידיעת הארץ אלי שיש 050-6288906 kerenzi@education.gov.il ממונה ארצית חברתי - קהילתי תנועות נוער וארגוני נוער וש"ש קרן ליפשיץ 054-4706033 michalisra@education.gov.il מדריכה ארצית מנהיגות צעירה ומועצות תלמידים ונוער מיכל ישראלי 050-6283190 ritbr@education.gov.il ממונה חברתי - קהילתי קהילה ו הגשמה אירית ברוק 050-6282384 ritbr@education.gov.il ממונה חברתי - קהילתי ארצי אגף חברה ערבית עלי הייכל הממונה המשרדי נגד גזענות: עו"ד איל רק, טלפון: 0506282853, מייל: eyalrak@education.gov.il נספח ב' תובנות שעלו מתהליך שיתוף ציבור שבו השתתפו כ- 60,000 איש