מעבר בתי הספר היסודיים לניהול עצמי: עקרונות המדיניות ומודל היישום

1. ה רקע , ה רציונאל , ה תפיסה ה רעיונית , הנחות היסוד והחזון

1.1. רקע ורציונאל

1.2. ה נחות יסוד בתפיסת הניהול העצמי

1.3. מטרות בתי ספר בניהול עצמי

1.4. חזון הניהול העצמי

1.5. מינהלת בתיה " ס בניהול עצמי

1.6. כללי

1.7. היסודות הניהוליים-פדגוגיים של בתי ספר בניהול עצמי

1.8. גבולות הסמכות של בתי ספר בניהול עצמי

1.9. הוועדה המלווה הבית ספרית : מתווה ועקרונות

2. מודל התקצוב והמודל התפעולי של בתי הספר בניהול עצמי

2.1. כללי

2.2. חלק א ': מודל התקצוב לבתי ספר בניהול עצמי

2.3. חלק ב : המודל התפעולי – הרשות המקומית כתאגיד מרכז

3. נספחים נספח א ' - ה תפוקות ה מצופות מבתי ספר בניהול עצמי נספח ב ' - מערך ההכשרה , הליווי והפיתוח המקצועי במעבר לניהול עצמי נספח ג ' - מפרט נ ו הלי עבודה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי נספח ד ' - תחומי אחריות המועברים לבתי ספר בניהול עצמי נספח ה ' - מודל כלכלי לניהול עצמי של בתי ספר יסודיים ( ה תשע " ח ) נספח ו ' - פורמט אישור רשותי – תקציבי בתי הספר נספח ז ' - מתווה היישום למעבר בתי הספר לניהול עצמי

1. ה רקע , ה רציונאל , ה תפיסה ה רעיונית , הנחות היסוד והחזון

1.1. רקע ורציונאל בתי הספר בעולם בכלל וב ישראל בפרט מתמודדים עם אתגרים רבים ומורכבים . מנהלי בתי הספר וסגלי החינוך נדרשים לעמ ו ד במטרות וביעדים , לשפר את האקלים החינוכי , לטייב את איכותם של תהליכי הלמידה, לשפר את ההישגים הלימודיים ו לעמוד בסטנדרטים ארציים ובי ן- לאומיים . ל אור המורכבות ה קיימת נדרשת אחריותיות ( Acountability ) של מנהלי בתי הספר למימוש אחריות זו ומוגדרים מחדש התנאים והסמכות המאפשרים שיקול דעת וקבלת החלטות. בהתבסס על מחקרים ו על ניסיון מצטבר במדינות רבות, הגישה הרווחת כיום היא כי מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר תוך העברת ה משאבים אליהם , לצד מיסוד אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון, עשויים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים, לטיוב האקלים החינוכי ולהשבחת תרבות הניהול והלמידה מ כמה טעמים מרכזיים : בית הספר ידע לזהות טוב יותר את הצרכים המקומיים ול תת להם מענים ( דיפר נ ציאליים , מתפתחים ובזמן אמת ); אוטונומיה גדולה יותר תגביר את המוטיבציה ואת תחושת המסוגלות של הגורמים המעורבים ; איגום המשאבים ו ה אוטונומיה התקציבית יאפשרו ייעול והקצאת משאבים בהלימה גבוהה יותר למטרות הפדגוגיות של בית הספר ; הרחבת הסמכות לצד אחריות ומחויבות יאפשרו לבית הספר להשיג את מטרותיו ולממש את ייעודו . הניהול העצמי על מאפייניו , על תפיסתו ועל משאביו מ זמן הזדמנות למינוף בתי הספר ויוצר תנאים המגבירים את סיכויי הצלחתו לשיפור הישגיו ו האקלים החברתי והחינוכי שלו , למימוש הפוטנציאל היצירתי של הצוות ולעמידה בסטנדרטים הנדרשים . התכנית למעבר בתי הספר לניהול עצמי מיושמת באופן הדרגתי החל משנ ת הלימודים ה תשע " ב בכלל בתי הספר היסודיים הרשמיים בישראל ( מעל 1,6 60 בתי " ס ). כ -560 בתי ספר יסודיים הוכרו בתחילת שנות ה-2,000 כבתי ספר בניהול עצמי , ו חלק מהפרמטרים המפורטים ב חוזר זה כבר מיושמים בהם הלכה למעשה . תכנית המעבר של בתי הספר היסודיים לניהול עצמי כוללת החלה הדרגתית של מודל הניהול העצמי בחוזר זה, הן על בתי הספר שטרם עברו לניהול עצמי והן על 560 בתי הספר שכבר עשו זאת . בשנת הלימודים ה תשע " ב החל יישום המעבר לניהול עצמי כפיילוט בקרב כ -160 בתי ספר במחוזות ת ל אביב וחיפה . ב ה תשע " ג ה תרחב המעבר לניהול עצמי למהלך ארצי במחוזות ת ל א ביב , חיפה , ירושלים וצפון , ו כלל כ -500 בתי ספר . ב ה תשע"ד פעלו כ-1,000 בתי ספר יסודיים במסגרת מדיניות הניהול העצמי . משרד החינוך מבקש להשלים עד סוף שנת לימודים התשע"ה את ההצטרפות של כלל הרשויות המקומיות ובתי הספר היסודיים לניהול ה עצמי . כל רשות מקומית ה מצטרפת לניהול העצמי מחויבת לחתום עם משרד החינוך על " מסמך ההבנות למעבר בתי הספר לניהול עצמי " המעגן ומסדיר את התחייבויות המשרד , הרשות המקומית ובתי הספר במעבר לניהול עצמי בהיבטים הכלכליים - תפעוליים ( להלן : " מסמך ההבנות " ). אפשר למצוא חומרים כגון " תלקיט המדיניות " ו " מסמך ההבנות " , כלים למנהלי בתי הספר ולרשויות המקומיות, מידע על הכשרות ועל כנסים וימי עיון, חומרים שפותחו, כלי לבניית " תכנית עבודה מקושרת משאבים" ועוד , באתר " או " ח ", " בתי ספר בניהול עצמי ", http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi .

1.2. ה נחות יסוד בתפיסת הניהול העצמי

א. צוות בית הספר מכיר את צורכי תלמידיו ואת אוכלוסייתו באופן מעמיק: בהינתן לצוות מרחב אוטונומי , משאבים מגוונים , כלים מתאימים והכשרה מתאימה , ידע צוות בית הספר להתאים את אמצעי ההוראה לצורכי התלמיד באופן מיטבי .

ב. צורכי התלמידים משתנים : נדרשים גמישות וידע בהתאמת תכנית ההוראה לצרכים המשתנים של התלמידים . העברת אוטונומיה ומשאבים לרשות בתי הספר עשויה לצמצם נוקשות מינהלית וסחבת בירוקרטית ולשפר משמעותית את יכולת התגובה של בתי הספר לצרכים המשתנים של התלמידים .

ג. הרחבת האוטונומיה הפדגוגית , הניהולית והכלכלית תורמת להעצמתם של המנהלים והמורים , מעמיקה את מקצועיותם ומגבירה את תחושת השייכות , המחויבות , המסוגלות והאחריות שלהם.

ד. קיים קשר הכרחי בין סמכות ומרחב שיקול דעת לבין אחריות : מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר מאפשר גם לדרוש מהם להיות אחראים ומחויבים לתוצריהם החינוכיים בפרט ולתוצאות החלטותיהם ומעשיהם בכלל.

ה. איגום המשאבים והאוטונומיה התקציבית מ אפשר ים הקצאת משאבים יעילה יותר, בהלימה למטרות הפדגוגיות של המוסד החינוכי : היכולת של המוסד החינוכי לתכנן ולנהל בגמישות את משאביו מאפשרת לו מתן מענה יעיל ומדויק לצרכיו וליעדיו. העמדת המשאבים לניהולו של בית הספר מאפשרת מתן מענה מהיר יותר, תוך הפחתת בירוקרטיה, סחבת ועלויות ניהול מיותרות.

1.3. מטרות בתי ספר בניהול עצמי

א. חיזוק החינוך הציבורי

ב. יצירת תרבות ארגונית המאפשרת מענה דיפרנציאלי לצורכי תלמידים, קיום למידה משמעותית ו העלא ת רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים

ג. הבטחת רווחתם הלימודית , הרגשית והחברתית של התלמידים ומתן מענה מיטבי לצרכי ו הייחודים של כל תלמיד

ד. השבחת הניהול של בתי הספר בכלל ו של התחום הפדגוגי בפרט

ה. הגברת ה מודעות של הנהלות בתי הספר ל היותן אחראי ות ומחויב ות לתפוקות ולתוצאות , תוך שימוש מושכל במשאבים שהועמדו לרשות ן כדי להשיג את מטרותיה ן

ו. הרחבת מעגל השותפים הפועלים לקידום החינוך בבתי הספר והמעורבים בו .

1.4. חזון הניהול העצמי • בתי הספר בישראל פועלים במרחב גמישות, ומממשים את הסמכות הניתנת להם לקבל החלטות בכל הקשור לתכנון, ל ביצוע ו ל מימוש של התהליך החינוכי בבית הספר. כל זאת במסגרת מטרות, יעדים וסטנדרטים הנקבעים ומבוקרים על ידי מערכת החינוך הממלכתית. • התרבות הארגונית וההוויה בבתי הספר מבטאות מיקוד שליטה פנימי, העצמה אישית ומקצועית – בכל רמות הארגון – ואחריותיות (אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון). • התשתית הערכית של מערכת החינוך, בכל רבדיה, מבוססת על אמון, על יושרה ו על כבוד הדדי – ברמת השיח וברמת ההתנהגות. • במערכת היחסים בין ה מטה, ה מחוז, ה רשויות ה מקומיות ובתי הספר מתקיים שיח של שותפות: בי ת הספר הוא מוקד לקבלת החלטות ואחראי לתוצאות. המטה, המחוז והרשויות המקומיות יוצרים את התנאים המיטביים להצלחת בית הספר ואת המרחב המאפשר זאת .

1.5. מינהלת בתיה " ס בניהול עצמי בעקבות החלטת הממשלה מיום

13.3.2011 להרחבה ולהעמקה של מעבר בתי הספר לניהול עצמי הוקמה במינהל הפדגוגי מ י נהלת בתי ספר בניהול עצמי . ייעודיה של המינהלת הם כדלקמן: • הגדלת מרחב הסמכות והגמישות בקבלת החלטות של בתי הספר בהיבטים הפדגוגיים, הניהוליים והכלכליים, לצורך מימוש האחריות החינוכית של בית הספר • פיתוח מיקוד שליטה פנימי, העצמה ואחריותיות בהתנהגות ובתרבות הארגונית של בתי הספר, בכל רבדיו (מנהל, צוות, תלמידים) • הטמעה והפנמה של ערכי אמון, יושרה וכבוד הדדי במערכות היחסים בין משרד החינוך, הרשות המקומית ובתי הספר ובמרחב הארגוני - חברתי בבתי הספר • יצירה, העמקה וביסוס של האחריות והמחויבות של משרד החינוך והרשויות המקומיות להעברת סמכויות ומשאבים לבתי הספר ולהבטחת מרחב הגמישות של הם • פיתוח תפיסה, ידע ועקרונות פעולה ייחודיים ומובחנים בכל הקשור ליישום הניהול העצמי בישראל וליצירת מודל אפקטיבי של ניהול עצמי כבסיס ללמידה ו ל התנהלות של המערכת כולה. המודל הניהולי - פדגוגי של בתי ספר בניהול עצמי לקידום למידה משמעותית , להעלאת רמת ההישגים הלימודיים ולהשבחת האקלים בבית הספר

1.6. כללי כל ארגון מכוון להגשמת מהותו בהתאם ליעדים ולמטרות שהגדיר . מערכת החינוך ב כלל , ובתי הספר בפרט , הם ארגונים שייעודם ומהותם המרכזי ים ה ם חינוך, הוראה ולמידה . מרחבי הגמישות והמשאבים ה עומדים לרשות בית ה ספר בניהול עצמי מופנים לקידום מהות וייעודים אלו. בתרשים שלהלן מוצג המודל ה ניהולי- פדגוגי למימוש הניהול העצמי . התרשים מתייחס לתשומות, לתהליכים ולתוצאות שבעזרתם יוכלו בתי הספר להגשים את המטרות .

1.7. היסודות הניהוליים-פדגוגיים של בתי ספר בניהול עצמי התפיסה הניהולית - פדגוגית של בתי ספר בניהול עצמי מושתתת על 6 יסודות מרכזיים ה מרכיבים תפ יסה מערכתית כוללת . היסודות השונים משיקים זה לזה , משולבים זה בזה ו משלימים זה את זה . להלן תיאור היסודות השונים, וכן פירוט כלים וביטויים למימוש ם :

א. יסוד 1: מיקוד שליטה פנימי בית הספר בניהול עצמי פועל כמוקד לקבלת החלטות . בית הספר מגבש לעצמו חזון ותפיסת עולם חינוכית , גוזר מתוכ ם מטרות ויעדים , מאתר ומגדיר צרכים ומפנה אליהם את המשאבים המתאימים , ו מחליט על אופן ניצול המשאבים לצורך קידום התלמידים בהיבטים הלימודיים , הרגשיים והחברתיים . מיקוד ה שליטה ה פנימי מחייב את בתי הספר לפתח מומחיות בתחומים שונים ולפעול כארגון אינטליגנטי , גמיש ומגיב , בהתאם לצרכים שזיהה . כלים וביטויים למימוש היסוד • חזון ותפיסה חינוכית : לבית הספר יש חזון ותפיסה חינוכית המשקפים את תמונת העתיד הרצויה של

ו. • סדרי עדיפויות ויעדים ברורים : לבית הספר סדר עדיפויות ויעדים ברורים, ארוכי טווח וקצרי טווח , הנגזרים מתוך החזון . • תכנית עבודה מקושרת -משאבים: לבתי הספר יש תכנית עבודה מקושרת-משאבים שגובשה בשיתוף ובשותפות עם המורים ועם צוות העובדים . • שיתוף ושותפות בקבלת החלטות : לבית הספר יש תשתית ארגונית של שיתוף ושותפות בקבלת החלטות. • גמישות פדגוגית : בית הספר מאפשר גמישות פדגוגית, בין השאר בתחומים הבאים (ראה פירוט במסמך "הגמישות הפדגוגית: פנים רבות לה" באתר בתי ספר בניהול עצמי, בכתובת http://www.edu.gov.il/ ): - גמישות בהקצאת שעות ההוראה : גמישות בייעוד שעות הלימוד המחייבות ( בהתאם ל הנחיות ה מפורטות במסמך " הגמישות הפדגוגית " המוזכר לעיל) - גמישות באופן חלוקת שעות ההוראה לאורך השנה : גמישות ב דרך השימוש בשעות ההוראה במהלך השנה באופן ש תת אפשר למידה ממוקדת זמן - אוטונומיה בפיתוח ו ב הפעל ה של תכניות ה ה עשרה : אוטונומיה בפיתוח ובהפעלה של תכניות ייחודי ו ת , ה מבטאת את התפיסה החינוכית של בית הספר ו את מאפייניו הייחודיים ; יכולת לבחור להרחיב תכניות קיימות ו / או להעמיק בהן על בסיס תכנית לימודים רשמית ושעות ליבה , לרבות הקצאת משאבים שיאפשרו פיתוח , הפעלה והערכת אפקטיביות של התכני ו ת לאור המטרות שהוצבו - גמישות בהרכב קבוצות הלימוד : גמישות ביצירת המבנה וההרכבים של קבוצות למידה משתנים בהתאם לצורכי התלמידים, לנושאים ולתנאים שבית הספר מסוגל לייצר - יצירת תנאים מתאימים ללמידה : אוטונומיה פנים - בית - ספרית ביצירת התנאים ללמידה שיאפשרו ל תלמידים להתקדם בהלימה לסגנונות הלמידה ולצרכים הייחודיים , בין היתר על ידי התאמת שיטות ההוראה לסגנון הלמידה , רכישת חומרי למידה , הפניית משאבים לפיתוח סביבות למידה ו העסקת כוח עזר לתלמידים בעלי קשיים - ג מישות כלכלית ותפעולי ת: לרשות בית הספר עומדים משאבים זמינים ( סל תלמיד ) ומנגנון תפעולי המאפשר גמישות בייעוד המשאבים , כפי שמפורט ומוסבר בפרק 3 להלן.

ב. יסוד 2: האצלת סמכויות והעצמה בבית ספר בניהול עצמי מתקיימים תהליכים שנועדו להעצים את מנהל בית הספר ואת צוותו, כמי שאחראים על התכנון, על תהליכי קבלת ההחלטות ועל התוצרים החינוכיים. מנהל בית הספר בניהול עצמי הו א מנהיג המפנה את מיטב מרצו וזמנו לקידום יעדים פדגוגיים בבית הספר , מוביל תפיסה של מחויבות ואחריות , מזהה את הפוטנציאל היצירתי של ההון האנושי ואת ערך השותפות עם הקהילה ומניע את בית הספר, יחד עם שותפיו, למימוש ייעודו של בית הספר בעזרת הסמכויות שהוענקו לו. בית הספר בניהול עצמי מאמץ גישה ביזורית , משתפת ומ עצימה: לצוות בית הספר מוענקים סמכויות ומרחב גמישות מוגדר המאפשרים לו לממש את מחויבותו לקידום מטרות יו . גישה זו באה לידי ביטוי בתרבות הארגונית , ו היא משפיעה על כלל רכיבי הארגון , על מסגרות הפעולה שלו , על תהליכי קבלת ההחלטות ו על ניהול המשאבים העומדים לרשות בית הספר . ביזור הסמכויות שביסוד הניהול העצמי מחייב בנייה מחודשת של מערכות היחסים בין גורמי הסמכות לבין בית הספר על כל היבטיו . מנהיגות בית הספר היא גורם מפתח בהקשר זה . מנהיגות מוצלחת מתאפיינת ברמה גבוהה של מודעות עצמית ו של מיקוד שליטה פנימי , ביכולת להציב חזון ויעדי התפתחות, לקבל החלטות מושכלות באשר לעדיפויות ולקדימויות, לפענח מצבים ולפתור בעיות ולראות ב באי בי ת הספר שותפים טבעיים ורצויים לפיתוח ולשיפור מתמידים ו ב יכולת ליצור קשרי גומלין חיוביים עם מערכות חוץ - בית - ספריות . כלים וביטויים למימוש היסוד • תשתית ארגונית המבטאת שותפות : המערך הארגוני של בית הספר פועל באופן שיטתי ורציף כ תשתית לשיתוף ולשותפות בתהליכי ייזום, תכנון וקבלת החלטות ובתהליכי הערכה ובקרה. • מרחב גמישות וסמכות לבעלי ה תפקידים בבית הספר : בית הספר מגדיר בבירור את התפקידים , את מרחבי הגמישות ואת הסמכויות לצד הגדרת האחריות והמחויבות של בעלי התפקידים ב בית הספר . • גמישות תקציבית לצוותי ה עבודה בבית הספר לצרכים שוטפים ולצ ו רכי פיתוח : בבית הספר ניתנת אפשרות לבעלי תפקיד י ם להפנות משאבים באופן גמיש ודינמי לצורך מתן מענה לצרכים שונים ומשתנים . • עידוד יזמות חינוכיות : בית הספר מעודד יצירתיות, חדשנות והעזה בקרב התלמידים והמורים, וקיימים בו מנגנונים בית - ספריים המעודדים פיתוח יזמות חינוכיות ייחודיות של מורים מעוגנות תקציב . • ניהול כוח אדם בהלימה ל " אופק חדש : בית הספר מממש סמכויות לתמרוץ ולניהול כוח האדם בהיבטים האלה: קבלת עובדי הוראה וכוח עזר לעבודה בבית הספר ; פיתוח אישי ומקצועי, הערכת עובדי הוראה, ניהול הליך של מתן קביעות למורים ; ייזום וניהול הליך פיטורין פדגוגיים ; איתור , המלצה והפניה של מורים בעלי פוטנציאל ניהולי לקורסי הכשרה ניהוליים ; המלצה ע ל מורים לתפקידי הדרכה פנים - בית - ספריים .

ג. יסוד 3: בית ספר כארגון לומד ב בית ספר בניהול עצמי קיים מערך למידה פנים - בית - ספרי המשמש תשתית להתפתחות מקצועית, אישית וארגונית. בית ה ספר עוסק בלמידה ארגונית מתמשכת , מטפח תרבות של צמיחה, שאיפה להתמקצעות, מומחיות וחתירה להתפתחות ולשיפור מתמידים. היותו של בית הספר ארגון לומד הוא גם חלק ממימוש היסוד של מיקוד שליטה פנימי. כלים וביטויים למימוש היסוד • קיום מסגרות למידה פנים - בית - ספריות : בית הספר מפעיל פרקטיקה של קהילה לומדת ש נעשה בה שימוש ב ידע המשותף והמעשי של המורים . המורים דנים באופן שיתופי בעבודתם , מנתחים אירועי הוראה , בוחנים עדויות בדבר היחס והקשר בין עבודתם ל בין למידת התלמידים והישגיהם , בוחנים כיוונים חדשים לשיפור ההוראה של המורים והלמידה של התלמידים , מפתחים ידע חדש על בסיס התנסותם ומנסחים תובנות בדבר הקשר בין עבודתם ל בין הישגי התלמידים • קיום השתלמויות להתפתחות מקצועית בהתאם לצורכי בית הספר: בית הספר מבנה ו מ קיים את ההשתלמויות הבית - ספריות על פי בחירתו , בהתאם לצרכים ש הוא מזהה ובהלימה למתווה לפיתוח מקצועי שגובש במסגרת ה רפורמ ה " אופק חדש " . בית הספר מקבל תקציב פיתוח מקצועי בית - ספרי לניהולו ולשימושו , והוא אחראי לגייס את הגורמים המקצועיים לצורך קיום ההשתלמות וההתפתחות המקצועית . • שימוש ב " שובר הדרכה " : בית הספר משתמש ב שובר ה הדרכה בהתאם לצרכיו ו ל שיקול דעתו . בית הספר בוחר את תחום ההדרכה , את היקפה ו את אופן הפעלתה , על פי דגם ההדרכה המפורט ב " מסמך המתנ " ה " . • קיום מערך תמיכה , חונכות וליווי למורים : בית הספר מפנה משאבים לתמיכה ב מורים הזקוקים למענה מיוחד ו ל ליוו י; לדוגמה : - משאבים פנימיים , כגון שימוש במומחיות קיימת בתוך בית הספר לשיפור כלל עבודת המורים - משאבים חיצוניים , כגון היעזרות ב מומח י תוכן או ב יוע צים ארגוני ים למתן ייעוץ מקצועי או ארגוני לקבוצת מורים בפיתוח תכנית ייחודית . • הפניית משאבים לפיתוח תנאים מתאימים ל הוראה ולטיפוח סביבה פיזית ולימודית : בית הספר מפנה משאבים לטיפוח תנאים מתאימים ל הוראה וללמידה , כגון עמדות עבודה אישיות , עמדות מחשב ועוד. • קבלת ליווי של יועץ ארגוני ויועץ כלכלי : במסגרת מעטפת התמיכה והליווי ה ניתנת לבתי ספר בניהול עצמי יוכל בית ספר לצרוך בשנת המעבר לניהול עצמי שירות ליווי של יועץ ארגוני ויועץ כלכלי המסייעים לבית הספר בתהל י כי המעבר לניהול עצמי .

ד. יסוד 4: אחריות , מחויבות ומתן דין וחשבון (" אחריותיות "- Acountability ) הניהול העצמי מצמצם את הפער בין הסמכות לאחריות ומדגיש את אחריות ב י ת הספר ל השגת מטרותיו ולמינהל תקין. לשם כך אנו מרחיבים את האוטונומיה ואת הסמכות הניתנות ל בית הספר . עם זאת, הגדלת האוטונומיה והסמכות כשלעצמן אינה מספיקה כדי לחולל את השינוי. השימוש ההולם והראוי בהן הוא שיאפשר לבית הספר לשפר את התהליכים ואת התוצרים החינוכיים. כלים וביטויים למימוש היסוד • אימוץ גישה תוצאתית : בית הספר מאמץ גישה תוצאתית שבמסגרתה הוא מ כוון את הפעולות ו את התהליכים לתפוקות ולתוצאות המצופות : התוצאות והתפוקות נמצאות בראש התהליך , ו הפעולות מכוונות להשגתן . • קיום מנגנוני הערכה ומעקב בצמתים מתוכננים : בית הספר מקיים הערכה מעצבת , הנעשית במגמה ברורה וממוקדת לשפר את התהליכים , את התוצרים ואת הקצאת המשאבים , וכן מקיים הערכה מסכמת של התכניות המופעלות בנקודות זמן שהוגדרו , בוחן את התשומות מול התוצרים ומקבל החלטות להמשך . • קיום תהליכי קבלת החלטות מבוסס ות משוב ונתונים : בית הספר מסיק מסקנות, מגבש כיווני פעולה אפשריים ומקבל החלטות על בסיס נתונים ה נאס פים ומעובד ים באופן שיטתי . בבית הספר מתקיימים תהליכי משוב פנימי לגבי תכניות פדגוגיות ומ י נהליות המופעלות בו . תהליכי המשוב בנויים מתהליך הערכה מעגלי וקבוע הכולל שלבי תכנון , איסוף נתונים ועדויות , לימוד , פירוש , ניתוח והבנה של הממצאים , ולבסוף הסקת מסקנות מעשיות וגיבוש כיווני פעולה להמשך . • אישור תכנית עבודה מקושרת משאבים בפני ועדה מלווה בית ספרית : בית הספר מ ציג ומאשר בפני ועדה מלווה בית - ספרית תכנית עבודה מקושרת משאבים טרם פתיחת שנת הלימודים, ובהמשך שנת הלימודים מציג בפני הוועדה את התכנון מול הביצוע. בית הספר נדרש לה תייחס בהצגת התכנית לתשומות , לתהליכים ולתוצרים המצופים . הוועדה המלווה משמשת גם מסגרת להכוונה , ל התייעצות ו ל פתרון בעיות ( הרחבה על ה ו ועדה המלווה – ראה בהמשך).

ה. יסוד 5: פיתוח יחסי בית ספר - סביבה בית ה ספר בניהול עצמי פועל כמערכת פתוחה , ער לתרבות המקומית ולמאפייני האוכלוסייה והסביבה ש הוא פועל בה , קשוב לצורכי הקהילה ולפוטנציאל הקיים בתוך בית הספר ומחוצה לו , פועל למימוש הפוטנציאל הקיים ו לקידום ו ל שיפור בית - ספרי . בית הספר ממצב את עצמו כ מוקד חינוכי בקהילה . הרחבת הסמכות והאצלתה לבתי הספר מחייב ו ת בחינה מחודשת של הקשרים בין כל הגורמים הפנימיים והחיצוניים המשפיעים על בית הספר : ה רשויות ו ה מנהל , ה מנהל ו ה סגל של ו , ה מפקח ומנהליו ועוד . הגברת האמון ובניית תשתית ערכית של שקיפות , יושרה ואמון הם מצע הכרחי לבית ספר בניהול עצמי . כלים וביטויים למימוש היסוד • גיבוש קהילה בית - ספרית : בית הספר מגבש קהילה בית - ספרית הכוללת גורמים שונים ובעלי עניין בסביבה ש בית הספר פועל בה ו ה מ ייצג ת את המגוון האנושי במקום . • גיבוש מסגרות בית - ספריות לשיח : בית הספר מגבש מסגרות ליצירת דיאלוג ושיח עם השותפים בקהילה . במסגרות אלו מעלים סוגיות מחיי בית הספר , בוחנים כיווני פעולה לקידום השאיפות והמטרות של בית הספר ו מפעילים קבוצות הטרוגניות , בעלות זוויות ראי י ה שונות , לקידום מטרות בית הספר . • בית הספר כמוקד חינוכי בי י שוב : בית הספר תופס את עצמו כמרכז חינוכי , ולכן הוא שותף , תורם ומשפיע בנושאים חינוכיים ביישוב . • טיפוח שותפויות ויזמות : בית ה ספר בוחר גופים שונים ההולמים את רוח ו והעשויים למנף ולשרת את צרכיו ו מ תקשר ע ם גופים אלה, יוזם התקשרויות ושותפויות עם גורמים שונים בקהילה הן לצורך הגדלת המשאבים של בית הספר והן לצורך שיתוף ידע , ו מג ייס משאבים ממקורות נוספים , כגון תרומות , הכנסות ממיזמים , תקורה מדמי השכרת מבנים ועוד – והכול כדי להגדיל את האיתנות הכלכלית של בית הספר ו לאפשר יתר גמישות בהקצאת משאבים נוספים להשגת המטרות שהציב לעצמו .

ו. יסוד 6: ניהול מושכל של משאבים בית הספר בניהול עצמי מתכנן ומנהל את המשאבים העומדים לרשותו באופן שיקדמו בצורה המיטבית את יעדיו. בית הספר מאתר ומאגם את כלל המשאבים היכולים לשמש אותו במימוש יעדיו ובמתן מענה לצרכיו, מתכנן ומקצה אותם באופן מיטבי על פי ייעודם ויתרונם היחסי, מנהל אותם בחיסכון וביעילות, מבצע מעקב ובקרה תקופתיים לטיוב הקצאת המשאבים ויוזם פעולות להגדלת משאביו. כדי לאפשר לבית הספר לנצל ביעילות את משאביו ולהשתמש בתקציבים כמענה לצרכים בזמן אמת מתבצע איגום של המשאבים השונים המוקצים לבתי הספר ממקורות שונים , ואלו מועברים ישירות לבתי הספר באמצעות מודל ההקצאה " סל תלמיד " . הקצאת הסל מתבצעת על פי נוסחה שקופה , שוויונית ודיפרנציאלית , ה מבטיחה את העמקת יסודות השוויון בין בתי הספר . כלים וביטויים למימוש היסוד

א. בניית תמונה תקציבית ואיתור משאבים ואיגומם: בית הספר מאתר ומגבש תמונה של כלל המשאבים העומדים לרשותו, לרבות כוח אדם מינהלי ופדגוגי, שעות הוראה פרונטאליות ופרטניות, שעות צוות (לפיתוח ולהדרכה), ימי הדרכה, תקציב "סל תלמיד" ועוד, כדי להקצות את המשאבים באופן מושכל ולמנוע כפילויות.

ב. תכנון תקציבי המבטא את סדרי העדיפויות בתכנית העבודה: בית הספר מתכנן ומציג את הקצאת המשאבים טרם פתיחת שנת הלימודים, ובונה תקציב מאוזן בהלימה למשאבים, במכוונות להשגת יעדיו ולאיתור הצרכים הבית- ספריים ובהתאם ללמידה מהעבר לגבי התמונה התקציבית ועלויות התפעול השונות. כמו כן בית הספר מתכנן ושומר יתרות תקציביות למיזמים ארוכי טווח.

ג. חיסכון ויעילות : בית הספר בודק עלות מול תועלת, מתכנן פעולות יזומות לחיסכון במשאבים, חוסך בהוצאות תפעול לטובת הוצאות חינוכיות ומשמר וממחזר משאבים קיימים.

ד. מעקב ובקרה : בית הספר עושה שימוש תקופתי מושכל בדוחות הביצוע ובדוחות הכספיים שלו כדי לקבל החלטות ולבצע התאמות תוך כדי שנת הלימודים ולקראת השנים הבאות. בין יתר המנגנונים למעקב ולבקרה קיים מאגר מידע כספי לבתי הספר בניהול עצמי שבאמצעותו בתי הספר והרשויות המקומיות יכולים לצפות בדוחות כספיים בממשק אינטרנטי.

ה. גיוס משאבים והגדלת הכנסות: בית הספר פועל להגדלת התקציב, ומזהה ומממש הזדמנויות לשיתופי פעולה עם גורמים נוספים בקהילה המניבים הכנסות נוספות.

1.8. גבולות הסמכות של בתי ספר בניהול עצמי בד בבד עם הגדלת המרחב האוט ו נומי בתי ספר בניהול עצמי פועלים במסגרת מדיניות ממלכתית ומחויבים להנחיות משרד החינוך , ה מגדירות את גבולות הסמכות והאוטונומיה של בתי ה ספר . בית ספר בניהול עצמי מחויב לפעול על פי ההנחיות בתחומים האלה : • על בית הספר לפעול על פי תכנית הלימודים הממלכתית הרשמית. • על בית הספר לפעול על פי חוקי החינוך , התקנות, הוראות חוזרי המנהל הכללי ונוהלי משרד החינוך . • עליו להעסיק כוח האדם על פי הסכמי העבודה עם ארגוני המורים או עם ארגוני עובדים אחרים ( על פי העניין ) ועל פי הנחיות המנהל הכללי של משרד החינוך . • עליו לוודא שמספר שעות הלימוד השבועיות ואורך יום הלימודים יהיו כפי שנקבע מזמן לזמן על ידי משרד החינוך . • עליו לפעול על פי נוהלי משרד החינוך ומשרד הפנים המתואמים עם מרכז השלטון המקומי תוך שיתוף פעולה עם בקרת הכספים של הרשות המקומית.

1.9. הוועדה המלווה הבית ספרית : מתווה ועקרונות

א. כללי אחד התהליכים החשובים במעבר לניהול עצמי הוא גיבוש תכנית עבודה בית - ספרית מקושרת תקציב, בשיתוף הצוות וגורמים נוספים, ואישורה בפני ועדה מלווה. תהליך הכנת ה של תכנית העבודה ואישורה מאפשר ומקדם תכנון קצר -טווח וארוך - טווח, איתור ומיפוי של צרכים, בחינה מחודשת של צ ו רכי בית הספר ויעדיו, החלטה על סדרי עדיפויות וחיבור בין יעדים חינוכיים למשאבים. כחלק ממיסוד המהלך כל בית ספר בניהול עצמי מכונן ועדה מלווה בית - ספרית בהשתתפות המפקח הכולל, נציגי הרשות המקומית ונציגים אחרים בקהילה הבית - ספרית, ו מנהל בית הספר ושותפיו מציגים לפניה את תכנית העבודה מקושרת ה משאבים , דנים במכלול היבטיה ומאשרים אותה. יש אפשרות להסב מסגרות קיימות מובנות ליישום דגם הו ו עדה המלווה הבית - ספרית . החלטות הוועדה המלווה והמלצות יה צריכות להיות בהלימה ל סמכות ו ל מרחב האוטונומי הניתנים למנהל , מצד אחד , ול שמירה על גבולות הפעולה והסמכות שהותוו בהנחיות משרד החינוך והרשות המקומית , מצד שני.

ב. תפקידי הוועדה ומהותה

1) הוועדה משמשת פורום מייעץ , מלווה ותומך להנהלת בית הספר בגיבוש וביישום של המדיניות הפדגוגית , הניהולית והכלכלית של בית הספר .

2) הוועדה משמשת מסגרת לשיח משותף של גורמים שונים המעורבים בחיי בית הספר והמשפיעים על העשייה הבית - ספרית .

3) הוועדה משמשת מסגרת לדיון תקופתי מוסדר בכלל התשומות , התהליכים והתוצרים של בית הספר , הן הפדגוגיים והן הכלכליים , ולחשיבה משותפת אודות סוגיות וקשיים העולים מן השטח .

4) הוועדה מסייעת לממש את האחריותיות של בית הספר ( אחריות , מחויבות ומתן דין וחשבון ) באמצעות הדיון על תכנית העבודה הבית - ספרית ועל האתגרים העומדים בפני בית הספר .

5) הוועדה מאשרת את תכנית העבודה מקושרת המשאבים .

ג. חברי הוועדה המלווה

1) אלה החברים הקבועים בוועדה : מנהל בית הספר – מרכז הוועדה המפקח הכולל על בית הספר, משרד החינוך מנהל מחלקת החינוך או נציגו מטעם הרשות המקומית נציג הגזברות או חשבות החינוך מטעם הרשות המקומית נציג המורים נציג ההורים .

2) חברי הוועדה המפורטים לעיל יכולים להזמין חברים קבועים נוספים לוועדה או אורחים, בהתאם לצורך , בהסכמת יתר החברים . לדוגמה : מורים או בעלי תפקידים נוספים מתוך בית הספר בעלי תפקידים נוספים במשרד החינוך או ברשות המקומית יועצים ואנשי אקדמיה אנשי ציבור ושותפים נוספים בקהילה הבית-ספרית .

ד. סמכויות הוועדה הוועדה מוסמכת לאשר את תכנית העבודה מקושרת המשאבים של בית הספר בהיבטים הניהוליים , הפדגוגיים והמינהליים . סמכויות נוספות של הוועדה שיעודכנו בהמשך יפורטו בחוזר נפרד .

ה. שיטת העבודה של הוועדה

1) תכנית העבודה מקושרת המשאבים של בית הספר משמשת בסיס לדיוני הוועדה , ובדיונים מועלים, בין היתר , התהליכים , התוצרים וכלל המשאבים העומדים לרשותו של בית הספר .

2) הוועדה המלווה מתכנסת פעמיים בשנה לפחות , בהתאם למועדים המגובשים בהסכמת חברי הוועדה הקבועים, כדלקמן: מפגש לקראת סוף שנת הלימודים ולפני שנת הלימודים העוקבת, ובה בית הספר מציג – - סיכום של השנה החולפת : המידה שבה הושגו המטרות והיעדים שהוגדרו בתכנית העבודה והגורמים המעכבים והמזרזים להשגת המטרות שהוגדרו; - התכנון לשנת הלימודים העוקבת באמצעות תכנית העבודה מקושרת המשאבים, לרבות מטרות בית הספר, יעדיו המרכזיים, האתגרים העומדים בפניו והקצאת המשאבים כביטוי לסדרי העדיפויות הבית- ספריים מפגש באמצע שנת הלימודים לדיון ביישום תכנית העבודה – התכנון מול הביצוע – והסקת מסקנות לקראת גיבוש תכנית העבודה לשנת הלימודים העוקבת. בד בבד מנהל בית הספר וחברים נוספים יכולים להביא נושאים נוספים לדיון בוועדה , בהתאם לצורך .

3) תכנית העבודה מקושרת התקציב מועברת לעיון חברי הוועדה ימים מספר לפני מועד התכנסותה, לצורך היערכות מיטבית של המשתתפים.

4) החלטות הוועדה מתקבלות בהסכמה . אם תכנית העבודה אינה מאושרת, ההיבטים הטעונים שיפור או ההיבטים שבמחלוקת מובהרים, ומתקיימים מפגשים ודיונים נוספים עד לאישור התכנית על ידי הוועדה .

5) דיון הוועדה מתועד באמצעות סיכום דיון מפורט המופץ למשתתפים. להרחבה ולפירוט על תפקידיה של הוועדה המלווה, על מהותה ועל כלים תומכים למיצוי הפוטנציאל שלה אפשר להיעזר בממונה המחוזי לניהול עצמי ובכלים המצויים באתר בתי הספר בניהול עצמי.

2. מודל התקצוב והמודל התפעולי של בתי הספר בניהול עצמי

2.1. כללי בבסיס המודל הכלכלי של בתי ה ספר בניהול עצמי עומד איגום של מרב המשאבים הגמישים המוקצים לו ממקורות שונים ( משרד החינוך , ה רשות ה מקומית ומקורות נוספים ) והעברתו לרשות בית הספר , באופן שהמשאבים יהיו זמינים לבית הספר והוא יוכל להפנותם לטובת היעדים והצרכים שהגדיר לעצמו . "מסמך הבנות" המעגן ומסדיר את התחייבויות המשרד, הרשות המקומית ובתי הספר ברמה הכלכלית והתפעולית במעבר לניהול עצמי נחתם עם כל רשות מקומית שהצטרפה לניהול העצמי, ועיקריו מופיעים בחוזר זה. את מסמך ההבנות המפורט אפשר למצוא באתר http://www.edu.gov.il/NihukAtzmi . הגדרות לפרק זה סל תלמיד : התקציב המועבר על ידי הרשות המקומית לחשבונות בתי הספר בניהול עצמי לצורך ניהולם כמשק כספים סגור. סל תקצוב : התקציב שהרשות המקומית מעמידה לרשות בתי הספר בניהול עצמי, הכולל הן את "סל התלמיד" המועבר לחשבונות בתי הספר והן את תקציב בית הספר המנוהל באמצעות הרשות המקומית (כגון לצורך העסקת שרתים, מזכירים, עובדי ניקיון ועוד). פרק זה מתחלק לשני חלקים : חלק א ' מ פרט את מודל ה איגום והקצאת המשאבים לבתי הס פר – מודל " סל תלמיד ". חלק ב ' מ פרט את המודל התפעולי ל הקצאה, ל ניהול ולשימוש ב משאבים בבתי הספר בניהול עצמי .

2.2. חלק א ': מודל התקצוב לבתי ספר בניהול עצמי

א. כללי הרשות המקומית מגבשת ומאשרת סל תקצוב ל בתי הס פר בניהול עצמי , והוא מאושר על ידי מ י נהלת בתי ה ספר בניהול עצמי. מטרת סל התקצוב היא איגום התקציבים הגמישים ברמת בית הספר הן ממקורות משרד החינוך והן ממקורות הרשות המקומית והעמדתם לניהולו של בית הספר , להגדלת יכולתו הניהולית ולמתן מענה יעיל ורחב ליעדיו ולצרכיו . הואיל ומטרת המהלך היא, בין היתר, העצמת בתי הספר והרחבת האפשרויות העומדות לרשות ם לייזום פעילויות חינוכיות נוספות, המעבר לניהול עצמי מלווה בתוספת משאבים משמעותית ממקורות המדינה.

ב. תקצוב בתי ספר בניהול עצמי על ידי משרד החינוך

1) במעבר לניהול עצמי משרד החינוך מעביר מדי חודש באמצעות הרשויות המקומיות את סכומי הכסף המפורטים להלן ל בתי הספר בניהול עצמי , וזאת בלי לפגוע בהקצבות ו ב השתתפויות אחרות של המשרד :

א) השתתפות במימון חומרי לימוד ואגרת שכפול : תקצוב לפי תלמיד בהתאם להוראות צו מכוח סמכות שר החינוך בסעיף 7( ב ) לחוק לימוד חובה , התש " ט - 1949, הקובע את סכום ההקצאה ואת שיעור ההשתתפות של המדינה ורשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים . להלן טבלת ההשתתפות: ה אשכול ה חברתי-כלכלי של הרשות (לפי למ"ס ) שיעור ה השתתפות של משה"ח במימון חומרי לימוד ואגרת השכפול 1 90% 2 90% 3 80% 4 70% 5 65% 6 60% 7 55% 8 50% 9 50% 10 50%

ב) השתתפות בשכר עובדי שירותים ( שרתים ) (1) כיתות א ' - ו ': על פי מפתח של

0.0074 ממשרת שרת לתלמיד ; השתתפות משרד החינוך: 87%. (2) כיתות ז ' - ח ': על פי מפתח של

0.0056 ממשרת שרת לתלמיד ; השתתפות משרד החינוך: 87%.

ג) השתתפות בשכר עובדי מ י נהל ( מזכירים ): על פי מפתח של

0.0024 ממשרת מזכיר לתלמיד ; השתתפות משרד החינוך: 87%.

ד) השתתפות ב" סיוע ניהול עצמי " : השתתפות בשכר עובדי כוח עזר על פי מפתח של

0.0015 ממשרת עובד סיוע ; השתתפות משרד החינוך: 87%.

ה) השתתפות ב " תוספת פדגוגית ניהול עצמי " : השתתפות דיפרנציאלית בתוספת של עד 200 ש"ח לתלמיד , כ מפורט להלן : • בתי ספר ברשויות מאשכול 2-1 : 200 ש " ח לתלמיד • בתי ספר ברשויות מאשכול 4-3 : 150 ש " ח לתלמיד • בתי ספר ברשויות מאשכול 6-5 : 100 ש " ח לתלמיד • בתי ספר ברשויות מאשכול 10-7 : 50 ש " ח לתלמיד .

2) ההשתתפות בס "ק ב ', ג ' ו - ד ' לעיל משולמת בהתאם לפרופיל עלות משרה שנקבע בחוזר משרד החינוך בדבר השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות ה מתעדכן מזמן לזמן .

3) התקצוב לפי תלמיד , כאמור בס "ק ד ' ו- ה ' לעיל , חל לגבי כלל התלמידים בבית הספר, לרבות תלמידי ה ח י נוך ה מיוחד ותלמידי החטיבות הצעירות (כולל תלמידי הגן בחטיבות הצעירות [1] ).

4) התקצוב לפי תלמיד , כמפורט בס "ק א ', ב ' ו - ג ' לעיל , חל על תלמידים בכיתות רגילות , ו ל א על כיתות לחינוך מיוחד . בס "ק הללו , המשרד אינו משנה את מודל התקצוב לגבי כיתות לחינוך מיוחד בבתי הספר בניהול עצמי , וממשיך להעביר את השתתפותו כבעבר .

5) תלמידי הגן בחטיבות הצעירות מתוקצבים כמפורט בס"ק א', ג', ד' ו-ה' לעיל, ואינם מתוקצבים במשרת שרת, כמפורט בס"ק ב' לעיל, מפני שתפקידי הסייעת לגננת חופפים בחלקם לתפקידי השרת.

ג. סל התקצוב המינימאלי לבתי ספר בניהול עצמי

1) כדי להבטיח רף מינימאלי של תקציב בית - ספרי ברמה הארצית ל כל אחד מבתי הספר העוברים לניהול עצמי גובש סל ת קצוב מינימאלי לבתי ספר בניהול עצמי ה מורכב הן מתקצוב משרד החינוך לבתי ספר בניהול עצמי, כמפורט לעיל, והן מההשתתפות הנדרשת מהרשויות המקומיות כדי לעמוד בסל התקצוב המינימאלי.

2) התקציב השנתי לבית הספר בניהול עצמי אינו יכול להיות קטן מהסכום השנתי המינימאלי לתלמיד ש נקבע ב סל התקצוב המינימאלי לבתי הס פר בניהול עצמי , כפול מספר התלמידים בבית הספר . מתוך תקציב זה, התקציב השנתי ה מועבר לחשבון הניהול העצמי של בית הספר לא י קטן מ " סל התלמיד המינימאלי ", אשר נקבע במודל התקצוב לבתי הס פר בניהול עצמי , כפול מספר התלמידים באותו בית ספר . " מספר התלמידים " , לעניין "סל התלמיד המינימאלי" הו א סך כל התלמידים הלומדים בבי ת הס פר , לרבות תלמידי ה כיתות לחינוך מיוחד , תלמידי החוץ ותלמידי הגן בחטיבות צעירות.

4) בכל שנה י פרסם משרד החינוך את דגם התקצוב לבתי ספר בניהול עצמי, כמפורט ב -ב' לעיל, מעודכן על פי עלויות השכר המעודכנות, וי פרט את גובה " סל ה תלמיד ה מינימאלי " , את גובה "סל ה תקצ ו ב ה מינימאלי " ואת השתתפות משרד החינוך והרשות המקומית ב מימון הנושאים הכלולים בסל . נספח ה לחוזר מפרט דוגמ ה למודל התקצוב המינימאלי לבתי ה ס פר בניהול עצמי לשנ ת הל ימודים ה תשע" ה .

ד. גיבוש, עדכון והקצאה של " סל התקצוב ה רשותי " לבתי הספר

1) כיוון שה רשויות ה מקומיות שונות זו מזו במשאבים שהן מקצות לבתי הספר , וכיוון שיש צורך שמרב המשאבים הגמישים המוקצים לבתי הס פר יאוגמו ויועמדו לרשות ם , הרשות המקומית מגבשת בכניסה לניהול עצמי מפתח הקצאה רשותי לבתי הספר , קרי " סל תקצוב רשותי " . סל התקצוב הרשותי אינו אחיד ברמה הארצית ונקבע בהתאם לקריטריונים ולכללים המפורטים להלן. ה סל כולל הן את משאבי משר ד הח ינוך המועברים באמצעות הרשות המקומית לבתי הס פר , הן תקציב ממקורות הרשות המקומית עבור אותם תחומי אחריות המועברים מהרשות המקומית לבתי הספר והן את תקציב העסקת עובדים המועסקים בבי ת הס פר באמצעות הרשות המקומית , כמפורט להלן .

2) משאבי הרשות המקומית בסל הת קצוב הרשותי אינם יכולים ל קטון מהתקצוב הרשותי לבתי הס פר כפי שהתקיים ערב המעבר לניהול עצמי , ואינם יכולים ל קטון מההשלמה הנדרשת מהרשות כדי שיוקצה " סל ה תקצוב המינימאלי ", כמפורט ב-ג' לעיל. כלומר, על הרשות המקומית להקצות את הסכום הגבוה מבין התקצוב הרשותי לבתי הספר ערב המעבר לניהול עצמי ו"סל התקצוב המינימאלי" . לצורך זה הרשות נדרשת לנתח את גובה המשאבים ש היא הקצ תה לבתי הספר ערב המעבר לניהול עצמי ב נושאים השונים , לאגמם עם משאבי משר ד הח ינוך המועברים עם המעבר לניהול עצמי ולהבנותם ב דגם הקצאה רשותי (להלן: "סל תקצוב רשותי").

3) כאשר המשמעות של שינוי דגם התקצוב של משר ד הח ינוך במעבר לניהול עצמי ה יא תוספת תקצוב בתחום שרתים ומזכיר ים ברמה הרשותית , יש להביא זאת לידי ביטוי בסל התקצוב הרשותי לבתי הספר, בין אם בתוספת ל " סל התלמיד " ובין אם בתוספת ל תקציב כוח האדם המועסק בבתי הספר באמצעות הרשות המקומית .

4) הרשות המקומית מגבשת עבור בתי הספר סל תקצוב רשותי מפורט ושקוף שיכלול, בין היתר, את ה מידע המפורט להלן : • פירוט תחומי האחריות המועברים לניהול בתי הספר ופירוט תחומי האחריות ה ממשיכים להיות מנוהלים באמצעות הרשות המקומית מפתח הקצאת התקציב עבור כל תחום אחריות (לפי תלמיד או לפי קריטריון שקוף אחר), לרבות קריטריונים נוספים לקביעת שונות בהקצאה בין בתי הספר , ככל שישנם, והתקציב המשתמע עבור כל תחום אחריות על פי נתוני בתי הספר הידועים במועד האישור • סל התלמיד עבור תחומי אחריות המועברים לניהול בית הספר, הכולל , בין היתר , תקציב עבור ההוצאות האלה: - הוצאות תפעול ( חשמל , מים , גז וסולר לחימום , טלפון , דואר , אינטרנט , הנהלת חשבונות , עמלות , כיבודים , אשל ונסיעות בתפקיד ) - הוצאות אחזקה וחידוש של ציוד ( אחזקת מבנה ובדק בית , גינון , אחזקת ריהוט , מחשבים , מזגנים , תנורי חימום , מדפסות ו סורקים וחידוש הציוד המפורט ) - הוצאות עבור רכש והצטיידות ( ציוד משרדי , ציוד לחינוך גופני , ספרים וספריות , חומרי לימוד , דמי שכפול , חומרי נ י קוי , עזרה ראשונה ) - הוצאות עבור פרויקטים ויזמות חינוכיות ( הוצאות עבור פעולות , טכנולוגיה ומחשוב , הדרכות והכשרות ), לרבות תקצוב ייעודי ממשר ד הח ינוך לבי ת ה ס פר בניהול עצמי עבור יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודיים • תקציב בית הספר המנוהל באמצעות הרשות המקומית , לרבות תקני עובדים המועסקים בבי ת הס פר ( כגון עובדי מ י נהל ועובדי שירותים ) ו עלויות העסקתם בפועל • ס ך כ ל " סל התלמיד הבית - ספרי " ( ה כולל את התקציב המועבר לבתי הספר) וס ך כ ל " התקציב הבית - ספרי " ( ה כולל הן את התקציב ה מועבר לבתי הספר והן את תקציב בית הספר ה ממשיך להיות מנוהל באמצעות הרשות המקומית) • מועדי העבר ת הכספי ם לבתי הספר. ב נספח ד לחוזר זה מפ ו רט ים תחומי האחריות המועברים לבית הספר ותחומי האחריות שאפשר להעביר ם לבית הספר או להמשיך לנהל אותם באמצעות הרשות המקומית בצירוף הסבר מפורט לגבי כל תחום אחריות.

5) הרשות המקומית יכולה לקבוע סל תקצוב דיפרנציאלי לבתי הס פר שבתחומה הן עבור תחומי אחריות ספציפיים והן עבור ס ך כ ל סל התקצוב לבתי הספר. זאת בתנאי ש בית הספר שמוקצה לו סל ה תקצוב הנמוך ביותר יהיה זכאי לסל תקצוב ש אינו נ מוך מסל הת קצוב המינימאלי. יחד עם זאת, אם נקבע סל ת קצוב דיפרנציאלי , עליו להיות על פי פרמטרים שקופים, שוויוניים וסבירים, אשר יבואו לידי ביטוי ב דגם ה אישור הרשותי . להלן פרמטרים אפשריים לקביעת סל תקצוב דיפרנציאלי : • גודל בית הספר (מספר ה תלמידים וה כיתות, גודל המבנה, היקף השטח) • ה מצב ה חברתי-כלכלי של בתי הספר (לפי מדד ה טיפוח) • מבנה בי ת הספר : מצב המבנה/ ה מבנים ה מפוזרים/גיל המבנה ועוד • מספר ה כיתות/ ה תלמידים בחינוך מיוחד • היקף הפעילות בב ית הספר (כגון בי"ס שנהוג בו יוח"א ).

6) על סל התקצוב הרשותי הנבנה עם המעבר לניהול עצמי להיות במבנה של "דגם אישור רשותי – תקציבי בתי הספר", שגובש על ידי מינהלת בתי הספר בניהול עצמי (ראה את הדגם בנספח ו לחוזר זה).

7) על סל ה תקצוב הרשותי במתכונת האמורה לקבל אישור של מ י נהלת בתי הספר בניהול עצמי ולהיחתם בחתימה מקורית של ראש הרשות וגזבר הרשות. יודגש כי בעת מעבר הרשות המקומית לניהול עצמי מ י נהלת בתי ספר בניהול עצמי מעמידה עבור הרשות יועץ כלכלי ה מסייע לה בגיבוש סל התלמיד הרשותי ובעמידה על הפרמטרים השונים .

8) לאחר אישור סל התקצוב הרשותי הרשות המקומית נדרשת לאשר תקציב שנתי קלנדרי (קרי מינואר עד סוף דצמבר) עבור כל אחד מבתי הספר שבניהול עצמי, ברמת סכום כולל ה מבוסס על מפתח ההקצאה הרשותי המפורט שגובש בהתאם לאמור לעיל ובהתאם לנתוני בי ת הספר במועד האישור. האישור כאמור, של תקציבי בתי הספר, נדרש להתבצע בכל שנה, לפני פתיחת השנה הקלנ ד רית (לפני ינואר) , במסגרת אישור התקציב השנתי של הרשות המקומית .

9) לאחר שאושר סל התקצוב הרשותי יש להעבירו בשקיפות לכל בתי הספר והגורמים הרלוונטיים .

10) על בית הספר לה תבסס על התקציב השנתי הרשותי שאושר כדי לגבש תקציב שנתי בית - ספרי עבור שנת לימודים . ה תקציב ה שנתי ה רשותי הו א קלנדרי . ה תקציב ה שנתי ה בית - ספרי מקביל לשנת ה לימודים , מאוגוסט עד יולי. כיוון שכך, בית הספר נדרש להניח כי התקציב הרשותי המאושר החל מינואר – ו ה תקף גם לחודשים אוגוסט - דצמבר של שנת הלימודים שלאחר מכן – יהיה תקף גם לחודשים ינואר עד יולי של שנת הלימודים העוקבת , ו י יבנה על סמך זאת תקציב שנתי בית - ספרי לשנ ה זו . כמו כן, על בית הספר לה סתמך על התקציב השנתי הרשותי המאושר החל מינוא ר כדי לעדכן את התקציב הבית - ספרי של אותה שנת הלימודים.

11) כל הפחתה בסל ה תקצוב במהלך שנת התקציב תיעשה באישור מנהל מחלקת החינוך, הגזבר , ראש הרשות, וכן באישור מינהלת בתי הספר בניהול עצמי, ובסיכום עם הפיקוח הכולל ו עם מנהל בי ת הספר . כמו כן, אם הרשות מבקשת להעביר לבית הספר תחומי אחריות נוספים , ש לא היו כלולים באישור הראשוני של סל ה תקצוב הרשותי , עליה לעשות זאת בהסכמה עם מנהלי בתי הספר ועם הפיקוח הכולל.

12) הרשות מחויבת להעביר את סל התלמיד לחשבון הניהול העצמי באופן שוטף ועל פי מועדים קבועים ומוסכמים , אשר יוגדרו עם מנהלי בת י הספר ו עם הפיקוח הכולל . מרווח הזמן המרבי להעברת הכספים הוא פעם ב-3 חודשים . י ש להגדיר מראש גם את המועד האחרון בחודש להעברת הכספים.

13) סל התלמיד יועבר לבתי הספר מראש ולא בדיעבד.

14) תקציב סל התלמיד מאפשר מרחב כלכלי ל בית הספר , ויש להעבירו לבית הספר במלואו , ללא קיזוזים , כמפורט להלן: • אם בי ת הספר מבקש לצרוך שירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית מתוך תקציבי " סל התלמיד ", יש לבצע התחשבנות בין בית הספר לרשות , ללא קשר להעברה שוטפת של "סל התלמיד" לחשבון בית הספר. בית הספר ישלם לרשות עבור שירותים שהוא צורך ממנה מחשבון הניהול העצמי. לשם כך הרשות נדרשת , במקרים מסוימים , לתמחר שירותים רשותיים לבתי הספר , כגון מחיר שעת עבודה לעובד המועסק באמצעות הרשות המקומית ו הנותן שירות לבתי הספר. • בית הספר רשאי לבקש מראש כי חלק מתקציב " סל התלמיד " ישמש לשירות רשותי מסוים ולא יועבר לחשבון בית הספר , תוך ביצוע רישום מתאים בכרטיס החו"ז (החובה והזכות) ורישום מתאים בהנהלת החשבונות של בית הספר באמצעות פקודת יומן. הבקשה תהיה לזמן קצוב , ותו א רך רק באמצעות פנייה נוספת מטעם בית הספר . תישמר הפרדה בין שירות הנוגע לחשבון ההורים של בית הספר לשירות הנוגע לחשבון הניהול העצמי שלו. • לפי סעיף 6ד לתקנות לימוד חובה, הגבייה מהורים יכולה להתבצע אך ורק על ידי הרשות המקומית, או על ידי בית הספר כשלוח הרשות המקומית. לבית הספר אין כלים משפטיים לאכיפת גבייה, והוא פועל מכוחה המשפטי של הרשות. אם מתבצעת גבייה באמצעות בתי הספר, הרשות תתחשבן עם בית הספר רק על סכומים שנגבו בפועל, ולא תקזז מסל התלמיד עבור סכומים שלא נגבו. הרשות אחראית לאכיפה ולמתן גיבוי וסיוע משפטי לבית הספר לגבייה מהורים ומגורמים נוספים שהם מקור הכנסה נוסף לבית הספר ( כגון שוכרים ). הגבייה כאמור באמצעות בתי הספר תתבצע רק עבור תשלומי הורים שאושרו על ידי הגורמים המוסמכים, בהתאם להנחיות בחוזרי המנכ"ל בנושא תשלומי הורים. הרשות לא תעשה שימוש בבית הספר כאמצעי לגבייה מהורים עבור שירותים שהרשות מספקת או רוכשת מעבר לתכנית הגבייה המאושרת. • הרשות המקומית אינה רשאית להחליט על דעת עצמה על קיזוז מ סל התלמיד עבור שירותים רשותיים ללא הסכמה מראש של מנהל בי ת ה ס פר .

15) החל משנת התקציב שלאחר שנת ה מעבר של בית הספר לניהול עצמי , ובכל שנת תקציב שתבוא אחריה, תדאג הרשות המקומית לעדכן את " סל התלמיד " כדלקמן : • לגבי רכיבי " סל התלמיד " המתוקצבים על ידי משרד החינוך ונתח ההשתתפות של הרשות ב רכיבים אלו תפעל הרשות בהתאם לעדכון של משרד החינוך , כמפורט ב"סל התקצוב המינימאלי" שיפורסם מדי שנה . • לגבי רכיבי " סל התלמיד " המתוקצבים על ידי הרשות היא תפעל כדלקמן: - בתחומי האחריות חשמל ומים תעדכן הרשות את הסל על פי השינויים במחירים שחלו במהלך שנת התקציב. - בתחומי האחריות שאינם חשמל ומים תעדכן הרשות את הסל בהתאם לעליית המחירים הרלוונטיים של כל אחד מהרכיבים ולכל הפחות בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן. • הרשות תעדכן את התקציב בהתאם לשינויים בנתוני בית הספר במועד האישור, כגון שינוי במספר התלמידים. [2]

16) הרשות תעדכן ככל האפשר את תקציבי בתי הספר בהתאם לאמור לעיל ערב פתיחת שנת הלימודים. במקרה שהדבר אינו מתאפשר, תעדכן זאת הרשות במעבר לשנת תקציב חדשה של הרשות המקומית (החל בינואר) תוך מתן מענה למפרע מתחילת שנת הלימודים, לרבות בנוגע לשינוי במספר התלמידים במעבר משנת לימודים אחת לשנייה. על הרשות להעביר לבית הספר את רשימות תלמידי הכיתות הגן בחטיבה הצעירה כדי שמספר התלמידים לעניין זה יכלול גם את התלמידים האלה.

17) על הרשות לנהוג בשקיפות מלאה עם מנהלי מוסדות החינוך בעניין השינויים בסל התלמיד, לעדכנם אודות סל התלמיד החדש ולהכניס את נוהל עדכון התקציב לספר הנהלים הרשותי .

18) עדכון סל התלמיד יועבר מדי שנה לאישור מינהלת בתי הספר בניהול עצמי. המשך העברת משאבי הניהול העצמי לרשות המקומית יותנה בכך.

19) יש להעביר את סל התלמיד לאישור המינהלת , וכן את אישור העדכון של סל התלמיד משנה לשנה, באמצעות מערכת ממוחשבת. הוראות בעניין זה יפורסמו בנפרד בהמשך.

2.3. חלק ב : המודל התפעולי – הרשות המקומית כתאגיד מרכז

א. כללי מבחינה משפטית ונורמטיבית בתי הספר היסודיים הרשמיים הם בבעלות משותפת של משרד החינוך והרשויות המקומיות ואינם בעלי הגדרה משפטית עצמאית . במעבר לניהול עצמי עניין זה אינו משתנה , ואולם לבתי הספר ניתנת הגמישות התפעולית לממש את האוטונומיה הכלכלית שניתנה להם באמצעות ה " מטרי י ה " המשפטית של הרשות המקומית . מבחינה משפטית בית הספר משמש שלוחה כלכלית עצמאית של הרשות המקומית . הוא מנהל את תקציבו באמצעות חשבון בנק רשותי על שמו ובניהולו , ומתנהל על פי כללי ניהול כספים החלים על הרשויות המקומיות . הרשות המקומית היא גם זו שאחראית על הליווי ו על הבקרה הכספית של בתי הספר . כפועל יוצא מכך תגבש כל רשות מקומית במעבר לניהול עצמי ספר נהלים רשותי לבתי הספר בניהול עצמי , בשיתוף מנהלי בתי הספר והפיקוח הכולל . בספר יפורטו עקרונות , כללים ונ ו הלי עבודה בהתנהלות בתי הספר עם הרשות המקומית ו עם הפיקוח הכולל במסגרת דגם בתי הספר בניהול העצמי . הרשות , המשרד ובתי הספר י טמיע ו עקרונות , כללים ונהלים אלו בבתי הספר . ספר הנהלים הרשותי יהיה בהלימה לכללים ולהוראות המפורטים ב חוזר זה , תוך שילוב המאפיינים והנסיבות המקומיות ברשות המקומית . על ספר הנהלים לכלול הן חלק ארגוני - פדגוגי , המפרט את התפיסה החינוכית , את הנחות היסוד ו את עקרונות העבודה במתכונת בתי ספר בניהול עצמי , הן פירוט של עקרונות ונהלים לניהול כספים בבתי ספר בניהול עצמי בהלימה למפורט בנספח ג ל חוזר זה והן פירוט של עקרונות ונהלים המעגנים את יחסי העבודה והתקשורת בין בתי הספר ובין הרשות המקומית והפיקוח הכולל .

ב. הפרמטרים השונים של המודל התפעולי

1) חשבון הניהול העצמי – מאפיינים , נוהלי עבודה כספיים והפרדה מחשבון ההורים הרשות המקומית נדרשת לפתוח חשבון בנק בבעלותה עבור כל בית ספר בניהול עצמי ( להלן – "חשבון ניהול עצמי" ) ובמסגרתו תנוהל הפעילות הכספית השוטפת של בית הספר , למעט ניהול תשלומי הורים . לחשבון זה יועבר תקציב "סל התלמיד" המורכב מהשתתפות משרד החינוך והרשות המקומית, וכן יועברו אליו תקציבים ממקורות נוספים , כגון הכנסות מפעילויות נוספות המתבצעות בבית הספר או מהשכרת מתקניו . ניהול תשלומי ההורים ייעשה בחשבון בנק רשותי ייעודי נפרד , בלתי תלוי בחשבון הניהול העצמי . השימוש בתשלומי ההורים נעשה עבור הייעודים הקבועים בדין והמובאים גם בחוזר המנכ " ל העוסק בתשלומי הורים המתפרסם מזמן לזמן . להלן המאפיינים והכללים לניהול הכספי השוטף של בית הספר בחשבון הניהול העצמי :

א) הרשות תעניק זכות חתימה בחשבון הניהול העצמי למנהל בית הספר ולמזכיר בית הספר או למנהלן בית הספר . המזכיר או המנהלן ישמש נציג של הרשות בבית הספר , ויהיה כפוף להוראות הגזברות בכל הנוגע לניהול הכספי של בית הספר וכפוף ארגונית למנהל בית הספר . על הפעולות הכספיות של בית הספר בחשבון הניהול העצמי יחתמו הן מנהל בית הספר והן מזכיר / מנהלן בית הספר .

ב) מנהל בית הספר הוא הגורם האחראי לניהול הכספי של בית ספר בניהול עצמי . הניהול הכספי של בית הספר חייב להיות בהלימה לנוהלי העבודה הכספיים המפורטים בנספח ג לחוזר, "נוהלי עבודה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי" . המנהל יוכל להיעזר בצוות המינהלי של בית הספר ובגורמי מטה ברשות המקומית לצורך מימוש אחריותו .

ג) הרשות נדרשת לוודא כי כל בית ספר בניהול עצמי מנהל את חשבונותיו בשיטת החשבונאות הכפולה על פי כל דין , באמצעות תוכנה כספית לניהול חשבונות , רכש וגבייה, בהתאם להנחיות שפורסמו בחוזר המנכ " ל הוראות קבע עד/1 (א), סעיף

3.7-79, "תקינה לתוכנה כספית בבתי ספר" שיעודכן מזמן לזמן . על התוכנה הכספית לאפשר שליחת דוחות כספיים למאגר המידע הכספי של משרד החינוך על פי מבנה סטנדרטי שמתאים לשליחה למאגר , בהתאם להנחיות שפורסמו לעניין ושיתעדכנו מזמן לזמן . אין להתקין בבתי הספר בניהול עצמי תוכנה כספית שאינה מותאמת לביצוע פעולה זו.

ד) את חשבון הניהול העצמי יש לעשות במתכונת של משק כספים סגור . לצורך העברת סכומים מסעיף לסעיף יש ליידע את הרשות המקומית ו/או את הוועדה המלווה הבית - ספרית.

ה) חשבון הניהול העצמי יהיה מוגבל באופן שלא יהיה אפשר למשוך ממנו משיכת יתר .

ו) יתרת התקציב הבית-ספרי הבלתי מנוצל תישאר בחשבון הניהול העצמי בתום שנת הלימודים ותתווסף לתקציב המועבר עבור שנת הלימודים העוקבת . לא ייעשה קיזוז בתקציב בית הספר לשנת הלימודים העוקבת בעקבות יתרות שנותרו בחשבון הניהול העצמי .

ז) תישמר הפרדה בין חשבון הניהול העצמי לחשבון תשלומי ההורים . אין לאפשר העברה של תקציבים בין חשבון הניהול העצמי לבין חשבון תשלומי ההורים ולהפך, למעט בנושאים מוגדרים המפורטים בנספח ג לחוזר זה. ככלל, מימון של הרשות המקומית המיועד לנושאים שבית הספר גובה בגינם גם מהורים, כגון מלגות לתלמידים , יועבר ישירות לחשבון ההורים .

ח) יתר הכללים לניהול החשבונות ונוהלי העבודה הכספיים מפורטים בנספח ג לחוזר זה. משרד החינוך פועל בתיאום עם משרד הפנים , עם מרכז השלטון המקומי ו עם איגוד הגזברים לעיגון ו ל שכלול של התשתית המשפטית של מערך הניהול העצמי, ובכלל זה של כללי הניהול הכספי השוטף של בתי הספר בחשבון הניהול העצמי .

2) הצגה ואישור של תכנית עבודה מקושרת לתקציב בפני הוועדה המלווה הבית - ספרית

א) בית ה ספר י גבש תכנית עבודה פדגוגית מקושרת לתקציב ה בית - ספרי ה שנתי ( לשנת לימודים ) וליתר משאבי בית הספר המבטא ת את מטרות יו , את יעדיו ו את סדרי העדיפויות שהגדיר, כמפורט בפרק 2 לחוזר זה . תקציב בית הספר י תבסס על ההעברות הצפויות מהרשות המקומית , על הכנסות צפויות אחרות ו על הנחות לגבי ההוצאה השנתית בכל נושא .

ב) תכנית ה עבודה לשנת ה לימודים ה מקושרת לתקציב וליתר משאבי בית הספר תוצג, תידון ותאושר על ידי ה וועדה ה מלווה ה בית - ספרית לפני פתיחת שנת הלימודים , בהתאם ל דגם הוועדה המלווה המפורט בפרק 2 לחוזר זה . בהמשך שנת הלימודים י תקיים גם דיון בוועדה המלווה סביב התכנון מול הביצוע של תכנית העבודה מקושרת ה משאבים .

ג) בדיווח של בית הספר על תכנית העבודה ו על התקציב המתוכנן , וכן על התכנון מול הביצוע , על בית הספר ל כלול בנפרד גם דיווח על ה תקציב ו על פעילות חשבון הניהול העצמי וגם דיווח על ה תקציב ו על ה פעילות של חשבון תשלומי ההורים . שני החשבונות יהיו נתונים לבקרה כספית של הרשות המקומית .

ד) בכל אחד מבתי הספר ה עוברים לניהול עצמי מנהל אגף /מחלקת החינוך ברשות המקומית , המפקח הכולל ומנהל בי ת הספר הם ה אחראים למיסוד ועדה מלווה בית - ספרית .

3) העברת תחומי אחריות – הגדרת ה אחריות , סקר מבנה והפרדת מונים

א) תחומי האחריות המועברים לבית הספר ותחומי האחריות שאפשר להעביר לבתי הספר או להשאיר באחריות הרשות מפורטים בנספח ד לחוזר זה, " תחומי אחריות המועברים לבתי ספר בניהול עצמי " .

ב) בהעברת תחומי אחריות מ י נהליים לבתי הספר מועברת האחריות לתפעול השוטף של בית הספר בתחומים אלו . יחד עם זאת , האחריות להוצאות חד - פעמיות , כגון שדרוג תשתיות או שיפוצי עומק , נשארת באחריותה ובמימונה של הרשות המקומית , ועליה לגבות את בתי הס פר מבחינה תפעולית ותקציבית אם מתעוררת בעיה בנושאים אלו .

ג) ערב העברת תחומי האחריות המ י נהליים לבתי הספר הרשות נדרשת להגדיר במדויק , במסגרת כל תחום אחריות מ י נהלי , את המטלות השוטפות שיהיו באחריות בית הספר וישולמו על ידו ואת המטלות שיישארו באחריות הרשות וישולמו על ידה , בהלימה למתווה האמור לעיל ולמפורט בנספח ד לחוזר זה . הגדרות אלו יובאו לידי ביטוי בספר הנהלים הרשותי .

ד) ערב העברת תחומי האחריות המ י נהליים לבית הספר על הרשות המקומית להעמיד במימונה עבור בי ת הס פר את המבנה במצב תקין , לרבות ה חלונות , ה דלתות , ה צנרת וכו ', אף אם הדבר מחייב ביצוע סקר מבנה לבדיקת תקינות המבנה וכשירותו , לרבות צמודי ה מבנה ו ה ריהוט .

ה) ערב העברת תחומי האחריות המ י נהליים לבית הספר הרשות נדרשת לדאוג שלכל בית ספר בניהול עצמי יהיה מונה נפרד של הוצאות ה מים וה חשמל , ה מבטא , ככל האפשר , את הוצאות בית הספר בלבד . אם גופים נוספים מחוברים למונה הבית - ספרי , על הרשות המקומית לדאוג להפרדת המונים על חשבונה . ל חלופין , הרשות נדרשת לדאוג להתקין מונים פנימיים שבאמצעותם יתחשבנו גופים נוספים עם בי ת הס פר על השימוש בתשתית הבית - ספרית .

ו) הרשות נדרשת לתת מענה לשימוש ציבורי או רשותי במתקני בית הספר ( כגון תאורה לילית במגרשי הספורט ) באמצעות הערכה של השימוש הנוסף ו שיפוי בית הספר על שימוש זה במסגרת " סל התלמיד " המוקצה לבית הספר . לחלופין הרשות יכולה לבצע גם התחשבנות שוטפת עם בית הספר בגין השימוש הציבורי או הרשותי , על פי מונים פנימיים שיותקנו .

4) רכש , התקשרויות וקבלת שירות

א) בית הספר בניהול עצמי יוכל ליזום ולבצע רכישות והתקשרויות באופן עצמאי עד סכום מסוים , בהתאם לטבלת הרשאות רכש והתקשרות שתנוסח בספר הנהלים הרשותי . בסכומים שעולים על הסף שנקבע בטבלת ההרשאות כאמור יוכל בי ת הס פר לבצע רכישות או לקבל שירות מזכיינים שנבחרו באמצעות הרשות המקומית .

ב) הרשות נדרשת לוודא כי ההתקשרויות והרכישות של בית הספר במסגרת הניהול העצמי יתבצעו בהתאם לספר הנהלים הרשותי הנדרש להיות בהלימה לנהלים בנספח ג לחוזר זה, " נ ו הלי עבודה כספיים לבתי הספר בניהול עצמי" ובהתאם לכל דין החל על התקשרויות של רשויות מקומיות , ובכלל זה הדינים המחייבים ניהול מכרזים ע ל יד י רשויות מקומיות והוראות " חוק עסקאות גופים ציבוריים , ה תשל " ו - 1976 " .

ג) קבלת שירות או רכ י ש ה מספקים שנבחרו באמצעות הרשות המקומית יתבצעו כמפורט להלן : • י בוצע מכרז על ידי הרשות המקומית שבמסגרתו ייקבעו תנאי השירות ותעריפי הפעילות עבור הספק או הספקים שייבחרו . בית הספר יצרוך את השירות מהספק או מ הספקים שייבחרו בהתאם לתנאי השירות ו ל תעריפי הפעילות שנקבעו ובהתאם לצרכיו ו ל יעדיו . • ניסוח תנאי המכרז והפרמטרים לבחירת הספק ייעשה ככל האפשר וככל שהדבר רלוונטי בשיתוף מנהלי בתי הספר ו בהלימה לצרכים ולתובנות של בתי הספר .

ד) במקרים שהרשות מעבירה לבתי הספר תחומי אחריות שהשירות לגביה ם ממשיך להינתן על ידי גורמים פנים - רשותיים , הרשות נדרשת לתמחר את השירותים הרשותיים לפי תעריף פעילות , לדאוג כי הקצאת המשאבים לבתי הספר עבור תחומי האחריות הללו במסגרת " סל התלמיד " ת ה יה בהתאם לתמחור שנעשה ולאפשר לבית הספר לנהל את היקף הצריכה שלו לגבי אותם שירותים . בית הספר יתחשבן עם ה רשות המקומית עבור שימוש בשירותים הרשותיים הללו על פי השימוש בפועל .

ה) התשלום לספקים או לרשות י בוצע ישירות על ידי בית הספר וי שולם מחשבון הניהול העצמי . כל התקשרות או רכש יאושרו על ידי מורשי החתימה בחשבון הניהול העצמי . בסכומים מסוימים יש צורך גם באישור של הרשות המקומית, כמפורט ב טבלת הרשאות הרכש וההתקשרות .

ו) החלת סעיף זה תיעשה באופן הדרגתי , בכפ יפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית לעובדים המועסקים ברשות ולזכיינים שכבר נבחרו ופועלים בעת המעבר לניהול עצמי . מעת ה מעבר של בתי הס פר לניהול עצמי התקשרויות ורכישות חדשות נדרשות להתבצע על פי המתווה המפורט לעיל .

5) שימוש נוסף במתקני ביה " ס

א) בית הספר בניהול עצמי יוכל לפעול כדי להרשות את ה שימוש במבנה ו ו ב מתקניו לאחר שעות הלימודים לפעילויות שונות בהתאם להוראות ב חוזר מב /7 בנושא " פתיחת בתי הספר לפעולות בשעות אחה " צ והערב " , בתנאי שנחתם הסכם ש יהיו חתומים עליו הרשות המקומית והמשתמש ובאישור מנהל בית הספר . הרשות המקומית אחראית לוודא כי ההתקשרות נעשית ע ל פ י הוראות כל דין .

ב) בכל הסכם לשימוש במתקני בית הספר לאחר שעות הלימודים יועברו לכל הפחות 70% מהתמורה במסגרת ההסכם לחשבון הניהול העצמי של בית הספר . יתרת התמורה תועבר לרשות המקומית ו תשמש לבתי ספר אחרים ו/או לצורך יעדים אחרים בתחום החינוך המוניציפאלי .

ג) אם הרשות המקומית מעוניינת לתת רשות לשימוש במבנה בית הספר ומתקניו לאחר שעות הלימודים , על ההחלטה להתקבל בשיתוף ובהסכמ ה של מנהלי בתי הס פר . גם במקרה זה יועברו לכל הפחות 70% מהתמורה במסגרת ההסכם לחשבון הניהול העצמי של בית הספר .

ד) החלת סעיף זה תיעשה באופן הדרגתי , בכפ יפות להסכמים ו ל מחויבויות קיימות של הרשות המקומית בעת מעבר הרשות לניהול עצמי . מעת מעבר בתי הס פר לניהול עצמי כל הסכם חדש לשימוש נוסף במתקני בי ת הס פר , או כל הארכת הסכם ישן , נדרש להיעשות על פי המתווה המפורט לעיל .

6) קבלת תרומות

א) תרומות המגויסות לטובת בית הספר ממקורות שאינם הורי התלמידים בבית הספר יועברו לחשבון הניהול העצמי של בית הספר .

ב) תרומות המגויסות לטובת בית הספר מהורי תלמידים בבית הספר יועברו לחשבון הבנק הבית - ספרי המיועד לתשלומי הורים .

ג) קבלת תרומות , בין אם לחשבון הניהול העצמי ובין אם לחשבון ההורים , תיעשה בכפ יפות להוראות המפורטות בחוזר הוראות הקבע סג / 3 ( א ) , סעיף

3.11-9, ס"ק 6 , שיתעדכן מזמן לזמן , ובכפ יפות להוראות החלות על רשויות מקומיות לעניין קבלת תרומות .

ד) גם תרומות כאמור ייכללו ככל האפשר בתקציב בית הספר ויהיו נתונות לבקרה כספית ומ י נהלית של הרשות המקומית ומשרד החינוך .

7) הפעלת תכנית חינוכית ותכנית לימודים נוספת ( תל " ן ) בבתי הספר בניהול עצמי

א) כחלק מהרחבת הסמכות והגמישות הניהולית, ה פדגוגית ו ה כלכלית של בי ת הס פר ניתנת לבתי הספר בניהול עצמי האפשרות לממן מתקציב בית הספר (המנוהל בחשבון הניהול העצמי) הפעלת תכנית חינוכית לתלמידי בית הספר (להלן: "תכנית חינוכית"). בי ת הס פר יכול לגבש תכנית חינוכית מותאמת וייחודית לו ולהפעיל א ו ת ה באמצעות הרשות המקומית או באמצעות תאגיד רשותי מטעמה כמפורט בהמשך ( להלן : " תכנית חינוכית בי ת- ספרית " ) , והוא יכול גם לרכוש שירותים מגוף חיצוני ש יפעיל תכנית חינוכית בבי ת הס פר ( להלן : " תכנית חינוכית חיצונית " ).

ב) בית הספר יגבש את התכניות החינוכיות שבכוונתו להפעיל או לרכוש במסגרת תכנון תכנית העבודה מקושרת המשאבים שלו בהתבסס על התהליכים האלה: • מיפוי והערכה של התכניות החינוכיות הקיימות בבית הספר (תכניות בית-ספריות וחיצוניות) • מיפוי צרכים בתכניות חינוכיות נוספות כנגזרת של מטרות בית הספר, יעדיו וצרכיו • מיפוי היכולות והמשאבים הפנים-בית- ספריים היכולים לשמש בהפעלת התכנית, וכן המקורות התקציביים העומדים לרשותו לצורך יישום תכניות חינוכיות. את התכניות החיצוניות יוכל בית הספר לבחור באופן מושכל מתוך מערכת מחשוב אינטרנטית לבחירת תכניות חיצוניות, "מאגר התכניות". הוראות מפורטות לעניין מאגר התכניות יפורטו בחוזר נפרד.

ג) בית הספר רשאי גם להפעיל " תכני ת לימודים נוספת" (להלן: " תל"ן ") , בהתאם לכללים המפורטים בחוזר הוראות הקבע סג /3(א), סעיף

3.11-9 , "תשלומי הורים".

ד) התכני ו ת החינוכי ו ת והתל"ן יאושרו פדגוגית ותקציבית בוועדה המלווה הבית - ספרית טרם פתיחת שנת הלימודים, כחלק מאישור תכנית עבודה מקושרת משאבים לאותה שנת לימודים ובכפ יפות לקיום תקציב מתאים.

ה) בי ת ה ספר יקבע גורם מוביל מטעמו להפעלת התכנית החינוכית. אם מדובר בתכנית חיצונית ימונה גם גורם מוביל מטעם התכנית החיצונית שיעמוד מול בית הספר.

ו) בי ת הס פר יגבש תכנית עבודה מפורטת להפעלת התכנית בהתאמה לצורך החינוכי ( מטרות , יעדים , משאבים , מדדי תפוקה וכלי הערכה ).

ז) בי ת הס פר יע רוך מעקב , בקרה והערכה של ביצוע התכנית ויאסוף ידע מצטבר .

ח) אם בי ת הס פר י בקש לרכוש שירותים מגוף חיצוני ש יפעיל תכנית חינוכית בבי ת הס פר או לבצע רכישות והתקשרויות במסגרת תכנית חינוכית בית - ספרית , הרכישה ו / או ה התקשרות י תבצע ו על פי כללי ההתקשרות והרכש המפורטים בנספח ב לחוזר זה .

ט) אם בי ת הס פר י בקש להפעיל תכנית חינוכית בית - ספרית הכרוכה בהעסקת עובדים , או להפעיל תל " ן הכרוך בהעסקת עובדים , תתבצע ה התקשרות עם העובדים על ידי הרשות המקומית או על ידי תאגיד רשותי מטעמה ( להלן : " הרשות המקומית " ), על פי המפורט להלן : • עלות ההעסקה תהיה כפי שיסוכם לגבי כל עובד על ידי הרשות המקומית המעסיקה (או תאגיד רשותי מטעמה) באישור מנהל בית הספר, לרבות עלויות מעסיק והפרשות על פי חוק. • אם תיקבע על ידי הרשות המקומית תקורה לכיסוי העלויות המ י נהליות הכרוכות בהפעלת התכנית החינוכית, לא יעלה שיעור התקורה על 5%. • בי ת הס פר יפנה לרשות המקומית בבקשה להעסקת עובדים במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן באמצעות טופס בקשה אחיד, תוך ציון התפקיד של כל עובד, היקף השעות ועלות ה העסקה הנדרשת. הרשות המקומית תבצע הליך העסקה מסודר עם כל עובד, בהתאם לחוק ועל פי הוראות כל דין. • אם יתעורר צורך לסיים את העסק ת העובד, יפנה המנהל אל הרשות ויצביע על הכשלים בעבודת העובד או על נימוק ענייני אחר המחייב את סיום העסקתו. הרשות כמעסיק היא האחראית על ביצוע הליך סיום ההעסקה ו על תשלום הזכויות מכ ו ח סיום ההעסקה. • שכר העבודה עבור שעות התכנית החינוכית ו/או התל"ן הו א שכר שעתי , וישולם על פי דיווח על ביצוע שעות בפועל , ולא כשכר חודשי. בי ת הס פר יעביר מדי חודש לרשות המקומית דיווח על ב יצוע השעות בפועל במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן שעל בסיסו ישולם השכר לעובד. • מובהר כי אין קביעות בשעות העבודה במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן ( תל"ן רשותי ו/או תל"ן הורים). חוזה העבודה הו א בדרך כלל לשנת לימודים אחת לכל היותר (ללא חודשי חופשת הקיץ). עם תום שנת הלימודים בפועל (לפי לוח החופשות שנקבע על ידי משרד החינוך – במהלך חודש יוני של שנת הלימודים) תופסק עבודת העובד במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן . • חידוש ה העסקה בשנ ת הל ימודים שלאחר מכן יתקיים רק לאור צ ו רכי בי ת הס פר ורק לאחר שהתכנית החינוכית ו/או התל"ן יאושרו תקציבית ומ י נהלית במסגרת תכנית העבודה מקושרת התקציב של בי ת הס פר בוועדה המלווה הבית - ספרית לשנ ת ה לימודים העוקבת . • במקרה שמדובר בעובד מצוות המוסד החינוכי, לא תהיה ההעסקה במסגרת התכנית החינוכית ו/או התל"ן חלק מהיקף משרתו במוסד החינוכי ולא חלק משעות הלימודים הרגילות של בית הספר. • אם מדובר בעובד הוראה המועסק על ידי המדינה ו ה מבקש להיות מועסק במסגרת זו בהעסקה נוספת, על העובד להציג היתר עבודה נוספת, בהתאם להוראות ב חוזר הוראות הקבע סה/9(א), סעיף

8.5-36, "היתר עבודה פרטית/נוספת לעובדי הוראה" . יוער כי מנהל בי ת ס פר או סגן ראשון למנהל המועסקים ב " אופק חדש " אינם רשאים לעבוד בעבודה נוספת. • הנחיות מפורטות לעניין העסקת כוח עזר פדגוגי (מדריכי העשרה, סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל וסייעות תגבור מוסדיות בחינוך המיוחד), בין אם במסגרת תכנית חינוכית ובין שלא במסגרת תכנית חינוכית, מפורטות ב - 9 ל הלן .

י) הנחיות לעניין הניהול הכספי של התכניות • ככלל תנוהל תכנית חינוכית הממומנת מכספי הניהול העצמי של בית הספר בחשבון הניהול העצמי. • אם מדובר ב תל"ן הממומן מתשלומי הורים ינוהל התל"ן בחשבון ההורים של בית הספר, בנפרד מתכניות חינוכיות אחרות שלו. • אם מדובר ב תל"ן רשותי, הממומן מכספי הרשות המקומית, אין מניעה כי תגובש תכנית חינוכית כוללת הממומנת הן מכספי הרשות המקומית והן מכספי בית הספר המנוהלים בחשבון הניהול העצמי. • בית ספר המבקש להפעיל גם תכנית חינוכית וגם תל"ן הממומן מתשלומי הורים ישמור על הפרדה חשבונאית בין הפעלת התל"ן , שינוהל בחשבון ההורים, ובין הפעלת התכנית החינוכית, שתנוהל בחשבון הניהול העצמי. הרשות המקומית תתחשבן עם בית הספר בנפרד לגבי עלות התכנית החינוכית הממומנת מחשבון הניהול העצמי ובנפרד לגבי עלות התל"ן במימון ההורים המנוהלת בחשבון ההורים. יא) הערכת התכנית וגיבוש תכניות להמשך • בית הספר יציג בוועדה המלווה המתקיימת לקראת אמצע שנת הלימודים גם הערכת תכנון מול ביצוע של התכניות החינוכיות הפועלות בו. • בתהליך הגיבוש של תכנית העבודה מקושרת המשאבים של בית הספר לשנת הלימודים העוקבת תתבצע גם הערכה מסכמת של התכניות החינוכיות הפועלות בבית הספר, ועל בסיסה יגובשו התכניות החינוכיות לשנת הלימודים העוקבת להצגה בפני הוועדה המלווה ולקבלת אישורה. • אם מדובר בתכנית מ"מאגר התכניות", ייכתב גם משוב מסכם במאגר התכניות .

8) העסקת עובדי מדינה

א) המורים בבית הספר בניהול עצמי יהיו עובדי מדינה , והעסקתם תמשיך להיות על ידי משרד החינוך , באמצעות הקצאת השעות העומדת לרשות בית הספר . ההעסקה תהיה על פי ההסכמים הקיבוציים המחייבים .

ב) מנהל בית ספר יממש את סמכויותיו בניהול כוח האדם , בכל הנוגע לקבלת המורים , ל מתן קביעות , ל ניוד מורים ו ל הפסקת עבודה .

ג) בית הספר יכלול את ייעוד שעות התקן עבור המקצועות השונים בתכנית העבודה מקושרת ה משאבים .

9) העסקת כוח אדם מ י נהלי באמצעות הרשות המקומית

א) עובדי מינהל ושירותים בבי ת הס פר המועסקים על ידי הרשות המקומית ממשיכים להיות מועסקים על ידה , בהתאם להסכמים הקיבוציים המחייבים . מובהר כי עובדי מינהל ושירותים יכולים להיות מועסקים גם על ידי תאגיד מטעם הרשות, למעט מזכיר או מנהלן בית הספר שיועסק אך ורק על ידי הרשות המקומית.

ב) מנהל בית הספר יהיה שותף בבחירת כ וח א דם מינהלי חדש המועסק בבית ספרו , וכל ניוד או הפסקת עבודה של כוח אדם כאמור ייעשו ב שיתופו ובהסכמתו , בתיאום עם הרשות המקומית .

ג) הרשות המקומית נדרשת להעסיק כוח אדם מ י נהלי עבור בית הספר תוך רישום העלות של העסקת עובדים אלו בנפרד לכל בית ספר, כמתחייב מההנחיות שנערכו על ידי משרד הפנים – בתיאום עם משרד החינוך ועם החשב הכללי במשרד האוצר – שעניינן "מערכות מידע לבניית כלי הניהול במערכת החינוך של הרשויות המקומיות", שיתעדכנו מזמן לזמן.

ד) הרשות המקומית רשאית לאפשר סל תקציבי לבתי הספר להעסקת כוח אדם מינהלי , ו לבית הספר תינתן גמישות בהחלטה לגבי אופן ה ניצול של ה תקציב ל העסקת כוח האדם המ י נהלי , בכפ יפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית ולהסכמים הקיבוציים המחייבים , כמפורט להלן: • בעקבות הפחתה בעלות ה העסק ה של כוח האדם המ י נהלי יוכל בית הספר לדרוש שסכום ההפחתה יועבר לחשבון הניהול העצמי לצ ו רכי ניהול שוטף . • לחלופין יוכל בית הספר לבקש הגדלה של סל העסקת כוח האדם המ י נהלי ולממן זאת מתקציבו השוטף , ב תנאי ש " סל התלמיד " ה ממשיך להיות מועבר לחשבון בית הספר יהיה גבוה מ " סל התלמיד המינימאלי " . מובהר כי היקף ה עלות של העסקת כוח האדם המ י נהלי המתבצע באמצעות סל תקציבי עבור בית הספר , כאמור לעיל , נדרש להיות לכל הפחות היקף ה עלות של ההעסקה בפועל ערב המעבר לניהול עצמי .

10) העסקת כוח עזר פדגוגי בבתי ספר בניהול עצמי באמצעות הרשויות המקומיות

א) כחלק מהרחבת הסמכות והגמישות הניהולית, ה פדגוגית ו ה כלכלית של בי ת הס פר תינתן לבתי הספר בניהול עצמי האפשרות לממן מתקציב ם העסקת כוח עזר פדגוגי על ידי הרשות המקומית , כמפורט בפרק זה: מדריכים לחוגי חינוך משלים (מדריכי העשרה), סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל וסייעות תגבור מוסדיות בחינוך המיוחד.

ב) כדי לשמור על תמהיל מתאים של כוח אדם מוסמך ומוכשר לא יעלה היקף העסקת סייעות התגבור המוסדיות, לחינוך הרגיל ולחינוך המיוחד ביחד, על 50% מהיקף העסקת המורים שהם עובדי משרד החינוך בבית הספר (במונחי משרות). כמו כן מובהר כי תפקיד סייעת התגבור בבית הספר אינו בא להחליף או להחסיר מהתפקידים ומתחומי האחריות של המורה במסגרת החינוכית וכי אין לעשות שימוש במתכונת העסקה זו לפיצול כיתות ולפתיחת כיתות לא תקניות.

ג) כחלק מאישור תכנית עבודה מקושרת משאבים של בית הספר בוועדה המלווה הבית-ספרית טרם פתיחת שנת הלימודים יציג בית הספר לוועדה המלווה בקשה גם להעסקת כוח עזר פדגוגי כמפורט בפרק זה, על גבי טופס בקשה אחיד להעסקת כוח עזר באמצעות הרשות המקומית, תוך ציון התפקיד הנדרש, עלות ההעסקה הנדרשת לשנת הלימודים והמקור התקציבי של בית הספר. בטופס יפרט המנהל את כלל כוח העזר הפדגוגי שהוא מבקש להעסיק בשנת הלימודים, לרבות עובדים שהועסקו בשנת הלימודים הקודמת. מובהר כי הרשות המקומית לא תמשיך להעסיק עובד שהעסיקה בשנת הלימודים הקודמת אלא אם מנהל בית הספר ביקש זאת באופן מפורש.

ד) הרשות המקומית תעסיק את העובדים כאמור, בהתאם למפורט בחוזר זה ועל פי הוראות כל דין ובכפיפות לקיום תקציב מתאים, ותוודא כי העובדים עומדים בתנאי הסף.

ה) הרשות המקומית תתחשבן עם בית הספר לגבי עלות העסקת העובד מתוך תקציב בית הספר המנוהל בחשבון הניהול העצמי, וזאת לאחר ביצוע הליך הקליטה והסדרת ההעסקה באמצעות הרשות. מובהר לעניין זה ש"עלות העסקת העובד" היא עלות ההעסקה לרבות עלויות מעסיק והפרשות על פי חוק. בנוסף, אם תיקבע על ידי הרשות המקומית תקורה לכיסוי העלויות המינהליות הכרוכות בהעסקת כוח העזר הפדגוגי באמצעות הרשות המקומית, לא יעלה שיעור התקורה על 5%, והיא תיכלל גם בעלות זו.

ו) מובהר כי סעיף זה הו א הפירוט של סעיף 11 ל " מסמך ההבנות " בדבר העסק ת כוח עזר באמצעות הרשות המקומי ת ה מוצג באתר " מ י נהלת בתי"ס בניהול עצמי ", http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi .

ז) תיאור התפקידים ו ה תנאים למינוי מפורט ים בקובץ תיאורי התפקידים המפורסם על ידי משרד הפנים. על המועמד לעמוד בדרישות הסף שהוגדרו בקובץ זה בטרם ימונה.

ח) כפיפות העובדים מבחינה מקצועית וארגונית תהיה למנהל בית הספר ומבחינה מינהלית לרשות המקומית.

ט) קליט ת העובדים • הליך קליטת העובד יהיה בהתאם להליכי קליטת עובדים המקובלים ברשויות המקומיות ובהתאם לתעודות המוכיחות את כישוריו ואת ותקו . • מנהל בי ת הס פר יהיה שותף בדיוני ועדת הבחינה לקליטת העובד .

י) הפסקת עבודה • הפסקת העבודה תיעשה על ידי הרשות המקומית בהיותה המעסיקה של העובד ובכפיפות להליך הפיטורין המקובל ברשות המקומית. אם הסיבה להפסקת העבודה היא שינוי בצורכי בית הספר או בעיות בתפקוד של העובד, יפנה מנהל בית הספר את תשומת לב הרשות המקומית לצורך לסיים את העסקתו של העובד. ההחלטה על הפסקת העבודה וביצועה ייעשו על ידי הרשות המקומית, כאמור. • יש לשלוח לעובד הודעה מוקדמת על סיום העסקתו בהתאם לחוק "הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001" ו בהתאם למקובל בחוקת העבודה לכלל העובדים ברשויות המקומיות . על הרשות המקומית כמעסיקתו של העובד לדאוג לכל התשלומים המגיעים לעובד מכוח סיום העסקתו. יא) ההסכמים וטבלאות השכר מפורסמים גם באתר בתי ספר בניהול עצמי, בכתובת זו: http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi . יב ) סוגי העובדים – ייעוד ותנאי העסקה ושכר (1) מדריך לחוגי החינוך המשלים (מדריך בחוג העשרה ) • ה ייעוד : העשרת תלמידי בי ת ה ס פר בתכנים שאינם בתכנית ה לימודים המחייבת של משרד החינוך ו/או ב חוג או ב תכנית משלימה המבטאת היבטים אחרים של תכנית הלימודים. • תנאי ה העסקה ו ה שכר תנאי העסקת המדריכים בחוגי החינוך המשלים מתקציב בית הספר בניהול עצמי יהיו בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על ההסכם הקיבוצי הכללי לעובדי החינוך המשלים מיום

14.9.87 (להלן: "הסכם החינוך המשלים"), שעודכן ב"הודעה לענייני עובדים מס' 646/95" לעניין "תעריפי שכר שעתי וגמולים למדריכים בחוגי החינוך המשלים" מיום

12.1.95, כפי שעודכן ב"הודעה בענייני עובדים מס' 1120/09" ובהתאם לטבלת השכר למדריכים שעתיים ולרבות האמור להלן : - הואיל ומדובר בתקציב שעשוי להשתנות מדי שנה, וכן משום שעשוי לחול שינוי בתחומי ההעשרה הניתנים בבית הספר מדי שנה, ההעסקה באמצעות תקציב בתי הספר בניהול עצמי תהיה ללא קביעות, לשנת לימודים אחת, או ל חלקה , בהיקף עבודה שלא יעלה על 14 שעות שבועיות. - התעריף השעתי יהיה בהתאם ל " טבלת מדריכים שעתיים , חינוך נוער וקהילה ( חינוך משלים ) " ו ל" טבלת מדריכים שעתיים – ספורט " , ש יתעדכנו מזמן לזמן . (2) סייע ות תגבור מוסדיות ב מסגרות ה חינוך ה רגיל • ה ייעוד : סיוע ותגבור לצוותי ההוראה בבית הספר בתהליכי הוראה - למידה ו הערכה במסגרות החינוך הרגיל (שאינן חינוך מיוחד) . • תנאי ה העסקה ו ה שכר תנאי שכרן והעסקתן של סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל יהיו בהתאם למפורט להלן , בהתבסס על ההסכם הקיבוצי להעסקת הסייעות הפדגוגיות ברשויות המקומיות, כמפורט ב " הודעה בענייני עובדים מס ' 669/95 " מיום

17.12.1995 (להלן: " הסכם סייעות פדגוגיות " ), ובהתאם ל " הודעה בענייני עובדים מס' 14/2013" מיום

31.12.2013 לעניין "תנאי שכרן ועבודתן של סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך המיוחד ובמסגרות החינוך הרגיל הממומנות מתקציב בתי ספר בניהול עצמי" ו לרבות האמור להלן : - מסלול הקידום של סייעות פדגוגיות יהיה 7-4+ בדירוג המ י נהלי כפי שיתעדכן מזמן לזמן . - סייעת תגבור מוסדית בחינוך הרגיל לא תהיה זכאית ל " תוספת מאמץ " , כמפורט בסעיף 9 להסכם הסייעות הפדגוגיות . - סייעת תגבור מוסדית בחינוך הרגיל תהיה זכאית ל -22 ימי חופשה , כמקובל לעובדים המ י נהליים ברשות המקומית , אשר ינוצלו בפגרות הלימודים בלבד . - הרשות רשאי ת להעסיק את הסייעות בימי פגרות הלימודים בתפקידים הקשורים לבית הספר , בתיאום עם הנהלת בית הספר . סייעת שלא תועסק ע ל יד י הרשות , כאמור בסעיף זה , תמשיך ותקבל את שכרה כרגיל . - הסייעת תחויב להשתתף בפעילויות בית הספר ובהשתלמויות, בתיאום עם הנהלת בית הספר, בשעות שלאחר יום העבודה. בגין שעות אלו תזוכה הסייעת בתשלום שעות עודפות/נוספות (לפי העניין), על פי החוק. - העסקה של סייעות תגבור מוסדיות חדשות מתקציב בית ספר בניהול עצמי תהיה לשנת לימודים אחת, או לחלקה , וללא קביעות. יהיה אפשר לחדש את העסקתה בשנת הלימודים שלאחר מכן בהתאם לאמור לעיל. - סייעת פדגוגית או סייעת תגבור מוסדית ותיקה שיתווספו לה שעות תגבור במימון בית הספר בניהול עצמי לא תהיה זכאית לקביעות על שעות אלו. שעות תגבור אלו יגדילו את היקף משרתה של הסייעת באותה שנת לימודים, אולם לא תחול עליהן קביעות. (3) סייע ות תגבור מוסדיות ב מסגרות החינוך המיוחד • ה ייעוד : סיוע ותגבור לצוותי ההוראה בבית הספר בתהליכי הוראה - למידה ו הערכה במסגרות החינוך המיוחד . • תנאי ה העסקה ו ה שכר תנאי שכרן והעסקתן של סייעות תגבור מוסדיות במסגרות החינוך המיוחד יהיו בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על ההסכם הקיבוצי להעסקת הסייעות הפדגוגיות ברשויות המקומיות, כמפורט ב " הודעה בענייני עובדים מס ' 669/95 " מיום

17.12.1995 ( להלן: " הסכם סייעות פדגוגיות " ) ובהתאם לחוזר הוראות הקבע עא /10(א), סעיף

1.2-39 , " סייעות במוסדות החינוך המיוחד וסייעות לתלמידים משולבים בחינוך הרגיל " ובהתאם להודעה בענייני עובדים 14/2013 מיום

31.12.2013 לעניין " העסקת סייעות תגבור מוסדיות בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד ", לרבות האמור להלן: - תנאי שכרן והעסקתן של סייעות תגבור מוסדיות ב מסגרות ה חינוך ה מיוחד יהיו בהתאם להסכם הסייעות הפדגוגיות . - העסקת סייעות תגבור מוסדיות חדשות במסגרות החינוך המיוחד מתקציב בית ספר בניהול עצמי תהיה לשנת לימודים אחת, או לחלקה , ללא קביעות. יהיה אפשר לחדש את העסקתן בשנת הלימודים שלאחר מכן בהתאם לאמור לעיל. - סייעת פדגוגית או סייעת תגבור מוסדית ותיקה שיתווספו לה שעות תגבור במימון בית הספר בניהול עצמי לא תהיה זכאית לקביעות על שעות אלו. שעות תגבור אלו יגדילו את היקף משרתה של הסייעת באותה שנת לימודים, אולם לא תחול עליהן קביעות.

11) ה פעלת שירות פסיכולוגי מורחב במימון ציבורי בבתי ספר בניהול עצמי

א) חוזר הוראות הקבע תשע/8(א), סעיף

3.7-61, "מתווה השירות הפסיכולוגי החינוכי", מגדיר בסעיף קטן

4.6 אפשרות להרחבת השירותים הפסיכולוגיים במימון נוסף, ומפרט את השירות הפסיכולוגי-החינוכי המורחב היכול להינתן במסגרת מימון ציבורי.

ב) כחלק מהרחבת הסמכות והגמישות הניהולית, ה פדגוגית ו ה כלכלית של בי ת הס פר , י תאפשר לבתי הספר בניהול עצמי לממן מתקציב ם הפעלת שירות פסיכולוגי-חינוכי מורחב במימון ציבורי, באמצעות הרשות המקומית, בכפיפות למנהל השפ"ח ולכללים המפורטים בחוזר הנ"ל.

ג) מנהל בית הספר יפנה למנהל השפ"ח בבקשה לקבל הצעה עקרונית המתייחסת לשירות הנדרש, להיקפו ולאופן הפעלתו.

ד) הפעלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי המורחב תאושר פדגוגית ותקציבית בוועדה המלווה הבית-ספרית טרם פתיחת שנת הלימודים, כחלק מאישור תכנית העבודה מקושרת המשאבים לאותה שנת לימודים ובכפיפות לתקציב מתאים.

ה) לאחר אישור התכנית יפנה בית הספר לשפ"ח ולרשות המקומית בבקשה להפעיל שירות פסיכולוגי-חינוכי מורחב באמצעות טופס בקשה סטנדרטי, תוך ציון היקף השעות ועלות ההעסקה הנדרשת. אופן ההפעלה ודרכי התשלום יתואמו בין מנהל השפ"ח ובין בעלי התפקידים ברשות ומנהל בית הספר, בהתאם להנחיות מרכז השלטון המקומי. התעריפים ייקבעו בהסתמך על תעריפי נציבות שירות המדינה.

ו) הרחבת העסקתם של פסיכולוגים אשר תופעל מתקציב "סל התלמיד" של בית הספר תהיה זמנית, לשנת לימודים אחת, ואין קביעות על העסקה זו. חידוש ההעסקה במסגרת השירות הפסיכולוגי-חינוכי המורחב בשנת הלימודים העוקבת יתקיים רק לאור צורכי בית הספר ורק לאחר שהשירות המורחב יאושר תקציבית ומינהלית במסגרת תכנית העבודה מקושרת התקציב של בית הספר בוועדה המלווה הבית-ספרית. מובהר כי הרשות כמעסיק היא האחראית על ביצוע הליך סיום ההעסקה ותשלום הזכויות מכוח הסיום. חוזר המנכ"ל "מתווה השירות הפסיכולוגי-חינוכי" מאפשר גם הרחבת היקף ההעסקה באופן קבוע, אולם זאת בתנאי שהמימון הוא רשותי ואינו חלק מ"סל התלמיד" המועבר לבית הספר, כדי לשמור על גמישות השימוש בסל התלמיד הבית-ספרי.

12) העמדת תשתית סיוע לבתי ספר בניהול עצמי באמצעות תאגיד רשותי

א) הרשות המקומית יכולה לעשות שימוש בתאגיד עירוני לצורך מתן מענה תפעולי נוסף לבתי הספר, בכפיפות לעמידה בכללים הבאים שיעודכנו מזמן לזמן:

1) הקמת התאגיד (אם מדובר בהקמה של תאגיד חדש) והתנהלותו יהיו בכפיפות לכללים ולאישור של רשם התאגידים העירוניים במשרד הפנים.

2) התאגיד העירוני יהיה בשליטת הרשות המקומית, בהתאם לכללים של רשם התאגידים העירוניים כאמור.

3) התאגיד העירוני יוכל לשמש אך ורק לנושאי חינוך, תרבות וספורט. לא יתאפשר לתאגיד לשרת נושאים נוספים כדי לאפשר את המקצועיות ואת ההתמחות הנדרשות.

4) התאגיד העירוני יוכל לבצע את התפקידים הבאים עבור בתי הספר: • פיקוח ובקרה על חשבונות בתי הספר ועל ההתנהלות הכספית שלהם • ביצוע רכש והתקשרויות עבור בתי הספר, בהתאם לכללים החלים על הרשות המקומית • מתן מענה תחזוקתי לבתי הספר • העסקת כוח עזר פדגוגי, בהתאם למפורט בחוזר זה • העסקת כוח עזר מינהלי , בהתאם לנוהלי ההעסקה של הרשות המקומית ולהוראות כל דין • תפקידים נוספים, כפי שיעודכן בעתיד. השכרת מתקני בי ת הס פר שהם בבעלות הרשות המקומית תתבצע אך ורק באמצעות התקשרות בין הרשות המקומית ל משכיר, כפי שמפורט בחוזר זה, שכן הנכסים הפיזיים הם בבעלות הרשות המקומית. יחד עם זאת, הרשות תוכל לעשות שימוש בתאגיד כגוף מסייע להשכרת מתקני בתי הס פר , תוך ביצוע הליכי התקשרות סדורים בין הרשות המקומית לגורמים המשכירים. התקשרות ישירה בין התאגיד לגורם המשכיר יכול ה להתבצע רק אם הרשות העבירה את הבעלות על הנכס המושכר לתאגיד העירוני .

ב) מאחר שבהתאם לחוק החינוך הממלכתי בתי הספר הרשמיים הם בבעלות משותפת של משרד החינוך והרשות המקומית – ומאחר שבמעבר לניהול עצמי בתי הספר ממשיכים להתנהל תחת המטרייה המשפטית והתפעולית של הרשות המקומית – חשבונות הבנק של בתי הספר חייבים להיות בבעלות של הרשות המקומית לשימושם של בתי הספר, ואינם יכולים להיות חשבונות בבעלות התאגיד העירוני. הדבר חל הן על חשבון הבנק לתשלומי הורים והן על חשבון הניהול העצמי של בית הספר.

ג) כמו כן, בהתאם לאמור בחוזר זה וכפי שנחתם ב"מסמך ההבנות" עם כל רשות המבקשת להצטרף למהלך, הרשות תעניק זכות חתימה בחשבון הניהול העצמי למנהל בית הספר ולמזכיר או למנהלן של בית הספר המשמש נציג הגזברות בבית הספר. כיוון שכך, המזכיר או המנהלן צריך להיות מועסק על ידי הרשות המקומית ואינו יכול להיות מועסק על ידי התאגיד העירוני.

13) בקרה , ביקורת ושקיפות

א) משרד החינוך , הרשות המקומית ובתי הספר ינהגו בשקיפות מלאה בכל הנוגע ליישום העקרונות הכלכליים והתפעוליים המפורטים בחוזר זה .

ב) הרשות המקומית אחראית על הבקרה ו על הביקורת של הניהול הכספי של בתי ספר בניהול עצמי בתחומה , לרבות פיקוח ובקרה שוטפים על ההתנהלות התקציבית והתפעולית של בית הספר ועל הניהול השוטף של חשבון הניהול העצמי של בית הספר ( בהלימה ל נספח ג לחוזר זה, " נ ו הלי עבודה כספיים בבתי ספר בניהול עצמי" , שיתעדכן מזמן לזמן) .

ג) העברת דוחות כספיים בתי - ספריים לבקרת הרשות המקומית באמצעות מאגר מידע כספי • משרד החינוך פיתח מודול "מאגר מידע כספי" במערכת המנב"סנט שנועדה לביצוע בקרה של הרשויות המקומיות על הניהול הכספי של בתי הספר. החל מספטמבר 201 2 בתי הספר שעברו לניהול עצמי מעבירים 4 פעמים במהלך שנת לימודים נתונים כספיים מצטברים למאגר שהוקם על ידי משרד החינוך במערכת המנב"סנט . הנתונים יועברו עבור התקופות הבאות : אוגוסט - ספטמבר , אוגוסט - דצמבר , אוגוסט - מר ס , אוגוסט - יולי ( שנתי ). בתום כל אחת מהתקופות הללו יפיק בית הספר דוח תקציב מול ביצוע , י וודא את נכונות הנתונים ו את השיוך לסעיפים , ו ישלח דוח מעודכן ומשקף עבור התקופות האמורות . על הדוח להישלח למאגר לא יאוחר מ -30 יום מתום תקופת הדיווח . • הפקת הדוחות כאמור , במבנה סטנדרטי שמתאים לשליחה למאגר , מתאפשרת באופן אוטומטי באמצעות התוכנות הכספיות העומדות בדרישות של סעיף

3.7-79 בחוזר הוראות הקבע עד/1(א), "תקינה לתוכנה כספית בבתי ספר" . אין להתקין תוכנה כספית ש אינה מותאמת לביצוע פעולה זו בבתי הספר בניהול עצמי . • בתי הס פר והרשות המקומית יוכלו לצפות באמצעות המאגר ב דוחות כספיים במבנה סטנדרטי ולנתח אותם. • הרשות תוודא את העברת הנתונים למאגר ותבקר ותאשר את הדוחות הכספיים המוצגים במאגר. • המשרד יוודא כי הרשות המקומית מבקרת ומאשרת את הדוחות הכספיים של בתי הספר כתנאי להמשך ההתנהלות במתכונת הניהול העצמי . • הסברים והוראות נוספות להעברת הנתונים ולשימוש במודול "מאגר מידע כספי" במנב"סנט מפורטים באתר בתי ספר בניהול עצמי, בכתובת זו: http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi .

ד) כחלק מביקורת הרשות בתי הספר נדרשים להעביר אליה דוח כספי שנתי ביחס לשנת ה לימודים (1.8 עד

31.7) ש יופק ממאגר המידע הכספי , מבוקר ומאושר על ידי רואה חשבון . יש להגיש את הדוח הכספי לרשות המקומית לא יאוחר מיום 3 0 בנובמבר ביחס לשנת הלימודים הקודמת . הוראות מפורטות לעניין העברת דוחות כספיים מאושרים על ידי רואי חשבון יפורטו בהמשך.

ה) הרשות המקומית ת עביר למ י נהלת בתי ה ספר בניהול עצמי הצהרה חתומה ע ל יד י גזבר הרשות בדבר הסכומים ש היא העבירה לחשבונות הבית - ס פריים . ההצהרה תועבר פעמיים בשנה לפחות: • עבור התקופה שבין אוגוסט לדצמבר (כולל) • עבור התקופה שבין אוגוסט ליולי (כולל). הצהרת הגזבר תועבר למ י נהלת לא יאוחר מ -30 יום מתום כל תקופ ה כאמור, בהתאם להנחיות שיפורסמו ושיתעדכנו מזמן לזמן.

ו) הרשות המקומית ת בצע מדי שנת לימודים , בכל בית ספר בניהול עצמי , סקר בקרה פנימית לבחינת ה איכות של הנהלת החשבונות והניהול הכספי של בתי הספר . סקר הבקרה הפנימית יי ערך לכל המאוחר עם הכנת הדוחות הכספיים השנתיים של בתי הספר , ו י בוצע בהלימה ל נ ו הלי העבודה הכספיים המנוסחים בספר הנהלים הרשותי .

ז) במקרים חמורים , ש בה ם ת גל ה הרשות המקומית ליקויים בהתנהלות הכספית , התקציבית ו / או התפעולית של בית הספר , יהיה עליה לפנות מיידית למשרד החינוך ולדווח לו על הליקויים וכן על כל מידע רלוונטי אחר . הדיווח יי עשה למפקח הכולל על בית הספר ולממונה המחוזי מטעם מ י נהלת בתי ספר בניהול עצמי . במקרה הצורך יפעיל המשרד את סמכותו כלפי מנהל המוסד על פי הנסיבות ובהתאם להוראות כל דין .

ח) במקרה שהרשות לא תעמוד בהתחייבויותיה כמפורט בחוזר זה יפעל המשרד לעכב את התקצוב התוספתי לבתי הספר בניהול עצמי, תוך מתן התרעה מוקדמת כנדרש. אם הרשות תמשיך לא למלא אחר מחויבויותיה יפעל המשרד לקזז רטרואקטיבית תקציבי ניהול עצמי תוספתיים שהועברו לרשות ואף להוציא את הרשות המקומית ממתכונת הניהול העצמי.

3. נספחים נספח א ' - ה תפוקות ה מצופות מבתי ספר בניהול עצמי א . כללי נספח זה נועד לקדם חשיבה במושגי תוצאה בבתי ספר בניהול עצמי, להגדיר את התפוקות, את מדדי הביצוע ואת התוצאות המצופ ים מבתי הס פר המצטרפים לניהול עצמי במונחים מדידים וב נ י השגה. ה נספח מכיל מילון מושגים שנעשה בהם שימוש ב נספח זה ו מפרט את התפוקות המצופות על פי תחומים בהלימה למטרות הניהול העצמי . מחוון בית - ספרי לתפוקות ו ל תוצאות המצופות ברמת הארגון וברמת התלמיד עבור כל אחד מהתחומים יפורסם בנפרד . המושגים והתפיסה הבאים לידי ביטוי ב נספח זה מבוססים על מדריך התכנון הממשלתי (האגף לתכנון ולמדיניות, משרד רוהמ"ש , 2009), כפי ש מלמד התרשים שלהלן: מתשומות לתוצאות

ב. מילון מושגים (מתוך מדריך התכנון הממשלתי, 2009) "תשומות" (inputs) : סך המשאבים המוקצים לביצוע המשימות (תקציב, כ ו ח אדם, ידע, זמן, תשתית ויזמות, מוצרים ושירותים) . "תוצאה" (outcomes) : שינוי במצב שמקורו ב פעולות ו ב תהליכים שמבצע הארגון , אך משקף גם השפעה של כוחות נוספים הפועלים בסביבת הארגון. התוצאות מוגדרות בהתאם למונחי ם של הגשמת היעדים, ועל פיהן מתבצעת הערכת הפעילות. השאיפה היא שהתוצאה תהלום את היעד. התוצאות נותנ ו ת אינדיקציה באשר להתקרבות למטרה. דוגמאות לתוצאות: עלי י ה בהישגי התלמידים בבתי הס פר. "תפוקה" (output) : התוצרים המיידיים של הפעולות השונות שבוצעו, שהיקפן ניתן למדידה ישירה . תוצר בתהליך המכוון לקראת תוצאה מסוימת. דוגמה: הקמת מערך ארגוני מובנה ל קבלת החלטות משותפות, קיומו של חזון, יעדים ומטרות מוגדרות. "העיבוד הארגוני" (throughput) : מקומו של הארגון בתוך התהליך, היינו עיבוד התשומות בתוך הארגון (במונחים של תקשורת, סמכות, שגרה, הדרכה) ו הפיכת ן לתפוקות ו ל תוצאות. "יעילות" ( efficiency ) : הקשר בין התשומות ל תפוקות. מדידה כמותית של ניצול מרבי של משאבים, השגת היעדים בעלות הנמוכה ביותר, או , לחלופין , השגת מרב היעדים בתקציב נתון.

ג. פירוט התפוקות המצופות, על פי תחומים, בהלימה למטרות הניהול העצמי שהוצבו בתכנית התפוקות המתוארות להלן הן אבן דרך להשגת התוצאות המצופות בתכנית כפי שהן מופיעות ב חוזר זה ובהלימה למטרות הניהול העצמי. יישום המודל הפדגוגי ; קיום מערך הכשרה תומך לכל הגורמים הנושקים לבתי הספר – אנשי מטה, פיקוח, רשויות – וכן לקהילת בתי הספר ; הסדרת ה נהלי ם ל העברת המשאבים באופן רצוף , עקבי ומלא לידי בתי הספר ; הגדרת אזורי ה גמישות והסמכות וסיוע ב מימוש ם ; מחויבות המנהל לתפיסת הניהול העצמי וליישום עקרונותיה – כל אלה הם קריטיים להשגת התפוקות והתוצאות הרצויות. להלן יוצגו התחומים העיקריים הנגזרים מעקרונות הניהול העצמי ש בהם התפוקות הן משמעותיות בדרך אל התוצאות, בהלימה ליסודות הניהול העצמי . כל אחד מהתחומים עומד בפני עצמו, אך משיק, משפיע ותורם לתחומ ים האחרים. יסוד 1 : מיקוד שליטה פנימי

1. גיבוש חזון , מטרות ויעדים : לבי ת ה ס פר מוגדר חזון ו ממנו נגזרים מטרות ויעדים שיש אפשרות לבצע , ל מד ו ד ול הער יך . החזון, המטרות והיעדים מוגדרים בשיתוף עם סגל ההוראה וכן עם השותפים הרל וו נטיים , קרי נציגי ה הורים, ה תלמידים ו ה קהילה. על בסיס החזון , היעדים והמטרות תיבנה תכנית עבודה מתוקצבת בהתאם לסדרי העדיפויות שהוגדרו ע ל יד י בית הספר. חשוב שהחזון יעמוד בהלימה לסביבה על כל המשמעויות הנגזרות מכך.

2. הגדרת רמת ה שירות ותפעולה: בי ת הס פר מגדיר רמת שירות רצויה בתחומים שונים ש הוא מח ו יב לה ו ה מבטא ת את מחויבותו לתלמידיו. רמת השירות באה לידי ביטוי, בין היתר, במאפיינים הא לה : מהירות התגובה הנדרשת נוכח צרכים משתנים, זיהוי הצורך, הגדרת התנאים, גיוס המשאבים ו מתן מענה מותאם ומקצועי לצרכים שזוהו. רמת השירות מגדירה היבטים נוספים הקשורים לרווחתם של תלמידים ומורים.

3. תכנית עבודה: לבי ת ה ס פר יש תכנית עבודה מקושרת משאבים העומדת בהלימה לחזון, ליעדים ולמטרות שהוגדרו ע ל יד י השותפים. תכנית העבודה כוללת ת י אור מפורט ומכומת של התוצרים הלימודיים והחברתיים, לוחות זמנים, משאבים נדרשים, דרכי הערכה ו כן את חלקו של כל שותף בתכנית.

4. מכוונות עצמית מרמת ה ארגון ועד לרמת הפרט: עקרון המכוונות העצמית מוחל מ ה מנהל דרך ה מורה ועד ל תלמיד. כל פרט מגדיר מטרות ויעדים ומגבש תכנית עבודה להשגתם . יסוד 2 : האצלת סמכויות והעצמת המנהל וצוות המורים

1. מנגנוני שיתוף קבועים : לבי ת הס פר מנגנוני שיתוף קבועים, מוסדרים ושיטתיים לצורך קבלת החלטות. צוות ההוראה מעורב ב מדיניות הבית - ספרית ומשפיע על יה .

2. שיתוף מורים בתהליכי קבלת החלטות ופיתוחם המקצועי: בי ת הס פר רואה בשותפיו את הנכס המשמעותי ביותר לקידו מו ולשיפור ו, ויש לו מסגרות להעצמת ההון האנושי. מנהל בי ת הס פר מקיים דיאלוג עם סגל המורים לתכנון אופק הקריירה והפיתוח המקצועי המתאים. ה תוצאה הרצויה: יגדל שיעור המורים המעורבים בתהליכי קבלת החלטות ויפחת שיעור ההיעדרויות של המורי

ם.

3. הערכת עובדי ההוראה בבית הספר (מורים וסגנים): בית הספר מעריך את עובדי ההוראה שלו בהתאם לכללים ולנהלים המפורסמים על ידי המינהל לעובדי הוראה .

4. קבלת עובדי הוראה וכוח עזר לעבודה בבית הספר (בתיאום עם המנהל) : הנהלת בי ת הס פר דומיננטית בתהליך קבלת מורים וכוח עזר לבי ת הס פר . המנהל אחראי על קבלת המורים החדשים , ואין משובצים עובדים חדשים בבי ת הס פר ללא תיאום עמו .

5. ניהול הליך מתן קביעות למורים: מנהל בי ת הס פר צופה ב מורים ה חדשים ומעריך אותם לצורך מתן קביעות בהתאם לכללים ולנהלים המפורסמים על ידי המינהל לעובדי הוראה .

6. ייזום וניהול הליכי ניוד והפסקת עבודה: מנהל בי ת הס פר יוזם הליכי ניוד והפסקת עבודה (במקרה הצורך) , צופה במורה ומוביל את התהליך בשיתוף הפיקוח (בהלימה לנוהל הליך הפיטורין , גמישות בהעסקה, שגובש עם גיבושה של רפורמת "אופק חדש").

7. איתור של מורים בעלי פוטנציאל ניהול והדרכה והפנייתם להכשרה בתחומים אלה : מנהל בית הספר מאתר מורים בעלי פוטנציאל ניהולי , מעודד אותם להירשם ל תכניות הכשרה למנהלים וממליץ עליהם במסגרת הליך הקבלה. כמו כן, המנהל ממליץ למורים אלה להעמיד את מועמדותם למכרזי ניהול ומחווה את דעתו עליהם במסגרת טופס המועמדות למכרז . בנוסף הצוות הניהולי והמקצועי הבכיר מאתר מורים בעלי יכולות מקצועיות גבוהות ופוטנציאל הדרכה, מפנה אותם לפיתוח מקצועי מתקדם, וממליץ עליהם למערך ההדרכה. יסוד 3 : ביה"ס כארגון לומד

1. קהילות לומדות: בבי ת הס פר יש קהילות לומדות של בוגרים וצעירים. הלומדים מכירים בערך הידע לסוגיו ו ב ניסיון הקיים בארגון, ו דנים באופן שיתופי תוך כדי עבודתם במסגרות שאורגנו לכך. הקהיל ות הלומדות יהיו מקור ובסיס לשותפות ולהתפתחות מקצועית.

2. התפתחות אישית: כל מורה בארגון לומד ומתפתח בהתאם למתווה ו לשלב ההתפתחות המקצועי שלו, משתף את עמיתיו בידע שרכש ומיישם תובנות בעבודתו בבית הספר . המורים משתתפים בהשתלמויות פנים - בית - ספריות ו חיצוניות. יסוד 4 : אחריות , מחויבות ומתן דין וחשבון (' אחריותיות ')

1. עקרון עבודה מכוון תוצאה : לבי ת הס פר עקרון עבודה המושתת על גישה תוצאתית ו על מחויבות להצלחה . העיקרון יכלול: הגדרת התוצאה הרצויה ; אבחון ה מצב ה קיים ; הגדרת התנאים הנחוצים והמאפשרים את השגת התוצאה הרצויה; בניית תכנית עבודה, הערכה ותיעוד לצורך למידה ארגונית.

2. מערך איסוף נתונים, בקרה והערכה פנים - בית - ספרי : לבי ת ה ס פר מערך בקרה והערכה ש ל תכניותיו כחלק מהיותו אחראי ומחויב לתוצרי ו . מתקיימים בו תהליכי הערכה ומעקב שוטפים ושקופים פנים - בית - ספריים וחיצוניים . תהליכים אלו מ שמש ים בסיס לקבלת החלטות ולהצבת יעדים לשיפור כחלק מתרבות העבודה בשגרת בי ת הס פר .

3. דיווח לוועדה מלווה : בי ת הס פר מדווח פעמיים בשנה לוועדה המלווה על התכנון, על הביצוע , על התפוקות ו על התוצאו ת, בהתאם ליעדי בית הספר ו ל תכנית העבודה מקושרת ה משאבים .

4. בקרה תקציבית ומ י נהלית עם ה רשות המקומית : בי ת הס פר מקיים בקרה יחד עם הרשות המקומית על התקציב ה עומד לרשותו : בונה תכנית תקציבית בהלימה להכנסות ה מכוונת להשגת יעדי ו , מאשר את התכנית התקציבית בוועדה המלווה הבית - ספרית, מתכנן את ניצול התקציב באופן מושכל לטווח ארוך ואינו חורג ממנו . יסוד 5 : פיתוח יחסי בית ספר - סביבה

1. ממשקי עבודה קבועים : לבי ת הס פר ממשק ותהליך עבודה קבוע ומובנה עם המחוז ו עם הרשות המקומית למתן פתרונות ארגוניים וניהוליים ולניצול היתרון היחסי של כל גורם להצלחת בי ת הס פר .

2. מסגרות בית - ספריות עם שותפים בקהילה : לבית הספר מסגרות מובנות ליצירת דיאלוג ושיח עם שותפים בקהילה .

3. הגדלת משאבים בשיתוף עם גורמים שונים בקהילה : בית הספר מגייס משאבים ותקציבים נוספים ומגדיל את משאביו ( משאב ים כספיים ומשאבי ידע ) . יסוד 6 : ניהול מושכל של המשאבים

1. יעילות בהקצאת ה משאבים: בי ת הס פר מקצה את המשאבים על פי ייעודם המיטבי ויתרונם היחסי, תוך בדיקת עלות מול תועלת, מתכנן פעולות יזומות לחיסכון במשאבים, חוסך בהוצאות תפעול לטובת הוצאות חינוכיות, שומר רזרבות תקציביות למיזמים ארוכי טווח ו משמר וממחזר משאבים קיימים.

2. תכנון תקציבי והקצאה מושכלת: בית הספר מאגם את כל סוגי המשאבים ה עומדים לרשותו (שעות הוראה, ימי הדרכה, זמן צוות, תקציב כספי וכו ' ), בונה תקציב מאוזן בהלימה למשאבים ו במכוונות להשגת יעדי בי ת הס פר ל איתור הצרכים הבית - ספריים ובהתאם ללמידה מהעבר לגבי עלויות התפעול השונות , ומצמצם משנה לשנה את הפערים בין התכנון התקציבי לביצוע התקציבי.

3. גיוס משאבים והגדלת הכנסות: בית הספר פועל להגדלת התקציב, מזהה ומממש הזדמנויות לשיתופי פעולה עם גורמים נוספים בקהילה ה מניבים הכנסות נוספות ו משכיר את מתקני ו או מפעיל פעילויות נוספות אחר הצהריים. נספח ב ' - מערך ההכשרה , הליווי והפיתוח המקצועי במעבר לניהול עצמי

א. רקע המעבר לניהול עצמי משמעו שינוי ב תפיס ות, בעמדות ובמיומנויות . בית הספר הופך להיות מוקד קבלת החלטות ונושא באחריות לאופן יישומן , מקצה משאבים בהתאם לצרכים שזיה ה ונדרש לקחת אחריות על התוצרים החינוכיים . דפוס זה שונה מהדפוס המסורתי ומחייב שינויים בהנחות יסוד , בעמדות , בהגדרת תפקידם וסמכותם של גורמים שונים בעשייה החינוכית ובתרבות הארגוני ת של בי ת הספר. יש צורך ב הבנת השינוי המתחייב מהעברת ה סמכות ו ה אחריות לב ית הספר , שינוי שהוא בעל משמעות תפיסתית ומעשית לגורמים שונים במשרד החינוך , ברשות המקומית ובבתי הספר , ונדרשים למידה , הכשרה , ליווי ותמיכה , בהיבטים תיאורטיים ו בהיבטים יישומיים , לכלל בעלי התפקידים בעשייה החינוכית ובעיקר למנהלי בתי הספר . לצורך זה גובש מערך ל הכשרה , ל ליווי ו ל פיתוח מקצועי של המעבר לניהול עצמי . מבנה מפורט של מערך ההכשרה אפשר למצוא ב"תלקיט המדיניות למעבר לניהול עצמי" באתר "בתי ספר בניהול עצמי", בכתובת זו : http://www.edu.gov.il/NihulAtzmi . נספח זה מפרט את עיקרי המערך להכשרה , ל ליווי ו ל פיתוח מקצועי של מעבר בתי ספר לניהול עצמי .

ב. קווים מנחים

1. כללי מערך ההכשרה מכוון לכלל ה מערכת וכולל את בעלי התפקידים הרלוונטיים ברמת המטה והמחוזות , ברמת בת י הספר וברמת הרשויות המקומיות . בוצעה חלוקה מתודולוגית של ההכשרה ל -3 שלבים מרכזיים : טרום כניסה , הטמעה ופיתוח . ההכשרה של בעלי תפקידים שונים , כגון מנהלים ומפקחים , מבוצעת במשותף ובנפרד כדי לאפשר למידה ממוקדת , מצד אחד , ושיח בין הגורמים השונים , מצד שני . גובשו מסגרות מגוונות ללמידת עומק , ל למידת עמיתים , ל ליווי / י י עוץ אישי ו ל ימי עיון . היקף ההכשרה ומסגרו תיה הותאמו לדרישות הפיתוח המקצועי ב "אופק חדש". ההכשרה מ ותא מת לידע ולנ י סיון של קהלי היעד כגון מנהלים ותיקים ומנהלים חדשים בניהול עצמי . ההכשרה מ שלב ת היבטים פדגוגיים , ניהוליים ותקציבים , ו מ תקיי מת בדגש יישומי , מעשי והתנסותי , תוך הלימה למדיניות של ה מינהל ל הכשרה ו ל פיתוח מקצועי ומכון " אבני ראשה " .

2. הנחות יסוד

א) פיתוח תרבות ארגונית המושתתת על עקרונות ניהול עצמי מחייב למידה והבניה של ידע .

ב) נדרשים ידע ומיומנויות לתפקוד במסגרת הניהול העצמי כדי להבטיח ניצול של היתרונות הגלומים בו ויישום הולם של התפיסה הניהולית .

3. המטרות

א) בניית מערך הכשרה כדי לאפשר מוכנות ומסוגלות למעבר ל בתי ספר לניהול עצמי באופן אפקטיבי

ב) בניית מערך ליווי , הטמעה ויישום לביסוס התהליכים הפדגוגיים הארגוניים - ניהוליים והכלכליים - תקציביים בתהליך המעבר של בתי הספר לניהול העצמי

ג) מתן סיוע וי י עוץ לניצול ההזדמנויות החדשות במודל הניהול העצמי עבור כל אחד מבתי הספר ועבור כל הגורמים המעורבים ( ה פיקוח , ה רשות ה מקומית , ה מטה )

ד) מתן אפשרות ל שיח בין הגורמים השונים לצורך הידוק הממשקים וביסוס השותפויות .

4. עקרונות מבניים

א) מערך ה הכשרה , ה ליווי ו ה פיתוח ה מקצועי מכוון לכלל ה מערכת וכולל את בעלי התפקידים הלוקחים חלק בהטמעת ה מעבר של בתי ספר לניהול עצמי .

ב) מערך ההכשרה מבחין בין 3 אוכלוסיות של מנהלים : מנהלים ותיקים שכבר עברו לניהול עצמי בעבר , מנהלים שלא עברו הכשרה אך פועלים בבתי ספר ה מוגדרים רשמית כבתי ספר בניהול עצמי ומנהלים שבית ספרם נ כנס לראשונה למתכונת ב ניהול עצמי .

ג) מערך ההכשרה , הליווי והפיתוח המקצועי מחולק ל -3 שלבים מרכזיים : • השלב המקדים – לפני הכניסה של בתי הספר לניהול עצמי • שלב ההטמעה – 2 שנות הלימודים הראשונות לכניסת בית הספר לניהול עצמי • שלב הפיתוח – שנות הלימודים שלאחר שלב ההטמעה .

ד) כיוון שהכניסה לניהול עצמי של בתי הספר מתבצעת ברמת ה רשות ה מקומית , המסגרת הרשותית , בליווי המפקח , מ שמשת מסגרת משמעותית להכשרה ו ל ליווי של הכניסה לניהול עצמי .

ה) במסגרת ההכשרה מתאפשר שיח בין הגורמים השונים , לצורך הידוק הממשקים וביסוס השותפויות .

ו) מסגרות ההכשרה והפיתוח המקצועי והיקפם מותאמים לדרישות הפיתוח המקצועי ב "אופק חדש".

5. עקרונות למידה

א) תהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי מותאמים לידע המקצועי ולניסיון המצטבר של קהלי היעד השונים בנושא הניהול העצמי .

ב) תהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי מתבססים על שני צירי למידה והכשרה מרכזיים : הציר הפדגוגי - ניהולי והציר הכלכלי - תקציבי . בתהליכי הלמידה מודגש השילוב בין ההיבטים הפדגוגיים , הארגוניים - ניהוליים והתקציביים .

ג) תהליכי הלמידה וההטמעה משלבים למידת עמיתים .

ד) תהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי הם בדגש יישומי - מעשי .

ה) תכניות ההכשרה מבוססות על מודל ה ניהול ה עצמי המחודש – רציונל , מטרות , עקרונות ומאפיינים – וכן על הפוטנציאל הגלום בו להעצמת בי ת הספר ו לשיפור בית - ספרי בדגש על ניהול פדגוגי איכותי .

ו) תהליכי ההכשרה והפיתוח המקצועי הם בהלימה עם מדיניות ההכשרה והפיתוח המקצועי שגובש ה על ידי ה מ י נהל ל הכשרה ו ל פיתוח מקצועי ומכון " אבני ראשה " .

6. אוכלוסיות היעד • מנחים ויועצים בתפקידי הכשרה וליווי • ברמת משרד החינוך – יחידות מטה , מפקחים ובעלי תפקידים במחוזות • ברמת הרשות המקומית – ראשי רשויות , מנהלי מחלקות חינוך , גזברים , מזכירות ועוד • ברמת בתי הספר – מנהלים , צוות ניהולי , כ וח אדם אדמיניסטרטיבי ועובדי הוראה .

ג. מתווה להכשרה ולליווי של אוכלוסיית המנהלים

1. הציפיות ממנהל בית ספר בניהול העצמי במרכז תפיסת הניהול העצמי עומדת דמות המנהל . מנהל בי ת ספר נתפס כמנהיג פדגוגי המפנה את מיטב מרצו וזמנו לקידום יעדים פדגוגיים בב ית הספר , מוביל תפיסה של מחויבות ואחריות לתוצאות , מזהה את הפוטנציאל השיתופי בבי ת הספר ובקהילה ומניע את בי ת הספר על שותפיו לאור הסמכויות שהוענקו לו כדי לממש את האחריות המוטלת על בי ת הספר . במרכז התפי ס ה עומדת התרבות הניהולית , ובהקשר זה יש לדמות המנהל , לסגנון ניהולו ומנהיגותו ולהחלטותיו תפקיד מכריע בעיצוב התרבות הניהולית הראויה . תפקיד המנהל והדרישות המצופות ממנו חלים מטבע הדברים גם על מנהלים של בתי ספר בניהול עצמי . יחד עם זאת , עבור מנהל בי ת ספר בניהול עצמי יש לחדד ולהדגיש את הדרישות ה אלה : • לגבש תפיסה חינוכית , חזון ויעדים הנגזרים מחזון זה בשיתוף עם צוות ההוראה , עם העובדים , עם נציגי התלמידים ו עם נציגי ההורים • לגבש תפיסה ניהולית משתפת ומאצילה ( ביזורית ) ו להבנות מערך ארגוני שיבטא את התפיסה הניהולית ויכלול מסגרות לתהליכי שיתוף בקבלת החלטות ו מנגנוני משוב והערכה • לבנות , בשיתוף הצוות , תכנית עבודה מקושרת משאבים בהלימה ליעדי בית הספר • לכנס ועדה מלווה בית - ספרית פעמיים בשנה ( מועד ראשון : ב מאי /יוני; מועד שני : ב ינואר / פברואר ), לצורך הצגת תכנית העבודה מקושרת ה משאבים ו ה אופן שבו היא מתפתחת • לנהל תקציב משק כספים סגור ו לבצע ניתוחים ומעקבים בהתאם לנדרש • לנצל באופן מושכל את מרחבי הגמישות המוענקים לבית הספר בתחום הפדגוגי ובתחום הכלכלי • להכיר וליישם נהלים ופרוצדורות הקשור ים להתקשרויות ולקבלת שירותים במסגרת ניהול אוטונומי של בי ת ה ס פר ( ניהול חשבונות , נוהלי רכישה ומכרזים ) בהתאם לספר הנהלים של הרשות ו להנחיות ב חוזרי ה מנכ " ל • לבנות מערך למידה ופיתוח מקצועי פנים - בית - ספרי בהתאם לצרכים ולמאפיינים של צוות בית הספר ולהבנות מסגרות למידה מגוונות • להבנות קהילה בית - ספרית המשתפת הורים , לזהות שותפים פוטנציאל י ים , ליצור שותפויות ברמה המקומית ולזהות מקורות להגדלת התקציב הבית - ספרי .

2. תפקיד מנהל בית הספר במעבר לניהול עצמי • לקיים מפגשי חשיפה ושיתוף בין סגל בי ת הספר לבין ועד ההורים בדבר הצטרפות בית הספר לניהול עצמי • להקצות מסגרת זמן לעובדי המינהל בבי ת הספר להכשרה כלכלית בתחילת שנת ההטמעה • להיות שותף בגיבוש ספר נהלים רשותי, ובו כללים וכלים לניהול עצמי , ול חשוף את הגורמים הרלוונטיים בבית הספר ל תוכני ה ספר • לקדם תרבות ניהול עצמי בבית הספר – לאבחן את ה תרבות הארגונית הקיימת בבית הספר בעת המעבר ל ניהול העצמי אל מול תרבות הניהול העצמי המיטיבית ו לגבש תכנית להטמעת תרבות הניהול העצמי בבית הספר • לוודא קבלת סל תלמיד ו לעקוב אחר תקציב בית - ספרי מאוזן • להפנות משאבים לפדגוגיה , לרבות תכנון פעולות לחיסכון בהוצאות התפעול לטובת הפדגוגיה • להוביל תהליך לכתיבת תכנית עבודה מקושרת משאבים ולהציגה בפני הוועדה המלווה הבית - ספרית • לנהל באופן מושכל את משאבי בית הספר למיצוי הפוטנציאל של בית הספר, סגל המורים והתלמידים .

3. המתווה לליווי , ל הטמעה ו ל הכשרה של ה מנהל בניהול עצמי שלב ההכשרה ה מטרות ( נושאי ההכשרה ) ה מסגרת ה מוצעת ה תפוקות ה מצופות ה מועד השלב המקדים הכרת עקרונות הניהול העצמי ולמידתם מפגש חשיפה במסגרת י י שובית היכרות עם תכנית ה מעבר לניהול עצמי והבנת המשמעויות המעשיות בחודש יולי למידה של תפי ס ת הניהול העצמי – פירוט השלבים של ה מעבר לניהול עצמי ( מסגרות ההכשרה והליווי ) כנס התנעה ליום למידה במסגרת המחוז הבנת ה מהות של תפי ס ת הניהול העצמי ( הרציונאל , המטרות והעקרונות ) – הבנת השלבים המרכזיים בתהליך המעבר לניהול עצמי לו " ז מחוזי שלב ההטמעה קידום תרבות ניהולית-פדגוגית של ביה"ס בניהול עצמי ייעוץ ארגוני פרטני הטמעת תרבות ארגונית של ניהול עצמי, בניית תכנית עבודה מקושרת תקציב ו הכנת מפגשי הוועדה המלווה במהלך שנה " ל הכשרה וליווי פרטניים בהיבטים כלכליים ותפעוליים ייעוץ כלכלי פרטני בניית תקציב בית-ספרי כבסיס לתכנית עבודה מקושרת תקציב, הטמעת נוהלי עבודה, עבודה עם דוחות ופיתוח יזמות כלכליות במהלך שנה " ל העלאת סוגיות ו קונפליקטים וניתוחם , לימוד מעמיתים , הצפת מקרי בוחן לפתרון , למידה מהצלחות , יצירת מהלכי שיתוף פורום המ " מים ( קהילות מנהלים לומדות ): מפקח כולל + מנהל מח ' חינוך + מנהלי בתי הספר בליווי יועץ ארגוני רשותי יצירת פלטפורמה ללמידה , להתייעצות ו לשיתוף בקשיים ובקונפליקטים ; י י צ ו ר ידע חדש ; הכרת יישומי ם ורכישת מיומנויות ב ניהול עצמי לאורך שנה " ל למידת עומק של העקרונות והיסודות של הניהול העצמי: מיקוד שליטה פנימי, האצלת סמכויות, ארגון לומד, אחריותיות, פיתוח יחסי בית ספר-קהילה, ניהול מושכל של משאבים קורסי "ניהול עצמי" – פיתוח מקצועי למנהלים חיזוק עקרונות הניהול העצמי בעבודת בית הספר לאורך שנה " ל שלב הפיתוח הרחבת ה למידה בנושאים שונים בניהול עצמי , כגון יזמות וגיוס משאבים , מיתוג העשייה החינוכית , ביה " ס והקהילה קורסים לפיתוח מקצועי מתוך אשכול " ניהול עצמי " שיגובש ב מודולות למידה של 20 עד 40 שעות בשנה הפעלת פרויקט יישומי שיופעל בביה " ס בהתאם לנושא שנבחר ו ל עקרונות ל ניהול העצמי לאורך כל ההתפתחות המקצועית נושאים מוצעים להכשרה ( נתון להרחבה ) • ה מאפייני ם של תרבות הניהול העצמי • תפיסת ה תפקיד של מנהל בי ת הספר בניהול עצמי • בי ת ספר בעל מוקד שליטה פנימי • האצלת סמכויות והעצמה ( ניהול מומחים ) • ניהול עצמי של ה למידה • אחריותיות הלכה למעשה • עבודה עם נתונים וניהול מושתת - משוב • פיתוח יחסי ארגון - סביבה • פיתוח יחסי בי ת ספר- הורים • שיווק וגיוס של משאבים בקהילה ומחוצה לה • חשיבה כלכלית וכלכלת חינוך • עקרונות החשבונאות • המודל התפעולי בניהול העצמי – היבטים מ י נהליים ומשפטיים • ניהול משאבים ועבודה עם תקציב • עבודה עם דוחות • בניית ת כנית ע בודה פדגוגית וארגונית מתוקצבת • בניית ת כנית לימודים בית - ספרית על יסוד ת כנית לימודים רשמית ושעות ליבה .

ד. מתווה להכשרה , לליווי ולפיתוח מקצועי של ה צוות ה ניהולי בביה " ס

1. כללי הצוות המוביל בבי ת ס פר בנ יהול עצמי משתתף ב הכשרה בשלב ה טרום כניסה במטרה להגדיל את מספר השותפים בבי ת הספר הלוקחים חלק פעיל בתהליך ה ה צטרפות לנ יהול עצמי.

2. המתווה להכשרה , ל ליווי ו ל פיתוח מקצועי של ה צוות ה ניהולי בבי ה " ס –

ה. מתווה להכשרה ולליווי של ה מפקחים ובעלי ה תפקידים במחוז משרד החינוך

1. כללי בתהליך ה מעבר של בתי הספר לניהול עצמי יש הרחבה והגדרה מחדש של ה סמכות ו ה אחריות של בי ת הס פר בכלל ו של ה מנהל בפרט . כפועל יוצא יש מקום להגדיר מחדש את תפקידו , את סמכויותיו ו את מקומו של המפקח במסגרת הניהול העצמי .

2. הציפיות מ ה מפקחים במסגרת הניהול העצמי • לפעול לאור תפיסת הניהול העצמי ומרחבי הגמישות של המנהלים ולגזור משמעויות יישומיות בתכנית עבודת ם ו בפיתוחם המקצועי של המנהלים ובהערכתם • לוודא שבי ת הספר מקבל את המשאבים שהוא זכאי להם מהמקורות השונים ( ממשרד החינוך , מהרשות המקומית וכו ') • ללוות את בתי ה ס פר בתהליך ההצטרפות : בהכשרת המנהלים, בהגדרת תפיסת עולם חינוכית , בהגדרת יעדים , בהתווי י ת תכניות פעולה , בהקצאת תשומות מושכלת ויעילה וכו ' • לתכנן ביקורים בבתי הספר ב מכוונות ליעדים ולמאפייני הניהול העצמי של בתי הספר , לסנכרן תהליכי עבודה נוספים ולרתום בעלי תפקידים נוספים במחוז לקידום בתי הספר • לסייע לבתי הספר להתמודד עם הקשיים ה עולים בתהליך ההצטרפות ולתווך בקבלת משאבי התמיכה , ההכשרה והייעוץ המוקצים • להשתתף בוועד ה המלווה הבית-ספרית .

3. מתווה להכשרה , ל ליווי ו ל פיתוח מקצועי של ה מפקחים ובעלי ה תפקידים במשרד החינוך – טבלה מסכמת שלב ההכשרה ה מטרות ( נושאי ההכשרה ) ה מסגרת ה מוצעת ה תפוקות ה מצופות ה מועד השלב המקדים הכרת מודל ה ניהול ה עצמי , התפיסה הניהולית , ה עקרונות , ה מטרות ו ה מאפיינים , ה פריסה ה ארצית ומתווה ה יישום מפגש חשיפה למפקחים ו ל בעלי ה תפקידים במחוז ה י כרות עם המודל , הבנת המשמעויות ו גיבוש נקודות השקה ושיתוף פעולה טרם המעבר לניהול עצמי הכרת עקרונות הניהול העצמי בהיבטים מושגיים ויישומיים להבנת ה תפקיד ים ו המשימות בניהול עצמי השתתפות בהכשרות עם המנהלים ; השתתפות ב פיתוח מקצועי ל מפקחים בנושא ניהול עצמי חידוד תפיסת הניהול העצמי וגיבוש דרכי עבודה והתנהלות בהתאם לעקרונות הניהול העצמי בחודשים הראשונים למעבר שלב ה הטמעה הנחיה וליווי של בתיה"ס במעבר לניהול עצמי , בשיתוף הרשות המקומית ייעוץ ארגוני ל קב וצת מפקחים במחוז ; השתתפות בימי עיון ובקהילות מנהלים לומדות ; הכשרה בנושא הניהול העצמי במסגרת ה פיתוח המקצועי של המפקחים היכרות מעמיקה עם תפיסת הניהול העצמי ועם מודל היישום ועם הכלים שביה"ס מאמץ במעבר לניהול עצמי, עיגון ממשקים קבועים ומוסדרים של השותפים : בי ה " ס , ה פיקוח , ה רשות ה מקומית במהלך שנה " ל

ו. מתווה להכשרה ולליווי של בעלי ה תפקידים ברשויות ה מקומיות

1. כללי לרשות המקומית תפקיד משמעותי בהקצאת משאבים לבתי הספר , ב בקרתם ו במתן אפשרות ל התנהלותם . במסגרת המעבר לניהול עצמי תפקידה של הרשות המקומית משתנה , והיא הופכת להיות גוף ה מאפשר לבית הספר להתנהל באופן אוטונומי מבחינה כלכלית ותפעולית , תוך ליווי ומתן מסגרת משפטית ו נורמטיבית ל התנהלות של בית הספר . בעלי התפקידים ברשות המקומית , ובראשם מנהל מחלקת החינוך , נושאים אופי מבקר , מגבה ומלווה , ונותנים לבית הספר את מרחב הפעילות וגיבוש המדיניות בהתאם ליעדיו . במעבר לניהול עצמי יש צורך לגבש ולהגדיר את תפקידם ו את סמכויותיהם של בעלי התפקידים ברשות המקומית ולחדד אתם את יחסי הגומלין הרצויים בין הרשות המקומית ובין בתי הספר והפיקוח במסגרת הניהול העצמי .

2. הציפיות ממנהל אגף / מחלקת החינוך ברשות מקומית במסגרת הניהול העצמי • לפתח מדיניות חינוך יישובית בהלימה לעקרונות הניהול העצמי ובשיתוף מנהלי בתי הספר • לחשוף בפני מנהלי אגפים ובעלי תפקידים ברשות המקומית את תפיסת הניהול העצמי של בתי הספר • להיות שותף לגיבוש " סל התלמיד ה רשותי " ולוודא ש המשאבים יועברו בצורה שוטפת ומסודרת ל בתי הספר • להיות אחראי לגיבוש ספר הנהלים הרשותי ול פקח על יישומו בבתי הספר שברשות • להפעיל מערכת תומכת לבת י הספר בכל הקשור לקבלת שירותים , ל העסקת כ וח אדם אדמיניסטרטיבי ול ביצוע התקשרויות , וכן לספק לבתי הספר שירותי ייעוץ משפטי וליווי חשבונאי ככל הנדרש • להיות שותף ב הבניית תשתית ארגונית שתאפשר תהליכי שיתוף ולמידה בין ה רשות , משר ד החינוך ובתי הספר • לפעול בשקיפות ובהוגנות בהקצאת משאבים ותכניות ייחודיות לבתי הספר ול קיים דיאלוג שוטף עם בתי הספר ועם הפיקוח • ל סייע לבתי הספר להתמודד עם קשיים בתהליך הצטרפותם לניהול ה עצמי • להיות שותף בוועדה המלווה הבית-ספרית וחלק ממערך הבקרה על בתי הספר בניהול עצמי .

3. המתווה להכשרה, לליווי ולפיתוח מקצועי של בעלי התפקידים ברשויות המקומיות – טבלה מסכמת שלב ההכשרה ה מטרות ( נושאי ההכשרה ) ה מסגרת ה מוצעת ה תפוקות ה מצופות ה מועד השלב המקדים הכרת מודל ה ניהול ה עצמי , התפיסה הניהולית , ה עקרונות , ה מטרות ו ה מאפיינים יום עיון לבעלי תפקידים ברשויות המצטרפות היכרות עם מודל הניהול ה עצמי , הגדרה מחודשת של סמכותם ו משימותיהם של בתי הספר ושל הרשות המקומית ו של יחסי הגומלין ביניהם טרם המעבר שלב ה הטמעה הכרה בערך השותפות לקידום בתיה " ס , הגדרת השותפות בין משרד החינוך , הרשות ובתיה " ס ו תכנון משותף של תהליכי שותפות כנס התנעה במחוז למפקחים , ל בעלי תפקידים ברשות ו ל מנהלי בתי ה " ס בניית מנגנון משתף ל רשות , ל מחוז ו ל ביה " ס , הגדרת מסגרת ו , מטרותי ו ותוצרי ו המצופים והפעלתו לאורך שנה " ל ו ב י רור האחריות של כל שותף בתהליך בחודשים הראשונים למעבר הטמעת מודל הניהול העצמי ברשות המקומית מבחינה ארגונית ומ י נהלית ליווי לרשות באמצעות יועץ ארגוני ויועץ כלכלי שינוי ארגוני ומ י נהלי המאפשר התנהלות אוטונומית של בתיה " ס , גיבוש סל תלמיד רשותי וספר נהלים, היערכות תפעולית, העברת המשאבים לרשות בתיה " ס לאורך שנה " ל יצירת מסגרת לשיח בין השותפים והשתתפות אקטיבית ב תהליך ההטמעה קהילות מנהלים לומדות עיגון ממשקים קבועים ומוסדרים של השותפים במסגרת פורום המ"מים : בי ה " ס , ה פיקוח , ה רשות ה מקומית ; יצירת שיח משמעותי על נושאים העולים מהשטח ומתן מענה ל בעיות שוטפות במהלך שנה " ל

ז. פיתוח מקצועי לעובדי הוראה בבתי ה ספר בניהול העצמי

1. כללי מעבר לפיתוח המקצועי של מנהלים בניהול עצמי , המפורט לעיל , יופעל מערך פיתוח מקצועי בית ספרי לכלל עובדי ההוראה בבית הספר .

2. פיתוח מקצועי בית - ספרי לכלל צוות ביה " ס היסוד של פיתוח צוות ו של למידה פנים - ארגונית הוא אחד היסודות במודל הניהול העצמי . ממנהל בי ת הספר מצופה להוביל כמנהיג פדגוגי תהליכי התפתחות מקצועית פנים - בית - ספריים וחוץ - בית - ספריים , לבנות מערך למידה הכולל , בין היתר , הדרכה אישית או / ו בקבוצות קטנות באמצעות מדריכים בתחומי הדעת השונים , צריכה מושכלת של מומחים , חונכות מורים , למידת עמיתים ועוד . מנהל בית הספר בניהול עצמי רשאי להפעיל תכנית השתלמות בית - ספרית לפיתוח בית - ספרי במודולות של 30 שעות , במסגרת שנתיים מתוך 3 שנים ( יוכרו 60 שעות מתוך 180 או 120 שעות פיתוח מקצועי ה נדרש ות לשם קידום בדרגה ב "אופק חדש" ) . לצורך זה יאותרו בכל בי ת ס פר הצרכים הרלוונטיים לאור הצטרפות ו לניהול ה עצמי ות י בנה תכנית השתלמות פנים - בית - ספרית בהובלת ה מנהל ובשיתוף צוותו . המנהל יקצה משאבים לתכנון , ל ביצוע ו ל הערכ ה של תפוקות ההשתלמות הבית - ספרית .

3. נושאים מוצעים להשתלמות בית - ספרית • הכרת תפיסת הניהול העצמי , מטרותיה , עקרונותיה , ערכיה והמשמעויות המעשיות בחיי בי ת הספר והשותפים בו • גיבוש תפיסה חינוכית וחזון בית - ספרי • הפעלת מאפייני הניהול העצמי ביחידות הארגון : כיתה , צוות , ועד ה • הכרת כלים ומיומנויות לצורך עבודה על בסיס נתונים • תכנית עבודה כיתתית / אישית מגובה במשאבים • הגברת ה מסוגלות של צוות המורים לעבוד עם הורים בבי ת הספר • למידת מקרה בוחן ונושאים מהשטח • גיוס משאבים , תרומות ובניית תכנית עידוד לחיסכון • הבניית ייחודיות בית - ספרי ת . נספח ג ' - מפרט נ ו הלי עבודה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי נספח זה מפרט את נ ו הלי ה עבודה ה כספיים לבתי ספר בניהול עצמי ו מיועד לתת מענה לממשק המ י נהלי -כספי בין בית הספר לרשות המקומית. מובהר כי הנהלים המפורטים כאן הם מינימליסטי ם . לא מן הנמנע ש הרשות תרחיב ותפרט נהלים נוספים כדי למסד ולעגן את נ ו הלי העבודה בין בתי הספר ל רשות בתחום הכספי והתפעולי, בתנאי שיהיו בהלימה לנהלים בנספח זה. להלן נושאי הנספח :

1. גיבוש ואישור תקציב בית-ספרי

2. רישום בספרי הרשות המקומית

3. ניהול חשבונות נפרדים: חשבון ניהול עצמי ו חשבון הורים

4. הכנסות

5. נוהלי גבייה

6. הנחות ומלגות בתשלומי הורים

7. קבלת תרומות

8. תקבולים וקופה

9. החזרת אמצעי תשלום

10. בנק

11. רכש והתקשרות עם ספקים

12. קופה קטנה

13. הנהלת חשבונות

14. ארגון ותיוק

15. גיבויים ואבטחת מידע

16. דגשים לסוגי הוצאות שונות .

1. גיבוש ואישור תקציב בית- ספרי

1.1 בי ת הספר יגבש תכנית עבודה פדגוגית ותקציב בית - ספרי שנתי (לשנת לימודים) , שיבטאו את מטרות יו , את יעדיו ו את סדרי העדיפויות הבית - ספריים . תקציב בי ת הספר צריך להתבסס על התקציב הבית - ספרי שאושר ברשות, על הכנסות צפויות אחרות ו על הנחות לגבי ההוצאה השנתית בכל נושא.

1.2 מקורות התקציב יכללו גם את יתרת העודף או הגירעון שנצבר מתקופות קודמות , לרבות שנת הלימודים שטרם הסתי י מה. סכום זה יעודכן לאחר אישור הדוחות הכספיים השנתיים.

1.3 תכנית עבודה לשנת ה לימודים ה מקושרת לתקציב ה בית - ספרי ה שנתי, כמפורט לעיל, תוצג ל וועדה ה מלווה ה בית - ספרית ותאושר על ידה טרם פתיחת שנת הלימודים, בהתאם למודל הוועדה המלווה המ ובא בנספח ז' ל חוזר זה .

1.4 בהמשך שנת הלימודים יתקיים גם דיון בוועדה המלווה סביב התכנון מול ה ביצוע.

1.5 מובהר כי בדיווח של בית הספר על תכנית העבודה ו על התקציב המתוכנן, וכן על התכנון מול הביצוע, יכלול בית הספר בנפרד גם דיווח על ה תקציב ו על ה פעילות של חשבון הניהול העצמי וגם דיווח על ה תקציב ו על פעילות ה חשבון של תשלומי ההורים.

1.6 מבנה התקציב יהיה מפורט לפחות בהתאם לתחומי האחריות שהועברו לרשות בית הספר (בהתאם לתחומי האחריות המוגדרים בנספח ד ל חוזר זה – ככל שתחומי האחריות רלוונטיים לבית הספר המסוים) ובהתאם לסעיפי ההוצאות וההכנסות המובנים שהוגדרו על ידי משרד החינוך ו ה מוטמעים בתוכנה הכספית, ככל שהם רלוונטיים לבית הספר. בית הספר רשאי לנהל תקציב במבנה מפורט יותר.

1.7 גיבוש התקציב והגשת ו ייעש ו באמצעות הפורמט לבניית תקציב שיועבר על ידי מ י נהלת בתי ספר בניהול עצמי או באמצעות כלי דומה אחר העונה ע ל ה צרכים.

1.8 העברת סכומים מסעיף לסעיף תיעשה תוך יידוע הרשות המקומית ו/או הוועדה המלווה הבית - ספרית. אין להעביר סכומים מסעיף לסעיף ללא מסמך או תיעוד מתאים המסביר את שינוי השיוך.

1.9 יתרות ה תקציב של חשבון הניהול העצמי יועברו משנה אחת לשנייה.

1.10 בתי הספר שעברו לניהול עצמי מעבירים 4 פעמים במהלך שנת לימודים נתונים כספיים מצטברים למאגר מידע כספי ארצי שהוקם על ידי משרד החינוך, בהתאם להוראות המפורטות בחוזר הוראות הקבע עד/1 (א), סעיף

3.7-79, "תקינה לתוכנה כספית לבתי ספר" . הנתונים מועברים עבור התקופות אוגוסט-ספטמבר, אוגוסט - דצמבר, אוגוסט - מר ס , אוגוסט - יולי (שנתי).

1.11 בתום כל אחת מהתקופות המוזכרות לעיל על בית הספר לה פיק דוח תקציב מול ביצוע, ל וודא את נכונות הנתונים ו את השיוך המתאים לסעיפים ו ל של ו ח דוח מעודכן ומשקף עבור התקופות האמורות , וזאת לאחר ביצוע התאמות בנק ורישום מלא לתקופה הרלוונטית . יש לשלוח את הדוח למאגר לא יאוחר מ-30 יום מתום תקופת הדיווח.

1.12 בתום כל תקופת דיווח על בית הספר ל קיים הערכת מצב לגבי עמידתו בתכנון התקציב ומצבו הכספי ולהיערך בהתאם.

1.13 בתי הספר יעבירו לרשות דוחות כספיים שנתיים ביחס לשנת ה לימודים (1.8 עד

31.7), אשר יופקו ממאגר המידע הכספי במבנה הסטנדרטי המפורט בנספח זה , מבוקר ומאושר על ידי רואה חשבון, בהתאם להוראות שיפורסמו בהמשך על ידי מ י נהלת בתי ה ספר בניהול עצמי.

1.14 הדוח הכספי י י ערך ויוגש לרשות לא יאוחר מ ב יום 3 0 ב נובמבר ביחס לשנת הלימודים הקודמת.

2. רישום בספרי הרשות המקומית

2.1 רישום ה ה כנסות ממשרד החינוך התקבולים ממשרד החינוך עבור בתי הספר היסודיים יירשמו ללא שינוי – על פי האינדקס לרשויות המקומיות – בפרק 3132 : " תקבולים עבור בתי ספר יסודיים " , סיומת 92 : " השתתפות משרד החינוך " .

2.2 רישום ה הוצאות לבתי הספר כל ההוצאות עבור בתי הספר היסודיים תירשמנה, על פי סוגיהן, בכרטיסי ה הוצאות המתאימים על פי האינדקס הקיים לרשויות המקומיות וכמתחייב מההנחיות שנערכו על ידי משרד הפנים – בתיאום עם משרד החינוך ועם החשב הכללי במשרד האוצר – שעניינן "מערכות מידע לבניית כלי הניהול במערכת החינוך של הרשויות המקומיות" ושיתעדכנו מזמן לזמן. יש לשים לב להנחיות להנהלת החשבונות המפורטות שם. האמור לעיל יחול גם על רישום הוצאות "סל תלמיד" לבתי הספר, בהתאם לאמור בסעיף

2.3 להלן. את ההנחיות כאמור אפשר למצוא באתר בתי ספר בניהול עצמי, http://www.edu.gov.il/ .

2.3 רישום הקצאת התקציב ("סל ה תלמיד ") ב חשבונות בתי הספר בניהול עצמי הקצאת התקציב לחשבונות בתי הספר בניהול עצמי ת י רשם בפרק 813 : " חינוך " , ב פרק ה משנה 8132 : " בתי ספר יסודיים " , סעיף תקציבי 785 : " סעיפי פעולות אחרות " . כותרת הסעיף תהיה "סל תלמיד בית ספרי". הנחיות משרד הפנים, כאמור לעיל, יחולו גם על סעיף תקציבי זה.

2.4 התחשבנות הרשות המקומית עם בתי הספר הרשות המקומית תקיים התחשבנות כספית עם בתי הספר באמצעות כרטיס חו"ז (חובה/זכות) נפרד לכל אחד מבתי הספר. אם מתנהלת התחשבנות כספית בין בתי הספר לרשות המקומית גם לגבי חשבון ההורים של בית הספר (כגון בנושאים "ביטוח תאונות אישיות", "קרן קרב", תל"ן וכדומה), תנהל הרשות שני כרטיסי חו"ז נפרדים ל כל אחד מבתי הספר, האחד עבור חשבון הניהול העצמי והשני עבור חשבון תשלומי ההורים, וההתחשבנות הכספית עם בתי הספר תיעשה בנפרד לגבי חשבון הניהול העצמי של בית הספר ובנפרד לגבי חשבון ההורים של בית הספר, כנדרש בחוזר המנכ"ל. לא י בוצעו קיזוזים בין ההתחשבנות הנו ג עת לחשבון ההורים לבין ההתחשבנות הנוגעת לחשבון הניהול העצמי, כמפורט בפרק ג' ש ל חוזר זה .

2.5 רישום היתרות של חשבונות הבנק של בתי הספר בסוף השנה הקלנדרית תרשום הרשות את היתרות המאזניות (קופה, בנקים, חובות לספקים וכדומה) עבור כל אחד מחשבונות הבנק של כל אחד מ בתי הספר ב " ספר 3 ", באופן ה זה : יתרת חשבון ה הורים כנגד כרטיס חו"ז נגדי הורים ויתרת חשבון ניהול עצמי כנגד כרטיס חו"ז נגדי ניהול עצמי .

3. ניהול חשבונות נפרדים: חשבון ניהול עצמי ו חשבון הורים

3.1 בית הספר ינהל שני חשבונות בנק נפרדים, חשבון הניהול העצמי וחשבון תשלומי ההורים, וינהל רישום של משק כספים סגור עבור כל אחד מהחשבונות .

3.2 תישמר הפרדה בין חשבון הניהול העצמי לחשבון תשלומי הורים. לא תתאפשר העברה של תקציבים בין חשבון הניהול העצמי לבין חשבון תשלומי ה הורים ולהפך , למעט האמור ב-3.3 להלן . יחד עם זאת , יהיה אפשר להשתמש בכספים משני החשבונות למטרות משותפות (בכפ יפות לכללי השימוש בכספים) אך אין אפשרות לפצל חשבוניות לצורך תשלום משני החשבונות.

3.3 להלן כמה נושאים שבהם מותר להעביר כספים בין חשבון הניהול העצמי לחשבון תשלומי ההורים: • עמלות הבנק, האשראי והוראות הקבע של חשבון ההורים, כמו גם עמלות הבנק והאשראי של חשבון הניהול העצמי, הם באחריות ובמימון של הרשות המקומית ויתוקצבו במסגרת סל התלמיד. אין לגבות עבור עמלות בנק ואשראי מההורים. בית הספר יעביר מחשבון הניהול העצמי לחשבון ההורים כספים למימון עמלות הבנק והאשראי בחשבון ההורים. בית הספר יתקצב זאת ויעשה שימוש באשראי בהתאם לסל התקציבי העומד לרשותו, וירשום העברות אלו בסעיפי ההכנסה וההוצאה המתאימים. • הוצאות תפעול שהתשלום עבורן נעשה בהתאם להנחיות בחוזר הוראות הקבע עד/12(א), סעיף

3.11-16: "תשלומי הורים עבור תכנית לימודים נוספת תורנית במוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים", נגבות במסגרת הגבייה מההורים לחשבון תשלומי ההורים ונדרשות לעבור לחשבון הניהול העצמי שבו מתנהלות הוצאות התפעול של בית הספר. • אם הרשות מעבירה כספים לחשבון הניהול העצמי עבור מלגות וסבסוד לתלמידים בסעיפים הקשורים לחשבון ההורים (כגון טיולים, סיורים וכו'), בית הספר יעביר כספים אלו מחשבון הניהול העצמי לחשבון ההורים וירשום זאת כהוצאה למלגות ולסבסוד תלמידים.

3.4 יתר הכללים לעניין ניהול חשבון תשלומי ה הורים, וכן כללי השימוש בתשלומי ה הורים, י היו בהתאם לכללים המפורטים להלן ובהתאם לכללים ולייעודים הקבועים המפורטים בחוזר הוראות הקבע סה/4(א) , סעיף

3.7-50 , " ניהול הגב י יה והכספים במוסד החינוכי " , בחוזר הוראות הקבע סג /3(א) , סעיף

3.11-9 , " תשלומי הורים ", ו ב חוזר "הודעות" של חודש ספטמבר בנושא " סכומי גבי י ה – תשלומי הורים " שיתעדכנו מזמן לזמן .

4. הכנסות

4.1 ככלל י י רשמו ה הכנסות בכרטיס הנהלת החשבונות עם פ י רוט המקור באופן ברור .

4.2 בית הספר ירשום במהלך השנה את כל הכנסותיו בהתאם לתקבולים בפועל, ובכלל זה המחאות דחויות.

4.3 בסוף השנה ירשום בית הספר את הכנסותיו כמפורט להלן: • יירשמו הכנסות מניהול עצמי על בסיס מצטבר מלא, לרבות רישום מלא של הכנסות שטרם התקבלו יירשמו. • לגבי הכנסות מהורים בסוף השנה תופק הודעת חיוב לכל גורם שנוצר לו חוב . יתרות חוב יועברו לשנה העוקבת באישור ועדת הנחות . הודעת החיוב תיערך סמוך ככל האפשר למועד הראשון ש בו י היה לבית הספר מידע מגובש לגבי החוב שנוצר.

4.4 הכנסות מהרשות המקומית יירשמו על פי מודל התקצוב " סל תלמיד " שגובש ואושר ברשות, בנוסף לכל מרכיב אחר ש התחייבה הרשות לשלם לבית הספר. ההכנסה תירשם ב שוטף בהתאם להעברה בפועל, ובסוף השנה תירשם באופן מלא על בסיס מצטבר.

4.5 באחריות הרשות המקומית לוודא שבית הספר מבצע רישום מתאים.

4.6 כל הודעות החיוב יירשמו בכרטיסי החייבים בהנהלת החשבונות. חוב לא יבוטל ללא תיעוד מתאים.

4.7 הכנסות על בסיס אקראי ו/או חד - פעמי יירשמו על בסיס מזומן.

4.8 הכנסות מהרשאות שימוש במבנים וב מתקנים ומ דמי השכרה וכו' יירשמו באופן שוטף על בסיס מזומן , ובסוף השנה באופן מלא, על בסיס מצטבר.

4.9 בית הספר יקבל הנחיות מהרשות המקומית לגבי אופן הדיווח לשלטונות המס ע ל הכנסות מדמי השכרה של מבנים.

4.10 בכל מקרה שנדרשת גבי י ה מעבר לתכנית הגב י יה מההורים עבור פעילות כיתתית חד-פעמית שלא היה אפשר לצפות אותה בתחילת שנת הלימודים ולא התבצעה גבייה עבורה במסגרת חוזר הגבייה אפשר לגבות באמצעות גיליון איסוף כספים כיתתי בלי להנפיק קבלה פרטנית לכל משלם במועד קבלת התקבול . גיליון איסוף הכספים יאושר בחתימת ועד ההורים, ו סכום הגבייה ה חד - פעמי לא יעלה על 50 ש"ח ל תלמיד לפעילות . בשום מקרה אחר לא תתאפשר גבייה באמצעות גיליון איסוף כספים. הגבייה באמצעות גיליון איסוף כספים מותנ ית באיסוף במזומן או בשיק שמועד פירעונו מיידי .

4.11 בכל מקרה של גבייה, לרבות במקרה של איסוף כספים כיתתי, אין לבצע גבייה באמצעות קבלה מרוכזת. תונפק קבלה אישית לכל משלם.

4.12 הכנסות מריבית על פיקדונות יירשמו בעת קבלת ן בפועל.

5. נ ו הלי גב י יה

5.1 הרשות המקומית תגבש נוהל גבייה מסודר ותפרסם אותו לבתי הספר במסגרת ספר הנהלים הרשותי .

5.2 הרשות המקומית, שהיא התשתית המשפטית שבית הספר פועל מכוחה, היא האחראית לגבייה מההורים. לעתים בתי הספר משמשים שלוח גבייה של הרשות, אולם הרשות יכולה לגבות מההורים גם באופן ישיר. אם מתבצעת גבייה באמצעות בתי הספר הרשות תתחשבן אתו רק על סכומים שנגבו בפועל ולא תקזז מסל התלמיד עבור סכומים שלא נגבו.

5.3 הגבייה כאמור באמצעות בתי הספר תתבצע רק עבור תשלומי הורים שאושרו על ידי הגורמים המוסמכים, בהתאם להנחיות בחוזרי המנכ"ל "תשלומי הורים". הרשות לא תעשה שימוש בבית הספר כאמצעי לגבייה מהורים עבור שירותים שהיא מספקת או רוכשת מעבר לתכנית הגבייה המאושרת.

5.4 הרשות תיתן גיבוי וסיוע משפטי לבית הספר לגבייה מההורים ומגורמים נוספים שהם מקור הכנסה נוסף לבית הספר ( כגון שוכרים ).

5.5 יתר הכללים לעניין גבייה מהורים מפורטים בחוזר הוראות הקבע סה/4(א) , סעיף

3.7-50 , " ניהול הגבי י ה והכספים במוסד החינוכי " , סג /3(א) , סעיף

3.11-9 , " תשלומי הורים " ו ב חוזר "הודעות" עא /1 , סעיף

3.11-1 , " סכומי גב י י ה – תשלומי הורים " שיתעדכנו מזמן לזמן.

6. הנחות ומלגות בתשלומי הורים

6.1 בית הספר יקיים ועדת הנחות , שתכלול 3 אנשים לפחות, ביניהם מנהל בית הספר ומזכירתו. הנחות לתלמידים ייקבעו אך ורק בוועדת ההנחות ויתועדו בפרוטוקול מסודר, תוך שמירה על צנעת הפרט . ההנחות יינתנו אך ורק על בסיס קריטריונים שוויוניים שיגובשו באחת משתי הדרכים האלה: • גיבוש קריטריונים שקופים ושוויוניים ברמת הרשות המקומית, בשיתוף מנהלי בתי הספר ובהסכמתם, אשר יעוגנו בספר הנהלים הרשותי ויהיו תקפים לכלל בתי הספר ברשות • גיבוש קריטריונים ברמה הבית-הספרית שיאושרו על ידי הרשות המקומית.

6.2 סכום ההנחה יבוא לידי ביטוי במערכת הנהלת החשבונות , באמצעות חיוב ההורה על הסכום המלא וזיכויו בסכום ההנחה .

6.3 הענקת מלגות לתלמידים שהוריהם מתקשים בתשלום עבור אבזרי לימוד ופעילויות חינוכיות וחברתיות תיעשה בהתאם להנחיות בחוזר הוראת הקבע עג /1(א), סעיף

3.7-74, בנושא זה.

7. קבלת תרומות

7.1 תרומות יירשמו על בסיס מזומן בעת קבלת הכסף בבית הספר.

7.2 תרומות לטובת בית הספר מהורי תלמידים בבית הספר יועברו לחשבון הבנק הבית - ספרי המיועד לתשלומי הורים. תרומות שגויסו לטובת בית הספר ממקורות אחרים, שאינם הורי התלמידים בבית הספר, יועברו לחשבון הניהול העצמי.

7.3 תרומות שהתקבלו מגורם שאינו הורי בית הספר ידווחו ויאושרו על ידי הרשות המקומית ומשרד החינוך בהתאם לחוזר הוראות הקבע סג / 3 (א) , סעיף

3.11-9, ס"ק 6, "תרומות".

7.4 התרומות כאמור יהיו כלולות בתקציב בית הספר ויהיו נתונות לבקרה כספית של הרשות המקומית .

7.5 יש להימנע מקבלת תרומה ישירה מהורים לתלמידים בבית הספר ומכל גורם פוליטי או אחר , הדורשים להשפיע בדרך זו או אחרת על מדיניות בית הספר . יש למנוע השפעה על מדיניות בית הספר בדרך של מתן תרומה.

7.6 בית הספר ינהל כרטיס הנהלת חשבונות נפרד לנושא התרומות ורישום מפורט של כל ההוצאות בגין ייעוד התרומה .

7.7 יתר הכללים לעניין קבלת תרומות, בין אם לחשבון הניהול העצמי ובין אם לחשבון ההורים, י היו בהתאם להוראות המפורטות בחוזר הנ"ל , שיתעדכנו מזמן לזמן ובכפיפות להוראות החלות על רשויות מקומיות לעניין קבלת תרומות .

8. תקבולים וקופה

8.1 בגין כל אמצעי תשלום המתקבל עבור בית הספר יש להפיק קבלה סמוך ככל האפשר למועד קבלת הכסף.

8.2 הקבלה תפרט הן את פרטי התקבול והן את רשימת הסעיפים והסכומים ש התשלום התקבל בגינם.

8.3 בכל הנפקת קבלה יי מסר מקור למשלם , והעתק יתויק בתיק קבלות בבית ספר לפי סדר רץ .

8.4 חל איסור לבטל קבלות ללא תיעוד מתאים . במקרה של ביטול קבלה יש להצמיד את קבלת התשלום לקבלה המבוטלת.

8.5 בהנהלת החשבונות ינוהל חשבון קופה שיותאם למצב הקופה בפועל בכל אחד מאמצעי התשלום.

8.6 קופת בי ת הספר תישמר בכספת המעוגנת לקיר ובתוך ארון נעול .

8.7 תקבולים במזומן • יש לשמור מזומן ב כספת מיד עם קבלתו ועד להפקדתו בבנק. • אין להעביר מזומן שהתקבל לקופות קטנות או לתשלומי ספקים. • אין לצבור מזומנים בקופת בית הספר. תשלום במזומן יופקד באותו היום בבנק (ככל שהדבר אפשרי).

8.8 תקבולים ב המחאות • אין לקבל המחאות מוסב ות ו/או המחאות שאינ ן על שם מבצע התשלום עצמו. • המחאות יופקדו תוך 3 ימים מיום קבלת ן . • ההמחאות י י רשמו לפקודת בית הספר . אין להסב המחאה שהתקבלה עבור בית הספר לטובת גורם אחר. יש לבצע ס רטוט ( " קרוס " ) ולרשום " למוטב בלבד " או " לא סחיר " . • במועד הפקדת ההמחאה יש להטביע את חותמת בית הספר על גבי ההמחאה. יודגש כי אין להטביע את חותמת בית הספר בגב ההמחאה בעת קבלת ה אלא בעת ביצוע ההפקדה בחשבון הבנק. • המחאות דחויות יופקדו למשמרת בבנק או יוחזקו בקופת בי ת הספר ויועברו לחשבון הבנק בהתאם למועד פירעונ ן ללא השהיה. • יש ל ספור פעם בחודש את ההמחאות שטרם הופקדו ול בדוק את ה התאמה לרישום בספרי הנהלת החשבונות.

8.9 תקבולים באשראי • בית הספר רשאי לגבות ב אמצעות כרטיס י אשראי , בכפ יפות להסדרת ההסכם עם חברות האשראי על ידי הרשות המקומית. אין באפשרות בית הספר לבצע הסדר פרטני עם חברות אשראי שלא אושרו מראש על ידי הרשות. • במקרה של תקבול באמצעות כרטיסי אשראי מחולקים לתשלומים ת ינתן קבלה על מלוא הסכום , בדומה לקבלת המחאות דחויות .

8.10 הורא ו ת קבע במקרה של גבייה באמצעות הורא ו ת קבע יש לחדש את הורא ו ת הקבע מדי שנה.

9. החזרת אמצעי תשלום

9.1 במקרה שאחד מ אמצעי ה תשלום (כגון המחאות, כרטיסי אשראי, הוראות קבע) לא כובד בבנק יש לפעול כדלקמן: • יש לבצע רישום של החזרת אמצעי ה תשלום במערכת הכספים . • יש לתייק בתיק הבנק, בחוצץ "המחאות חוזרות" , את טופס הקבלה מקופה + טופס המחאה חוזר ת מהבנק או הוראת קבע חוזרת . • יש להודיע טלפונית למשלם על ההמחאה או על הוראת הקבע שלא נפרע ו בבנק ו לחייב ו פעם נוספת . • רק לאחר שישולם החוב ת ימסר ההמחאה שלא נפרע ה למשלם.

9.2 המחאות שלא כובדו יוחזק ו בקופה.

9.3 אם אמצעי התשלום מופקד בשנית תירשם העברה מהקופה לבנק.

9.4 עמלות הבנק בגין החזרת ההמחאה או הוראת הקבע יחולו על הגורם המשלם.

10. בנק

10.1 מזכיר / מינהלן בית הספר י קבל באופן שוטף דפי בנק בקובץ או בנייר מודפס. בעת קבלת הדף עליו לוודא שקיים רצף לדף ה קודם המתויק בקלסר הבנק .

10.2 דפי הבנק יוקלדו למערכת הממוחשבת עם קבלתם לצורך ביצוע התאמות הבנק , ותיבדק התאמת היתרה במערכת ליתרה בדפי הבנק.

10.3 פעם ב חודש ת תבצע התאמת הבנק , ורשימת הסעיפים ה פתוחים תועבר למנהל בית הספר לעיון.

10.4 בית הספר יקבל מהבנק תעריפי עמלות מוסכמים שיהיו מותאמים לסיכום הרשות עם הבנק.

10.5 את עמלות חשבון הבנק (דמי ניהול, תדפיסים ופנקסי המחאות ) יש לרשום בספרי הנהלת החשבונות כעמלות בנקאיות.

10.6 פנקסי ההמחאות שייעשה בהם שימוש יהיו עם " למוטב בלבד " ועם ס רטוט (" קרוס " ) , למעט פנקס אחד שישמש למשיכות קופה קטנה בלבד .

10.7 בית הספר רשאי, על פי שיקול דעתו ועל פי תזרימי המזומן הצפוי, להפקיד כספים בפיקדונות שקליים בלבד, נושאי ריבית , לטווחי זמן התואמים את תזרים המזומן הצפוי.

10.8 עלויות בגין עמלות הבנק, הן בחשבון ההורים והן בחשבון הניהול העצמי, יחולו על הרשות המקומית ויתוקצבו במסגרת סל התלמיד. היקף המימון של עמלות האשראי יסוכם בין הרשות המקומית לבתי הספר ברשות. במקרה שבית הספר יבקש לממן גבייה באשראי או בהוראות קבע מעבר למתוקצב, הוא יוכל לממן זאת מכספי הניהול העצמי.

11. רכש והתקשרות עם ספקים

11.1 ככלל יירשמו הוצאות על בסיס מצטבר , כלומר הוצאה תירשם עם יצירת ההתחייבות להוצאה, וכן יירשמו " הוצאות מראש " (הוצאות עבור טובין או שירות עתידי) ו " הוצאות לשלם " (הוצאות עבור התחייבות ש טרם התקבל חשבון בגינה).

11.2 רכוש קבוע שנרכש על ידי בית הספר יירשם כהוצאה שוטפת. בית ה ספר ידווח לרשות המקומית לצורך ניהול ה מצאי ברשות המקומית .

11.3 בי ת הספר יוכל ליזום ולבצע רכישות והתקשרויות באופן עצמאי עד תקרת פטור ממכרז , בהתאם לטבלת הרשאות רכש והתקשרות שת י קבע על ידי הרשות המקומית בהלימה לתקנות חובת המכרזים בשלטון המקומי ותנוסח ב ספר הנהלים הרשותי . בסכומים ה עולים על תקרת הפטור ממכרז יוכל בית הספר לבצע רכישות או לקבל שירות מזכיינים שנבחרו ב מכרז ב אמצעות הרשות המקומית.

11.4 ניהול הרכש וההתקשרויות של בית הספר ייעשה בהתאם ל ספר הנהלים הרשותי ובהתאם לכל דין החל על התקשרויות של רשויות מקומיות , ובכלל זה הדינים המחייבים ניהול מכרזים ע ל י די רשויות מקומיות והוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים .

11.5 להלן דוגמה ל טבלת הרשאות רכש והתקשרות לבתי ספר. הרשות יכולה לשנות מהסכומים האמורים, בתנאי שהיא עומדת בתקרת הפטור ממכרז, בהלימה להנחיות חובת המכרזים של השלטון המקומי וכפי שמתעדכן מעת לעת. טווחי סכומי ה רכש לשנה מספק מסוים ה תהליך ה נדרש הצורך באישור רשותי 1,000-0 פטור מהצעות מחיר ללא אישור הרשות המקומית 5,000 - 1,001 לפחות 2 הצעות מחיר בכתב ללא אישור ה רשות המקומית 10,000 - 5,001 לפחות 3 הצעות מחיר בכתב ללא אישור ה רשות המקומית 70,090- 10,001  או 142,080- 10,001   לפחות 4 הצעות מחיר בכתב באישור הרשות ה מקומית מעל 70,090  או מעל 142,080   מכרז פומבי באישור ו באמצעות הרשות ה מקומית

11.6 בתי הספר יציגו לרשות המקומית ו/או לוועדה המלווה הבית-ספרית את הרכישות המרכזיות שבכוונתן לעשות טרם פתיחת שנת הלימודים. אם הרשות מזהה כי כמה בתי ספר מבקשים לרכוש את אותו מוצר בסכום העולה על הסכום המינימאלי למכרז פומבי/זוטא, תבצע הרשות מכרז פומבי/זוטא עבור בתי הספר.

11.7 מובהר כי האמור בסעיף זה ("רכש והתקשרות עם ספקים") חל גם על מתן רשות שימוש במתקני בית הספר בתשלום לגופים שאינם ממוסדות המדינה או ממוסדות הרשות המקומית, כאמור בסעיף קטן 5 בפרק 3 בחוזר זה ובהתאם למפורט להלן: • בית הספר יוכל לתת רשות לשימוש במבנה בית הספר ובמתקניו לאחר שעות הלימודים לפעילויות שונות בהתאם להוראות בחוזר מב /7, סעיף 231, בנושא "פתיחת בתי הספר לפעולות בשעות אחה"צ והערב", בתנאי שנחתם הסכם שיהיו חתומים עליו הרשות המקומית והמשתמש ובאישור מנהל בית הספר, ועל הרשות לוודא כי ההתקשרות תיעשה על פי הוראות כל דין. • בהתאם לטבלת הרשאות ה רכש ו ה התקשרות שת י קבע על ידי הרשות המקומית ותנוסח ב ספר הנהלים הרשותי , יוכל בי ת הספר ליזום התקשרות להשכרת המתקנים באופן עצמאי (על פי נוהל הצעות מחיר או פטור, לפי הסכום), בתנאי שלאחר מכן ייחתם הסכם שיהיו חתומים עליו הרשות המקומית והמשתמש, בהתאם להוראות כל דין. • בסכומים ה עולים על הסף שנקבע בטבלת ההרשאות כאמור, יוכל בי ת הספר ליזום התקשרות לצורך מתן רשות שימוש במתקניו בתשלום אך ורק מזכיינים שנבחרו באמצעות הרשות המקומית , בהתאם להוראות כל דין .

11.8 קבלת שירות או ביצוע רכש מספקים שנבחרו באמצעות הרשות המקומית תתבצע באופן ה זה : • יבוצע מכרז על ידי הרשות המקומית שבמסגרתו ייקבעו תנאי השירות ותעריפי הפעילות עבור הספק או הספקים שייבחרו. • בית הספר יצרוך את השירות מהספק או מ הספקים שייבחרו בהתאם לתנאי השירות ו ל תעריפי הפעילות שנקבעו ובהתאם לצרכיו ו ל יעדיו. • ניסוח תנאי המכרז והפרמטרים לבחירת הזכיינים ייעשו ככל האפשר וככל שהדבר רלוונטי בשיתוף מנהלי בתי הספר, בהלימה לצרכים ולתובנות של בתי הספר.

11.9 בית הספר ישאף לעשות שימוש במכרזי ם של הרשות המקומית או בהסכמים שלה עם ספקים . בכל מקרה אחר יוודא בית הספר כי תנאי ההתקשרות עם הספק עדיפים על אלה של הרשות.

11.10 בחירת ספק תאושר על ידי מנהל בית הספר.

11.11 אין לפצל חוזים שהם בפועל עבודה שלמה אחת ל כמה חוזים נפרדים.

11.12 החלת סעיף זה תיעשה באופן הדרגתי, בכפ יפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית לעובדים המועסקים ברשות ולזכיינים שכבר נבחרו ופועלים בעת המעבר לניהול עצמי. מעת מעבר בתי הספר לניהול עצמי לא יבוצעו התקשרויות חדשות שלא על פי המתווה המפורט לעיל.

11.13 התקשרות ביה"ס עם ספקים ועבודה אתם • ככלל יעדיפו ב תי הספר ל עבוד רק עם ספקים בעלי פטור מלא מניכוי מס במקור . אם בית הספר בוחר לעבוד עם ספקים שיש לנכות עבורם מס, הוא יוכל לבצע את ניכוי המס באמצעות הרשות המקומית או לבקש מהספק להוציא פטור נקודתי עבורו. • בית הספר יקבל מהספק את כל האישורים הנדרשים, דהיינו את פרטי הספק המלאים, אישור עסקאות גופים ציבוריים, אישור ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור. • התקשרות עם ספק תתאפשר רק לאחר שנבדקו ואושרו כל האישורים הנדרשים ולאחר שנפתח לספק כרטיס במערכת החשבונות עם פרטי הספק המלאים : שם פרטי +שם משפחה, סוג ה תאגיד, מספר ה עוסק, ה כתובת ה מלאה וכו '. • יש להימנע ככל האפשר מרישום ספקים תחת "ספקים שונים". עם זאת, במקרים שעובדים עם ספקים באופן חד-פעמי בסכומים של עד 100 ש"ח אין צורך ברישום ספק חדש ואפשר לרשמם תחת "ספקים שונים" . • ה התקשרות עם ספק תכלול את תנאי ה תשלום אשר יתועדו בכתב ומראש. • להלן המונחים המקצועיים של תנאי התשלום: - " שוטף ": ה תשלום יבוצע בסוף החודש ש בו התקבל המוצר/הש י רות. - " שוטף+30 ": ה תשלום יבוצע חודש לאחר סוף החודש של קבלת המוצר/הש י רות (לדוגמה: אם המוצר/הש י רות התקבל במהלך חודש מאי , יבוצע התשלום בסוף חודש יוני). באותה מידה אפשר לקבוע " שוטף + 9 0/ 6 0 " וכו '. • בית הספר יעביר לספק הזמנת רכש מפורטת (ידנית או ממוחשבת) הכוללת כמות, מחיר, זמן אספקה, תנאי תשלום וכל מידע רלוונטי נדרש אחר. ההזמנה תהיה חתומה על ידי מורשי החתימה. • לצורך תיעוד ההזמנה יש לשמור: העתק הזמנה וכן התכתבויות שקדמו להתקשרות, כגון הצעות מחיר, פרוטוקולים של ועדת רכש/מכרזים, הסכמים עם הספק וכדומה. • בעת קבלת הטובין/השירות יאשר מקבל הטובין/השירות את קבלתם לשביעות רצונו בחתימת ידו על גבי תעודת המשלוח/החשבונית שתתקבל מהספק (ה חתימה תאפשר זיהוי ודאי של מקבל השירות/הטובין ) . המאשר יוודא התאמה מלאה בין מפרט ההזמנה לבין השירות/הטובין שהתקבלו בפועל. • לאחר העברת הטובין או ביצוע השירות יעביר הספק למזכירה חשבונית מס, חשבונית מס קבלה או קבלה (במקרה של מלכ"ר או עוסק פטור). עם קבלת החשבונית או הקבלה מהספק תוודא מזכירת בית הספר שיש התאמה מלאה בין ההזמנה המאושרת לבין החשבונית או הקבלה ותתעד כל אי - התאמה. • באחריות המזכירה לוודא שהחשבונית הי א חשבונית מקור ושהיא נראית תקינה ועונה על הדרישות ניהול ספרים, קרי: קיימים פרטי ספק מלאים, פרטי הרכש מתאימים לביצוע בפועל, על גבי החשבונית נרשם מקור ויש תאריך על החשבונית. • חשבונית המקור, בתוספת סעיף ההוצאה ש אליו תשויך, תאושר על ידי מנהל בית הספר. • חשבונית המקור תוקלד למערכת הנהלת החשבונות במועד אישורה . לא יבוצע תשלום לספק ללא רישום החשבונית או החשבונית - קבלה בהנהלת חשבונות. • חשבונית שלא אושרה כמפורט לעיל לא תועבר לתשלום.

11.14 תשלום לספקים • תשלום עבור שירות/טובין יש לשלם באמצעות המחאה על בסיס מזומן בלבד. אין לבצע תשלום לספק באמצעות המחאות דחויות. תשלום עבור שירות/טובין יוגש לספק בעת מועד שהיה אמור לקבל את התשלום, בהתאם לתנאי התשלום שנקבעו בהצעת המחיר. • בעת הכנת המחאה יש לבדוק התאמה של פרטי ה ספק/ ה סכום/ ה תאריך. על ההמחאה יחתמו מורשי החתימה בחשבון הבית - ספרי, וכן תוטבע עליה חותמת בי ת הספר . • טרם הכנת ההמחאה יש לוודא את רישום ההוצאה בספרי הנהלת החשבונות של בית הספר. • ה סכום ש י ירשם בהמחאה יהיה חייב להיות תואם בדיוק את הסכום הרשום בחשבונית המס ( בדיוק של האגורה) , או שיירשם בהמחאה סכום התואם ריכוז של מסמכי תשלום , לרבות זיכויים. • לאחר ה תשלום לספק יש לקבל קבלה על ביצוע התשלום ולתעד ה . • הגשת חתימה על המחאה למנהל תלווה בכל האישורים הנדרשים כמתואר לעיל. • אסור לחתום על המחאה לפני רישום כל הפרטים על גביה (שם המוטב, ה תאריך ו ה סכום).

12. קופה קטנה

12.1 הקופה הקטנה היא אמצעי תשלום להוצאת סכומים קטנים של עד 100 ש"ח המיועדת לתשלום במזומן בלבד של הוצאות חד - פעמיות (לא לתשלום של הזמנה מסודרת).

12.2 ככלל תנוהל קופה קטנה אך ורק בחשבון הניהול העצמי ולא בחשבון ההורים. תשלום במזומן מחשבון ההורים יתבצע אך ורק במקרים חריגים , שבהם אמצעי התשלום האפשרי היחידי הוא מזומן ונוגע במובהק לחשבון ההורים (כניסות לאתרים מסוימים בטיולים , ארטיקים בטיולים וכדומה ) ובאישור מנהל בית הספר . כל הוצאה במסגרת זו תיזקף לחובת סעיף ההוצאה המתאים בתקציב בית הספר ו בתוכנ ה להנהלת חשבונות.

12.3 כל קופה קטנה תהיה באחריות אדם אחד בלבד.

12.4 הקופה הקטנה ת י שמר בכספת. במהלך יום העבודה הקופה הקטנה יכולה להישמר במגרה/ ב ארונית נעולה. המפתח יהיה נגיש רק לאדם המנהל את הקופה.

12.5 כספי הקופה הקטנה יהיו מופרדים משאר הכספים המצויים במזכירות בי ת הספר .

12.6 מנהל ה קופה ה קטנה יאשר את קבלת סכום המשיכה הראשון.

12.7 סכום משיכה אחת עבור הקופה הקטנה לא יעלה על 1,000 ש"ח (בכפ יפות לנ ו הלי הרשות המקומית).

12.8 סכום דמי המחזור השנתי של הקופה הקטנה לא יעלה על 5,000 ש"ח (בכפ יפות לנ ו הלי הרשות המקומית).

12.9 תשלום החזר הוצאות מ ה קופה ה קטנה יבוצע כנגד חשבונית מס וקבלה בלבד, אשר יצורפו לקופה הקטנה. יש לרשום על החשבונית את שם מבצע ההוצאה ואת מהות ההוצאה.

12.10 כל הוצאה במסגרת קופה זו תיזקף לחובת סעיף ההוצאה המתאים בתקציב בית הספר בתוכנה להנהלת חשבונות.

12.11 בקופה הקטנה ינוהל מעקב תשלומים ויתרה באמצעות מערכת הכספים של בית הספר , שיכלול פרטים אלו : תאריך, פרטי ההוצאה, שם המבצע וסכום ההוצאה.

12.12 אין לשלם באמצעות הקופה הקטנה החזרים לתלמידים (החזרים ישולמו ב המחאות בלבד) או תשלומים מעל 100 ש"ח , לרבות תשלומי חשמל, מים וטלפון.

12.13 השלמת דמי מחזור תבוצע רק כנגד תיעוד הוצאה מתאים (אסמכתאות) , כאשר כל אח ת מה אסמכתאות תבטא הוצאה רלוונטית.

12.14 באחריות מנהל ה קופה ה קטנה לדאוג להתאמת הסכום בפועל לרישומי הקופה בתוכנה להנהלת חשבונות.

12.15 חוסר בקופה קטנה הו א באחריות מנהל הקופה הקטנה.

12.16 מדי רבעון יבדוק המנהל את ההתאמות בין הקופה הקטנה לבין הרישום בספרים, לצורך בקרה ומעקב.

13. הנהלת חשבונות

13.1 אם לא מועסק מנהל חשבונות בבית הספר, המזכירה או ה מ י נהל ן אחראי ם על ביצוע הרישומים השוטפים בספרי הנהלת החשבונות ו על ביצוע ההתאמות הנדרשות.

13.2 באחריות הרשות המקומית ומנהל בית הספר לספק למזכירה או לבעל התפקיד סיוע מקצועי בהנהלת ה חשבונות בהתאם להכשרתם המקצועית ו ל היקף משרתם המיועד לניהול הכספים.

13.3 הרישום בספרים יבוצע בשיטת הרישום הכפולה, ויבטא במדויק את מהות ההוצאה/ ה הכנסה ו את השיוך התקציבי של ההכנסה/ה ה וצאה ( גם ה שיוך ה תקציבי י אושר על ידי מנהל בית הספר).

13.4 אין לבצע רישום בספרי החשבונות ללא אסמכת ה מתאימה.

13.5 אין להעביר הוצאות/הכנסות מסעיף לסעיף ללא תיעוד.

13.6 עם סגירת השנה יועברו יתרות פתיחה לשנה העוקבת, כמפורט להלן: • בחשבון ההורים יועברו יתרות הפתיחה לפי סעיפים. • בחשבון הניהול העצמי יועברו יתרות הפתיחה כסך כל יתרת העודף/הגירעון, ועל בסיס יתרת הפתיחה הכוללת יגבש בית הספר תקציב מושכל לשנת הלימודים שלאחר מכן. במקרים חריגים – של סעיפים צבועים שחלה עליהם הגבלה מטעם משרד החינוך או הרשות המקומית (כגון דמי שתייה או פרויקטים ייעודיים) – תועבר יתרת הפתיחה לפי סעיפים.

13.7 פעם ב חודש, תוך 15 יום מסיום החודש הקודם, תסגור מזכירת בית הספר את כל התאמות הבנק, תבצע סקירת נתונים ותעביר דוחות למנהל בית הספר, אשר יכללו את הנתונים ה אלה : • דוח תקציב מול ביצוע • מאזן בוחן • דוח התאמת בנק • דוח גבי י ה מה הורים • נתונים מאזניים: יתרות בבנק, חייבים וספקים.

13.8 בתי הספר שעברו לניהול עצמי יעבירו 4 פעמים במהלך שנת לימודים נתונים כספיים מצטברים למאגר מידע כספי ארצי , כמפורט ב"סעיף גיבוש ובניית תקציב בית-ספרי" . הנתונים יועברו עבור התקופות ה אלה : אוגוסט-ספטמבר, אוגוסט - דצמבר, אוגוסט - מר ס , אוגוסט - יולי (שנתי). בתום כל אחת מהתקופות יפיק בית הספר דוח תקציב מול ביצוע, יוודא את נכונות הנתונים ו את השיוך לסעיפים, וישלח דוח מעודכן ומשקף עבור התקופות האמורות. הדוח יישלח למאגר לא יאוחר מ-30 יום מתום תקופת הדיווח.

13.9 הרשות תבצע פעם ב שנה לפחות סקר בקרה פנימית, בהלימה לשאלון הסטנדרטי ב נספח ו של חוזר זה, ותעביר את ממצאי הסקר למנהל בית הספר ולחברי הוועדה המלווה.

14. ארגון ותיוק

14.1 דוחות, נתונים, קבלות וכל חומר רלוונטי אחר יתויקו בתיקים ש יצוי נו עליהם בבהירות שם בי ת הספר , שנת הלימודים ותכולת תיק.

14.2 הנתונים והדוחות יתויקו לפי סדר רץ בהנהלת חשבונות או לפי נושאים , כגון ספקים, קבלות, מסמכי בנק ועוד. בכל מקרה צריכה להיות אפשרות לאיתור מהיר של מסמך מתוך הנה לת החשבונות ושל מס פר מנה של הרישום מתוך המסמך הפי ז

י.

14.3 בית הספר ישמור כל תיעוד של הנהלת החשבונות של בית הספר , לרבות שוברי הוצאות, חשבוניות, ספחי המחאות ואישורי ספקים בדבר ניהול ספרים וניכוי מס במקור למשך הזמן הקבוע בחוק (בדרך כלל 7 שנים).

15. גיבויים ואבטחת מידע

15.1 המידע הכספי של בי ת הספר יישאר חסוי ומוצנע.

15.2 כל מסמך שהופק מהמחשב ו/או צולם ואין בו שימוש יועבר לגריסה בלבד.

15.3 אין לאפשר לגורמים שלא הוסמכו על ידי הרשות המקומית ו/או על ידי מנהל בי ת הספר וכן ל כל מי שאין לו נגיעה למערכת הכספית של בי ת הספר, לעיין בדוחות/ ב תיקים/ ב מסמכים.

15.4 על בית הספר לעמוד בכל הסטנדרטים של אבטחת המידע , הרשות המקומית אחראית לוודא זאת.

15.5 בי ת הספר יבצע גיבוי יומי של המערכות המקומיות וישמור לפחות 7 דורות של גיבויים (קרי, שבוע של גיבויים) בנוסף לגיבוי חודשי שיישמר על גבי מדיה מגנטית.

15.6 הרשות ומשרד החינוך י וודא ו רישום מערכות מידע על פי חוק מאגרי המידע.

15.7 דגשים • בכל יום יבוצע גיבוי במדיה נפרדת ומאובטחת (כגון תיקייה, ענן, החסן נייד- disk on key ). • הגיבויים י ישמרו במקום מאובטח ומוגן משרפה. • בסוף השבוע יבוצע גיבוי כפול : אחד יישמר בבית הספר , במקום מאובטח וחסין אש, והשני יישמר מחוץ לבית הספר (על Disk on Key , ענן וכדומה) .

16. דגשים לסוגי הוצאות שונות להלן כמה דגשים עבור סוגי הוצאות מסוימים והוראות שעל בית הספר לפעול לפיה ן :

16.1 הוצאות כיבוד, מתנות, אישיות וכו' • הוצאות כיבוד יש לאשר בצניעות ובמשורה. • בנושא מתנות לצוות וימי גיבוש יש לשמור על צניעות, כמקובל בשירות הציבורי. • יש להקפיד שהמקור הכספי לכך אינו מתשלומי הורים.

16.2 הוצאות נסיעה • הוצאות נסיעה באוטובוס יאושרו על פי מחירי כרטיס אוטובוס. • הוצאות נסיעה במונית בתוך העיר : מנהל המוסד רשאי בהתאם לשיקול דעתו ובצירוף נימוקו בכתב , לאשר הוצאות נסיעה במונית בתוך העיר כאשר לא מתאפשרת נסיעה בתחבורה ציבורית בשל נשיאת חבילות כבדות , כגון חבילות דואר וכיו"ב. • הוצאות נסיעה במונית מחוץ לעיר : ככלל אין לאשר נסיעה מיוחדת במונית מחוץ לעיר , אלא במקרים חריגים כגון הסעת חירום של תלמיד במהלך טיול. מקרים חריגים כאמור ידווחו לרשות המקומית ויאושרו על ידה. • החזר הוצאות עבור נסיעה ברכב: ככלל אין החזר הוצאות עבור נסיעה ברכב. • ברשויות מקומיות בעלות פריסה נרחבת (מועצות אזוריות) תוכל הרשות לקבוע נוהל להחזר הוצאות הכולל הגשת טופס מסודר ובו דיווח מסלול הנסיעה, מטרתה, אורכה וכו '. ההחזר יתבצע על פי תעריף חשכ"ל לק"מ, בכפוף לחשבונית דלק ובחתימת המנהל, ויינתן רק לגורם שאינו זכאי לאחזקת רכב או לרכב צמוד.

16.3 הוצאות אישיות • ממלא תפקיד בבית הספר המחזיק טלפון נייד ושאחזקתו היא במימון הרשות המקומית או בית הספר חייב לדווח על כך לחשב ה שכר , ו הוא יחויב במשכורתו בזקיפת שווי לטלפון נייד . יחד עם זאת, בית הספר לא ירכוש טלפונים ניידים או ישלם החזר הוצאות בגין שימוש בטלפונים ניידים לעובדי בית הספר. נספח ד ' - תחומי אחריות המועברים לבתי ספר בניהול עצמי

1. כללי בנספח זה מוגדרים תחומי אחריות המועברים לבי ת הס פר ותחומי אחריות ש אפשר להעביר לבי ת הס פר או להשאיר באחריות הרשות . יש להעביר לבתי הספר את כלל תחומי האחריות המוגדרים להלן בסעיף "תחומי אחריות המועברים לבית הספר", אלא אם כן יש נסיבות המצדיקות את השארתם באחריות הרשות והתקבל לכך אישור ממינהלת בתי הספר בניהול עצמי. תחומי האחריות המועברים לבית הספר יתוקצבו במסגרת "סל התלמיד" ויתאפשר לבתי הספר מרחב ניהול ותמרון במשק כספים סגור. תחומי האחריות שיישארו באחריות הרשות יתוקצבו בסכום עלותם עבור כל בית ספר ויועמדו בשקיפות עבור בתי הספר .

2. הבחנה בין ניהול שוטף להוצאות חד-פעמיות • בהעברת תחומי אחריות מ י נהליים לבתי הספר מועברת אליהם האחריות לתפעול השוטף של בית הספר בתחומים אלו , כמפורט בהמשך נספח זה . יחד עם זאת , האחריות להוצאות חד - פעמיות , כגון שדרוג תשתיות או שיפוצי עומק , נשארת ב ידי הרשות המקומית ובמימונה , ועליה לגבות את בתי הס פר, תפעולית וכלכלית, כשמתעוררת בעיה מסוג זה . • ערב העברת תחומי האחריות המ י נהליים לבתי הספר הרשות נדרשת להגדיר במדויק , במסגרת כל תחום אחריות מ י נהלי , את המטלות השוטפות שיהיו באחריות בית הספר ואשר ישולמו על ידו ואת המטלות שיישארו באחריות הרשות ואשר ישולמו על ידה , בהלימה למתווה האמור לעיל ו למפורט להלן . הגדרות אלו , בדבר חלוקת האחריות בתחומים השונים , יובאו לידי ביטוי בספר הנהלים הרשותי .

3. יישור קו תחזוקתי ערב העברת תחומי האחריות המ י נהליים לבית הספר הרשות המקומית אחראית להעמיד עבור בי ת הס פר, על חשבונה, את המבנה במצב תקין , לרבות חלונות , דלתות , צנרת וכו ', אף אם הדבר מחייב ביצוע סקר מבנה לבדיקת ה תקינות של המבנה וכשירותו , לרבות צמודי מבנה וריהוט .

4. תחומי אחריות המערבים העסקת עובדים או התקשרות קבלנית • בעוד ש העסקת עובדים תיעשה באמצעות הרשות המקומית , בקניית שירותים או בתשלום לקבלנים אין מניעה מהעברת תקציב הפעילות ותחום האחריות לבתי הס פר . • במקרה של תחומי אחריות המועברים לבתי הספר ה מטופלים ערב המעבר לניהול עצמי על ידי עובדים המועסקים באמצעות הרשות תיעשה העברת תחומי האחריות לבתי הספר באופן הדרגתי , בכפ יפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית לעובדים המועסקים ברשות . • אם הרשות מעבירה לבתי הספר תחומי אחריות שהשירות לגביהן ימשיך להינתן על ידי גורמים פנים רשותיים , יש לתמחר את השירותים הרשותיים לפי תעריף פעילות , לדאוג כי הקצאת המשאבים לבתי הספר עבור תחומי האחריות הללו במסגרת " סל התלמיד " הי א בהתאם לתמחור שנעשה ולאפשר לבית הספר לנהל את היקף הצריכה שלו לגבי אותם שירותים . בית הספר ישלם לרשות עבור שימוש בשירותים הרשותיים הללו על פי ה שימוש בפועל . • במקרה של תחומי אחריות המטופלים ערב המעבר לניהול עצמי על ידי זכיינים וספקים תיעשה העברת תחומי האחריות באופן הדרגתי , בכפ יפות למחויבויות קיימות של הרשות המקומית לזכיינים ולספקים שכבר נבחרו . אף במקרים שקיימים זכיינים וספקים ה נותנים שירות לבתי הספר מטעם הרשות תאפשר הרשות לבתי הספר , ככל ה אפשר , לנהל בעצמ ם את צריכת השירותים מהזכיין הרשותי , בכפ יפות לתנאי ההתקשרות . • מעת מעבר בתי הס פר לניהול עצמי יבוצעו התקשרויות חדשות בתחומי האחריות המועברים לבתי הס פר ע ל פ י המתווה המפורט בסעיף " רכש , התקשרויות וקבלת שירו ת" ב פרק 3 לחוזר זה .

5. תחומי אחריות המועברים לביה " ס

א. הוצאות תפעול

1) חשמל : תשלום חשבון החשמל של בית הספר. החשבון יגיע ישירות לבית הספר וישולם על ידו.

2) מים : תשלום חשבון ה מים של בית הספר. החשבון יגיע ישירות לבית הספר וישולם על ידו.

3) גז ו סולר לחימום : תשלומים לספקי גז וסולר לבתי ספר המחוממים באמצעים אלה. ה חשבונות יגיעו ישירות לבית הספר וישולמו על ידו .

4) טלפון : תשלום בגין טלפונים נייחים ו / או ניידים של בית הספר שאינם צמודים לעובד . ה חשבונות יגיעו ישירות לבית הספר וישולמו על ידו . טלפונים צמודים לעובדים המועסקים בבית הספר אינם מתוקצבים במסגרת סל התלמיד . על טלפון צמוד לעובד יש לדווח למעסיק של אותו עובד לצורך זקיפת שווי .

5) דואר ומשלוחים : תשלום עבור בולים , משלוחים ושליחויות .

6) אינטרנט : תשלום בגין קו אינטרנט ותשלום לספק האינטרנט . חשבון האינטרנט יגיע ישירות לבית הספר וישולם על ידו .

7) שירותי הנהלת חשבונות וניהול כספים : הוצאות בי ת הס פר בגין ייעוץ , ליווי וסיוע חשבונאי וכלכלי של בית הספר , עלויות תוכנת בי ת הס פר לניהול חשבונות ועוד . סעיף זה אינו כולל שירותי הנהלת חשבונות וניהול כספים ה משמשים את הרשות המקומית לצורכי פיקוח , בקרה וסיוע לבתי הספר מטעם הרשות , אשר נשארים באחריות הרשות המקומית ובמימו נה .

8) עמלות בנק ועמלות אשראי : הוצאות בגין תשלומים לבנק על עמלות ובגין תשלומים לחברות סליקת אשראי , הן עבור חשבון הניהול העצמי של בית הספר והן עבור חשבון ההורים של בית הספר. יש להסדיר מראש ובכתב את התשלומים לבנק על עמלות .

9) כיבודים , אשל ונסיעות בתפקיד : כיבוד קל בתחומי בית הספר הכולל שת י יה חמה , שת י יה קרה וכיבודים לישיבות , וכן נסיעות מ י נהליות של עובדי בית הספר בתפקיד ברכב ציבורי . הערות לסעיף זה • מימון ארוחות או בתי קפה מחוץ למתחם בית הספר , או שירותי קייטרינג , ייעשה רק במקרים חריגים ובאישור מנהל בית הספר . • מימון מוניות ייעשה רק במקרים חריגים ובאישור מנהל בית הספר . • הרשות המקומית נדרשת לשלם " מס בגין הוצאות עודפות " על הוצאות כיבודים ואשל .

ב. הוצאות אחזקה וחידוש ציוד

1) אחזקת מבנה ובדק בית : תשלום בגין תיקונים קלים במבנה ובמחוברים למבנה , כגון שבר קל , תיקוני זכוכית , צבע , מנעולים וכו '. ס עיף זה איננו כולל שינויים , החלפת פריטים או שיפוצי עומק ותשתיות במבנה . אלו נשארים באחריות הרשות .

2) גינון : תשלום בגין אחזקת גינות , כולל אבזרי צנרת וטיפול בשטחים הפתוחים ( לא כולל השקיה , המשולמת בחשבון המים ).

3) אחזק ת ריהוט וחידוש ציוד : תשלום בגין שירות תיקונים וחומרים לאחזקת ריהוט וציוד , כולל רכישות לחידוש ציוד . סעיף זה אינו כולל רכישת ציוד חדש עם פתיחת כיתה ה נשאר ת באחריות הרשות המקומית .

4) אחזקת מחשבים וחידוש ציוד : תשלום בגין אחזקת מחשבים לצורכי מ י נהלה בלבד ( מחשבים מ י נהליים ). בסעיף זה יבוצעו הוצאות הקשורות לאחזקת חומרה ותוכנה , חלקי חילוף ושירות תיקונים , כולל רכישות לחידוש ציוד .

5) אחזקת מזגנים ותנורי חימום וחידוש ציוד : תשלום בגין שירותי תיקונים וחלפים , כולל רכישות לחידוש ציוד .

6) אחזקת מדפסות , סורקים , פקסים ומכונות צילום וחידוש ציוד : תשלום בגין שירותי אחזקה וטונרים ( לא כולל נייר של ציוד הדפסה , המשולם מציוד משרדי או מ דמי שכפול ), כולל רכישות לחידוש ציוד .

ג. רכש והצטיידות

1) ציוד משרדי : תשלום בגין רכישות ניירת וציוד משרדי המשמש את ה מנהל ים .

2) ציוד לחינוך גופני : תשלום בגין רכישות ותיקונים של ציוד ספורט כמו כדורי ספורט , רשתות וכדומה .

3) ספרים וספריות : תשלום בגין רכש של עיתונות , ספרים וציוד מתכלה לספריות .

4) חומרי לימוד : תשלום בגין רכישות של חומרים המשמשים ללמידה .

5) דמי שכפול : תשלום בגין רכישות של ניירת המשמשת ללמידה .

6) חומרי ניקוי : תשלום בגין רכישות חומרי ניקיון כגון סבונים , ניירות טואלט , חומרי ניקוי וכדומה .

7) עזרה ראשונה : תשלום בגין רכש של חומרי חבישה , עזרה ראשונה וכדומה .

ד. פרויקטים ויזמות חינוכיות

1) יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודי י ם – פעולות : תשלום בגין הוצאות עבור פעולות , יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודיים של בי ת ה ס פר, כולל חומרים , פעולות ו קניית שירותים .

2) יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודי י ם – טכנולוגיה ומחשוב : תשלום בגין רכישות ותיקונים ל מעבדות , ל מחשבים בכיתות ו ל טכנולוגיה אחרת לצ ו רכי לימוד ( ל יעדים פדגוגיים ולא מ י נהליים ).

3) יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודי י ם – הדרכות והכשרות לצוות : תשלום בגין הוצאות על הפקה ו על ארגון של הדרכות , הכשרות והשתלמויות לצוות בית הספר , כולל חומרים , פעולות ו קניית שירותים . מובהר כי תחומי האחריות המפורטים בסעיף זה אינם של בית הספר בלבד, ו אחריות ו לפרויקטים ו ל יזמות חינוכיות אינה גורעת מאחריות ו של משרד החינוך או של גוף ממשלתי אחר לעניינים אלו .

6. תחומי אחריות שאפשר להעביר לביה " ס או להשאיר באחריות הרשות

א. שרתים : העסקת עובדי שירותים תתבצע באמצעות הרשות המקומית ולא תועבר לבתי הספר. לחלופין, אם נעשה מעבר להתקשרות עם קבלנים ונותני שירות ל צורך ביצוע עבודות אלו , לא מן הנמנע שהאחריות והמימון יעברו לבתי הספר .

ב. שירותי עזר להנהלת חשבונות : ה תשלום לנותני שירותים לעבודות אלו יכול להישאר באחריות הרשות המקומית או לעבור לבתי הספר .

ג. כוח עזר פדגוגי ( סייעות תגבור ) ומדריכי העשרה : הרשות יכולה להעסיק או לקנות שירותי כוח אדם כאמור עבור בית הספר . לחלופין , בית הספר יכול לממן מתקציבו העסקת כוח אדם כאמור , באמצעות הרשות המקומית , או להתקשר ישירות עם מדריכים נותני שירותים . העסקת סייעות של ה חינוך ה מיוחד תתבצע באמצעות הרשות המקומית ולא תועבר לבתי הספר .

ד. שירותי ניקיון מבנה : העסקת עובדי נ י קיון תיעשה באמצעות הרשות המקומית. אם נעשה מעבר להתקשרות עם קבלנים ועם נותני שירות ל צורך ביצוע עבודות אלו , לא מן הנמנע כי האחריות והמימון יעברו לבתי הספר .

ה. שיפוצי קיץ : שיפוצי הקיץ יכול ים להישאר באחריות הרשות המקומית או לעבור לבתי הספר . אם ה שיפוצי ם יבוצעו וישולמו על ידי הרשות המקומית ולא יועברו לרשות בי ת הס פר , הם ייעשו בהתאם לצרכים ו ל יעדים שהעלה בי ת הס פר ובתיאום אתו . העסקת מזכירים/ מינהלנים , פסיכולוגים וספרנים תיעשה בכל מקרה באמצעות הרשות המקומית ולא תועבר לבתי הספר. נספח ה ' - מודל כלכלי לניהול עצמי של בתי ספר יסודיים ( ה תשע " ח )

א. במעבר בתי הספר לניהול עצמי הגדיר משרד החינוך החל משנת הלימודים התשע"ב סל תקצוב מינימאלי לתלמיד שהרשות המקומית תתחייב להעמיד לרשות בתי הספר כפי שיתעדכן מזמן לזמן. מטרת סל התקצוב ל תלמיד היא איגום התקציבים ברמת בית הספר שאינם שכר לימוד ואינם חלק מפעילויות תומכות לטובת פעילויות חינוך (הסעות, קב"סים , קב"טים, פסיכולוגים). זאת במטרה להבטיח תקציב בית-ספרי שיגדיל את עצמאותו הניהולית של מנהל בית הספר ויאפשר ייזום פעילויות חינוכיות בבית הספר .

ב. הואיל ומטרת המהלך היא העצמת מנהל בית הספר והרחבת האפשרויות העומדות לרשותו ליזום פעילויות חינוכיות נוספות, המעבר לניהול עצמי מלווה בתוספת משאבים משמעותית שעיקרה ממומנת על ידי המדינה.

ג. להלן עיקרי ההבדלים בין תקצוב בתי הספר היסודיים שאינם בניהול עצמי לבין תקצוב בתי הספר היסודיים בניהול העצמי: הנושא בתי"ס יסודיים שאינם בניהול עצמי בתי"ס יסודיים בניהול עצמי המשמעות התקציבית תקצוב עובד סיוע ("סיוע ניהול עצמי") לא מתוקצב

0.0015 משרה לתלמיד תוספת תקציבית לכל בתי הספר הנושא בתי"ס יסודיים שאינם בניהול עצמי בתי"ס יסודיים בניהול עצמי המשמעות התקציבית תקצוב ייעודי לפי תלמיד לביה"ס בניהול עצמי ( תוספת פדגוגית ) לא מתוקצב מפתח ה תקצוב לפי תלמיד: אשכול 2-1 : 200 ש"ח לתל' אשכול 4-3 : 150 ש"ח לתל' אשכול 6-5 : 100 ש"ח לתל' אשכול 10-7 : 50 ש"ח לתל' תוספת תקציבית בעיקר לב ת י הס פר ברשויות החלשות

ד. להלן מפורט סל התקציבים המינימאלי לבתי הספר בניהול עצמי להתשע"ח , בהתאם לעדכוני השכר שחלו בתקצוב: הנושא סל תלמיד לשנה ב ניהול עצמי (100% עלות: השתתפות המשרד + הרשות המקומית) הערות חומרים 58 שיעור השתתפות דיפרנצ י אלי בהתאם לנוהג הקיים אגרת שכפול 33 סיוע ניהול עצמי 173.83 שיעור השתתפות של 87% ; בהתאם לעקרונות התקצוב האחידים של הניהול העצמי –

11.42 ש"ח לתלמיד לחודש + עלויות שכר נוספות במהלך השנה (כגון ביגוד והבראה). תוספת פדגוגית במסגרת הניהול העצמי 200 שיעור השתתפות משה"ח דיפרנציאלי: באשכולות 2-1: 200 ש"ח לתלמיד באשכולות 4-3: 150 ש"ח לתלמיד באשכולות 6-5: 100 ש"ח לתלמיד באשכולות 10-7: 50 ש"ח לתלמיד עלויות תפעוליות שאינן שכר (חומרי ניקוי, חשמל, מים, תיקונים, ריהוט וכו' ) 112.69 על בסיס אומדן של מרכז השלטון המקומי ל הוצאות הרשות המקומית על תפעול ביה"ס -

9.44 ש"ח לתלמיד לחודש, בתוספת שינויים שחלו מאז בתעריפי החשמל, המים ומדד המחירים לצרכן (1.2012-7.2017), כלומר

9.39 ש"ח לתלמיד לחודש סה"כ סל תלמיד מינימאלי שיועבר ישירות לחשבון ביה"ס 577.52 סכום זה מנוהל אך ורק באמצעות חשבון בית הספר עובדי מינהל ושירותים (שרתים ומזכירים) 978.85 שיעור השתתפות של 87% ; בהתאם לעקרונות התקצוב האחידים של הניהול העצמי –

65.56 ש"ח לתלמיד לחודש עבור שרתים/מזכירים + עלויות נוספות במהלך השנה (כגון ביגוד והבראה ) סכום זה יתנהל באמצעות הרשות המקומית ; סה"כ סל תקצוב מינימאלי לביה"ס 1,556.37 הערות

א. סל התקצוב המינימאלי מבוסס על מחירי שנת הלימודים ה תשע " ז .

ב. הסל אינו כולל - • הוצאות שכר הוראה ותוספות שאינן ניתנות באופן רוחבי בכל בתי הספר ; • הוצאות ה ניתנות כסכום כולל לרשות המקומית (כגון הסעות, קב"סים , קב"טים וכו'); • תשלומים ייעודיים למורים (כגון דמי שתייה); • תשלומי הורים בהתאם לחוק. נספח ו ' - פורמט אישור רשותי – תקציבי בתי הספר קישור להורדת הטופס ה רשות ה מקומית אישור תקציב לתקופה שבין – מועדי ה העברה ה כספית שם בי ה" ס בי " ס א ' בי " ס ב ' בי " ס ג ' ס"כ בתי הספר ברשות הערות סמל ה מוסד מס ' ה תלמידים ( כולל תלמידים בחט ה " צ ובכיתות לחינוך מיוחד ) סל התלמיד ה עובר לחשבון ביה " ס ס " כ ה תקציב ה שנתי המועבר לחשבון ביה " ס ( סל התלמיד < כפול > מס ' התלמידים ) ה תקציב ה בית - ספרי פר תלמיד המנוהל באמצעות הרשות המקומית ( כגון שרתים , מ זכירות ...) ס " כ ה תקציב ה בית - ספרי המנוהל באמצעות הרשות המקומית ( כגון שרתים , מזכירות ...) ס " כ ה תקציב ה מאושר לביה " ס ( תקציב סל תלמיד + תקציב מנוהל באמצעות הרשות ) פירוט ה סעיפים ה תקציביים בספרי הרשות ( על פי תחומי אחריות ) תחומי אחריות המועברים לבי ה "ס מס' הסעיף בספרי הרשות האם הועב ר לביה"ס לניהול עצמי ? ה סכום פר תלמיד סה"כ הקצאה לסעיף לביה"ס סכום התקציב (בי"ס ב') סכום התקציב (בי"ס ג') סכום התקציב סה"כ לבתיה"ס הערות א . הוצאות תפעול חשמל כן / לא מים כן / לא גז וסולר לחימום כן / לא טלפון כן / לא דואר ומשלוחים כן / לא אינטרנט כן / לא שירותי הנה " ח וניהול כספים כן / לא עמלות בנק כן / לא כיבודים , אשל ונסיעות בתפקיד כן / לא תחומי אחריות המועברים לבי ה "ס מס' הסעיף בספרי הרשות האם הועב ר לביה"ס לניהול עצמי ? ה סכום פר תלמיד סה"כ הקצאה לסעיף לביה"ס סכום התקציב (בי"ס ב') סכום התקציב (בי"ס ג') סכום התקציב סה"כ לבתיה"ס הערות ב . הוצאות אחזקה אחזקת מבנה ובדק בית כן / לא גינון כן / לא אחזקה ורכישת ריהוט כן / לא אחזקת מחשבים כן / לא אחזקה ורכיש ה של מזגנים ותנורי חימום כן / לא אחזקת מדפסות וסורקים כן / לא ג . רכש והצטיידות ציוד משרדי כן / לא ציוד לחינוך גופני כן / לא ספרים וספריות כן / לא חומרי לימוד כן / לא דמי שכפול חומרי ניקוי כן / לא בטיחות ועזרה ראשונה כן / לא ד . פרויקטים ויזמות חינוכיות יזמות פדגוגיות ופרויקטים לימודיים כן / לא טכנולוגיה ומחשוב כן / לא הדרכות והכשרות לצוות כן / לא ה . סעיפים תקציביים נוספים המוקצים לבית הספר כ ו ח אדם פדגוגי ומדריכי העשרה כן / לא שרתים כן / לא תחומי אחריות המועברים לבי ה "ס מס' הסעיף בספרי הרשות האם הועב ר לביה"ס לניהול עצמי ? ה סכום פר תלמיד סה"כ הקצאה לסעיף לביה"ס סכום התקציב (בי"ס ב') סכום התקציב (בי"ס ג') סכום התקציב סה"כ לבתיה"ס הערות מזכירות כן / לא סייעות כן / לא ניקיון מבנה כן / לא שיפוצי קיץ כן / לא אחר כן / לא ו . רכיבים תוספתיים נוספים ממשרד החינוך סיוע ניהול עצמי כן / לא תוספת פדגוגית ניהול עצמי כן / לא תוספת " רמת שירות " כן / לא ס " כ סל ה תלמיד המועבר לחשבון ביה " ס ס " כ ה תקציב ה בית - ספרי ( כולל תחומי אחריות שאינם ב " סל התלמיד " ) נספח ז ' - מתווה היישום למעבר בתי הספר לניהול עצמי

1. עקרונות ותנאים ליישום ולהטמעה

א. תהליך המעבר לניהול עצמי מיושם באופן הדרגתי במחוזות השונים של משרד החינוך. בכל מחוז הנכנס למהלך מתמנה ממונה מחוזי שהוא אחראי על יישום המעבר לניהול עצמי במחוז. כל מחוז מבנה את שלבי המעבר, באופן שבמהלך 3-2 שנים יצטרפו לניהול העצמי כל הרשויות וכל בתי הספר במחוז (בהתאם לגודל המחוז). המחוז אחראי ליישום מערך ההטמעה, הכולל הכשרה וליווי ברשויות המקומיות ובבתי הספר. הפיקוח מעורב בהכשרה וברתימה של הגורמים השונים למהלך , ו יישום המעבר לניהול עצמי מוטמע בעבודת המפקח עם מנהליו ו בפיתוח המקצועי של המנהלים .

ב. מעבר בתי הספר לניהול עצמי מיושם ברמת ה רשות ה מקומית על כלל בתי הס פר היסודיים שבתחומה . לרשות המקומית יש תפקיד דומיננטי בתהליך , שכן המעבר לניהול עצמי ה ו א מהלך רשותי בבסיסו . הרשות המקומית נדרשת לחתום על " מסמך הבנות " המסדיר את המחויבות של ה, של המשרד ו של בתי הס פר במעבר לניהול עצמי , והסכמת הרשות היא תנאי להצטרפות . מעבר הרשות המקומית למודל ניהול עצמי הו א תהליך הדרגתי , ה דורש הכנה והבניה של תשתית תפעולית , כגון הטמעת תוכנות כספיות , פתיחת חשבונות בנק בית - ספריים , הפרדת מונים ו גיבוש " סל תלמיד " וספר נהלים רשותי – תהליך ה דורש ליווי אינטנסיבי .

ג. מנהלי בתי הספר הם מובילי השינוי בתוך בית הספר, בשיתוף עם צוותיהם. תהליך הטמעת השינוי הארגוני , הפדגוגי והכלכלי בבי ת הס פר הו א תהליך מערכתי והדרגתי , והוא כולל גיבוש מנגנוני שיתוף ושותפות , ביסוס מנגנוני למידה פנים - בית - ספריים , ניהול מושכל של המשאבים ועוד . ביטוי משמעותי ומקיף של המעבר לניהול עצמי הוא הכנת תכנית עבודה מקושרת משאבים ואישורה בפני ועדה מלווה בית-ספרית מדי שנה.

ד. יישום המהלך מחייב הבניית מסגרות שיח משותפות לשיתוף פעולה ולמעקב אחר יישום המהלך , לרבות פורום המ"מים (מנהלי בתי"ס, מפקח ומנהל מחלקת חינוך), ועדת יישום יישובית וועדות מלוות בית-ספריות.

ה. אחד ממאפייני המעבר לניהול עצמי הוא אחריותיות ( accountability ) – אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון. לפיכך נקבעים תהליכי בקרה מובנים הכוללים בקרה אחר העברת משאבים מהרשות לבית הספר ובקרה אחר ההתנהלות הכספית של בית הספר.

2. אבני הדרך להצטרפות מחוזית למודל הניהול העצמי התגייסותו של המחוז להובלה ו ל הטמעה של הניהול העצמי היא בעלת חשיבות קריטית להצלחת ה מעבר של בתי הספר לניהול עצמי. להלן כמה שלבים בתהליך ההצטרפות המחוזית:

א. חשיפה ורתימה : חשיפה של בעלי תפקידים במחוז ו רתימ תם לתפיסת המדיניות ולצורך לבצע שינוי בעמדות ובממשקים של הפיקוח עם בתי הספר ו עם הרשויות המקומיות .

ב. מיפוי תמונת המצב המחוזית וגיבוש תהליך היישום : קביעת יעדים מחוזיים להטמעת הניהול העצמי במחוז ; גיבוש אופן ה יישום של המעבר לניהול עצמי בקרב המפקחים, הרשויות המקומיות ובתי הספר באמצעות תכנית עבודה מחוזית להטמעת הניהול העצמי ; הקמת ועדת יישום מחוזית ; גיבוש תהליכי עבודה - מטה מול מחוז , לוחות זמנים , מדדי הצלחה ותוצאה , מועדי הכשרה , מנגנוני ליווי ותמיכה ועוד .

ג. כניסה לרשויות המקומיות בהובלת המחוז ומ י נהלת ה ניהול ה עצמי : ביצוע מפגשי חשיפה , הכשרה וליווי של הרשויות המקומיות ובתי הספר ברמה מחוזית וארצית , בשיתוף עם מ י נהלת בתי ה ס פר בניהול עצמי .

ד. מעורבות והובלה ביישום העקרונות הפדגוגיים והפיתוח המקצועי ש ל מנהלי בתי הס פר : יישום מערך לפיתוח מקצועי של מנהלי בתי הס פר , ה מפקחים ועובדי ה הוראה בשיתוף ה מ י נהל י ; שותפות מובילה ב ו ועדות המלוות הבית - ספריות וליווי בית הספר בגיבוש, בהצגה ובאישור של תכנית עבודה מקושרת תקציב.

ה. מעקב ובקרה : מעקב אחר ההטמעה ברשויות המקומיות ו ב בתי הס פר ובקרתם בהתאם למדדי תפוקה ותוצאה ; בקרה של ההיערכות התפעולית של הרשויות, העברת כספים לבתי ספר, דיווח סדיר ל"מאגר מידע כספי", איתור חולשות וח ו זקות במחוז ומתן מענה מוגבר לרשויות / ל בתי ה ס פר הזקוקים לתמיכה .

3. אבני הדרך להצטרפות רשות מקומית למודל הניהול העצמי בעת ההצטרפות של רשות מקומית לניהול העצמי יחל מעבר של כלל בתי הספר היסודיים ברשות המקומית לניהול עצמי. במקרים חריגים תתאפשר דחייה בכניסת בתי ספר מסוימים ברשות המקומית, כאשר הנסיבות מצדיקות זאת. בכל מקרה תתפרס הצטרפות הרשות המקומית על שנתיים לכל היותר. להלן היעדים ואבני הדרך המרכזיים ליישום המהלך ברמת הרשות המקומית:

א. הערכת מוכנות בתי הספר וגיבוש מתווה יישום למעבר לניהול עצמי : הרשות מבצעת הערכת מוכנות של בתי הספר למעבר לניהול עצמי בסיוע יועצים כלכליים מטעם המ י נהלת , לרבות ביצוע סקר מוכנות לבתי הס פר הכולל את בדיקת ה מצב ה תחזוקתי ותקינות המבנה וכשירותו , ומגבשת מתווה ליישום המהלך בהלימה ל " מסמך ההבנות " ולהוראות חוזר המנכ"ל.

ב. חתימה על מסמך הבנות בין משרד החינוך לרשות המקומית להצטרפות הרשות למתכונת הניהול העצמי : הצטרפות הרשות המקומית למתכונת הניהול העצמי מותנית בחתימה על " מסמך הבנות " , ה מעגן, בין היתר, את הכללים ו את הנהלים הכלכליים והתפעוליים למעבר בתי הספר לניהול עצמי.

ג. הבניית תשתית תפעולית לבתי הספר : טרם העברת המשאבים לבתי הספר הרשות מבנה תשתית תפעולית המאפשרת העברת משאבים לרשות בית הספר ו ניצול גמיש של המשאבים, לרבות קיום של שני חשבונות בנק בי ת- ספריים (חשבון ניהול עצמי וחשבון הורים) והסדרת זכויות החתימה, הטמעת תוכנה לניהול כספי ה עומדת ב " תקינה " של משרד החינוך, הפרדת מוני חשמל ומים, מיסוד תשתית תפעולית ומשפטית להשכרת מבנה בי ת הס פר , ביצוע התקשרויות והעסקת כוח עזר נוסף.

ד. גיבוש " סל תלמיד " רשותי : הרשות מבנה סל תלמיד רשותי, ה מסתמך על הסקר הכספי, מאגם משאבים של הרשות המקומית ומודל התקצוב החדש של משר ד הח ינוך , מגדיר את הרכיבים ו את תחומי האחריות הכלולים ב " סל התלמיד" וקובע עבורם סכום מתאים – הכ ו ל בהתאם למפורט בפרק 3 ש ל חוזר זה ובסיוע יועצים כלכליים מטעם המ י נהלת .

ה. העברת תקציב " סל ה תלמיד " לחשבונות בתי הס פר באופן מבוקר ומלא : הרשות מעבירה את " סל התלמיד " לבתי הספר באופן מלא ומבוקר, בהתאם לתזרים מוסכם וללא קיזוזים, במועדים קבועים וידועים מראש, בהתאם למפורט בפרק 3 לחוזר זה .

ו. הקמת ועדת יישום יישובית וגיבוש ספר נהלים רשותי : הרשות מקימה ועדה יישובית ליישום המעבר לניהול עצמי ולמעקב אחריו , בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים ברשות ונציגות מנהלי בתי ה ס פר , הדנה בנושאים לטיפול במעבר לניהול עצמי, ב חלוקת האחריות ו ב דפוסי העבודה שיתקיימו בתחומים השונים. במקביל הרשות מגבשת את ספר הנהלים שי עגן את מערכת היחסים ו את נ ו הלי העבודה בין בתי הס פר לרשות המקומית, הן בהיבטים ארגוניים והן בהיבטים כלכליים ותפעוליים, המ תגבש בין היתר במסגרת דיוני הוועדה. ספר הנהלים מגובש בשיתוף מלא של מנהלי בתי הס פר , על ה בסיס של זיהוי צרכים וקשיים, תוך גיבוש הסכמות ושיח בונה אמון. הרשות מסתייעת ביועצים הכלכליים והארגוניים המוקצים לה מטעם המ י נהלת .

ז. גיבוש מדיניות חינוך יישובית, סדרי עדיפויות ודגשים בהלימה למודל הניהול העצמי : הרשות מפתחת ומגדירה מדיניו ת חינוך יישובית ומקיימת תהליך חשיבה אסטרטגי, בשיתוף המנהלים, ליישום מיטבי של הניהול העצמי ברשות.

ח. הקמת ועדה מלווה עבור כל אחד מבתי הס פר , בשיתוף המנהלים והפיקוח : הרשות מייסדת ועדות חדשות , או מסבה מסגרות קיימות, בהתאם למודל הו ו עדה המלווה המפורט בפרק 2 לחוזר זה .

ט. קיום מערך דיווח, משוב ובקרה של הרשות המקומית עם בתי הספר ו עם משרד החינוך : הרשות מטמיעה מנגנוני דיווח ובקרה סטנדרטיים בבתי ה ס פר ודפוס פעולה שנתי, הכולל: שקיפות בהעברת " סל ה תלמיד " הרשותי לבתי הס פר , דיווח למ י נהלת ה ניהול ה עצמי בדבר " סל התלמיד " ועדכונו, דיווח הצהרות הרשות בדבר הסכומים שהועברו לבתי הספר, דיווח תקופתי של בתי הספר למאגר המידע הכספי, ביצוע בקרה כספית שוטפת, ביצוע ביקורת תקופתית פעם ב שנה לבדיקת ה תקינות של הניהול הכספי של בתי הס פר ואישור דוחות כספיים שנתיים של בתי הספר ה מופקים מהמאגר הכספי.

י. הכשרה, ליווי ותמיכה לרשות המקומית בתהליך המעבר לניהול עצמי : יועצים ארגוניים וכלכליים מלווים את הרשות בשנת ההטמעה ; הרשות מקיימת ימי עיון ולמידה לבעלי תפקידים ברשות מעודדת פיתוח מקצועי רלוונטי, ומבצעת הכשרה לעובדי ם המ י נהל יים בב ת י הס פר בניהול כספים ו ב הנהלת החשבונות.

4. אבני הדרך להצטרפות בית הספר לניהול עצמי

א. חשיפת מנהלי בתי הס פר לתפיסת הניהול העצמי : חשיפת מנהלי בתי הס פר לתפיסת הניהול העצמי, לעקרונות הארגוניים ולעקרונות התפעוליים ; קיום כנס התנעה מחוזי למנהלי בתי ס פר ולכלל הגורמים הרלוונטיים ; שיתוף הצוותים של בתי הספר וגורמים רל וו נטיים נוספים בתהליך ע ל יד י מנהלי בתי הספר.

ב. הבניית מערך ארגוני - פדגוגי ויצירת תשתית לשיתוף עובדי ביה"ס : תרגום מעשי של תפיסת הניהול העצמי באמצעות הבניית תשתית ארגונית לשותפות ו ל מעורבות בתהליכים בית - ספריים ברמת ה תכנון, ה ביצוע ומתן ה דין וחשבון ; קיום שיח פנים - בית - ספרי להבהרת האחריות המשותפת – האישית והארגונית – של כל בעל תפקיד בבית הספר ; יצירת תשתית ארגונית מותאמת לבי ת הס פר; הבניית צוותי עבודה והקצאת תקציב לצוותי ם בהתאם למפתח שנקבע בבי ת הס פר; מעקב אחר ה פעילות של צוותי העבודה והערכתם סביב שני צירים: ציר המשימה וציר תרבות העבודה.

ג. רכישת ידע והבניית מיומנויות באמצעות ההכשרה, הליווי ומסגרות הפיתוח המקצועי : זאת באמצעות הכשרה ייעודית, מסגרות פיתוח מקצועי והדרכה אישית של יועצים ארגוניים וכלכליים.

ד. הטמעת התשתית התפעולית בבית הספר ומעקב אחר התקציבים המועברים לבית הספר : שותפות של מנהלי בתי הספר בגיבוש ספר הנהלים, הכללים והכלים התפעוליים לניהול עצמי במסגרת הרשות ; הטמעת התשתית התפעולית בבית הספר, לרבות ניהול חשבונות, עריכת דוחות, ביצוע רכש והתקשרויות, השכרת מבנים והעסקת כוח עזר ; מעקב אחר העברת סל התלמיד בהתאם לתזרים ה מוסכ ם ובקרה אחר ההתנהלות הכספית של בית הספר, לרבות הגשת דוחות כספיים מסכמים לרשות המקומית.

ה. הכנת תכנית עבודה מקושרת תקציב והצגתה בפני ועדה מלווה : כתיבת תכנית עבודה בית - ספרית מקושרת תקציב בשיתוף סגל המורים, לאור סדרי העדיפויות ויעדי בית הספר ו במסגרת התקציב הבית - ספרי ; הצגה ואישור של תכנית העבודה מקושרת ה משאבים בפני ועדה מלווה בית - ספרית ; גזירת ת כניות עבודה מפורטות מתכנית העבודה הבית - ספרית ברמת ה כיתה, ה קבוצה ו ה פרט , בהלימה לתכנית העבודה הבית - ספרית ; ביצוע מעקב, בקרה והערכה, בצמתים מתוכננים, לבדיקת התקדמות ה יישום של תכנית העבודה הבית - ספרית.

5. לוח הזמנים להטמעה ולפעילות

א. לוח הזמנים להטמעה העיתוי השלב והפעילות המשתתפים פברואר-יוני מפגשי חשיפה, גיוס רשויות ובתי-ספר נציגי המשרד , הרשות והייעוץ עד סוף יולי חתימת ה רשויות על מסמך הבנות נציגי המשרד , הרשות והייעוץ יולי-אוגוסט גיבוש סל תלמיד רשותי נציגי הרשות, מנהלי בתיה"ס וה י יעוץ יולי-ספטמבר היערכות ארגונית ותפעולית של הרשות וביה"ס היערכות פדגוגית חשיפת מנהלי בתיה"ס לתכנית בניית תכנית ל מעבר הרשות לניהול עצמי הרשות, מנהלי בתיה"ס והי י עוץ אוגוסט-ספטמבר ימי למידה רענון הכשרות לכ"א אדמיניסטרטיבי פורום רשותי ספטמבר פיתוח מקצועי תחילת העברת סל תלמיד לבתי הספר הרשות, נציגי המשרד ובתיה"ס ספטמבר- יוני גיבוש ספר נהלים רשותי הרשות, מנהלי בתיה"ס והי י עוץ נובמבר- יוני י יעוץ ארגוני לבתיה"ס מנהלי בתיה"ס והיועצים הארגוניים ספטמבר -יוני י י עוץ כלכלי לבתיה"ס מנהלי בתיה"ס, היועצים הכלכליים ומזכירות בתיה"ס אוקטובר, ינואר, אפריל ו אוגוסט שיגור דוחות כספיים של בתי ה "ס באמצעות מאגר ה מידע ה כספי הרשות נובמבר-אפריל פיתוח מקצועי, פורום המ"מים, קורס ניהול עצמי למנהלים וימי עיון בתיה"ס עם הרשות והפיקוח מרס -מאי ס י כומים ומסקנות בית - ספרי ים לגבי השנה החולפת פורום פנים - בית - ספרי מאי -יולי מפגש ראשון של ה ו ועדה המלווה לאישור תכנית עבודה מקושרת משאבים עבור שנה"ל ה עוקבת הרשות, הפיקוח, בתי ה "ס והקהילה

ב. לוח הזמנים לפעילות ( לאחר שנת ההטמעה ) העיתוי השלב והפעילות המשתתפים יוני-יולי רענון והכשרה לעובדי ההוראה – ימי היערכות פורום פנים-בית-ספרי אוגוסט-נובמבר הכנה והגשה של דוחות כספיים שנתיים של בתיה"ס הרשות עם בתיה"ס אוגוסט-ספטמבר הגשת דוחות כספיים של בתי הספר בתיה"ס והרשות ספטמבר-נובמבר רענון ספר הנהלים הרשותי נציגי המנהלים, הרשות והפיקוח הכולל ספטמבר או ינואר (עדיפות לספטמבר, ולחלופין בינואר, עם אישור התקציב הרשותי ) עדכון סל תלמיד רשותי הרשות המקומית מול משרד החינוך, בשיתוף המנהלים ינואר הצהרת הרשות לגבי הסכומים שהועברו לבתיה"ס – תקופה 1 (אוגוסט-דצמבר) הרשות המקומית למינהלת הניהול העצמי אוגוסט-ספטמבר רענון הכשרות לכ"א אדמיניסטרטיבי פורום רשותי נובמבר-אפריל קיום פורום המ"מים, הכשרות, ימי עיון הפיקוח, הרשות ובתיה"ס אוקטובר, ינואר, אפריל ואוגוסט שיגור דוחות כספיים של בתיה"ס באמצעות מאגר המידע הכספי בתיה"ס והרשות ינואר-פברואר התכנסות של הוועדה המלווה – דיון בתכנית העבודה הבית-ספרית: תכנון מול ביצוע הרשות, הפיקוח, בתיה"ס והקהילה מרס-מאי סכומים ומסקנות בית- ספריים לגבי השנה החולפת פנים-בית-ספרי מאי-יולי מפגש הוועדה המלווה לאישור תכנית עבודה מקושרת משאבים עבור שנה"ל העוקבת הרשות, הפיקוח, בתיה"ס והקהילה אוגוסט העברת הצהרת הרשות לגבי הסכומים שהועברו לבתיה"ס – תקופה 2, שנתי (אוגוסט-יולי) הרשות המקומית ומינהלת הניהול העצמי [1] זאת אך ורק בתנאי שקיים סמל מוסד אחד לבית הספר ולחטיבה הצעירה. אם קיים סמל נפרד לגן, אין מדובר בחטיבה צעירה, ותלמידי הגן לא יתוקצבו כאמור. [2] מספר התלמידים יתעדכן על בסיס מספר התלמידים המופיעים במצבת המאושרת ( ס"כ התל מידים הלומדים בביה"ס, לרבות תלמידי כיתות ה חינוך ה מיוחד , תלמידי החוץ ותלמידי הגן בחטיבות צעירות ) .   במועצות מקומיות ואזוריות המונות עד 20,000 תושבים תקרת הפטור ממכרז היא 70,090, נכון לחודש יוני 2014.  ** בעיריות ובמועצות מקומיות ואזוריות המונות מעל 20,000 תושבים תקרת הפטור ממכרז היא 142,080, נכון לחודש יוני 2014.    