לימודי עברית בבתי הספר במגזר הדרוזי

.1 רקע .2 תחום הדעת עברית למגזר הדרוזי .2.1 כללי .2.2 היקף הלימודים .2.3 תוכנית הלימודים .2.4 בחינות הבגרות .3 הכשרת המורים ופיתוח מקצועי .4 לימודי מדעים בשפה העברית

1. רקע הדרוזים במדינת ישראל הם כמעט 2% מהאוכלוסייה, והם חיים ברובם ברמת הגולן, בגליל ובכרמל. האוכלוסיה הדרוזית נאמנה למדינת ישראל ומתערה בכל רובדי החברה, מהצבא, דרך המוסדות להשכלה גבוהה ועד להשתלבות בכל ענפי המשק. ידיעת השפה העברית היא מפתח להשתלבותם של הדרוזים בחברה בישראל. בחברה הדרוזית בישראל הערבית היא שפת-אם, ואת העברית הדרוזים נוהגים לכנות "שפת-אב". מאז שמדינת ישראל הכירה בדרוזים כדת עצמאית ב שנת 1957 תוכניות הלימודים של הדרוזים מותאמות לתרבותם ונושאות אופי ייחודי. עמדתם של הדרוזים כלפי השפה העברית חיובית . ה ם רואים בה מנוף לקידום חברתי-כלכלי ומפתח להשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה ובתעסוקה בחברה הישראלית.

2. תחום הדעת עברית למגזר הדרוזי

2.1. כללי הקניית העברית כשפה שנייה חיונית לביסוס תחושת ה ביטחון ו ה שייכות, ליצירת תקשורת יום-יומית, וכן כבסיס ללמידה ולהצלחה בעתיד. במובן זה למערכת החינוך תפקיד חשוב ומשמעותי בקליטתם המוצלחת של הילדים , ועל הצוות החינוכי לדאוג ל יצירת חוויות חיוביות בעשייה החינוכית בכלל וברכישת העברית בפרט. המנהלים והמורים מחויבים לדאוג שבוגרי מערכת החינוך במגזר הדרוזי ישלטו היטב בעברית וירכשו מיומנויות אורייניות – קריאה וכתיבה , הבנת הנשמע ויכולת הבעה בעל-פה ובכתב – שתאפשרנה להם לתקשר בעברית כחלק מהשתלבותם החברתית-ערכית במדינה.

2.2. היקף הלימודים העברית נלמד ת במגזר הדרוזי החל מגני הילדים בכל שלבי הגיל ועד לקבלת תעודת הבגרות: בגני הילדים יש ליישם את התוכנית "טעימות במגזר הדרוזי" בשגרת הגן. ב בתי ה ספר ה יסודיים קיימת תוכנית חובה בהיקף של 2 ש"ש בכל שנה לתלמידי כיתות א '- ב ' ובהיקף של 5 ש"ש בכל שנה לתלמידי כיתות ג' – ו' . בחטיבות הביניים קיימת חובת לימוד של השפה העברית לכל תלמידי המגזר בהיקף של 15 ש"ש על פני שלוש שנים בכיתות ז'-ט', ובנוסף 6 ש"ש המתפרסות על פני שלוש שנים לשיפור השפה הדבורה. בחטיבה העליונה לימודי השפה העברית הם מקצוע חובה בהיקף של 3 יח"ל לתעודת הבגרות. את פירוט השעות המדויק המתעדכן מדי שנה אפשר למצוא בערכת מתנ"ה .

2.3. תוכנית הלימודים

2.3.1 כללי תחום הדעת עברית נלמד במגזר הדרוזי כלימודי ליבה מחייבים כבר שנים רבות. בשנת הלימודים ה תשע"ו יצא ו לדרך תוכנית לימודים חדשה ומחייבת וכן תוכנית מיוחדת נוספת להטמעת השפה הדבורה ולחיזוק השפה העברית במגזר . התוכנית החדשה מחייבת את כל שכבות הגיל, ופותחו לה דוגמות ליחידות הוראה עבור כיתות ה'-ו' בבתי הספר היסודיים ועבור כל הכיתות בחטיבות הביניים. ה ת ו כנית נועדה לחזק את הדיבור בעברית כחלק בלתי נפרד מהלימודים בתוך המערכת , ובמיוחד לאורך שלוש שנות הלימודים בחטיבות הביניים. תוכנית הלימודים נבנתה על בסיס הערכים האלה:

א. טיפוח זהות דרוזית וישראלית : העיסוק בתכנים אלה מיועד לתמוך בהיכרות עם התרבות הדרוזית והישראלית ולטפח אדם בעל שייכות ומחויבות לזהותו ולמדינה.

ב. טיפוח כבוד לזולת , סובלנות וקבל ה : העיסוק בתכנים אלה מיועד לטפח אדם המכיר קהילות שונות, מודע לערכים הדומים והשונים, מסוגל לשתף פעולה עם אנשים שונים ומכבד את זולתו.

2.3.2 הנחות יסוד אלה הנחות היסוד ש תוכנית הלימודים מושתת ת עליה ן :

א. לשפה העברית חשיבות רבה בקרב העדה הדרוזית ו ה שליטה בה היא מפתח להשתלבות בכלכלה, בתרבות ובאקדמיה, לחיזוק הזיקה בין העמים, לחשיפה לתרבות היהודית ולהיבטים משותפים עם התרבות הדרוזית .

ב. על הקניית העברית להיעשות בהתאמה לעקרונות של הוראת שפה שנייה.

ג. על הקני י ת העברית להיעשות בדגש תקשורתי .

ד. הקניית העברית תכלול ט י פ ו ח כשירות לשונית תקנית ותקשורתית במיומנויות השפה: האזנה , דיבור, כתיבה וקריאה .

2.3.3 יחידות הלימוד וחומרי ההוראה י חיד ות הלימוד כתובות בעברית במשלב בינוני עד גבוה סביב נושא מרכזי המת פתח להיבטים רחבים . בשכבות הגיל השונות נבחרים נושאים מותאמים לגיל ולתחומי העניין ; לדוגמה: בבית הספר היסודי התלמידים פוגשים משחקים בעברית, ובחטיבת הביניים הם עוסקים בנושאים כמו "לקראת תעסוקה וקריירה בעתיד". נושאים אלה מאפשרים עיסוק בהיבטים אישיים הקשורים ל עולמם של התלמידים . באמצעות יחידות הלימוד התלמידים נחשפים ל טקסטים במגוון סוגות, ב דגש על טקסטים מידעיים, חזותיים וממוחשבים. היחידות מתייחסות לתכנים של מורשת דרוזית וישראלית, המשתלבים בנושאים המרכזיים של כל אחת מהן ומאפשרים לתלמידים לחקור את סביבתם הקרובה, להכירה ולהוקירה.

2.3.4 עקרונות בתהליך ההוראה

א. יצירת חוויה בלמידה באמצעות עיסוק בטקסטים רלוונטיים ואותנטיים

ב. ש י לוב של מיומנויות השפה: האזנה, דיבור , קריאה ו כתיבה

ג. הפקה רבה של התלמידים בדיבור ובכתיבה במגוון סוגות

ד. הרחבת אוצר ה מלים ולימוד היבטים לשוניים נוספים הנובעים מהטקסט

ה. פיתוח שיח דבור - שיחה ודיבור רב של התלמידים , במיוחד כפעילות ראשונית לפני הפגישה עם הטקסט

ו. תרגול וחזר ות מגוונות כדרך לזכירה ולהפנמה

ז. אוטונומיה של המורה בבחירת התכנים, בסדר הוראתם ובמידת ההעמקה בהם.

2.4. בחינות הבגרות

2.4.1 בחינת החובה

א. התוכנית להוראת עברית במגזר הדרוזי בחינוך העל - יסודי מבוססת על עיקרון הרצף המחייב את כל תלמידי המגזר בלימודים לאורך כל שנות הלימוד, עד להיבחנות בבחינת בגרות בהיקף של 3 יח"ל כתנאי מחייב לתעודת הבגרות .

ב. במסגרת לימודי החובה מתקיימת בחינת בגרות בכתב על 70% מהתכנים, סמל שאלון 015381 , והערכה חלופית בית - ספרית מגוונת על 30% נוספים מתוכני הלימוד, סמל שאלון 01538 .3

ג. נבחנים אקסטרניים ייבחנו, נוסף לשאלון 015381, בבחינה חיצונית על 30% מתוכנית הלימודים המיועדת בדרך כלל להערכה בית - ספרית . בחינה זו נערכת בכתב ובתיאום עם המפמ " ר, סמל שאלון 015382.

ד. תלמידים דרוזים הלומדים במסגרת בתי ספר שאינם דרוזיים נבחנים לרוב על פי חוקת הזכאות שכל תלמידי בית הספר שהם לומדים בו ניגשים אליה, ועל כן הם לומדים עברית של החינוך הממלכתי הרגיל .

ה. מנהלים שתלמידים דרוזים בודדים לומדים בבית ספרם יביאו בחשבון את פערי השפה בין התלמידים דוברי העברית כשפת-אם לבין התלמידים הדרוזים, ויסייעו להם ככל האפשר לקראת בחינות הבגרות.

2.4.2 בחינה ברמה מוגברת

א. תלמידי המגזר הדרוזי יכולים לבחור להגביר את לימודי השפה העברית לרמה של 5 יח"ל. בחינת הבגרות ברמה המורחבת תכלול את הבחינה ברמה של 3 יח"ל ובנוסף בחינה חיצונית בעל-פה בהיקף של 70% מתוכנית הלימודים התוספתית (סמל שאלון 015285) והערכה בית-ספרית נוספת על 30% מתוכנית הלימודים התוספתית (סמל שאלון 015283).

ב. במסגרת הבחינה בעל-פה יציגו התלמידים פרויקט חקר שעבדו עליו, וכן תתנהל שיחה חופשית עם הבוחן.

ג. נבחנים אקסטרנים שירחיבו את לימודי העברית ייבחנו בכתב על בחינה הכוללת 100 % מהחומר המיועד להשלמה מ-3 יח"ל ל-5 יח"ל (סמל שאלון 015282 ).

2.4.3 חלופות בהערכה במסגרת ההערכה הבית-ספרית במסגרת הלימודים לבחינות הבגרות מוערכים 30% מהתכנים בהערכה בית-ספרית. תהליך ההוראה-למידה של תכנים אלה זוכה לגיוון משמעותי הודות לגיוון בדרכי ההערכה. כדי שחדוות הלמידה לא תפגע במהימנותו של הציון, וכדי למנוע זילות בציונים, על הצוות החינוכי להקפיד על תבחינים אחידים בפרק למידה זה. התבחינים המובאים להלן מתאימים לעבודות החקר, ויש להעריך את עבודות התלמידים על פיהם. במקרה שבית הספר בוחר להעריך את תלמידיו בחלופת הערכה שונה, עליו לבנות לה מחוון ולקבל עליו את אישור המפמ"ר. להלן התבחינים להערכת עבודת חקר: מדד ההערכה טוב מאוד בינוני לא מקובל אחוזים מהציון הקריטריון שער/ פתיחה דף ה שער מעוצב לפי הכללים, ו מציג את נושא העבודה, ל מי היא מוגשת, תאריך ההגשה , שם המגיש ומספר ת "

ז. קיים דף שער , אך חסרים בו חלק מה פרטים . חסר דף שער . 5 תוכן העניינים תוכן העניינים מסודר ב סדר היררכי מתאים ל עבודה שנמסרה ו כולל מספור עמודים . קיים תוכן עניינים , אך חסרים בו כמה פריטים נדרשים . חסר תוכן עניינים . 5 מבוא הכולל: - נימוק לחשיבות הנושא - מ תודולוגיה - השערת המחקר המבוא כולל את המניעים לבחירת הנושא ואת תרומתה של העבודה לכותב או לציבור, את ה מתודולוגיה ו את שיטת המחקר, וכן השערה ה מתאימה לנושא הנחקר ו מנוסחת באופן ברור ויישומי. המבוא אינו מכיל את מלוא הדרישות. חסר מבוא . 20 נימוק: 5 מתודולוגיה: 5 השערת המחקר:10 סקירת ספרות ורקע עיוני קיים רקע תיאורטי המבוסס על שלושה מקורות לפחות ( אתרי אינטרנט יכולים לה י ות לכל היותר שני מקורות מתוך השלושה ), ו החומר התיאורטי רלוונטי לנושא העב ו דה הנחקר. סקירת ה ספרות מסתמכת רק על מקורות מ ה אינטרנט או אינה די רלוונטית. סקירת ספרות חסרה או אינה תורמת לנושא הנבחר. 15 ניתוח בהסתמך על הרקע העיוני הפרק המעשי כולל ניתוח שעשה התלמיד בהסתמך על סקירת הספרות . הניתוח קיים , אך אינו מספק מענה ראוי על שאלת המחקר . ה ניתוח אינו רלוונטי . 30 סיכום הכולל: - הסקת מסקנות - רפלקציה הסיכום כולל הסקת מסקנות הגיוניות ורפלקציה. הסיכום קיים , אך אינו מקיף ואינו שלם. חסר סיכום או שהסיכום אינו רלוונטי - הסקת מסקנות: 10 - רפלקציה: 5 ביבליוגרפיה קיים תיעוד של רשימת המקורות המנוסח על פי כללי כתיבת הביבליוגרפיה . קיים תיעוד אך אינו לפי כללי כתיבת הביבליוגרפי

ה. חסר תיעוד או קיים תיעוד של מקורות שאינם קשורים . 10 אפשר להוסיף לעבודה נספחים על פי הצורך.

2.4.4 משימות הערכה בשל החשיבות של למידת מיומנויות השפה העברית כשפה שנייה, מתקיימות בכל שנה שתי משימות הערכה המועברות באמצעות מפמ"ר המקצוע "עברית לדרוזים" בכיתות ג' עד ט'. מטרת המשימות היא לקבוע סטנדרטיזציה במערכת החינוך הדרוזית במקצוע "עברית במגזר הדרוזי" ו לכוון את המורים לתהליכי הוראה, למידה והערכה ע ל פי ה תבחינים של ת ו כנית הלימודים החדשה. משימת חודש אוקטובר תוקדש להערכה המעצבת את המשך שנת ה לימודים , ומשימת חודש מ ארס תוקדש להערכה המסכמת את אותה שנת לימודים ו לעיצוב שנת הלימודים העוקבת. ה מועד המדויק ל קיום המשימות ייקבע ביחד עם מפמ"ר המקצוע תוך הידברות עם מנהלי בתי הספר באופן שיבטיח קיום יעיל של משימות אלו .

3. הכשרת המורים ופיתוח מקצועי המורים המלמדים עברית במגזר הדרוזי צריכים לעבור הכשרה להוראת התחום. עליהם להיות בעלי תואר אקדמי בתחום השפה העברית או הספרות העברית. לאחר שילובם של המורים בהוראת השפה העברית עליהם להשתתף בקביעות בתהליכי פיתוח מקצועי על פי הנחיית הפיקוח על תחום הדעת.

4. לימודי מדעים בשפה העברית כחלק מן ההחלטה לחזק את לימודי השפה העברית בקרב תלמידי המגזר הדרוזי חלק מתלמידי המגזר לומדים החל משנת הלימודים התשע"ח את מקצועות המדעים בשפה העברית. בבתי הספר היסודיים המקצוע "מדעים" משלב בתהליך ההוראה הסברים בשפה הערבית ומושגים מדעיים בשפה העברית. בחטיבות הביניים התלמידים מחויבים בהכנת מטלת ביצוע בתחום המדעים בשפה העברית, ובחטיבות העליונות תהליכי ההוראה-למידה של כל אחד מתחומי המדעים מתקיימים אך ורק בשפה העברית, ובחינות הבגרות נערכות בעברית בלבד. לימוד חלק מהמקצועות המדעיים בעברית, המתקיים בחלק מבתי הספר, יורחב מדי שנה לבתי ספר נוספים, עד להחלתו בכל בתי הספר של המגזר הדרוזי.