לימודי השפה האמהרית במערכת החינוך

.1 רקע .2 תחום הדעת אמהרית .2.1 כללי .2.2 תוכנית הלימודים .2.3 ארגון הלמידה וההערכה בחטיבה העליונה .3 הכשרת מורים להוראת אמהרית כשפה זרה .3.1 כללי .3.2 הכשרת המורים .3.3 פיתוח מקצועי .4 הסיפור השלם

1. רקע במדינת ישראל נתקבצו יהודים מפזורות רבות ושונות. כל קבוצה הביאה מהארץ שבאה ממנה לשון ותרבות משלה. כל קבוצה תורמת תרומה ייחודית ובלעדית ליצירה התרבותית של מדינת ישראל. עולים מאתיופיה הגיעו ארצה כבודדים החל משנות השישים של המאה הקודמת, וכמחצית מהם הגיעו בשני גלי עלייה מאורגנים בין השנים 1991-197 .9 אתיופיה היא ארץ שבה מגוון קבוצות אתניות ושפע של שפות ; יותר מ-80 שפות ועוד דיאלקטים רבים מדוברים בשטחה. מ בין השפות הללו אמהרית היא השפה החשובה ביותר, והיא שפתו הרשמית של הממשל הפדראלי של אתיופיה, המשמשת אמצעי התקשורת המשותף לדוברים מרקע לשוני שונה. אמהרית שייכת למשפחת הלשונות השמיות. שפתם הרשמית של העולים מאתיופיה היא אמהרית , ו הם הביאו ע י מם מ ארץ מוצאם את השפה ואת התרבות. בישראל חיים כיום כמאה וחמישים אלף איש שמוצאם מאתיופיה , והמדינה מבקשת לשמור על הנכסים התרבותיים שה ם ה ביאו ע י מם מ הגלות, לטפחם ולשלבם במכלול היצירה התרבותית הישראלית. שליטה בשפה האמהרית מאפשרת לצעירים שנולדו בישראל לתקשר טוב יותר עם הדור המבוגר ועם מעט היהודים שעדיין חיים באתיופיה ועתידים לעלות לישראל. ידיעת השפה גם מאפשרת היכרות מעמיקה יותר עם התרבות המיוחדת, עם המנהגים ועם אורחות החיים של דובריה.

2. תחום הדעת אמהרית

2.1. כללי חיבור ת ו כנית לימודים באמהרית היה חלק מתהליך השמירה על ה נכסים ה תרבותיים שהובאו לישראל מפזורות שונות ועל טיפוחם, ונועד לסייע בהמשכת ה תהליך . ה ת ו כנית המקורית להוראת הלשון האמהרית, שהיא כאמור ה לשון ה רשמית באתיופיה, נכתבה לאחר גלי העלייה המשמעותיים מאתיופיה ועודכנה מדי פעם. בדרך כלל לימודי השפה האמהרית פתוחים לתלמידים יוצאי אתיופיה בבתי הספר העל-יסודיים . עם זאת גם תלמידים שאינם דוברי השפה יכולים להצטרף ו ללמוד את השפה הוראת השפה האמהרית בישראל מתקיימת בבתי ה ספר ה על-יסודיים כ מקצוע בחירה לקראת בחינת ה בגרות ברמה של 5 יח"ל. התפיסה הרעיונית העומדת בבסיס הוראת ה אמהרי ת היא ליצור אינטראקציה בין הלומדים לבין התרבות שבאה לביטוי בלשון האמהרית: ביציר ו ת ספרות (בעל - פה ובכתב), בהשקפות עולם, בדפוסי לשון, בכללי השיח, במסורות ובמנהגים.

2.2. תוכנית הלימודים

2.2.1 כללי ת ו כנית הלימודים באמהרית נכתבה להוראת המקצוע במסגרת לימודי הבחירה בחטיבה העליונה בהיקף של 5 יח"ל . היא מיועדת לתלמידים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, במתכונות לימודי שפה זרה או שפת מורשת. בת ו כנית מוצג מבנה לימודים ספירלי, בהיקף תכנים מתרחב, כנהוג בהוראת לשונות . התוכנית מבוססת על דיבור, על האזנה ועל קריאה וכתיבה ומתמקדת באקטואליה, בהכרת תרבות יוצאי אתיופיה ובאתגרי הקליטה שלהם. ת ו כנית הלימודים באמהרית כתובה בעברית , שכן עברית היא הלשון הרשמית של מדינת ישראל וחשוב שהמחנכים במערכת יוכלו להכיר את תוכנית הלימודים של תלמידיהם גם אם הם אינם דוברים את השפה.

2.2.2 מטרות תוכנית הלימודים תוכנית הלימודים נבנתה כדי להשיג את המטרות האלה: ליצור אינטראקציה בין הלומדים לבין התרבות ה באה לביטוי בלשון האמהרית לשמר ערכי תרבות של היהודים מאתיופיה לעורר רצון אצל הלומדים להמשיך ללמוד אמהרית, להעמיק את העיסוק בתרבות יוצאי אתיופיה ולשלב בתחומי ה חיים ובתרבות הנבנים בארץ את הלימוד ואת העיסוק בתרבותם.

2.3. ארגון הלמידה וההערכה בחטיבה העליונה

2.3.1 כללי כל בית ספר רשאי להגיש תלמידים ל בחינת ה בגרות באמהרית , גם אם אינו מלמד את השפה . לצורך קבלת הנחיות ברורות ורישום פורמאלי יש ליצור קשר עם הפיקוח על הוראת השפה האמהרית . תלמידים בודדים ש אינם לומדים אמהרית במסגרת כיתתית ניגשים ל בחינה ל לא ציון בית-ספרי, ו הציון הסופי במקצוע הוא ציון בחינת הבגרות.

2.3.2 אמהרית כמקצוע מורחב לבגרות

א. כאמור לעיל, אמהרית נלמדת כ מקצוע בחירה ברמה של 5 יח"ל בחטיבה העליונה בבתי הספר בכל המגזרים, והיא יכולה להיות מקצוע מורחב כנדרש בתעודת הבגרות. לתוכנית הלימודים במקצוע קיימים חומרי למידה מאושרים וניתנים ליווי והדרכה.

ב. בתוכנית יש הבחנה בין בסיס הידע והמיומנויות (בהיקף של 60% מהחומר) , ה מוערך בהערכה חיצונית , לבין התכנים והמיומנויות להרחבה ולהעמקה (40% מהחומר) , ה מוערכים בדרכים מגוונות בהערכה בית-ספרית.

ג. ארגון הלמידה המומלץ להוראת השפה האמהרית בחטיבה העליונה כולל 15 ש"ש. ההמלצה היא להתחיל את הוראת השפה כבר בחטיבת הביניים להעשרה בלבד ולחלק את שעות ההוראה על פני שלוש שנות לימוד בחטיבה העליונה, על פי החלוקה המתוארת להלן: הכיתה י' י"א י"ב מס' השעות השבועיות 3-4 ש"ש 5-6 ש"ש 5-6 ש"ש עם זאת, בתי הספר יכולים לארגן את הלמידה גם בדרכים אחרות.

2.3.3 עבודת גמר על השפה האמהרית או על תרבות יוצאי אתיופיה ביצוע עבודת גמר הוא זכות לתלמידים סקרנים בעלי מוטיבציה. עבודת הגמר היא אישית, והיא מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה. תלמיד ה בוחר לכתוב עבודת גמר יכול לבחור נושא רלוונטי לחייו המעניין אותו. ביצוע העבודה מאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי כישורים ייחודיים לו, תוך שילוב עבודה עצמית ושותפות עם המורה ו עם המנחה המלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו. תלמידים יכולים להגיש עבודת גמר בתחום השפה האמהרית גם אם הם אינם לומדים תחום זה בבית הספר .

2.3.4 לימודי השכלה כללית תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות ב סך הכול בכל תחום. בבתי ספר שיש בהם תלמידים רבים יוצאי העדה האתיופית מומלץ לבנות תוכנית להשכלה כללית על תרבותה של העדה.

3. הכשרת מורים להוראת אמהרית כשפה זרה

3.1. כללי את השפה האמהרית רשאים ללמד אך ורק מורים בעלי תואר אקדמי ותעודת הוראה באמהרית, כמתחייב על פי תקנון משרד החינוך, וכן מורים המוכרים ומאושרים על ידי הפיקוח על הוראת ה אמהר ית. מורים אלו עוברים מדי שנה פיתוח מקצועי בימי עיון ובמפגשי הדרכה בהתאם לת ו כנית הלימודים .

3.2. הכשרת המורים משרד החינוך והפיקוח על הוראת האמהרית מתכוונים לפתוח תוכנית הכשרה מסודרת להוראת האמהרית באחת המסגרות להשכלה גבוהה. כיוון שתוכנית כזאת אינה פועלת עדיין באופן שגרתי, המעוניינים מתבקשים לפנות אל הפיקוח על השפה האמהרית.

3.3. פיתוח מקצועי במהלך כל שנת לימודים מצופה מכל ה מורי ם לאמהרית המלמדים את השפה לקחת חלק בתהליכי הפיתוח המקצועי המאורגנים ומפוקחים על ידי הפיקוח על הוראת האמהרית במסגרת אגף השפות במזכירות הפדגוגית.

4. הסיפור השלם מדיניות משרד החינוך, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוזר המנכ"ל העוסק ב"סיפור השלם" וכחלק מיישום ועדת ביטון, היא לסייע לכל תלמיד להכיר את הסיפור הישראלי השלם, הכולל את העושר התרבותי, החברתי וההיסטורי של קהילות יהדות ספרד, יהדות המזרח ויהדות אתיופיה. במסגרת הרצון להראות את הסיפור השלם של יוצאי הקהילה האתיופית חשוב להכיר לכל תלמידי ישראל את חג הסיגד ואת המבצעים השונים שסייעו להעלאת יהודי אתיופיה.