לימודי יידיש - שפה ותרבות במערכת החינוך

.1 רקע .2 תחום הדעת יידיש - שפה ותרבות .2.1 כללי .2.2 תוכנית הלימודים .2.3 ארגון הלמידה וההערכה .3 הכשרת מורים להוראת יידיש-שפה ותרבות .3.1 כללי .3.2 הכשרת המורים .3.3 פיתוח מקצועי .4 תוכניות מיוחדות לקידום השפה היידית ותרבותה

1. רקע יידיש היא אחת מה שפ ות היהודיות. פירוש השם יידיש הוא "יהודית" , וה ו א קיצור ל שם המקורי , " יידיש ט יי ַ טש " (יהודית-גרמנית). רבים מיהודי אירופה דיברו יידיש במשך כאלף שנים . היידיש היא שפה עשירה ב ביטויים ו ב פתגמים , המבטאים את אורח החיים היהודי בתפוצות. ה שפה התגבשה משפות ומתרבויות אחדות: ה יהודים שהגיעו ללותיר מצפון איטליה ומצרפת עם שפה איטלקית יהודית (לעזיש) במאה העשירית אימצו לעצמם את השפה הגרמנית המדוברת, אך הוסיפו לה מילים וביטויים מלשון הקודש, מארמית ומאיטלקית-יהודית. הם ד י ברו בה בהגייה ייחודית ו כתבו אותה באותיות עבריות , כמקובל בכל השפות היהודיות, ועל בסיסה נוסף במשך השנים המרכיב הסלבי. הי ידיש ותרבותה הן חלק בלתי נפרד מהמורשת הרוחנית וההיסטורית של עם ישראל. הלשון והיצירה ב שפה זו מבטאות את מגוון ערכיה התרבותיים, המוסריים, הלאומיים , ההומניסטיים, הא ו מנותיים והאסתטיים של היהדות. היידיש היא עדות ל ערכים אלה לנוכח התהליכים ההיסטוריים שפקדו את היהודים במרוצת הדורות במדינות אירופה בתפוצות אחרות . כיום כמיליון יהודים בארץ ישראל ובמרכזים יהודיים חשובים בעולם מדברים יידיש. היידיש היא שפת לימוד ומחקר באוניברסיטאו ת ברחבי תבל, ושימורה מעוגן בחוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, שמטרתו טיפוח חקר התרבות היידית והוראת היידיש.

2. תחום הדעת יידיש - שפה ותרבות

2.1. כללי תחום הדעת יידיש - שפה ותרבות הוא מקצוע בחירה ברמת 5 יח"ל בחטיבה העליונה , ה נלמד בנוסף ללימוד שפות החוב ה ואינו משמש חלופה להן. תחום הדעת משלב את לימודי שפת היידיש עם לימוד תכנים מ התרבות היהודית העשירה לדורותיה , ותורם לעיצוב ולהרחבה של המרכיב היהודי בזהותו של התלמיד וכן להפנמת הקווים התרבותיים וההיסטוריים המשותפים למגזרים השונים של העם בישראל ולקהילות היהודיות בתפוצות.

2.2. תוכנית הלימודים תוכנית הלימודים ביידיש נכתבה על ידי ועדת מקצוע וחבריה- אנשי אקדמיה ואנשי חינוך בתחום- נתמנו על ידי המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך. התוכנית מתמקדת בשפת היידיש ככלי תקשורת המחבר לערכי מסורת ולתרבות יהודית עשירה. תוכנית הלימודים משלבת בתוכה את ידע הלשון והתחביר, פולקלור ומבחר יצירות ספרותיות, ודורשת מלומדי ה בחטיבה העליונה של בתי הספר בישרא ל ידע בהבנת הנקרא, הנשמע ובהבעה בעל-פה ובכתב. הלומדים נחשפים במהלך לימודיהם לאוצרות היצירה החסידית והעממית, השירה והספרות של יוצרים יהודיים חשובים במאה ה-20.

2.3. ארגון הלמידה וההערכה

2.3.1 לימוד יידיש כמקצוע מורחב לבגרות

א. כאמור לעיל, יידיש נלמדת כ מקצוע בחירה ברמה של 5 יח"ל בחטיבה העליונה בבתי הספר הממלכתיים, הממלכתיים- דתיים והחרדים, והיא יכולה להילמד כמקצוע מורחב כנדרש בתעודת הבגרות. לתוכנית הלימודים במקצוע קיימים מבחר חומרי למידה, והמורה יכול לשלב ביניהם ולהרכיב מהם יחידות הוראה המותאמות לו ולאופיים של תלמידיו. הרחבה על חומרי הלימוד ועל תוכנית הלימודים אפשר למצוא באתר המפמ"ר ליידיש במסגרת אגף השפות במזכירות הפדגוגית.

ב. תוכנית הלימודים המורחבת לבגרות מחולקת להערכה חיצונית בהיקף של 60% מהציון ולהערכה בית-ספרית בהיקף של 40% מהציון. ההערכה החיצונית נעשית ב על - פה , ומתבססת על פרוייקט שהתלמיד מכין במהלך לימודיו. הכנת הפרויקט מעודדת יצירתיות, משלבת את התלמידים בחיי הקהילה ומחזקת את הקשר הבין-דורי. ההערכה הבית ספרית היא פנימית, והיא נעשית בבית הספר על בסיס החומר העיוני הנלמד לאורך השנה.

ג. מסגרת הזמן המומלצת להוראת השפה והתרבות היידית היא 14 ש"ש על פני שלוש שנות לימוד בחטיבה העליונה, על פי החלוקה המתוארת להלן: ב כיתה י' ב כיתה י"א ב כיתה י"ב 4 ש"ש 4 ש"ש 6 ש"ש עם זאת, בתי ספר דוברי יידיש במגזר החרדי יכולים להסתפק גם ב-10 ש"ש ולארגן את הלמידה בשנתיים בלבד.

ד. בהוראת היידיש משולבים יסודות מהלשון, מהספרות, מהיסטוריה, מהתיאטרון, מהמוזיקה, מהקולנוע וכיוצא באלה. ראוי שבית הספר יעמיד לרשות המורים סביבה לימודית מתאימה ויעודד יוזמות משותפות עם מורים מתחומי דעת אחרים לבניית נושאים רב-תחומיים.

ה. היידיש נלמדת במגזרים השונים המוכרים על ידי משרד החינוך. תוכניות הלימוד בתחום השפה והדקדוק משותפות לכל המגזרים. יחד עם זאת, אפשר להתאים את התכנים בספרות ובתרבות להיבטים האופייניים לכל מגזר באישור הממונה על הנושא במזכירות הפדגוגית.

2.3.2 ביצוע עבודת גמר על שפת היידיש ותרבותה ביצוע עבודת גמר הוא זכות לתלמידים סקרנים בעלי מוטיבציה. עבודת הגמר היא אישית, והיא מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה . תלמיד ה בוחר לכתוב עבודת גמר יכול לבחור נושא רלוונטי לחייו המעניין אותו. ביצוע העבודה מאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי כישורים ייחודיים לו, תוך שילוב עבודה עצמית עם עבודה בשיתוף עם המורה ו עם המנחה המלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו. תלמידים יכולים להגיש עבודת גמר בתחום שפת היידיש ותרבותה גם אם לא לומדים תחום זה בבית הספר .

2.3.3 לימודי יידיש להשכלה כללית תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת לימוד שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות ב סך הכול בכל תחום. בתי הספר יכולים להיעזר בתוכנית הלימודים שנכתבה במקור בשתי רמות ולבחור נושאים להעשרה מתוך הרמה הבסיסית. נושאים אלה אפשר להתאים לאופיים של התלמידים והקהילה שהם באים ממנה .

3. הכשרת מורים להוראת יידיש-שפה ותרבות

3.1. כללי המורים ליידיש מחויבים להיות בעלי תואר אקדמי ותעודת הוראה , כמתחייב מתקנון משרד החינוך, וכן עליהם להיות מאושרים על ידי הפיקוח על הוראת היידיש . מורים אלו עוברים פיתוח מקצועי באמצעות השתלמויות והדרכה בהתאם לת ו כנית הלימודים .

3.2. הכשרת המורים הכשרת המורים לקראת קבלת רישיון הוראה ב יידיש נעשית על ידי משרד החינוך והפיקוח על הוראת ה יידיש בלבד . תכנית ההכשרה כוללת שילוב בין לימודי חינוך והוראה לבין לימודי תחום הדעת ל הוראת היידיש ומקנה ידע שימושי רחב ומעמיק בתחום ה הורא ה ו ה למיד ה של השפה והתרבות. באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר אילן ברמת גן מתקיימות תכניות ללימוד ולמחקר של לשון היידיש, ספרותה ותרבותה, וכן קיים מסלול להוראת היידיש במכון בית יעקב למורות.

3.3. פיתוח מקצועי במהלך כל שנת הלימודים מצופה מכל ה מורי ם ליידיש לקחת חלק בתהליכי הפיתוח המקצועי המאורגנים ומפוקחים על ידי הפיקוח על הוראת היידיש במסגרת אגף השפות שבמזכירות הפדגוגית. הפיתוח המקצועי כולל העמקה של הידע המקצועי בהוראת השפה, ביסוס של מתודות לתהליכי למידה-הוראה מכווני-תרבות, טיפוח כלי הערכה מגוונים להערכת הישגי התלמידים וחשיפה לסגנונות הוראה של מורים-עמיתים והיכרות עם אמצעי לימוד דיגיטליי ם . תהליכי הפיתוח המקצועי כוללים לרוב השתלמו ת והדרכה. השתלמויות למורים ליידיש קיימות במרכז הרשות הלאומית לתרבות יידיש . המרכז פורס מדי שנה רשת של השתלמויות מורים וקורסים לקהל הרחב בנושא שפת היידיש ותרבותה ואף מסייע בהכנת חומרי הוראה. קורסים נוספים ביידיש המוכרים לפיתוח מקצועי מתקיימים גם בבית שלום עליכם ובאוניברסיטה העממית.

4. תוכניות מיוחדות לקידום השפה היידית ותרבותה הרשות הלאומית לתרבות היידיש מסייעת בהכנת לתוכניות ולפרויקטים שמטרתם שימור תרבות היידיש ומורשתה וטיפוח לימוד השפה והתרבות. בתי ספר מוזמנים מדי שנה להגיש בקשות לסיוע ולמענקים עבור קידום תוכניות התורמות ללימוד השפה היידית ותרבותה.