קידום נוער ותוכנית היל"ה

.1 כללי .1.1 רקע .1.2 ייעוד ה של היחידה ל קידום נוער ברשות המקומית : .1.3 התוכניות המופעלות במסגרות קידום נוער ברשויות המקומיות .1.4 ועדת תו"ם – תכנון ומעקב .2 הפעלת מסגרות קידום נוער-היל"ה – מידע לרשויות המעוניינות .3 קליטת נער או נערה לקידום נוער-היל"ה וההתנהלות השוטפת מולם .4 נספח נספח – אמנת השירות

1. כללי

1.1. רקע קידום נוער הפועל במסגרת אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, משתית את פעילותו על תפיסה של פדגוגיה טיפולית, נותן מענה לנוער מנותק ולנוער במצבי סיכון. משרד החינוך קובע את מדיניות הפעילות של יחידות קידום נוער ברשויות המקומיות. כמו כן , המשרד משתתף במימון הפעילות וכוח האדם , כפי שיפורט במסגרת הוראה זו , הפעילויות מיועדת בעיקר לטיפול בבני נוער ב גילי 14 – 19, שנשרו ממסגרות החינוך הפורמליות (נשירה גלויה) או ש מתקשים לתפקד בתוכה ולהסתגל אליה (נשירה סמויה). מ שרד החינוך מפתח תוכניות ל התערבות ממוקדת בנוער בסיכון, אחד המענים המרכזיים הוא התוכנית להשלמת השכלה (היל"ה) , הפועלת במסגרת קידום נוער ברשויות המקומיות וכן במסגרות חסות הנוער ובבתי הסוהר לנוער. חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 קובע כי חל לימוד חובה על כל ילד [1] ונער. בשנת 2016 הוחל החוק על בני נוער עד גיל 1 .8אף שתוכנית היל"ה אינה מוסד מוכר על פי החוק, הלימודים בתוכנית מספקים מענה חינוכי-לימודי לרבות אפשרות להשלמת השכלה פורמלית מלאה כפי שיפורט בהוראה זו. מאז שנת 1992 משרד החינוך מתקצב מענה לימודי גם לבני נוער שאינם לומדים במסגרות הלימודים הפורמליות. התוכניות מוכוונת לאוכלוסיות האלה: בני נוער בגילי 14 – 8, שאינם משובצים במסגרות לימודים פורמליות ; בני נוער בגילי 12–20 אשר הוצאו מביתם בצו בית המשפט, ו שוהים במסגרות ייחודיות כגון: בתי סוהר, בתי מעצר, מוסדות חסות הנוער, מרכזי חירום וכדומה ; בני נוער בסיכון , תלמידים בכיתות ט' עד י"ב, אשר הופנו לקבלת סיוע ושירותים חינוכיים-טיפוליים ביחידות לקידום נוער שברשויות המקומיות . לשירות קידום נוער-היל"ה נכתבה אמנה (מובאת בנספח) המחייבת את כל המעורבים במתן השירות, ועיקריה הם הכרה במסוגלותם של בני הנוער ומשפחותיהם והחובה להיוועץ בהם ולשתף אותם בבניית תוכנית ההתערבות.

1.2. ייעוד ה של היחידה ל קידום נוער ברשות המקומית :

א. לשמש כתובת לכל נער ה ונער שאינם משובצים ב מערכת החינוך הפורמלית או שעלולים לנשור ממנה, וזקוקים לתמיכה, לסיוע, להכוון ולייעוץ . במסגרת זו - הכוונה בתחומי כישורי חיים, מיומנויות השכלתיות והקניית כלים חברתיים.

ב. במסגרת פעילות ו של קידום נוער הרשות פועל ת לאתר בני נוער שנשרו ממערכת החינוך הפורמלית או נמצאים בסיכון ולאפשר לה ם מסלול לימוד אישי ו התחנכות, ב תוך מתן גמישות למימוש הפוטנציאל האישי לכל נער ונערה על פי כישוריהם ויכול ו ת יה

ם.

1.3. התוכניות המופעלות במסגרות קידום נוער ברשויות המקומיות הת ו כניות בקידום נוער מורכבות מתפיסת הפדגוגיה הטיפולית ולכן מספקות מענים ל בני הנוער המקבלים שירות ביחידה לקידום נוער מכמה עולמות תוכן בסיסיים המרכיבים את "הסל ה לימודי- חינוכי-חברתי-טיפולי" . התוכניות כוללות:

א. ליווי אישי על ידי עובד לקידום נוער ברשות המקומית ;

ב. תוכנית לימודים להשלמת השכלה במסגרת ת ו כנית היל"ה;

ג. פעילויות פרטניות או קבוצתיות חינוכיות-חברתי ו ת למניעת התנהגויות סיכון , יצירת אוריינטציית עתיד ומכוונות לעולם העבודה, התנדבות ותרומה לקהילה והכנה לשירות משמעותי (צבאי או אזרחי) ;

ד. הקניית מיומנויות השכלתיות-מקצועיות-חברתיות למימוש הפוטנציאל האישי ;

ה. רתימת ההורים לתהליך ההתפתחות של ילדם מתוך כבוד הדדי , וגיוסם לשותפות בתהליך ההתערבות ;

ו. חממת שילוב לתגבור לימודי לקראת שילוב מחדש במסגרת הפורמלית ;

ז. היענות ליוזמות מקומיות שיכולות לסייע לנוער בסיכון. ה"סל" נבנה לכל נער ונערה כ"חליפה אישי ת" במסגרת תוכנית התערבות כוללת, בראייה לטווח הקצר והארוך.

1.3.1 תוכנית היל"ה ת ו כנית היל"ה (השכלת יסוד ולימודי השלמה) היא תוכנית להשלמת השכלתם של בני הנוער בסיכון שאינם לומדים במסגרת פורמלית. התוכנית פועלת רק במסגרת המעטפת של קידום נוער ברשויות המקומיות או במוסדות חסות הנוער ובבתי הסוהר לנוער. ביסודה של תוכנית היל"ה מונחת השקפת עולם הרואה בהשכלה כלי למוביליות חברתית ואמצעי לשילוב נורמטיבי בחברה הישראלית. התוכנית מושתתת על תפיסת העולם של הפדגוגיה הטיפולית שלפיה חינוך והשכלה הם אבני דרך משמעותי ות בחייו של הילד והמתבגר, העשוי ות לעצב תפיסת עולם בקבלת החלטות בתחום האישי והמקצועי ובצמצום פערים חברתיים. התוכנית מכוונת לבני נוער ממגזרים תרבותיים שונים : יהודים מהמגזרים השונים, ערבים, דרוזים ובדואים, וכן לעולים ממדינות חבר העמים ומאתיופיה ו עוד . מתוך ראי י ה זו נבנו במסגרת התוכנית כמה מסלולי לימוד ולצ י דם פעילויות חברתיות, טיפוליות וערכיות ה משלימות את סל התשומות ה לימודיות-ח ינוכיות-טיפוליות המוענקות ל בני הנוער . המורים בתוכנית היל"ה נבחרים ומועסקים על ידי גוף פדגוגי ( זכיין חיצוני ), ש נבחר מעת לעת במ כרז מטעם משרד החינוך . התוכנית פועלת ב מסלול אישי או במסלול קבוצתי ומאפשרת לימודים לתעוד ות האלה: תעוד ת סיום של 8 – 10 שנות לימוד תעודת סיום של עד 12 שנות לימוד מסלול לבגרות. הת ו כנית מאפשרת במקביל לכל נער ה ונער לבחור תחומי עניין ומצוינות אישיים שהם רוצים להתפתח בהם חברתית או מקצועית , ולרכוש בהם מיומנויות מקצועיות וחברתיות למימוש חלומם ולקידומם .

1.3.2 חממת שילוב חממת שילוב היא תוכנית המסייעת לבני נוער שנשרו ולבני נוער בסיכון לנשירה להשתלב חזרה בלימודיהם או להתמיד בהם. חממת השילוב מיושמת ברשויות מקומיות או בבתי ספר שבתחומם אותרו לפחות 15 בני נוער הזקוקים לתוכנית. יישום התוכנית מאפשר להם לשוב ללימודיהם לאחר חודשים אחדים שבהם השתתפו במסגרת חממת השילוב, בתוכנית מיוחדת שנבנתה עבורם לחיזוק המסוגלות האישית והלימודית שלהם. התוכנית מיועדת לבני הנוער המעוניינים לשוב למסגרת חינוכית או להתמיד בה, ויש להם פוטנציאל לימודי שמאפשר להם הצלחה אם אכן ייקחו חלק בתוכנית המיוחדת. נציגי היחידה לקידום נוער בשיתוף עם נציגים מבתי הספר שבהם לומדים התלמידים יבנו את תוכנית הלימודים שתופעל בחממת השילוב בהתאם ליעדים שייבחרו במשותף. הצוות הזה יכין את התלמידים בתהליך משותף עם הוריהם להשתלבות מחודשת במסגרת הפורמלית.

1.4. ועדת תו"ם – תכנון ומעקב ועדת תו" ם היא מנגנון מרכזי בקידום נוער לתכנון ו ל מעקב אחר הפעלת שירותי חינוך טיפול והשכלה לנוער מנותק ולנוער בסיכון , המטופל במס ג רת היחידה לקידום נוער , הן ברמה החינוכית-פדגוגית-טיפולית הן ברמה התקציבית . פועלות שלוש ועדות תו"ם – רשותית, מחוזית וארצית. פירוט לגבי חברי הוועדות השונות ומטרותיהן הייחודיות אפשר למצוא בפורטל בעלויות ורשויות חינוך.

2. הפעלת מסגרות קידום נוער-היל"ה – מידע לרשויות המעוניינות המסגרות לקידום נוער מופעלות על ידי הרשויות המקומיות שמעוניינות בכך ופועלות על פי הנחיות משרד החינוך. אלה תנאי ההצטרפות לרשויות המבקשות להפעיל בתחומן מסגרת קידום נוער ותוכנית היל"ה:

1.1 בקשה להקמת יחידה חדשה ברשות מקומית יש להגיש לממונה קידום נוער במחוז ולהציג את פוטנציאל הנוער המיועד לטיפול ביחידה, בהתאם למפורט במסמך "הקמת יחידה לקידום נוער". אפשר לעקוב אחר הפרסומים בפורטל בעלויות ורשויות מסגרות קידום נוער .

1.2 בכפוף לקיומו של תקציב ועל פי שיקול דעתו של משרד החינוך, משרד החינוך מפרסם קול קורא ובו תבחינים להקצאת משאבים לכוח האדם המטפל בנוער בסיכון במסגרת קידום נוער-היל"ה למטרה זו. גם בנושא זה יש לעקוב אחר הפרסומים בפורטל בעלויות ורשויות מס ג רות קידום נוער .

1.3 כתנאי לתקצוב, משרד החינוך מתעתד לחייב את הרשויות לקלוט נערים ונערות מיישובים קרובים שאין בהם יחידות לקידום נוער. [2]

1.4 תוכנית היל"ה פועלת רק במסגרת יחידה לקידום נוער ואיננה עומדת בפני עצמה (למעט במסגרות חסות הנוער ובתי הסוהר לנוער).

3. קליטת נער או נערה לקידום נוער-היל"ה וההתנהלות השוטפת מולם אין לערוך לתלמידים " אינטק " הבוחן התאמה ליחידה. בעת תהליך הקבלה נעשות הפעולות האלה:

א. עובד קידום נוער יתאם עם הקב"ס את קליטת הנער/ה ליחידה. קליטה של נער/ה ללמידה בהיל"ה נעשית באישור קב"ס.

ב. עובד קידום נוער משמש כאחראי על הקשר עם הנער או הנערה.

ג. עובד קידום נוער מגבש עם הנער או הנערה את התוכנית המתאימה לו ביותר – התערבות פרטנית, התאמה לימודית, השתייכות לקבוצה חברתית/משימתית/תהליכית. העובד גם אחראי על גיבוש תהליך ההתערבות החינוכי עם הנער או הנערה.

ד. בשלב זה מבחינים בין תלמידים שרשומים בבית ספר שיש לו סמל מוסד, אשר יכולים להיות מלווים על ידי קידום נוער אך ממשיכים ללמוד בבית ספרם, לבין תלמידים שאינם משויכים למסגרת פורמלית ומתאימים לתוכנית ללמידה במסגרת היל"ה, אשר כאמור, משרד החינוך רואה בה מסגרת חינוכית ומספק במסגרת זו שירותים רבים הניתנים בדרך כלל בבתי הספר.

ה. עובד קידום נוער משתף את ההורים ואת המשפחות של בני הנוער שבטיפולו בבניית תוכנית ההתערבות ובתהליך עצמו למעט במקרים שבהם הדבר אינו אפשרי מבחינה משפטית.

ו. עובד קידום נוער דואג, בהתאם לצורך, לערוך לתלמיד אבחון לקויות למידה או בדיקת זכאות כעולה חדש וכדומה. פרטים מדויקים מתעדכנים מעת לעת בתיק הנהלים בסעיף נערים בפורטל רשויות ובעלויות.

4. נספח נספח – אמנת השירות קידום נוער -היל"ה במסגרת אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון במטה, במחוזות וביחידות לקידום נוער, יעשה את המרב והמיטב כדי לתת לנוער המנותק שבטיפולו את השירות המקצועי ו האיכותי ביותר במסגרת המשאבים העומדים לרשותו. כדי לממש את המטרות, הערכים והעקרונות המקצועיים של השירות וכדי לוודא שעובדי קידום נוער אכן עומדים בהם, ה שירות יפעל באופן ה זה: • ככלל, עובדי קידום נוער יפעלו ליצור קשר ראשוני אישי עם כל נער או נערה שדווח עליהם כנושרים ממערכת החינוך הפורמלית באופן מיידי ובתיאום מלא עם הקב"סים, ככל האפשר . ככלל, נער מנותק או נערה מנותקת המעוניינים ביצירת קשר מסוג כלשהו ופנו ליחידה לקידום נוער , תופנה בקשה לקב"ס הרשותי לתאם ולהסכים על התחלת התהליך. לאחר מכן בתוך 14 יום לכל היותר ממועד פנייתם , תגובש להם תוכנית המכילה התנסות לימודית והם ישולבו בתוך 30 יום לכל היותר , בתוכנית התערבות אחת לפחות (טיפולית, השכלתית, חברתית, תעסוקתית וכו לי ) . התכנון והמעקב אחר השתלבותם בתוכניות של בני נוער מנותקים יתקיימו במסגרת ועדות תו" ם (תכנון ומעקב) אשר תתכנסנה בתדירות של אחת לחודש וחצי לפחות , באחריות מנהל היחידה לקידום נוער. צוות היחידה לקידום נוער ידאג לכך שהנער או הנערה יהיו שותפים פעילים בתכנון ובביצוע של תוכנית ההתערבות . תהליך ההתערבות עם בני הנוער יתועד במפורט בתיק שביחידה, ויכלול את החוזה הטיפולי, היעדים החינוכיים וההשכלתיים שהוצבו בפני הנער או הנערה וכל מידע המסייע לשיקוף התהליך שעברו . את התיק יש לשמור למשך 7 שנים לפחות ממועד סיום הלימודים של התלמיד. התהליך הלימודי של בני הנוער בתוכנית היל"ה יתועד בתיק מעקב לימודי עדכני . הצוות המחוזי יקיים קשר רציף עם היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות . פניות מהיחידות למחוז או לגורמים המקצועיים במטה ייענו באופן מקצועי ושוטף. כל עובדי השירות יקפידו על התפתחות מקצועית ו ישתתפו מדי שנה בהשתלמות או ב הכשרה מקצועית אחת לפחות . [1] לשון זכר מייצגת את כל המגדרים . [2] נוסח מעודכן של התבחינים לתקצוב כוח אדם ברשויות יפורסם בפורטל רשויות ובעלויות . הנוסח החתום הוא הנוסח המחייב .