הבטחת הבטיחות במעבדה

.1 הנחיות כלליות לעבודה במעבדה .1.1 כללי .1.2 תפעול המעבדה .1.3 מספר ה תלמידים במעבדה .1.4 אחריות הרשות המקומית או הבעלות .1.5 בעלי תפקידים .2 הנחיות לעבודה עם חומרים .2.1 הגדרות .2.2 ניהול חדר ההכנה ומחסן החומרים .2.3 עבודה עם חומרים .3 הנחיות לשימוש בציוד .3.1 כללי .3.2 עבודה עם מכשירים .3.3 בדיקת ציוד .4 הנחיות לעבודה עם יצורים חיים (מיקרואורגניזמים, צמחים, בעלי ־ חיים ) .4.1 כללי .4.2 הנחיות לעבודה עם מיקרואורגניזמים (בדגש חיידקים ופטריות) .4.3 עיקור וחיטוי בסיום עבודה עם מיקרואורגניזמים .4.4 הנחיות לעבודה עם צמחים ועם אורגניזמים המזיקים לצמחים .4.5 הנחיות לעבודה עם בעלי ־ חיים .4.6 הנחיות לעבודה במים ובמים אפורים .5 הטיפול באירוע בטיחות במעבדה .5.1 כללי .5.2 הערכת מצב ראשונית .5.3 פעולות אפשריות באירוע בטיחות .5.4 סדר פעולות במצב חירום .5.5 פעולות טיפול מיידיות .5.6 סדר הפעולות לטיפול בשפך כימי .5.7 ה דרכת בעלי התפקידים .5.8 ציוד החירום במעבדה .6 מפרטים טכניים לתכנון המבני המוקדם של המעבדה ולעבודות הבינוי בה .6.1 כללי .6.2 גאומטרייה .6.3 אמצעים למניעת שרפות .6.4 מערכת החשמל .6.5 אינסטלציה .6.6 מערכת האוורור .7 נספחים .7.1 נספח 1 :

טופס אישור קריאת חוזר המנכ"ל להבטחת הבטיחות במעבדה

1. הנחיות כלליות לעבודה במעבדה

1.1. כללי הפעילות במעבדה , בכל שכבות הגיל, היא אבן יסוד בהוראת מקצועות המדע ים, והיא תופסת מקום מרכזי בת ו כנית הלימודים ומשולבת באופן שוטף וקבוע בתהליך ההוראה . הלמידה במעבדה דורשת התמקצעות בכללי־הבטיחות הנהוגים בכל המקצועות שנעשה בהם שימוש במעבדה: מדעים, מדע וטכנולוגיה, ביולוגיה, כימיה, ביוטכנולוגיה, מדעי הסביבה, חקלאות ופיזיקה. בעלי התפקידים האחראים על הבטיחות במעבדה הם: מנהל המוסד החינוכי, מנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס, הרכז למקצוע המדעי, המורה למקצוע המדעי, הלבורנט ויועץ הבטיחות מטעם הרשות המקומית או הבעלות. אלו סביבות הלמידה והעבודה הנדונות בחוזר זה : - מבנה המעבדות : המבנה שממוקמות בו כמה כיתות מעבדה לצורכי למידה - המעבדה : חדר המדע והטכנולוגיה בבתי הספר היסודיים, המעבדות בחטיבות הביניים; המעבדות באשכול הפיס/בתפוח הפיס המשרתות את חטיבות הביניים; המעבדות לביולוגיה, למדעי הסביבה, לכימיה, לפיזיקה ולביוטכנולוגיה בחטיבות העליונות וכן החממה הלימודית - חדר ההכנה: חדר עבודתו של הלבורנט והחדר שמאחסנים בו את החומרים לשימוש במעבדה הפעילות הלימודית בחדרי המדע והטכנולוגיה ובמעבדות תיעשה בהלימה לרשימת ההתנסויות המרכזיות בתחום המדע והטכנולוגיה בשכבות הגיל א'–ט' המובאת במסמכי ההתנסויות, וכן בהתאם לרשימת החומרים לשימוש במעבדה ולרשימת ציוד המעבדה. כל הרשימות האלה נמצאות באתרי המפמ"רים ללימודי המדע והטכנולוגיה ובאתר האגף לבטיחות. רשימת החומרים לשימוש במעבדה הנדונים בחוזר זה כוללת את הקטגוריות האלה: חומרים אסורים לשימוש : החומרים הרשומים בקטגוריה זו לא יימצאו בתחום בית הספר. חומרים לשימוש תחת הגבלות : אחסנתם של חומרים אלה והשימוש בהם מותרים רק על־פי ההנחיות המפורטות ברשימת החומרים לשימוש במעבדה ובהלימה לנאמר בחוזר זה. חומרים בטוחים לשימוש : יש לאחסן חומרים אלה, ואפשר להשתמש בהם על־פי ההנחיות הרשומות בחוזר זה. כללי הבטיחות וההנחיות ללמידה ולעבודה במעבדה המובאים בחוזר זה חלים על כל סביבת למידה בבית הספר שמתקיימים בה ניסויים בכל אחד ממקצועות המדעים. סביבת למידה עשויה להיות, לדוגמה, כיתה, חדר מקצוע, חדר מחשבים וחממה לימודית, בנוסף לחדר המדע והטכנולוגיה ולמעבדה. אם אין אפשרות לקיים את הוראות הבטיחות בסביבת הלמידה, אין לבצע בה את הניסוי. השמירה על כללי הבטיחות מ חייבת הפצ ה של כללי הבטיחות בין כל בעלי התפקידים, בכל מקצועות המדעים, שתכלול למידה של כללי-הבטיחות, הסברה , שילוט וסימון ברור. על מנהל המוסד החינוכי לדאוג שכל אחד מבעלי התפקידים ( ראו את פירוט בעלי התפקידים ותפקידיהם

1.5 להלן) ילמד בעצמו את כללי הבטיחות , יישם אותם בעבודתו ויחתום שקרא את החוזר ושהוא מתחייב לפעול בהתאם (ראו טופס בנספח

1). כמו כן מוטלת על המנהל האחר יות לוודא ש כלל בעלי התפקידים יעברו הדרכות והשתלמויות בנושא הבטחת הבטיחות במעבדה, בהתאם לתוכנית הדרכה שתפורסם במשרד וברשות המקומית. בחטיבות העליונות ינוהלו פעילויות ייחודיות ועבודות גמר המתקיימות בגופים חיצוניים מחוץ למוסד החינוכי (באוניברסיטאות, בטכניון, במכון ויצמן וכדומה) על-פי כללי הבטיחות הנהוגים בגופים אלו.

1.2. תפעול המעבדה

1.

2.1 יש לקיים בחדרי המעבדה רק שיעורים במקצועות המדעים ורק על־ידי מורים שלמדו את כללי הבטיחות.

1.2.2 המורה והלבורנט המובילים את הניסוי יכירו את הסיכונים וינחילו אותם לשאר הנוכחים במעבדה.

1.2.3 בחינוך המיוחד יותאמו הניסויים במעבדות ליכולת התלמידים.

1.2.4 בכל שכבות הגיל יבוצעו כל הניסויים תוך הקפדה על ההנחיות המובאות ברשימות החומרים לשימוש במעבדה. בכל מקרה של ספק יש לקבל אישור מהמפמ"ר.

1.2.5 בכל בתי הספר יבוצעו הניסויים המופיעים בחומרי הלמידה המאושרים בלבד, כולל ב" מסמך ההתנסויות לכיתות א' – ו' " וב" מסמך ההתנסויות לכיתות ז'-ט' " [1] ובבחינת הבגרות המעשית.

1.2.6 ביצוע ניסויים שאינם מופיעים בחומרי הלמידה המאושרים, ב"מסמכי ההתנסויות" או בבחינת הבגרות המעשית מחייב אישור מפמ"ר.

1.2.7 בזמן ביצועם של ניסויים או בזמן לימודים במעבדה יהיו המעברים חופשיים והדלתות לא נעולות (בחלק הפנימי של הדלתות יותקן מפתח "פרפר" קבוע). הדלתות תינעלנה מייד עם סיום הלימודים, והמפתח יישמר בידי הלבורנט.

1.2.8 כיתות המעבדה תהיינה מאווררות באופן שוטף.

1.2.9 חימום החדר ייעשה על־ידי מזגן. יש לדאוג שלא יהיה גוף חימום גלוי כגון "ספיראלו ת " או כל גוף מלוהט אחר.

1.2.10 תלמידים לא ייכנסו לחדר ההכנה ולמעבדה ולא ישהו בהם ללא המורה המלמד או הלבורנט (גם אם המורה מתעכב).

1.2.11 בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים אפשר לבצע התנסויות (ניסויים ותצפיות) מחוץ לכיתה, בחצר בית הספר ובסביבה הקרובה לו, באישור מפמ"ר או מדריך אשר ינחה את המורה בהוראות הבטיחות המתאימות לביצוע ההתנסות או התצפית ותוך הקפדה על כללי הבטיחות ב טיולים ובפעילות חוץ ־ בית־ספרית המ ובאים בחוזרי המנכ"ל בנושאים האלה.

1.2.12 בחט יבה העליונה – במקצועות ביולוגיה , כימיה ומדעי הסביבה – אפשר לבצע ניסויים בשדה או בבית רק באישור מ פמ"ר, והוא ינחה את המורה בהוראות הבטיחות המתאימות לביצוע הניסוי.

1.2.13 בת חילת כל שנת לימודים (גם אם מדובר בתלמידים שלמדו בבית־הספר בשנה קודמת) יקבל מורה המקצוע המדעי ממנהל המוסד החינוכי או ממי מטעמו מידע עדכני לגבי בעיות בריאות שדווחו על־ידי הורי התלמידים בטופס הצהרת הורים על בריאות ילדם על־פי ההנחיות בסעיף

2.2-84 של חוזר הוראות הקבע עד/1(א).

1.2.14 יש למנוע מתלמידים ש יש להם רגישות ידועה או אלרגיה לחומרים מסוימים את השימוש בחומרים אלה. הנחיות לגבי תלמידים שיש להם מחלות כרוניות או זיהומיות תקופתיות ואופן עבודתם עם מיקרואורגניזמים ראו ב־4.2 להלן, "עבודה עם מיקרואורגניזמים".

1.3. מספר ה תלמידים במעבדה

1.3.1 בבית ־ה ספר ה יסודי יהיה מספר התלמידים כמספרם ב כיתה.

1.3.2 בחט יבת הביניים לא יעלה מספר התלמידים על 28 תלמידים העובדים בקבוצות של עד 4 תלמידים. בפעילות במעבדות ש בה ן התלמידים מבצעים את הניסויים בעצמם, ובכיתות ש יש בה ן 28 תלמידים ויותר, תיעשה הפעילות המעבדתית בנוכחות המורה ו ה לבורנט.

1.3.3 בחט יבה העליונה לא יעלה מספר התלמידים בקבוצת למידה על 20 תלמידים העובדים בקבוצות של 2–4 תלמידי

ם. רק במקרה ש סך כל התלמידים בכיתה הוא עד 24 , הם יהיו קבוצ ת למידה אחת במעבדה . ניסוי הדגמה אפשר לבצע בקבוצות גדולות יותר , בתנאי שמספר התלמידים לא יעלה על 3 .0

1.4. אחריות הרשות המקומית או הבעלות

1.4.1 אחראית לתקינות מבנה המעבדות, חדרי המעבדה, חדר ההכנה וחדרי האחסנה במוסדות החינוך ובאשכול הפיס או בתפוח הפיס.

1.4.2 אחראית לתחזוקה השוטפת והיום-יומית של מבנה המעבדות, חדרי המעבדה, חדר ההכנה וחדרי האחסנה.

1.4.3 אחראית לטיפול בבעיות הקשורות לכל ההיבטים הפיזיים במבנה המעבדות, במעבדות, בחדר ההכנה ובחדרי האחסון כדוגמת בעיות הקשורות בבינוי ובאוורור.

1.4.4 אחראית, במקרה הצורך, לפינוי חומרים מהמעבדה לאתר פינוי פסולת מורשה באמצעות גורם מורשה.

1.4.5 אחראית לבטיחות השוהים במבנה המעבדות, במעבדה, בחדר ההכנה ובחדרי האחסון.

1.4.6 אחראית על עריכת ביקורת בטיחות במעבדה פעם בשנה, כמפורט בחוזר זה ובנספחיו.

1.5. בעלי תפקידים

1.5.1 כללי מנהל המוסד החינוכי ינחה את רכזי המקצועות המדעיים ואת מנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס. רכז המקצוע המדעי ומנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס ינחו ויבקרו את המורים, והמורים יפקחו על התנהלות התלמידים במעבדה. מנהל הבטיחות של מוסדות החינוך מטעם הרשות המקומית או הבעלות יבצע ביקורת להבטחת הבטיחות במעבדה.

1.5.2 מנהל המוסד החינוכי

א. על מנהל המוסד החינוכי להעביר את כללי הבטיחות לבעלי התפקידים הרלוונטיים המפורטים בחוזר זה ולהחתים אותם על טופס כדוגמת זה המובא בנספח 1 של חוזר זה.

ב. עליו להיות ער לקיומן של בעיות בריאות בקרב התלמידים ולדאוג להעברת מידע העומד לרשותו על בעיות הבריאות שלהם, כמפורט בסעיף

2.2-84 של חוזר הוראות הקבע עד/1(א), "הצהרת הורים על בריאות ילדם", למנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס, לרכז המקצוע המדעי ולמורה המקצוע המדעי.

ג. עליו להיות ער לקיומם של מפגעי בטיחות בחדרי המעבדות ובחדרי האחסון שהם בבחינת מוקדים גלויים לעין ובגדר סיכונים ברורים.

ד. עליו לוודא כי במעבדת בית הספר מתבצעות התנסויות (ניסויים ותצפיות) המופיעות בחומרי הלמידה המאושרים בלבד, תוך הקפדה על הנאמר ברשימות החומרים לשימוש במעבדה.

ה. עליו לוודא שבמעבדה מיושמים כללי הבטיחות המובאים בחוזר זה ושכל בעלי התפקידים יחתמו על טופס הצהרה (ראו בנספח 1 ) שהם קראו את תוכנו של חוזר זה ופועלים בהתאם להנחיותיו.

ו. עליו להזהיר מפני קיומם של מפגעי בטיחות, לנקוט אמצעים מיידים וסבירים כדי למנעם ולהתריע בפני יועץ הבטיחות והרשות המקומית או הבעלות שעליה מוטלת האחריות למבנה בכללותו על כל מפגע בטיחותי העלול לפגוע בבטיחות העובדים, המורים והתלמידים בהלימה להנחיות בסעיף

5.1-52 של חוזר הוראות הקבע עג /6(א), "סידורי בטיחות במבני מוסדות החינוך ".

ז. עליו לוודא עם יועץ הבטיחות והרשות המקומית או הבעלות כי הריהוט במעבדה ובחדר ההכנה תקין, מותאם לעבודה בניסויים ואינו מסכן איש.

ח. עליו לוודא כי מערכת השעות הבית־ספרית תאפשר ללבורנט להימצא בחדר המעבדה בזמן ביצוע ניסוי.

ט. עליו לוודא שהשימוש במעבדה לצרכים אחרים, שאינם לימודי מדעים, יקבלו את אישורו (בתנאי שלא ייפגעו לימודי המקצועות המדעיים).

1.5.3 מנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס

א. מנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס כפוף ישירות למנהל בית הספר העל-יסודי השש-שנתי שהאשכול סמוך אליו, או למנהל חטיבת הביניים, אם האשכול צמוד לחטיבת ביניים עצמאית. מנהל אשכול פיס - תפוח פיס שאינו בתחום מוסד חינוכי ואינו כפוף למנהל מוסד חינוכי יפעל כמצוין ב-1.5.2 לעיל.

ב. על מנהל אשכול הפיס - תפוח הפיס לוודא שבמעבדות מתבצעות התנסויות (ניסויים ותצפיות) תוך שימוש בחומרי הלמידה המאושרים בלבד ותוך הקפדה על הנאמר ברשימות החומרים לשימוש במעבדה ויישום כללי הבטיחות המופיעים בחוזר זה.

ג. עליו להיות ער לקיומן של בעיות בריאות בקרב תלמידים.

ד. עליו להתריע בפני קיומם של מפגעי בטיחות בחדרי המעבדות ובחדרי האחסון ; לנקוט אמצעים מיידים וסבירים כדי למנעם ולהתריע בפני מנהל המוסד החינוכי על כל מפגע בטיחותי הבולט לעין, העלול לפגוע בבטיחות העובדים, המורים והתלמידים.

ה. עליו להביא לידיעת המורים והלבורנטים את הנחיות הבטיחות המפורטות בחוזר זה (ראו טופס הצהרה בנספח

1) .

ו. עליו לוודא כי השימוש במעבדה לצרכים אחרים, שאינם לימודי מדעים, יקבלו את אישורו (בתנאי שלא ייפגעו לימודי המקצועות המדעיים).

1.5.4 רכז המקצוע המדעי

א. על רכז המקצוע המדעי להביא לידיעת המורים והלבורנטים במעבדה את הנחיות חוזר זה ( ראו טופס הצהרה בנספח 1 ).

ב. עליו לוודא כי במעבדות מתבצעות התנסויות (ניסויים ותצפיות) תוך שימוש בחומרי הלמידה המאושרים בלבד ותוך הקפדה על הנאמר ברשימות החומרים לשימוש במעבדה ועל יישום כללי הבטיחות המופיעים בחוזר זה.

ג. עליו להיות ער לקיומן של בעיות בריאות בקרב תלמידים.

ד. עליו להנחות את העובדים, את המורים ואת התלמידים לעבודה במעבדה על-פי כללי הבטיחות.

ה. עליו ליזום בתחילת כל שנת לימודים, מפגש של כלל בעלי התפקידים לצורך למידה משותפת של נושא הבטחת הבטיחות במעבדה.

ו. עליו לקבוע נהלים ברורים וחד-משמעיים להתנהגות במעבדה על־פי ההנחיות בחוזר זה.

ז. עליו להכין לוח הנחיות להתנהגות ולעבודה בטיחותיות במעבדה ולתלות אותו במקום בולט.

ח. עליו להכיר את הסיכונים שבניסויים המתקיימים במסגרת המעבדה ולהנחות את המורים למדעים בהתאם .

ט. על רכז המקצוע המדעי בב י ת הספר היסודי ובח טיבת הביניים לוודא כי במעבדה יבוצעו הניסויים המופיעים בחומרי הלימוד המאושרים ובמסמכי ההתנסויות.

י. על הרכז בחט יבה העליונה לוודא כי במעבדה יבוצעו הניסויים המופיעים בחומרי הלימוד המאושרים בלבד. יא. עליו לוודא כי ניסויי חקר, המחייבים שינויים בהוראות הניסויים המופיעים בחומרי הלימוד, מתבצעים תוך שמירה על עבודה עם חומרים מרשימת החומרים לשימוש במעבדה, ובכל מקרה של ספק לפנות אל מפמ"ר המקצוע המדעי הרלוונטי. יב. עליו לוודא לקראת כל ניסוי שהמורה המבצע והאחראי לניסוי יעביר לתלמידים תדריך להתנהגות בטיחותית במעבדה. יג. עליו לוודא כי מידע על תלמידים בעלי בעיות בריאות הועבר מן הצוות החינוכי אל המורה למקצוע המדעי. יד. עליו לוודא כי ציוד העזר במעבדה – כגון המנדף, מערכת הגז, הציוד החשמלי, האוטוקלב – נבדק בדיקה תקופתית. טו. עליו לוודא כי קיים ארגון נכון למצבי חירום, כמפורט ב-5 להלן, ולהטמיע את נוהלי החירום בקרב המורים והתלמידים. טז . עליו לוודא כי קיים ציוד מיגון אישי וכללי עבור התלמידים הכולל כפפות ומשקפי מגן, משטף עיניים ומקלחות. יז . עליו לוודא כי קיימת ערכה לטיפול בשפך כימי כמתואר בסעיף

2.2.8.1. יח . עליו לוודא כי קיים מלאי חומרים במידה ובכמו יו ת הדרוש ות בלבד. יט . עליו לוודא שהזמנת החומרים נעשית על־פי הצרכים הפדגוגיים ולפי תוכנית הלימודים המתוכננת בלבד.

כ. עליו לוודא כי החומרים מאוחסנים על־פי הנדרש בסעיף האחסנה ובסעיף ציוד וחומר. כא . בשיתוף עם המורה ועם הלבורנט, עליו לערוך בירור של אירועים בטיחותיים קלים שהתרחשו במעבדה ; לדווח עליהם למנהל המוסד או למנהל הפיס או תפוח הפיס ולדאוג ליישום הלקחים הנלמדים מהם.

1.5.5 מורה המקצוע המדעי

א. מורה המקצוע המדעי הוא המורה המנהל את השיעור ואת הניסויים בפועל.

ב. המורה אחראי לביצוע ההתנסויות (הניסויים והתצפיות) המופיעות בחומרי הלימוד המאושרים בלבד תוך הקפדה על הנאמר ברשימות החומרים לשימוש במעבדה ותוך יישום כללי הבטיחות המופיעים בחוזר זה.

ג. עליו להיות ער לקיומן של בעיות בריאות בקרב תלמידים.

ד. עליו לבצע התנסויות (ניסויים ותצפיות) המופיעות בחומרי הלמידה המאושרים בלבד.

ה. עליו ללמוד את הסיכונים שבניסויים ולהנחות את התלמידים על אודות הסיכונים.

ו. עליו לוודא שיש ברשותו רשימת ה ניסויים שיבוצעו במהלך השנה בתוספת אמצעי הזהירות בביצועם .

ז. עליו להכיר כל מכשיר המשמש לניסויים מסוכנים ולוודא כי מ צורף דף מידע , המסכם בקיצור את אמצעי ההגנה מפני הסכנות.

ח. המורה לא יאפשר הימצאות תלמידים במעבדה ללא השגחתו או השגחת הלבורנט.

ט. עליו לוודא כי קיבל מידע על אודות בעיות בריאות בקרב תלמידים ממנהל המוסד החינוכי.

י. המורה לא יאפשר עבודה במעבדה בשיער ארוך פזור ובלבוש שחלקיו מתנופפים , מחשש הילכד ות במכשירים מסתובבים, כמו מנועים, או מחשש להתלקח ות . יא. עליו לאסור על אכילה ו על שתייה בחדר המעבדה. יב. עליו לוודא שתלמידים אינם משוטטים במעבדה ללא צורך. יג. עליו לשוחח עם התלמידים על הבטיחות במעבדה ועל כללי הזהירות המלווים את העבודה ( יש לחזור ולשוחח על נושא זה לפני ביצוע ניסויים בעלי סיכון מיוחד או במקרים שהשיעור או הפעילות במעבדה מזמנים זאת ). יד. בשיתוף עם הרכז למקצוע המדעי ועם הלבורנט, עליו לערוך בירור של אירועים בטיחותיים שהתרחשו במעבדה ולדאוג ליישום הלקחים הנלמדים מהם. טו. עליו לדווח לרכז המקצוע המדעי, למנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס ולהנהלת המוסד החינוכי על כל מפגע או ליקוי בטיחותי במעבדה. טז . עליו לוודא שניסוי יתבצע רק לאחר שהתלמידים יכירו את הסיכונים הכרוכים בביצועו, בהתאם להוראות המפמ"ר הרלוונטי, ויינקטו האמצעים הבטיחותיים הנדרשים. יז . על המורה לוודא שבכל פעילות עם חומרים כימיים שיש בהם סיכון מיוחד יהיו התלמידים במעבדה מצוידים בכפפות ובמשקפי מגן, ושבעלי השיער הארוך יאספו את השיער. יח . עליו לאסור על התלמידים הרחה או טעימה של חומרים במעבדה. יט . עליו לבצע, בשיתוף הלבורנט, "ניסוי מורה או ניסוי הדגמה".

כ. עליו לוודא, ל פני ביצוע הניסוי , כי הגישה למבערי גז, לברזי גז ולמפסקי חשמל פנויה ותקינה. כא . עליו לוודא שלפני ביצוע הניסוי יופעלו המנדפים, במידת הצורך. כב . עליו ל וודא בזמן ביצוע ניסויים , בשיתוף הלבורנט, ש אוורור המעבד ה תקין ( ונטות מופעלות, חלונות פתוחים וכ יוצא באלה ). כג . עליו לבצע במנדפים (ניידים או קבועים) ניסויים בחומרים נדיפים, רעילים או קורוזיבים שהותרו לשימוש. כד. עליו לוודא, בשיתוף הלבורנט, שהמנדפים יופעלו לפני תחילת השיעור.

1.5.6 הלבורנט

א. הלבורנט אחראי על תפעול המעבדה ועל אחסון החומרים והציוד המשמשים אותה.

ב. הלבורנט אחראי ליישום הוראות הבטיחות המקצועיות הקשורות לשימוש במעבדה, בחדר ההכנה ובחדר האחסנה וכל ההוראות הקשורות לטיפול בחומרים במעבדה.

ג. הלבורנט אחראי על הזמנת חומרים, על אחסונם, על טיפול בהם, על תיוגם ועל פינוים.

ד. הלבורנט יהיה נוכח במהלך ניסויים במעבדה, ידאג שכללי הבטיחות נשמרים כראוי ויסייע לתלמידים ככל הנדרש.

ה. על הלבורנט לדאוג שההנחיות לפעולה במצבי חירום ומספרי הטלפון לשעת חירום מוצגים במקום גלוי לעין.

ו. עליו לדאוג שיהיה ארגון נכון למצבי חירום במעבדה ושיהיו במעבדה ערכת עזרה ראשונה, ערכת ספיגה, נקודה לאיסוף פסולת, חומרי נטרול, סט של ציוד מגן אישי, מטפה כיבוי (במעבדה ובחדר ההכנה), מקלחת ומשטפת עיניים.

ז. עליו לדאוג שבחדרי האחסון ובמעבדה לא יימצאו חומרים המופיעים ברשימת החומרים האסורים לשימוש .

ח. עליו לדאוג ש לכל מכשיר המשמש לניסויים מסוכנים יצורף דף מידע , המסכם בקיצור את אמצעי ההגנה מפני הסכנות.

ט. עליו לבדוק את ציוד החירום על־פי ההנחיות בסעיף 0 להלן.

י. עליו לעבוד לפי הנהלים והכללים הרשומים ב־2.2 להלן, "ניהול חדר ההכנה ומחסן החומרים". יא. עליו לסייע למורה המקצוע המדעי בהדרכת התלמידים בנושאים הקשורים לבטיחות במעבדה ובכל הנוגע לשמירה על בריאותם. יב. עליו להזמין חומרים וציוד בהתאם לצרכים הפדגוגים הניתני ם לו על־ידי המורה האחראי. יג. עליו לדאוג לתחזוקת הציוד ולארגון החומרים המסוכנים לקראת פינוים. יד. עליו לוודא שציוד העזר במעבדה, כגון המנדף, מערכת הגז, הציוד החשמלי והאוטוקלב, ייבדק בדיקה תקופתית. טו. עליו לוודא שבמעבדה קיים ארגון נכון למצבי חירום ולהטמיע את נוהלי החירום בקרב המורים והתלמידים. טז . עליו לוודא שיש במעבדה ציוד מיגון אישי וכללי עבור התלמידים, בהתאם לסוגי החומרים ואופי הניסויים המבוצעים בה. יז . עליו לוודא שיש במעבדה ציוד מיגון אישי וכללי עבור בעלי התפקידים השונים, בהתאם לסוגי החומרים ואופי הניסויים המבוצעים בה. יח . עליו לוודא ש רצפת המעבדה יבשה ופנויה ממכשולים. יט . עליו לוודא שימוש נכון בחומרים ובציוד, בהתאם להנחיות בחוזר זה ועל־פי רשימת החומרים לשימוש במעבדה.

כ. עליו להכין את המעבדה לקראת השיעור על־פי בקשת מורה המקצוע המדעי, לרבות הכנת הציוד המתאים והבטוח וחומרי הניסוי המתאימים וכל פעולה נוספת מקצועית הדרושה לפעילות. כא . עליו לבצע ניסוי מקדים לכל ניסוי חדש, בתיאום עם מורה המקצוע המדעי, לפני שהוא מבוצע על־ידי המורה או על־ידי התלמידים, כדי לבדוק את הסיכונים שבהפעלתו. כב . עליו לשתף פעולה עם המורה ועם התלמידים בביצוע פרויקטים מדעיים במסגרת תוכנית הלימודים, לסייע להם ככל הנדרש ולוודא שכללי הבטיחות המחייבים נשמרים בהם. כג . עליו לבצע "ניסויי הדגמה" לפי בקשת המורה ובתיאום עימו . כד. עליו לנהל ספר מלאי של חומרים וציוד מעבדה ולסמן את כלל החומרים במעבדה כמצוין ב-2.2.4 ו־2.2.5 להלן. כה. עליו לערוך, בשיתוף עם הרכז ועם המורה, בירור של אירועים בטיחותיים שהתרחשו במעבדה ולדאוג ליישום הלקחים הנלמדים מהם. כו . עליו לדווח לרכז ולהנהלת המוסד החינוכי על כל מפגע או ליקוי בטיחותי במעבדה ובחדר ההכנה. כז . עליו לדאוג שבמהלך יום הלימודים יה יה חדר ההכנה נעול בכל מקרה שלא נוכח בו מורה מקצוע מדעי או לבורנט. כח . עליו לוודא שחדר ההכנה יינעל בסוף היום, ובפרט כאשר במבנה המעבדות מתנהלת פעילות לימודית שאינה מתחום המדעים. כט עליו לנתק את הזרם מנקודות החשמל העומדות לרשות התלמידים.

ל. עליו להקפיד שברזי הגז (בין במבערים ניידים ובין באספקה מרכזית) יהיו סגורים לפני עזיב ת המעבדה. אם יש אספקת גז מרכזית עליו ל סגור את הברז הראשי. לא. עליו להכין לפני כל ניסוי חומרי נטרול מתאימים לחומרים המשמשים בניסוי. לב. עליו לוודא לפני כל ניסוי שדרכי הגישה למפסקי החשמל ולברזי הגז פנויים. לג. עליו לבדוק את תוקפם של ה כימיקלים פעם ב חצי שנה ולדאוג לפינוי חומרים ישנים שאין צורך בהם לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה . לד. עליו לוודא שלא י עבד ו במעבדה בשיער ארוך פזור ובלבוש שחלקיו מתנופפים , מחשש הילכד ות במכשירים מסתובבים, כמו מנועים, או מחשש התלקח ות. לה. עליו לנהל מחברת לביקורות המתקנים במעבדה ולסימונם, לרבות המנדפים, כמצוין ב-3.3 להלן, "בדיקת ציוד". לו. בשעת ניסויים או לימודים עליו לדאוג שהמעברים יהיו חופשיים ודלתות המעבדה לא תהיינה נעולות (בחלק הפנימי של הדלתות יותקן מפתח "פרפר" קבוע). הדלתות תינעלנה מיד עם סיום הלימודים, והמפתח יישמר בידי הלבורנט. לז . עליו לוודא שהריהוט במעבדה ובחדר ההכנה תקין, מותאם לעבודה בניסויים, ואינו מסכן תלמידים ועובדי הוראה ( כגון במקרה של פורמייקה שבורה, שקע חשמל שבור, ארון זכוכית מסוכן וכדומה ), ועליו להתריע בפני מנהל אשכול הפיס או תפוח הפיס או מנהל המוסד החינוכי על כל מפגע או ליקוי בטיחותי במעבדה ובחדר ההכנה. לח. עליו לוודא שהפסולת במעבדה תפונה, כמצוין ב-2.2.7, "סילוק פסולת". לט. עליו לבדוק את המקלחות ואת משטפות העיניים פעם בחודש.

מ. עליו לטפל בסילוק ובפינוי של חומר חריף כמו חומצה או בסיס ש נשפך על השולחן או על הרצפה , בהתאם להנחיות ב-5.6 להלן, " סדר הפעולות לטיפול בשפך כימי ". מא . עליו להתעדכן בנהלים, בהנחיות בחוזרי המנכ"ל ובהוראות חדשות בכל עניין הקשור לעבודתו המדעית, ובין היתר בעניין חומרים לשימוש במעבדה והוראות הבטיחות לכל ניסוי חדש. מב . בעת ביצוע ניסוי עליו לוודא כי דלתות המעבדה אינן נעולות ונפתחות בנקל . מג. עליו לוודא כי נעשה שימוש בכפפות ובמשקפי מגן במהלך ניסוי במקרה הצורך ובתיאום עם מורה המקצוע המדעי. מד. עליו לוודא שה ניקיון ו ה סדר על שולחן הניסויים ובסביבתו נשמרים כדי למנוע תקלות. מה עליו לדאוג להבטחת יציבות הכלים וחלקיהם, יציבות אמצעי החימום ובמיוחד יציבותם של כנים או גלילים גבוהים. זהירות מיוחדת דרושה כאשר המכשיר נמצא במקום גבוה מראש ו של המטפל בו. מו. עליו לאסור אכילה ושתייה בחדר ההכנה ולוודא כי חדר ההכנה אינו משמש מטבחון עבור סגל המעבדה. מז . עליו לוודא כי העברת ציוד וחומרים מחדר ההכנה למעבדה או לחדרי הכיתה תיעשה במתקן מיוחד (כגון עגלה, ארגז נשיאה, קופסה), ולא תיעשה בשעה שתלמידים נמצאים במסדרונות.

1.5.7 יועץ הבטיחות מטעם הרשות או הבעלות

א. יועץ הבטיחות לצורך חוזר זה הוא מנהל בטיחות מוסדות החינוך ברשות המקומית (עובד הרשות המקומית) שעבר הכשרה במכון התקנים הישראלי ובמשרד החינוך או "עורך מבדקי בטיחות במוסדות חינוך" פרטי שעבר הכשרה במכון התקנים ומכיר את הדרישות במעבדה בבית ספר.

ב. יועץ הבטיחות הוא הסמכות המכוונת המקצועית מההיבט ההנדסי והבטיחותי של מבנה המעבדה ושל ציודה ועל הטיפול בחומרים כימיים בהיבטים של אחסון, טיפול ופינוי פסולת כימית וביולוגית (ראו

2.2.7 , "אמצעי נטרול ואיסוף שפך").

ג. על יועץ הבטיחות לבדוק את מבנה המעבדות, את המעבדה, את חדר ההכנה ואת חדרי האחסון במסגרת המבדק השנתי הנערך במוסד החינוכי על־ידי הרשות או הבעלות.

ד. עליו לבדוק, לקראת פתיחת שנת הלימודים, את הסדר ואת הניקיון במעבדה ואת תחזוקת הציוד, כגון ציוד העזרה הראשונה, המנדף ומשטף העיניים, בחדרי המעבדה ובחדרי האחסון.

ה. עליו לבקר את האחסון, את הרישום ואת התיוג של הציוד ושל החומרים ולוודא שגרת פינוי חומרים מיותרים ומסוכנים כנדרש.

ו. עליו לבדוק ולבקר את התוכניות ואת ההיערכות למצבי החירום ואת התרגולים.

1.5.8 התלמידים

א. על התלמידים להיות ערים למתרחש במעבדה ולפעילות חבריהם ולבצע את הניסויים ואת המטלות בהתאם להוראות סגל המעבדה.

ב. התלמידים לא ייכנסו לחדר ההכנה ולמעבדה ללא נוכחות של איש צוות במקום.

ג. על התלמידים לנקוט אמצעי בטיחות כחלק אינטגרלי ושגרתי מ השיעור.

ד. על התלמידים ליידע את מורה המקצוע המדעי על בעיות בריאות הידועות להם.

ה. על התלמידים להימנע מעבודה במעבדה בשיער ארוך פזור ובלבוש שחלקיו מתנופפים מחשש הילכד ות במכשירים מסתובבים, כמו מנועים, או התלקח ות .

ו. התלמידים לא יאכלו או ישתו בחדר המעבדה. חל איסור מוחלט על הרחה או על טעימה של חומרים באשר הם.

ז. התלמידים לא יעלו נוזלים בפיפטה בעזרת הפה , אלא ייעזרו בפיפטור או בפרופיפטור .

ח. התלמידים יערכו ניסוי רק לאחר שהמורה יציג אותו ואת הסיכונים הכרוכים בו ואת דרכי ההתמודדות עמם.

ט. התלמידים לא י שחק ו בכלים ובחומרים העומדים על שולחנות הניסויים.

י. התלמידים ילבשו חלוק וכפפות בשעת העבודה וירכיבו משקפי מגן לפי הצורך. יא. על התלמיד ים להודיע על כל פגם ב כלי ה זכוכית . יב. התלמידים ינקו את שולחן העבודה בהתאם להוראות שיקבלו מהמורה או מהלבורנט לאחר כל שלב בניסוי ויעבדו על שולחן נקי. במידת האפשר והצורך מומלץ לערוך ניסוי על גבי מגש. יג. התלמידים יוודאו כי השולחן עומד יציב. יד. הדלקת מבערי גז וכוהליות על־ידי תלמידים תיעשה אך ורק לפי הוראה מפורשת של המורה ובבקרתו של המורה או הלבורנט .

2. הנחיות לעבודה עם חומרים ההנחיות לעבודה עם חומרים במעבדות בתי הספר נכתבו על־פי ההוראות המחייבות הבאות: חוק הח ו מרים המסוכנים, ה תשנ"ג – 1993 תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור), ה תשנ"ו – 1996 הוראת נציב כבאות 523 – סידורי בטיחות אש במוסדות חינוך וכן בהשראתן של הנחיות, תקנות וחוקים העוסקים במעבדות כימיות וביולוגיות במוסדות מחקר ובתעשייה, שאינם חלים ישירות על מעבדות בבתי־הספר , תוך ביצוע התאמות המתחייבות מאופי העבודה וסוגי החומרים הרלוונטיים למעבדות בתי ־ הספר (בשונה ממעבדות מחקר או מהתעשייה) : ערכה לניהול הבטיחות והבריאות במעבדות כימיות וביולוגיות – משרד התמ "ת בטיחות במעבדות כימיות – המוסד לבטיחות ולגיהות תקנות הבטיחות בעבודה (בטיחות וגיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות, כימיות וביולוגיות), ה תשס"א – 2001 כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), ה תשע"ד – 2014

2.1. הגדרות

2.1.1 כללי ניהול הסיכונים לקראת השימוש בחומרים י י עשה על סמך רשימות חומרים מטעם אגף א' מדעים במשרד החינוך, המכילות את המידע הבטיחותי הרלוונטי לעבודה במעבדות בבתי הספר. הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרים , אופני ההתמגנות בפניהם ואופי המידע הבטיחותי המופיע ברשימות יפורטו להלן , וכן האפשרות לבצע ניסויים בסביבת למידה שאינה מעבדה, בהתאם לסיכונים הנ"ל .

2.1.2 סיווג וסימון של חומרים מסוכנים על־פי שיטת GHS

2.1.2.1 חומר מסוכן הוא חומר העלול לגרום לנזק בריאותי, ל נזק לרכוש או ל נזק סביבתי.

2.1.2.2 תקנות הבטיחות בעבודה (גיליון בטיחות, סיווג, אריזה, תיווי וסימון של אריזות) קובעות שחומרים מסוכנים יסווגו ויסומנו לשימוש על־פי שיטת GHS ( Global Harmonized System of Classification and Labeling of Chemicals ). הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרים מסווגים ומסומנים באופן ה זה : קוד תיאור סמל קוד תיאור סמל GHS01 חומרים נפיצים GHS05 חומרים מאכלים ( קורוזיבים ) GHS02 חומרים דליקים GHS06 רעילות חריפה ומיידית GHS03 חומרים מחמצנים GHS07 חומר מזיק או גורם לגירוי GHS04 גזים דחוסים GHS08 סיכון בריאותי ארוך טווח

2.1.2.3 על־פי שיטת GHS , כל קבוצת סיכון מחולקת לדרגות, על־פי מידת הסיכון. הסיכון מדווח באופן ה זה :

א. חומרים בדרגת סיכון גבוהה, העלולים לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בבריאות או לנזק לרכוש, מסומנים במילת ההתראה " סכנה ".

ב. חומרים בדרגת סיכון נמוכה יותר, שפגיעתם הבריאותית קלה וחולפת (נקראים "מזיקים" או "מגרים"), מסומנים במילת ההתראה " אזהרה ".

2.1.2.4 על־פי שיטת GHS , אחרי מילת ההתראה מופיעות הצהרות סיכון, המתארות את הסיכונים הכרוכים בעבודה עם החומר. לדוגמה: "סכנה! גורם לכוויות חמורות בעור ולנזק לעיניים", "אזהרה! מזיק בבליעה".

2.1.2.5 את סמלי האזהרה והצהרות הסיכון עבור כל חומר אפשר למצוא ברשימות החומרים המאושרים לשימוש במעבדה.

2.1.2.6 כדי לאפשר זיהוי פשוט ומהיר של הסיכונים הכרוכים בעבודה עם חומרים, יש לוודא שכל אריזה של חומר מסוכן נושאת תווית עם סמלי האזהרה המתאימים, כמפורט להלן בסעיפים

2.2. 4 ו־2.2.6.

2.1.3 ציוד מגן אישי

2.1.3.1 ההיפגעות מחשיפה לחומרים מסוכנים עלולה להיווצר על־ידי חדירתם למערכת הנשימה או במגע בעור ובעיניים.

2.1.3.2 שימוש בחומר מסוכן מחייב הגנה מפני חדירתו לגוף בהתאם למצב הצבירה, לחץ האדים והתכונות הכימיות והפיזיקליות שלו, כפי שמפורט עבור כל חומר ברשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות. את אמצעי המיגון הנדרשים מסמנים באופן ה זה : אופן חדירה אמצעי מיגון נדרשים סמל נשימה עבודה במנדף תקין או שימוש במסכת גז עור כפפות עמידות לחומר המסוכן חלוק ארוך בעל שרוולים ארוכים נעליים סגורות עיניים משקפי מגן תקניים הכוללים גם מגיני צד. משקפי ראייה רגילים אינם מספקים (ישנם דגמים של משקפי מגן המתאימים להרכבה מעל משקפי הראייה).

2.1.3.3 כדי לאפשר זיהוי פשוט ומהיר של ציוד המגן האישי הנדרש לעבודה עם חומרים, יש לוודא שכל אריזה של חומר מסוכן נושאת תווית המציינת את אמצעי המיגון הנדרשים, כמפורט להלן בסעיפים

2.2. 4 ו־2.2.6.

2.1.4 רשימות החומרים

2.1.4.1 הטיפול בחומרים י י עשה בכפוף למידע המופיע ברשימות החומרים:

א. רשימת החומרים הבטוחים לשימוש מרכזת חומרים שהסיכון בשימוש בהם במעבדת בי ת הספר הוא נמוך מאוד. הרשימה מכילה:

1) חומרים לא מסוכנים – ללא כל מילות התראה;

2) חומרים בדרגת סיכון נמוכה – אלו הנושאים על־פי ה ־ GHS את מילת ההתראה "אזהרה" בלבד;

3) חומרים שהסיכון הכרוך בשימוש בהם נובע מחשיפה שאינה רלוונטית להקשר של מעבדת בי ת הספר – חשיפה ממושכת בבליעה או חשיפה בנשימה לאירוסול. ברשימה מצוינת קבוצת האחסון של כל חומר וכן אזהרות ספציפיות, אם קיימות. בשימוש בחומרים מרשימה זו אין חובה להשתמש בציוד מגן אישי.

ב. רשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות מכילה מידע לגבי כל החומרים שדורשים גישה בטיחותית מעבר להנחיות הרגילות. הרשימה מספקת מידע לגבי הסיכונים, אמצעי המיגון הנדרשים, אחסון החומרים, השימוש בהם ופינוים. המידע הספציפי שנמצא ברשימה מוסיף על הנחיות הבטיחות הכלליות המופיעות בחוזר זה, ואינו מחליף אותן .

ג. רשימת החומרים האסורים לשימוש מכילה חומרים שדרגת הסיכון בשימוש בהם גבוהה מאוד: חומרים קטלניים (רעילות חריפה ומיידית בדרגות 1 ו־2), חומרים נפיצים או חומרים הידועים כמסרטנים, מוטגנים או טרטוגנים לאדם בחשיפה רלוונטית לשימוש מעבדתי – בליעה חד־פעמית, חדירה דרך העור או נשימה של אדים. חומרים הנמצאים ברשימה זו לא יימצאו בשטח בי ת הספר .

2.1.4.2 מטבע הדברים, רשימות החומרים אינן מכילות כל חומר אפשרי. במקרה של צורך פדגוגי בשימוש בחומרים שאינם מופיעים ברשימות החומרים המותרים לשימוש, יש לקבל אישור בכתב ממפמ"ר המקצוע המדעי הרלוונטי. הפנייה ת י עשה באמצעות ה טופס המקוון " בקשה לאישור שימוש בחומר שאינו ברשימות משרד החינוך ".

2.1.4.3 רשימות החומרים עשויות להתעדכן מעת לעת. לפני פתיחת כל שנת לימודים יש להוריד למחשב חדר ההכנה עותק של רשימות החומרים המעודכנות מהדף " בטיחות במעבדות " בפורטל מוסדות חינוך שבאתר משרד החינוך.

2.1.5 התאמות נדרשות לסביבות למידה אחרות המעבדה היא המבנה המועדף לביצוע ניסויים, בשל זמינות מגוון חומרים, כלים וציוד, וכן בשל קיום תשתית בטיחותית המותאמת לפעילויות מסוג זה. עם זאת, מותר (ולפעמים אף רצוי) לבצע ניסויים מדעיים בסביבות למידה אחרות, בתנאי שנשמרים כללי הבטיחות המפורטים בחוזר זה, ונלקחים בחשבון ההבדלים בתשתית הבטיחות, כמפורט להלן.

2.1.5.1 בסביבת למידה שאין בה זמינות של מקלחת חירום ומשטפת עיניים:

א. אין לבצע ניסויים בחומרים שהצהרות הסיכון שלהם קובעות שהם גורמים לכוויות חמורות בעור ולנזק לעיניים, או גורמים לנזק חמור לעיניים (מסומנים כחומרים קורוזיבים ).

ב. כאשר מבצעים ניסויים בחומרים שהצהרות הסיכון שלהם קובעות שהם גורמים לגירוי חמור בעיניים (דורשים שימוש במשקפי מגן, אבל אינם קורוזיבים ), יש לדאוג להימצאות בקבוק שטיפה (" שפריצר ") נקי ו ־ 2 ליטר מים.

2.1.5.2 בסביבת למידה שאינה מאווררת: אין להשתמש בגזים רעילים, בחומרים שעלולים לפגוע בדרכי הנשימה, או בנוזלים נדיפים שאדיהם עלולים לגרום לנמנום או לסחרחורות, בכל כמות.

2.1.5.3 בסביבת למידה שאין בה זמינות מיידית של אמצעים לכיבוי אש :

א. אין להדליק אש באופן מכוון .

ב. אין להשתמש בנוזלים דליקים בכמות העולה על 10 מ"ל לקבוצה או ל הדגמה מחשש להתלקחות בלתי מכוונת.

2.1.5.4 בהדלקת אש בניסוי מחוץ לתחומי בית־הספר : יש להישמע להנחיות חוזר מנכ"ל "ניהול שגרת הבטיחות בבית הספר", סעיף "דרישות מיוחדות להבטחת הבטיחות באירוע שנעשה בו שימוש באש", סעיף קטן

7.6.5 – הדלקת מדורות .

2.1.5.5 בביצוע פעילות מדעית מחוץ לבית הספר, יש לתת את הדעת גם לשינוע הציוד והחומרים :

א. יש להימנע משימוש בכלי זכוכית, ואם אין ברירה – לאורזם באופן שימנע את שבירתם עקב טלטולי הדרך.

ב. יש לוודא אטימה של כלי קיבול המכילים נוזלים, וקיבועם באמצעי הנשיאה כשפתחם כלפי מעלה.

2.2. ניהול חדר ההכנה ומחסן החומרים

2.2.1 אחסון בטיחותי וקבוצות אחסון

2.2.1.1 אחסון בטיחותי הוא שיטת אחסון של החומרים לשימוש במעבדה המאפשרת אחסון מספר רב של כימיקלים בחדר אחד, בלי לחשוש מהתרחשותן של תגובות הדדיות מסוכנות (מלוות בפליטת גזים רעילים, בפיצוץ, בהתלקחות וכ דומה ). השיטה מבוססת על חלוקת החומרים המסוכנים לקבוצות אחסון בעלות מאפיינים כימיים דומים, והפרדה בין קבוצות חומרים שיכולות להגיב ביניהן.

2.2.1.2 בתעשייה, קבוצות האחסון מסומנות במספרים מוסכמים. כדי להקל על הזיכרון, זיהוי קבוצות האחסון ברשימות החומרים המותרים לשימוש ייעשה באמצעות קודי אחסון ייחודיים לאחסון חומרים במוסדות חינוך, המתבססים על האות הלטינית הראשונה בשם הקבוצה. להלן פירוט קבוצות האחסון: קבוצת אחסון תיאור הקבוצה (קבוצות משנה) קוד אחסון בבתי ספר 1 חומרי נפץ אסור 2 גזים דחוסים אסור* 3 נוזלים דליקים ( Flammable ) F(l)

4.1 מוצקים דליקים (מתלקחים בקלות או קשים לכיבוי) מתכות פעילות F(m) אל־מתכות פעילות F(n) אחרים F(s)

4.2 חומרים המתלקחים במגע עם אוויר אסור

4.3 מסוכן במגע עם מים ( Water ) W

5.1 חומרים מחמצנים ( Oxidizer ) O

5.2 פראוקסידים אורגניים אסור

6.1 חומרים רעילים רעילים על־פי דלִיקוּת קטלניים (רעילים מאוד) אסור

6.2 חומרים מדבקים אסור 7 חומרים רדיואקטיבים אסור 8 חומרים קורוזיבים חומצות אי־אורגניות A( i ) חומצות אורגניות (דליק) A (o) בסיסים אי־אורגנים B( i ) בסיסים אורגנים (דליק) B (o) 9 קטגוריה זו הוצאה משימוש 10 נוזלים בעירים שלא סווגו בקטגוריות 1–8 ( Combustible ) C(l) 11 מוצקים בעירים שלא סווגו בקטגוריות 1–8 ( Combustible ) C(s) 12 נוזלים לא בעירים שלא סווגו בקטגוריות 1–8 ( aqueous ) aq 13 מוצקים לא בעירים שלא סווגו בקטגוריות 1–8 ( Low risk ) L *פרט למכלי גז לשימושים ביתיים (לדוגמה: מכלי גפ" ם לגזיות, מכל בוטאן למילוי מציתים, מכל פחמן דו־חמצני למכשיר סודה). יש להפריד: מוצקים מנוזלים ומתמיסות מימיות חומצות אי־אורגניות מרוכזות מכל שאר הקבוצות (אפשר לאחסן אותן בסמוך לחומצות אורגניות מרוכזות) חומרים מחמצנים מחומרים דליקים ובעירים: F, C, A(o), B(o) מתכות פעילות מאל־מתכות פעילות

2.2.2 הפרדה ואחסון משני

2.2.2.1 ההפרדה הבטיחותית תתבצע על־ידי אחסון חומרים מקבוצות שונות בארונות או במדפים נפרדים. אם אין אפשרות לבצע הפרדה מלאה, אפשר לאחסן במדף אחד חומרים הדורשים הפרדה, כאשר כל קבוצה מאוחסנת במארז משני: קערת פלסטיק מרובעת שתוכל להכיל שפך ולהגביל את התפשטותו במקרה של דליפה מהאריזה המקורית.

2.2.2.2 אחסון משני כגון זה נדרש עבור תמיסות של חומרים קורוזיבים (חומצות ובסיסים), גם כשהן נמצאות במדף או ב ארון נפרדים, כדי למנוע שיתוך (קורוזיה) של המדפים כתוצאה מדליפה.

2.2.2.3 חומרים מסוכנים במגע עם מים ( W ) יש לאחסן בתוך מארז נוסף אטום למים (למשל: קופסת פלסטיק עם מכסה).

2.2.3 מחסן החומרים

2.2.3.1 חומרים לשימוש תחת הגבלות יאוחסנו בחדר אחסון ייעודי – מחסן החומרים. בה י עדר מחסן חומרים לא יאוחסנו ולא י ימצאו בבי ת הספר חומרים לשימוש תחת הגבלות ולו גם באופן זמני .

2.2.3.2 המחסן יהיה נעול, והכניסה תהיה מותרת ללבורנט מעבדה להוראת המדעים ולמורי המדעים בלבד . מפתח נוסף יימצא במשרדו של מנהל מוסד החינוך.

2.2.3.3 המחסן ישולט בסמלי אזהרה, לפי מהות הסיכונים של החומרים המאוחסנים בתוכו (למשל: "חומרים דליקים", "חומרים מאכלים") .

2.2.3.4 במחסן לא יימצאו מקורות חום או מקורות היוצרים ניצוצות, ואם יש בו חלונות, עליהם להיות מואפלים.

2.2.3.5 אין להציב מקרר במחסן החומרים.

2.2.3.6 אם קיים בחדר ההכנה מקרר לאחסון חומרים מסוכנים, אין לאחסן בו דברי מאכל, ויש לשלֵט אותו בהתאם.

2.2.3.7 אם המקרר אינו מוגן מפני פיצוץ, אין לאחסן בו חומרים דליקים, ולשלט אותו בהתאם.

2.2.3.8 אם מאוחסנים במחסן מעל ארבעה ליטר ים של נוזלים דליקים, החומרים הדליקים יאוחסנו בתוך המחסן בארון ייעודי לנוזלים דליקים (בצבע צהוב או אדום), העומד בתקן אמריקאי המבטיח חסינות אש למשך 10 דקות ( NFPA 30/OSHA 1910.106/FM 6050/UL 1275 ), עם שילוט "חומרים דליקים".

2.2.3.9 חומצות אי־אורגניות מרוכזות יאוחסנו בארון ייעודי לחומרים קורוזיבים (בצבע כחול), עם שילוט "ארון חומצות".

2.2.3.10 שאר החומרים יאוחסנו על גבי מדפים המיוצרים מחומרים עמידים מבחינה מכנית וכימית (מדפי עץ ומתכת חייבים להיות צבועים או מכוסים בחומר פלסטי עמיד) , ומעכבי בעירה (על־פי תקן ישראלי 755) . יש לקבע את המדפים לקיר למניעת התהפכות, ולהתקין להם סרגלי עצירה למניעת נפילה של אריזות מהמדף.

2.2.3.11 יש להעדיף אחסון חומרים עד לגובה העיניים .

2.2.3.12 החומרים יאוחסנו במחסן על־פי עקרונות האחסון הבטיחותי. הנחיות מפורטות לסידור החומרים במחסן אפשר למצוא בכרטיס המידע " ארגון מחסן החומרים ".

2.2.4 אריזה וסימון

2.2.4.1 החומרים יהיו ארוזים במכלים יציבים ועמידים בפני החומרים המאוחסנים בהם. בכל מקרה שהדבר אפשרי רצוי להעדיף אריזות מחומר בלתי שביר.

2.2.4.2 כל החומרים המאוחסנים במעבדה, וכן גם מקומות האחסון שלהם (ארונות, מדפים, מג י רות וכד ומה ), יסומנו בתוויות ברורות ועמידות בפני רטיבות.

2.2.4.3 ככלל, רצוי שהחומרים יהיו ארוזים באריזה מקורית של הספק, שעליה תווית סימון מודבקת היטב, שרשומים בה הפרטים האלה לפחות: שם החומר, מזהה כימי (נוסחה כימית המעידה על מבנה החומר או שם סיסטמתי או מספר CAS או כל סימון המזהה את החומר באופן חד ־ משמעי ), סמלי אזהרה והצהרות סיכון על־פי GHS , שם היצרן או היבואן, תאריך תפוגת התוקף לחומר ( רק לחומרים רגישים ) וטלפון לבירור פרטים נוספים.

2.2.4.4 אין להחזיר לאריזה מקורית חומר שהוצא ממנה. אם נותר לאחר השימוש חומר עודף, יש לאחסנו באריזת משנה כמפורט להלן.

2.2.4.5 כאשר יש צורך באחסון של חומר באריזת משנה (למשל, בהכנה עצמית של תמיסות או בחלוקה לאריזות קטנות לשימוש התלמידים), יש להשתמש באריזה חדשה המיועדת לאחסון כימיקלים בלבד. אין להשתמש באריזות ביתיות או באריזות שעלולות להיות מזוהות כמכילות מזון.

2.2.4.6 אריזות המשנה יסומנו על גבי גוף האריזה ב מצבע ( טוש ) שאינו מחיק (עבור מוצקים ותמיסות מימיות) או במדבקה שמעליה סרט הדבקה שקוף (עבור נוזלים אורגניים או תמיסות בבקבוק כהה). על האריזה יופיעו שם החומר או נוסחתו הכימית, סמלים או מילות אזהרה רלוונטיות ("דליק", "רעיל" או " קורוזיבי "), ובמקרה של תמיסות: ריכוז התמיסה ותאריך ההכנה.

2.2.4.7 כל האריזות תהיינה סגורות בפקק מקורי באופן שימנע כניסת אוויר, לחות, התנדפות ושפך. אין להשתמש בתחליפים ארעיים לסגירת אריזות.

2.2.4.8 על כל כלי המכיל חומר (כדוגמת בקבוק מדידה, כוס כימית וכ דומה ) יסומן תוכנו, ותצוין אזהרה אם החומר רעיל או דליק.

2.2.4.9 אין להדביק תווית חדשה על אריזה משומשת.

2.2.4.10 אריזה שתוויתה נפלה תפונה לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה.

2.2.4.11 פעם בשנה יש לערוך ביקורת לשלמות האריזות והתוויות .

2.2.5 ספר מלאי

2.2.5.1 ספר מלאי הוא יומן מעקב אחר המלאי של הציוד והחומרים הנמצאים בשימוש במעבדה. היומן יהיה ממוחשב או ידני. ביומן יירשמו הפרטים האלה: שם החומר, מזהה כימי ייחודי של החומר (שם מלא לפי IUPAC או מספר CAS ), הכמות (בק"ג או בליטרים), תאריך הקבלה, סיכונים מיוחדים, הנחיות מיוחדות לאחסון ולמקום האחסון, שם מקבל החומר, תאריך התפוגה (אם רלוונטי ) ותאריך הפינוי.

2.2.5.2 כמות החומרים שתירכש ותאוחסן תהיה תואמת לכמות הדרושה לעבודה שוטפת על־פי תוכנית הלימודים המאושרת .

2.2.6 קבלת חומר חדש

2.2.6.1 עם קבלת חומר חדש יש לפעול לפי השלבים ה אלה :

א. זיהוי ראשוני של החומר לפי התווית שעל האריזה .

ב. זיהוי המיקום של החומר ברשימות החומרים. יש להביא בחשבון שישנם חומרים כימיים בעלי שמות אחדים, חומרים כימיים שונים בעלי שמות דומים או חומרים כימיים שונים בעלי אותה נוסחה מולקולרית, ולזהות את החומר באופן ודאי על־פי שני נתונים לפחות (שם בעברית, שם באנגלית, נוסחה כימית, מספר CAS ).

ג. זיהוי קבוצות הסיכון ואמצעי המיגון הנדרשים בשימוש בחומר, אם קיימים, על־פי רשימת החומרים.

ד. בדיקת הסמלים המופיעים על האריזה. אם ישנם סמלי אזהרה או אמצעי מיגון ברשימת החומרים שאינם מופיעים על גבי האריזה, יש להשלים את הסמלים החסרים באמצעות מדבקות. אם מופיעים על גבי האריזה סמלי אזהרה בשחור-לבן, יש להדגיש את המעוין השחור ב מצבע ( טוש ) אדום.

ה. קריאת הנחיות הבטיחות לשימוש בחומר המופיעות ברשימת החומרים.

ו. בדיקת תאריך הייצור על האריזה. אם לא מופיע תאריך ייצור, יש לציין על האריזה את תאריך קבלת החומר.

ז. בדיקת תאריך התפוגה, אם קיים.

ח. רישום החומר בספר המלאי .

ט. אחסון החומר בהתאם לכללי האחסון הבטיחותי על־פי קבוצת האחסון המוגדרת עבורו ברשימת החומרים. מומלץ לציין על האריזה את סימון קבוצת האחסון.

2.2.7 סילוק פסולת בתום השימוש בחומרים יש לסלק את הפסולת שנוצרה – תוצרי התגובה שהתקבלו ושאריות מגיבים. חלק מסוגי הפסולת אפשר לנטרל, וחלק ייאספו בהתאם להנחיות להלן ויפונו לאתר מורשה לאיסוף פסולת מסוכנת (רמת חובב או אתר אחר) :

2.2.7.1 חומרים בטוחים לשימוש אפשר לזרוק לפח (מוצקים) או לשפוך לכיור (תמיסות מימיות).

2.2.7.2 חומרים לשימוש תחת הגבלות יש לסלק בהתאם להנחיות המופיעות ברשימת החומרים על־ידי נטרול וסילוק במעבדה או איסוף ופינוי לאתר הארצי לסילוק פסולת רעילה.

2.2.7.3 יש להקצות במחסן החומרים מקום לאחסון הפסולת לפינוי, שישולט "עמדת פינוי – חומרים מסוכנים!".

2.2.7.4 איסוף כימיקלים ייעשה במכלים שלמים ונקיים, העמידים בפני החומרים שיאוחסנו בהם.

2.2.7.5 יש לארגן את הפסולת בצורה מסודרת, לפי עקרונות האחסון הבטיחותי, בתוך שימוש במגשי פלסטיק עמוקים לאחסון משני של קבוצות החומרים השונות.

2.2.7.6 כל חומר יסומן בשמו ויירשמו הסיכונים הטמונים בו (למשל: "פסולת דליקה", "פסולת רעילה" וכיו צא באלה ) .

2.2.7.7 ככלל, אין לערבב חומרים שונים באותו המכל. עם זאת, אפשר לשמור במכל אחד חומצות אי־אורגניות שונות בתנאי שהן מהולות (ריכוז קטן מ־ M

1), ובמכל אחר בסיסים אי־אורגניים שונים בתנאי שהם מהולים (ריכוז קטן מ־ M

1), ולהשתמש בפסולת החומצית או בסיסית כדי לנטרל תמיסות בסיסיות או חומציות אחרות. אין לשפוך לכיור תמיסות בעלות pH נמוך מ־4 או גבוה מ־12.

2.2.7.8 כל הפסולת המיועדת לפינוי תירשם בטופס פינוי פסולת כימית, שיימסר לחברה לפינוי חומרים מסוכנים ממעבדות בעת מסירת החומרים לפינוי. יצירת הקשר עם חברה כזו היא באחריות הרשות המקומית או הבעלות.

2.2. 7 .9 חומרים לא מזוהים יפונו באריזתם המקורית .

2.2. 7 .10 פעם בשנה יש לעבור על כל החומרים במחסן, ולחפש סימנים של בלאי בכימיקלים: שינוי צבע, הופעה של נוזל בחומרים מוצקים, הופעה של מוצקים או עכירות בחומרים נוזליים , התנפחות של האריזה . בכל מקרה כזה יש להעביר את החומר לפינת הפסולת ולרושמו לפינוי.

2.2.7.11 מבחינה בטיחותית, אין מניעה להמשיך להשתמש בחומרים בעלי תאריך תפוגה שכבר עבר, בתנאי שהם מופיעים ברשימות החומרים ו שלא מופיעים עליהם סימני בלאי כנ"ל. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שישנם חומרים שמאבדים מהפעילות שלהם לאורך זמן, וייתכן שחומרים ישנים מאוד כבר לא יגיבו כמצופה מהם (ראו סעיף "אחסון" ברשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות וסעיף "הערות" ברשימת החומרים הבטוחים לשימוש).

2.2.7 אמצעי נטרול ואיסוף שפך

2.2.8.1 יש להכין בחדר ההכנה עמדה מסודרת ומשולטת "אמצעים לטיפול בשפך", שבה ימוקמו אמצעים לנטרול ו ל איסוף שפך כימי בכמות קטנה (עד 1 ליטר). העמדה תכלול:

א. סט של אמצעי מיגון אישי:

1) משקפי מגן

2) זוג כפפות ניטריל רב ־ פעמיות

3) חלוק

4) מסכת גז + פילטר A2B2E2K2 -P3 (לטיפול בשפך מחוץ למנדף של חומרים נדיפים)

ב. חומר סופח ומנטרל: אפשר לרכוש חומרים ייעודיים בצורת אבקה, מטליות, כריות או שרוולים. אפשרות נוספת היא להשתמש בחול לחתולים מעורבב עם חומר מנטרל:

1) לחומצות – סודה לשתייה (נתרן מימן פחמתי)

2) לבסיסים (כולל אמוניה) – מלח לימון (חומצה ציטרית )

3) החול המתאים ביותר הוא מסוג "מתגבש", ללא בישום. מערבבים שני נפחים חול לחתולים עם נפח אחד של חומר מנטרל. לחומרים שאינם חומצות או בסיסים משתמשים רק בחול לחתולים.

4) אין להשתמש במטליות כותנה, בנייר סופג או בנסורת עץ, שהם חומרים העלולים להתלקח במגע עם חומצות מרוכזות או מחמצנים חזקים!

5) אפשר להשתמש במטלית רטובה לניקוי המשטח לאחר ספיגת החומר וסילוקו.

ג. כוס מדידה וקערה להכנת תערובת נטרול.

ד. נייר pH לבדיקת יעילות הנטרול.

ה. מברשת ויעה לאיסוף החומר הסופח לאחר השימוש.

ו. שקיות פסגור (ריצ'רץ') גדולות ועמידות לבידוד החומר הסופח המשומש.

ז. מצבע ( טוש ) שאינו מחיק לסימון סוג החומר והסיכון בו על גבי השקית.

ח. מכל פלסטיק עם מכסה לאיסוף שקיות עם חומר מסוכן שאינו ניתן לנטרול (שקיות עם חומר סופח ששימש לנטרול שפך של בסיס או חומצה אפשר לזרוק לפח).

ט. דלי עם חול ים יבש לתיחום ו ל מניעת התפשטות של שפך בכמות גדולה ש אי־אפשר לטפל בו באופן עצמאי או לכיבוי אש.

י. בקבוק שטיפה לחיץ (" שפריצר " למים מזוקקים) נקי ויבש (ימולא במים במקרה של פגיעה של חומר קורוזיבי בעין).

2.2.8.2 הציוד ייבדק פעם בשנה, כולל בדיקת תקפות הפילטר.

2.3. עבודה עם חומרים

2.3.1 כללי חלק מהחומרים במעבדה הם חומרים מסוכנים שמעצם הגדרתם עלולים לגרום לפגיעה בריאותית ולפגיעה ברכוש או בסביבה. כל פעולה בחומר מסוכן יש לבצע לאחר בחינה של כל הסיכונים הטמונים בחומר ובעצם הפעולה, ויש לוודא כי אמצעי המיגון, הנטרול, הכיבוי והעזרה ה ראשונה המתאימים זמינים וכי ננקטו כל אמצעי הבטיחות הנדרשים . חובה לציית לכל הוראות העבודה הכתובות ברשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות . במקרה של צורך להשתמש בחומרים שאינם מופיעים ברשימה, חובה לקבל אישור בכתב לשימוש בהם ממפמ"ר המקצוע המדעי .

2.3.2 הדלקת אש

2.3.2.1 בזמן ניסוי שבו מדליקים אש יש להקפיד ש בקבוקי החומרים הדליקים סגורים היטב ורחוקים ממקו ם ביצוע הניסוי .

2.3.2.2 אין להצית כמות גדולה מ־5 מ"ל של נוזל דליק, אלא אם כן הוא נמצא בתוך כוהלית.

2.3.2.3 לפני הצתה של נוזל דליק כהדגמה, יש לוודא מרחק של לפחות מטר בין שולחנות השורה הראשונה לבין שולחן ההדגמה. אם לא מתאפשר , יש לפנות את התלמידים היושבים בשורה הראשונה.

2.3.2.4 הצתה של נוזל דליק תיעשה בתוך כלי חסין אש (כורית קרמיקה או זכוכית בורוסיליקט ), שניצב על חצובה או משטח חסין אש (מגש מתכת, אריחי קרמיקה וכדומה). זכוכיות שעון אינן עשויות מזכוכית חסינת אש, ואין להשתמש בהן בניסויים כאלו, מחשש לסדיקתן ולפיזור הנוזל הבוער.

2.3.2.5 אין להוסיף חומר דלק נוזלי לכלי שבו כבר הוצתה אש, גם אם נדמה שהאש כבתה. הלהבה של חלק מחומרי הדלק (במיוחד כהלים ) יכולה להיות כמעט חסרת צבע, וגם להבה קטנה עלולה להצית את אדי הדלק שבבקבוק ולגרום לאפקט מסוכן של "זינוק להב ה" (Flame jetting) .

2.3.2.6 כיבוי של נוזל דליק ייעשה על־ידי כיסוי הכלי במכסה מתאים או בכלי חסין אש. אין לנשוף על נוזל בוער כדי לכבותו!

2.3.2.7 אין להצית נפח גדול מ־50 מ"ל של גז דליק, אלא אם כן הוא נמצא בתוך מתקן בעירה ייעודי ( גזייה , מצית).

2.3.2.8 הצתה של גז דליק תעשה בתוך בועת סבון, או בתוך מבחנת זכוכית שנפחה עד 20 מ"ל.

2.3.2.9 יש להימנע מערבוב של הגז הדליק עם אוויר טרם הצתתו, מחשש ליצירת תערובת נפיצה: מבחנה שמכילה גז קל מהאוויר (מימן, מתאן) יש לאחוז כשפיית המבחנה פונה כלפי מטה, ומבחנה שמכילה גז כבד מהאוויר ( פרופאן , בוטאן ) יש לאחוז כשפייתה פונה כלפי מעלה.

2.3.3 עבודה עם תרופות חל איסור על שימוש בתרופות המסופקות במרשם רופא עבור ניסויים במעבדה. אפשר להשתמש בניסויים בתרופות ללא מרשם כגון אספירין, פרצטמול , תוספי מזון וכדומה. השימוש בתרופות ללא מרשם י י עשה תחת הגבלות הבטיחות הרגילות לעבודה עם חומרים: אין לטעום, להריח או לגעת בידיים חשופות.

2.3.4 עבודה עם חומרי מזון אין לטעום חומרים במעבדה, מטעמי בטיחות. עם זאת, ישנם חומרי מזון בטוחים לשימוש, שיש עניין פדגוגי בכך שהתלמידים יטעמו אותם (למשל: כדי להבחין בכך שתכונות של מומסים נשמרות בתמיסה). כדי לאפשר לתלמידים לטעום חומרים כאלו במסגרת שיעורי המדעים, יש להקפיד על ההנחיות ה אלה :

2.3.4.1 טעימת חומרי המזון תתבצע בכיתה רגילה ולא במעבדה .

2.3.4.2 תותר טעימה של חומרי מזון שנרכשו בחנות לממכר מזון בלבד (לדוגמה: מלח לימון, סוכר, עמילן, סודה לשתייה). אין לטעום חומרים בעלי הרכב כימי זהה שנרכשו מספקים של חומרים כימיים!

2.3.4.3 חומרי המזון יאוחסנו בארון נפרד בחדר ההכנה או במקרר המיועד לאחסון מוצרי מזון. הארון או ה מקרר יסומנו בשלט "מוצרים ראויים למאכל בלבד". חומרי מזון שהיו במעבדה או אוחסנו במחסן החומרים אינם ראויים עוד למאכל.

2.3.4.4 כלים המשמשים לביצוע ניסוי לא ישמשו לאכילה או לאחסון מזון. חומרי מזון שבאו איתם במגע אינם ראויים עוד למאכל.

2.3.4.5 חלוקת מוצרי המזון תתבצע בכיתה, שם הם יועברו מאריזתם המקורית לכלי אוכל חד־פעמיים.

2.3.4.6 יודגש לתלמידים שמדובר בחריגה מהכלל שאין אוכלים או טועמים חומרים.

2.3.4.7 יש לוודא שאין תלמידים אלרגיים לחומר שאותו טועמים.

2.3.5 הנחיות לעבודה בחדר ההכנה

2.3.5.1 הכנת ניסוי תתבצע על־פי רשימת חומרים לניסוי שתתקבל ממורה המקצוע המדעי . יש לבדוק ברשימת החומרים מהם הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרים, ולהעביר מידע זה למורה המקצוע המדעי טרם ביצוע הניסוי.

2.3.5.2 יש להכין מראש תוכנית לאיסוף, ל נטרול ו ל פינוי החומרים בסוף הניסוי, ע ל סמך המידע ברשימות החומרים, ולעדכן בה את מורה המקצוע המדעי.

2.3.5.3 אם מעורבים בניסוי חומרים ברמת סיכון גבוהה (למשל חומצות ובסיסים מרוכזים), יש להכין מראש אמצעים לנטרולם במקרה של שפך.

2.3.5.4 בעבודה עם חומרים יש להקפיד על מיגון אישי מתאים: נעליים סגורות וחלוק ארוך רכוס – תמיד; משקפי מגן, כפפות ועבודה במנדף - על־פי הנדרש ברשימת החומרים.

2.3.5.5 לפני תחילת העבודה במנדף יש לוודא את פעילותו התקינה: קיום יניקה יעילה, ותווית הבדיקה של המנדף בתוקף . עם גמר השימוש או בזמן ביצוע תגובה, על החלון הקדמי של המנדף להיות סגור .

2.3.5.6 כשמחלקים חומרים לאריזות קטנות עבור התלמידים, יש לרשום את שמות החומרים מראש על גוף האריזה ולא על המכסה.

2.3.5.7 כאשר מכינים תמיסות, יש לרשום את שמות החומרים וריכוזיהם על כלי ההכנה ועל המכלים לפני הכנסת החומרים אליהם.

2.3.5.8 בשעת מהילת חומצות מרוכזות יש לשפוך תמיד את החומצה לתוך המים .

2.3.5.9 עם גמר השימוש בחומר יש לסגור היטב את פתח הכלי ולאחסנו במקומו.

2.3.5.10 בתחנת העבודה או מנדף תישמר תמיד כמות מינימלית של חומרים, הנדרשים לביצוע עבודה באותו יום בלבד .

2.3.5.11 יש להחזיק בקבוקים בגוף הבקבוק ולא בצוואר הבקבוק.

2.3.5.12 העברת ציוד וחומרים מחדר ההכנה למעבדה או לחדרי הכיתה תיעשה במתקן מיוחד (כגון עגלה, ארגז נשיאה). אין להעביר ציוד במסדרונות בשעה שנמצאים בהם תלמידים.

2.3.5.13 בעת הכנת ציוד לסיור לימודי, כשיש צורך באיסוף ממצאים מהסיור, יש להימנע מלצייד את התלמידים בכלי זכוכית למטרה זו.

2.3.5.14 בסיום הניסוי יש לטפל בחומרים שנותרו על־פי ההנחיות ברשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות – נטרול ופינוי במקום או אחסון לקראת פינוי על־ידי חברה חיצונית.

2.3.5.15 אפשר לשמור חומרי מוצא שלא נעשה בהם שימוש אולם אין להחזיר חומרים שחולקו לתלמידים לאריזתם המקורית . אפשר לאחד את השאריות לכלי קיבול קטן שסומן מראש, ולשמור אותו בסמוך לאריזה המקורית.

2.3.6 הנחיות לעבודה עם תלמידים

2.3.6.1 לפני ביצוע ניסוי בחומרים לשימוש תחת הגבלות יש להכיר את כל ההגבלות המצוינות ברשימה , על־ידי קריאה ברשימת החומרים או התייעצות עם לבורנט המעבדה להוראת המדעים , ולפעול לפיהן.

2.3.6.2 אם מזה ים סיכון חריג, יש להיערך מראש לטיפול באירוע שעלול להתפתח: על־ידי תדרוך מוקדם של התלמידים, וידוא נוכחות של הלבורנט בחדר המעבדה, הכנת אמצעי נטרול מתאימים וכדומה .

2.3.6.3 ניסוי שטרם בוצע על־ידי המורה ינוסה בפעם הראשונה עם הלבורנט, לפני ביצועו עם התלמידים, כדי להעריך את הסיכונים הכרוכים בו.

2.3.6.4 יש להזהיר את התלמידים מהסכנה הכרוכה בשימוש בחומרים, ולהקפיד שהם משתמשים באמצעי מיגון אישי מתאימים.

2.3.6.5 בזמן ניסוי בחומרים נדיפים אין להשתמש בכמויות גדולות מאלו שצוינו ברשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות, ויש לאוורר היטב את הכיתה על־ידי פתיחת החלונות והדלתות .

2.3.6.6 בניסויים שבהם יש שימוש בפיפטה, הדגימו לתלמידים כיצד משתמשים במשאבה לפיפטה. אין לשאוב נוזלים באמצעות הפה!

2.3.6.7 אם התנסות המופיעה בחומרי הלמידה המעודכנים והמאושרים כוללת טעימה של חומרים, יש להקפיד על ההנחיות המופיעות בסעיף

2.3. 4 "עבודה עם חומרי מזון".

2.3.6.8 אם התנסות המופיעה בחומרי הלמידה המעודכנים והמאושרים כוללת הרחה של חומרים, יש להדגים לתלמידים כיצד מביאים את אדי החומר אל האף באמצעות תנועה של היד. אין להריח ישירות באמצעות שאיפה מפתח הכלי!

2.3.6.9 יש לתאם מראש עם הלבורנט את אופן פינוי שאריות החומרים בסיום הניסוי , ולעדכן את התלמידים לאן עליהם לפנות את החומרים שנותרו ברשותם .

2.3.6.10 במקרה של שפך כימי יש להרחיק את התלמידים ולקרוא ללבורנט המעבדה להוראת המדעים כדי שיסייע בטיפול בשפך, על־פי ההנחיות בסעיף

5.3.6 להלן .

2.3.6.11 בהדגמת מורה שיש בה חשש לפיצוץ, התזת ניצוצות או רסס, יש להרחיק את הצופים למרחק מתאים שימנע סכנה, לדאוג שהצופים ירכיבו משקפי מגן או להגן על הצופים באמצעות מסך שקוף מחומר פלסטי, עמיד בפני ניפוץ, בעובי 5 מ"מ, שעומד על בסיס יציב. הראו דוגמה אישית – הקפידו על שימוש באמצעי מיגון אישי מתאימים!

2.3.7 הנחיות לתלמידים הדפיסו וחלקו את ההנחיות ה אלה לתלמידים בתחילת כל שנת לימודים.

א. אין להיכנס למעבדה ללא נוכחות איש צוות.

ב. אל תיגעו ואל תשתמשו בכלים ובחומרים לפני קבלת הנחיות מהמורה.

ג. ודאו כי הבנתם את הנחיות הניסוי ואת הסיכונים הכרוכים בו.

ד. הודיעו למורה אם נעשה בניסוי שימוש בחומר שאתם אלרגיים אליו.

ה. הקפידו על שיער אסוף ונעילת נעליים סגורות.

ו. השתמשו באמצעי המיגון הנדרשים לביצוע הניסוי על־פי הוראות המורה.

ז. אין לטעום חומרים במעבדה.

ח. אין להריח חומרים במעבדה, אלא אם קיבלתם הנחיה מפורשת מהמורה לנהוג אחרת והדרכה כיצד לבצע את פעולת ההרחה בצורה בטוחה.

ט. אין לגעת בחומרים כימיים בידיים אלא באמצעות כלי מתאים, כגון כפית, מרית או מלקטת.

י. אין לשפשף את העיניים בזמן העבודה עם חומרים כימיים, מחשש להחדרת חומר אל תוך העין. יא. יש להימנע ממגע של חומרים או כלים בפה בעת השהייה במעבדה. יב. שטפו מי י ד במים זורמים כל חלק גוף או בגד שבאו במגע עם חומרים כימיים. יג. יש להקפיד לסגור בקבוקים וקופסאות מי י ד לאחר הוצאת החומר הנדרש. יד. הרחיקו כלי זכוכית מקצה השולחן מחשש להפלתם. טו. אל תשאירו מקלות זכוכית או מדי טמפרטורה בתוך כלים מחשש להפלתם. טז . בעת מזיגת נוזלים יש להחזיק ביד אחת את הכלי ש אליו מוזגים צמוד לשולחן, ולמזוג את הנוזל באמצעות היד השנייה. יז . מזיגת נוזלים תיעשה למטה מגובה העיניים . יח . דווחו למורה על כל כלי או מכשיר פגום, ובעיקר על כלי זכוכית סדוק או שבור. יט . דווחו למורה על כל מקרה שפך של חומר.

כ. בסיום העבודה במעבדה גשו לכיור ורחצו ידיים במים ובסבון.

3. הנחיות לשימוש בציוד

3.1. כללי הציוד המשמש לפעילות במעבדה יהיה בהתאם ל רשימות ציוד למעבדה מטעם אגף א' מדעים במשרד החינוך.

3.1.1 בטיחות בחשמל

3.1.1.1 כל התקני מערכות החשמל ייבדקו על־ידי הרשות המקומית או הבעלות ויאושרו על־פי הוראות הדין, חוק החשמל ותקנותיו פעם בשנה.

3.1.1.2 יש להימנע מאלתורים בחיבורים חשמליים – יש להשתמש באב י זרי חשמל תקניים בלבד.

3.1.1.3 אין להשתמש בשקעים שבורים או רופפים.

3.1.1.4 אין להשתמש במכשירים שנפגם הבידוד בכבלי החשמל שלהם.

3.1.1.5 יש להפסיק את הפעלתו של מתקן חשמלי או מכשיר חשמלי לא תקין עד לתיקונו על־ידי חשמלאי מוסמך.

3.1.1.6 כאשר משתמשים באופן זמני בכבל חשמלי מאריך, יש לוודא שהוא אינו חוצה מעברים או לדאוג לקיבועו באופן בטיחותי לרצפה.

3.1.1.7 מכשיר המופעל על־ידי התלמידים בבית ־ ספר יסודי לא יהיה במתח גבוה מ ־ 24 וולט, אלא אם הוא מוגן בממסר זרם דלף (ממסר פחת נגד התחשמלות), ברגישות של 30 מיליאמפר ובהשגחת המורה.

3.1.1.8 במתח של 220 וולט יופעלו מכשירים תקניים בלבד.

3.1.1.9 חיבור המכשירים לחשמל בבית־ספר יסודי או חטיבת ביניים יתבצע רק על־ידי מבוגר, ולא על־ידי התלמידים.

3.1.1.10 מכשיר חשמלי המוזן על־ידי רשת חברת החשמל יופעל על־ידי התלמידים אך ורק באישור המורה ובהשגחתו, ולאחר שיוודא שהמכשיר תקין והתלמידים מכירים את השימוש הנכון בו ויודעים את כללי הבטיחות.

3.1.1.11 אספקת הזרם לנקודות החשמל לשימוש התלמידים חייבת להיות בפיקוחו של המורה, באמצעות מפסק ראשי שיהיה בשליטתו.

3.1.1.12 יש למנוע מגע של ציוד חשמלי עם מים.

3.1.1.13 ציוד חשמלי של אקווריום יופעל במתח שלא יעלה על 24 וולט או שיהיה בעל בידוד כפול, מיוחד ומוגן, המיועד לשימוש בתוך מים.

3.1.1.14 בניסויים של תלמידים במעגלים חשמליים המתח המרבי המותר הוא 24 וולט, ועל ספק המתח להיות מוגן במפסק זרם של 7 אמפר.

3.1.1.15 סליל ראשוני וסליל משני של טרנספורמטור יסומנו באופן שלא תהיה אפשרות של בלבול ביניהם.

3.1.1.16 אין "לחשמל" אדם או קבוצת בני אדם בניסוי אלקטרוסטטיקה.

3.1.2 עבודה בחימום

3.1.2.1 אין להדליק אש גלויה או אמצעי חימום חשמלי באזורי אחסון של חומרים דליקים .

3.1.2.2 נוזל דליק יחומם אך ורק על אמצעי חימום חשמלי, הרחק מאש גלויה .

3.1.2.3 לפני הדלקת אש או הפעלת אמצעי חימום חשמלי כלשהו יש לוודא כי אין חומר דליק בקרבת מקום .

3.1.2.4 פלטות חשמליות, מבערי גז ואמצעי חימום אחרים ימוקמו על שולחנות באופן בטיחותי: במרחק בטוח מבני אדם ומחומרים בעירים (ארונות עץ, מדפים וכדומה) או בתוך שימוש בחציצה מתאימה (למשל, על־ידי לוחות מחומר עמיד לחום או אש).

3.1.2.5 לפני הדלקה של פלטה חשמלית, יש לוודא שהכבל החשמלי אינו נוגע בחלקה המתחמם של הפלטה.

3.1.2.6 לפני ביצוע ניסוי הכולל חימום של חומרים יש לבדוק אם ישנן הנחיות בטיחות ספציפיות לחימום ברשימות החומרים המותרים לשימוש.

3.1.2.7 כלי זכוכית המשמשים לחימום יהיו עמידים בטמפרטורות גבוהות.

3.1.2.8 על המורה להפעיל שיקול דעת האם להתיר לתלמידים להשתמש בעצמם באמצעי חימום או לבצע את הניסוי כהדגמה בלבד.

3.1.2.9 בבתי ־ הספר היסודיים, אין לאפשר לתלמידים להדליק אש גלויה (גפרור, כוהלית וכדומה) או להפעיל אמצעי חימום חשמליים; הדלקתם או הפעלתם תיעשה על־ידי המורה בלבד .

3.1.2.10 בחטיבת הביניים אין לאפשר לתלמידים להדליק אש גלויה; הדלקת אש גלויה תיעשה על־ידי המורה בלבד. מותר לתלמידים להפעיל אמצעי חימום חשמליים.

3.1.2.11 בחטיבה העליונה מותר לתלמידים להדליק אש גלויה ולהפעיל אמצעי חימום חשמליים; פעולה זו תבוצע אך ורק לפי הוראה מפורשת של המורה או לבורנט המעבדה להוראת המדעים, ובפיקוחם.

3.1.2.12 בעת חימום כלים או הסרתם מאמצעי החימום, אין להחזיקם ביד אלא באמצעות מאחז מתאים: אטב עץ או מתכת בחימום על אש גלויה, כפפה עמידה לחום בחימום על פלטה חשמלית, מלקחיים בעת חימום בתנור וכיוצא באלה .

3.1.2.13 בעת חימום מבחנה יש להפנות את פי המבחנה הרחק מהעומדים סביבה, ולהיערך למקרה של גלישה של החומר המחומם מהמבחנה. אפשר לחמם מבחנה פקוקה אך יש ל הביא בחשבון שהפקק עלול לעוף.

3.1.2.14 חימום כוסות כימיות וארלנמיירים מעל אש גלויה ייעשה מעל רשת בלבד. בעבר נעשה שימוש ברשתות המכילות אסבסט. אין להשתמש ברשתות כאלו, ויש לדאוג לפינוין המיידי ! בהזמנת רשתות חדשות יש לוודא עם הספק שהן אינן מכילות אסבסט. במקרה שיש חשש שהרשתות הקיימות מכילות אסבסט, יש לפנות מיידית אל יועץ הבטיחות של הרשות המקומית.

3.1.2.15 בעת חימום נוזלים קיים סיכון שנוזל יישפך או יתיז על חלקי גוף חשופים ויגרום לכוויות, ולכן יש ל הביא בחשבון אפשרות זו מבחינת גובה ומרחק במיקום ביצוע הניסוי והצבת הכלי.

3.1.2.16 כלים חמים יש להניח על משטח עמיד לחום (לא על מגש פלסטיק, שולחן עץ וכדומה).

3.1.2.17 יש לנקוט אמצעי זהירות שימנעו נגיעה אקראית בכלי החם עד לקירורו.

3.1.2.18 בדיקת מידת חום הכלי תתבצע על־ידי קירוב זהיר של גב היד (ולא כף היד) ללא מגע בכלי, ובאין תחושת חום – על־ידי מגע קצר בכלי.

3.1.2.19 בשימוש באמצעי חימום חשמלי בעל תרמוסטט, יש ל הביא בחשבון כשל בתרמוסטט שיגרום לחימום לא מבוקר, ועל כן אין להשאירו ללא השגחה לזמן ממושך.

3.1.2.20 אין להשאיר מקור אש גלויה דולק ללא השגחה צמודה .

3.1.2.21 יש לכבות את אמצעי החימום מי י ד עם תום החימום .

3.1.2.22 בסיום העבודה במבער יש לוודא כי ברזי הגז סגורים.

3.1.3 עבודה בכלי זכוכית

3.1.3.1 השימוש בציוד ובכלים העשויים מזכוכית דורש תשומת לב מתמדת. יש לבחון את הציוד והכלים העשויים מזכוכית לפני כל שימוש ולוודא שאין בהם פגמים.

3.1.3.2 אין להשתמש בציוד זכוכית שקצותיו סדוקים, חדים, מחוספסים או שבורים.

3.1.3.3 כלי זכוכית פגומים או שברי זכוכית שאינם מכילים חומרים מסוכנים יש להשליך לאשפה כשהם עטופים בנייר.

3.1.3.4 אין לאחסן כלי זכוכית אחד בתוך כלי זכוכית אחר ללא הפרדה שתמנע סדיקת הכלים.

3.1.3.5 צינורות או מוטות זכוכית יובלו תמיד במאונך.

3.1.3.6 אין לשאת כלי קיבול כבדים מזכוכית בצווארם בלבד; יש לאחוז בגוף הכלי או להשתמש במתקן נשיאה (קופסה, מגש בעל שוליים מוגבהים וכדומה).

3.1.3.7 ציוד זכוכית המופעל בריק או בלחץ ימוגן באופן שתימנע התפוצצות או שבירה, כמו למשל ליפוף הכלי בסרט בידוד (איזולירבנד). יש להעדיף בקבוק עגול על פני בקבוק בעל קרקעית שטוחה, בשל פיזור אחיד יותר של הלחץ.

3.1.3.8 כלי זכוכית המשמשים לחימום יהיו עמידים בטמפרטורות גבוהות.

3.1.3.9 בטיפול בציוד זכוכית יש ל הביא בחשבון את האפשרות לשבירה של כלי הזכוכית בהפעלת כוח:

א. חיבור והפרדה של צינורית זכוכית לצינור גומי או לפקק ייעשו בתנועה סיבובית זהירה ובידיים מוגנות בבד למניעת פציעה במקרה של שבירת צינורית הזכוכית.

ב. בחיבור בין זכוכית לגומי, לשעם או לפלסטיק, יש להשתמש בחומר סיכה כגון וזלין או גליצרול, כדי להקל על החדרת הזכוכית ולמנוע הפעלת כוח מופרז, וכן להקל על הפרדת הזכוכית בתום הניסוי.

ג. אם יש צורך לנתק צינור גומי מכלי זכוכית, והזכוכית אינה נפרדת בקלות מהצינור, יש לחתוך בזהירות את הצינור לאורכו באמצעות סכין יפני.

3.1.3.10 בשימוש בחומר סיכה, יש לוודא על־פי רשימות החומרים כי החומר הנמצא בתוך כלי הזכוכית אינו מגיב עם חומר הסיכה. לדוגמה: אשלגן על ־ מנגנטי ( KMnO4 ) מגיב עם גליצרול, ולכן בתהליך הפקת חמצן יש להשתמש בשמנים על בסיס סיליקון, מחשש להתלקחות.

3.1.3.11 יש לרכז כלי זכוכית מלוכלכים המיועדים לשטיפה בתוך קערת פלסטיק ולא להניחם על קרקעית הכיור.

3.1.3.12 איסוף שברי זכוכית ייעשה בידיים מוגנות בכפפות מתאימות, באמצעות מברשת או מטאטא ויעה.

3.2. עבודה עם מכשירים

3.2.1 עבודה עם לייזרים על־פי חוברת "בטיחות השימוש בלייזרים" – המוסד לבטיחות ולגיהות .

3.2.1.1 אמצעי הזהירות בעבודה עם לייזרים נקבעים לפי קבוצת הסיכון של הלייזר (על־פי ת"י 60825 חלק

1): רמת הסיכון תיאור הסיכון אזהרה נדרשת Class 1 מוצר לייזר שרמת קרינתו אינה מסוכנת. מותר להתבונן לתוך אלומת קרינה מלייזר מקבוצה 1 גם באמצעות מכשיר אופטי. בקבוצה זו נכללים גם לייזרים בעוצמה גבוהה יותר הסגורים בתוך מבנה מגן, ואין קרינת לייזר יכולה להיפלט מהם אפילו במקרה של תקלה ("מערכת כלואה"). לא נדרשת אזהרה Class 1M מוצר לייזר שרמת קרינתו אינה מסוכנת. מוצר זה עלול להיות מסוכן לעין כאשר צופים באלומה בעזרת מערכת אופטית מרכזת ("אופטיקה מגדילה"). אין לחשוף משתמשים באופטיקה מגדילה. Class 2 מוצר לייזר בתחום הנראה, בהספק קטן מ ־ 1 mW . קרינה בהספק כזה אינה גורמת נזק בפרק זמן קצר מ ־

0.25 שנייה (זמן רפלקס המצמוץ). אין להביט היישר לתוך הקרן. Class 2M מוצר לייזר אשר רמת קרינתו אינה מסוכנת לעין כאשר החשיפה נמשכת פחות מ ־

0.25 שנייה; מוצר זה עלול להיות מסוכן לעין כאשר צופים באלומה באמצעות מערכת אופטית מרכזת. אין להביט היישר לתוך הקרן או לחשוף משתמשים באופטיקה מגדילה Class 3R מוצר לייזר שפגיעת קרינתו באלומה ישירה עלולה להיות מסוכנת לעין, בעל הספק קטן מ ־ 5 mW . יש ל הימנע מחשיפת העיניים לקרינה ישירה

3.2.1.2 אסור להשתמש בלייזרים מקבוצות Class 3B ו־ Class 4 או בלייזרים מקבוצה Class 3R שאינם בתחום הנראה.

3.2.1.3 השימוש בלייזר מקבוצה Class 3R מוגבל להדגמת מורה, בתוך הקפדה על ההנחיות ה אלה :

א. מכשיר הלייזר מקובע והקרן מכוונת אל מתקן בליעה או מדידה.

ב. יש לוודא שבדרכה לא תוכל קרן הלייזר להגיע אל עיני הנוכחים בחדר, בין אם באופן ישיר ובין אם כהחזרה ממשטח מחזיר אור שעלול להיקלע אל מסלול הקרן. יש לשים לב במיוחד למיקומן של מראות, משטחי זכוכית, משטחי פורמייקה מבריקים וכד ומה באזור מעבר הקרן.

3.2.1.4 לייזר בהספק גבוה המשמש לחיתוך, חימום, התכה ועוד, כגון במעבדות מייקרים, חייב להיות בעל סיווג Class 1 (מערכת כלואה). נוסף על כך יש להקפיד על ההנחיות ה אלה :

א. אין לפרק את המערכת הכלואה.

ב. בעת התקנת המערכת יש להתקין מפסק חירום, אמצעי כיבוי אש ובמידת הצורך – מערכת לשאיבת עשן.

ג. לפני תחילת השימוש במערכת יש לקבל, מאחראי המכשיר, הדרכה על מבנה המכשיר, אופן הפעלתו והסיכונים הכרוכים בהפעלתו.

ד. יש לוודא שהחומר שמעבדים נמצא ברשימת החומרים המותרים לעיבוד במכשיר.

ה. יש לבצע בדיקה שנתית למערכת שאיבת העשן על־ידי בודק מוסמך (עם בדיקת המנדפים).

ו. טיפול בתקלות ייעשה על־ידי טכנאי מוסמך של ספק מערכת הלייזר בלבד.

3.2.2 עבודה עם מקורות קרינת UV ו – IR

3.2.2.1 רמת הסיכון של קרינת UV נקבעת על־פי עוצמת הקרינה ואורך הגל שלה – ככל שאורך הגל קצר יותר, פגיעתה של הקרינה חמורה יותר.

3.2.2.2 מכיוון שקרינת UV אינה נראית, אין אינדיקציה חזות ית לצורך להתגונן מפניה. לפיכך חשוב לקרוא את הנחיות הבטיחות של מכשירים הפולטים קרינת UV (נורות ספקטרליות, מכונת UV לייבוש ציפורניים, מנורת כספית, תאורת "אור שחור", מכשירי חיטוי בקרינה, מנורות להארת חומרים פלואורסצנטיים וכדומה), ולהקפיד על שימוש באמצעי ההגנה הנדרשים בהנחיות. אם אין חוברת הנחיות למכשיר, יש ליצור קשר עם הספק ולברר מה הם אמצעי הבטיחות הנדרשים.

3.2.2.3 בשימוש במעבדות המייקרים בקרינת אולטרה סגול, ערך הסף לחשיפה רצופה במשך 8 שעות ביום הוא

0.1 μW/cm2 . ערך הסף עולה בצורה לינ י ארית ככל שזמני החשיפה קצרים יותר. אם החשיפה הצפויה גדולה מערך הסף, יש להשתמש באמצעי בטיחות הכוללים: שילוט, נורות אזהרה, הגבלת כניסה למורשים, מפסק סף. נוסף על כך יש להגן על הגוף באמצעות מסכות פנים מפוליקרבונט המאפשרות ראייה, משקפי מגן בעלי תקן להגנה מ פני UV וכפפות לטקס או ניטריל . אפשר להשתמש בלוחות מיגון שאינם שקופים כמו לוח אלומיניום או עץ.

3.2.2.4 מנדפים ביולוגיים ש בהם מותקנות מנורות UV חייבים להיות תקניים ומצוידים בהתקנים המונעים חשיפה מקרית לקרינה, כגון מפסקי סף על פתחי המנדף, נורות התראה ושילוט למפסקי הפעלה וחירום.

3.2.2.5 קרינת UV באורך גל קצר מ ־ 200nm יוצרת אוזון, שהוא גז רעיל. יש להעדיף מנורות UV עם פילטר המונע פליטת אור באורכי גל אלו (מסומנות בכיתוב " Ozone Free ") או לדאוג לאוורור מספיק שימנע הצטברות אוזון.

3.2.2.6 קרינת ה ־ UV שמקורה בשמש עלולה לגרום לעיוורון! יש להקפיד על הכללים ה אלה :

א. אסור להביט בשמש ישירות או דרך מכשיר אופטי שמכוון אל השמש. משקפי שמש או אמצעים מאולתרים להפחתת עוצמת אור השמש אינם מ ספק ים הגנה מספקת מפני הקרינה הלא נראית המזיקה.

ב. כדי לצפות בליקוי חמה, יש להביט על דמות מוטלת של השמש, על־ידי שימוש באפקט קמרה אובסקורה (הטלת דמות השמש על דף לבן דרך חריר בקוטר של כמילימטר) או ריכוז קרני השמש באמצעות עדשה בקוטר קטן (של משקפי קריאה, למשל; עדשות גדולות יגרמו לחריכה של הנייר).

ג. כדי לצפות בספקטרום השמש יש להביט על אור מוחזר מעצם לבן.

3.2.2.7 בעבודה עם מקורות קרינה בתחום ה־ IR הסכנה משתנה כתלות באורך הגל ובמרחק ממקור הקרינה. קרינת IR בתחום הקרוב ( 780-1400 nm ) חודרת את הקרנית ויכולה לגרום לפגיעה ברשתית, וקרינה באורך גל ארוך יותר עלולה לפגוע בקרנית. הסכנה גדלה ככל שמקור האור קרוב יותר לעיניים או לעור. LED סטנדרטי י ם אינם מסוכנים אך יש להימנע משימוש במקורות IR שעוצמתם גדולה ללא אמצעי הזהירות המצורפים למקורות.

3.2.3 שפופרות קרניים קתודיות

3.2.3.1 הסיכון העיקרי בהפעלת שפופרות קרניים קתודיות הוא מתח ההאצה הגבוה הנדרש להפעלתן (מאות ואף אלפי וולטים). יש לחברן למקור המתח הגבוה רק באמצעות כבלים עם מחבר סטנדרטי ("בננות"), להקפיד על כיוון החיבורים על־פי התרשים שבהוראות המכשיר, ולהיזהר מאוד ש לא לגעת בתֵילים חשופים.

3.2.3.2 סיכון נוסף הוא פליטה של קרני רנטגן בעת הפעלת המכשיר. סיכון זה גדל ככל שמתח ההאצה גדל, ולכן יש לפעול על־פי ההנחיות ה אלה :

א. יש לקרוא את הנחיות הבטיחות לשימוש במכשיר.

ב. יש להשתמש במתח הנמוך ביותר שבו מתקבל האפקט הרצוי. בכל מקרה, אין להשתמש במתח העולה על 5,000 וולט.

ג. הקרינה הנפלטת משפופרות קתודה קרה חזקה בהרבה מאשר בשפופרות קתודה מחוממת. אם משתמשים בשפופרת קתודה קרה יש לוודא שהיא ממוסכת.

ד. על התלמידים לשבת במרחק בעת פעולת המכשיר.

3.2.3.3 השפופרת עשויה זכוכית מרוקנת מאוויר, וסדיקתה תוביל לפיצוץ הזכוכית כלפי פנים והעפת רסיסים. יש לנהוג בה בעדינות.

3.2.3.4 ההנחיות האלה רלוונטיות גם ל"אוסצילוסקופ מתפרק" שנבנה לצורכי הוראה. מכשיר אוסצילוסקופ באריזתו המקורית בטוח לשימוש.

3.2.4 עבודה עם מערכת זיקוק

3.2.4.1 עבודת זיקוק הנעשית בחימום ובציוד זכוכית מחייבת את קיום ההנחיות לעבודה בחימום וההנחיות לשימוש בציוד העשוי מזכוכית.

3.2.4.2 יש להימנע מזיקוק שבעטיו נוצרים תוצרים כימיים לא יציבים בכלי הז י קוק (למשל: זיקוק של כְּהלים שניוניים עלול לגרום לריכוז מסוכן של פראוקסידים ).

3.2.4.3 בבחירת אמצעי החימום יש להביא בחשבון גזים מתלקחים העלולים להשתחרר מחיבורים לא מהודקים או מציוד שכשל – אין להשתמש במבער גז בזיקוק של חומרים דליקים.

3.2.4.4 בחטיבת הביניים תהליך זיקוק ייעשה בהדגמה בלבד.

3.2.4.5 בחטיבה העליונה על המורה להפעיל שיקול דעת האם להתיר לתלמידים להרכיב בעצמם את המערכת או לבצע את הניסוי כהדגמה בלבד.

3.2.4.6 זיקוק ייעשה בציוד ייעודי תקין המורכב כהלכה. מאחר שמתקן הזיקוק עשוי זכוכית עדינה ומורכב מחלקים שונים, יש להקפיד על זהירות בעת הרכבתו. יש לנקוט משנה זהירות בעת הפעלת מתקן לזיקוק תבלינים, שבו חלקי הזכוכית עדינים במיוחד.

3.2.4.7 יש להציב את המתקן על משטח יציב, ולייצבו באמצעות כן ברזל מתאים.

3.2.4.8 יש להבטיח שהחיבורים בין החלקים יהיו יציבים.

3.2.4.9 יש לגרז את כל מחברי הזכוכית (אזור הלטש ) בשכבה דקה של חומר סיכה (גריז סיליקון או וזלין).

3.2.4.10 יש לבדוק שצינורות הגומי יהיו מחוברים למעבה כראוי, לא יהיו מתוחים מדי ויבטיחו זרימה חופשית של מים.

3.2.4.11 יש לוודא את כיוון זרימת המים בצינורות, כך שהמעבה יתמלא מלמטה ויתרוקן מלמעלה.

3.2.4.12 אין למלא את האביק (קולבה) עד סופו. יש להשאיר מרווח מעל הנוזל להתהוות האדים ולמניעת בריחת נוזל במקרה של היווצרות קצף.

3.2.4.13 יש להימנע מהיווצרות של בועות גדולות שיזעזעו את המערכת בעת הרתיחה. אפשר לווסת את גודל הבועות ולהגיע לרתיחה עדינה באמצעות הפחתת עוצמת החימום או שימוש בסטירר או ב אבני רתיחה.

3.2.4.14 אין להשאיר מערכת זיקוק בפעולה ללא השגחה.

3.2.4.15 לפני פירוק המתקן יש לסגור את אספקת המים ואת אמצעי החימום ולהמתין להתקררות אמצעי החימום והנוזל באביק.

3.2.5 עבודה במערכות לחץ

3.2.5.1 יש להשתמש באוטוקלב רק במסגרת הלחץ המותר ורק לאחר בדיקת שסתום הבטיחות.

3.2.5.2 לפני השימוש בסיר לחץ יש לוודא ששסתום הבטיחות נקי מגופים זרים ונע בחופשיות, על־פי הנחיות היצרן.

3.2.6 מערכות מסתובבות

3.2.6.1 אין להפעיל מנוע חשמלי (מאוורר, מערבל, בוחש וכולי) בלי לוודא תחילה שאיש אינו עלול להיפגע ממנו.

3.2.6.2 לפני ביצוע ניסויים במכשירים מסתובבים (מאוורר, מערבל, מקדחה וכולי) יש לוודא הרחקה של איברים, אביזרי לבוש ופריטי ציוד שעלולים להילכד או להסתבך במכשיר המסתובב.

3.2.6.3 כאשר מחוברים למכשיר המסתובב גופים כבדים (משקולות), יש לוודא את יציבות החיבורים, להרכיב חוט אבטחה נוסף ולבצע את הניסוי במהירות מתונה בלבד (המהירות המינימלית הדרושה להשגת האפקט הרצוי).

3.2.6.4 בהדגמת מורה שיש בה חשש להעפת גופים לעבר הקהל, יש להרחיק את הצופים למרחק מתאים שימנע סכנה או להגן על הצופים באמצעות מסך שקוף מחומר פלסטי, עמיד בפני ניפוץ, בעובי 5 מ"מ, שעומד על בסיס יציב.

3.3. בדיקת ציוד

3.3.1 להלן רשימת הציוד שיש לבדוק, בציון איש המקצוע הבודק: הציוד הנבדק התדירות איש המקצוע הבודק אוטוקלב שנתית בודק מוסמך למתקני לחץ מנדף שנתית נציג חברת ההתקנה של המנדף מערכת גז (על־פי ת"י 158) שנתית טכנאי גז מוסמך ציוד חשמל במעבדה שנתית חשמלאי מוסמך

3.3.2 על כל מנדף, בחלקו העליון בחזית, תוצמד מדבקה שתכלול אישור תקינות, תאריך הבדיקה הבאה ושם הבודק.

4. הנחיות לעבודה עם יצורים חיים (מיקרואורגניזמים, צמחים, בעלי ־ חיים )

4.1. כללי

4.1.1 בעבודה עם יצורים חיים, יש לוודא שהמורים, הלבורנטים והתלמידים מכירים את כללי הבטיחות המתאימים ועובדים על־פיהם .

4.1.2 כל הנחיות הבטיחות לגבי עבודה במעבדה הרשומות בחוזר הכללי תקפות גם לגבי עבודה עם תאים חיים, מיקרואורגניזמים וחומרים שמקורם בחומר ביולוגי כגון DNA וחלבונים. יש לשים לב להנחיות העבודה עם חומר ממקור ביולוגי המאושר בקובץ שימוש בחומר ממקור ביולוגי .

4.1.3 יצורים חיים או חומרים ממקור ביולוגי המיועדים לשימוש במעבדה אין לאחסן במקרר המיועד לאחסון מוצרי מזון.

4.1.4 כלים המשמשים לביצוע ניסוי לא ישמשו לאכילה או לאחסון מזון.

4.1.5 אין לתכנן ולבצע ניסוי אם קיים חשש כלשהו של סיכון בריאותי לתלמידים, לבורנט המעבדה להוראת המדעים או למורים .

4.1.6 אין לבצע ניסויים שמשתמשים בהם בדם אדם או בדם של בעלי ־ חיים , בהפרשות מגופם של בני אדם או בהפרשות מגופם של בעלי ־ חיים . כמו כן אין לגדל מיקרואורגניזמים ממקור זה. הבהרות בקובץ שימוש בחומר ממקור ביולוגי או במקרים חריגים באישור מפמ"ר.

4.1.7 עבודה עם תאים סרטניים מותרת לתלמידי חטיבה עליונה בלבד ותתבצע במכוני מחקר ש בהם רמת הבטיחות במעבדה היא 2 . אין לעבוד עם חומרים קרצנוגנים .

4.1.8 ניסויים ותצפיות בבעלי ־ חיים ייעשו על־פי הנחיות בחוזר הוראות הקבע סא /1(א), סעיף

9.4-1, " יישום החוק לפיקוח על ניסויים בבעלי חיים ".

4.1.9 לא יומתו בעלי ־ חיים בבתי הספר לצורך נתיחה למעט פרויקטים ייחודיים באישור מפמ"ר.

4.2. הנחיות לעבודה עם מיקרואורגניזמים (בדגש חיידקים ופטריות)

4.2.1 כללי תלמיד, מורה או לבורנט שהיה חולה במשך תקופה ממושכת או שה ם או אחד מבני ביתם סובל ים מבעיה במערכת החיסון, יש לקבל אישור מרופא לפני עבודה עם מיקרואורגניזמים. יש להגן על פצעים או על שריטות במקומות חשופים לפני תחילת העבודה. במהלך העבודה יש להיזהר במיוחד ממגע בפנים.

4.2.2 עבודה של תלמידים עם מיקרואורגניזמים מחייבת השגחה צמודה של מורה או לבורנט מנוסים בעבודה עם מיקרואורגניזמים.

4.2.3 במעבדות בתי הספר אסור לעבוד עם מיקרואורגניזמים גורמי מחלות. רוב המיקרואורגניזמים אינם גורמי מחלות באדם, אך בתנאים מסוימים גם מיקרואורגניזמים שאינם גורמי מחלות יכולים להיות פתוגניים. לכן יש לעבוד עם כל המיקרואורגניזמים במשנה זהירות ובתנאים סטריליים.

4.2.4 יש לעבוד עם חיידקים או פטריות ממקור ידוע ושזהותם ידועה, למעט הבהרות המופיעות בקובץ שימוש בחומר ממקור ביולוגי. לביצוע ניסויים יש להשתמש במיקרואורגניזמים המסופקים על־ידי מקור מוסמך (כמו המרכז לפיתוח ותמיכה במעבדות הביולוגיה בבתי הספר העובד בשיתוף עם הפיקוח על הוראת הביולוגיה).

4.2.5 כדי למנוע טעות בזיהוי תרבית, יש לסמן בצורה ברורה כלים שיש בהם תרביות מיקרואורגניזמים או חומרים ממקור ביולוגי.

4.2.6 בעבודה עם סוגים שונים של פטריות עובש יש להשתמש במסכה לשימוש חד ־ פעמי.

4.2.7 לפני תחילת העבודה יש להרחיק משולחן העבודה ציוד אישי כדי למנוע את זיהומו.

4.2.8 לפני השימוש יש לְחטא את כל הציוד (פרט לציוד שנרכש סטרילי) באוטוקלאב או באמצעות חיטוי באתנול 70% או באש). יש להקפיד שלא להכניס חומרים כימיים מסוכנים (כגון אקונומיקה) לאוטוקלאב . נוסף על כך יש לחטא את משטח העבודה באתנול 70% (לא באתנול מעל 70%).

4.2.9 אין להשתמש באתנול בקרבת אש גלויה.

4.2.10 אין חובה לעקר את מצע המזון באוטוקלאב בתנאי שמצע המזון הורתח. פרטים נוספים בקובץ הנחיות לגידול חיידקים על מצע מזון שלא עבר סטריליזציה באוטוקלאב .

4.2.11 אין להניח על שולחן העבודה כלים שבאו במגע עם תרבית החיידקים. לפני תחילת העבודה בחיידקים יש לדאוג להניח בקרבת שולחן העבודה שני מכלי איסוף המכילים אתנול 70% או שקית מיוחדת המסומנת במילים Bio-Hazard material לשימוש באוטוקלאב . מכל אחד מיועד לציוד לשימוש חוזר ומכל נוסף לחומרים וציוד המיועדים לזריקה. הטיפול במכלים בסיום העבודה יתבצע על־פי ההנחיות ב סעיף

4.3.1; טיפול בכלים המכילים תרחיף חיידקים יתבצע על־פי ההנחיות בסעיף

4.3.

4.2.12 במקרה של תקלה בעבודה, כגון שבירה של כלי או שפיכה של תרבית חיידקים על משטח העבודה, יש להודיע על כך למורה ולחטא את הידיים ואת משטח העבודה.

4.2.13 בשאלות הקשורות לכללי עבודה עם מיקרואורגניזמים אפשר להיעזר ב סרט הדרכה ובדפי העזר ש באתר מפמ"ר ביולוגיה ובצוות הביולוגיה במרכז לפיתוח ולתמיכה במעבדות בתי הספר באוניברסיטת בר אילן.

4.3. עיקור וחיטוי בסיום עבודה עם מיקרואורגניזמים

4.3.1 כללי בסיום העבודה המיקרוביולוגית חשוב לעקר ולחטא את כל התמיסות, הכלים והמשטחים שהיו במגע עם חיידקים (גם חומרים וציוד המיועדים לזריקה).

4.3.2 עיקור תמיסות וכלים שהיו במגע עם חיידקים אפשר לעקר באוטוקלאב או באקונומיקה, כמפורט להלן:

4.3.2.1 עיקור באוטוקלאב

א. את שקיות ה ־ Bio-Hazard שנאספו לאחר סיום העבודה יש להכניס לאוטוקלאב . ציוד וחומרים שלא הוכנסו לשקיות (ממכלי האתנול) – יש להעביר לשקיות Bio-Hazard לפני הכנסתם לאוטוקלאב .

ב. יש לאסוף את כל הנוזלים המכילים תרחיף חיידקים לכלי שאפשר להכניסו לאוטוקלאב . אין למלא כלי זה יותר מ ־ 2/3 מנפחו.

ג. בתום השימוש בצלחות פטרי המכילות חיידקים (לאחר מדידת תוצאות הניסוי) יש להכניסן לשקית Bio-Hazard ולעיקור באוטוקלאב .

ד. יש להפעיל את האוטוקלאב על־פי הוראות היצרן ובהתאם להנחיות לטיפול בפסולת ביולוגית (עיקור באוטוקלאב בטמפ רטורה של 130 מעלות צלזיוס במשך 30 דקות ובלחץ על־פי הוראות היצרן, ומשך הטיפול כולו, כולל הזמן עד ליצירת תנאי הטמפרטורה והלחץ המתאימים, יהיה 60 דקות).

ה. יש לתקף את משך העיקור והטמפרטורה באמצעות סרט הדבקה לחיווי י סטריליזציה ( משנה צבע ).

ו. לאחר הטיפול באוטוקלאב יש להשליך את הפסולת המוצקה לפח האשפה, לשפוך את הנוזלים לביוב ולשטוף את הכלים לשימוש חוזר.

4.3.2.2 עיקור עם חומר חיטוי - תמיסת אקונומיקה

א. יש להשתמש בתמיסת אקונומיקה ( היפוכלוריט ), מסוג המאושר על־ידי משרד הבריאות. יש למהול את האקונומיקה ביחס של 1:10.

ב. יש להקפיד על חדר מאוורר, שימוש בכפפות, במשקפי מגן ו ב חלוק כדי להגן על הגוף (ועל הבגדים) מנזקי האקונומיקה.

ג. במקרה של התזה לעיניים יש לשטוף אותן מי י ד במשטפת עיניים. על אופן השטיפה ראו סעיף

5. 5 .

1.2 – "חדירה של חומר שגורם לגירוי חמור בעין ".

ד. לעיקור הציוד והחומרים שנאספו בסיום העבודה (ממכל האתנול או משקיות Bio-Hazard ) יש לפעול על־פי ההוראות ה אלה :

1) יש להכין מכל בעל נפח גדול ובו אקונומיקה מהולה ביחס 1:10.

2) יש להכניס לתמיסת האקונומיקה את הציוד והחומרים שנאספו.

3) את צלחות הפטרי עליהן גדלו החיידקים י ש לפתוח ולהכניס לתמיסת האקונומיקה.

4) יש להמתין 20 דקות לפחות.

5) אין להשתמש בתרסיס אקונומיקה לריסוס על תרבית החיידקים מחשש לפיזור החיידקים באוויר.

ה. לעיקור נוזלים המכילים תרחיף חיידקים יש לפעול על־פי ההוראות האלה:

1) יש לאסוף את כל הנוזלים המכילים תרחיף חיידקים לבקבוק בעל שנתות.

2) יש למדוד את נפח הנוזלים המזוהמים שנאספו ולהוסיף עשירית הנפח תמיסת אקונומיקה.

3) יש להמתין 20 דקות לפחות ולשפוך את הנוזלים לביוב.

ו. לאחר הטיפול באקונומיקה יש להשליך את הפסולת המוצקה לפח האשפה, לשפוך את הנוזלים לביוב ולשטוף את הכלים לשימוש חוזר.

4.3.3 חיטוי ועיקור של משטח העבודה

4.3.3.1 יש לדאוג שלא יהיה מקור אש בקרבת מקום.

4.3.3.2 יש לצקת על משטח העבודה מעט תמיסת אתנול בריכוז 70% (לא 100%!).

4.3.3.3 יש לפזר את האתנול על כל המשטח ולהניח לו להתנדף.

4.3.4 חיטוי ידיים יש להקפיד לרחוץ ידיים במים ובסבון או לחטא אותן בתכשיר חיטוי לפני היציאה מהמעבדה.

4.4. הנחיות לעבודה עם צמחים ועם אורגניזמים המזיקים לצמחים

4.4.1 הנחיות לעבודה עם צמחים הנחיות אלו נוגעות לצמח, ל חלקיו או ל תוצרים המופקים מהצמח (להלן צמח):

4.4.1.1 עבור ניסויים במעבדות, בחממות לימודיות, בחוות חקלאיות או בסיורים לימודיים, יש לברר את זהותו של הצמח (המשפחה, הסוג ורצוי המין) ואת מידת רעילותו לפני שבוחרים בו לביצוע ניסוי, כדי להימנע מחשיפה לחומרים רעילים. לזיהוי צמחים אפשר להיעזר במדריכי צמחים או במידע ברשת, באתרים כגון צמחיית ישראל ברשת או צמח השדה . במקרה של ספק יש לפנות למפמ"ר ביולוגיה, מדעי הסביבה או מדעי החקלאות.

4.4.1.2 אין להשתמש בצמחים המוזכרים בקבוצת הצמחים האסורים לשימוש ברשימות הצמחים לעבודה עם תלמידים ובצמחים המוזכרים בחוק כאסורים לשימוש. נוסף על כך אין להשתמש ב צמחים המוגנים על־פי חוק .

4.4.1.3 אין לטעום או לצרוך בכל דרך צמחים המוזכרים בקבוצת הצמחים האסורים לשימוש ברשימות הצמחים לעבודה עם תלמידים או צמחים המוזכרים בחוק כאסורים לשימוש. הנחיה זו חלה גם על כל צמח שאינו מוכר או מזוהה ודאית כראוי או מותר לאכילה.

4.4.1.4 אם מעוניינים לבצע ניסויים בצמחים המוזכרים בקבוצת הצמחים המותרים לשימוש תחת הגבלות ברשימות הצמחים לעבודה עם תלמידים , יש לקבל אישור מפמ"ר. יש להשתמש בכפפות וחלוק בהכנת מיצוי מצמחים אלה.

4.4.1.5 השימוש בקנבוס הודי Cannabis sativa ("קנביס") או בכל צמח המופיע בפקודת הסמים אסור בהחלט!

4.4.1.6 ריסוס צמחים בחומרים בעלי השפעות ביולוגיות (למשל, הורמונים צמחיים או מעכבי פעולתם) יש לבצע בכפפות ו ב מסכה לכיסוי האף והפה. יש לבצע את הריסוס במנדף או ליד חלון פתוח כדי למנוע שאיפה של החומר ופיזורו באוויר במעבדה.

4.4.1.7 לפני שימוש בצמחים הידועים כאלרגניים כגון בוטנים, פול ועוד, יש לוודא שאין תלמידים הסובלים מאלרג י ה לצמחים אלה. יש להימנע מחשיפת תלמידים אלרגיים לצמחים אלה.

4.4.2 הנחיות לעבודה עם אורגניזמים המזיקים לצמחים (כגון פטריות רב ־ תאיות , כנימות) בכל עבודה הכוללת שימוש באורגניזמים העלולים להזיק לצמחים, יש לפנות למפמ"ר ביולוגיה או מדעי הסביבה או מדעי החקלאות.

4.4.2.1 יש להימנע מהפצת אורגניזמים מזיקים לסביבה.

4.4.2.2 עבודה עם פטריות מחייבת מסכה לשימוש חד ־ פעמי.

4.4.2.3 בתום הניסוי יש להדביר את המזיקים כגון כנימות באמצעות חומרים כימיים או באוטוקלאב (פטריות).

4.4.2.4 אין לאפשר לתלמידים לבצע פעולות הדברה.

4.4.2.5 בשימוש בחומרי הדברה יש לנקוט את כל אמצעי הזהירות הנדרשים, כפי שמופיע בהוראות הבטיחות המצורפות למוצר. יש לעבוד עם כפפות כדי להימנע ממגע עם החומר, ו עם משקפי מגן ו עם מסכה לשימוש חד ־ פעמי כדי להימנע משאיפה או מהתזה לעיניים.

4.4.2.6 פעולת ההדברה תבוצע לפי כל כללי הבטיחות, על־ידי מבוגר שיביע את הסכמתו לבצעה (מורה או לבורנט מעבדה להוראת המדעים או איש חממה).

4.5. הנחיות לעבודה עם בעלי ־ חיים כל פעילות חקר ומעבדה עם בעלי ־ חיים חובה שתהיה כפופה ל חוזר מנכ"ל בעלי חיים במוסד החינוכי ו תקנות צער בעלי חיים .

4.6. הנחיות לעבודה במים ובמים אפורים

4.6.1 בביצוע ניסויים יש להשתמש במי שתייה או במים מזוקקים. במקרה של שימוש במים מזוקקים יש להדגיש לתלמידים כי מים אלו אסורים לשתייה ולחיטוי פצעים.

4.6.2 אסור השימוש במים אפורים מכל מקור שהוא. מותר להשתמש בתמיסות בעלות הרכב המדמה מים אפורים שנוצרו במעבדה לצורך הניסוי (לדוגמה מים ואבקת כביסה או מים ואבקה להדחת כלים).

4.6.3 בכל מקרה של שימוש במים ממקורות שונים כדוגמת מי מאגר, מי ביצה, מי נחל וכולי, יש לקבל את אישור המפמ"ר למקצוע המדעי ולפעול על־פי הכללים האלה:

4.6.3.1 חל איסור על כניסת תלמידים למי המאגר, למי הביצה, למי הנחל וכדומה.

4.6.3.2 אין להשתמש במים ממקור שהוגדר כמזוהם על־ידי משרד הבריאות.

4.6.3.3 חובה להשתמש בכפפות.

4.6.3.4 חובה להשתמש במשקפי מגן גם למרכיבי משקפיים.

4.6.3.5 תלמידים המרכיבים עדשות מגע צריכים להשתמש במשקפי מגן מסוג גוגל.

4.6.3.6 כלי הניסוי או איסוף הממצאים ינוקו וימולאו לאחר הניסוי בתמיסת אקונומיקה מהולה ביחס 1:10 למשך 20 דקות, לאחר מכן יישטפו הכלים במים זורמים במשך כ ־ 5-3 דקות.

4.6.3.7 שאריות המים מהניסוי יטופלו בתמיסת אקונומיקה מהולה ביחס של 1:10 למשך 20 דקות, ורק לאחר הטיפול יישפכו אל מערכת הביוב.

4.6.3.8 יש להקפיד לרחוץ ידיים במים ובסבון או לחטא אותן בתכשיר חיטוי לפני היציאה מהמעבדה.

4.6.3.9 מותר לאסוף דגימות של אורגניזמים חסרי חוליות ממקורות מים. לאחר האיסוף אפשר לגדל ולעקוב אחר האורגניזמים (כדוגמת הדפניות ) בתוך הקפדה על היגיינה אישית וציוד מגן אישי רגיל למעבדה (כפפות, חלוק, משקפי מגן). פירוט נוסף נמצא בקובץ שימוש בחומר ממקור ביולוגי .

5. הטיפול באירוע בטיחות במעבדה

5.1. כללי אירועי בטיחות במעבדה, בחדר ההכנה או בחדר האחסון הם בעלי אופי מורכב, בשל מעורבותם האפשרית של חומרים מסוכנים, שעלולים לגרום לפגיעה חמורה בזמן קצר או להביא להחרפה של המצב בשל התפשטות החומר המסוכן או בשל תגובה בינו לבין חומרים אחרים. אירועי הבטיחות מסווגים לרמות, על־פי דרגת הסיכון והיקף הכוחות הנדרשים לטיפול ב הם :

א. אירוע קל – אירוע שהסיכון לפגיעה ממנו נמוך, ויכול להיפתר ברמת מורה המקצוע המדעי ולבורנט המעבדה להוראת המדעים.

ב. אירוע חמור – אירוע שיש בו סיכון ממשי לפגיעה בתלמידים או בצוות החינוכי , או שיש בו פוטנציאל להתפתח לכלל מצב חירום. דורש הפעלה של צוות לשעת חירום בית־ספרי ( צל''ח ) .

ג. מצב חירום – אירוע שיש בו סיכון ממשי לפגיעה רחבת היקף. דורש הפעלה של מערך החירום הבית ־ ספרי , והזעקת כוחות חירום והצלה (סעיף

5.4 להלן). סעיף זה מפרט את העקרונות המנחים לקבלת החלטות נכונות ומהירות במצב מורכב, החל מההיערכות לקראת האירוע, במהלכו ולאחריו.

5.1.1 הפחתת הסיכון הקפדה על ההנחיות לעבודה עם חומרים, ציוד וחומר ממקור ביולוגי (המפורטות בסעיפים 2–4 בחוזר זה) מפחיתה את הסיכוי לתקלה, ובמקרה של תקלה – מפחיתה את הנזק שעלול להיגרם בעט י יה . הפחתת הסיכון מושגת גם על־ידי הקפדה על מילוי ההנחיות לגבי התשתית הפיזית של המעבדה (המפורטת בסעיף 6 בחוזר זה).

5.1.2 היערכות גם אם מקפידים על כל הפעולות להפחתת הסיכון , תקלות עדיין קורות. היערכות מראש לטיפול באירועי בטיחות במעבדה תעזור להקטין את הנזק שעלול להיגרם ככל האפשר, ואף למנעו . הפעולות המקדימות שיש לבצע הן :

5.1.2.1 ליצור תוכנית יעילה להזרמת מידע בעת אירוע בטיחות במעבדה ולוודא שכל הגורמים הרלוונטיים מודעים אליה. התוכנית צריכה לאפשר את הרחבת מעגל המעורבים בטיפול באירוע מבלי לפגום ביכולתם של המעורבים הראשונים (מורה המקצוע המדעי ולבורנט המעבדה להוראת המדעים) לתת מענה מיידי לאירוע, למשל על־ידי הפעלת מזכירות מוסד החינוך, רכז הביטחון של המוסד והצוות ים לשעת חירום (ראו סעיף

4.7 "הנחיות מקצועיות לארגון מערך ההתגוננות האזרחית במוסדות החינוך" ב הוראת קבע מס' 0155 " נוהלי שעת חירום במערכת החינוך ") .

5.1.2.2 לתלות במקום מרכזי וגלוי לעין שלט ובו מספרי הטלפון לשעת חירום:

א. מוקד היפגעויות ו עזרה ראשונה לתלמידים: 2326* (07:30–16:00)

ב. מוקד ההרעלות , בית חולים רמב"ם: 04-7771900 (24 שעות)

ג. המשטרה: 100

ד. מגן דוד אדום (מד"א): 101

ה. כבאות והצלה: 102

ו. חברת החשמל: 103

ז. המוקד העירוני: 106

ח. מספרי הטלפון של בעלי תפקידים בבי ת הספר , על־פי תוכנית הזרמת המידע ושלט המורה על תוכנית הפינוי והמילוט בשעת חירום.

5.1.2.3 לדאוג שכלל בעלי התפקידים יעברו את ההדרכות ואת התרגולים הנדרשים, כמפורט להלן (סעיף

5. 7 להלן ).

5.1.2.4 להטמיע את נוהלי החירום בקרב המורים והתלמידים.

5.1.2.5 לוודא קיום התשתית הפיזית לטיפול באירועי בטיחות ותקינותה (סעיף

5. 8 להלן).

5.1.3 תגובה המענה לאירוע בטיחות דורש ביצוע מספר רב של פעולות בו זמנית (סעיף

5. 3 להלן), ויש חשיבות גדולה למהירות הפעולה. לפיכך חשוב לתעדף פעולות מיידיות , ולהגדיל את מספר האנשים שיכולים לתת מענה בו זמנית. התגובה לאירוע צריכה להביא בחשבון את השיקולים האלה:

5.1.3.1 מענה מי י די ובטוח לנפגעים – ביצוע פעולות טיפול מיידיות (סעיף

5. 5 להלן), קריאה לעזרה במקרה הצורך (מבלי לעכב את ביצוע הטיפול המי י די ), דחיית הטיפול המ י ידי רק במקרה שנשקפת סכנה נוספת למטפל או למטופל.

5.1.3.2 פינוי נפגעים – יש לפעול על־פי הוראות חוזר מנכ"ל שירותי עזרה ראשונה ופינוי תלמידים ( במקרה שיש נפגע יש לפנות למוקד היפגעויות 2326*, אם נשקפת סכנת חיים יש להתקשר 101). ב מקרה שהנפגע הוא איש צוות והפגיעה אינה מסכנת חיים, יש להתייעץ עם מוקד קופת החולים שבה הנפגע מבוטח ולפעול בהתאם להנחיות המפורטות בפורטל עובדי הוראה סעיף כיסויים ביטוחיים לעובדי הוראה .

5.1.3.3 מניעת נזק נוסף – יכולה להיעשות על־ידי הרחקת הנוכחים מגורם הסיכון או הגבלת התפשטות הגורם המסַכן. ת י עדוף הפעולות ייעשה על־פי מידת הסכנה הנשקפת, קצב התפשטות הגורם המסכן והיכולת למנוע את התפשטותו מבלי להסתכן.

5.1.3.4 הפעלת מעגלי תגובה נוספים – המגיבים הראשונים למצב החירום יהיו מורה המקצוע המדעי ולבורנט המעבדה להוראת המדעים, אשר יזעיקו, על־פי הצורך, גורמים מתוך בית ־ הספר (על־פי תוכנית הזרמת המידע) וגורמי חוץ (כיבוי והצלה, מד"א).

א. בכל מקרה יש ליידע את מנהל מוסד החינוך על האירוע, גם אם האירוע הסתיים מבלי שהיה צורך להזעיק גורמים נוספים .

ב. בכל אירוע בטיחות בעל השפעות שחורגות מתחומי המעבדה ( מצב חירום) על מנהל מוסד החינוך להזעיק את המשטרה. האחריות על ניהול האירוע תהיה של הגורם הבכיר ביותר שהגיע לשטח.

ג. בהגעת גורם אחראי חדש לשטח, על המורה או המנהל אשר נכח באירוע להעביר לו תמונת מצב הכוללת את תיאור האירוע, את הסיכונים במקום ואת הפעולות שננקטו.

5.1.4 דיווח

5.1.4.1 דיווח ראשוני־מ י ידי בטלפון – מי י ד עם היוודע דבר האירוע יעביר מנהל מוסד החינוך ד י ו ו ח טלפוני לקצין ביטחון מוסדות החינוך ברשות המקומית ולמפקח הכולל על בית־הספר .

5.1.4.2 דיווח על תאונות תלמידים – על מנהל מוסד החינוך חלה החובה לדווח על כל תאונה שאירעה לתלמיד במהלך פעילות רשמית של מוסד החינוך ואשר בעקבותיה נדרש טיפול רפואי. הדיווח יבוצע בתוך שבעה ימים מיום התאונה, על־פי ההנחיות ב הוראת קבע מס' 0279 " דיווח על תאונות תלמידים ".

5.1.4.3 דו " ח אירוע חריג – יש לפעול על־פי נוהל דיווח אירוע חריג במוסד החינוכי.

5.1.4.4 הפקת לקחים מיידית – עם תום האירוע יערוך מנהל מוסד החינוך סיכום ראשוני והפקת לקחים מיידית לאירוע עם כלל הגורמים המעורבים על מנת למנוע הישנות אירועים דומים ולפרסם את הדו''ח למפקח בית־הספר ולקצין הביטחון של המוסד החינוכי הרשותי ולשמור את דו ''ח האירוע בתיק אירועים חריגים בבית - הספר.

5.2. הערכת מצב ראשונית המגיבים הראשונים למצב החירום יהיו מורה המקצוע המדעי ולבורנט המעבדה להוראת המדעים . כדי שידעו באילו פעולות עליהם לנקוט, עליהם לבצע הערכת מצב ראשונית על־פי הקריטריונים ה באים :

א. נפגעים – האם מישהו נפגע?

ב. סיכון פוטנציאלי – האם המצב יציב (סיכוי נמוך לנזק נוסף) או צפוי להידרדר (סיכון ברור לנזק נוסף)?

ג. יכולת פעולה – האם האמצעים לטיפול במצב זמינים ויש הידע להפעילם? על־פי הערכת המצב יוחלט אם מדובר באירוע קל (טיפול מורה ולבורנט) , באירוע חמור (הפעלת מערך חירום בית־ספרי – צל"ח ) או במצב חירום (הפעלת גורמי חוץ) , ויינקטו פעולות מתאימות מתוך האפשרויות המפורטות בסעיף

5.3 להלן. במצב חירום, יש לפעול בנוסף על־פי סדר הפעולות המפורט בסעיף

5.4 להלן. הטבלה הבאה מדגימה סיווג של אירועי בטיחות על־פי הקריטריונים הנ"ל: אירוע קל אירוע חמור מצב חירום התלקחות אש במעבדה או ב חדר הכנה חריכה של ציוד התלקחות לא מבוקרת של עד 10 מ"ל נוזל דליק, התלקחות של בגד או שיער התלקחות של מעל 10 מ"ל נוזל דליק, בערה של ריהוט במחסן החומרים התלקחות, זיהוי עשן או התחממות של חומר שפך כימי או דליפה ( על־פי סימוני הסיכון של החומר) עד 50 מ"ל מעל 50 מ"ל ועד 1 ליטר מעל 1 ליטר עד 50 מ"ל מעל 50 מ"ל ועד 1 ליטר מעל 1 ליטר עד 1⁄2 ליטר מעל 1⁄2 ליטר עד 1⁄2 ליטר מעל 1⁄2 ליטר גז בישול דליפה מגזייה דליפה ממערכת גז מרכזית מגע של חומר ( על־פי סימוני הסיכון של החומר) בעיניים חומר שאינו דורש שימוש במשקפי מגן יותר מנפגע אחד או פגיעה מסכנת חיים בעור חומר שאינו דורש שימוש בכפפות בשאיפה חומר שאינו דורש שימוש במנדף בפה חומר שאינו רעיל או קורוזיבי

5.3. פעולות אפשריות באירוע בטיחות

5.3.1 טיפול בנפגעים

5.3.1.1 אם אין סיכון נוסף למטפל ולנפגע, יש לבצע בו במקום את פעולות הטיפול המיידיות הנדרשות, כמפורט בסעיף

5. 5 להלן.

5.3.1.2 אם יש חשש לפגיעה נוספת בנפגע או במטפל, יש לחלץ תחילה את הנפגע ממקום האירוע ולבצע את פעולות הטיפול ה מיידיות בהקדם האפשרי במקום בטוח.

5.3.2 כיבוי אש בשרפה של חומרים מסוכנים נפלטים לאוויר אדי החומרים הבוערים ותוצרי תגובות כימיות שלהם. בדרך כלל תוצרים אלו מסוכנים מאוד מבחינה בריאותית. לכן שרפות גדולות ושרפה במחסן החומרים יטופלו על־ידי גורמים מקצועיים בלבד, ומורה המקצוע המדעי ולבורנט המעבדה להוראת המדעים ייתנו רק מענה ראשוני, כמפורט להלן:

5.3.2.1 יש להרחיק את התלמידים ממקום האירוע.

5.3.2.2 אם המורה או הלבורנט נמצאים לבדם במקום האירוע, יש להזעיק אדם נוסף למקום לפני שמתחילים בפעולות הכיבוי, כדי שיהיה מי שיוכל לחלץ את מבצע פעולות הכיבוי או להזעיק עזרה נוספת במקרה הצורך.

5.3.2.3 אם מדובר בהתלקחות מקומית, יש לכבותה בהקדם על־ידי חניקת הלהבות באמצעות שמיכה חסינת אש, כיסוי האש בחול או ב סודה לשתייה (נתרן מימן פחמתי) או הפעלת מטפה, לפני שתתפתח ותתפשט.

5.3.2.4 יש להימנע משימוש במים לכ י בוי דלקות במעבדה בגלל ריבוי נקודות החשמל ורגישותם של רבים מהחומרים ו מ הציוד שבמעבדה למים. במקרים רבים, השימוש במים עלול להיות מסוכן אף יותר מהדלקה עצמה!

5.3.2.5 אם האש אחזה בארון החומרים הדליקים, התפשטה במחסן החומרים או שהגיעה לממדים ש אינם מאפשרים להתקרב אליה ללא סיכון, יש להתרחק מהמקום, להזעיק עזרה, לפנות את התלמידים, לבודד ולתחום את האזור, כמפורט להלן. זכרו כי ארון החומרים הדליקים מספק הגנה לחומרים הדליקים שבתוכו למשך כעשר דקות בלבד!

5.3.2.6 יש לעדכן את כוחות ההצלה לגבי סוגי החומרים המסוכנים שנמצאים באזור השרפה והכמויות שלהם כדי שיוכלו לתת מענה מותאם לסיכונים.

5.3.3 הזעקת עזרה

5.3.3.1 אם ישנם בבית הספר אמצעים וידע כדי לטפל במצב, יש להזעיק גורמים נוספים מתוך בי ת הספר (על־פי תוכנית הזרמת המידע) כדי שיעזרו בשליטה על האירוע (פינוי התלמידים, בידוד המקום וכדומה).

5.3.3.2 אם יש חשש שהמצב אינו ניתן לשליטה על־ידי צוות בי ת הספר , יש להזעיק גם את כוחות ההצלה הרלוונטיים (כבאות והצלה, מד"א, משטרה).

5.3.4 פינוי התלמידים

5.3.4.1 במקרה של אירוע חמור , יש לפנות את התלמידים משטח המעבדה עד לקבלת החלטה אחרת ממנהל המוסד החינוכי .

5.3.4.2 אם ישנו סיכון להתפשטות האירוע אל מחוץ לגבולות המעבדה (פיזור כמות גדולה של חומר נדיף, שרפה גדולה וכדומה), יבוצע פינוי נרחב יותר של התלמידים, על־פי סעיף

4.8 בנוהל 4: התגוננות אזרחית במוסדות החינוך, נוהלי שעת חירום במערכת החינוך .

5.3.5 בידוד ותיחום אם אין הדבר כרוך בסיכון או בעיכוב של ביצוע פעולות דחופות יותר, יש לבצע את הפעולות האלה:

5.3.5.1 לסגור דלתות כדי לבודד את האירוע מלהתפשט לחללים אחרים. בעת שרפה יש לתת דגש מיוחד לבידוד מחסן החומרים, סגירת ארון החומרים הדליקים שבתוכו וניתוק של מערכת הגז המרכזית, אם קיימת.

5.3.5.2 לפתוח חלונות כדי לאוורר את מקום האירוע.

5.3.5.3 לכבות מקורות אש גלויים.

5.3.5.4 להשתמש בחול כדי לתחם ולמנוע התפשטות של שפך כימי בכמות גדולה שאין אפשרות לטפל בו באופן מקומי, עד להגעת כוחות ההצלה.

5.3.5.5 לנתק את אספקת החשמל.

5.3.5.6 למנוע מאנשים שאינם מעורבים להתקרב לאזור.

5.3.6 טיפול בשפך כימי

5.3.6.1 אם מדובר בשפך מצומצם (עד 1⁄2 ליטר של חומר קורוזיבי , עד 1 ליטר של נוזל דליק), יש לטפל בשפך על־פי ההנחיות בסעיף

5. 6 .

5.3.6.2 במקרה של שפך בכמות גדולה או שפך של חומר שאין אפשרות לנטרל או לספוג (כמו למשל שפך של כספית), יש לפנות את המעבדה, לבודד ולתחום את אזור השפך, להזעיק את שירותי כבאות והצלה ולעדכן אותם לגבי סוגי החומרים המסוכנים שנמצאים באזור והכמויות שלהם, כדי שיוכלו לתת מענה מותאם לסיכונים.

5.4. סדר פעולות במצב חירום הסיכון לפגיעה נרחבת במצב חירום מחייב הפעלה מיידית של כל מערך החירום, גם אם יתברר בהמשך שלא היה בו צורך: עדיף לבטל קריאה לא נחוצה מאשר לגלות באיחור שאין בידינו את האמצעים לטפל במצב!

5.4.1 פעולות מנהל המוסד החינוכי

5.4.1.1 לדווח לגורמי החירום על האירוע – משטרה, כיבוי והצלה ומד"א.

5.4.1.2 להעביר את המידע לכלל הגורמים הרלוונטיים בתוך המוסד החינוכי, על־פי תוכנית הזרמת המידע.

5.4.1.3 לדווח לקצין הביטחון של מוסדות החינוך ברשות המקומית ולמפקח הכולל הממונה.

5.4.1.4 לטפל בפינוי כלל התלמידים.

5.4.1.5 לנהל את פעולות החירום במעבדה עד להגעת כוחות החירום וההצלה.

5.4.1.6 להעביר לידי כוחות החירום וההצלה תמונת מצב הכוללת את תיאור האירוע, את הסיכונים במקום ואת הפעולות שננקטו.

5.4.2 פעולות רכז המקצוע המדעי או רכז הביטחון

5.4.2.1 להתייצב במקום האירוע ולנהל את פעולות החירום עד להגעת מנהל המוסד או כוחות החירום וההצלה.

5.4.2.2 לטפל בפינוי התלמידים ממקום האירוע.

5.4.2.3 להעביר לידי המנהל תמונת מצב הכוללת את תיאור האירוע, את הסיכונים במקום ואת הפעולות שננקטו.

5.4.3 פעולות מורה המקצוע המדעי

5.4.3.1 לדווח למנהל המוסד על האירוע.

5.4.3.2 לנהל את פעולות החירום במעבדה עד להגעת רכז המקצוע, רכז הביטחון או מנהל המוסד החינוכי.

5.4.3.3 לתת מענה ראשוני לטיפול באירוע הבטיחות ולפינוי הנפגעים ושאר התלמידים ממקום האירוע .

5.4.3.4 לסייע למנהל האירוע לטפל בפינוי התלמידים ממקום האירוע.

5.4.3.5 להעביר לידי מנהל האירוע תמונת מצב הכוללת את תיאור האירוע, את הסיכונים במקום ואת הפעולות שננקטו.

5.4.4 פעולות לבורנט המעבדה להוראת המדעים

5.4.4.1 לסייע בטיפול הראשוני באירוע הבטיחות ובפינוי הנפגעים.

5.4.4.2 לבצע פעולות בידוד ותיחום (סעיף

5.3.5 לעיל).

5.4.4.3 לסייע בטיפול בחומרים, ובכלל זה נטרולם וסילוקם (סעיף

5.3.6 לעיל).

5.4.4.4 להעביר לידי מנהל האירוע תמונת מצב הכוללת את תיאור האירוע, את הסיכונים במקום ואת הפעולות שננקטו.

5.5. פעולות טיפול מיידיות ברשימת החומרים לשימוש תחת הגבלות מופיעים לכל חומר סמלי אזהרה המזהים את הסיכונים הכרוכים בשימוש בחומר (סמלים בצבע ים אדום-שחור), וכן אמצעי המיגון האישי הנדרשים (סמלים בצבע ים כחול-לבן). נוסף על כך מופיעות לכל חומר ברשימות החומרים הצהרות סיכון. הקביעה הראשונית של הטיפול בפגיעות מחומרים תתבסס על סמלי האזהרה שמופיעים גם על האריזה המקורית של החומר. בתוך כדי הטיפול הראשוני יש לקרוא את הצהרות הסיכון וכן הערות לגבי טיפול רפואי (אם קיימות), ולהמשיך את הטיפול בהתאם. יש להדפיס את ההנחיות שבסעיף זה, ולהחזיקן במקום נגיש בחדר ההכנה.

5.5.1 חדירת חומר לעין אופן הטיפול במקרה של כניסת חומר לעין ייקב ע על־פי מידת הנזק שהחומר עלול לגרום .

5.5.1.1 חדירה של חומר שגורם לנזק לעין – חומרים אלו עלולים לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה. הם מחייבים שימוש במשקפי מגן, ומסומנים כחומר קורוזיבי . נזק לעין מתחיל להתרחש בתוך שניות ספורות. יש לפעול על־פי ההנחיות האלה:

א. שטיפה מיידית במים זורמים ו בעיניים פקוחות במשטפת עיניים למשך 15 דקות. יש להחזיק את העפעפיים פתוחים באמצעות האצבעות ולהניע את העיניים מצד לצד ומלמעלה למטה כדי לשטוף את כל שטח העין. מטרת השטיפה הארוכה היא לא רק לסלק את שאריות החומר שעל גלגל העין, אלא גם להוציא בדיפוזיה את החומר שכבר חדר לתוכו.

ב. בד בבד יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

ג. אם הנפגע מרכיב עדשות מגע, יש להתחיל את השטיפה ללא הסרת העדשות, שכן הסרתן עלולה לבזבז זמן יקר. אפשר להסיר את העדשות לאחר כמה דקות של שטיפה, ולהמשיך את השטיפה לאחר הסרתן.

ד. לחומרים בסיסיים ( הידרוקסידים או אמוניה) יש יכולת חדירה גבוהה לתוך העין. במקרה של כניסת חומר בסיסי לעין יש להמשיך לשטוף את העין הפגועה עד לקבלת טיפול בבית החולים. לאחר 15 דקות במשטפת העיניים אפשר לעבור להזלפת מים אל בתוך העין באמצעות בקבוק שפריצר (שנמצא בעמדת נטרול ואיסוף שפך), ולהמשיך את ההזלפה גם במהלך הפינוי.

ה. פגיעה בעין יכולה להתרחש גם ללא תסמינים ראשוניים (כאב או אדמומיות). בתום השטיפה יש להיבדק אצל רופא עיניים גם אם לא קיימים תסמינים.

5.5.1.2 חדירה של חומר שגורם לגירוי חמור בעין – חומרים אלו עלולים לגרום לפגיעה בעין, אולם הפגיעה הפיכה והעין מחלימה בסופו של דבר. הם מחייבים שימוש במשקפי מגן, אך אינם נושאים סימון של חומר קורוזיבי . יש לפעול על־פי ההנחיות האלה:

א. שטיפה במים זורמים ובעיניים פקוחות במשטפת עיניים או באמצעות בקבוק שטיפה (" שפריצר ") למשך 5 דקות. יש להחזיק את העפעפיים פתוחים באמצעות האצבעות ולהניע את העיניים מצד לצד ומלמעלה למטה כדי לשטוף את כל שטח העין.

ב. אם הנפגע מרכיב עדשות מגע, כדאי להסיר את העדשות לפני השטיפה, ככל שמתאפשר .

ג. אם כמה דקות לאחר השטיפה עדיין מרגישים צריבה או ניכרת אדמומיות בעין, יש להמשיך את השטיפה ולהתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

5.5.1.3 חדירה של חומר שלא נדרש עבורו שימוש במשקפי מגן – חומרים אלו עלולים לגרום לגירוי קל בלבד. יש לפעול לפי ההנחיות ה אלה :

א. שטיפת העיניים במשך דקה אחת במשטפת עיניים או באמצעות בקבוק שטיפה (" שפריצר ") .

ב. אם כמה דקות לאחר השטיפה עדיין מרגישים צריבה או ניכרת אדמומיות בעין, יש להמשיך את השטיפה ולהתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

5.5.2 שאיפה אופן הטיפול במקרה של שאיפה י יקב ע על־פי הימצאות הסמל המורה על הדרישה לשימוש במנדף.

5.5.2.1 שאיפה של חומר שנדרש עבורו שימוש במנדף – חומרים אלו עלולים לגרום לגירוי חמור בדרכי הנשימה, עד לכדי חסימתם. יש לפעול על־פי ההנחיות ה אלה :

א. אם ישנה סכנה של שאיפת האדים גם על־ידי המטפל, והנפגע אינו מסוגל להתרחק ממקור האדים בכוחות עצמו, יש לחבוש מסכת גז (שנמצאת בעמדת נטרול ואיסוף שפך) לפני שניגשים לנפגע.

ב. יש להוציא את הנפגע לאוויר הצח, להושיבו, להתיר בגדים המקשים על הנשימה. אין להשכיב את הנפגע מחשש לחנק מהפרשות בחלל הפה.

ג. בד בבד יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

ד. אם מופיעים תסמינים של הרעלה (בחילה, הקאה, כאב בטן, חולשה, סחרחורת, צמרמורת, כאב ראש, טשטוש ראייה, קשיי נשימה, עוויתות, ערפול הכרה) יש לפנות ישירות למד"א (101) .

5.5.2.2 שאיפה של חומר שלא נדרש עבורו שימוש במנדף :

א. יש להוציא את הנפגע לאוויר הצח, להושיבו, להתיר בגדים המקשים על הנשימה. אין להשכיב את הנפגע מחשש לחנק מהפרשות בחלל הפה.

ב. אם מופיעים תסמינים ש אינם עוברים בתוך כמה דקות (שיעול, דמעות, תחושת צריבה בחלל הפה והאף), יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

5.5.3 מגע של חומר בעור אופן הטיפול במקרה של מגע חומר בעור י יקב ע על־פי הימצאות הסמל המורה על הדרישה לשימוש בכפפות.

5.5.3.1 מגע של חומר שנדרש עבורו שימוש בכפפות – חומרים אלו עלולים לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות בתוך שניות עד דקות בודדות. ככל שזמן המגע ארוך יותר, הנזק יהיה עמוק יותר ובלתי הפיך. יש לפעול על־פי ההנחיות ה אלה :

א. שטיפה מיידית במים זורמים למשך 15 דקות. מטרת השטיפה הארוכה היא לא רק לסלק את שאריות החומר שעל העור, אלא גם להוציא בדיפוזיה את החומר שכבר חדר לתוכו.

ב. אם המגע היה בכפות הידיים, אפשר להשתמש בברז הכיור. אם המגע היה באברי גוף אחרים, יש להשתמש במקלחת החירום.

ג. יש להסיר בגדים נגועים ותכשיטים בתוך כדי השטיפה. אדם נוסף יכול להשתמש בחלוק מעבדה פרוש כדי לספק פרטיות לנפגע.

ד. בד בבד יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

ה. אם בתום השטיפה נראים סימנים של פגיעה ברקמות (אדמומיות, נפיחות, הפרשה, שלפוחיות, שינוי בגוון העור) יש לפנות את הנפגע לקבלת טיפול רפואי.

5.5.3.2 מגע של חומר שלא נדרש עבורו שימוש בכפפות – יש להיעזר בהצהרות הסיכון שמופיעות ברשימות החומרים כדי להבחין בין חומרים שאינם גורמים נזק לעור לבין חומרים שעלולים לגרום גירוי או נזק לרקמות במגע ממושך (מעל שלוש דקות). יש לפעול על־פי ההנחיות ה אלה :

א. אם המגע היה בכפות הידיים, יש לשטוף את הידיים היטב בכיור במים ובסבון למשך דקה אחת.

ב. אם המגע היה באברי גוף אחרים או שהחומר נספג בבגדים, יש לבדוק אם בהצהרות הסיכון ברשימת החומרים מצוין כי החומר גורם לכוויות חמורות או לגירוי או לתגובה אלרגית בעור. אם כן, יש להסיר את הבגדים הנגועים ולשטוף היטב את האזור הנגוע במים ובסבון למשך דקה אחת.

ג. אם בתום השטיפה נראים סימנים של פגיעה ברקמות (אדמומיות או נפיחות), יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

5.5.4 כניסת חומר לפה (עם או בלי בליעה) קביעת אופן הטיפול במקרה של כניסת חומר לפה יתבצע על־פי הימצאות סמל אזהרה של חומר רעיל או קורוזיבי .

5.5.4.1 כניסה של חומר רעיל או קורוזיבי :

א. לשטוף במים את חלל הפה ולירוק את המים. אין לשתות נוזל כלשהו או לעודד הקאה, אלא אם נתקבלה הנחיה כזו מגורם מקצועי.

ב. בד בבד יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

ג. מחוץ לשעות פעולת המוקד יש להתקשר ולקבל הנחיות לטיפול ממוקד ההרעלות .

ד. אם מופיעים תסמינים (בחילה, הקאה, כאב בטן, חולשה, סחרחורת, צמרמורת, כאב ראש, טשטוש ראייה, קשיי נשימה, עוויתות, ערפול הכרה) יש לפנות ישירות למד"א (101) .

5.5.4.2 כניסה של חומר שאינו רעיל :

א. לשטוף במים את חלל הפה ולירוק את המים. אין לשתות נוזל כלשהו או לעודד הקאה, אלא אם כן נתקבלה הנחיה כזו מגורם מקצועי.

ב. אם בהצהרות הסיכון ברשימת החומרים מצוין כי החומר מזיק בבליעה, יש להתקשר ולקבל הנחיות לטיפול ממוקד ההרעלות .

ג. אם מופיעים תסמינים כלשהם, יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

5.5.5 התלקחות בגדים או שיער

5.5.5.1 למנוע ריצה שעלולה ללבות את האש. יש לעצור את הנפגע, להשכיבו על הקרקע ולגלגל אותו כדי ל החני ק את הלהבות או לכסותו בשמיכה חסינת אש.

5.5.5.2 אם נמצאים ליד מקלחת חירום, יש לכבות את האש שאחזה באדם באמצעות מים.

5.5.5.3 לטפל בכוויות.

5.5.6 כוויית חום

5.5.6.1 יש לשטוף בעדינות את אזור הכווי י ה עם מים קרים מהברז במשך עשר דקות לקירור הרקמה שנפגעה.

5.5.6.2 בד בבד יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע. אם הכוו י יה נרחבת, יש להתקשר ישירות למד"א.

5.5.7 חתכים

5.5.7.1 יש לעצור את הדימום על־ידי הפעלת לחץ על מקום החתך. אין להוציא עצמים שנותרו תקועים בתוך החתך – יש להפעיל לחץ מסביבם.

5.5.7.2 בד בבד יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע.

5.5.8 התחשמלות

5.5.8.1 יש לנתק את אספקת החשמל למעבדה באמצעות מפסק החירום.

5.5.8.2 אם אי־ אפשר לנתק את אספקת החשמל, יש להזיז את הנפגע ממקור החשמל על־ידי שימוש בעצם שאינו מוליך, כגון כיסא מעץ או מפלסטיק. אין לאחוז ישירות בנפגע, מחשש להעברת הזרם החשמלי למחלץ דרך גופו של הנפגע.

5.5.8.3 יש להתקשר למוקד העזרה הראשונה לתלמידים לקבלת ייעוץ ראשוני והזנקת מטפל למקום האירוע. אם הנפגע אינו נושם, יש להתקשר ישירות למד"א.

5.6. סדר הפעולות לטיפול בשפך כימי

5.6.1 אירוע קל כמות קטנה (עד 50 מ"ל) של חומר דליק או תמיסה של חומר קורוזיבי בריכוז שאינו דורש שימוש בכפפות או במנדף תטופל באופן הבא :

5.6.1.1 לבישת מיגון אישי: משקפי מגן, חלוק וכפפות חד פעמיות.

5.6.1.2 ניגוב השפך באמצעות נייר סופג או מטלית.

5.6.1. 3 הכנסת הנייר הספוג לתוך שקית פלסטית, קשירת השקית וזריקתה לפח.

5.6.1.4 ניקוי המשטח במטלית רטובה במים וסבון.

5.6.2 אירוע חמור

5.6.2.1 לפני תחילת הטיפול בשפך יש להרחיק את התלמידים מהמקום.

5.6.2.2 הטיפול ייעשה על־ידי שני אנשים – האחד יטפל בשפך, וה אחר יעמוד במרחק בטוח כדי לסייע או להזעיק עזרה במקרה של פגיעה במפנה השפך.

5.6.2.3 אם תכונות החומר שנשפך אינן מוכרות, יש לקרוא קודם את תיאור החומר והסיכונים הכרוכים בשימוש בו ברשימת החומרים, ולהיערך בהתאם.

5.6.2.4 אם מדובר בחומר דליק, יש להרחיק מי י ד כל מקור אש, הצתה או ניצוצות ולנתק את החשמל (בתנאי שהמפסק חיצוני והניתוק ייעשה מחוץ למעבדה), ולהביא מטפה כיבוי שיהיה זמין במקרה הצורך.

5.6.2.5 נטרול ואיסוף השפך יבוצע על־פי השלבים ה אלה :

א. לבישת מיגון אישי מתאים: משקפי מגן, חלוק, כפפות רב ־ פעמיות , נעליים סגורות ובמידת הצורך – מסכת גז (עבור נוזלים הדורשים עבודה במנדף או נוזלים דליקים) .

ב. סימון שקית שאליה יפונה השפך בסוג החומר, הסיכון והכמות המוערכת.

ג. במקרה של שפך נוזלי:

1) בחירת אמצעי הספיגה או הכנתם בהתאם לסוג השפך – חומצי, בסיסי או ניטרלי.

2) ספיגת החומר – פיזור חומר סופג תחילה בשוליים החיצוניים ורק אז במרכז השפך, למניעת התפשטותו.

3) וידוא נטרול באמצעות נייר pH – ערך בין 3 ל־11 מראה על נטרול מספיק לאיסוף.

ד. איסוף שברי זכוכית גדולים, שטיפתם במים בכיור והכנסתם לתוך קופסת קרטון. יש להעביר את הקרטון לפח אשפה רגיל . אם החומר רגיש למים, יש להכניס את שברי הזכוכית למכל פלסטיק עם מכסה.

ה. איסוף החומר באמצעות מברשת ויעה אל תוך שקית שהוכנה מראש.

ו. אטימת השקית וזריקתה לאשפה (במקרה של חומצה או בסיס שנספגו ונוטרלו), סילוק החומר שבשקית כפסולת על־פי ההנחיות שברשימת החומרים או אכסון השקית בתוך מכל פלסטיק עם מכסה עד לפינויה (חומר מסוכן שאינו ניתן לנטרול), על־פי ההנחיות שבסעיף

2.2.7 בחוזר זה ("סילוק פסולת").

5.6.2.6 בתום תהליך האיסוף יש לנקות את המשטחים במטלית רטובה במים וסבון ולאוורר את המקום.

5.7. ה דרכת בעלי התפקידים

5.7.1 הדרכות אגף הביטחון הבטיחות והחירום, בתיאום ובשיתוף עם אגף א' למדעים, יסייע בקיום הדרכות לבעלי התפקידים. בהדרכות יושם דגש על הסיכונים במעבדה ועל דרכים להפחתתם, על ההיערכות לקראת אירועי בטיחות ועל ההתנהלות בתגובה לאירועים כאלו. מנהל מוסד החינוך יוודא כי בעלי התפקידים המפורטים להלן בקיאים ומכירים את ההנחיות וסדר הפעולות בחוזר זה :

א. רכז המקצוע המדעי.

ב. מורה המקצוע המדעי.

ג. בעניין הלבורנט – הרשות המקומית או הבעלות תחייב את הלבורנט לפעול על־פי חוזר מנכ"ל זה ולהשתתף בתרגילים כפי שיקבע מנהל בית־הספר .

5.7.2 תרגול מנהל מוסד החינוך י תרגל עם צוות בית-הספר אירועי בטיחות במעבדה עד לא יאוחר מסוף אוקטובר בכל שנת לימודים. בתרגיל ישתתפו: המורים למדעים, לבורנט המעבדה להוראת המדעים, רכז הביטחון הבית - ספרי והצוות לשעת חירום ( צל"ח ). התרגול יתבצע על־פי סימולציות שיפורסמו מעת לעת על־ידי אגף א' למדעים ואגף הביטחון הבטיחות והחירום.

5.8. ציוד החירום במעבדה

5.8.1 רשימת ציוד

א. מקלחת חירום ומשטפת עיניים.

ב. מטפי אבקה לכיבוי אש – לפחות שני מטפים במשקל שישה ק"ג או ארבעה במשקל שלושה ק"ג, יוצבו בסמוך לדלת בכל חדר מעבדה ובחדר ההכנה

ג. שמיכה חסינת אש

ד. ערכת עזרה ראשונה (הכוללת אמצעים לחבישה, לחיטוי ולטיפול בכוויות)

ה. עמדה לנטרול ולאיסוף שפך (סעיף

2.2.8 בחוזר זה)

5.8.2 בדיקת הציוד

5.8.2.1 יש לבדוק באופן חזות י את תקינות ציוד הבטיחות במעבדה בתחילת שנת הלימודים, ובכלל זה בדיקת תקפות הפילטר של מסכת הגז ו תקפות הפריטים בערכת העזרה הראשונה.

5.8.2.2 יש לבדוק פעם בחודש את תקינות מקלחת החירום ומשטפת העיניים, בדגש על עוצמת הזרם וקצב הניקוז.

5.8.2.3 לאחר השימוש באמצעי החירום יש לבחון אם אפשר להמשיך את השימוש בהם או שיש להחליפם.

6. מפרטים טכניים לתכנון המבני המוקדם של המעבדה ולעבודות הבינוי בה

6.1. כללי ההנחיות בסעיף זה נוס פות על כל הוראות המשרד המחייבות בנוגע לתנאים הפיזיים של מבני חינוך, וכן על התקנים הרלוונטיים בחוק תכנון ובנייה ותקנותיו . הנחיות אלה חלות על מעבדות למקצועות המדעים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות, ואינן מתייחסות לחדרי מדעים ולחדרי מדע וטכנולוגיה בבתי ־ ספר יסודיים . בבתי ־ ספר יסודיים עד כיתה ח' יחולו על מעבדות הנחיות זהות להנחיות לגבי מעבדות בחטיבת ביניים.

6.2. גאומטרייה

6.2.1 חדרי המעבדה

6.2.1.1 מומלץ כי גודל חדר מעבדה יתוכנן כדלקמן:

א. ל ־ 24 תלמידים בכיתה בחטיבה העליונה

ב. ל ־ 28 תלמידים בכיתה בחטיבת הביניים

ג. לגודל כיתת אם ביסודי

6.2.1.2 לחדר מעבדה ששטחו מ ־ 70 מ"ר ומעלה תהיינה שתי דלתות במרווח הנדרש בתקנות בטיחות אש, שתיפתחנה עם כיוון המילוט, כלפי חוץ. דלת אחת לכניסת תלמידים דלת שני י ה יכולה לפנות לחדר ההכנה ובעת חירום לשמש למילוט תלמידים.

6.2.1.3 רוחב הפתח נטו יהיה

0.9 מ טר לפחות.

6.2.2 חדר ההכנה

6.2.2.1 החדר יהיה צמוד למעבדה אחת לפחות ויכלול דלת מקשרת אליה. אם לא ניתן למקם את חדר ההכנה בצמוד למעבדה, יש למקמו בסמיכות באופן שיאפשר מעבר עם עגלות ללא התקלות בתנועה במסדרונות.

6.2.2.2 לחדר ההכנה תהיה כניסה נפרדת למסדרון נוסף על פתח למעבדה. פתיחת הדלת תהיה כלפי חוץ.

6.2.2.3 רוחב הכניסות יאפשר לעגלות עם חומרים ועם ציוד מעבדה להיכנס ולצאת בקלות.

6.2.3 מחסן החומרים

6.2.3.1 המחסן ימוקם בתוך חדר ההכנה או בסמוך אליו ובאותו מפלס , באזור המשרת את מעבדות הכימיה והביולוגיה. מחסן החומרים לא ימוקם במבנה מתחת לפני הקרקע (לא במקלט או במרתף).

6.2.3.2 התאמת מבנה יביל כמחסן חומרים תיבחן באופן פרטני על־ידי עורך מבדק בטיחות מוסדות חינוך.

6.2.3.3 רצוי שהמחסן ימוקם כך שלא יהיה חשוף לקרינה ישירה וממושכת של שמש, לשמירה על טמפרטורה יציבה. אם נמדדות במחסן החומרים טמפרטורות העולות על 30 מעלות צלזיוס לאורך זמן (בדגש על תקופת הקיץ שבה אין לימודים סדירים בבית הספר ומערכות בקרת האקלים מושבתות), יותקן מזגן שישמור על טמפרטורה שלא תעלה על 25 מעלות צלזיוס בחדר שממנו נשאב האוויר אל תוך מחסן החומרים (בד רך כלל חדר ההכנה).

6.2.3.4 דלת המחסן תיפתח כלפי חוץ.

6.2.3.5 בחטיבת ביניים שבה חדר ההכנה משרת לא יותר משני חדרי מעבדה, אפשר להחליף את מחסן החומרים בארונות נעולים שיוצבו בתוך חלל חדר ההכנה, בתנאי שהחומרים המסוכנים יהיו בארונות ייעודיים כמפורט בסעיפים

2.2.3.8 ו־2.2.3.9 לעיל, וארונות אלו יהיו מחוברים למערכת אוורור מאולץ, כש פתחי פליטת האוויר יפנו לגג הבניין או לאזור שאין בו תלמידים .

6.3. אמצעים למניעת שרפות על־פי הוראה 523 של נציב כבאות והצלה – סידורי בטיחות אש במוסדות חינוך .

6.3.1 כללי

6.3.1.1 בחדרי המעבדה, בחדר ההכנה ובמחסן החומרים תותקן מערכת אוטומטית לגילוי אש ועשן על־פי ת"י 1220 .

6.3.1.2 כל הדלתות במתחם המעבדות יהיו בעלות עמידות אש של חצי שעה לפי ת"י 1212 חלק

1.

6.3.1.3 בכניסה או בסמוך למתחם המעבדות יותקנו ברז כיבוי וארון כיבוי תקני (לשימוש שירותי כבאות והצלה בלבד).

6.3.2 חדר ההכנה ציוד החשמל בחדר ההכנה (ובכלל זה התאורה) יהיה מוגן פיצוץ Zone 2 .

6.3.3 מחסן החומרים

6.3.3.1 מחסן החומרים יהיה בנוי בנייה קשיחה. אם הוא משמש לאחסון חומרים דליקים, יהיו קירותיו עמידים באש למשך שעתיים לפחות .

6.3.3.2 התאורה במחסן תהיה מסוג מוגן פיצוץ Zone 2 ומוגנת קורוזיה.

6.3.3.3 בחדר חומרים לא יהיו שקעים, מפסקים וכפתורי בקרה .

6.3.3.4 גלאי העשן במחסן החומרים יהיה מוגן מפני פיצוץ.

6.3.3.5 אין למקם מערכת כיבוי אש אוטומטית במים בתוך מחסן החומרים.

6.3.4 חימום חימום מבנה המעבדות ייעשה על־ידי מזגן. יש לדאוג שלא יהיה גוף חימום גלוי כגון "ספירלות" או כל גוף מלוהט אחר.

6.4. מערכת החשמל

6.4.1 כללי

6.4.1.1 כל התקנות החשמל יעמדו בחוק החשמל ובתקנותיו ויאושרו על־ידי בודק חשמל מוסמך לפני השימוש .

6.4.1.2 לוח החשמל של המעבדה יותקן בחדר ההכנה.

6.4.1.3 צנרת או תעלה המשמש ו ת להובלת כבלי חשמל או תקשורת יהיו מסוג "כבה מאליו", על־פי ת"י 728 .

6.4.1.4 מעגלי התאורה יהיו בנפרד מהמעגלים המזינים בתי תקע .

6.4.1.5 יש להתקין לחצן להפסקת חירום לכל מערכת הכוח של חדר המעבדה בסמוך לעמדת המורה, ובמעבדות גדולות – כל חמישה מטרים.

6.4.2 הזנת משטחי העבודה

6.4.2.1 בתי תקע, מפסקים ולחצני פיקוד ובקרה יותקנו במקום שלא יהיו חשופים בו לסכנה מוגברת (תנאים או תהליכי עבודה המגדילים באופן ניכר את הסכנה של חשמול, שרפה, התפוצצות ופגיעות מכניות או כימיות).

6.4.2.2 בתי תקע ימוקמו בגובה מזערי של 25 ס"מ מהרצפה, מעל לשולחן העבודה או מתחתיו.

6.4.2.3 אפשר להתקין בתי תקע בחזית השולחן או על גבי לוח מתחת לפני השולחן, בתנאי שיהיו מוגנים בתריס מגן פנימי או במכסה. הוראה זו חלה על שולחנות קבועים בלבד.

6.4.2.4 בתי תקע הממוקמים בקרבת כיורים יהיו מוגני מים.

6.4.2.5 התקנות החשמל בין שולחנות העבודה יהיו קבועות ובנויות לפי הנדרש בתקנות. אסור בשום אופן לחבר חשמל לשולחנות העבודה באמצעות כבלים מאריכים או מפצלים.

6.4.3 מתח נמוך מאוד

6.4.3.1 מערכות השירות של אקווריום (משאבות, גופי חימום ותאורה) יוזנו במתח של 12 או 24 וולט באמצעות שנאי מבדל (טרנספורמטור).

6.4.3.2 במקום שיש שנאי מבדל, תהיה שיטת ההגנה מפני התחשמלות "הפרד מגן". כלומר השנאי יזין צרכן אחד בלבד בו זמנית.

6.4.3.3 בתי תקע של מעגלים בעלי מתחים שונים יותקנו באופן שלא יאפשרו טעות בחיבור המכשירים החשמליים ויסומנו בצורה ברורה ובת ־ קיימא .

6.5. אינסטלציה

6.5.1 מערכת הביוב של המבנה תיבנה מחומרים עמידים בקורוזיה (כגון PVC ), וכך גם סיפוני הכיורים.

6.5.2 מומלץ כיור מחומר עמיד לכימיקלים, בדגש על ה מסנן ( "ונטיל" ) שעשוי ממתכת.

6.5.3 במעבדה לכימיה או לפחות באחת מן המעבדות, יותקנו משטפת עיניים ומקלחת חירום, עם חיבור לניקוז, בקרבת פתח היציאה.

6.5.4 אם חדר ההכנה אינו צמוד למעבדה שבה מותקנים משטפת עיניים ומקלחת חירום, יש להתקין אמצעי חירום אלו גם בו.

6.5.5 אמצעי החירום יסומנו כך:

6.6. מערכת האוורור

6.6.1 אוורור החדרים

6.6.1.1 מערכת הפליטה ואספקת האוויר במעבדה תבטיח שחומרים מסוכנים שמקורם בפעולות הנעשות במעבדה לא ייכנסו שנית למחזור האוויר.

6.6.1.2 באזורים המאוישים במעבדה שעושים בה שימוש בחומרים מסוכנים תותקן ונטה להחלפת אוויר שמונה פעמים בשעה ו ל פליטת האוויר המזוהם אל מחוץ למבנה או ש יהיה אוורור טבעי ב ־ 2% משטח הרצפה.

6.6.1.3 האוורור של חדר חומרים יהיה מאולץ. תותקן ונטה להחלפת אוויר שש פעמים בשעה. פתחי פליטת האוויר יפנו לגג הבניין או לאזור שאין בו תלמידים.

6.6.1.4 אם יש במכללי הרצפה או התקרה פתחים לצנרת אוורור, הם יוגנו על־פי דרישות ת"י 1001, חלק 1 .

6.6.2 המנדפים

6.6.2.1 במעבדה יימצא מנדף קבוע או מנדף נייד.

6.6.2.2 בהתקנת מנדפים חדשים יש להקפיד כי הם עונים על דרישות ת"י 1839, "בטיחות במעבדות – מנדפים".

6.6.2.3 המנדפים לא ימוקמו בסמוך למעבר הכרחי ליציאה; מומלץ להתקינם באזורים שהתנועה בהם מועטה.

6.6.2.4 ארובות הפליטה יבלטו 1 מ טר מעל לנקודה הגבוהה בגג הבניין.

6.6.2.5 מערכת הפליטה תסומן בכיתוב "זהירות – פליטה של מעבדה".

7. נספחים

7.1. נספח 1 : טופס אישור קריאת חוזר המנכ"ל להבטחת הבטיחות במעבדה טופס אישור קריאת חוזר המנכ"ל להבטחת הבטיחות במעבדה ________________ _______________ _____________ ש ם בית ־ הספר שם היישוב שם מנהל בית ־ הספר הריני מאשר כי קראתי את כל הכתוב בחוזר מנכ"ל להבטחת הבטיחות במעבדה ואני מתחייב לפעול על־פי הוראותיו. מס פר תאריך השם הפרטי שם המשפחה התפקיד חתימה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 [1] בכל פעם שהמונח " מסמכי ההתנסויות " מופיע , יש לפנות למסמך הרלוונטי לפי שכבת הגיל .