תורה שבעל פה ומשפט עברי (ממלכתי)

.1 רקע .2 על תחום הדעת .3 על תוכנית הלימודים .4 מקומו של המקצוע בבית הספר .4.1 שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הבית ספרית .4.2 תוכנית הלמידה וההיבחנות .5 פיתוח מקצועי

1. רקע חוק החינוך הממלכתי מגדיר את מטרת החינוך הראשונה: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו ". "... בית הספר הכללי לא צריך להיכנע לקנאות וגם לא לחלל הריק. הוא צריך לעודד את הציבור החילוני לגווניו לבטא את ערכיו, לפתח את תרבותו, לבקר את הישגיו ולהיפגש עם הדור הצעיר שלו..." . [1] ועדת שנהר (1994) שבחנה את החינוך ליהדות במערכת החינוך הממלכתית בישראל, עמדה על חשיבותם של מקצועות היהדות במסגרת החינוך הממלכתי ליצירת מפגש עם השקפות עולם מגוונות . דוח הוועדה המליץ כי הלומדים [2] יכירו את מורשת ם התרבותית על גווניה השונים, יהיו בטוח ים בערכי הם, יגלו זיקה למורשת העבר ויפתחו תחושת שייכות ומחויבות לעתיד קהילותיהם . הדוח קבע כללים , יעדים ודרכי פעולה והגדיר מהי הדרך הראויה והרצויה לחינוך יהודי במגזר הממלכתי. תחום הדעת תורה שבעל פה ומשפט עברי - שנלמד בבתי הספר הממלכתיים מאז ימיה הראשונים של מערכת החינוך במדינת ישראל - נותן מענה איכותי הן למטר ות ה מוגדרת בחוק הן להשקפה העולה מדוח ועדת שנהר. בשנים האחרונות נלמד בבתי הספר היסודיים ו ב חטיבות הביניים במערכת החינוך הממלכתית תחום "תרבות יהודית-ישראלית". על היסודות הללו אפשר להצמיח לימודי המשך שנועדו להעמיק ולהרחיב את העיסוק במדעי היהדות גם בחטיבות העליונות, לימודים המדגישים את ההתפתחות והה תחדשות של התרבות היהודית: כל דור והקריאה החדשה שלו, מתוך זמנו, מקומו ועולמו.

2. על תחום הדעת התורה שבעל פה היא הרובד המרכזי של התרבות היהודית מימי המקרא ועד ימינו. היא שימשה מקור לקביעת ערכיו של עם ישראל ואורחות חייו ובכך עיצבה את זהותו ואת אופיו של העם. בכל דור ובכל מקום למדו ועדיין לומדים את מקורותיה מ תוך התאמתם לזמנים, למקומות, לצרכים ולערכים המשתנים. באמצעות הלימוד והעיון המתחדש במקורות נוסף בכל דור נדבך חדש לספרות חיה ותוססת זו. תחום הדעת תורה שבעל פה ומשפט עברי חוש ף את התלמידים לנכסי צאן הברזל וליצירות הקלסיות של עם ישראל לאורך הדורות ו לעקרונות המשפט העברי , מ תוך ייצוג מגוון הקולות והקהילות – מזרח ומערב. התוכנית מזמ נת דיון ביקורתי בערכים חברתיים ומוסריים, יהודיים ואוניברסליים גם יחד ומדגיש ה את תפיסת היהדות כתרבות לאומית רציפה ומתפתחת המתעוררת לחיים ב"בית המדרש הפתוח ". התחום מותא ם לתלמידי החינוך הממלכתי ושוא ף לטפח אחריות חברתית ועשייה קהילתית, בבחינת "תלמוד שמביא לידי מעשה ". יתרה מזאת: לימודי תורה שבעל פה ומשפט עברי מפתחים חשיבה לוגית, יכולות אינטלקטואליות, מיומנויות של שיח ושיג ושליטה בשפה העברית על עושרה ורבדיה. בפני התלמידים נפרש מגוון רחב של נושאים ב תוך היכרות עם סוגות ספרותיות שונות (מדרשי הלכה ואגדה, משנה, תלמוד, פסיקה, ספרות השאלות והתשובות , חוקים ו פסקי דין מבתי המשפט הישראליים בימינו אנו) כמו גם רבדים רעיוניים, היסטוריים, משפטיים ולשוניים. תחום הדעת מרחיב את השכלתם של התלמידים ומעשיר את עולמם הרוחני. הוא מניח את התשתית להכרת התרבות היהודית ו המשפט העברי ומ זמ ן עיון מושכל ואקטואלי של רעיונות בזיקה לאירועים עכשוויים . אנו מאמינים שכל בני הנוער במדינת ישראל זכאים ללמוד את הספרות התלמודית כספרות חיה ומעוררת שאלות האקטואליות אף בימינו.

3. על תוכנית הלימודים תוכנית הלימודים מדגישה את תפי ס ת היהדות כתרבות לאומית רציפה ותורמת לגיבוש זהותם של הלומדים כ ישראלים, כיהודים וכ בני אדם. באמצעות עיון ביקורתי ב מקורות טקסטואליים הערוכים על פי נושאים , נמתח "גשר" בין עולם הערכים, הסמלים והמושגים ה"מסורתי" לבין עולמ ם של התלמיד ים בחינוך הממלכתי. מגוון המקורות מזמ ן דיונים ערכיים ופותח צוהר להעלאת רעיונות חדשים, ב תוך שילוב בין מסורת , חידוש, המשכיות ושינוי . לפיכך, כל דור של תלמידים הוא חוליה חדשה בשרשרת הדורות הלומדים ותורם את תרומתו לתרבות העברית המתחדשת . התוכנית מאפשרת ב חירה - הן בתכנים הן בדרכי ההוראה, הלמידה וההערכה - ומעודדת התאמה לרוח בית הספר, למאפייני קבוצת הלומדים והמלמדים, לתחומי העניין שלהם ולנטיות ליבם . הת ו כנית מבוססת על שלושה עקרונות מנחים: הדרגתיות - לימוד המקורות באופן מדורג מבחינת השפה, דרכי החשיבה ועולם המושגים. רציפות - בניית נדבך על נדבך והדגשת ההתפתחות, ההשתנות וההתחדשות של התרבות היהודית. משמעות - נושאים רלוונטי ים המחובר ים אל עולמ ם של התלמידים במערכת החינוך הממלכתית. מטרות ־ העל של הת ו כנית : - לטפח ולחזק ערכים חברתיים ומוסריים, יהודיים ואוניברסליים (כמו: שוויון, כבוד האדם, כיבוד החוק, קיימות ויחסי גומלין עם הטבע, סובלנות, אחריות חברתית, מוסר כיסוד המשפט ועוד). - לימוד מקורות חז"ל באופן ביקורתי לצד מקצועות הומניסטיים נוספים ו ב תוך זיקה אליהם, יתרום ל הרחבת השקפת עולמ ם של בוגר י מערכת החינוך הממלכתית, ל עיצוב זהות ם ה יהודית-ישראלית ו ל תחושת השייכות שלהם לעם ישראל. - לפתח יכולת אינטלקטואלית להתמצא ביסודות המשפט העברי, להכיל כמה פירושים לטקסט , להעלות שאלות ולהציע פתרונות שונים לשאלות משפטיות ומוסריות. - להקנות את מיומנות הטיעון וההנמקה , לצד העמקת הסובלנות וההקשבה לדעות שונות. יישומה של הת ו כנית על פי עקרונותיה יתרום: - להתמצאות בתולדות התרבות היהודית על גווניה הרעיוניים ורבדיה הספרותיים, להערכת רעיונות מרכזיים ודרכי הלימוד של התורה שבעל פה והמשפט העברי, להבנת דרכי החשיבה (הלוגית והפרשנית) של חז"ל וליישומן בתחומי דעת נוספים. - ליצירת קישורים וזיקות - תוכניות ורעיוניות - עם תחומי דעת אחרים: תנ"ך, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, ספרות, אזרחות, לוח השנה העברי (חגים ומועדים), לימודי ארץ ישראל, א ו מנויות. - ל חיזוק הידע והכישורים האורייניים בתחום השפה העברית ולהבנת מילים, ניבים וביטויים שמקורם בלשון חז"ל ובספרות התלמודית. - ל פיתוח ה יכולת לנהל דיון חברתי-ערכי ובחינתם של רעיונות השאובים מן המקורות בזיקה לאירועים עכשוויים, ולפיתוח מיומנויות השיח, הטיעון והביטוי בכתב ובעל פה.

4. מקומו של המקצוע בבית הספר

4.1. שילוב תחום הדעת בתוכנית הלימודים הבית ספרית המקצוע תורה שבעל פה ומשפט עברי נלמד בחינוך הממלכתי בחטיבות העליונות במסגרת מקצועות הבחירה. קיימות כמה דרכים לשילובו של התחום בתוכנית הלמידה הבית ספרית, בהתאמה להיקף הלמידה, ללומדים ולמלמדים. אפשר לבחור אחת מהן או לשלב ביניהן: מקצוע בחירה מורחב (הגברה) בהיקף של 5 יח"ל - במסגרת תעודת הבגרות מחויב כל תלמיד ללמוד מקצוע אחד לפחות ברמה מוגברת של 5 יחידות לימוד. אחת האפשרויות המוצעת לבחירה במסגרת זו היא "תורה שבעל פה ומשפט עברי". פרטים נוספים על תוכנית הלימודים ברמה של 5 יחידות לימוד נמצאים באתר תחום הדעת . " השכלה כללית " : לימודי ההשכלה הכללית בתורה שבעל פה תורמים להכרת התרבות היהודית-ישראלית ולהוקרת ה על ריבוי הפנים שבה. הם מניחים את הבסיס לתחום הדעת, חושפים את הלומדים למושגי יסוד ולסוגות מרכזיות, מעודדים שיח פתוח בדילמות משפטיות ומבררים ערכים הנובעים מן המקורות הנלמדים. עבודת גמר אישית - כתיבת עבודת גמר היא זכות לתלמידים סקרנים בעלי מוטיבציה ויכולת למידה עצמאית . אפשר לכתוב עבודת גמר בתחום תורה שבעל פה ומשפט עברי גם אם תחום זה אינו נלמד בבית הספר, מתוך בחירת נושא מעניין, אקטואלי ורלוונטי לחייהם של התלמידים. תחום הדעת מקיים זיקות עמוקות: רעיונית, ת ו כנית וערכית עם "הת ו כנית החינוכית להתפתחות אישית ולמעורבות חברתית - קהילתית ". זוהי הזדמנות פז לשילוב לימודי היהדות בחיי בית הספר, לא רק בהיבט העיוני אלא גם כבסיס חינוכי, ערכי ומשמעותי השזור בחיי התלמידים, בבית הספר ובקהילה, בבחינת "תלמוד המביא לידי מעשה" .

4.2. תוכנית הלמידה וההיבחנות ת ו כנית הלמידה וההיבחנות המורחבת בנויה מצירוף של שני שאלונים :

א. שאלון 007-383 : הערכה בית ספרית (משקלו של שאלון זה 50% ) : התכנים : השאלון מאחד ומצרף באופן מודולרי שלוש יחידות לימוד, המשוקללות בחלקים שווים: - 1 יח"ל : " יחיד וחברה ": היבטים שונים של יחסים בין הפרט לחברה ש בה הוא חי: ערך חיי האדם, מחויבות חברתית, אחריות כלפי גופו ורכושו של הזולת, "לא תעמוד על דם רעך", תרבות המחלוקת ועוד. - 2 יח"ל : נושאים לבחירה כגון: החקיקה, גרות וגיור, עם וארצו, אני וסביבתי (יחידה מתוקשבת), רשות הרבים, סיורים לימודיים, "אבות ועוד", צדק חברתי, " תלמודטרון ", נושא בית ספרי. דרכי ההערכה : שאלון 007-383 יוערך בהערכה בית ספרית על ידי המורה המלמד , באמצעות הערכה מסורתית או חלופית, מעצבת ומותאמת (דיפרנציאלית) , מתוך מודעות ל שונות ו ל מגוון , שילוב כלים דיגטליים ו עקרונות הלמידה העצמית ו למידת החקר .

ב. שאלון 007-281 : בחינ ת בגרות חיצונית: ציון הבחינה (35%) + ציון בית ספרי (15%) התכנים : בית הספר יבחר שניים מן הנושאים: משפט ויושר, דברים שבינו לבינה, הורים וילדים: משפט ויושר - יחידה העוסקת במתח שבין הדין לבין הצדק ובקו התפר שבין המשפט למוסר (הוצאת ת"ל, משרד החינוך) . דברים שבינו לבינה – מגוון רחב של סוגיות והשקפות בנושא הזוגיות ומכלול היחסים שבין האיש לאישה. הלומדים נחשפים גם להיבטים במשפט העברי - כתחום מתפתח ומשתנה בהתאם למקום ולזמן. לצד הספרות ה"קלסית" של התורה שבעל פה הובאו גם מקורות שהתחדשו במהלך הדורות ועוצבו בקהילות ישראל - ממזרח וממערב - לרבות פסקי דין חדשים פרי החקיקה הישראלית (הוצאת משרד החינוך, תשע"ט) . הורים וילדים - עיון מוסרי ומשפטי במערכת היחסים המורכבת בין הורים לילדיהם, לאור התפתחות ההלכה והמשפט: חובות וזכויות, גבולות בכיבוד הורים, הקניית השכלה ומקצוע, מזונות, "בן סורר ומורה" ועוד. המקורות הקלסיים מוארים על ידי אנשי רוח בני זמננו ומזמנים דיון אקטואלי ורלוונטי בסוגיות אוניברסליות (הוצאת מכון שלום הרטמן בשיתוף משרד החינוך, תש"ף ) .

5. פיתוח מקצועי הפיתוח המקצועי של מורי תורה שבעל פה ומשפט עברי מכוון להעמקה בת ו כני הלימוד ולהעשרה בדרכי ההוראה וההערכה. מגוון ההשתלמויות נועד לפתח ולטפח את הידע והמיומנויות של המורים ולבסס את למידת העמיתים לצד למידה ממומחים. מדי שנה מוצע ים למורי המקצוע השתלמויות מגוונות ומעשירות, סיורים לימודיים, ימי עיון ועוד. [1] " עם ועולם " - המלצות הוועדה לבדיקת לימודי היהדות בחינוך הממלכתי ("ועדת שנהר "), אב התשנ "ד - אוגוסט 1994, עמוד

9. [2] לשון ז כר מייצגת את כל המגדרים .