לימודי תיאטרון במוסדות החינוך

.1 רקע .2 הוראת תחום הדעת תיאטרון במערכת החינוך .2.1 כללי .2.2 החינוך לתיאטרון .2.3 החינוך באמצעות תיאטרון .2.4 התיאטרון בהיבט הבין-תחומי .2.5 צפייה בתיאטרון .3 תוכנית הלימודים .3.1 כללי .3.2 התנאים הנדרשים לביצוע תוכנית הלימודים ולפתיחת מגמה .3.3 הנחות היסוד של תוכנית הלימודים בתיאטרון .3.4 ידע, מיומנויות וערכים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים .3.5 תוכנית הלימודים לקדם-יסודי .3.6 תוכנית הלימודים לחינוך היסודי ולחטיבת הביניים .3.7 תוכנית הלימודים לחטיבה העליונה .3.8 תוכנית לימודי תיאטרון במסגרת לימודי השכלה כללית .3.9 הכנת עבודת גמר אישית בתיאטרון .4 הבטחת שלום התלמידים ובטיחותם בשיעורי התיאטרון .5 הכשרת מורים ורכזים ופיתוח מקצועי .5.1 הכשרת מורים .5.2 פיתוח מקצועי .5.3 ההכשרה הנדרשת לריכוז המקצוע .6 פעילויות מיוחדות בתחום הדעת תיאטרון

1. רקע התיאטרון הוא אחד מחמשת תחומי האומנויות הנלמדים במערכת החינוך. התיאטרון הוא אומנות במה המעוררת חוויה קוגניטיבית, רגשית, אסתטית וחברתית. קיימות תיאוריות מספר המנסות להסביר את מקורות התיאטרון. אחת התיאוריות טוענת כי התיאטרון התפתח ממופעים שהתקיימו לצד טקסים מסורתיים. התיאטרון כפי שאנו מכירים אותו היום הופיע במאה החמישית לפני הספירה ביוון העתיקה במסגרת החגיגות שהוקדשו לאל דיוניסוס. במקביל לחגיגות הוכרזה תחרות על הטרגדיה הטובה ביותר, והמחזאי תספיס זכה בתחרות הראשונה. בדרמה שלו הופיע לראשונה הדיאלוג בין השחקן למקהלה, ששיקף את מהותו של התיאטרון. מאז ועד היום לבש ופשט התיאטרון צורות ותכנים, וזאת בהשפעת שינויים תרבותיים, חברתיים וטכנולוגיים שעיצבו בכל פעם מחדש את החשיבה האנושית ואת השפה האומנותית. גם כיום צומחת אומנות התיאטרון מתוך כמיהת היוצרים - בימאים, שחקנים ומעצבים - לקיים דיאלוג בינם לבין עצמם ובינם לבין הקהל. התיאטרון הוא מדיום רב-ממדי המשלב אומנויות רבות ומיומנויות שונות: כתיבת מחזות, משחק, תנועה, קול ומוזיקה, עיצוב תפאורה ותלבושות, תאורה, וידיאו ועוד. התיאטרון המערבי, שהחל כפולחן דתי, איבד עם השנים את הקשר לדת ולפולחן והפך לחלק בלתי-נפרד מהתרבות. כיום התיאטרון מציג מגוון רחב של סוגות וסגנונות הנותנים ביטוי לצורך האנושי ליצור ולקיים דיאלוג עם הסביבה. אומנות התיאטרון כמרחב התנסות והתבוננות מאפשרת ליחידים ולקהילות לפתח תפיסות חדשות וראייה ביקורתית של עצמם ושל סביבתם. לימוד תיאטרון בבתי ספר מאפשר לתלמידים התנסות אישית וקבוצתית תוך עיסוק ברעיונות גדולים ובקונפליקטים אנושיים וחברתיים הנחשפים ביצירות מתקופות שונות, ובכך מתהדקת זיקת התלמידים לערכים הומניסטיים כגון סובלנות, אמפתיה, רגישות לזולת ושיתוף פעולה.

2. הוראת תחום הדעת תיאטרון במערכת החינוך

2.1. כללי תחום הדעת תיאטרון משולב במערכת החינוך במסגרות רבות ומזמן למידה בין-תחומית ורב-תחומית בכל שלבי החינוך, מהקדם-יסודי ועד לחטיבה העליונה, ואף במסגרות להכשרת עובדי הוראה. הוראת התיאטרון מתבססת על כמה תפיסות דידקטיות עיקריות:

א. החינוך לתיאטרון , שעיקרו הכרת אומנות התיאטרון ודרכי מימושה תוך הקניית מטען תרבותי וערכי

ב. החינוך באמצעות התיאטרון , שתכליתו הגשמת מטרות רחבות של למידה משמעותית תוך התייחסות לשפת התיאטרון כאל אמצעי ללמידה של תחומי דעת שונים

ג. התיאטרון בהיבט בין-תחומי, המזמן מפגש בין תחומים על נושא משותף, מפגש המייצר שיח ותוצרים בעלי ערך מוסף

ד. צפייה בתיאטרון.

2.2. החינוך לתיאטרון החינוך לתיאטרון כמדיום רב-תחומי מרובה רכיבים ובעל עושר חזותי, תוכני וצורני מחייב ידע, חשיבה מסדר גבוה ומיומנויות של חקר, צפייה, פרשנות, ביצוע ויצירה. במסגרת לימודי התיאטרון התלמידים מעשירים את גופי הידע ומפתחים מיומנויות וערכים שהם רלוונטיים להם כבוגרים במאה ה־21, כמפורט להלן: מיומנויות ביצוע: משחק, בימוי, עיצוב במה, דרמטורגיה (ענף באומנות העוסק במרכיביה של הדרמה ובהצגתם על הבמה) מיומנויות חקר חשיבה עצמאית, ביקורתית ופרשנית מיומנויות חברתיות: יכולת לעבוד בצוות, יכולת הקשבה, אמפתיה וסובלנות כלפי האחר הרחבת העולם התרבותי באמצעות צפייה בהצגות וניתוחן. במסגרת החינוך לתיאטרון קיימת תוכנית לימודים המתייחסת לשכבות הגיל השונות המפורטת להלן. הלימודים מתבססים על שילוב של היבטים תיאורטיים ומעשיים.

2.3. החינוך באמצעות תיאטרון תכליתו של החינוך באמצעות התיאטרון היא הגשמת מטרות רחבות של למידה משמעותית, תוך התייחסות לתחומי דעת שונים במשולב. בחינוך באמצעות התיאטרון שפת התיאטרון משמשת אמצעי ללמידה של תחומי דעת שונים. התיאטרון יכול להפגיש את הצופים עם תקופות חיים שונות, עם דילמות חברתיות ועם תכנים אחרים שעליהם להכיר על פי תוכניות הלימודים במקצועות השונים.

2.4. התיאטרון בהיבט הבין-תחומי תפיסה זו של הוראת התיאטרון מדגישה את השילוב בין תחומי דעת בהתייחס לנושאי רוחב נלמדים. כל תחום נלמד באופן מקצועי, ובתחנות מסוימות מתקיים מפגש בין התחומים באמצעות הצגת תוצר. במסגרת זו חשוב להקפיד על התנאים הבסיסיים להוראת המקצוע כפי שיפורטו להלן.

2.5. צפייה בתיאטרון הצפייה בתיאטרון היא חוויה תרבותית, לימודית ואומנותית המאפשרת היכרות עם תחום הדעת. חוויית הצפייה מכוונת לכלל התלמידים והיא שכיחה במערכת החינוך במסגרת "סל תרבות", ימי העשרה ועוד. יחד עם זאת, יש חשיבות מרובה בתיווך מקצועי של מורה לתיאטרון, בתוכנית הכנה לצפייה ובעיבוד החוויה לאחר מכן.

3. תוכנית הלימודים

3.1. כללי הרציונל של הוראת התיאטרון הוא תכנון דרכי למידה והערכה המשלבות בין למידה עיונית ובין מיומנויות ביצוע ויצירה. תוכנית הלימודים מקנה ללומדים ידע, מיומנויות, ערכים וכישורי חיים וכן כלים יעילים ללמידה עצמאית במסגרת פרויקטים קבוצתיים של למידה שיתופית, פעילה וחווייתית.

3.2. התנאים הנדרשים לביצוע תוכנית הלימודים ולפתיחת מגמה

א. כדי שהתלמידים יוכלו ללמוד תיאטרון על פי תוכנית הלימודים צריכים להתקיים כמה תנאים בסיסיים: מרחב למידה, מבנה מתאים ללימודים מעשיים וללמידה עיונית: נדרש מרחב למידה מתאים, המאפשר לקיים שיעורי משחק, תנועה, פיתוח קול וצפייה בעבודות תלמידים. הגודל המומלץ של חדר תיאטרון הוא כ-10 מ' X 6 מ', וגובהו הרצוי הוא

3.5 מ' לפחות. יש לייעד לכך חלל שישמש גם מרחב צפייה וגם מרחב למידה. מערכת שמע ואפשרות הקרנה: חשוב לצייד את החדר בציוד תאורה והגברה ( צוגים לתליית פנסים, לוח דימר, מחשב תאורה, כמה פנסים וקונסולת סאונד). מורים מורשים: על המורים להיות בעלי הכשרה להוראת התיאטרון ובעלי תואר ותעודת הוראה בתחום. כמו כן על המורים המלמדים תיאטרון להשתלם 30 שעות לפחות מדי שנה במסגרת הפיתוח המקצועי שהפיקוח על הוראת התיאטרון מציע. הרכב הכיתה: מומלץ לקיים את שיעורי התיאטרון בקבוצות של 25-20 תלמידים, כדי לאפשר לכל אחד מהם מרחב פיזי בטוח ואפשרי לתנועה, כמו גם ביטוי אישי ויכולת למידה והתפתחות ראויים. במידת הצורך יש לחלק את כיתת-האם כדי להימנע מלעבור על מספר התלמידים הרצוי. בחטיבה העליונה מומלץ לקיים את שיעורי התיאטרון בקבוצות של עד 24 תלמידים. מסגרת השיעור: שיעור מיטבי בשכבת הגיל הצעירה ובכיתות א'-ד' הוא בן 45 דקות, ומכיתה ה' ומעלה מומלץ לקיים שיעור בן 90 דקות לפחות.

ב. לצורך פתיחת מגמה יש לקבל אישור בכתב לפתיחת מגמה לאחר העברת הנתונים הנדרשים למפמ"ר לתיאטרון. הנתונים הנדרשים הם ציון מסגרת השעות, נתוני המורה (בעל תואר ותעודת הוראה בתחום התיאטרון) והתחייבות להקצות מרחב למידה מותאם ומצויד כפי שפורט לעיל.

3.3. הנחות היסוד של תוכנית הלימודים בתיאטרון לימודי התיאטרון פותחים צוהר לעולם תרבותי עשיר, פרי מסורות בנות אלפי שנים, המרחיב את השכלתם של התלמידים ומעשיר את עולמם הרוחני. לימודי התיאטרון מאפשרים לתלמידים לממש את היצירתיות שלהם. השילוב בין עיון, למידת חקר, מיומנויות ביצוע, יצירה וצפייה מודרכת, המאפיין את לימודי התיאטרון, מזמן ללומדים חוויות אינטלקטואליות, חברתיות, רגשיות ואסתטיות. לימודי התיאטרון מאפשרים ביטוי מילולי, ביטוי פיזי וביטוי יצירתי-חזותי. הרב-תחומיות הטמונה בלימודי התיאטרון מרחיבה את דעתם של הלומדים ומכשירה אותם להבנת בעיות, לשאלת שאלות, לחקירה, לפרשנות ולהשוואה בין תהליכים יצירתיים ובין גישות אסתטיות שונות. יצירת התיאטרון, המתהווה על בסיס דיאלוג בין היוצרים לבין עצמם ובין היוצרים לקהל, מעודדת הזדהות עם הזולת וסובלנות כלפי דעות, נקודות מבט ותרבויות שונות. התהליכים הדרמטיים שבבסיס יצירת התיאטרון, המושתתים על קונפליקטים בין אדם לזולתו ובין הפרט לחברה, מניעים את הלומדים לגבש עמדה בסוגיות קיומיות ואתיות מורכבות. לימודי התיאטרון מכשירים את הלומדים לשימוש מושכל במונחים מקצועיים הנוגעים לתיאור ולניתוח של מחזות והצגות. לימודי התיאטרון מזמנים קריאה, חשיבה ביקורתית, פרשנות וניתוח של טקסטים דרמטיים. לימודי התיאטרון מאפשרים להטמיע נושאים מתחומי דעת אחרים, כגון ספרות, היסטוריה, לימודי תרבות, פילוסופיה, גיאוגרפיה, חברה וקהילה, מדעי החיים והמדעים המדויקים, ולהמחישם. אינטראקציה זו עם תחומי דעת שונים טבועה בעצם הגדרתו של התיאטרון כמדיום אומנותי רב-ממדי.

3.4. ידע, מיומנויות וערכים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים כחלק מהמדיניות הפדגוגית הלאומית, המגדירה את "דמות הבוגר" של מערכת החינוך, תהליכי הלמידה בתחום התיאטרון משלבים ידע, מיומנויות וערכים. התפיסה הפדגוגית של שילוב היבטים תיאורטיים ומעשיים מזמנת לתלמידי התיאטרון למידה תיאורטית ומעשית וחשיפה לטקסטים דרמטיים ובימתיים המציעים שיח ועיסוק ברעיונות גדולים, בתפיסות עולם ובערכים. להלן פירוט המיומנויות והערכים הנלמדים: מיומנויות קוגניטיביות תהליכי הלמידה יכוונו לכך שהתלמידים יפתחו וירכשו מיומנויות קוגניטיביות הכוללות יכולת להבין מידע חדש, להעריכו, לעבדו ולנתח אותו, לצרפו לידע נוסף וליישם את הידע הנרכש בהקשרים רחבים. החינוך לתיאטרון והחינוך באמצעות התיאטרון מזמנים פיתוח מחשבה עצמאית, ביקורתית, פרשנית, השוואתית ויצירתית, יכולת להסביר החלטות לגבי ביצוע ויכולת רפלקציה אישית. מיומנויות רגשיות לימודי התיאטרון מזמנים מפגש עם מחזות ועם הצגות שבבסיסם העיסוק בדמויות, בקונפליקטים דרמטיים ובתפיסות עולם שונות. מפגש כזה מאפשר לתלמידים לרכוש מיומנויות רגשיות הכוללות יכולת זיהוי רגשות, הבנה ואמפתיה. מיומנויות חברתיות לימודי התיאטרון, המבוססים ברובם על יצירה תוך שיתוף פעולה ועבודת צוות, מאפשרים שכלול של מיומנויות חברתיות, יכולת לשתף פעולה, לעבוד בצוות, לבקש עזרה מהזולת ולקבלה ולנהל שיח ענייני במצבי קונפליקט ולהתפשר בעת הצורך. מיומנויות גופניות תהליכי הלמידה וההתנסות מכוונים לפתח בתלמידים מיומנויות גופניות ובריאותיות שיסייעו להם בשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן מבחינה גופנית ונפשית. ערכים תהליכי הלמידה וההתנסות מזמנים מפגש עם טקסטים דרמטיים ובימתיים המשקפים ערכים ותפיסות עולם מגוונות. החשיפה לטקסטים אלה והעיסוק בהם הם בסיס להרחבת עולמם החברתי והתרבותי המקומי והגלובלי של התלמידים. שלושת הרכיבים הללו יחדיו - ידע, מיומנויות וערכים - יאפשרו לבוגרי לימודי התיאטרון התמודדות טובה יותר עם אתגרי החיים במציאות המשתנה של המאה ה־21.

3.5. תוכנית הלימודים לקדם-יסודי בחינוך הקדם-יסודי מודגשת החשיבות של הוראת האומנויות כנושא מרכזי בפיתוח הלומד, והתיאטרון הוא אחד מתחומי האומנות שרצוי לשלב בגן. נקודת המוצא להכרת התיאטרון בחינוך הקדם-יסודי מושתתת על הגדרתו כמדיום אומנותי שרכיביו הבסיסיים הם שחקן, דמות וצופה. מומלץ להכין את הילדים לקראת הצפייה בתיאטרון ולאחר מכן לסייע להם לעבד את חוויית הצפייה. בחינוך הקדם-יסודי אפשר לחשוף את הילדים למגוון סוגי התיאטרון: תיאטרון בובות, תיאטרון חפצים, תיאטרון סיפור ותיאטרון תנועה .

3.6. תוכנית הלימודים לחינוך היסודי ולחטיבת הביניים תוכנית הלימודים בתיאטרון לבית הספר היסודי ולחטיבת הביניים אושרה בשנת 2017 על ידי ועדת מקצוע שכללה אנשי אקדמיה ומורים. התוכנית הותאמה לכלל התלמידים מכל המגזרים, הלומדים בכיתות א'-ט' במסגרת מערכת החינוך בישראל. התוכנית מחולקת לשלוש קבוצות גיל - א'-ג', ד'-ו' ו-ז'-ט' - וכל פרק בתוכנית כולל נושאים התואמים את גיל התלמידים בהיבט הקוגניטיבי, המטה־קוגניטיבי והרגשי. את תוכנית הלימודים המלאה אפשר למצוא במרחב הפדגוגי באתר המפמ"ר לתיאטרון. תוכנית הלימודים בתיאטרון לחטיבת הביניים מדגישה את נושא התיאטרון במרחב הקהילתי. לימודי התיאטרון משלבים את הממד האומנותי והאסתטי ואת המעורבות החברתית, והם נוצרים מתוך חיפוש וחקר של חומרים אישיים, חברתיים ואומנותיים. האירוע האומנותי מתגבש בתהליך אותנטי ורלוונטי למשתתפים ולקהל. זהו תהליך יצירה המעצים את התלמידים ומעורר למעורבות ולמודעות חברתית. אומנות התיאטרון כמרחב התנסות והתבוננות מאפשרת ליחידים ולקהילות לפתח תפיסות חדשות וראייה ביקורתית על עצמם ועל סביבתם. האירוע הבימתי, האומנותי והחברתי-הקהילתי נותן אפוא מענה לשאלות העולות במציאות חיינו המשתנה.

3.7. תוכנית הלימודים לחטיבה העליונה

א. כללי לימודי התיאטרון שייכים למקצועות הבחירה. קיימות כמה דרכים המאפשרות שילוב של לימודי התיאטרון בחינוך העל-יסודי. הדרכים השונות מתייחסות להיקפי הלמידה, לקהל היעד ולמבנה הארגוני. בתי הספר יכולים לבחור לתלמידיהם אחת מן הדרכים או לשלב כמה מהן. התוכנית מזמנת לתלמידים חוויית למידה של אינטראקציה הדוקה וקשר בין הלמידה העיונית, הצפייה ומיומנויות הביצוע. לפיכך דרכי ההוראה הן אינטגרטיביות, ומטרתן להביא להעמקת הידע התיאורטי של הלומדים תוך התנסות בעשייה יצירתית. קישור לתוכנית הלימודים התוכנית המעודכנת משקפת תפיסה שעל פיה הלמידה נוצרת מעצם המפגש בין מורה לתלמיד – מפגש מצמיח ידע. במרכז תהליך הלמידה ניצבים הלומדים ועם המורה, הם חוקרים, ממזגים ובונים ידע, חוקרים ויוצרים בתוך שיתוף פעולה עם תלמידי הכיתה. תהליכי הלמידה מתבססים על החיבור בין רעיונות גדולים, גופי ידע, מיומנויות, תהליכי חקר אישיים ושיתופיים, בדגש על רלוונטיות ומעורבות . תוכנית הלימודים נועדה להבטיח למידה רחבה ומשמעותית של אומנות התיאטרון במאה ה־21.

ב. היחידות הנלמדות במסגרת המסלול משחק והפקה: התוכנית מבוססת על 5 יחידות ומאפשרות בחירה ושילוב של נושאים על פי החלטת המורה: יחידה ראשונה - רכיבי האירוע התיאטרוני וסוגי תיאטרון יחידה שנייה - דרמה ותיאטרון החל מהמאה החמישית לפנה"ס עד אמצע המאה ה־19 יחידה שלישית - דרמה ותיאטרון עולמי ומקומי מאמצע המאה ה־19 עד היום יחידה רביעית - מיומנויות ביצוע בתחום המשחק יחידה חמישית - תפקידי היוצרים ותהליכי הפקה היחידות הנלמדות במסגרת המסלול עיצוב במה: יחידה ראשונה - רכיבי האירוע התיאטרוני וסוגי מופע יחידה שנייה - דרמה ותיאטרון עד אמצע המאה ה־19 יחידה שלישית - דרמה ותיאטרון עולמי ומקומי מאמצע המאה ה־19 עד היום יחידה רביעית - עיצוב תפאורה/תלבושות/תאורה [על פי החלטת בית הספר] יחידה חמישית - עיצוב תפאורה/תלבושות/תאורה [על פי החלטת בית הספר] ותהליכי הפקה לימודי התיאטרון בחטיבה העליונה מוגדרים כמקצוע בחירה מורחב שסמל המגמה שלו הוא 4015.

ג. ארגון הלמידה תוכנית הלימודים בחטיבה העליונה מתפרסת על פני שלוש שנים, והיקף הלימודים המומלץ במסגרת 5 יחידות, הוא 18 ש"ש . מומלץ לחלק אותן על פני שנות הלימוד: בכיתה י' 5 ש"ש , בכיתה י"א 6 ש"ש ובכיתה י"ב 7 ש"ש . בלימודי התיאטרון משתתפים רק תלמידים שהחלו את הלימודים באופן מסודר בכיתה י' והצטרפו לקבוצה עם הקמתה. כמו כן יכולים לגשת לבחינת הבגרות בתיאטרון רק תלמידים שייקחו חלק בהפקת תיאטרון בהרכב קבוצתי. בנושא זה לא תתאפשר, בשום מקרה, חריגה מהנהלים.

ד. הרחבת לימודי התיאטרון במסגרת מסלול 5 יחידות לימוד נוספות בתיאטרון תלמידים המעוניינים להרחיב את לימודי התיאטרון במטרה להגיע להישגים ברמה מקצועית גבוהה מאוד בתחום התיאטרון, יוכלו לבחור במסלול של 5 יחידות לימוד נוספות, על ידי ביצוע פרויקט הרחבה בתיאטרון (מקביל לרסיטל). ביצוע הפרויקט יתאפשר רק במגמות תיאטרון שיעמדו בתנאי הסף המוגדרים להלן: תנאי הסף במסלול ביצוע פרויקט הרחבה בתיאטרון (רסיטל, סמל שאלון 051-588): מגמת התיאטרון קיימת בבית הספר לפחות 5 שנים מתוכן לפחות בשנתיים הוגשו תלמידים להיבחנות חיצונית. לימודי התיאטרון מתקיימים במהלך 3 שנים לפחות בכיתות י'-י"ב. בית הספר יקצה ללימודי ההרחבה 15 שעות הוראה, ללא קשר לשעות ההוראה שניתנו כתנאי סף לביצוע המגמה הרגילה. (סך הכול 30 שעות במהלך 3 שנים). התנאי להיבחנות בשאלון פרויקט ההרחבה בתיאטרון (סמל שאלון 051-588) הוא חובת היבחנות חיצונית במסגרת שאלון ההפקה (051-387). התנאי להיבחנות בשאלון הרסיטל הוא 85 לפחות בממוצע הציונים הכללי ו־90 לפחות בממוצע הציונים בתיאטרון. הבקשה לאישור הבחינה תישלח לפיקוח בכיתה י"א עד 30 בינואר ותפרט את נושא הבחינה.

ה. דרכי הערכת ההישגים הערכה חיצונית (50%) בסיום לימודי התיאטרון בכיתה י"ב נערכת בחינת בגרות חיצונית בהפקת תיאטרון שהיקפה 50% מהציון הסופי. הבחינה היא קבוצתית: תלמידי התיאטרון משכבת י"ב (ללא נספחים מקבוצות או משכבות אחרות) מתחלקים לקבוצות בנות 4–8 שותפים, וכל אחד מהם לוקח חלק פעיל בתהליך ההפקה. תהליך ההפקה מושתת על למידה מבוססת פרויקטים ( PBL ), ובסופו התלמידים מעלים הצגה באורך 20–30 דקות בפני בוחן וקהל. הקבוצה מגישה ספר הפקה, ולאחר העלאת ההצגה מתקיימת שיחה אישית של הבוחן החיצוני עם כל תלמיד. השיחה מתייחסת לפרקים תיאורטיים ולתפקידו הייחודי של התלמיד במשחק או בהפקה. את בחינת הבגרות החיצונית מעריכים מורים מבתי ספר אחרים, אשר השתלמו באחת מההשתלמויות הרלוונטיות לבחינת ההפקה, נרשמו ל מאגר הבוחנים של אגף הבחינות , השתתפו בהדרכת בוחנים על ידי הפיקוח על הוראת התיאטרון באותה שנת לימודים והשתתפותם אושרה במאגר. הערכה בית ספרית (50%) ההערכה הבית ספרית, שהיקפה הכולל הוא 50% מהציון הסופי, מורכבת משני חלקים: הערכה חלופית (30%) ההערכה החלופית משלבת בין ההיבטים התיאורטיים והמעשיים. במסגרת ההערכה החלופית התלמידים נדרשים לעבוד על פרויקט יישומי. הפרויקטים מבוססים על לימוד היצירות וכוללים כתיבת עבודה והכנת תוצר מעשי. הבחירה בפרויקטים נעשית מתוך האפשרויות האלה: דיאלוג/מונולוג/מיני הפקה תכנון דגם תפאורה תכנון וביצוע של תלבושות עיצוב כרזה תכנון פס קול להפקה כתיבת תוכנייה להפקה. בחינה עיונית (20%) על הבחינה העיונית לאפשר לתלמידים לנסח בכתב את גופי הידע שרכשו במהלך לימודי התיאטרון, כמו גם לזמן לתלמידים את האפשרות לענות על שאלות מעוררות מחשבה ומרחיבות את הדעת, מבטאות יצירתיות ונותנות ביטוי לדעה אישית מתוך מעורבות ורלוונטיות. בחינה זו צריכה לשקף באופן מיטבי ובמהימנות את רמת התלמידים בסיומו של תהליך הלמידה.

ו. בחינת הבגרות בפרויקט ההרחבה בתיאטרון (רסיטל, סמל שאלון - 051-588) תתבסס על בחירה והעמקה באחד מהנושאים: כתיבה, עיבוד, בימוי, משחק, עיצוב תפאורה, תלבושות, תאורה. תוכני הבחינה יאושרו בכתב על ידי הפיקוח על הוראת התיאטרון. הבחינה תתקיים אך ורק בכיתה י"ב ובנפרד מהבחינה בהפקה. ההיבחנות היא חיצונית בלבד ותוערך על ידי בוחן חיצוני. מבנה בחינת הבגרות בפרויקט ההרחבה בתיאטרון (רסיטל, סמל שאלון 051-588): הציון המשוקלל יתחלק באופן הזה: ציון שנתי – 30% וציון בחינה 70% ציון הבחינה יוערך באופן הזה:

א. ספר הפרויקט - 20%

ב. הצגת הפרויקט - 60%

ג. בחינה בעל פה שיחה עם בוחן - 20% תהליך היצירה והבחינה יכול להיות אישי או משותף לארבעה תלמידים נבחנים או פחות, כאשר לכל תלמיד חלק המוגדר כעבודה אישית. תיעוד ודיווח ציון הבוחן בפרויקט ההרחבה בתיאטרון (רסיטל) ידווח באפליקציה באמצעות השילובית . הציון השנתי ידווח באמצעות מערכת לניהול פדגוגי בבית הספר (9501). בתי הספר אשר בחרו לבצע את הבחינה מחויבים לשמור ולתעד את כלל הציונים (4 פרמטרים): ספר הפרויקט, הצגת הפרויקט, בחינה בעל פה וציון שנתי פנימי.

3.8. תוכנית לימודי תיאטרון במסגרת לימודי השכלה כללית תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות בסך הכול בכל תחום. בתי הספר מכל המגזרים יכולים להיעזר בתוכנית הלימודים להשכלה כללית שנבנתה לתיאטרון. התוכנית כוללת התייחסות לציר רעיוני, לציר היסטורי ולמאפייני היצירה שהופכים מחזה לאירוע תיאטרוני. בתי הספר מוזמנים להיעזר בתוכנית ולהתאים אותה לאופיים ולאופי תלמידיהם.

3.9. הכנת עבודת גמר אישית בתיאטרון ביצוע עבודת גמר הוא זכות לתלמידים סקרנים בעלי מוטיבציה. עבודת הגמר היא אישית, והיא מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה המוגברים. תלמידים יכולים לבחור לכתוב עבודת גמר בתיאטרון. בתעודת הבגרות הציון ייכתב תחת המקצוע "ע"ג בתיאטרון" .

4. הבטחת שלום התלמידים ובטיחותם בשיעורי התיאטרון לימודי התיאטרון כוללים היבטים גופניים מעשיים, המתקיימים לרוב בחדר המיועד ללימודי תיאטרון. כמו בפעילויות גופניות אחרות, יש חשיבות רבה להקפדה על כללי הבטיחות המפורטים להלן: שיעורי התיאטרון בכל שכבות הגיל יתקיימו במקומות מתאימים ונקיים ממפגעים וממכשולים. אישור לפתיחת מגמת תיאטרון בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה יינתן בתנאי שקיים בבית הספר מבנה וציוד מתאים ללימודי תיאטרון. האחריות לתקינות של אולמות התיאטרון והציוד הנדרש מוטלת על רשות החינוך המקומית או על הבעלות על המוסד, ועליה לבדוק אותם לפחות פעם בשנה ולדאוג שהם יעמדו בדרישות ובהוראות כל דין. התקנת תאורת במה בגבהים אסורה לתלמידים. סמוך לחדר התיאטרון יימצא ציוד עזרה ראשונה תקין ושלם ונגיש לצוות ההוראה.

5. הכשרת מורים ורכזים ופיתוח מקצועי

5.1. הכשרת מורים על המורים לתיאטרון להיות בעלי תואר ראשון לפחות בתיאטרון ובעלי תעודת הוראה ורישיון הוראה בתחום התיאטרון מאחד מהמוסדות הרשמיים והמוכרים להכשרת מורים לתיאטרון .

5.2. פיתוח מקצועי הפיקוח על הוראת התיאטרון מפרסם מדי שנה אפשרויות עשירות ומגוונות לפיתוח מקצועי, הכוללות השתלמויות במפגשים פנים-אל-פנים או השתלמויות מקוונות. הפיתוח המקצועי עוסק בסוגיות מגוונות הקשורות בהיבטים תיאורטיים ופדגוגיים בביצוע וביצירה. המורים לתיאטרון נדרשים לקחת חלק בפיתוח מקצועי מטעם הפיקוח על הוראת התיאטרון בהיקף של 30 שעות לפחות מדי שנה. רק מורה לתיאטרון המשתתף כנדרש בפיתוח המקצועי יוכל להגיש תלמידים לבחינות הבגרות במקצוע.

5.3. ההכשרה הנדרשת לריכוז המקצוע כרכז המקצוע תיאטרון יוכל לשמש מורה העומד בקריטריונים הנדרשים להוראת המקצוע, בעל ותק בהוראת התיאטרון ומשתתף פעיל בפיתוח מקצועי בתחום הדעת מדי שנה.

6. פעילויות מיוחדות בתחום הדעת תיאטרון מדי שנה הפיקוח על הוראת התיאטרון מקיים כנס תלמידים המציגים עבודות נבחרות. זהו מפגש מעשיר המגבש את קהילת התלמידים והמורים ומאיר את העשייה האומנותית של תלמידי התיאטרון.