לימודי הערבית בבתי הספר במגזר היהודי

.1 רקע .2 על תחום הדעת ערבית במגזר היהודי .2.1 הנחות יסוד .2.2 היקף הלימודים .2.3 תוכנית הלימודים .3 הכשרת מורים ופיתוח מקצועי .4 ספרי לימוד וחומרי למידה .5 דרכי הערכה .6 תוספת שעות לתגבור לימודי הערבית

1. רקע השפה הערבית היא השפה הרשמית השנייה במדינת ישראל. כחמישית מאוכלוסיית ישראל דוברת ערבית כשפת-אם. הערבית היא גם שפתם של כשלוש מאות מיליון בני אדם ברחבי העולם . הערבית הספרותית היא לשון התרבות של כל דוברי הערבית – מוסלמים , נוצרים ודרוזים כאחד - ולשון כתבי הקודש והתפילה של כל המוסלמים ברחבי העולם. לידיעת השפה הערבית יש אפוא חשיבות רבה במדינת ישראל ; באמצעותה אפשר להבין את אזרחי ישראל דוברי הערבית, לתקשר עמם ולהכיר את תרבותם ואת התרבות של אזרחי המזרח התיכון שרובם דוברי ערבית. ידיעת השפה הערבית חיונית למדינה ואף תורמת לאזרחיה.

2. על תחום הדעת ערבית במגזר היהודי

2.1. הנחות יסוד הוראת השפה הערבית במגזר היהודי מושתתת על תפיסת העולם שעל אזרחי המדינה להכיר את השפה הערבית ואת תרבותה. תוכניות הלימודים בערבית פותחו בהתאם להנחות היסוד האלה: ידיעת השפה הערבית היא בעלת ערך רב לכל אזרח במדינת ישראל. השפה הערבית פותחת צוהר להבנת תרבות האסלאם ולהבנת עמי האזור. לימוד שפה זרה מעורר מודעות לטבעה של השפה, מאפשר לעמוד על ההבדלים בין שפות ומעמיק את הבנת שפת - האם של הלומדים. יסודות יה של הוראת השפה מושתתים על האזנה ודיבור ועל קריאה ו כתיבה. רכישת הידע הלשוני מתבצעת טוב יותר בתוך הקשר טקסטואלי ומתוך צרכים תקשורתיים. למידת שפה זרה חדשה מתאפשרת ביתר קלות לאחר שהתלמידים מפתחים מיומנויות לשוניות/אורייניות בשפת - האם. מעורבותם של הלומדים בתהליך הלמידה וחוויית ההצלחה מגבירות את המוטיבציה להתקדם ברכישת השפה.

2.2. היקף הלימודים תחום הדעת ערבית נלמד במגזר היהודי בבתי הספר בכל שלבי הגיל : ב בתי ה ספר ה יסודיים קיימת תוכנית רשות בהיקף של 2 ש"ש לתלמידי כיתות ה'-ו'. בחטיבות הביניים קיימת חובת לימוד של שפה זרה שנייה – ערבית או צרפתית. חובת הלימוד בחטיבות הביניים היא בהיקף של 3 ש"ש במשך 3 שנים ובסך הכול 9 ש "ש (על תוספת "שעה צבועה" לכיתה ראו בסעיף 6 להלן ) . בחטיבה העליונה לימודי הערבית הם מקצוע בחירה בהיקף של 5 יחידות לימוד הנלמד לאורך החטיבה העליונה בהיקף של 15 ש"ש.

2.3. תוכנית הלימודים

2.3-1 כללי

א. תוכנית הלימודים בערבית נבנתה בהנחייתה של ועדת מקצוע ה מורכבת מאנשי אקדמיה , מאנשי משרד החינוך וממורים המלמדים את המקצוע הלכה למעשה . הוועדה דנה במדיניות הוראת המקצוע בארץ , ובהנחייתה נבנתה תוכנית לימודים ה נותנת מענה למטרות ה אלה : טיפוח עניין וסקרנות כלפי הלשון הערבית ודרכי השימוש בה טיפוח מיומנויות תקשורתיות בשפה הערבית: מיומנויות הבנה (הבנת הנשמע והבנת הנקרא) ומיומנויות הפקה (הבעה בעל-פה והבעה בכתב) , כמפורט להלן: - פיתוח יכולת האזנה והבנה של טקסטים דבורים מתחומים שונים - פיתוח יכולת קריאה (קולית ודמומה) והבנה של טקסטים מתחומים שונים - עידוד ההבעה בעל-פה במסגרות שונות של תקשורת בין-אישית - פיתוח יכולת ההבעה בכתב של משפטים וטקסטים תקינים מבחינה לשונית הכרת העולם הערב י – דת ו ותרבות ו פיתוח רגישות לאנשים בעלי רקע תרבותי שונה.

ב. את פרטי תוכנית הלימודים אפשר למצוא באתר המפמ"ר לערבית ועולם הערבים והאסלאם .

2.3.2 תוכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים בבתי הספר היסודיים , בכיתות ה '-ו' , אפשר ללמוד את השפה הערבית הדבורה. הת ו כנית מתמקדת בשיח בערבית מדוברת בנושאים שונים ובהכרת התרבות הערבית, וחושפת את הלומדים לאותיות ו ל מילים בערבית. התוכנית שמה דגש על הבעה בעל - פה במטרה להגביר את המוטיבציה של הלומדים הצעירים לל מוד את השפה הערבית, לטפח בהם את אהבת השפה ואת הסובלנות כלפי דוברי שפות אחרות , ול א פחות מכך, ל הכין אותם לקראת המשך לימוד הערבית בחטיבת הביניים. כאמור לעיל, התוכנית לבתי הספר היסודיים נבנתה בהנחייתה של ועדת המקצוע, ואפשר למצוא אותה באתר הפיקוח על הוראת הערבית .

2.3.3 תוכנית הלימודים בבתי הספר העל - יסודיים הת ו כנית להוראת הערבית בחינוך העל-יסודי מבוססת על עקרון הרצף בלימוד הערבית : התוכנית נלמדת במסגרת לימודי החובה בחטיבת הביניים, בכיתות ז'-ט' , וממשיכה במסגרת לימודי הבחירה בחטיבה העליונה, בכיתות י'-י"ב. התוכנית שמה דגש , בין השאר , על הרחבת אוצר המילים, על היכרות עם טקסטים מתחומים שונים , על הבנת הנשמע ועל הבעה בעל-פה ובכתב. הת ו כנית מזמנת היכרות בעל-פה עם פתגמים, עם ברכות, עם מילות פנייה ונימוס ין בערבית החל מכיתה ז', מן השלבים הראשונים של לימוד השפה. בכיתות ז'-ט' התלמידים לומדים את יסודות הלשון הערבית ורוכשים מיומנויות תקשורתיות בסיסיות ב האזנה, ב קריאה, ב דיבור ו ב כתיבה. הוראת הערבית בחטיבה העליונה מתבססת על הנלמד בחטיבת הביניים, מרחיבה את ידיעות התלמיד ומעמיקה אותן באמצעות מגוון רחב של טקסטים ובאמצעות הרחבת לימודי הדקדוק והתחביר. תלמידי החטיבה העליונה יוכלו, בסיום לימודיהם, להביע את עצמם בערבית בנושאים שונים ו לקרוא ולהבין קטעי קריאה מורכבים יותר מאלה שנלמדו בחטיבת הביניים, ביניהם יצירות ספרותיות מודרניות וטקסטים הכתובים בערבית קלאסית. במסגרת לימודיהם תלמידי החטיבה העליונה עושים שימוש מושכל במילון ערבי-עברי, מרחיבים את ידיעותיהם בתרבות הערבית , קוראים ידיעות עיתונאיות ממגוון סוגים ו מרחיבים את אוצר המילים שברשותם . את תוכניות הלימודים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה אפשר למצוא באתר הפיקוח על הוראת הערבית .

3. הכשרת מורים ופיתוח מקצועי על המורים המלמדים ערבית במגזר היהודי להיות בוגרי תואר ראשון לפחות ובעלי תעודת הוראה בערבית. לאחר שילובם של המורים בהוראת תחום הדעת יש חשיבות רבה להשתתפותם בקביעות בתהליכי פיתוח מקצועי בערבית כדי להתעדכן בהדגשים ובהתחדשות של תוכנית הלימודים. ב מהלך כל שנת לימודים מתקיימות מגוון השתלמויות , ובהן השתלמויות ב כל המחוזות, השתלמויות מקוונות למורים בתחילת דרכם ולמורים ותיקים, השתלמויות ל הטמעת אמצעים דיגיטליים בהוראת הערבית בבתי הספר ו השתלמויות בערבית הדבורה לשם חיזוק השיח הדבור בכיתה. בנוסף מתקיימת השתלמות ארצית מרוכזת בחופשת הקיץ. פירוט ההשתלמויות ועדכון הפרטים מתפרסמים באתר הפיקוח על הוראת הערבית .

4. ספרי לימוד וחומרי למידה

4.1 לבית הספר היסודי קיימות יחידות הוראה מאושרות על פי תוכנית הלימודים החדשה. היחידות, הכוללות את כל נושאי הלימוד שבתוכנית הלימודים לכיתות ה'-ו', מונגשות באינטרנט, ולקראת שנת הלימודים התשע"ט הן ייערכו ויאוגדו לחוברת לימוד. לנוחיות המורים יתפרסם קובץ מלא של חוברת הלימוד גם באתר המפמ"ר לערבית.

4.2 לבית הספר העל-יסודי קיימים כמה ספרי לימוד מאושרים לבחירת המורים. כל הספרים נכתבו על פי תוכני ת הלימודים לבית הספר העל-יסודי. חומרי לימוד נוספים ויחידות הוראה אפשר למצוא באתר המפמ"ר לערבית .

5. דרכי הערכה כיוון שידיעת שפה כוללת בתוכה האזנה ודיבור לצד הבנת הנקרא והבעה, דרכי ההערכה בשפה הערבית בודקות אף הן את כל המיומנויות ומגוונות את ההערכה השגרתית, כמפורט להלן: בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים המורים בונים לעצמם את כלי ההערכה. מורים בחטיבת הביניים יכולים להיעזר במחוון להערכה חלופית בכתב ו ב מחוון להערכה חלופית בעל-פה שפותח ו על ידי צוות הפיקוח על הוראת הערבית . החומר לבחינת הבגרות בערבית בהיקף של 5 יח"ל נחלק לשני חלקים שונים בגודלם: על 70% מתוכנית הלימודים מתקיימת בחינת בגרות חיצונית, ועל 30% נוספים מהתוכנית התלמידים מוערכים בהערכה חלופית מגוונת . מבנה בחינת הבגרות מתפרסם בחוזר המפמ"ר בתחילת כל שנת לימודים.

6. תוספת שעות לתגבור לימודי הערבית משרד החינוך מבקש, במידת האפשר, לאפשר למי שלא למד ערבית ביסודי להשתלב בלימודי ערבית בחטיבת הביניים ולמי שלמד ערבית בחטיבת הביניים להמשיך את לימודיו בתחום בחטיבה העליונה . כדי לעודד תלמידים ללמוד ערבית , וכדי לעודד מנהלים לשלב את לימודי הערבית בת ו כנית הלימודים , משרד החינוך נוהג להעניק שעות לחיזוק לימודי השפה הערבית בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, כמפורט להלן: שעה "צבועה" לכיתות חטיבת הביניים : הוראת הערבית בכיתות ז'-ט' היא חובה בכל אחת משכבות הגיל. ברוב המקרים (בהתאם להנחיות המתפרסמות מדי שנה במארז מתנ"ה) בתי הספר המלמדים ערבית בהיקף של 3 ש"ש לכל כיתת לימוד מקבלים שעה אחת מתוכן לכל כיתה כתוספת לתקן להוראת המקצוע ("שעה צבועה"). שעות תגבור לכיתות ה חטיבה העליונה : אפשר להגיש בקשה לשעות תגבור מדי שנה בתגובה לפרסום הקול הקורא על ידי המזכירות הפדגוגית. שעות התגבור מוענקות על פי תבחינים ובהתאם להגשת בקשה ותצהיר של מנהל בית הספר.