לימודי תנ"ך בחינוך הממלכתי במגזר היהודי

.1 רקע .2 תחום הדעת תנ"ך .2.1 כללי .2.2 בחינוך הקדם-יסודי .2.3 בחינוך היסודי .2.4 בחטיבת הביניים .2.5 בחטיבה העליונה .3 עקרונות הוראת התנ"ך .4 הכשרת המורים ופיתוח מקצועי .4.1 ההכשרה הדרושה להוראת תנ"ך .4.2 פיתוח מקצועי .5 ארגון הוראת התנ"ך .6 מבנה הלימודים וההערכה בבחינות הבגרות .6.1 תוכנית החובה בהיקף של 2 יח"ל .6.2 תוכנית מורחבת בהיקף של 5 יח"ל .6.3 תוכניות מיוחדות .7 תחרויות ארציות בתנ"ך .7.1 חידון התנ"ך .7.2 "תורה נביאים ו כותבים!"

1. רקע מגילת העצמאות נפתחת במילים "בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי . מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו י י שוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית" . ספר התנ“ך הוא היצירה המובהקת הקשורה להיווצרות העם היהודי בארץ ישראל, לשפה העברית ולערכים אנושיים רבים. בשל מעמדו זה, התנ“ך נלמד כתחום דעת מחייב במערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל. ארבע המטרות המובאות להלן מתוך חוק החינוך הממלכתי, המסמן מטרות ויעדים לכל מערכת החינוך, מבהירות היטב גם הן את חשיבותו של מקצוע התנ"ך לילדי ישראל: 1 ) לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו ;

2) להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כ מדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לשמירת החוק, לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים;

3) ללמד את תולדות ארץ ישראל ומדינת ישראל;

4) ללמד את תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית , להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדם ." התנ"ך הוא ה חשוב שבנכסי צאן הברזל של העם היהודי, והוא משמש תשתית לחלוציות, לציונות, להקמת המדינה ולהתיישבותנו בארץ ישראל. לימודי התנ"ך מבקשים לחבב את התנ"ך על התלמידים ולהפוך אותו ל חלק בלתי נפרד מזהות ם ומתרבות ם . ספרות המקרא היא מקור השראה לתרבות היהודית והכללית מ יום היווצרותה ועד היום הזה , ובתוכה בא לידי ביטוי עיצוב הזיכרון הקיבוצי של עם ישראל.

2. תחום הדעת תנ"ך

2.1. כללי תנ"ך הוא ממקצועות הליבה, ולימודי התנ"ך מתקיימים בחינוך הממלכתי החל מהגן וכלה בסיום התיכון. התנ"ך הוא חלק מן הלימודים ההומניסטיים, ה מנחילי ם תרבות וערכים. ת ו כנית הלימודים בתנ"ך לבית הספר הממלכתי . מבוססת על ההכרה כי התנ"ך הוא מרכיב בסיסי במכנה המשותף הרחב של העם היהודי לדורותיו. בת ו כנית הלימודים באים לידי ביטוי למידת תולדות העם, המורשת והתרבות היהודיות והישראליות וערכים יהודיים ואוניברסאליים . התוכנית משמשת בסיס לידיעת התנ"ך ושורשי התרבות והמורשת הנובעים ממנו. התנ"ך נלמד כחלק מהוויה תרבותית שהתגבשה ועודנה מתגבשת בזיקה לתרבות העולם, וזאת בתהליך המבוסס על לימוד, על שיח ו על ביקורת. בשנת הלימודים התשע"ט נכנסה לתוקפה תוכנית לימודים חדשה בתנ"ך לחינוך הממלכתי. מגמת התוכנית היא לחבב את התנ"ך על הלומדים בכל גיל ולהכיר להם את סיפוריו ואת הערכים העולים ממנו. בנוסף, הלימוד בכיתות ב' ו-ג' יהיה מחומש בראשית, מספר המקור, ומכיתה ד' ואילך מספר תנ"ך שלם בלבד.

2.2. בחינוך הקדם-יסודי תוכנית הלימודים בתנ"ך מוצעת גם לגן הילדים. מומלץ לערוך לילדי הגן היכרות עם סיפורים מקראיים תוך שמירה על שימוש בשפת המקרא, בהתאם לקריטריונים האלה: סיפורים המכילים עלילה שהילדים מסוגלים לעקוב אחריה . סיפורים שבמרכזם דמויות חשובות ומוכרות . סיפורים על דמויות במקרא הקשורות זו לזו ברצף כרונולוגי ה מאפשר לילדים לעקוב אחר השתלשלות האירועים . ס יפורים שיש בהם היבט אופטימי . סיפורים המעוררים דילמה שבכוח הילדים להתמודד ע י מה . דוגמאות לסיפורים מתאימים אפשר למצוא בתוכנית הלימודים בתנ"ך.

2.3. בחינוך היסודי לימודי התנ"ך בבית הספר היסודי מפגישים את התלמידים עם ה סיפור של התהוות עם ישראל, עם דמויות מרכזיות בפנת י און התרבותי שלו ועם קורותי הן עד לכניסה לארץ ו ל התנחלות בה. כל זאת בשפה המקראית הייחודית ל תנ"ך . התנ"ך נלמד ברצף, ומושתת על הסיפור ועל החוויה המשמעותית העולה ממנו . מטרות תוכנית הלימודים לבתי הספר היסודיים הן: הכרת התנ"ך כספר ייחודי והכרת סיפורי התנ " ך , מבריאת העולם , דרך הכניסה לארץ ישראל בימי יהושע בן נון וההתבססות של עם ישראל בארץ ועד סיפורי ספר שופטים . הבנת תהליכי הגיבוש של עם ישראל והיכרות עם דרכיו במדבר עוד לפני הכניסה לארץ ועם ה התמודדויות עם הכניסה לארץ וההתבססות בה . חשיפת התלמיד לתנ"ך, על תכניו ו על שפתו הייחודית . יצירת מפגש עם השפה המקראית ו העשרת אוצר המילים בביטויים ובניבים ממקורותיה . הכרת ערכי החברה הבולטים במקרא ו הדמויות והאירועים ב

ו.

2.4. בחטיבת הביניים לימודי התנ"ך בחטיבת הביניים משמרים את הרצף הסיפורי עד להתבססות המלוכה בישראל, בד בבד עם לימוד סוגות ספרותיות המאפיינות את הספרות המקראית. החידוש בחטיבת הביניים הוא בחלוקה הברורה בין לימוד לשם בקיאות, שבו התלמידים נדרשים ללמוד ולדעת את עיקרי הסיפור, לבין לימוד מעמיק יותר, שבו התלמידים נדרשים לעסוק בתכנים הערכיים העולים מסוגיות הלימוד ובמיומנויות הרלוונטיות לשכבת הגיל שלהם. בכיתות ז' ו-ח' שובצו יחידות ללימוד עצמי כדי לאפשר לתלמידים למידה אישית ולהעצים את אמונתם ביכולתם להתמודד עם לשון התנ"ך . להעמקה ו ל הרחבה בלימוד הספרות המקראית על סוגיה נדרשות מיומנויות לימוד ש ישמשו כלי עזר להנגשה של הטקסט המקראי על אופיו ו על י י חודו. בכל אחד מפרקי הלימוד נבחרו ניבים וביטויים שהפכו לנכסי צאן ברזל בשפה העברית כדי להעשיר את עולמם הלשוני והתרבותי של התלמידים, לקרבם לשפת התנ"ך וליצור תשתית אסוציאטיבית משותפת.

2.5. בחטיבה העליונה ת ו כנית הלימודים בחטיבה העליונה מגדירה את הידע ש ה תלמיד אמור ל קבל ו חושפת בפניו ממגוון הסוגות הספרותיות של המקרא : סיפורים, ספרות החוק , נבואה, ספרות ה חכמה, שירה ועוד הת ו כנית נכתבה מתוך מגמה ללמוד פרקים שלמים תוך שמירה על קו סיפורי אחיד. במקרים חריגים יילמדו חלקי פרקים, כדי להשלים או להבהיר את קו הסיפור או את התמה הנבחרת . החזרה על לימוד ספר י בראשית ו שמות בחטיבה העליונה, י ש בהם כדי ל בסס את הידע ש נרכש בכיתות היסוד תוך כדי לימוד מעמיק , מעשיר ורחב רבדים של הכתובים .

3. עקרונות הוראת התנ"ך תפיסת הוראת המקצוע תנ"ך בחינוך הממלכתי רואה בתנ"ך אבן שואבת להכרת המורשת של ה תרבות, ה שפה העברית , הספרות ה היסטוריה ו ה ג י אוגרפיה של עם ישראל. העקרונות המנחים את תוכנית הלימודים הם השאיפה שהתלמידים ידעו לקרוא בתנ " ך ו יכירו את האירועים, את הדמויות ואת המקומות המתוארים בו ואת התכנים ו את הערכים המגוונים העולים ממנו. התלמידים גם יפיקו מהתנ " ך רלוונטיות ומשמעות לחייהם על ידי דיון בערכים המשתקפים בו, ויכירו בתנ "ך כספר היסוד של עם ישראל ושל שאר הדתות המונותאיסטיות . הוראת התנ"ך תתבסס על קריאה במקור. יש לשלב ב שיעורי התנ"ך קריאה קולית רהוטה של קטע מקראי. הקריאה בקול חושפת את התלמיד לשפת המקרא ה י יחודית , ושמיעתה החוזרת ונשנ י ת בכל שיעור הופכת אותה למוכרת יותר וזרה פחות . הקריאה הקולית מכילה בתוכה מידה רבה של מימוש פרשני, והיא מקרבת את התלמידים לטקסט , מאפשרת להם להבין אותו טוב יותר וגורמת להם הנאה מן הנלמד. רצוי שהקריאה בקול תבוצע גם על-ידי תלמידים, לאחר הכנה מתאימה ויישום המיומנויות הנדרשות בתחום הדעת .

4. הכשרת המורים ופיתוח מקצועי

4.1. ההכשרה הדרושה להוראת תנ"ך הוראת תנ"ך בחינוך העל-יסודי תיעשה על ידי מורים שהוכשרו להוראת התחום במסגרת לימודי תואר אקדמי בתנ"ך, בנוסף ללימודי הוראה, ובחינוך היסודי המורים לעברית המלמדים תנ"ך נדרשים להשתלם בהוראת תנ"ך פעם בשלוש שנים במהלך עבודתם.

4.2. פיתוח מקצועי לאחר שילובם של המורים בהוראת תחום הדעת עליהם להשתתף בקביעות בתהליכי פיתוח מקצועי בתנ"ך כדי להתעדכן בהדגשים ובהתחדשות של תוכנית הלימודים. במהלך כל שנת לימודים מתקיימות מגוון השתלמויות , ובהן השתלמויות ב מחוזות, השתלמויות מקוונות והשתלמויות ארציות . רשימ ת ההשתלמויות מתפרסמת מדי שנה ב אתר הפיקוח על הוראת התנ"ך . במקביל להשתלמויות עומדים לרשות המורים מדריכים בכל הארץ, אפשר לפנות אליהם בסוגיות של תוכן ובסוגיות של הוראת התחום. המורים המלמדים מוזמנים לקחת חלק בתהליכי הפיתוח המקצועי ולהיעזר גם בצוות ההדרכה .

5. ארגון הוראת התנ"ך ארגון הלימוד והוראת התנ"ך בשכבות הגיל יהיה בהלימה ובהתאם לתוכנית הלימודים המחייבת בתחום הדעת. קביעת מספר שעות ההוראה בכל שכבת גיל יהיה תואם לפרסומים שמשרד החינוך מפרסם מדי שנה באמצעות מסמך המתנ"ה. נוסף לתוכניות החובה ולשעות החובה עומדות לרשות בתי הספר אפשרויות שילוב של תחום הדעת בדרכים מגוונות, כגון במסגרת לימודי ההעשרה, במסגרת הטיולים והפעילויות החוץ-בית-ספריות בימים מיוחדים וכן במסגרת הוראה רב-תחומית. ל מיומנויות הלימוד הנלמדות בתנ"ך יש זיקה לתחומי דעת נוספים (ראו ב תוכנית הלימודים לחינוך היסודי ולחינוך העל-יסודי) . בחטיבות העליונות של בתי הספר העל-יסודיים מתקיימת תוכנית החובה בלימודי תנ"ך בהיקף של 2 יח"ל, המפורט בסעיף .6נוסף על כך עומדים לרשות בתי הספר גם השילובים המובנים המפורטים להלן:

5.1 לימוד תנ"ך כמקצוע בחירה מורחב : במסגרת תעודת הבגרות כל תלמיד מחויב ללמוד לפחות מקצוע מורחב אחד ברמה של 5 יח"ל. אחת האפשרויות המוצעות לבחירה במסגרת זו היא "תנ"ך מורחב". הרחבת תחום הדעת תנ"ך מבוססת על 2 יח"ל שהן חובה לתעודת בגרות לכל תלמידי החינוך הממלכתי ועל עוד 3 יח"ל להרחבה. פירוט נוסף מובא בס"ק

6.2 להלן.

5.2 לימוד קורס בתנ"ך במסגרת לימודי השכלה כללית או לימודי העשרה : תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות סך הכול בכל תחום. בתנ"ך נכתבה תוכנית לימודים אופציונאליות להעשרה ולהשכלה כללית, ואפשר למצוא אותה באתר תחום הדעת תנ"ך . בתי הספר מוזמ נים להתאים את התכנים ואת דרכי ההוראה וההערכה לאופי ים ולאופי התלמידים והקהילה .

5.3 כתיבת עבודת גמר אישית בתנ"ך : ביצוע עבודת גמר הוא זכות הניתנת לתלמידים סקרנים ובעלי מוטיבציה . עבודת הגמר היא אישית, והיא מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה או בנוסף להם. תלמיד הבוחר לכתוב עבודת גמר יכול לבחור נושא רלוונטי לחייו המעניין אותו . ביצוע העבודה מאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי כישורים ייחודיים לו , תוך שילוב עבודה עצמית ושותפות עם המורה ועם המנחה המלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו . תלמידים יכולים להגיש עבודת גמר בתנ"ך בין אם הם לומדים תנ"ך מורחב בבית הספר ובין אם לא.

6. מבנה הלימודים וההערכה בבחינות הבגרות

6.1. תוכנית החובה בהיקף של 2 יח"ל הלימודים בתנ"ך לקראת תעודת הבגרות מורכבים מ-2 יח"ל חובה. תוכנית הלימודים מחולקת ל- 70% המיועדים להערכה ע ל ידי בחינת בגרות חיצונית ו- 30% המיועדים ל הערכה בית - ספרית . בבחינות הבגרות בתנ"ך מותר השימוש בספר תנ"ך שלם, ללא פירושים וללא תרגום .

6.2. תוכנית מורחבת בהיקף של 5 יח"ל הלימוד ברמה המורחבת ל תנ"ך כולל את בחינת החובה בהיקף של 2 יח"ל וכן 3 יח"ל נוספות, המבוססות על כתובים מקראיים ומשלבות מקורות חוץ-מקראיים , מאמרים ופירושים שו נים. בחינת הבגרות על פרקי ההרחבה כוללת פרקים להערכה חיצונית בהיקף של 40% מתוכנית הלימודים ופרקים להערכה בית-ספרית מגוונת בהיקף של 60% מתוכנית הלימודים. במסגרת לימודי ההרחבה ניתנת לבית הספר אפשרות בחירה רבה ביחידות להערכה בית-ספרית, ואפשר גם להחליף את היחידה החמישית הקיימת ביחידה אחרת שיבחר המורה. בבחינות הבגרות בתנ"ך מותר השימוש בספר תנ"ך שלם ללא פירושים וללא תרגום.

6.3. תוכניות מיוחדות

6.3.1 תמ"ר - תוכנית הערכה ממירה בגרות תמ"ר היא תוכנית הממירה את בחינת הבגרות של ת ו כנית הלימודים ה נדרשת בתחום הדעת בדרכים ייחודיות ומגוונות של חלופות הערכה. התוכנית מבוסס ת על תפיסת עולם חינוכית ייחודית המקדמת למידה משמעותית , והיא מותאמת לצורכי בית הספר ונבנית על ידו. ה הצטרפות לתוכנית תמ"ר בתנ"ך מותני ת בעמידה בתנאי הסף המ י נהליים שקבע האגף לחינוך על - יסודי ו באישור פדגוגי של מפמ"ר תחום הדעת. בתי ספר המעוניינים בהערכה מגוונת בתנ"ך והעומדים בתבחיני ההצטרפות לתוכנית תמ"ר יכולים להגיש בקשה להצטרפות.

6.3.2 "חלוצי הערכה" תנ"ך הוא אחד המקצועות שמתקיימת בהם ה תוכנית "חלוצי הערכה " של האגף לחינוך על-יסודי. התוכנית מאתרת בתי ספר המעוניינים לקדם שימוש בהערכה חלופית ו מאפשרת להם ליצור הוראה והערכה בדרכים מגוונות בת ו כניות הלימוד בתחומי הדעת השונים ולהמיר את הה י בחנות בבחינת ה בגרות ב כמה אירועי הערכה חלופית. הציון הנרשם בתעודת הבגרות בתחום הדעת של תלמיד אשר למד בת ו כנית ה וא הציון המסכם של אירועי הערכה אלו.

6.3.3 תוכניות נוספות בתוכניות הלימודים קיימת התייחסות מיוחדת לבחינת הבגרות בתנ"ך לתלמידים עולים חדשים , לנבחני משנה ולנבחנים אקסטרניים . הערה גם בתוכניות המיוחדות הנדונות בסעיף זה מותר להשתמש בספר תנ"ך שלם, ללא פירושים וללא תרגום.

7. תחרויות ארציות בתנ"ך

7.1. חידון התנ"ך ההשתתפות ב חידו ן התנ"ך מחזקת את הזיקה לספר הספרים. בתי ספר ותלמידים הלוקחים חלק בחידוני התנ"ך, משלב החידון הבית-ספרי ועד לשלב החידון העולמי, זוכים בגמולים ובפרסים. באתר המלווה את חידון התנ"ך אפשר למצוא את כל הפרטים הנלווים לקיומו של החידון על שלביו השונים : ההיערכות והסיוע לצוות המקצועי, לוחות הזמנים, חומרי הלימוד ועוד.

7.2. "תורה נביאים ו כותבים!" ספר הספרים מזמן לימוד מגוון ועשיר . הת ו כנית "תורה, נביאים

ו... כותבים!" מאפשרת לכל תלמיד להביא לידי ביטוי את פרשנותו ו את התייחסותו לסיפורי התנ"ך באופן חווייתי ויצירתי , על פי בחירתו. הת ו כנית מיועדת לתלמיד י כיתות ה ' -ו ' , כיתות ז ' -ט ' ו כיתות י ' -י "

ב. העבודות המצטיינות לוקחות חלק בתחרות מחוזית וארצית. פרטים באתר.