החינוך הממלכתי המשלב – הנחיות לבתי ספר המבקשים להיחשב בתי ספר משלבים

.1 רקע .2 הגדרות .3 התנאים שעל מוסד חינוך ממלכתי משלב לעמוד בהם .4 אופן הגשת הבקשה להיחשב מוסד חינוך ממלכתי משלב .5 קבלת החלטה בבקשה והודעה בדבר ההחלטה .6 מעמדו של בית ספר משלב .7 תקציב תוספתי .8 הצוות החינוכי במוסד החינוך המשלב .9 פיתוח מקצועי 1 .0 אורחות חיים במוסד החינוך המשלב 1 .1 מתווה לתוכנית לימודים משלימה בנושא תגבור לימודי יהדות 1 .2 מדדי הערכה

1. רקע חוק החינוך הממלכתי (תיקון

10) התשס"ח-2008 אשר עבר בכנסת ה ־ 17 ב ־

15.7.2008 (פורסם בס"ח 2168, ב ־

21.7.08), קובע כי בהתקיים תנאים מסוימים יוכל שר החינוך להכריז על מוסד חינוך ממלכתי רשמי (ממלכתי או ממלכתי-דתי) לדרגות הכיתות א'-ט' שהוא מוסד חינוך "ממלכתי-משלב". החוק גם מסמיך את השר לקבוע הוראות במסגרת חקיקת משנה לעניין הדרישות המהותיות והפרוצדורליות שעל בית ספר המבקש להיחשב בית ספר משלב לעמוד בהן . שר החינוך פרסם את "תקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב) התשע"ב-2011", והסמיך את מ נהלת המִנהל הפדגוגי כממונה על החינוך הממלכתי המשלב. ההוראות שלהלן, המבוססות על תקנות אלה, מבהירות את מהותו של החינוך הממלכתי המשלב, מפרטות את התנאים ואת אופן הגשת הבקשה להיחשב מוסד משלב, וכן מציגות מתווה לת ו כנית לימודים בבית ספר של החינוך המשלב . ההנחיות בחוזר הן הוראות קבע .

2. הגדרות

2.1 החינוך הממלכתי המשלב : מסגרת חינוכית המשותפת לתלמידים המקיימים אורח חיים דתי, חילוני ומסורתי, המטפחת את זהותה הייחודית של כל אחת מן הקבוצות בד בבד עם ביסוסה על התרבות היהודית ועל ערכי הסובלנות והאחדות הלאומית .

2.2 מוסד חינוך "ממלכתי-משלב " : מוסד חינוך ממלכתי המשלב בת ו כנית הלימודים ובאורח החיים שלו לימוד מקורות יהודיים וציוניים בהיקף רחב ובאופן מעמי ק , ב שימת דגש על העיסוק בזהות היהודית והציונית ועל חינוך לערכי הסובלנות במורשת ישראל ולקיום חיים משותפים וברית ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בישראל ובתפוצות .

2.3 ת ו כנית הלימודים בבתי הספר של החינוך המשלב : ת ו כנית המתגברת את לימודי היהדות והציונות כתוספת לת ו כניות הלימודים הרשמיות של משרד החינוך ואינה באה להחליפן. בת ו כנית זו לימודי היהדות והציונות והעיסוק בזהות היהודית מתקיימים הן במסגרת הלימודים הפורמלית הן בתחום ה לא פורמלי, והם באים לידי ביטוי באורח החיים הבית ספרי, המבוסס על הלוח העברי ועל המנהגים היהודיים, וכן במסגרות כמו בית מדרש בית ספרי וקהילתי, סיורים לימודיים בנושאי זהות יהודית וישראלית וטקסים ואירועים הקשורים ללוח השנה העברי .

2.4 הממונה : מנהל המִנהל הפדגוגי שהוסמך על ידי השר לממונה במשרד החינוך על החינוך הממלכתי המשלב .

3. התנאים שעל מוסד חינוך ממלכתי משלב לעמוד בהם להלן יפורטו התנאים המהותיים שמוסד חינוך המבקש להיות מוסד חינוך ממלכתי משלב חייב לעמוד בהם :

א. קיימת הסכמה בכתב של שני שלישים לפחות מהורי התלמידים. ביישוב שבו בית הספר הוא היחיד מסוגו (ממלכתי או ממלכתי-דתי) דרושה הסכמה של 90% מהורי התלמידים. על ההסכמה להינתן לאחר שמנהל המוסד יסביר לכלל ההורים במסמך כתוב את משמעות הפיכתו של בית הספר למוסד משלב .

ב. קיימת הצהרה בכתב של מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית על האפשרות לשיבוץ חלופי סביר לתלמידים שהוריהם לא הביעו הסכמה להפיכת מוסד החינוך למשלב .

ג. קיימת הסכמה בכתב של רוב אנשי הצוות הפדגוגי בבית הספר (המורים, המנהל, סגני המנהל, היועצים החינוכיים או הפסיכולוגים ובעלי התפקידים הנוספים מתחום הפדגוגיה בבית הספר). על ההסכמה להינתן לאחר שמנהל המוסד הסביר להם במסמך כתוב את משמעות הפיכתו של בית הספר למוסד משלב ואת הצורך לעבור השתלמות בנושא .

ד. המפקח על מוסד החינו ך אישר בכתב קיום ת ו כנית לימודים משלימה בעלת ערך פדגוגי ראוי התואמת את עקרונות החינוך הממלכתי המשלב ואת מטרותיו וכוללת לימוד מעמיק של מקורות יהודיים בהיקף רחב, ב שימת דגש על עיסוק בזהות יהודית , על חינוך לערכי סובלנות במורשת ישראל ו על קיום חיים משותפים וברית ייעוד וגורל בין כל חלקי העם בישראל ובתפוצות .

ה. בית הספר מקיים או עתיד לקיים, אקלים בית ספרי ואורח חיים ההולמים את מטרות החינוך הממלכתי ואת ערכי החינוך המשלב הקבוע ים בחוק חינוך ממלכתי והמותאמים הן לאורח חיים דתי הן לאורח חיים שאינו דתי, לרבות גילוי סובלנות מְרבית לאורח חיים דתי ושאינו דתי, וכן סבלנות וסובלנות לסממני לבוש והתנהגות שונים ולסמלים חיצוניים מגוונים . ִ

ו. ִיש בבית הספר רכז יהדות מבין רכזי המקצוע של בית הספר (בהתאם להסכם הרפורמה של "אופק חדש") .

ז. ניתנו חוות דעת חיוביות של הגורמים הרלוונטיים – המפקח על בית הספר, מנהל המחוז, הגורמים הרלוונטיים ברשות החינוך המקומית וכיוצא באלה – לעניין התקיימות התנאים הנקובים בחוק ובתקנות וההשלכות של הפיכת בית הספר למשַלב על סוגיות של רישום ושל אזורי רישום.

4. אופן הגשת הבקשה להיחשב מוסד חינוך ממלכתי משלב מנהל המִנהל הפדגוגי הוא הגורם האמון במשרד על החינוך הממלכתי המשלב. מוסדות החינוך יגישו לו את בקשותיהם להשתייך לחינוך הממלכתי המשלב . הבקשה של מוסד חינוך להיות מוסד חינוך משלב (להלן "הבקשה") תוגש לממונה על החינוך המשלב במשרד החינוך לא יאוחר מיום א' במרחשוון של כל שנה לגבי שנת הלימודים המתחילה בשנה שלאחר מכן . הבקשה תוגש בכתב, בחתימת מנהל מוסד החינוך, ותיערך לפי ההנחיות שבאתר אגף מורשת של המזכירות הפדגוגית בצירוף כל המסמכים האלה :

4.1 חוות דעת כתובה מאת המפקח על מוסד החינוך לגבי ת ו כנית ההשלמה ולגבי קיומם של התנאים הנקובים בחוק ובתקנות להפיכת מוסד החינוך למשלב, וכן לגבי השלכות המהלך על סוגיות של רישום ואזורי רישום (ראו סעיף 11 להלן).

4.2 חוות דעת כתובה מאת מנהל המחוז לגבי פתרונות חינוך חלופיים סבירים לילדים המתגוררים ביישוב שאינם מעוניינים ללמוד במוסד חינוך משלב ופירוט פתרונות אלה (על חוות הדעת ל דון גם ב קיום התנאים הנקובים בחוק ובתקנות להפיכת מוסד החינוך למשלב, וכן ב השלכות המהלך על סוגיות של רישום ואזורי רישום) .

4.3 חוות דעת כתובה מאת רשות החינוך המקומית בחתימת מנהל מחלקת החינוך ברשות לגבי השאלה אם יש פתרונות חינוך חלופיים סבירים לילדים המתגוררים ביישוב שאינם מעוניינים ללמוד במוסד חינוך משלב ופירוט פתרונות אלו (חוות הדעת ת חול גם על קיום התנאים הנקובים בחוק ובתקנות להפיכת מוסד החינוך למשלב, וכן על השלכות המהלך על סוגיות של רישום ואזורי רישום) .

4.4 העתק של החוזר שהועבר מטעם מנהל בית הספר להורים ולמורים ובו הסבר על משמעות הפיכתו של בית הספר למשלב .

4.5 העתקים של חתימות ההורים והמורים על כתבי ההסכמה להפיכת בית הספר למשלב .

4.6 ת ו כנית הלימודים המשלימה של מוסד החינוך, שעיקרה תגבור לימודי היהדות (רא ו סעיף 1 1 להלן) .

5. קבלת החלטה בבקשה והודעה בדבר ההחלטה לאחר קבלת הבקשה וכל המסמכים הנדרשים על פי התקנות והמפורטים בהמשך , ידון בה מנהל המִנהל הפדגוגי ויודיע על החלטתו בתוך 60 ימים מיום קבלתה ולא יאוחר מיום א' בטבת של אותה שנה . ההחלטה המנומקת תוגש בכתב למנהל מוסד החינוך, למפקח על מוסד החינוך, למנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית ולמנהל המחוז, ואם מוסד החינוך הוא ממלכתי-דתי – גם למנהל מִנהל החינוך הדתי במשרד החינוך . במקרה של היענות לבקשת בית הספר לשיוכו לחינוך הממלכתי המשלב יש לפעול כדלקמן :

א. על מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית להודיע להורי התלמידים בהודעה בכתב, לא יאוחר מיום ט"ו בטבת של אותה שנה, כי המוסד עתיד להיות מוסד חינוך משלב. כל הורה שיבקש לרשום את ילדו לבית ספר אחר יוכל לעשות זאת במשרדי מחלקת החינוך ברשות המקומית בתקופת הרישום של אותה שנה .

ב. על המפקח על מוסד החינוך להודיע בכתב לסגל הפדגוגי במוסד החינוך, לא יאוחר מיום ט"ו בטבת של אותה שנה, כי המוסד עתיד להיות מוסד חינוך משלב. מורה שלא יהיה מעוניין להישאר בבית הספר לאחר הפיכתו למשלב , יוכל לפנות למפקח בבקשה להעברה למוסד חינו ך אחר .

6. מעמדו של בית ספר משלב הממונה (מנהל המִנהל הפדגוגי) רשאי בכל עת להורות על ביטולה של ההחלטה כי מוסד חינוך הוא מוסד חינוך משלב, על התנייתה בתנאים או על התלייתה לתקופה קצובה שהממונה יקבע, אם יימצא כי מוסד החינוך המשלב אינו עומד בתנאי החוק או בתנאי התקנות, בכולם או בחלקם או בתנאים המפורטים בחוזר זה .

7. תקציב תוספתי בית ספר שיוכר כמשלב יהיה זכאי לתקציב תוספתי בשעות שבועיות בכפוף לקיום תקציב כנדרש לטובת הנושא ובהתאם לשיקול דעתו של הממונה .

8. הצוות החינוכי במוסד החינוך המשלב

8.1 מנהל בית הספר המנהל נדרש להשקפת עולם פתוחה ופלורליסטית ולראייה רב ־ צדדית של המציאות הישראלית והיהודית , מתוך ידע מעמיק במקורות היהדות ובנושאים ציוניים ובעקבות בירור ועיצוב של התודעה האישית שלו ושל מרכיבי זהותו . על המנהל גם להיות בעל יכולת גבוהה בפתרון קונפליקטים ובעל נכונות להתעמת ולהתמודד עם סוגיות ועם דילמות ערכיות כבדות משקל .

8.2 רכז היהדות לבית הספר ימונה רכז האמון על ריכוז הנושא ועל קידומו. הרכז יעבוד בשיתוף פעולה עם מחנכי הכיתות, עם רכזים של תחומי דעת נוספים, עם גורמי חוץ רלוונטיים ועוד. הרכז יהיה אחראי, לצד המנהל, על הטמעת אורח החיים המשלב בבית הספר ועל ריכוז הפיתוח של ת ו כנית הלימודים הבית ספרית המשלימה על פי המתווה שלהלן, וכן על יישומה השוטף בבית הספר .

8.3 הצוות החינוכי המורים והמחנכים יהיו בעלי השקפת עולם פלורליסטית, יחנכו לערכים יהודיים וציוניים, לשוויון ולסובלנות כלפי בעלי זהויות דתיות מגוונות ויקבלו על עצמם את הקווים המנחים של החינוך המשלב .

9. פיתוח מקצועי על הצוות הבית ספרי לעבור השתלמויות רלוונטיות לחינוך המשלב במהלך שלוש השנים הראשונות מיום קבלת המעמד המשלב לבית הספר. ההשתלמויות תהיינה במסגרת המתווה לפיתוח מקצועי של "אופק חדש". ההכשרה תתבסס הן על העמקת הידע בתחום לימודי היהדות הן על גיוון דרכי ההוראה בהלימה לחינוך המשלב .

10. אורחות חיים במוסד החינוך המשלב החינוך המשלב שם דגש על קיום אקלים ואורח חיים בית ספריים התואמים את הקווים המנחים שלו, כמפורט להלן : חזון : קהילת בית הספר כולה תנסח חזון שיבטא את העקרונות של הקבלה והכבוד למסורת, לאמונות ולדעות שהתלמידים חונכו עליהם בבתיהם . פלורליזם וסובלנות : בית הספר המשלב ישאף לקיים בקרבו חברה המושתתת על שוויון ועל יחס של כבוד לאורחות חיים שונים ולזהויות שונות . תקנון : בית הספר ינסח תקנון משלו שישקף הלכה למעשה את חזונו ואת ייחודו ויבטא את היבטיו של החינוך המשלב . עיצוב דרכי השיח : בבית הספר יעוצבו שיח ושפה המושתתים על העושר הרב במקורות היהודיים . קהילה לומדת : בבית הספר תתקיימנה מסגרות מגוונות של לימוד במעגלים שונים: תלמידים, מורים, הורים וקהילה. הסוגיות הנלמדות תיבחרנה על ידי הצוות . קהילת הורים : בית הספר יפעל לגיבוש קהילת הורים פעילה באמצעות הנהגת הורים שתפעל לקידומו ולהעמקתו של החינוך המשלב בבית הספר . סביבה לימודית : בבית הספר המשלב יוקם חדר למידה שירוכזו בו חומרים על פי ת ו כנית הלימודים המשלימה של החינוך המשלב. הכיתות, החללים והחצרות ישקפו את ערכי החינוך המשלב . תפילה : בית הספר הרוצה בכך יקים בין כתליו בית כנסת. בית הספר לא יחייב תפילה ויציע גם חלופה ערכית, כגון עיון ודיון בתפילה, חיבור תפילה אישית ועוד . אירועים חווייתיים כחלק מאורח החיים של בית הספר : בית הספר יקיים אירועים כגון טקסים, קבלות שבת, חגים ומועדים ותפילות שבהם יבואו לידי ביטוי עקרונות החינוך המשלב . הפרהסיה הבית ספרית : בפרהסיה הבית ספרית תתקיימנה שמירת שבת וכשרות. בסוגיית קוד הלבוש תישמר זכותו של בית הספר להנהיג תקנון מוסכם . פעילות חוץ בית ספרית : ת ו כנית הפעילות החוץ בית ספרית (טיולים, סיורים, סמינרים ועוד) תבטא את ערכי בית הספר המשלב .

11. מתווה לתוכנית לימודים משלימה בנושא תגבור לימודי יהדות

11.1 התחומים הלימודיים שעל בסיסם ייבנה תגבור לימודי היהדות הם תנ"ך, תורה שבעל פה, מחשבת ישראל ותולדות עם ישראל ומדינת ישראל . המטרה היא להתוודע לתחומי היצירה המגוונים בתרבות ישראל במהלך הדורות – הספרות המקראית, ספרות חז"ל, הגות ימי הביניים, ספרות השאלות והתשובות, ספרות הקבלה והחסידות, ספרות העת החדשה וספרות ההגות הציונית – בד בבד עם הבנה של התפתחותם ברצף ההיסטורי .

11.2 מטרות התוכנית

א. לחבר בין חלקים שונים של העם היהודי וליצור תרבות המבוססת על סובלנות ועל פלורליזם באמצעות דיאלוג, בד בבד עם חיזוק ההיכרות והדגשת המשותף במטרה להפחית חששות, עימותים וניכור .

ב. לסייע בידי התלמידים להגדיר ולעצב את זהותם היהודית ב שמירה על אורח חייהם מבַּיִת .

ג. לטפח אקלים חינוכי-תרבותי יהודי-ישראלי וציוני המבוסס על ערכים של קבלת האחר, היכרות א י תו ויצירת דיאלוג המבוסס על כבוד הדדי .

ד. לאפשר לתלמידים היכרות מעמיקה עם השקפת העולם היהודית-ציונית וזיקה אליה, ב תוך פיתוח חשיבה עצמאית; להכיר לתלמידים את ארון הספרים היהודי ואת ספרות העולם; לחשוף את התלמידים לגישות מחשבתיות, להשפעות הדדיות ולזיקות בין תרבות ישראל לבין התרבות האנושית בכללה .

ה. לפתח דמות תלמיד ערכי, מוסרי, בעל מידות טובות ומעורב בחברה המקיפה אותו ב הדגשת הערכים המוסריים-החברתיים שביהדות, חיזוקם והנחלתם לדורות הבאים ומתוך מעורבות חברתית אקטיבית וגילויי אחריות ואכפתיות .

ו. להוביל את התלמידים להכרה כי במדינת ישראל הם מממשים את זכותם ואת אחריותם לקיים מדינה יהודית עצמאית ודמוקרטית בד בבד עם יצירת קשר להיסטוריה ולמקורות היהודיים .

11.3 עקרונות התוכנית

א. ת ו כנית הלימודים תיבנה בהדרגה ובהלימה לגיל התלמידים בשכבות א'-ט ' .

ב. הת ו כנית תזמן בירור מעמיק של זהותו היהודית האישית של כל תלמיד ב תוך חיזוק יכולתו לקבל ולכבד בעלי זהות יהודית שונה .

ג. ארון הספרים היהודי" יהיה הבסיס ללמידה, להעמקה ולעיון בתרבות היהודית-הציונית .

ד. במפגשי למידת עמיתים בין בתי הספר השייכים לחינוך המשלב יועלו רעיונות ויידונו עקרונות חינוכיים .

ה. בעת בניית הת ו כנית יש ליצור שפה משותפת לכל באי בית הספר מתוך זיקה למקורות ישראל .

ו. יש להקפיד על קיום למידה פעילה וחוקרת בתחום הזהות היהודית ועל עידוד הפיתוח האישי והיצירתי של התלמידים .

ז. אורחות החיים בבית הספר יבטאו עקרונות של קבלה וכבוד למסורת, לאמונות ולדעות שהתלמידים חונכו עליה ן בבתיהם .

ח. יש לגבש אורח חיים בית ספרי מתוך מקורות היהדות .

11.4 פירוט תחומי הלימוד העיקריים ועקרונות הוראתם בתי הספר של החינוך המשלב מחויבים לת ו כנית הליבה של משרד החינוך ולעמידה בדרישותיו. התכנים בתחומי לימודי היהדות הייחודיים לחינוך המשלב הם תוספת לת ו כנית הליבה והם יילמדו הן בתחום הפורמלי הן בתחום ה לא פורמלי . הלימוד בחינוך המשלב ישלב התמודדות עם מקורות קלסיים בגרסתם המקורית ועם מקורות מעובדים , לפי רמת ההבנה של התלמידים בכל דרגת גיל ובהתאם ליכולתם , בתוך פיתוח גישה מכבדת למקורות ועם זאת פתוחה וביקורתית . שיטת הלימוד תעודד ערכים של סובלנות ופלורליזם, הכרה של האחר וכבוד כלפיו, דיאלוג בין התלמידים ובין המקורות ובינם לבין עצמם, פיתוח החשיבה והיצירה האישית, וכן זיקה לערכי התרבות הכללית . להלן מוצעים מוקדי למידה (צירים מארגנים) המתחייבים בחינוך המשלב שעל פיהם יורחבו הלימודים בשכבות הגיל השונות : מקרא בלימודי המקרא יוספו פרקים, תכנים וסוגיות מקראיות בזיקה משמעותית לפרשנות המקרא המתחדשת והמתמשכת עד היום . כמו כן מוצע: (א) לקיים ימי תנ"ך מיוחדים, כמו חידוני תנ"ך, הצגות תיאטרון המבוססות על סיפורי המקרא וסיורים בהתאם לת ו כנית הלימודים; (ב) להציע לתלמידים להכין עבודות חקר ועבודות יצירתיות במהלך הלימודים . פרשת השבוע פרשת השבוע היא נושא רב ־ עניין בשיח היהודי. הרעיונות והערכים בפרשה והרלוונטיות שלהם לחיינו הם מוקד משיכה לעיסוק בה. בתי הספר המשלבים יפעלו להרחבת העיסוק בפרשת השבוע באמצעות עיון פרשני ויוצר וקריאה ביצירות ספרות בת זמננו. הלימוד יכלול רבדים פרשניים-היסטוריים שונים (מקרא, ספרות חז"ל, פרשנות קלסית, פרשנות מודרנית, הגות, ספרות, א ו מנות ומוזיקה) . מוקדי הלימוד יהיו בהתאם לשכבות הגיל השונות, בד בבד עם עיסוק בסוגיות ערכיות רלוונטיות נבחרות . לוח השנה העברי, חגים ומועדים במוקד זה יעסקו הלימודים בהיכרות עם לוח השנה היהודי-ציוני כגורם מעצב בחיי העם והפרט, ידונו במשמעותם של המועדים השונים עבורם וילמדו את המקורות ואת הסוגיות המרכזיות העומדות בבסיס כל חג – הפן החקלאי, הסיפור ההיסטורי, המטען הערכי – ויכירו את הטקסים ואת המנהגים העיקריים השזורים בחגים ובמועדים. יושם דגש ערכי-אקטואלי על אופן חגיגת החג בקהילות ישראל השונות. בצד בירור הרעיונות והערכים המסורתיים המשתקפים בחגים יושם דגש על שיבת עם ישראל לארצו ועל מקומה המרכזי של ארץ ישראל בתפיסת החג. הבנת התלמידים את תוכני החג תחזק את זיקתם אל החגים בעולמם האישי, המשפחתי והקהילתי . עולם התפילה והפיוט התפילה והעיון בה הם אתגר מורכב לאדם המודרני. החינוך המשלב יציע היכרות חווייתית ועיונית בטקסטים יסודיים מן התפילה בימי החול ובימי שבת ומועד, ובתוך כך עיסוק באמונותיהם ובדעותיהם של התלמידים בשכבות הגיל השונות ביחס לקשר שבין אדם לאלוהים. יילמדו מושגים מעולם התפילה, כמו "סידור", "מחזור", "חזן", "ארון קודש" וכיו"ב, ותידונה שאלות העולות אצל תלמידים שאינם מחויבים להלכה: האם יש מקום לתפילה בחיים? אל מי מתפללים? האם התפילה היא צורך אנושי? האם יש מקום לתפילה אישית ? הלימוד יעסוק בהכרת סידור התפילה המסורתי ובגישות השונות לעולם התפילה. התלמידים יכירו מנהגי תפילה, נסחים שונים ואת ההבדלים בתפילה בין זרמים, עדות וגישות שונות ביהדות וכו לי , וכן את מיטב הרפרטואר המוזיקלי העשיר והמגוון של קהילות ישראל השונות ושל הזרמים השונים המייצגים את המארג התרבותי-חברתי בישראל. בתחום הפיוט והזמר יכירו התלמידים פיוטים לשבת ולחג ופיוטים העוסקים במעגל החיים (למשל בר ־ מצווה) ובלוח השנה, וכן יתוודעו לזמר העברי בזיקה למקורות היהדות ולפיוטים בתפילה החילונית והמתחדשת. יושם דגש על החלק החווייתי בהאזנה לזמירות ולפיוטים . א ו מנות יהודית הא ו מנות, כמו הפיוט והמוזיקה, היא חלק מהיצירה היהודית, והיא מחזקת את הזהות היהודית של התלמיד. יושם דגש על היבטים א ו מנותיים של כל הנלמד בחינוך המשלב: פרשת השבוע, טקסים וכו לי. ספרות חז"ל ונושאים בתורה שבעל פה ספרות חז"ל היא יצירה מרכזית בתרבותו של עם ישראל. לימוד מקורות חז"ל הוא התשתית להיכרות עם תפיסות העולם של חכמים לגבי מקומם של היחיד ושל הכלל. תרבות בית המדרש יצרה שיטת לימוד ייחודית ב תוך כדי שימוש במושגים כגון "חברותא", "שקלא וטריא", "תרבות המחלוקת", "פלפול" ועוד המשמשים עד היום. לימוד מקורות התורה שבעל פה על סוגותיהם השונות בראייה של התפתחות וחידוש תרם לעיצוב אופיים של היחיד ושל העם. מגוון הטקסטים בתחומי ההלכה והאגדה מזמנים, לצד שיח ערכי, גם היכרות עם פתגמים, עם ביטויים, עם מושגים ועם מטבעות לשון . בני ובנות מצווה השאלות המרכזיות העומדות בפתחו של טקס הבר/בת מצווה עוסקות בהתבגרות ובאחריות. הטקס מציין את המעבר מילדות לבגרות הן מבחינת ההתפתחות הגופנית הן מבחינת קבלת עול מצוות והאחריות ההלכתית למעשים. חז"ל רואים בבן 13 כשיר לקיים את כלל מצוות היהדות, ומכאן מגדירים אותו כ"איש" או כ"בר מצווה" (בן מצוות). ה"מתבגר" הופך לחלק לא רק של משפחתו הפרטית, אלא גם של החברה, הקהילה והעם . טקס בר/בת מצווה נחשב לטקס מעבר חשוב הן בחברה הדתית הן בחברה החילונית. בין השאר מוטלות על הנערים ועל הנערות משימות שבמסגרתן הם נדרשים להוכיח את אחריותם כבוגרים. חלק מן המשימות כרוכות בלימוד, במחקר ובהתנדבות . טקס בר ־ה מצווה במתכונתו היהודית-מסורתית השתמר כמעט ללא שינויים גם במסורת הציונית שהתפתחה במדינת ישראל. רוב החילוניים והמסורתיים נוטים לשמר את המרכיב היהודי של הטקס - בעיקר העלייה לתורה וקריאת ההפטרה. אולם בשנים האחרונות ניכרת מגמה של שינוי הדרגתי: יותר ויותר אנשים מבקשים לעצב טקס משל עצמם, עם תכנים הקשורים לעולמם הרוחני הייחודי. יש שבוחרים לחגוג בבתי כנסת רפורמיים או קונסרבטיביים. יש שמוותרים לחלוטין על הטקס בבית הכנסת ומסתפקים בציון האירוע במסיבה בחוג המשפחה . הת ו כנית בחינוך המשלב תכלול דיון במשמעות הטקס ובחשיבותן של מצוות, וכן בעלייה לתורה, בפרשת השבוע, בדרשה ובעיצוב הזהות האישית והמשפחתית . נושאים בהגות היהודית היצירה היהודית מתוך ארון הספרים היהודי לדורותיו תילמד באמצעות נושאים, הוגים וסוגיות מרכזיות. ייבנה ציר זמן שבהלימה לו יילמדו המקורות ותתאפשר הכרת ההתפתחות של ההגות היהודית לאורך הדורות. נושאים אפשריים: צדק חברתי וסוגיות ערכיות רלוונטיות בתחום חיי הפרט, המשפחה, הקהילה, האומה והאנושות. יילמדו הוגים מתקופות שונות – ימי הביניים, תור הזהב, העת החדשה, הציונות – ונאומים ודיאלוגים מרכזיים. התלמידים יכירו שירים, תפילות ויצירות ספרותיות של הוגים אלה נוסף על הגותם . הציונות ומדינת ישראל התלמידים יעסקו בעליות לארץ ישראל ובהתיישבות בה, בסיפורי הקמת המדינה, בסיפורי אתרים ויישובים, בסמלי המדינה ובמשמעותם, במגילת העצמאות ובמשמעותה, באישים מרכזיים בתולדות המדינה, בדמוקרטיה ובביטויה במדינת ישראל, בהגות הציונית, וכל אלה יבואו לביטוי בעיקר בהוראת הנושאים האלה : היחס לארץ ישראל ולעלייה אליה במסורת היהודית התנועה הציונית גוונים בציונות " המזרחי" והציונות הדתית מתנגדי הציונות השואה והתקומה תולדות מדינת ישראל (העליות, פיתוח המדינה, הכנסת וחוקיה, צה"ל ומלחמות ישראל) .

11.5 התחום הלא פורמלי הלימוד הפורמלי בשכבות הגיל השונות ילווה בפעילויות לא פורמליות. הלימוד ישלב מרכיבים חווייתיים להעמקת הלמידה ולהפנמתה (כגון סיורים לימודיים בבתי מדרש ועוד) וישאף לתרגום הערכים הנלמדים לשדה המעשה בתחום התרומה לקהילה, המעורבות החברתית, ההתנדבות וכו לי. הפעולות המומלצות בתחום ה לא פורמלי : הקמת בתי מדרש מסוגים שונים לקהלי יעד שונים: הורים-מורים-תלמידים, מורים, תלמידים קיום סיורים לימודיים בנושאי זהות יהודית קיום טקסים ואירועים על פני לוח השנה יצירת חיבורים בין ־ תחומיים בין המקצועות השונים תגבור שיעורי חברה/חינוך ריכוז והובלה של מעורבות והתנדבות בקהילה מתן ביטוי לערכי החינוך המשלב בחזות בית הספר .

12. מדדי הערכה

12.1 מדדים חיצוניים מימוש הת ו כנית מחייב הערכה מעצבת חיצונית ובדיקה מתמדת לאורך זמן. זמן המעקב המזערי יהיה שלוש שנים מרגע קבלת ההכרה, ויהיה עלי ו להתמקד ביישום מטרות החינוך המשלב .

12.2 מדדים בית ספריים יפותחו כלי הערכה ומדידה שיכללו, לבד מבחינות, גם דרכי הערכה מגוונות אחרות .