בטיחות במוסד החינוכי הפנימייתי והעבודה בחקלאות (במשקים חקלאיים בכפרי הנוער, בחוות החקלאיות ובפינות החי)

.1 מבוא .2 הגדרות .3 ניהול הבטיחות בפנימיות ובכפרי נוער

3.1 ההנחיות וחוקי הבטיחות המחייבים

3.2 אחריות הבעלות על כפר הנוער ועל הפנימייה

3.3 תפקיד כפר הנוער והפנימייה בהבטחת הבטיחות בפעילויות השונות .4 תפיסת ניהול הבטיחות

4.1 כללי

4.2 מדיניות ניהול הבטיחות

4.3 ממונה הבטיחות בעבודה/מנהל הבטיחות במוסדות החינוך

4.4 תאונ ה במהלך פעילות .5 בדיקות וביקורות בטיחות

5.1 מבדקי בטיחות לקראת פתיחת שנת הלימודים

5.2 ביקורות בטיחות שוטפות

5.3 בדיקות מקצועיות של מערכות, ציוד ומתקנים .6 אישורים ורישיונות .7 בטיחות אש

7.1 כללי

7.2 הגדרות

7.3 הנחיות כלליות

7.4 אלמנטים וחומרי בניין

7.5 גישה לרכב כיבוי והצלה

7.6 תאורת חירום

7.7 ציוד ומתקנים לכיבוי אש .8 עזרה ראשונה ורפואה .9 נסיעות, תחבורה ותעבורה

9.1 נסיעות ויציאות חניכים

9.2 תחבורה ותעבורה 1 .0 העסקת עובדים וגורמים חיצוניים 1 .1 פעילות גופים פרטיים או ציבוריים בתחום הפנימייה 1 .2 שיפוצים ותוספות בנייה 1 .3 שתילת צמחייה 1 .4 גיזום עצים 1 .5 פעילויות חוץ ואירועים

15.1 טיולים

15.2 שחייה, פעילויות מים ורחצה בבריכה

15.3 אירועים ומסיב ות 1 .6 קייטנות ומחנות קיץ בפנימיות 1 .7 היערכות לקראת החורף

17.3 מניעת סיכונים אחרים

17.4 הכשרות והדרכות לקראת החורף 1 .8 הגנה מפני סיכוני חשמל 1 .9 בדיקות וביקורות בטיחות 2 .0 מבנים

20.1 כללי

20.2 תקרות

20.3 חלונות

20.4 מיטות קומתיים 2 .1 אתרים בשטח הפנימייה

21.1 מגורי הפנימייה

21.2 המטבחים

21.3 חדרי כושר ואולמות ספורט

21.4 מגדלי מים ומאגרי מים

21.5 עצים 2 .2 שירותי הכפר או הפנימיי ה

22.1 ה נגרייה

22.2 ה מסגרייה

22.3 ה מוסך

22.4 עבודות ביוב

22.5 דוד ה קיטור

22.6 מקורות מים : מגדלים, בארות , משאבות ובר י כות 2 .3 כניסת אורחים לכפר הנוער

23.1 תדריך ביטחון ובטיחות

23.2 הנחיות לאורחים, למבקרים ולמתנדבים

23.3 הנחיות תנועה וחניה ברכב 2 .4 הנחיות לקבלן

24.1 נוהל העבודה בכפר

24.2 אישורים ורישיונות

24.3 העובדים

24.4 התנהגות העובדים בכפר

24.5 הציוד והחומרים

24.6 העבודה

24.7 מניעת תאונות ושמירה על בריאות העובדים 2 .5 בטיחות בעבודה בחקלאות במשק החקלאי ובשיעורי החקלאות (בחוות חקלאיות)

25.1 הנחיות בטיחות כלליות

25.2 עבודה בחקלאות מחוץ לפנימייה (בפרויקט "רגבים", בכיתות חקלאיות)

25.3 עבודה בחוות חקלאיות 2 .6 עבודה עם בעלי חיים

26.1 עבודה במכוורת

26.2 עבודה ברפת

26.3 עבודה בדיר הצאן

26.4 עבודה בלול

26.5 הפעלת אורוות סוסים

26.6 עבודה בכלבייה

26.7 פינות חי 2 .7 עבודה בענפי הצומח

27.1 עבודה במטע ובפרדס

27.2 עבודה בחממה

27.3 עבודה בגננות ובנוי 2 .8 מכונות חקלאיות

28.1 הנחיות כלליות

28.2 סככת המכונות

28.3 הגנה על ה מכונות

28.4 הפעלת מכונ ות

28.5 הפעלת מכונה בידי תלמיד

28.6 חריש, דיסוק ו קלטור

28.7 דישון וזיבול

28.8 מפזרות דשן צנטריפוגליות

28.9 תיחוח

28.10 כיסוח

28.11 מכונות איסוף

28.12 כלי זריעה

28.13 גולל פורס

28.14 נהיגה בטרקטור ותחזוקתו

28.15 הדברה

28.16 העבודה ביקב

28.17 בית הבד 2 .9 נספחים נספח א : טופס דיווח על היערכות בטיחותית לתחילת שנת לימודים נספח ג : דגשים להתקשרות עם גורם חיצוני לביצוע עבודות נספח ד : הצהרת אורח בכפר נוער נספח ה : הצהרת המלווה לפעילות רחצה בבריכה נספח ו : הצהרת הקבלן נספח ז : טופס הצהרת עובד על טרקטור נספח ח : רשימת מבדק ללולים ולמדגרות נספח ט : אישור תרגול של גישה נכונה לכלב תוקפני

1. מבוא שגרת החיים בכפר הנוער ובפנימיי ה מלווה בפעילויות מאתגרות הכרוכות במגוון רחב של סיכונים (עבודת חקלאות בשדה, עבודה בדיר או ברפת, עבודה בכלים כבדים ועוד). תכליתן של פעילויות אלו היא להכשיר את התלמידים לחייהם כבוגרים יצרניים. הפעילויות מסייעות לתלמידים לקבל אחריות ולהתמודד עם משימות מקצועיות, ומספקות להם ידע והכשרה בתחומים טכניים חשובים. חשוב ללמד את התלמידים כיצד להתמודד עם מגבלות הבטיחות במסגרת הפעילויות הללו ולהימנע מסיכונים באופן מבוקר ומקצועי. יישומן של ההנחיות לניהול הבטיחות בכפרי הנוער ובפנימיות הוא באחריותם של הגורמים האלה: הבעלויות, המפקחים על כפרי הנוער (הפנימייתיים והמקצועיים) לפי התמחותם, ממוני הבטיחות בכפרי הנוער ומנהלי הבטיחות בכפרים.

2. הגדרות

2.1 כפר נוער: יחידה חינוכית המשלבת שלוש מסגרות בסיס – בית ספר, פנימייה, משק חקלאי או בית ספר ימי – במתחם גיאוגרפי אחד.

2.2 פנימייה: מסגרת שיש בה מוסד חינוך ומסגרות חינוכיות הכוללות מתקני שירותים תומכי חיים ומגורים. לעיתים הפנימייה היא ישות עצמאית, ללא מוסד חינוך. יש להבחין בין כפרי נוער לבין פנימיות שהן מוסד ות חינו ך שב הן קיימים בית ספר ו כן מתקנים ל מגורי ם או מתקני ם ל מגורים בלבד.

2.3 משק חקלאי: מתחם חינוכי הכולל פעילויות לימודיות חקלאיות, שחניכי המוסד משתתפים באחזקתו ובתפעולו ומקיימים בו פעילות לימודית חינוכית.

2.4 מוסד חינוכי: על פי הגדרתו בחוק לימוד חובה. הערה: יש להבחין בין כפרי הנוער שיש בהם פנימיות לבין פנימיות שאינן כפרי נוער אלא מוסד חינוכי-לימודי בלבד. כל מוסד מחויב בחוקים ובהנחיות המפורטות בחוזר זה בהתאם למבנה שלו ולאופיו.

3. ניהול הבטיחות בפנימיות ובכפרי נוער

3.1 ההנחיות וחוקי הבטיחות המחייבים כפרי הנוער והפנימיות במשרד החינוך המצויים באחריות המינהל לחינוך התיישבותי מחויבים לעמוד בהנחיות ובחוקים ה אלה: - חוק הבטיחות בעבודה המחייב את כפרי ה נוער ש יש בהם משק חקלאי והוא מוגדר כמפעל המחויב בחוק ארגון הפיקוח על העבודה ופקודת הבטיחות בעבודה - ההנחיות המובאות ב חוזרי מנכ"ל משרד החינוך העוסק ות בבטיחות תלמידים בתחומי הפעילות השונים, כגון ניהול שגרת הבטיחות, טיולים, פעילויות חוץ, ב טיחות של מבני מוסדות החינוך , קייטנות וכדומה.

3.2 אחריות הבעלות על כפר הנוער ועל הפנימייה

3.2.1 האחריות היום-יומית השוטפת על ה בטיחות בכפרי נוער ובפנימיות מוטלת על הבעלות. על הבעלות להעמיד לרשות כפר הנוער והפנימייה מבנה ותשתית בטוחים, התואמים את הדרישות המובאות בחוזר ה מנכ"ל בנושא בטיחות ואת הוראות כל דין החלות עליהן, לרבות חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנותיו ופקודת הבטיחות בעבודה (במקום שהוראות אלו חלות).

3.2.2 הנחיות לבעלות

א. על הבעלות ל דא ו ג לתקינות המבנים, המקלטים, המתקנים, החצרות, הגדרות והשערים הכלולים בשטח כפר הנוער והפנימייה, ו כן לתקינותן של דרכי הגישה אליו, לרבות חניות, תחנות הסעה והסדרי תעבורה אחרים.

ב. על הבעלות לוודא שכל המתקנים שבתחום המוסד בנויים בהתאם למפרטי הבטיחות שפורסמו בסעיף

5.1-52 בחוזר הוראות הקבע עג/6(א), "סידורי בטיחות במבנה מוסדות החינוך" ובכפיפות לכל דין החל על הבעלות בנושא (כגון חוק התכנון והבנייה ותקנותיו).

ג. על הבעלות ל תכנן בדק בית, שיפוצים ותיקונים בטיחותיים בכפר הנוער ובפנימייה באופן שוטף ו לדאוג ל ביצועם בחופשות ובפגרת הקיץ. כמו כן מוטלת עליה אחריות להבטחת התקינות והבטיחות של המבנים שבבעלותה באופן רציף וסדיר.

ד. על הבעלות לה פעיל את שירותי ה אחזקה ובדק ה בית, ה תברואה ו ה הנדסה ללא כל דיחוי כדי לתקן או להסיר מפגעים העלולים לגרום לתאונות במוסד .

ה. על הבעלות ל גבש ו ל ייש ם תוכנית לסילוק מפגעים ולביצוע פעולות מתקנות במבנים, בתשתיות, בחצרות ובמתקנים במוסד ובסביבתו.

ו. תהליך הבנייה הוא באחריות הבעלות . עליו להיות מ בוקר ו מ אושר על ידי מהנדס מטעם הבעלות בכל שלבי הבנייה , החל מן התכנון, דרך הבנייה ועד למ תן היתר לשימוש ב מבנה כמוסד חינוך . על כל בעלות להמציא למינהל החינוך ההתיישבותי אישור המעיד שהמבנה נבנה בהתאם למפרטי הבטיחות ובהתאם להנחיות מינהל הפיתוח של משרד החינוך וכי הוא עומד בדרישות של הוראות כל דין.

ז. על הבעלות לוודא שכפר הנוער והפנימייה כשירים ומוכנים מבחינה בטיחותית לאכלוס תלמידים לקראת פתיחתה של שנת הלימודים. עליה ל קיים סקר שנתי להערכת הסכנות במוסד, להסיר את המפגעים ולתקן את הליקויים ולדווח עד תחילת שנת הלימודים להנהלת המינהל לחינוך התיישבותי כי המוסד אושר בטיחותית.

3.3 תפקיד כפר הנוער והפנימייה בהבטחת הבטיחות בפעילויות השונות

3.3.1 על מנהל כפר הנוער והפנימייה ועל הסגל להיות ערים לקיומם של מפגעי בטיחות במבנים ובחצרות שהם בבחינת מוקדים גלויים לעין ובגדר סיכונים ברורים.

3.3.2 על המנהל ועל וצוותו להזהיר מפני הסיכונים ולנקוט אמצעים מיידים וסבירים כדי למנעם. כמו כן עליהם להתריע בפני הבעלות על כל מפגע בטיחותי הבולט לעין ואשר עלול לפגוע בבטיחות הילדים. להלן דוגמאות לסיכונים גלויים: בורות פעורים בחצר, גדר הנוטה לנפול, מעקה מתנדנד, מנורה שאחיזתה בתקרה התכופפה, חלון שזגוגיתו נשברה והעלול לסכן בפציעה את הנוגע בו, תקרה בעלת לוחות אקוסטיים רופפים וכיוצא באלה. סיכונים גלויים אלה מחייבים פעולה מיידית להסרת הסכנה.

3.3.3 על מנהל המוסד לדאוג לחינוך לזהירות ו להתנהגות בטוחה של התלמידים כדי למנוע תאונות ולתת בידי התלמידים כלים לעבודה נכונה ובטוחה.

3.3.4 מנהל המוסד רשאי, על פי שיקול דעתו, למנוע את השימוש במתקנים או במערכת או בתשתית ואת השהייה במתקנים או בכיתות העלולים לסכן את התלמידים.

3.3.5 על מנהל המוסד לפעול להרחקתם של תלמידים ושל אחרים ממפגעי בטיחות שהתגלו, עד להסרתם על ידי הבעלות.

3.3.6 ליקויים במבנה בית הספר, בכפר הנוער ובפנימייה, בחצרותיהם ובמתקנים שבתוכם, אשר בעלי מקצוע בלבד יכולים לגלותם, הם באחריות הגורמים המקצועיים בבעלות, והיא המופקדת על תקינותם ועל בטיחותם. במקרה שהבעלות חשפה מפגע בטיחותי, יפעל מנהל המוסד על פי הוראותיה והנחיותיה של הבעלות. במידת הצורך ובמקרים חריגים רשאי מנהל כפר הנוער או הפנימייה להפסיק את הלימודים.

3.3.7 הפעילויות הייחודיות לחינוך ההתיישבותי והפנימייתי, כמו גם הלינה בפנימייה, מחייבות היערכות בטיחותית מיוחדת, המתייחסת למורכבותו של המקום ביחס לבית ספר רגיל.

3.3.8 פנימיות וכפרי נוער יעגנו בתקנון את כללי ההתנהגות הבטיחותית הנדרשים בתוך המוסד ומחוצה לו, וכן את אופן אכיפתם, כדי להבטיח את מוגנותם של התלמידים. התקנון מחויב באישורו של המפקח על המוסד. התקנון יופץ בקרב התלמידים והוריהם, וההורים יתבקשו לתת את אישורם לנהלים המופיעים בו.

4. תפיסת ניהול הבטיחות

4.1 כללי משרד החינוך בחר להשתית את מערכות ניהול הבטיחות במוסדות החינוך בישראל ע ל התקן הישראלי לניהול הבטיחות (ה תקן ה ישראלי 18001). מ ערכת ניהול הבטיחות על פי תקן זה בנויה מ -5 תת - מערכות: - מדיניות הנהלת מוסד החינו ך להבטחת הבטיחות והג י הות - תכנון תוכניות הניהול: כלל הפעולות להשגת היעדים הקבועים והיעדים השנתיים להבטחת הבטיחות ב מוסד החינוך וכן הפעולות המפורטות ב תוכנית הרשות המקומית או הבעלות לשיפור ה בטיחות במוסד החינוך - יישום ובקרה תפעולית: המבנה הארגוני של מוסד החינוך לעניין ניהול הבטיחות, מערכת ההדרכה שלו (הדרכה לקראת פעילות חוץ או לקראת מסיבת פורים וכיו"ב) , מערכת החינוך לבטיחות ב מוסד (דיווח על אירוע חריג, דיון בכיתה על מסקנות והפקת לקחים מאירוע הקשור לבטיחות וכיו"ב), הדרכים ליצירת מודעות להנחיות הבטיחות (הקמת ועדת בטיחות, מינוי נאמני בטיחות וכיו"ב) ו שימוש ב מערכת המידע - בדיקות ופעולות מתקנות : מבדקי הבטיחות לסוגיהם, נ ו הלי הבדיקה הפנימי ת של אירועי ה בטיחות, הנהלים לקביעת פעולות מתקנות וליישומן ו הנהלים ל דיווח על מפגעי בטיחות - הערכת הביצועים של ניהול הבטיחות: הערכת ההנהלה את מידת היעילות של מערכת ניהול הבטיחות במוסד החינו

ך.

4.2 מדיניות ניהול הבטיחות

4.2.1 הבעלות על הפנימייה תגבש מדיניות לניהול הבטיחות במוסד. מדיניות זו תתבסס על הקווים המנחים האלה:

א. הבטחת המעורבות של המורים, המדריכים, העובדים, התלמידים והאורחים במאמצים להבטחת הבטיחות

ב. מתן הדרכה לתלמידים ולאנשי הצוות והקניית הידע הנדרש לניהול הסיכונים ולהתנהגות תומכת בטיחות. 4 .2.2 הבעלות על הפנימייה תגבש יעדים בהתבסס על הקווים המנחים האלה:

א. חידוד נהלים המעודדים איתור מפגעים וסכנות

ב. הפעלת ועדת בטיחות בפנימייה

ג. הקמת מערך של צוותי חירום ותרגולם

ד. הקמת מערך של נאמני בטיחות מקרב סגל הפנימייה והפעלתם

ה. הקמת מערך דיווח על מפגעי בטיחות וסיכונים

ו. הקמת מערך מעקב אחר פעולות מתקנות

ז. עריכת סקרי סיכונים יזומים

ח. ניתוח ובדיקה של אירועי "כמעט שנפגע" ותקריות בטיחות ופרסום לקחים ותובנות בעקבות אירועים אלה

ט. עידוד פיתוח יוזמה בתחום החינוך לבטיחות

י. קיום השתלמויות וימי עיון למורים, לעובדים ולתלמידים בתחומי הבטיחות והגיהות יא. הפצת פרסומים ועדכונים הקשורים לבטיחות ולגיהות לכלל התלמידים ולסגל ההוראה בפנימייה יב. עידוד ביצועי בטיחות מעולים באמצעות תגמול והערכה. יש לקבוע תאריך אחרון למימושו ש ל כל אחד מהיעדים.

4.2.3 ועדת בטיחות כללית במסגרת המאמצים להבטיח שיתוף פעולה ומעורבות של כלל התלמידים והעובדים בכפר תוקם במוסד ועדת בטיחות כללית. בוועדה יהיו חברים תלמידים, מורים ובעלי תפקידים נוספים. בראש הוועדה יעמדו נציגים של הבעלות ומנהל המוסד החינוכי הפנימייתי. אלה תפקידיה של ועדת הבטיחות:

1) קביעת נוהלי בטיחות ומעקב אחר יישומם

2) מתן המלצות לבעלות ולהנהלת הפנימייה בנוגע לגיבוש יעדי ניהול הבטיחות

3) מעקב שוטף אחר יישום היעדים של ניהול הבטיחות

4) נקיטת פעולות למניעת תאונות עבודה במישור ההנדסי-הטכני, המינהלי וההסברתי

5) תיאום פעולתם של נאמני הבטיחות 6 עריכת סיורי בטיחות בפנימייה לשם חשיפת מפגעי בטיחות הגלויים לעין 7 קיום הסברה והדרכה בעקבות תקריות בטיחות.

4.2.4 סקר הנהלה שנתי

א. פעם ב שנה, רצוי בשליש האחרון של שנת הלימודים, תיזום הנהלת הפנימייה עריכת סקר ש יבחן את מידת עמידתה ביעדי ניהול הבטיחות שהיא קבעה.

ב. לצורך קיום הסקר תמנה ההנהלה צוות סוקרים שי ורכב מהגורמים האלה: - מנהל הבטיחות או הממונה על הבטיחות בפנימייה - נציג ועדת הבטיחות הכללית - נציג סגל ההוראה - נציג סגל ההדרכה - נציג התלמידים (מקרב השכבה הבוגרת).

ג. ממצאי הסקר וההמלצות שיגובשו בעקבותיהם יוצגו ל בעלות ו ל הנהלת הפנימייה בישיבה מיוחדת שתיקבע לשם כך.

ד. תוצאות הסקר ישמשו אחד המקורות לקביעת יעדי ניהול הבטיחות לשנת הלימודים ה עוקבת .

4.2.5 הדרכה וחינוך לבטיחות

א. מטרתו של החינוך לבטיחות היא לעצב בקרב התלמידים כללי התנהגות תומכת בטיחות ולסייע להם לנהוג בדרך בטיחותית. הפעילות במשק החקלאי היא רוויית סיכונים, ועל כן חשוב מאוד להקנות לתלמידים כללים להתנהגות בטיחותית.

ב. החינוך לבטיחות יתמקד בהיבטים ובתחומים האלה: - הכרת מושגים הקשורים לבטיחות: קיום שיעורי מחנך שבמהלכם יכירו התלמידים מושגי יסוד כגון " תאונה " , " בטיחות " , אירוע " כמעט ש נפגע " , " שגיאה " ו" אבדן שליטה " וילמדו לפתח מודעות למתרחש סביבם. - דאגה לסביבה נקייה, מאורגנת ונטולת מפגעים וליקויים - מתן דוגמה אישית : הפגנת התנהגות תומכת בטיחות , בעיקר על ידי המורים , המדריכים ואנשי הסגל - הערכה ותגמול: הפגנת הערכה של ההנהלה, המורים והסגל להתנהגות חיובית של ה תלמידים בתחומי הבטיחות באמצעות מתן פרס או תעודה, אמירת מילה טובה , רישום " נקודות זכות " ועוד. (יש להימנע מחיזוק שלילי באמצעות רישום " נקודות חובה ".) - יישום: מתן הזדמנות לתלמידים להתנסות מעשית ב עשייה בטיחותית באמצעות השתתפות פעילה ב הערכת סיכונים (אחד היעדים הקבועים של משרד החינוך), ב סיורי בטיחות, ב משמרות הזה"ב , בוועדת בטיחות משותפת ו בוועדת בטיחות שכבתית, מינוי נאמני בטיחות לקראת פעילות חוץ - בית-ספרית, מינוי תלמידים חונכים, עידוד תלמידים לדווח על מפגעים ו על מצבים מסוכנים ועוד - חניכה : הדרכת תלמידים שנהגו באופן מסוכן בידי בעל תפקיד כגון מורה תורן, מורה מקצועי, מחנך, מדריך או מלווה בטיול. ל חניכה חשיבות רבה , משום ש היא משלבת בין התגובה להתנהגות לא רצויה לבין הדאגה לתלמיד. - עקביות בהעברת מסרים : מניעת מסרים סותרים והקפדה על תיאום בין ה מסרים הנאמרים והנכתבים בידי המורים והסגל ובין המסרים שהם משדרים באמצעות התנהגות ם - " אפס סובלנות ": הפגנת נחישות ונקיטת פעולה הולמת בכל מקרה של התנהגות מסוכנת בקרב התלמידים .

ג. תוכנית ההדרכה והחינוך לבטיחות תוטמע בתוכנית ניהול הבטיחות של הפנימייה.

4.3 ממונה הבטיחות בעבודה/מנהל הבטיחות במוסדות החינוך

4.3.1 הבעלויות ( המעסיקות) של כפרי נוער חקלאיים חייבות , על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה, ה תשי"ד-1954 ותקנות ארגון הפיקוח על העבודה (הממונים על הבטיחות), התשנ"ו- 1996 ( להלן " התקנות " ) , למנות ממונה על הבטיחות. על פי התקנות " המעביד יימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר מינוי ממונה על הבטיחות לפי הטופס שבתוספת הרביעית, כאשר ספח הצהרת המתמנה חתום ביד י המועמד, ויצרף את המסמכים הנדרשים לפיה". על הבעלות ועל הנהלת הכפרים לבדוק חובת מינוי באגף הפיקוח על העבודה.

4.3.2 ככלל, על הבעלות ועל הנהלת הפנימייה להתייעץ עם הממונה על ה בטיחות בעבודה או עם מנהל הבטיחות ולפעול בהתאם להנחיותיו לפני ביצוע אירועים ועבודות שיפוצים, בנייה, העסקת קבלנים, פעילויות חוץ - בית - ספריות, אירועי סוף שנה, מסיבות וכיו"ב. עובדי הפנימייה והכפר יודרכו באופן קבוע על ידי הממונה על הבטיחות. תפקידיו וסמכויותיו של הממונה על הבטיחות נקבעו בסעיף 10 לתקנות.

4.3.3 בכפרי נוער שאינם מחויבים למנות ממונה בטיחות בעבודה תמנה הבעלות את מנהל הביטחון גם ל מנהל בטיחות מוסדות ה חינוך, ב תנאי ש מנהל ה ביטחון קיבל הכשרה כמנהל בטיחות מוסדות חינוך. במקום שבו הדבר אינו מתאפשר תמנה הבעלות מנהל בטיחות מוסדות חינוך.

4.4 תאונ ה במהלך פעילות

4.4.1 במוסד החינוכי יימצא דרך קבע ארגז ובו ציוד לעזרה ראשונה . הציוד יסופק ויבוקר לע י תים קרובות ב ידי אחות המוסד.

4.4.2 במקרה ש נגרמה תאונה לאחד התלמידים על המדריך לדווח על כך מייד להנהלת המוסד החינוכי, הפנימייה או כפר הנוער ו ל מסור לה פרטים מלאים , הן בעל-פה ו הן בכתב , על נסיבות התאונה. הנחיות על מילוי דוח תאונה במוסדות חינוך אפשר למצוא ב סעיף

3.13-3 בחוזר הוראות הקבע עו/ 9(ב), " דיווח על תאונות תלמידים ".

4.4.3 הנהלת המוסד תפעל למתן טיפול רפואי בהתאם לצורך.

4.4.4 במקרה שאירעה תאונה לתלמיד ב מהלך ה עבודה יגיש לו רכז הענף עזרה ראשונה מיידית וידאג ש הוא יפונה ל מרפאת המוסד להמשך הטיפול .

4.4.5 במקרה ש ל צורך לפנות את הנפגע לבית חולים ידאג רכז הענף ש הוא יפונה במהירות מרבית לבית החולים הקרוב למוסד בליווי מבוגר . במקרה שלא רצוי לטלטל את הנפגע יזעיק הרכז מייד אמבולנס.

4.4.6 כל הסידורים הנוגעים לטיפול או לאשפוז ייעשו ב ידי המלווה המבוגר.

4.4.7 במקרה של כל אירוע חריג חלה חובת דיווח מיידי למפקח על הפנימיי ה ולאגף הביטחו ן במ י נהל לחינוך התיישבות י .

5. בדיקות וביקורות בטיחות

5.1 מבדקי בטיחות לקראת פתיחת שנת הלימודים

5.1.1 כ די להבטיח את שלום התלמידים עם פתיחת שנת הלימודים על הבעלות לקיים מדי שנה מבדק בטיחות על ידי עורך מבדקים שהוסמך לכך או על ידי מי שהוסמך לתפקיד של מנהל בטיחות מוסדות חינוך.

5.1.2 מבדק הבטיחות ייערך במהלך החודשים מאי-יוני.

5.1.3 ממצאי המבדק יוגשו להנהלת הפנימייה או להנהלת כפר הנוער על פי קדימויות סיכון. על הבעלות להסיר את המפגעים שנמצאו במהלך החופש הגדול.

5.1.4 עם סיום הסרת המפגעים תמלא הבעלות על הפנימייה טופס דיווח ובו הצהרה כי התקיים במוסד מבדק בטיחות וכי הוסרו כל מפגעי הבטיחות. עוד תצהיר הבעלות כי המוסד כשיר לפתיחת שנת הלימודים מבחינה בטיחותית (רא ו להלן את נספח א : " טופס דיווח על היערכות בטיחותית לתחילת שנת לימודים " ). הטופס יהיה חתום ב ידי הבעלות ו בידי עורך המבדק.

5.1.5 הבעלות תמסור את טופס הדיווח ליחידת הביטחון במינהל לחינוך התיישבותי עד מועד הפתיחה של שנת הלימודים.

5.2 ביקורות בטיחות שוטפות

5.2.1 פעם ב שבועיים יקיימו המדריכים, אנשי המינהלה ואנשי התחזוקה של הפנימייה ביקורת בטיחות במטרה לגלות מפגעי בטיחות גלויים לעין בכלל המבנים והמתקנים של הפנימייה. הביקורת תתנהל על פי נוהל מפורט שייקבע בידי הנהלת הפנימייה.

5.2.2 רצוי ש הביקורת תתנהל על פי חלוקה גיאוגר פית (חלוקה לקומות, חלוקה לשטחים או ל אזורים וכ ד' ) או על פי חלוקה פונקציונאלי ת (חלוקה בהתאם למאפייני כפר הנוער , כגון אזור משק, אזור מגורים וכד' ).

5.2.3 רצוי לחלק את עריכת הביקורת בין כמה בעלי תפקידים (למשל , בין מדריכי השכבות השונות).

5.2.4 תוצאות המבדק יועברו לידי ממונה הבטיחות של הפנימייה או לידי בעל תפקיד אחר שמונה לעניין זה בידי הנהלת הפנימייה.

5.2.5 בעקבות ממצאי הביקורת ייזום הממונה על הבטיחות או בעל התפקיד שמונה לעניין זה פעולות מתקנות.

5.2.6 ביקורת הבטיחות תתבסס על רשימות מבדק במוסדות חינוך. האלמנטים שייבדקו יכללו לפחות את אלה: - דלתות - חשמל ותאורה, לרבות מכשירי חשמל וחימום - נתיבי מילוט ופינוי - שילוט ותאורת חירום - מדפים ומקומות אחסון - היערכות לכיבוי דלקות - תברואה - אמצעים למניעת נפילה (מעקות, סורגים וכיו"ב).

5.3 בדיקות מקצועיות של מערכות, ציוד ומתקנים

5.3.1 הבעלות אחראית ליזום בדיקות מקצועיות של מערכות, ציוד ומתקנים. הבדיקות יבוצעו בידי בעלי מקצוע וגורמים מורשים ובהתאם להנחיות המפורטות בחטיבת המפרטים הטכניים שבחוזר זה.

5.3.2 העתקי האישורים שמפורטות בהם תוצאות הבדיקות יישמרו בידי הבעלות ובידי הנהלת הפנימייה.

6. אישורים ורישיונות

6.1 על הבעלות ועל הנהלת הפנימייה לדאוג להימצאותם של כל האישורים והרישיונות שלהלן: - אישורי הורים (ראו בנספח ב להלן) - רישיון מעון, לחניכים מתחת לגיל 14 - אישור בתוקף מאיגוד הערים לכבאות - אישורי משרד הבריאות - רישיון עסק (לקייטנות, לעסקים ולבריכת שחייה) - אישורים על ביקורות תקופתיות על פי החוק למתקני הרמה, לדודי קיטור, למדחסי אוויר, לרכבים ולטרקטורים ולאבזרי כיבוי - אישור של בעל מקצוע על תקינותם של מתקני ההסקה ומכשירי החשמל והגז - אישור רופא תעסוקתי לעובדי המטבח - אישורים נוספים על פי המפורט ברישיון המעון וברישיון העסק - אישור חשמלאי בודק על התקינות של מערכת ההארקה.

6.2 לפני כל פעילות המחייבת אישור הורים, כגון טיול שנתי או פעילות חוץ - בית - ספרית אחרת ( בבריכ ה, ב פארקי מים ועוד) תדאג הנהלת המוסד לקבל אישור הורים ספציפי לאותה פעילות .

7. בטיחות אש

7.1 כללי ההנחיות שלהלן נ וסחו בשיתוף עם נציב הכבאות וההצלה הראשי , והן מרכזות את כלל דרישות בטיחות האש הנוגעות לפנימיות ו המפורטות בחוק שירותי ה כבאות ו ב תקנותיו, בתקנים הישראליים הרלוונטיים ובחקיקות ו ב הנחיות אחרות.

7.2 הגדרות - ציוד כיבוי: ציוד, חומרים ומתקנים המשמשים לכיבוי דלקות . - רשות הכבאות: ארגון הכבאות וההצלה הרשמי של מדינת ישראל , הכפוף למשרד לביטחון פנים וה מספק לציבור בישראל שירותי כבאות, חילוץ והצלה שונים 365 ימים בשנה, 24 שעות ביממה.

7.3 הנחיות כלליות

7.3.1 הבעלות על הפנימייה תכין תוכנית בטיחות אש ותגיש אותה מדי שנה לאישור שירותי הכבאות. תוכנית הבטיחות תכלול את כל סידורי הבטיחות הקיימים בפנימייה וכן את כל הסידורים המתוכננים לביצוע על פי לוח זמנים שאושר בידי שירותי הכבאות.

7.3.2 הבעלות על הפנימייה תכין תיק תכנון לטיפול בתקריות אש לפי הנחיות שירותי הכבאות.

7.3.3 מפתחות " מסטר " יוחזקו בידי הנהלת הפנימייה ומדריכי הקבוצות.

7.3 . 4 פעם ב שנה תתקיים הדרכה לסגל העובדים בהפעלת אמצעי הכיבוי השונים.

7.4 אלמנטים וחומרי בניין

7.4.1 בנושאים הקשורים לתכנון ו ל בנייה יש לפעול לפי חוק התכנון והבנייה , התשכ"ה - 1965 ותקנותיו.

7.4.2 מיון בניינים והשימוש בחומרי בנייה לפי תגובותיהם בעת שרפה ייעשו בהתאם לדרישות ה תקן ה ישראלי 921.

7.4.3 השימוש בחומרי הבנייה, הציפוי והאטימה בפנימייה (חומרים המשמשים לבניית קירות, תקרות, תקרות דקורטיביות ומחיצות, ציפויים למיניהם, חומרי בידוד של מים, חשמל, הסקה, מיזוג אוו יר וכיו"ב) ייעשה בהתאם לדרישות ה תקן ה ישראלי 9 21 .

7.4.4 בדיקת דרגת ה דליקות של חומרי הבנייה תיעשה בהתאם לדרישות ה תקן ה ישראלי 755.

7.4.5 לפני ההתקנה של אלמנט כלשהו (דלת, קיר, חלון וכיו"ב) ימציא בעל המבנה לשירותי הכבאות תעודה של מעבדה מאושרת כמשמעותה בתקנות התכנון והבנייה , תוספת שנייה , סעיף

5.01, המעידה על סיווג החומרים ו על עמידתם בדרישות התקן (דלקות, עשן, טפטוף).

7.4.6 כל דלתות האש יעמדו בדרישות ה תקן ה ישראלי 1212. יש להמציא לשירותי הכבאות אישור ממכון התקנים או ממעבדה מאושרת כי הדלתות הללו אכן חסינות בפני אש. הסימון של מכון התקנים יותקן על גבי הדלתות. כמו כן יש להתקין על הדלתות הללו שילוט "דלת אש" ולהשאירן סגורות.

7.4.7 כל התקרות והקירות המיועדים להפרדה בין חלקי הבניין השונים יענו על דרישות ה תקן ה ישראלי 931, ודרגת עמידותם בפני אש תהיה בהתאם לנדרש בחקיקת הבנייה.

7.5 גישה לרכב כיבוי והצלה

7.5.1 יש להתקין דרך גישה לרכב כיבוי והצלה לשם הגעה למבנה המגורים.

7.5.2 רוחבה של דרך הגישה לא יפחת מ-4 מטרים.

7.5.3 המרחק בין קצה הדרך הקרוב למבנה לבין החלק הבולט ביותר בקיר החיצון של המבנה (לכל גובהו) לא יעלה על 4 מטרים.

7.5.4 בקצה הדרך הקרוב למבנה תותקן רחבה להצבת מנוף גבהים.

7.5.5 הרחבה יכולה להיות חלק מדרך הגישה עצמה. במקרה כזה אפשר שהמרחק מהמבנה יעלה על 4 מטרים , ב תנאי שמנוף הגבהים יוכל לתת מענה למפלס הגבוה ביותר במבנה.

7.6 תאורת חירום

7.6.1 בפרוזדורים, בחדרי מדרגות מוגנים, במערכת מדרגות חיצוניות, לאורך דרכי המילוט ומעל לכל פתחי היציאה מהקומות ומהבניין יותקנו גופי תאורת התמצאות שיאירו את דרכי המילוט.

7.6.2 תאורת החירום תענה על דרישות חוק התכנון והבנייה ועל כל הדרישות הנוספות בנושא.

7.6.3 בפרוזדורים, בכל מפלס בחדרי מדרגות מוגנים ובמערכת מדרגות חיצוניות ובמקומות שכיוון המילוט אינו ברור יותקנו שלטי "יציאה" או "יציאת חירום", עם חץ או ללא חץ, לפי הצורך. רקע השלטים יהיה לבן והכיתוב יהיה בירוק.

7.6.4 בכל מקום ש עלולים לסטות בו מדרך היציאה מהבניין יותקן שלט "אין יציאה". רקע השלט יהיה לבן והכיתוב יהיה ב אדום.

7.6.5 בכל מפלס, בחדרי מדרגות מוגנים, במערכת מדרגות חיצונית ובפרוזדורי הקומות יותקן שלט ועליו יצוין בספרה מספר הקומה. גודל כל ספרה לא יפחת מ-25 ס"מ.

7.6.6 מתקני בטיחות יסומנו בשלטים בעלי רקע לבן וכיתוב אדום, כמפורט להלן: - בחזית ארונות החשמל יותקן שלט "חשמל, לא לכבות במים!" - ליד מתגים ראשיים של מתח גבוה ובלוחות חשמל ראשיים ואזוריים יותקן שלט מתאים: "מתג ראשי", "כוח ראשי", "תאורה ראשית" או "מפסק חשמל קומתי". - בעמדת כיבוי אש יותקן שלט "ציוד לכיבוי שרפות". - ליד מגופים ראשיים של מי כיבוי יותקן שלט "מי כיבוי". - ליד ברז הכיבוי המיועד לדחיסת מים ממכוניות כיבוי יותקן שלט "הסנקה ממכונות כיבוי". - ליד מכלי הגז יותקנו שלטים בנוסח "אסור לעשן!", "סכנה!" ו"גז מתלקח!". - ליד מגוף ראשי של גז יותקן שלט "סגור ברז במקרה של דליפה או שריפה!" - במקומות המתאימים יותקן שלט "חדר הסקה", "חדרי מיזוג אוויר", "חדרי מכונות למעליות". - בחדר הסקה יותקן שלט "מפסק כוח" ו"מאור לניתוק החשמל". - במקומות המתאימים יותקן שלט "עמדת כיבוי אש ראשית".

7.6.7 גובה האותיות בכל השלטים הנ"ל לא יפחת מ-12 ס"מ, ורוחבן לא יפחת מ-12 מ"מ.

7.6.8 לכל השלטים הנ"ל תותקן תאורה שתוזן מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל חלופ י אמין.

7.7 ציוד ומתקנים לכיבוי אש

7.7.1 ברז כיבוי

א. בקרבת הכניסה למבני המגורים ומסביבם יותקנו ברזי כיבוי "3 או "3 X

2. המרחק בין ברז לברז לא יעלה על 60 מטרים. אספקת המים הכוללת לא תפחת מ-2,000 ליטר לדקה.

ב. במקרה שמבני הפנימייה נתונים לסיכוני אש (לפי ההגדרה בחוק שירותי הכבאות), או שהם סמוכים לחורשה, ליער או למבנה, לא תפחת אספקת המים הכוללת מ-4,000 ליטר לדקה.

ג. בכל מפלס בבניין, ליד חדר המדרגות, יותקן ברז כיבוי "2, ועל קו אספקת מים יותקן ברז כיבוי "3. אספקת המים לכל ברז לא תפחת מ-500 ליטר לדקה.

7.7.2 ברז הסנקה כל ברזי הכיבוי במבנה יחוברו לברז הסנקה נגיש שיאפשר הסנקת מים ממקור חיצוני.

7.7.3 ארון כיבוי ליד כל ברז כיבוי "2 יותקן ארון לציוד כיבוי שיכיל 2 זרנוקים שקוטרם "2 ומזנק כיבוי אחד שקוטרו "2 עם נחיר של 12-8 מ"מ.

7.7.4 גלגלון כיבוי

א. בכל אחד מהמקומות הבאים יותקן גלגלון כיבוי ועליו צינור לחץ "3/4 שאורכו 25 מטרים לפחות עם מזנק צמוד: - בכל מפלס בבניין - בכל כניסה לאולם ששטחו מעל 100 מטרים - בכל מטבח ובכל מחסן ששטחו מעל 100 מטרים - ב כל כניסה למחסן ששטחו מעל 50 מטרים. - אספקת המים לגלגלון הכיבוי לא תפחת מ-45 ליטר לדקה.

ב. התקנת גלגלוני הכיבוי "3/4 תאפשר כיסוי מלא של כל חלקי המפלס על שימושיו השונים.

7.7.5 מטפה

א. בכל אחד מהמקומות הבאים יותקן מטפה כיבוי על בסיס אבקה בגודל 6 ק"ג: - ליד כל כניסה לבניין - ליד חדר מדרגות בכל מפלס, למעט מפלס הכניסה - ליד כל כניסה לאולם ששטחו עולה על 100 מ"ר.

ב. אם המרחק בין שניים מהמקומות הנ"ל קטן מ-15 מטרים יותקן מטפה אחד בין שני המקומות.

7.7.6 מערכות כיבוי אוטומטיות (ספרינקלרים)

א. בכל מבנה מגורים (קיים או חדש) העונה על אחד או יותר מהתנאים שלהלן תותקן מערכת כיבוי אוטומטית (ספרינקלר): - מבנה המכיל מעל 100 מיטות - מבנה הנתון לסיכוני אש, כמוגדר בתקנות שירותי הכבאות - קבוצת מבנים שהמרחק ביניהם קטן מ-4 מטרים, בתנאי שסך כל המיטות בקבוצה עולה על 100.

ב. אספקת המים למערכות הספרינקלרים תהיה בהתאם לתקן ישראלי 1596 – מערכות כיבוי אוטומטיות. כמות המים הכוללת לצורכי כיבוי לא תפחת מ-2000 ליטר לדקה.

ג. במבנה חדש, המכיל מעל ל-25 מיטות, רשות הכבאות שבתחומה המוסד נמצא רשאית לכלול באישור האכלוס תנאי שלפיו תותקן במקום מערכת כיבוי אוטומטית.

ד. במבנה חדש יותקנו, נוסף למערכות הכיבוי האוטומטיות, גם מערכות לגילוי אש ועשן ומערכת התרעה אוטומטית (לפי התקן הישראלי 1220).

ה. מערכת ספרינקלרים תותקן בכל מבנה בפנימייה העובר שיפוץ.

7.7.7 מתזים המתזים שיותקנו ביחידות המגורים יהיו מסוג "תגובה מהירה".

7.7.8 מערכות לגילוי אש ולכיבוי במבנה קיים שבו פחות מ-100 מיטות במבנה יחיד

א. במבנה קיים יותקנו מערכת לגילוי אש ועשן וכן מערכת התר ע ה אוטומטית (לפי ה תקן ה ישראלי 1 220) .

ב. תכנון מערכות הגילוי האוטומטיות והתקנתן יאושרו בידי מעבדה מאושרת.

ג. אספקת המים לברזי הכיבוי החיצוניים והפנימיים תאפשר הפעלת שני ברזי כיבוי חיצוניים או פנימיים בבת אחת. בכל ברז יזרמו 250 ליטר מים בדקה , בלחץ של בין 2 ל-4 אטמוספרות.

7.7.9 מערכת כריזה

א. מערכת כריזה למסירת הודעות תותקן בפנימייה. המערכת תהיה מחוברת למתח החשמל הרגיל ולספק כוח עצמי במתח נמוך ו ת קיף את כל שטח הבניין.

ב. המנגנון להפעלת המערכת יימצא במקום שהעובדים שוהים בו במשך כל שעות היממה . נוסף למערכת הכריזה יימצאו בפנימייה רמקולים נישאים.

7.7.10 מערכת הגז

א. אספקת גז מרכזי לבניין והתקנת מכלי גז, מונים וצנרת ייעשו על פי דרישות ה תקן ה ישראלי 158 על כל חלקיו.

ב. התקנת מכלי גז מרכזי שקיבולתם ט ון אחד ומעלה תיעשה באישור מפקח העבודה האזורי מטעם משרד התמ"ת. יש להמציא לשירותי הכבאות את התוכנית המאושרת ואת הרישיון להתקנה.

ג. פנימייה חדשה תציג בפני רשות הכבאות שבתחומה המוסד נמצא אישור ממעבדה מאושרת כי מערכת הגז עומדת בדרישות ה תקן הישראלי 158 על כל חלקיו.

7.7.11 מערכת חשמל וגנרטור

א. התקנת לוח חשמל ראשי, לוחות משניים, מונים וצנרת תיעשה בהתאם לדרישות חוק החשמל , ה תשי"ד - 1954.

ב. בידוד צנרת החשמל יהיה מסוג "כבה מאליו" ויענה על דרישות ה תקן הישראלי 755 וחוק החשמל , ה תשי"ד - 1954.

ג. לא יהיה כל קשר בין מוני המים, בין מוני החשמל ובין מוני הגז. המערכות הללו והפירים שלה ן יהיו נפרדים אף הם. בין הפירים יותקנו מחיצות בלתי דליקות.

7.7.12 ועדה משותפת של נציבות הכבאות ושל משרד החינוך קיימת ועדה משותפת של נציבות הכבאות וההצלה ושל משרד החינוך. אפשר להעביר לוועדה זו שאילתות מקצועיות או בקשות להבהרות בנוגע להנחיות הבטיחות דלעיל. כמו כן אפשר לערער בפניה על דרישות רשות הכבאות ש המוסד נמצא ב תחומה. הגשת ערעור לוועד ה מחייבת הצגת תוכניות ופירוט של מערכת המים ביישוב הכולל את אפיון תחנת המדידה והתשתיות של הפנימייה עצמה.

8. עזרה ראשונה ורפואה

א. ה רופאים ו ה אחיות העובדים בבת י ספר חקלאי ים ( במשרה מלאה או חלקית ) יהיו בעלי ידיעה רחבה במתן טיפול ראשונ י ב עקיצות , בזיהוי תופעות אלרגיות ו תופעות טוקסולוגיות עקב היפגעות מחומרי הדברה וחומרים אחרים , בטיפול ב כוויות ובמתן עזרה בעת התחשמלות.

ב. הנהלת הפנימייה תדאג להכשרתם של מגישי עזרה ראשונה מבין עובדי ההוראה, המדריכים ואנשי המינהלה, ושמותיהם של אנשי הסגל שיוכשרו להגיש עזרה ראשונה יפורטו בתוכנית ניהול הבטיחות של הפנימייה.

ג. אנשי הסגל הנ"ל יוכשרו בנושאים האלה:  מבוא : עזרה ראשונה, משמעות הגשת עזרה מיידית והצורך ב ה כתנאי הכרחי להצלת חיים  מצבי החירום הגורמים למוות מיידי  חוסר הכרה הגורם לסכנת מוות  הצלת ילד או תינוק מחוסר הכרה , הדגמה ותרגול  הצלת ילד או תינוק שנחנק , הדגמה ותרגול  זיהוי דימום מסוכן ועצירתו באופן מיידי , הדגמה ותרגול  היכרות עם אמצעי החבישה בארון או בערכת ה עזרה ה ראשונה  שימוש ב אמצעי החבישה השונים , הדגמה ותרגול  שימוש באמצעי חבישה לעצירת דימום , הדגמה ותרגול  קיבוע שבר בעזרת משולשי קיבוע , הדגמה ותרגול  טיפול באדם החשוד כפגוע בעמוד השדרה  טיפול ב פציעות קלות, ב חום, ב כוויות, ב עקיצות, ב הכשות נחש או ב פגיעות של בעלי חיים ו מניעת התייבשות ומכת חום .

ד. כמות ארגזי העזרה הראשונה שיימצאו בפנימייה ותכולתם לא תפחת מהמפורט בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. תכולת ארגזי העזרה הראשונה ותק פות התרופות ואמצעי החבישה והטיפול ייבדקו בידי אחות הפנימייה או בידי אדם אחר, כפי שיפורט בתוכנית ניהול הבטיחות של הפנימייה.

9. נסיעות, תחבורה ותעבורה

9.1 נסיעות ויציאות חניכים

9.1.1 יציאת חניך בודד

א. הפנימיות שבפיקוח המינהל לחינוך ההתיישבותי פתוחות ליציאה ולחזרה של חניכים בהתאם לנהלים ולכללים במקום. על הפנימייה לקבוע ולפרסם תקנון של נ ו הלי יציאה מוגדרים וברורים לכל החניכים, למשפחותיהם ולצוותים החינוכיים. בתקנון הפנימייה שיאושר על ידי המפקח על הפנימייה יופיעו נהלים ברורים לגבי יציאת חניכים מהפנימייה, והחניך והוריו יאשרו בחתימתם את הסכמתם לנהלים הללו.

ב. נוהל אישור יציאת החניך הבודד ייקבע תוך התחשבות במיקום הפנימייה, בזמינות התחבורה הציבורית, בגיל החניכים ובסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים. הגורם המאשר את יציאת החניך הבודד יוודא את הגעתו לביתו ואת חזרתו למוסד החינוכי.

ג. יש לשאוף לצמצום יציאות חניכים במהלך השבוע , ובכל מקר ה לא תאושר יציאת חניך בשעות החש כה או במקרה שאין תחבורה זמינה והוא יי אלץ לנסוע ב טרמפים.

ד. בפנימיות תבוצענה ביקורות נוכחות פעמים מספר ביממה.

ה. חל איסור חמור על נסיעת חניכים בטרמפים, ועל הנהלת המוסדות לפעול בכל הדרכים למניעתה.

ו. יציאת החניך משטח המוסד תאושר על ידי מנהל הפנימייה או על ידי מדריך, ויש לקבוע מנגנון לווידוא הגעת החניך למחוז חפצו.

9.1.2 יציאות בסופי שבוע

א. סידורי יציאות החניכים בסופי השבוע ייקבעו ויאושרו על ידי הנהלת הפנימייה ויועברו לאישור המפקח על הפנימייה.

ב. בעת קביעת סידורי היציאות יש להתייחס למיקומה של הפנימייה (בעיר גדולה, מחוץ לתחום היישוב, בפאתי היישוב), לסידורי התחבורה הציבורית ולזמינותה ולגיל התלמידים. יש לשאוף שהחניכים יוסעו לאזור מגוריהם או לתחנה מרכזית או לתחנת רכבת קרובות.

ג. הסעות החניכים מחייבות ליווי מבוגר עד תחנה שתוגדר על ידי כפר הנוער או הפנימייה. אין לאפשר עמידה של קבוצות בתחנות אוטובוסים מחוץ לשטח המוסד או בצמתים. אין להוריד חניכים בצמתים. ביהודה ובשומרון יהיו האיסוף וההורדה רק בתחום היישוב המגודר.

ד. יש לקבוע מנגנון לווידוא הגעת החניכים לביתם.

9.1.3 הסעות חניכי פנימיות ביהודה ובשומרון

א. הסעות מאורגנות לחניכי הפנימיות ביהודה ובשומרון יהיו ברכבים התואמים את דרישות הביטחון ברשות. המלווים יהיו חמושים על פי הנחיות הביטחון הרלוונטיות. להסעות אלה ימונה רכז הסעות שיהיה בקשר רצוף עם גורמי הביטחון והתחבורה.

ב. החלפת אוטובוסים וכן העלאה והורדה יבוצעו אך ורק בתחום היישוב המגודר והמאובטח.

ג. אין להוריד ולהעלות חניכים בצמתים, אלא רק בתחנות מרכזיות.

ד. שחרור חניך בודד מפנימייה ביהודה ובשומרון יבוצע רק לאחר שיתקבל אישור הורים ולאחר שאנשי הצוות יוודאו את עלייתו לרכב התחבורה הציבורית בתוך תחום היישוב.

ה. יש לקבוע מנגנון לווידוא הגעת החניך הבודד וחזרתו. כמו כן יבוצעו בפנימיות אלה ביקורות נוכחות תכופות.

ו. חל איסור על נסיעת תלמידים בטרמפים. יש להדגיש בפני התלמידים וההורים את האיסור לנסוע בטרמפים ואת הסכנות הטמונות בכך ולפעול נחרצות לביטול תופעה מסוכנת זו.

9.2 תחבורה ותעבורה

9.2.1 יש להימנע ככל האפשר מהכנסת רכבים לשטח המוסד , ובפרט לאזורים שהתלמידים שוהים בהם.

9.2.2 הפנימייה תפעל להסדרת מגרשי חנייה והסדרי תנועה שיפרידו בין שטחי הפעילות של התלמידים לבין תנועת הרכבים.

9.2.3 שימוש ברכב תפעולי בפנימייה מחייב עמידה בדרישות משרד התחבורה (נוהל קיום אזור/שטח תפעולי).

9.2.4 על האוטובוסים להסעות ולטיולים לעמוד בדרישות משרד התחבורה ומשרד החינוך להסעת תלמידים ו להיות מצוידים בחגורות בטיחות.

9.2.5 האוטובוסים יהיו בני 10 שנים לכל היותר.

9.2.6 בכל פנימייה שיש בה מסוף להעלאת תלמידים ולהורדתם תדאג הבעלות ש המסוף יאושר בידי משרד התחבורה. ההנהלה אף תדאג לפיקוח פיזי על ההעלאה ו על ההורדה במסוף.

9.2.7 הסעת תלמידים לבתיהם או לפעילויות חוץ -ב ית - ספרי ו ת מחויבת בליווי מבוגר ש הוכשר למלא את תפקידו כמשגיח על התלמידים.

9.2.8 בכל נסיעה על הנהג ועל המלווה לוודא שהתלמידים חגורים.

9.2.9 חל איסור על הכנסת רכבי תלמידים למתחם כפר הנוער.

10. העסקת עובדים וגורמים חיצוניים

10.1 מורכבות המבנים והחצרות בפנימייה מחייבת לע י תים העסקת גורמים חיצוניים במהלך שנת הלימודים (קבלני חשמל, מיזוג אוויר , מחשבים, אינסטלציה, גינון, מטבחים, אספקה וכיו"ב).

10.2 על פי החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות חינוך מסוימים, הכוללים בין היתר פנימיות, הבעלות על הפנימייה תקבל אדם בגיר לעבודה במקום אך ורק לאחר שה וא י ציג אישור ממשטרת ישראל כי לא ביצע בעבר עב י רות מין. נוהל זה מתייחס לעובדי מ י נהלה ו ל קבלנים, למאבטחי פנימייה המועסקים ישירות על ידי הבעלות על הפנימייה וכן לגורמים חיצוניים המגיעים באורח קבוע לפנימייה (מתנדבים, מדריכי חוגים וכיו"ב). הנוהל תקף לגבי עובדים ותיקים וחדשים כאחד. הנחיות מפורטות מובאות ב סעיף

5.3-68 ב חוזר הוראות הקבע עג/2(א), " נוהלי הביטחון בבתי הספר - נוהל י אי - העסקת עברייני מין על פי 'ה חוק למניעת ההעסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2010, במוסד המכוון למתן שירות לקטינים ' " .

10.3 לפני קבלת החלטה לגבי העסקתם של עובדים וגורמים חיצוניים יש ליידע את קב"ט הרשות בנוגע להיבט הביטחוני של העסקתם ואת ממונה הבטיחות ברשות בנוגע להיבט הבטיחותי של העסקתם ולקבל את אישורם.

10.4 מומלץ לעבוד עם גורמים קבלניים קבועים ומוכרים , שיש להם צוות קבוע. גם במקרה כזה נדרש ש העובדים יחזיקו באישור ממשטרת ישראל כי לא ביצעו בעבר עב י רות מין.

10.5 במקרה שנדרש להעסיק נותני שירות ארעיים למשימות דחופות יש להצמיד אליהם משגיח מבוגר מטעם הפנימייה במשך כל שהותם במקום.

10.6 דגשים נוספים הקשורים להבטחת הבטיחות בעבודות המתבצעות על ידי גורמים חיצוניים שאינם נכללים בסגל הקבוע של המוסד החינוכי מצוינים ראו בנספח ג להלן, "דגשים להתקשרות עם גורם חיצוני לביצוע עבודות".

11. פעילות גופים פרטיים או ציבוריים בתחום הפנימייה

11.1 בפנימייה לא יפעלו גופים פרטיים או ציבוריים שאינם קשורים ישירות ל מטרות החינוכיו ת של המוסד.

11. 2 היתרים לפעילות של גופים ציבוריים למטרות חינוכיות יינתנו אך ורק בידי הוועדה הממונה על נושא זה במינהל לחינוך התיישבותי.

11. 3 בשטח הפנימייה לא יותקנו מתקנים והתקנים (אנטנות וכיו"ב) שאינם קשורים למטרות החינוכיות של המוסד, אלא אם הם אושרו על ידי הוועדה הממונה על תחום זה במינהל לחינוך התיישבותי.

11. 4 לתחום הפנימייה ייכנסו, באישור בלבד, רק הגורמים הקשורים למוסד: מורים, תלמידים, עובדים ומוזמנים. ראו הנחיות בסעיף

5.3-54 של חוזר הוראות הקבע עג/2(א), " נוהלי ביטחון בבתי הספר – מבוא " המבהיר את ההנחיות בנושא.

11.5 יש לקיים הפרדה בין תלמידי המוסד החינוכי לבין גורמים פרטיים הפועלים בשטח כפר הנוער.

12. שיפוצים ותוספות בנייה

12.1 אין לבצע עבודות בנייה, שיפוצים ותוספות בנייה אלא בעקבות תכנון של מהנדס מוסמך ובפיקוחו.

12.2 ככלל אין לבצע פעילות של שיפוץ, בדק בית או בנייה בתחום הפנימייה במהלך שנת הלימודים, אלא רק במהלך פגרת הקיץ.

12.3 אם העבודות דחופות ביותר בשל סכנה הנשקפת לתלמידים, או שהן מחייבות פעילות ממושכת החורגת מפגרת הקיץ, יש לק בל אישור מקב"ט הרשות והבעלות, ממנהל בטיחות מוסדות החינוך של הרשות/הבעלות וממהנדס הרשות/הבעלות ולפעול על פי ההנחיות המפורטות בפרק "עבודות בנייה ושיפוצים בתחום מוסד החינוך בזמן לימודים" שבחוזר זה.

13. שתילת צמחייה בטבלה שלהלן מפורטים סוגי הצמחים שקיימות לגביהם מגבלות גידול. מיקומם של הצמחים הללו צריך להישקל באופן שלא יפגע בתלמידים במהלך שהייה, מנוחה ומשחק במשך היום: שם הצמח אליגני רעיל קוצני אטרופה רפואית דטורה מצויה הרדוף הנחלים ויסטריה סינית חלבלוב רותמי חלבלוב הדור לנטנה מצויה פונציאנה ארוכת אבקנים רוביניה בת שיטה תבטית הרדופית אזדרכת מצויה אילנטה בלוטית זית אירופי ברוש מצוי אלון מצוי אלון התבור אלמוגן רחב עלים בוגונוויליה נאה יוקה אלואית כוריזיה בקבוקית כסיית האבוב שם הצמח אליגני רעיל קוצני אטרופה רפואית דטורה מצויה הרדוף הנחלים ויסטריה סינית חלבלוב רותמי חלבלוב הדור לנטנה מצויה פונציאנה ארוכת אבקנים רוביניה בת שיטה תבטית הרדופית אזדרכת מצויה אילנטה בלוטית זית אירופי ברוש מצוי אלון מצוי אלון התבור אלמוגן רחב עלים בוגונוויליה נאה יוקה אלואית כוריזיה בקבוקית כסיית האבוב

14. גיזום עצים

14.1 עבודות הגיזום בשטח המוסד לא תבוצענה בידי תלמידים או בידי עובדי הפנימייה. יש להזמין לשם כך חברה המעסיקה גוזמים מקצועיים מורשים.

14.2 מזמין העבודה יוודא אצל חברת הגיזום כי עובדיה מצוידים בכל ציוד הבטיחות הדרוש, ובכלל זה ציוד למניעת נפילה.

14.3 מזמין העבודה יתדרך את החברה בכל הנוגע לתכונות העצים והצמחייה המיועדים לגיזום.

14.4 עבודות הגיזום יבוצעו לאחר תיחום האזור וכשאין פעילות תלמידים, עובדים ואורחים באזור הגיזום.

15. פעילויות חוץ ואירועים

15.1 טיולים

15.1.1 טיולים ש הפנימייה מקיימת כחלק מתוכנית הלימודים יאורגנו וינוהלו על פי ההנחיות המפורטות בחוזר י ה מנכ"ל המעודכנים העוסקים ב טיולים וב פעילות חוץ - בית - ספרית .

15.1.2 טיולים שאינם מתקיימים בימי לימוד רשמיים מחויבים באישור בכתב מהמפקח על הפנימייה. את אישור המפקח יש לצרף לבקשה לתיאום הטיול.

15.1.3 ארגון הטיול ייעשה בהנחייתו של רכז הטיולים.

15.1.4 לקראת מועד הטיול יוודא רכז הטיולים כי הסגל בקיא בנוהלי המשרד הנוגעים לבטיחות בטיולים.

15.1.5 טיולים המתקיימים בימי לימוד רשמיים הם באחריות בית הספר. הטיולים הללו ילוו על ידי מורי בית הספר , נוסף למדריכי הפנימייה.

15.2 שחייה, פעילויות מים ורחצה בבריכה 15 .2.1 ההנחיות בסעיף זה באות להוסיף על ההנחיות בחוזר פעילויות חוץ המעודכן , שיש בו פרק מפורט ומחייב על פעילויות מים , ואינן מחליפות אותן.

15.2.2 על הנהלת המוסד לפעול לקיומם של שיעורי שחייה לתלמידים כחלק מכישורי החיים המוקנים להם.

15.2.3 שחייה ופעילויות מים יתקיימו תוך יישום קפדני ומלא של כל ההנחיות המפורטות בפרק " הבטחת הבטיחות בפעילויות מים " בסעיף

5.1-56 בחוזר הוראות הקבע עה/4(ב), " פעילויות חוץ בית ספריות – הבטחת הבטיחות בפעילויות המתקיימות מחוץ למוסד החינוכי: סיורים, פעילויות שדה ושטח ופעילויות מים " . להלן כמה הנחיות עיקריות מתוך פרק זה:

א. בריכה הממוקמת בתחום הפנימייה ופועלת כעסק מסחרי מחויבת ברישיון עסק המאשר כי היא פועלת בהתאם לתקנות להפעלת בריכה של משרד הפנים.

ב. אם הפנימייה מעוניינת לקיים פעילויות לילה בבריכה הממוקמת בתחומה, עליה לקבל לשם כך אישור מהמועצה האזורית או ממנהל הבריכה שהבריכה עומדת בדרישות משרד הפנים ובתקנות להפעלת בריכה הכולל הפעלת בריכה בלילה.

ג. במקרה שמתקיימת פעילות בבריכה או בפארק מים מחוץ לתחום הפנימייה יש לוודא כי בידי הנהלת האתר מצוי רישיו ן עסק.

ד. יש לדאוג לקבלת אישור בכתב מההורים לרחצת ילדם בבריכה. אישור זה יכלול הצהרה לגבי רמת מיומנות השחייה של התלמיד.

ה. אם יש ספקות באשר לרמת מיומנות השחייה של התלמיד יש לדאוג לקיום מבחני שחייה בידי מציל מוסמך לפני הרחצה.

ו. במקרה שלא מתאפשרת השגחה מלאה על פעילות התלמידים בבריכה אין לקיים את הפעילות.

ז. במקרה שקיים חשש להתנהגות לא תקינה בבריכה, אין לקיים פעילות במים. 1 5 .2. 4 הרחצה בבריכה ושיעורי השחייה יתקיימו תוך יישום מלא וקפדני של כל ההנחיות המפורטות בחוזר שהוזכר ב-15.2.3 לעיל. להלן כמה הנחיות עיקריות מתוך פרק זה:

א. תנאי התאורה בכל שטח הבריכה בשעות החשכה יהיו זהים לתנאים השוררים ביום.

ב. בבריכה פתוחה יש לדאוג למקום מנוחה מוצל בקרבת אתר הרחצה.

ג. תלמידי כיתות א'-ד' מורשים לרחוץ אך ורק במים רדודים ובהשגחה צמודה של מלווים. חלק מהמלווים יימצאו בתוך המים וחלקם על שפת הבריכה.

ד. תלמידים הסובלים מפצעים פתוחים או מנגעי עור לא ייכנסו לבריכה.

ה. אין להתיר רחצה בבריכה בשעתיים שאחרי ארוחה כבדה ובשעה שאחרי ארוחה קלה.

ו. מומלץ לא לשהות במים יותר משעתיים ביום.

ז. תלמיד ים בעלי ש י ער ארוך יחבשו כובעי ים בעת הרחצה.

ח. בעת הרחצה בבריכה יהיו נוכחים במקום מציל מוסמך ומורים מלווים.

ט. בידי המורה האחראי על הפעילות תימצא רשימה של כל התלמידים המשתתפים בפעילות וכן טופסי הצהרות המלווים (רא ו ב נספח ה להלן, "הצהרת המלווה" ).

י. בידי כל מלווה תימצא רשימת התלמידים שבקבוצתו. יא. כל מלווה יתמקם באופן שיהיה לו קשר עין קבוע וישיר עם כל התלמידים שבקבוצתו. יב. בעת מילוי תפקידם לא יעסקו המלווים בהוראת שחייה ולא ישחו להנאתם. יג. אין לשחק במשחקים כמו " הטבעות " או דחיפות למים ואין לאשר קפיצות בלתי מאורגנות למים. יד. אין להתיז מים לעבר ארונות חשמל, לוחות חשמל, שקעים וציוד חשמלי. טו. המלווים ירחיקו מהמים תלמידים שהתנהגותם במהלך השהייה בבריכה מסכנת את עצמם או את האחרים. טז. אם האחראי על הפעילות סבור שרמת המשמעת אינה נאותה עליו לאסור את הרחצה. יז. חמש דקות לפני תום הרחצה יש להורות לתלמידים לצאת מהמים. אין להרשות שהייה נוספת במים , ולו גם לפרק זמן קצר.

15.2.5 פציעת תלמיד בעת הרחצה בבריכה

א. במקרה שתלמיד נפצע בעת השהות בבריכה תוגש לו מייד עזרה ראשונה בידי חובש או מע"ר.

ב. אם הפציעה קשה, או אם נשקפת סכנה כלשהי לתלמיד, יש לפנותו מיד, בלוויית מבוגר, למרפאה או לבית החולים הקרוב ביותר. כל זאת בהתאם להחלטתו של החובש או המע"ר.

ג. רכז הבריכה ידווח מייד לממונה הבטיחות של כפר הנוער על האירוע.

15.3 אירועים ומסיב ות 1 5 . 3 .1 ההנחיות בסעיף זה באות להוסיף על ההנחיות בסעיף

5.1-54 בחוזר הוראות הקבע המעודכן בנושא "ניהול שגרת הבטיחות", בפרק "הבטחת הבטיחות באירועים" , ואינן מחליפות אותן. 1 5 . 3 .2 אירועים ומסיבות יתקיימו תוך יישום קפדני ומלא של כל ההנחיות המפורטות בחוזרי המנכ"ל המעודכנים ובסעיף זה. האירועים יאושרו בידי קב"ט הרשות וממונה הבטיחות המקומי. במקרים מסוימים (לפי גודל האירוע ומורכבותו) נדרשים גם אישורים של גופים מקצועיים כמו יועץ בטיחות, מכבי אש, מד"א ומשטרת ישראל.

15.3.3 במקרה שהפעילות מתקיימת מחוץ לתחום הפנימייה יש לוודא כי בידי הנהלת האתר שבו הפעילות מתקיימת (אולם, בריכה, פ א רק מים וכיו"ב) מצויים רישיו ן עסק וביטוחים מתאימים.

16. קייטנות ומחנות קיץ בפנימיות

16.1 ההנחיות בסעיף זה באות להוסיף על הנחיות הבטיחות בחוזר הוראות הקבע המעודכן העוסק ב מחנות קיץ ובקייטנות ואינן מחליפות אותן.

16.2 לפני השכרת מתקני הכפר לגורם חיצוני לשם קיום קייטנה או מחנה קיץ יש לוודא כי הגורם המפעיל קיבל רישיו ן מהרשות המקומית לפי חוק רישוי עסקים וחוק הקייטנות.

16.3 אם נעשה שימוש בבריכה של הכפר יש לדאוג לרישוי עסקים לבריכה.

17. היערכות לקראת החורף 1 7 .1 כללי הרוחות, הגשמים והקור יוצרים סיכונים בטיחותיים, ובפרט סיכוני אש, חשמל, החלקה והיפגעות מחפצים מעופפים. סיכונים אלה מחייבים היערכות מיוחדת.

17.2 מניעת סיכוני חשמל, גז ואש

17.2.1 על הבעלות לבדוק את עמידותם של עמודי חשמל וכבלי חשמל ע י ליים. הבדיקות יבוצעו אך ורק בידי גורם מוסמך.

17.2.2 יש לדאוג כי מערכות ה הסקה בגז ודודי ה הסקה ו ה קיטור ייבדקו מעת לעת בידי טכנאי מוסמך.

17.2.3 אין לאשר החזקת מכשירי חימום פרטיים (מפזרי חום, סדינים חשמליים וכיו"ב) בפנימייה. צוות המוסד יוודא ש לא יי עשה כל שימוש במכשירים כאלה.

17.2.4 אין להשתמש במערכות חימום בעלות אש גלויה.

17.2.5 אין לייבש בגדים ומגבות על מכשירי החימום ואין לחמם או לבשל עליהם מאכלים.

17.2.6 מומלץ להפסיק את פעולת מכשירי החימום לאחר כיבוי האורות.

17.2.7 יש לחזק גופים תלויים מחוץ למבנים (דו ו דים, אנטנות, צלחות לווי י ן וכיו"ב) העלולים להתעופף בעת סערת רוחות.

17.3 מניעת סיכונים אחרים

17.3.1 יש לגזום עצים או ענפי עצים הסמוכים לעמודי חשמל או לקווי מתח וכן עצים העלולים לקרוס ברוח. הנחיות מפורטות בנוגע לגיזום ראה לעיל , בס "ק 14 .

17.3.2 יש לבדוק את תאורת החצר ולעבותה במקרה הצורך.

17.3.3 יש להשלים ולתקן מעקות ומדרגות למניעת החלקות ונפילות.

17.4 הכשרות והדרכות לקראת החורף

17.4.1 יש לרענן את צוותי כיבוי האש ואת האמצעים העומדים לרשות ם .

17.4.2 יש להדריך את אימהות הבית ואת המדריכים בנוגע להפעלת ציוד הכיבוי בעת שר פה ו ל אופן היציאה בשעת חירום מחדרי המגורים. יש להדריך את התלמידים בנוגע לסכנות החשמל והאש הנובעות משימוש לא נכון במכשירי החשמל ובמתקני החשמל בחדרים.

18. הגנה מפני סיכוני חשמל

18.1 בארונות חשמל בעלי מתח שעולה על 63 אמפר תותקן מערכת ל גילוי אש.

18.2 בארונות חשמל בעלי מתח שעולה על 100 אמפר תותקן מערכת כיבוי אוטומטית.

18.3 אין להשתמש במפצלים ובכבלים חיצוניים. במקרה הצורך יש להתקין נקודות קבועות חדשות.

18.4 אין להשאיר מטעני טלפונים ניידים או מטענים אחרים מחוברים לרשת החשמל ללא המכשיר, ובכל מקרה אין להשאיר בחדרים מכשירים בטעינה ללא השגחה.

18.5 אין לבצע חיבורי חשמל ואלתורי חשמל לא תקניים.

18.6 השימוש במכשירי חשמל פרטיים מותר אך ורק באישור הנהלת הפנימייה , לאחר שהציוד נבדק על ידי חשמלאי מוסמך. אין להכניס לחדרים מכשירים המיועדים לחימום אוכל, ל בישול או ל טיגון.

18.7 על המדריכים ועל אימהות הבית להקדיש תשומת לב למפגעי חשמל, לחיבורים שבוצעו בידי תלמידים או למכשירים אשר לא נבדקו ואושרו.

19. בדיקות וביקורות בטיחות

19.1 על הבעלות על הפנימייה לערוך ביקורת של חשמלאי מוסמך לשם בדיקת תקינותם של מערכות חשמל, מכשירי חשמל, מפסקים, שקעים, גופי תאורה וכיו"ב פעם ב שנה.

19.2 פעם ב חמש שנים תיערך ביקורת של חשמלאי בודק מוסמך לשם בדיקת תקינותן של מערכת החשמל, ההארקות ולוחות ה חשמל. הבדיקה תיעשה בהתאם לדרישות המפורטות בחוק החשמל.

19.3 מכשירי חשמל פרטיים שהנהלת הפנימייה התירה את השימוש בהם ייבדקו בידי חשמלאי מוסמך. ה חשמלאי יוודא כי המכשירים עומדים בדרישות התקן הישראלי וידריך את התלמידים כיצד להפעילם בצורה בטוחה.

20. מבנים

20.1 כללי הבטחת הבטיחות בנושא זה תיעשה תוך יישום מלא של כל ההנחיות הרלוונטיות המפורטות ב חוזר המנכ"ל המעודכן בנושא "סידורי בטיחות במוסדות חינוך". להלן כמה הדגשים נוספים:

20.1.1 אין להלין תלמידים בקרוונים ובמבנים שאינם עמידים בפני אש למשך שעתיים לפחות. בכל מקרה יש לוודא את קיומו של אישור כבאות תקף עבורם.

20.1.2 מומלץ שלכל מבנה יהיה "ספר בניין" לצורך מעקב.

20.1.3 יש לקיים "סקר מבנים" למבנים ישנים, הכולל בדיקה קפדנית ואיתור נקודות התורפה והסכנות שיש בהם.

20.1.4 מבני הפנימייה ייבדקו פעם בשנה בידי יועץ בטיחות. מבנים ישנים או מבנים שיש בהם סדקים ייבדקו בידי מהנדס קונסטרוקטור. על הבעלות להמציא אישור המעיד על תקינותו של מבנה הפנימייה.

20.1.5 יש לסגור ולגדר מבנים ישנים שאינם בשימוש.

20.1.6 יש להרוס מבנים ישנים ומסוכנים ולפנות את ההריסות.

20.2 תקרות

20.2.1 תקרות מסוג " רביץ " ייבדקו בידי מהנדס קונסטרוקטור פעם ב-3 שנים. הבדיקה תתמקד , בין היתר , במצב העיגון של קורות הגג.

20.2.2 אין להתקין תקרות אקוסטיות ללא תכנון ופיקוח של מהנדס מוסמך לתחום זה.

20.2.3 במבנים שיש בהם תקרות אקוסטיות יש לפתוח פתח שיאפשר את בדיקת התקרה. התקרה תיבדק בידי מהנדס קונסטרוקטור פעם ב-5 שנים.

20.2.4 מומלץ לא להתקין תקרה אקוסטית במבנים שקיימת בהם תקרה תלויה (כגון תקרת "רביץ" ). אם בכל זאת מחליטים לעשות כן , יש לעגן את התקרה האקוסטית לקורות הגג.

20.3 חלונות

20.3.1 בעניין חלונות שגובה הסף התחתון שלהם מעל פני הקרקע הוא 2 מטרים ומעלה יש לפעול לפי ההנחיות בחוזר הוראות הקבע המעודכן בנושא "סידורי בטיחות במבני מוסדות החינוך".

20.3.2 במבנה יביל , שאינו בנוי מאלמנטים עמידי אש למשך שעה וחצי לפחות , או בכל מקרה אחר שבו שירותי הכבאות קבעו כי אחד החלונות ישמש למילוט , יש להקפיד על יישומם של הכללים ה אלה :

א. בחלונות מסורגים יש להתקין באחד הסורגים פתח מילוט אשר יענה על הדרישות האלה:

1) רוחבו של הפתח יהיה

0.80 מטרים לפחות, וגובהו מטר אחד לפחות.

2) הפתח יהיה כלפי חוץ.

3) מעל החלון יותקן שלט זוהר וייכתב עליו "יציאת חירום".

4) מפתח המנעול של הסורג יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע בסמוך למנעול. מפתחות נוספים של המנעול ("מסטר") יימצאו בארון המפתחות של מוסד החינוך וכן בידי האחראי על החדר. קופסת הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת חירום.

ב. בחלונות מסוג "קיפ", או בחלונות שמותקן בהם מגביל פתיחה, יש להתקין באחד מהם לפחות פתח מילוט שיענה על הדרישות האלה:

1) מעל החלון יותקן שלט זוהר עם הכיתוב "יציאת חירום".

2) מפתח המנעול של מגביל הפתיחה או של "קיפ" החלון יימצא בתוך קופסת ניפוץ צבועה באדום שתיקבע סמוך למנעול. מפתחות נוספים של המנעול ("מסטר") יימצאו בארון המפתחות של מוסד החינוך וכן בידי האחראי על החדר. קופסת הניפוץ תכיל פטישון להוצאה מהירה של המפתח בשעת חירום.

20.4 מיטות קומתיים

20.4.1 הנהלת הפנימ י יה תשאף ל הגיע ל מצב שלא י היה צורך במיטות קומתיים , בשל הסכנה מנפילה מגובה.

20.4.2 הצבת מיטת קומתיים מחייבת את אישורו של המפקח על הפנימייה, עמידה בדרישת התקן הישראלי וכן התקנת מעקה שימנע בצורה יעילה אפשרות נפילה מהמיטה תוך כדי שי נה (יש לקחת בחשבון את עובי המזר ן וגוף האדם).

20.4.3 תותר לינה במיטת קומתיים לתלמידים רק אם המיטות עונות על הדרישות הבאות לפחות:

א. המיטה העליונה תהיה מצוידת במעקה בגובה של 25 ס"מ לפחות מבסיסה ובגובה של 16 ס"מ לפחות מעל המזרן משני צדי המיטה (אם המיטה צמודה לקיר, אפשר להסתפק במעקה בצד אחד, לפי ה תקן ה ישראלי 4007, חלק ים 1 ו -

2).

ב. ה עלייה למיטה ה עליונה תהיה בעזרת סולם יציב המקובע למסגרת המיטה.

ג. יש ל קבע מיטת קומתיים למבנה.

21. אתרים בשטח הפנימייה

21.1 מגורי הפנימייה

21.1.1 הפנימיות ש חוזר זה עוסק בהן א ינן פנימיות סגורות, וחל איסור לנעול את מבני המגורים בשעות הלילה או לסרג לחלוטין את הפתחים למניעת יציאות ללא רשות.

21.1.2 במבני המגורים של הפנימייה יתקיימו כל הדרישות הרלוונטיות המפורטות בחוזר המנכ"ל המעודכן בנושא "סידורי בטיחות במוסדות חינוך" . להלן מודגשות כמה הנחיות עיקריות מתוך חטיבת המפרטים:

א. הנהלת הפנימייה תמנה איש סגל אחד לפחות שיהיה בעל סמכות לפתוח כל דלת בשעת חירום, ובידיו יהיו מפתחות החדרים.

ב. בכל הדלתות יותקנו אבזרים למניעת טריקה ולמניעת תפיסת חלקי גוף בין המשקוף לדלת.

ג. בעת תכנון מבנים חדשים יש להקפיד לא להתקין שקעי חשמל סמוך לראשי המיטות.

ד. חפצים כבדים הממוקמים או מאוחסנים מעל לגובה הרצפה יקובעו אל הקיר.

ה. טמפרטורת מי הרחצה לא תעלה על o

48.

ו. חומרים מרוכזים לניקוי יאוחסנו בארון נעול. השימוש בחומרים אלה ייעשה בהשגחת מבוגר.

ז. חוקי העישון ייאכפו בכל מקום שאסור לעשן בו.

21.2 המטבחים

21.2.1 יש לפעול בהתאם להנחיות המפורטות בנושא המטבחים בסעיף העוסק ב הבטחת הבטיחות במטבח בחוזר המנכ"ל העוסק ב סידורי ה בטיחות במבני מוסדות החינוך בחינוך הפנימייתי.

21.2.2 מטבח הפנימיי ה יאושר על ידי המפקח על המטבחים במינהל החינוך ההתיישבותי. מוסדות המפעילים מטבח קצה ידאגו לוודא שהגוף המספק את המנות מצו יד בכל הרישיונות ושאמצעי העברת המזון כשירים למנוע את קלקולו .

21.2.3 חל איסו ר על עבודת חניכים במטבחים (גם לא בשכר).

21.3 חדרי כושר ואולמות ספורט

21.3.1 הפעלת חדרי כושר ואולמות ספורט תיעשה תוך יישום מלא של כל ההנחיות הרלוונטיות המפורטות בחוזר הוראות הקבע עה/4(א), "סידורי בטיחות במוסדות החינוך", סעיף

9.3-20, " הבטחת שלום התלמידים ובטיחותם בשיעורי החינוך הגופני במערכת החינוך ".

21.3.2 להלן כמה הנחיות עיקריות מתוך פרק זה:

א. הפעילות בחדר כושר מותרת לתלמידים מגיל 14 ומעלה ותתבצע רק בנוכחות מדריך שהוסמך לכך.

ב. הפעילות בחדר כושר מחייבת בדיקות רפואיות לשם אישורה וכן את אישור ההורים.

ג. מתקני חדר הכושר ייבדקו פעם בשנה בידי בודק מוסמך.

21.4 מגדלי מים ומאגרי מים

21.4.1 הבטחת הבטיחות בנושאים אלה תיעשה תוך יישום מלא של ההוראות המפורטות בסעיף

23.6 להלן, "מקורות מים".

21.4.2 מגדלי מים ומאגרי מים יגודרו , ותימנע גישה חופשית אליהם.

21.4.3 על הגדר ועל השער יותקנו שלטים בנוסח "הכניסה אסורה" או "סכנת טביעה".

21.4.4 יש להזהיר את התלמידים מפני הסכנה הטמונה במגדלי מים ובמאגרי מים ו למנוע אפשרות של עליית תלמידים על סולם המגדל ו את כניסתם למאגרי המים.

21.5 עצים

21.5.1 כפרי הנוער והפנימיות משופעים בעצים. יש למפות את העצים, למספרם ולבצע סקר מקיף שנתי על ידי אגרונום או על ידי בעל מקצוע בתחום לצורך בדיקתם בהיבט הבטיחותי (עצים הנוטים ליפול, עצים חולים, ענפים מסוכנים ). יש לשים לב במיוחד לעצי הדקל כדי למנוע פגיעה של חדקונית הדקל.

21.5.2 י ש לוודא כי החניכים אינם משחקים על העצים ו אינם מקימים עליהם סוכות או מבנים .

21.5.3 יש לגזום את העצים בחופשות.

22. שירותי הכפר או הפנימיי ה

22.1 ה נגרייה

22.1.1 הנחיות כללי ות

א. בנגרי יה מצויים דבקים, צבעים , חומרים רעילים ודליקים וחומרים כימיים מסוכנים אחרים. יש להקפיד לפעול עם חומרים אלו בהתאם להנחיות היצרן. יש להקפיד כי ה מעברים ה פנימיים יהיו פנויים בכל עת וכי תהיה במקום יציאת מילוט.

ב. בנגרייה תימצא מערכת ליניקת אבק , קרובה ככל האפשר למקום היווצרותו של האבק.

22.1.2 המכונות

א. לכל מכונה יותקן מפסק חשמלי נפרד.

ב. המכונות יופעלו אך ורק בידי נגר מנוסה שזה עיסוקו העיקרי.

ג. ב מסור עגול יש להתקין מגן המצויד במערכת יניקת אבק ונסורת.

ד. במכונת פרייזר יש להתקין מג י נים ולהשתמש בדוחפנים.

ה. במכונת ליטוש יש למגן את אזורי הלכידה בין רצועת הליטוש לבין גלגלי ההנעה והמתיחה.

ו. ב מכונת הקצעה יש להתקין מגן מתכוונן באזור הפעיל ו באזור שמאחורי סרגל ההכוונה וכן להשתמש בדוחפנים לצורך עיבוד קצהו של החומר.

22.1.3 מניעת נזקי רעש עוצמ ת הרעש בנגרייה גבוהה בהרבה מ - 85 דציבל , ועל כן יש להקפיד על יישומם של הכללים האלה:

א. יש לשלט את אזורי הרעש .

ב. יש להשתמש בציוד מגן אישי ה מתאים לסוג הרעש (לשם כך יש להתייעץ עם מעבדה מוסמכת לרעש ) .

ג. יש לדאוג ש כל מי שחשוף לרעש יעב ו ר פעם בשנה בדיקות שמיעה .

22.2 ה מסגרייה

22.2.1 הנחיות כלליות

א. ב מסגרייה יש ציוד רב , ו ע ל כן יש לשמור על הסדר ו להקפיד שה מעברים יהיו פנויים.

ב. יש להקפיד ש הרצפה תהיה נקייה משומנים , משבבים ו ממים ו מ נוזלים אחרים, כדי למנוע החלקות ומעידות.

ג. את הכלים ו את המכונות במסגרייה יפעיל אך ורק מסגר מנוסה שזה עיסוקו העיקרי .

ד. לפני הטיפול במכונ ה יש לנתקה ממערכת החשמל באמצעות הורדת המפסק ונעילתו.

ה. יש להתקין לכל מכונה מפסק עם חורים למנעול .

ו. זמן שהמכונה בטיפול יש לתלות עליה שלט אזהרה , "מכונה בטיפול, נא לא להפעיל!"

ז. יש לבצע פעולות נעילה ותיוג.

22.2.2 כלי העבודה

א. כלי ם יד ניים יש להשתמש בכלי לפי הוראות היצרן , ואך ורק אם הוא נקי ותקין ואם הוא מתאים לסוג העבודה (מבחינת החוזק, המידות וכו').

ב. כלים חשמליים הכלים יהיו תקינים ובעלי בידוד כפול.

ג. מקדחת עמוד

1) אין לפרק את המגן המקורי של המקדחה, ויש להשתמש במגן כשהוא

2) שלם ומגן גם על החלק העליון של הציר. יש להדק את המקדחה לשולחן ולעגן אותה אל הרצפה.

ד. אבן משחזת

1) יש להקפיד להשתמש באבן המתאימה לסוג העבודה המבוצעת.

2) משטח ההיקף של האבן יהיה ישר, והמרחק המרבי בין היקף האבן למשענת ההשחזה לא יעלה על 2 מ"מ.

3) יש להתקין מגן שקוף מעל האבן לעצירת ג י צים.

ה. מדחס

1) על מגן המדחס ל הי ות שלם .

2) יש לקבוע שלט על המדחס המבהיר כי המדחס מופעל אוטומטית.

3) פעם בשנתיים ייבדק המדחס בידי בודק מוסמך.

22.2.3 ריתוך

א. כדי לפעול כרתך יש צורך בהכשרה ובהסמכה.

ב. יש לאחסן את גלילי החמצן ואת גלילי האטילן במקום מוצל . יש לחברם אל הקיר במצב מאונך (ב עמידה ) ולוודא כי הם מוגנים מפני נפילה.

ג. אין לאחסן גלילי חמצן ליד גלילי אצטילן.

ד. יש לצייד את הגלילים במכסים.

ה. יש להרחיק את גליל ה חמצן משמן כדי למנוע סכנת פיצוץ . אין לפתוח את הברז בידיים משומנות.

ו. אין להשכיב גליל אצטילן בשעת העבודה , כדי למנוע הצטברות אצטון.

ז. בעת השימוש בקשת חשמלית יש להשתמש במסכות ריתוך כדי למנוע חשיפה לכל סוגי הקרינה.

22.2.4 ריתוך בלהבה

א. יש להתקין למבערים שסתומים בולמי להבה .

ב. כדי למנוע " אש חוזרת " יש לנקות את המבער כראוי ולוודא לע י תים קרובות שהמערכת עובדת בלחץ מתאים ושהווסתים תקינים.

22.2.5 עיבוד שבבי

א. יש לדאוג למרחב עבודה נאות.

ב. יש לסמן את החלק הבולט מעברה החיצוני של התפסנית.

ג. אין להשאיר את המפתח בתפסנית .

ד. אין לנקות את השבבים באוויר דחוס.

22.3 ה מוסך

22.3.1 הפעלת המוסך

א. את המוסך יפעיל רק עובד שהוסמך לכך כחוק .

ב. יש להקפיד ש רצפ ת המוסך וסביבת ה עבודה יהיו נקיות.

ג. בעת הכנס ת מצברים או הוצאתם מרכב המונע בדלק יימצא בהישג יד מטפה כיבוי אש תקין .

ד. בעבודה עם משאות מורמים יש להניח את המנוע על מעמד נאות.

ה. אין לעבוד על משא המורם מעל פני הרצפה .

22.3.2 אזור טעינת ה מצברים

א. אזור טעינת המצברים יימצא ב פינה מבודדת ומאווררת.

ב. ה תאורה ה חשמלית, מתגי ה חשמל ו כל ציוד חשמל י אחר באזור יהיו מסוג חסין פיצוץ.

ג. יש להתקין במקום מאווררים , וכן ונטה ופתחים להחלפת האוויר.

ד. יש להציב במקום שלט המורה כי אין לעשן באזור .

ה. יש למנוע מ אנשים להתקרב למקום .

22.4 עבודות ביוב העבודה במערכת הביוב היא בחזקת עבודה ב"חלל מוקף", שכן ה ביוב ה ו א " מקום מוקף " (מקום סגור שאין להיכנס אליו אלא בתנאי בקרה ואבטחה מיוחדים), ומתרחשים בו תהליכי תסיסה היוצרים ומפרקים גזים אורגניים כל הזמן. כמו כן , בכניסה ל ביוב אין מרגישים בגז המיתן בגלל שקיעתו. בעת הכניסה ל ביוב לצורך עבודה כלשהי יש לנקוט את אמצעי ה זהירות ה אל ה :

22.4.1 בעת הכניסה לביוב יש לה שתמש במכשיר נשימה פתוח ולהיקשר באמצעות מתקן גלגלות אל עובד מאבטח שיימצא מחוץ לפתח הביוב .

22.4.2 על העובדים להיות בעלי יכולת לחלץ זה את זה באמצעות ה מתקן.

22.4.3 לפני הכניסה לביוב ובמשך כל השהייה בו יש לוודא כי יש אוורור בבור .

22.5 דוד ה קיטור

22.5.1 מיקום הדוד ייקבע ב ידי גורם מקצועי מוסמך.

22.5.2 ה דוד יצויד ב מד-גובה-פני-המים תקין ובעל זכוכית שקופה.

22.5.3 ה דוד יצויד ב מערכת אוטומטית המכבה אותו במקרה שחסרים מים בצנרת.

22.5.4 המבנה ש מעל הדוד יהיה מקורה בגג קל.

22.5.5 הדוד יופעל ב ידי מפעיל מקצועי.

22.5.6 פעם ב שנה ייבדק הדוד בידי בודק מוסמך.

22.5.7 אספקת דלק לדוד תיעשה ממכל תת-קרקעי או על-קרקעי . המכל מחויב ברישיון עסק ובהיתר של מפקח עבודה אזורי.

22.5.8 במכל תת-קרקעי יש להתקין צינור אוורור. כמו כן יש לגדר את אזור המכל.

22.5.9 מתחת למכל על-קרקעי יש להתקין בר י כת גלישה שנפח תכולתה גדול ב - 10% מנפח תכולת המכל.

22.6 מקורות מים : מגדלים, בארות , משאבות ובר י כות

22.6.1 מגדלי מים

א. יש להקיף את גג מגדל המים , וכן כל מפלס גבוה אחר במגדל , במעקה חזק ויציב , המורכב משני פסים מקבילים לפחו ת .

ב. יש להתקין משענת הגנה לסולם הקבוע המוביל לראש המגדל. המשענת תיבנה בצורת חישוקים המ ח ו בר ים למוטות האורך ומקיפים את המטפס . אפשרות אחרת ליצור הגנה היא להרחיק את הסולם מהקיר שהוא נשען עליו באופן שייווצר רווח בין הסולם לקיר. המטפס יימצא בין הסולם לקיר.

ג. קצהו העליון של הסולם יסתיים בגובה של

1.5-1 מטרים מעל המפלס שהוא מוביל אליו.

ד. קצהו התחתון של הסולם יסתיים בגובה של

2.5-2 מטרים מעל פני הקרקע. פתח הסולם יהיה נעול. אפשר גם להתקין על חלקו הת חתון של הסולם דלת שטוחה המאפשרת נעילה (הדבר ימנע את הצורך לקטוע את החלק התחתון של הסולם).

ה. יש למנוע עליית תלמידים על מגדל המים.

22.6.2 בארות ומשאבות

א. חדרי בארות ומשאבות יוחזקו נעולים.

ב. כל החלקים הנעים במנועים ובמשאבות מים יגודרו באופן בטיחותי, אלא אם הם בנויים בצורה שאינה מאפשרת מגע עם מקום הסכנה.

ג. במשאבות אנכיות יש להקפיד ש כיפת המנוע תימצא תמיד במקומה ו ש הפתחים שדרכם אפשר לגעת בגל המניע יגודרו.

ד. אם המשאבה והמנוע אינם נמצאים במבנה, יש להקפיד שלוח החשמל המשמש אותם יימצא במבנה או בארון סגור.

ה. ה בארות ו ה משאבות יופעלו אך ורק ב ידי האדם האחראי לכך.

ו. אם קיימת בשטח ה מוסד באר נטוש ה בעלת פיר פתוח , יש לסתום אותה ( יש לפנות קודם לנציבות המים לקבלת ר י שיון סתימה) או לגדר ה באופן שימנע אפשרות של נפילה לתוכה . אם אין עניין מיוחד בשמירת הבאר (לשעת חירום, כערך היסטורי וכ יו"ב ), יש להעדיף את סתימתה על גידורה.

22.6.3 בר י כות מים לאגירה ולהשקיה

א. יש למנוע כניסת אנשים לבר י כות ה מים, ו ע ל כן עדיף להשתמש ב בר י כות מקורות.

ב. אם נעשה שימוש ב בר י כות פתוחות , יש לגדר ן בגדר גבוהה וחזקה ולהתקין עליה ן שלטי אזהרה.

22.6.4 בר י כות חמצון (למי שופכין)

א. יש לגדר את שטח הבר י כות בגדר גבוהה וחזקה ולהציב שלטי אזהרה .

ב. יש להקפיד לנעול את שערי הבר י כות.

ג. ליד ברזי ה השקיה שזורמים מהם מי שופכין יש להציב שלטי אזהרה המציינים כי המים הם מי ביוב ואינם ראויים לשתייה.

ד. העובדים והתלמידים המשקים במי השופכין יודרכו כיצד להישמר מפני מחלות המועברות באמצעות מים אלה (לפטוספירוזיס וכיו"ב ). אלה כללי הזהירות העיקריי ם :

1) אין לעבוד כאשר יש בגוף פצעים פתוחים .

2) אין לאכול בזמן העבודה .

3) יש לעבוד במגפיים .

4) מי י ד לאחר העבודה יש לרחוץ ידיים במים ובסבון ולהחליף בגדים.

5) אין להשקות גינות נוי במי שופכין .

ה. מערכות הקשורות לאגני חמצון, כגון קווי הולכה אל האגן וביבי הביקורת הקשורים אלי הם, נחשבות " מקומות מוקפים " , ויש לנהוג בהן בהתאם .

23. כניסת אורחים לכפר הנוער

23.1 תדריך ביטחון ובטיחות אין להכניס אורח לשטח כפר הנוער בלי לתדרך אותו בנוהלי הביטחון והבטיחות ולצייד אותו בתמצית מידע בכתב ובלי שיחתום על הצהרה המעידה כי קיבל תדריך כאמור והבין את תוכנו (ראו להלן את נספח ד, "טופס הצהרת אורח בכפר נוער").

23.2 הנחיות לאורחים, למבקרים ולמתנדבים

23.2.1 יש להתנהל בזהירות בעת ההליכה בכפר מחשש למעידה או לנפילה. יש ללכת תמיד בדרך המסומנת והבטוחה ולא לעבור מתחת למשא מורם או במקום שמתבצעות בו עבודות.

23.2.2 ביצוע עבודה כלשהי בתחום הכפר מחייב קבלת אישור או הסכמה לכך של רכז המשק של הפנימייה.

23.2.3 כל עבודה הכרוכה בהדלקת אש מחייבת קבלת אישור מהנהלת הכפר.

23.2.4 יש להודיע להנהלת הכפר על כל מפגע בטיחותי וכן על כל אירוע חריג, פציעה או נזק .

23.3.5 במקרה שפורצת שר י פה יש לנתק את זרם החשמל ולהזעיק את צוות הביטחון ומכבי האש (מספר הטלפון של מכבי האש: 102).

23.3 הנחיות תנועה וחניה ברכב

23.3.1 אין לנסוע ברכב בתוך שטח הכפר.

23.3.2 אין להחנות את הרכב על המדרכה.

23.3.3 אין להחנות את הרכב באופן שיחסום צירי מעבר ראשיים.

23.4 הנחיות שימוש בציוד ובחומרים

23.4.1 אין להשתמש בציוד השייך לכפר, אלא באישורה של הנהלת הכפר.

23.4.2 אין להפעיל ציוד מכל סוג שהוא ללא הדרכה.

23.4.3 במקרה של ציוד, מכשירי חשמל ונורות תאורה לא תקינים יש לפנות להנהלת המוסד להחלפתם.

23.4.4 הציוד לכיבוי אש מיועד למקרה שריפה בלבד ואין להשתמש בו למטרות אחרות. אם נעשה שימוש במטפה יש לדווח על כך להנהלת הכפר.

23.4.5 אם נעשה שימוש בציוד חשמלי יש לוודא כי הציוד תקין לחלוטין ובעל בידוד כפול.

23.4.6 אין להזיז לבד ריהוט משרדי כבד או קרטונים מלאים בציוד או בחומר.

23.4.7 אין לעלות על כיסאות או על שולחנות, אלא אך ורק על סולם או על דרגש תקניים.

23.4.8 אין להתיז מים לעבר ארונות חשמל, לוחות חשמל, שקעים וציוד חשמלי.

23.4.9 אין לעשן בקרבת כל חומר דליק.

23.4.10 יש לאחסן חומרי ניקוי במקום יבש וקריר ובנפרד מחומרים אחרים ומציוד מסוג אחר, למניעת ריאקציות פתאומיות.

23.4.11 יש להשתמש בחומרי ניקוי כימיים בזהירות הנדרשת ועל פי הוראות הבטיחות.

24. הנחיות לקבלן

24.1 נוהל העבודה בכפר

24.1.1 לאחר שיחתום הקבלן על הסכם ביצוע עבודה , ובטרם יתחיל את עבודתו בכפר , ימסור לו מנהלן הכפר את הנחיות הבטיחות הרלוונט יות. הקבלן יקרא את ההנחיות ויחתום על טופס שבו הוא מתחייב לפעול לפיהן (ראו להלן את נספח ו, " הצהרת הקב לן" ) .

24.1.2 על הקבלן ל עבוד בהתאם ללוח הזמנים שייקבע בתיאום עם הנהלת הכפר.בסמכות כל איש הנהלה להפסיק את עבודת הקבלן בכפר ולנקוט אמצעי משמעת נגד מפרי הוראות בטיחות בהתאם לנוהל של הכפר בנושא.

24.2 אישורים ורישיונות

24.2.1 כל עבודה שהקבלן מבצע, ובמיוחד עבודה הכרוכה בסיכוני אש (ריתוך, השחזה וכיו"ב), חייבת באישור ממונה הבטיחות.

24.2.2 עבודה הכרוכה בכניסה ל"מקום מוקף" חייבת באישור בכתב מממונה הבטיחות. האישור יינתן לאחר שהממונה יבדוק את איכות האוויר במקום.

24.2.3 בעבודה הכרוכה בהפעלה של מנוף או מלגזה על מפעיל הציוד לשאת רישיו ן בר-תוקף להפעלת הכלי.

24.2.4 כל כלי רכב המופעל בידי הקבלן, לרבות מנוף או מלגזה, חייב ברישיו ן רכב ובביטוח חובה ב תוקף.

24.3 העובדים

24.3.1 העובדים המועסקים בכפר יהיו בני 18 ומעלה.

24.3.2 מפעילי מכונות הרמה, עגורנים, מכונות ניידות וטרקטורים יהיו בעלי תעודות הסמכה מתאימות.

24.3.3 הקבלן ימסור למזמין העבודה העתק של רשימת העובדים.

24.3.4 כל עובד יישא עמו תעודה מזהה בבואו לכפר.

24.3.5 הקבלן והעובדים יקפידו לעבוד בבגדי עבודה ובנעלי עבודה.

24.4 התנהגות העובדים בכפר

24.4.1 אין להחנות רכבים על המדרכה.

24.4.2 אין לשוטט ברחבי הכפר אלא באזור העבודה בלבד.

24.4.3 אין להשתמש בציוד השייך לכפר אלא באישורו של מנהלן הכפר.

24.5 הציוד והחומרים

24.5.1 על הכלים, הציוד והחומרים שברשות הקבלן להיות תקינים ושמישים, מטיב מעולה ובכמות מספקת, ועל מפעיליהם להיות מורשים להפעילם. יש לסלק מהמפעל כל ציוד או חומר פגום.

24.5.2 על כל הכלים המכניים ההנדסיים (כלי הרמה, אבזרי הרמה, מנוף וכיו"ב) להיות תקינים ובעלי רישיון תקף. על הקבלן לבדוק את רישיון הכלים בטרם כניסתם למפעל ולהקפיד לא לעשות שימוש כלשהו בכלי שאינו תקין או שאינו בעל רישיון תקף.

24.5.3 על ה פיגומים ו על ה סולמות ל היו ת תקינים כדי למנוע נפילה או החלקה מהם. בפיגומים יש לקבע את משטח העבודה אל השלד ולהתקין סביבו מעקה בטיחות.

24.5.4 על הציוד החשמלי שיופעל ל הי ות תקין לחלוטין ובעל בידוד כפול.

24.5.5 על כלי עבודה ידניים מיטלטלים המופעלים בחשמל ל עמ ו ד בתקנים הנוגעים לבידוד כפול, בתקנים הנוגעים לעמידות בתנאי עבודה בסביבה נפיצה ובתקנים הנוגעים לעמידות בתנאי לחות או רטיבות.

24.5.6 יש לחבר תאורה מיטלטלת וכבלים מאריכים לממסר פחת.

24.5.7 כבלים מאריכים יותקנו או יונחו באופן שלא יפריעו לתנועת כלי רכב או הולכי רגל (רצוי לתלות את כבלי החשמל בגובה).

24.5.8 ציוד ואב זרי הרמה מותרים לשימוש רק אם הם נבדקו ואושרו בידי בודק מוסמך. על הקבלן לה ציג בפני מנהל התחזוקה או בפני מזמין העבודה מטעם כפר הנוער את תסקי רי הבדיקה האחרונה של הציוד והאב זרים , ועליו לעשות בהם שימוש על פי עומס העבודה הבטוח שלהם.

24.5.9 יש להרחיק כל חומר נפיץ או דליק ממקורות הצתה אפשריים או להקיפו באופן יעיל.

24.5.10 יש לצייד את העובדים בציוד מגן אישי, המתאים לסוג העבודה ש הם מבצעים. ב עת ה עבודה בגובה יצוידו העובדים באמצעי בטיחות למניעת נפילה וכן בציוד מגן אישי.

24.6 העבודה

24.6.1 עבודה בגובה תבוצע רק בידי מי שהוסמך לעבוד בעבודה כזו, על פי תקנות פקודת הבטיחות בעבודה.

24.6.2 עבודת חשמל או עבודה הקשורה לרשת החשמל תבוצע רק באישורו ובנוכחותו של חשמלאי מוסמך.

24.6.3 במקרה שעובד נפגע בתאונת עבודה, יש לציידו בטופס של הביטוח הלאומי, כדי שיוכל לקבל טיפול רפואי אם יזדקק לו.

24.6.4 הקבלן או מנהל העבודה ידווח בכתב למזמין העבודה על כל תאונת עבודה או אירוע מסוכן שאירעו בתחום עבודתו באתר. כמו כן ידווח הקבלן או מנהל העבודה בכתב למשרד העבודה על כ ל תאונה שמנעה מהעובד לעבוד מעל שלושה ימים.

24.7 מניעת תאונות ושמירה על בריאות העובדים

24.7.1 על הקבלן למלא אחר כל הוראות הבטיחות שידרוש ממונה הבטיחות של הכפר, וכן אחר הוראות הבטיחות בעבודה המתפרסמות ומתעדכנות מעת לעת.

24.7.2 על הקבלן להדריך את עובדיו בנוגע לסיכונים הטמונים בעבודתם ולאמצעים שיש לנקוט כדי להישמר מפניהם, והכו ל בהתאם לדרישות של כל דין.

24.7.3 על הקבלן לפקח על עובדיו ועל נציגים מטעמו ולוודא כי הם נוהגים בהתאם להוראות הבטיחות.

24.7.4 על הקבלן להכיר את האיסורים המפורטים בחוק עבודת נוער, התש"ד-1954. עליו לאסור על בני נוער להימצא במפעל לשם עבודה או לשם השֹתכרות, מלבד לצורך ביצוע עבודות שאינן אסורות לנוער על פי החוק.

24.7.5 על הקבלן להקפיד להעסיק אך ורק עובדים מיומנים (הן עובדים טכניים והן עובדי הנהלה). כמו כן עליו להעסיק רק עובדים בעלי כישורים מיוחדים כאשר הדבר נדרש בנסיבות העניין או על פי דין, ובפרט בעבודות האלה: חפירה, הריסה, עבודות עם ביטומן חם, עבודות חשמל, הפעלת ציוד הרמה וכיו"ב. כמו כן יקפיד הקבלן להעסיק רק עובדים מורשים או מוסמכים כדין כל אימת שנדרשת הרשאה או הסמכה על פי דין. אם הקבלן משתמש בשירותיהם של קבלני משנה, עליו להתחייב כי כל האחריות על עבודתם של קבלני המשנה ועובדיהם תחול עליו או על מנהל העבודה מטעמו. במקרה שהחליט הקבלן שלא למנות מנהל עבודה, הוא יישא באחריות לכל נזק או חוב שייגרם בעקבות כך וכן באחריות לכל החובות המוטלים על מנהל העבודה לפי כל דין.

24.7.6 על הקבלן להחזיק במקום עבודתו ציוד מגן אישי המתאים לכל סוגי הסיכונים הכרוכים בעבודות שהוא או עובדיו מבצעים. כמו כן עליו לספק לכל מבקר או עובד ציוד כנדרש בהוראות כל דין, ובכלל זה בתקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשמ"ט-1968. בנוסף יוודא הקבלן כי העובדים משתמשים בציוד מגן אישי ובלבוש בטיחותי המתאים לסוג העבודה המתבצעת.

24.7.7 על הקבלן לוודא שיימצא רכב לפינוי במקום העבודות במהלך כל שעות העבודה.

24.7.8 לפני תחילת העבודה יוודא הקבלן כי מצויים ברשותו תסקירי הבדיקה של כלי ההרמה, אבזרי ההרמה, מכונות ההרמה וקולטי האוויר החתומים בידי בודק מוסמך. על הקבלן להציג את התסקירים בפני המפקח על העבודה לפי דרישתו.

24.7.9 באתר עבודה שעלולים להימצא בו אדים, גזים, עשן או חומרים מסוכנים אחרים יבצע הקבלן בדיקות לאיתור ולמדידה של חומרים העלולים לגרום לנזק בריאותי, ובכלל זה חומרים רעילים, נפיצים או מקרינים.

24.7.10 הקבלן לא יתחיל בביצוע עבודה שנדרשת בה כניסת עובד לבור, לשוחה, לתא או לכל "מקום מוקף" אחר, כל עוד לא נבדקה הימצאותם של חומרים מסוכנים במקום ולא סולקו החומרים הללו בעזרת אמצעים מתאימים, וכל עוד לא ננקטה דרך טכנולוגית כלשהי למניעת חדירתם של חומרים מסוכנים בכל עת שעובד עשוי להימצא במקום.

24.7.11 כל עוד לא נשלמה מלאכתו של הקבלן, ולא נתקבל אישור גמר מאת המזמין או רישיון גמר מאת הרשויות המוסמכות או מאת מהנדס הפיקוח, יוסיף הקבלן להיות אחראי על בטיחות המתקן או המבנה או על העבודה שביצע, וכן על בטיחות העובדים.

25. בטיחות בעבודה בחקלאות במשק החקלאי ובשיעורי החקלאות (בחוות חקלאיות)

25.1 הנחיות בטיחות כלליות

25.1.1 יש להקפיד כי התלמידים יופיעו לעבודה בבגדי עבודה, בכובע ובנעליים גבוהות.

25.1.2 בכל ענ ף חקלאי יהיה מבוגר המוכשר לשמש מרכז הענף.

25.1.3 עבודת החניכים תלווה על ידי מרכז הענף או מחליפו.

25.1.4 לפני תחילת ה עבודה יודרכו התלמידים בהוראות הבטיחות הרלוונטיות לעבודה המתבצעת.

25.1.5 בכל ענף יפורסמו הוראות הבטיחות בעבודה המייחדות אותו במקום בולט.

25.1.6 בכל כפר נוער ש מתקיימת בו עבודת תלמידים ימונה ממונה בטיחות בעבודה על פי חוק ארגון הפיקוח על העבודה.

25.1.7 ממונה הבטיחות ידריך בצורה קבועה את מרכזי הענפים ואת התלמידים בנוגע להוראות הבטיחות בעבודה.

25.1.8 אין להתיר לתלמידים לעבוד בגובה.

25.1.9 מרכזי הענפים ועובדי האחזקה יעברו השתלמות בנושא עבודה בגובה.

25.1.10 תלמידים לא יעבדו בהדברה.

25.1.11 עבודת תלמידים בחקלאות מחוץ לכפרי הנוער מותנית בהנחיה ובליווי של ממונה בטיחות בעבודה שהתמחה בחקלאות.

25.1.12 יש להקפיד שתתאפשר ל תלמידים הע ובדים בחקלאות נגישות למים צוננים במהלך כל הפעילות.

25.1.13 אין לאפשר יציאת תלמידים מהשטח המגודר של הכפר ללא ליווי של מדריך או מרכז הענף.

25.2 עבודה בחקלאות מחוץ לפנימייה (בפרויקט "רגבים", בכיתות חקלאיות)

25.2.1 העבודה מחוץ לפנימייה תאושר על ידי המפקח הפדגוגי ולאחר מכן על ידי המפמ"ר לחקלאות.

25.2.2 יש להעסיק ממונה על בטיחות בחקלאות שיבדוק את מקומות העבודה ואת מידת התאמתם לעבודת תלמידי המגמות.

25.2.3 יש לקבוע אמצעים וציוד הנדרשים להגנה על ה תלמידים וכן את סוגי המלאכות שה ם יורשו לעסוק בה ן ו לוודא ש לבושם מתאים ו ש תנאי המקום מבטיחים את בריאותם.

25.2.4 לכל קבוצה יתלווה מורה שיהיה צמוד לחניכים במהלך כל שעות העבודה.

25.3 עבודה בחוות חקלאיות

25.3.1 החווה החקלאית היא מוסד חינוכי, ועליה לפעול על פי ההנחיות הכלליות המופיעות בחוזר זה.

25.3.2 פעם בשבוע יערוך המורה ביקורת של הציוד . במקרה שהמורה נעדר, יעשה זאת מחליפו או אדם שמונה לכך מטעם מנהל ה מוסד.

25.3.3 בכיתות המונות 25 תלמידים ומעלה יחולקו התלמידים בשיעור מעשי לשתי קבוצות עבודה.

25.3.4 בימי שרב , שבהם עומס החום גבוה והטמפרטורה עולה על 30 מעלות , אין לבצע כל עבודה חקלאית .

25.3.5 ה תלמידים יורשו לעבוד רק כשהם נ ועלים נעליים , ל ו בשים חולצה ו חובשים כיסוי ראש.

25.3.6 המשא המרבי ש מותר לתלמידי כיתות ה ' ו -ו ' לשאת הוא במשקל 8 ק"ג, ול תלמידי כיתות ז ' ו- ח ' במשקל 13 ק"ג.

25.3.7 אין לעבוד בכלים בעלי ראש דו-צדדי.

25.3.8 ב תחילת כל שיעור חקלאות יסביר המורה את הסכנות הכרוכות ב עבודה העומדת להיעשות ואת אמצעי הבטיחות שיש לנקוט כדי למנען .

25.3.9 חלוקת כלי ה עבודה תיעשה ב ידי תלמיד תורן , באופן שיבטיח את קבלתם בבטחה.

25.3.10 פיזור התלמידים ב מקומות העבודה ייעשה באופן שיהיה קשר עין בין המורה , או בין ראש הקבוצה שהוא ימנה, לבין יתר התלמידים.

25.3.11 בעבודה בגינה או בשטח יעבדו התלמידים בשורה חזיתית.

25.3.12 כדי למנוע היפגעות של תלמידים מכלי העבודה לא יפחת המרחק בין שני תלמידים מאורך היד + אורך כלי העבודה + מרחק ביטחון סביר.

25.3.13 בעת הפסקת העבודה יקפיד המורה ש התלמידים ינעצו את כלי העבודה באדמה או יניח ו אותם באופן שהלהב מופנה כלפי האדמה.

26. עבודה עם בעלי חיים

26.1 עבודה במכוורת

26.1.1 הנחיות כלליות

א. התלמידים העובדים במכוורת יודרכו ב מהלך שנות לימודיהם ב ידי המורה או בידי מדריך הענף בכללי ה בטיחות בכוורת בכלל ובכללי הבטיחות בחומרי הדברה וברעלים למיניהם בפרט. בתחילת הלימודים הבסיסיים במכוורת ייבחנו התלמידים בכתב ובעל-פה על כללי הבטיחות האלה.

ב. בקרבת כביש או בתי מגורים יש להציב את הכוורות כשגבן לכביש או לבתים ובמרחק של 100 מטרים לפחות מהם.

ג. אין לעבוד בקרבת הדבורים בכוורת ללא פיזור עשן.

ד. יש לדאוג ל אספקה חופשית של מי שתייה ב משך כל זמן העבודה במכוורת.

ה. הדבורה אינה תוקפת , אלא אם כן היא מופרעת בעבודתה או מאוימת. אין להכות דבורים ולאיים עליהן. אין להתקרב לאזור הכוורות.

ו. אין לבצע עבודות עם בעלי חיים במכוורת או בקרבתה מחשש להיעקצות בעלי החיים.

ז. לפני כל עבודה שעלולה לעורר אי - שקט בקרב הדבורים, כגון רדייה והעלאת קומות, ידריך המורה או מדריך הענף את התלמידים כיצד להתנהג במקרה של התנפלות הדבורים.

ח. כדי למנוע כניסה מקרית של זרים לשטח המכוורת בעת ב יצוע עבודות המעוררות אי - שקט בקרב הדבורים יש להציב במקומות שייקבעו בידי המדריך שלטים המזהירים מפני עקיצות של דבורים רגזניות (לדוגמה: "זהירות, דבורים רגזניות! אין להתקרב!"). כמו כן יש להציב את אחד התלמידים כצופה וכמתריע.

ט. בעת העקיצה הדבורה מפרישה פרומון המפיץ ריח. חומר זה מושך דבורים נוספות למקום , ואלה עוקצות אף הן. לפיכך יש להתפנות בזריזות מהאזור במקרה של עקיצה, רצוי למקום מוצל. מומלץ לשטוף את אזור העקיצה במים. אפשר להשתמש גם בקרח, בלימון או בדבש. מומלץ להוציא את העוקץ באמצעות הציפורן בתנועת גריפה בכיוון הנגדי לכיוון " שכיבתו " של העוקץ .

26.1.2 תלמידים בעלי רגישות אלרגית לעקיצות דבורים

א. אין להתיר ל תלמיד בעל רגישות אלרגית לעקיצות דבורים לעבוד במכוורת.

ב. יש לדרוש אישור בכתב מהורי התלמיד המועמד לעבוד במכוורת במסגרת ה כשרתו המקצועית ש הוא לא סבל מרגישות אלרגית לעקיצות בכלל ולעקיצות דבורים בפרט , אם נתונים אלה אינם רשומים בטופס הרפואי של התלמיד שברשות מרפאת המוסד.

ג. תלמיד שבמהלך הכשרתו המקצועית במכוורת מתגלה אצלו רגישות אלרגית לעקיצות דבורים לא יורשה להמשיך בעבודה במכוורת, אלא אם י מציא אישור בכתב לכך מרופא אלרגולוג שהוא יכול לעשות זאת . האישור יימסר להנהלת המוסד ולצוות הרפואי. כמו כן יובא העניין לידיעתו של מדריך הענף.

26.1.3 מכונות וכלי עבודה א . הכלים החשמליים במכוורת יעמדו בדרישות התקן הישראלי וחוק החשמל.

ב. התוף של מכונת הרדייה יהיה בעל מכסה עם סגר ביטחון.

ג. ציוד הרמה , כגון כננות יד, ייבדק בידי בודק מוסמך פעם בשנה.

ד. מכונה המופעלת באמצעות חשמל או בנזין תופעל אך ורק בנוכחותו של מורה או מדריך.

ה. הפעלת מכונה תותר רק לאחר שהמורה או המדריך יוודא שכל החלקים הנעים – צירים, תמסורת, גלגלים, שרשרות ורצועות – מכוסים בכיסוי מגן.

ו. העבודה במכונה תיעשה בלבוש מסודר. הבגדים יהיו ללא חלקים "מתנופפים", העלולים להיתפס בחלקי המכונה הנעים, השרוולים יהיו מופשלים או רכוסים ושערות הראש יכוסו בכובע או במטפחת.

ז. אין לפתוח את מכסה המנוע לפני שהמכונה דוממת לחלוטין.

26.1.4 מערכת החשמל במכוורת

א. מערכת החשמל, חיבורים למיניהם ושינויים במערכת החשמל יותקנו אך ו רק ב ידי חשמלאי מוסמך.

ב. גופי התאורה, המפסקים וחיבורי הכוח (השקעים) יהיו מסוג משוריין.

ג. חיבורי מנועים חשמליים אל ההתקנים הקבועים יהיו בצנרת משוריינת ויכללו מפסקי זרם . מפסקי הזרם יותקנו במקום בולט לעין בקרבת ההתקן ככל האפשר, ויסומנו בצורה ברורה.

ד. מנועים והתקנים חשמליים יהיו מוארקים בהתאם לדרישות חוק החשמל.

ה. כלי חשמל ניידים יהיו בעלי הארקה או בעלי בידוד כפול.

ו. כלים או התקנים בעלי גופי חימום יצוידו במנורת התר ע ה המציינת ש הכלי תקין .

ז. מפסקים ראשיים יותקנו במקום נוח לגישה . יש לנתק את המפסקים עם עזיבת ה בניין.

ח. נורת אזהרה אדומה תותקן בכניסה לבניין המכוורת, במקום בולט , והיא תפעל בזמן שהמפסק הראשי במצב מחובר. יש לבדוק את תקינות הנורה מדי יום. השארת המפסק הראשי מחובר עלולה לגרום לשר י פה.

ט. למערכת החשמל של מבנה הכוורת יותקן ממסר זרם פחת למניעת סכנת התחשמלות.

י. פעם ב חודש תיבדק תקינות מפסקי הפחת בידי חשמלאי מוסמך . יא. פעם בשנה תיבדק תקינות ההארקות בלוחות החשמל, במכונות הנייחות ובמכשירים הניידים בידי חשמלאי מוסמך. אישור חתום בידי החשמלאי המוסמך יימצא ברשות המוסד.

26.1.5 בטיחות אש במכוורת

א. ליד המכוורת יימצאו חבית מים או בור לכיבוי חומר דליק ש נותר במדפים של השעווה במכוורת .

ב. ליד המכוורת תמוקם עמדת כיבוי אש, ו יימצאו בה מטפי כיבוי , דליי חול , שני מחבטים ושני ווי הריסה . אם אפשר יש להתקין גם ברז כיבוי וזרנוק רב-שימושי. רצוי להתייעץ עם תחנת מכבי האש הקרובה על מיקום עמדת כיבוי האש ועל תכולתה.

ג. תקינות ה של עמדת כיבוי ה אש ותכולת ה י יבדק ו פעם בשנה, רצוי בתחילת שנת הלימודים. מועד הבדיקה יירשם על טופס שיוצמד למטפי הכיבוי.

ד. השטח סביב המכוורת ינוקה מעשבים ומקוצים יבשים כדי למנוע שרפות. יש לרסס את העשבים מדי שנה, עם הנביטה.

26.1.6 עזרה ראשונה במכוורת א ה רופאים ו ה אחיות העובדים בבת י ספר חקלאי ים יהיו בעלי ידיעה רחבה במתן טיפול ראשונ י ב עקיצות , בזיהוי תופעות אלרגיות וב תופעות טוקסולוגיות עקב היפגעות מחומרי הדברה ו מ חומרים אחרים , וכן בטיפול ב כוויות ובמתן עזרה בעת התחשמלות.

ב. במכוורת או בחדר לימוד ש יש בו כוורת זכוכית יימצא דרך קבע תיק או ארגז ובו ציוד שמיש ל מתן עזרה ראשונה . התיק או הארגז ימולא ב ידי האחות ויכלול פריטים רפואיים שבסמכות המורה ומדריך הענף להשתמש בהם בשעת הצורך , עד להבאת הנפגע למרפאה או לבית חולים.

ג. על הרופא או על האחות לסמן על גבי אריזתו של כל פריט את שמו, את מהות ו ו את מטרת ו .

ד. בכל יציאה לשטח יש לקחת ציוד עזרה ראשונה . הציוד יימצא בהשגחת המורה או מדריך הענף.

26.1.7 ציוד המגן והלבוש במכוורת

א. ציוד המגן האישי יכלול מסכות, כפפות, כובעים , סרבלי עבודה וגומיות לכיווץ קצות המכנסיים וקצות השרוולים. מספר האבזרים שיוחזקו מכל פריט יהיה גדול ב-25 לפחות ממספר התלמידים המועסקים במכוורת בעת ובעונה אחת .

ב. על המורה או על מדריך הענף לוודא כי הציוד תקין ול דא ו ג ל השלים פריטים חסרים . ציוד פגום יורחק מהמכוורת עד שיתוקן .

ג. המורה או המדריך ינחה את התלמידים , החדשים והוותיקים כאחד, כיצד להשתמש נכון בציוד ובלבוש וכיצד לשמור עליהם .

ד. אין לעבוד במכוורת בסנדלים או בנעליים חצאיות, אלא בנעלי עבודה גבוהות או במגפיים.

ה. על בגדי העבודה ל היו ת רפויים, על השרוולים להיות ארוכים ורכוסים, ו יש להקפיד לכסות את הראש בכובע או במטפחת.

ו. בחדר לימוד שיש בו כוורת זכוכית יימצא דרך קבע מנדף תקין וכשיר להפעלה מיידית במקרה של התפרצות דבורים.

26.1.8 ביקורת תקופתית במכוורת יש לקיים ביקורת תקופתית להבטחת תקינותם של ציוד המגן, ציוד העזרה הראשונה, כלי העבודה וכיו"ב על פי המפורט בטבלה שלהלן (יש לבצע את הביקורת בשיתוף ממונה הבטיחות) : הפריט שליש א ' שליש ב ' שליש ג ' ביקורת שנתית בגדי המגן מסווה המגן הכפפות והמגפיים המסכה לנשימה ( כולל ה מסנן ) ה ציוד לפיזור עשן כלי העבודה ציוד ה עזרה ה ראשונה הארון לחומרים רעילים הציוד לכיבוי אש ציוד ההרמה הציוד החשמלי (שקעים, תקעים ו כבלים) קולט האוויר קולט הקיטור דודי הקיטור

26.1.9 נדיד ת כוורות

א. רצוי לשמור ע ל מקום קבוע של הכוורות ולמנוע את נדידתן.

ב. יש לדאוג לגידור ול שילוט מתאימים במקום שה כוורות נמצאות בו .

26.1.10 שימוש בחומרי הדברה רעילים

א. חומרי ההדברה והרעלים יישמרו באריזות המקוריות, שמפורטים בהן הוראות היצרן, ה אזהרות וכללי ה עזרה הראשונה לנפגע מהרעלה.

ב. החומרים הרעילים יאוחסנו בארון נפרד ונעול או במחסן מיוחד המיועד לכך . הארון/המחסן יסומן בשלט אזהרה "סכנה : רעל! חומרי הדברה!" , באותיות שגו דל ן 4 ס"מ לפחות . כמו כן יצוירו על הארון/המחסן גולגולת ושתי עצמות ש גודל ן 10 x 5 ס"מ לפחות .

ג. מפתח הארון או המחסן לחומרים רעילים יימצא אך ו רק בידי המורה או המדריך ולא יימסר לתלמידים.

ד. גיליונות הבטיחות של חומר ההדברה, שבהם מפורטים הייעוד, המרכיבים המסוכנים, הנתונים הפיזיקליים, ההוראות למקרה חירום והעזרה הראשונה שיש להגיש במקרה חירום , יוחזקו בסמוך למקום אחסונם של חומרי ההדברה.

ה. כל הוצאת רעלים מהארון או מהמחסן תירשם ביומן בציון פרטים אלו: שם החומר, תאריך ההוצאה, שם המקבל, הכמות שנמסרה והכמות שנתקבלה ב חזרה.

ו. כדו רים ומזרק אפידן ( epiden ) נגד אלרגיה יוחזקו אצל האחות או בארון , בתוך תיק עזרה ראשונה.

ז. בחדר או במחסן המשמש לאיוד ולאחסון של חומרי הדברה ואיוד יותקנו חלונות הנפתחים מבחוץ, לשם אוורורו לפני תחילת העבודה.

ח. אם חדר האידוי לא אוורר במידה מספקת, יש לחבוש מסכת נשימה בעלת מסנן מתאים לפני הכניסה אליו.

ט. המדריך יהיה בעל ר י שיון לטיפול בחומרים רעילים לפי קובץ תקנות 3100 (היתר איוד בלתי מוגבל).

י. התלמידים ישתמשו בחומרים רעילים אך ו רק בפיקוח של המורה או המדריך. יא. לפני כל עבודה הכרוכה בשימוש בחומרי הדברה יסביר המורה או מדריך הענף ל תלמידים את ה סכנות הטמונות בחומרים אלה , את הוראות הבטיחות הנוגעות לשימוש בהם ואת ה סימנים הקליניים של הרעלה , וידריך אותם בשימוש בציוד מגן ו ב הגשת עזרה ראשונה במקרה של הרעלה. יב. לפני השימוש בחומרי הדברה וברעלים יש לצייד את התלמידים בציוד מגן אישי ולפעול לפי המצוין על תווית האריזה של החומר. יג. בעבודות חיטוי בתמיסות סודה, ב נתר מ א כ ֵּ ל ו ב מים רותחים יש לנעול מגפי גומי ולהשתמש בכ פפות מגן ובמשקפי מגן למניעת התז ה של התמיסה ע ל ה עיניים. יד. במקרה שנשפך חומר הדברה על בגדי העבודה יש להחליפם ולמסרם לכביסה. טו. במקרה ש ניתז רעל על העור יש לרחוץ מיד במים ובסבון את המקום שנפגע ולנגבו היטב. טז. את המכלים הריקים יש להשמיד לפי ההוראות. את מכלי הפלסטיק יש לשטוף שלוש פעמים במים, לנקבם ולזרוק אותם למכל אשפה.

26.1.11 תלמידים המשמשים ממלאי מקום של מדריך הענף

א. במקרה ש מדריך הענף נעדר לתקופה מוגבלת , י מלא את מקו מו תלמיד כיתה י " ב שעבד בענף שנתיים לפחות והוא עונה על הדרישות האלה:

1) התלמיד קיבל הדרכה יסודית ממדריך הענף בתהליכי העבודה במכוורת ו בכללי הבטיחות והבריאות ה ייחודיים ל ענף.

2) ה תלמיד מכיר היטב את ההנחיות שבנוהל זה.

ב. התלמיד ממלא המקום יבצע עבודות תחזוקה הכרחיות בלבד.

ג. ממלא המקום יהיה נתון תחת פיקוחו של מרכז המשק או מדריך ענף אחר ויקבל ממנו הדרכה מתאימה .

ד. ממלא המקום לא יעשה עבודות איוד ו הדברה א ו כל שימוש אחר בחומרים רעילים במכוורת.

26.1.12 הטיפול בתלמיד שנפגע

א. תלמיד שנעקץ ואיבד עקב כך את הכר תו או סובל מ קשיי נשימה יועבר במהירות, במצב שכיבה, לקבלת עזרה ראשונה וטיפול במרפאת מוסד החינו ך, במרפאה ה אזורית או בבית החולים הקרוב.

ב. תלמיד שנפגע מחומר הדברה יפונה מיד למרפאת מוסד החינו ך, למרפאה האזורית או לבית החולים הקרוב בצירוף פרטים מלאים על החומר, על מהותו ועל שימושו, וכן בצירוף הוראות היצרן, כללי ה עזרה ה ראשונה וכ ד' הרשומים על האריזה של חומר ההדברה (רצוי להביא עם התלמיד את אריזת החומר ש הוא נפגע ממנו ).

ג. תלמיד שנפגע ופונה לבית חולים או למרפאה מחוץ למוסד החינוך ילווה ב ידי אדם מבוגר מה מוסד.

26.2 עבודה ברפת

26.2.1 הנחיות כלליות

א. ב רפת יותקנו מקלחות חמות וחדרי הלבשה מתאימים .

ב. ברפת יימצאו ארגז וציוד עזרה ראשונה, והעובדים האחראים יוכשרו להגיש עזרה ראשונה בסיסית.

ג. כלי עבודה, קלשונים, אתים וכד' יונחו במקום שיוקצה למטרה זו במיוחד .

ד. מרכז הענף יסביר ל תלמידים העובדים ברפת את ה סיכונים הטמונים בעבודה זו ואת אמצעי הזהירות הנדרשים .

ה. בעת העבודה ברפת ינעלו העובדים נעלי עבודה או מגפיים.

ו. ה תלמידים לא יבצעו טיפולים רפואיים לפרות ולא ילטפו אותן.

ז. יש לדרוש מה תלמידים להתקלח ולהחליף בגדים מיד לאחר העבודה.

ח. יש להיזהר ב עת עמידה בין שתי פרות.

26.2.2 סככות הרביצה

א. יש להתקין בסככות הרביצה מעברי אדם לצורך מילוט בעת סכנה .

ב. רצוי להתקין תוספות של משטחי בטון למניעת החלקה ונפילה, במיוחד באזורי השקתות.

ג. פרות עלולות להחליק ולמעוד במדרכי זבל, ועל כן יש לשמור על אזורי רביצה יבשים ככל האפשר.

ד. לוחות החשמל וכבלי החשמל בסככות הרביצה יהיו אטומים ומוגנים מ פני חדירת מים.

ה. המאווררים בסככות הרביצה יהיו מוגנים מכל הצדדים וייתלו במקום גבוה ככל האפשר .

26.2.3 בורות זבל ובורות נוזלים

א. בורות זבל ובורות נוזלים הם מקומות מסוכנים, וקיימת בהם סכנת נפילה וטביעה . יש לגדר א ו ת ם ולשלטם בשילוט אזהרה , שכן לע י תים ה שכב ה העליונה של הבורות מתייבשת ו אי אפשר להבחין בבור.

ב. יש למנוע הגעת אנשים לשטחי הרפת באופן בלתי מבוקר כדי למנוע סכנה .

26.2.4 שקתות ואבוסים

א. יש לשנע ולהציב את השקתות ואת האבוסים באופן בטוח כדי שלא יהיו מכשול.

ב. יש להציב את השקתות ואת האבוסים על גבי מתקן מוגבה כדי לא לאפשר הימצאות זוחלים מסוכנים תחתיהם.

26.2.5 מכלי תערובת ו מרכזי מזון

א. מכלי ה תערובת

1) יש לבנות את מכלי התערובת על פי תוכנית הנדסית.

2) יש להעדיף מכלים הבנויים על מסגרת, כדי שאפשר יהיה להגן עליהם באמצעות מתקן בטון.

3) אפשר להעמיד את המכלים זה לצד זה.

4) יש להגן על רגלי המכלים באופן ש לא ייפגעו מ כלי רכב.

5) גובה הפתח הקדמי של המכל יהיה 3-2 מטרים מעל הרגליים.

6) מכל שנפגע - יש לתכננו מחדש ולחזקו בהתאם.

7) יש להבטיח כי במכונות שיש בהן שרשראות, גלגלי שיניים ומזינים הם יהיו מוגנים לבטח.

8) מכלי התערובת של מרכזי המזון יהיו מוארקים כדי למנוע היווצרות של חשמל סטטי.

9) יש להציב עמדת כיבוי אש הכוללת גלגלון, זרנוקים, מזנקים ומטפי כיבוי בסביבת מכלי התערובת.

10) מכלי התערובת הם "מקום מוקף" , ועל כן אין להתיר לתלמידים להיכנס לתוכם .

11) סולם הסילו יהיה נעול , ולא יתאפשר טיפוס עליו של אנשים שאינם מורשים.

12) על גב הסולם יוצבו מעקה ומשענת גב מגובה 2 מטרים ועד לראש הסולם.

13) בראש הסולם יימצא מאחז יד בגובה מטר אחד.

ב. בור ה תחמיץ ב עת ה תהליך של הידוק התחמיץ יש חשש שהטרקטור ילחץ על הקיר ויגרום להתמוטטות . כאשר יש סימני תזוזה של הקירות יש לחזקם על פי הוראות מהנדס.

ג. ה מתבנים

1) רצפת המתבן תהיה ישרה , ורצוי שתיבנה מבטון .

2) סידור ה " ב ָּ לות " במתבן ייעשה בנוכחות מבוגר. יש להגביל את גובה ן ולגדר את המתבן אם ילדים משחקים בו.

3) יש להקפיד שסביבת המתבן תהיה נקייה מעשבים.

4) קיימת סכנת נפילה מ משטח ל שטח החמצת פרי ה הדר, ולכן יש לגדר מקומות אלה ולשלטם בשלטי אזהרה.

5) יש להדביר מכרסמים בהתאם להמלצות השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.

ד. ה מערבלות

1) יש להתקין מג י נים על מעביר הכוח ועל גלגלי הרצועות.

2) לפני הפעלת המערבלת יש לוודא כי אין בתוכה אדם או עצם כלשהו .

3) כאשר נוצרת חסימה במערבלת יש לדומם את המנוע ולהמתין עד שתיפסק לחלוטין התנועה השיורית, ורק אז לטפל בה. יש לפתוח את החסימה בעזרת וו או קרס.

ה. כורה ה תחמיץ הכורה הוא אוסף של סכינים חד ים שאינם מכוסים. יש למנוע הימצא ות בקרבתו הן בשעת פעולה והן כאשר הוא מושבת. 2 6 .2.6 ציוד

א. טרקטורים

1) העבודה בטרקטור כרוכה בסיכון גבוה, ועל כן היא מחייבת משנה זהירות.

2) בעת רכישת הטרקטור יש לוודא כי הוא ממוגן על פי החוק וכי הוא מצויד בקשת מגן ובקבינה מתאימה.

3) יש לוודא ש מפעיל הטרקטור ה וא בעל רישיון נהיגה וש לטרקטור יש קבינה תקנית.

4) עבודה עם שופל טרקטור בעל מעמיס קדמי תיעשה בפיקוח ו ובנוכחותו של מרכז ה ענף.

ב. עגלה לחלוקת מזון - עגלה נגררת המופעלת באמצעות טרקטור

1) רישיו ן הנהיגה לטרקטור צריך לכלול גם את העגלה הנגררת.

2) יש לגרור את העגלה בזהירות, באמצעות טרקטור בעל כושר גרירה המתאים למשקל העגלה.

3) יש לוודא כי הפין המחבר בין הטרקטור לעגלה מאובטח בפין ביטחון מתאים.

ג. עגלה המונעת עצמית ("סֶלף")

1) עגלת ההזנה לרפת ולדיר, " סלף ", מוגדרת בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה "מכונה (חקלאית) ניידת" , ועל כן היא רשומה ב א גף ה ציוד ה הנדסי במשרד התחבורה והשימוש בה מחייב רישיו ן רכב ( רישיו ן ציוד הנדסי).

2) יש לוודא שלעגלה הונפק מספר רישוי כחוק .

3) נהג ה עגלה חייב ברישיון נהיגה בר-תוקף לפי תקנות התעבורה החדשות שהתפרסמו ב-

27.7.2005.

4) אם משקל ה הכולל של העגלה עולה על 15 טון, הנהג חייב ברישיו ן בהתאם לחוק. יש לבדוק בקפדנות את משקלה הכולל של המכונה לפני קביעת סוג רישיו ן הנהיגה המתאים, כדי לעמוד בתקנות וכדי שבמקרה של תאונה לא יתעוררו בעיות בנושא הביטוח. (המשקל הכולל של המכונה רשום ברישיו ן הצמ"ה ובהוראות היצרן , ובכל מקרה אפשר לשקול אותה כאשר היא עמוסה על מאזני גשר . )

5) הבעלים של ה "סלף" נדרש לרכוש פוליסת ביטוח חובה (לכל הפחות) וכן לדאוג שהוא י עבור " טסט " כחוק מדי שנתיים לפחות בשטח כפר הנוער ובידי מכונאי מוסמך מטעם מוסך מורשה לטרקטורים ולמכונות ניידות.

6) המעביד ידאג כי מפעילי ה " סלף " יתודרכו בנוגע לסיכונים הכרוכים בהפעלת המכונה (לפי חוק ארגון הפיקוח על העבודה , " מסירת מידע והדרכת עובדים " ).

7) המעביד ידאג שמפעילי העגלה יקבלו פעם ב שנה הדרכה קצרה שבה יוזכרו להם הנחיות הבטיחות.

8) בעת הנסיעה לאחור ולכל אורך צדו הימני של ה " סלף " שדה הראייה מוגבל למדי י . מחובתם של מנהל הענף והאחראי להבהיר למפעילים כי יש לוודא שזמזם הנסיעה לאחור והפנס המהבהב הכתום תקינים, ש פנסי הנסיעה לאחור חזקים ויעילים ו ש המראות תקינות ונקיות.

9) בסביבת העבודה של ה " סלף " , ובמיוחד ליד ערמות התחמיץ, יש להתקין שלטים המזהירים מפני תנועתו.

10) לפני תחילת העבודה יתדרך האחראי במקום את המפעיל באופן יסודי בנוגע לבדיקת ה " סלף " ולעבודה בטוחה. 2 6 .2.7 חומרי מזון באחסון (ערמות גרעינים, קש ושחת)

א. הסיכונים קיימת סכנה של נפילת בלות במתבן בעת סידורן, אחסו נן או הוצאתן מהמתבן לשימוש שוטף, וכן סכנת התמוטטות של ערמות גרעינים (ילדים מוצאים בערמות הגרעינים מקום משחק מועדף ) .

ב. מניעת הסיכונים

1) יש לערום את חבילות החציר, הקש או המספוא בצורה בטוחה, לגובה לא רב ובאופן שתימנע התמוטטות החבילות.

2) יש לסגור את התאים שמאוחסנות בהם ערמות גרעינים או ערמות של חומרים אחרים ולשלטם בשילוט אזהרה מתאים כדי למנוע גישה של אנשים, ובמיוחד של ילדים, למקום.

3) יש להרחיק אנשים מהאזור שמצויות בו ה"בלות" כדי שלא ייפגעו במקרה של התמוטטות.

26.2.8 חומרים מסוכנים (חומרי ניקוי וחיטוי, חומרי הדברה, תרופות וטרינריות ותוספי מזון) הסיכו נים הטמונים בחומרים המסוכנים ודרכי מניע תם מפורטים על גבי האריזות . יש לקרוא בעיון את ההסברים ו את ההוראות ולפעול לפיהן, וכן לפעול על פי ההנחיות שלהלן.

א. חומרי ניקוי וחיטוי 1 ) הסיכונים ככלל כל חומרי הניקוי והחיטוי עלולים להיות מסוכנים כאשר הם מאוחסנים בתנאים לא הולמים או כאשר השימוש בהם נעשה שלא על פי הוראות היצרן או בצורה לא זהירה. 2 ) מניע ת הסיכונים (א) יש להשתמש בחומרים על פי הוראות היצרן ולהקפיד על מינון מדויק . (ב) יש להשתמש באמצעי הגנה מתאימים ( ב משקפי מגן, ב כפפות, ב מסכה מתאימה, ב סינר וכו'). (ג) אין להשאיר חומרים בהישג ידם של גורמים בלתי מורשים. 3 ) אחסון (א) יש לאחסן את החומרים במקום סגור ובאופן מרוכז . (ב) יש לשלט את דלת הארון או ה חדר שבו החומרים מאוחסנים בשלטי אזהרה תקניים (אפשר להשיגם במוסד לבטיחות ולגיהות) וכן בשלטים המפרטים את הוראות השימוש בחומרים השונים, על פי החוק . (ג) אין לאחסן ביחד דטרגנטים ש עלולה להיווצר ביניהם ר י אקציה כימית, כגון חומצות ובסיסים. (ד) המכלים שהחומרים מאוחסנים בהם יהיו תקניים. (ה) יש לציין על כל מכל את שם החומר המאוחסן בו. (ו) יש להציב את המכלים במקום יציב ומוגן, באופן שהם לא ייפגעו או ייפלו ולא ידלוף מהם חומר.

ב. חומרי הדברה (להדברת טפילים או מכרסמים)

1) הסיכונים חומרי ההדברה הם חומרים רעילים , ועל כן טמונים בהם שני סיכונים עיקריים: - סכנה למשתמש , ב מקרה של שימוש לא זהיר , שלא על פי הוראות היצרן - סכנה לבעלי החיים , במקרה של שימוש מוטעה (זיהוי מוטעה של החומר) או שימוש ב ריכוזים לא נכונים , שלא על פי הוראות היצרן.

2) מניעת הסיכונים (א) יש לסמן בבהירות על המכלים ו על האריז ות של חומרי ההדברה את סוג החומר ואת הרכב ו . (ב) במשקים גדולים יש למנות אדם בעל הכשרה מתאימה שנושא ההדברה יהיה בתחום אחריותו. (ג) יש לאכסן את חומרי ההדברה במחסן נפרד . המחסן יהיה נעול ומשולט בהתאם. (ד) יש לוודא כי חומרי הריסוס החיצוניים (נגד טפילים) אינם מאוחסנים ליד חומרים אחרים, בעיקר לא ליד תוספי המזון. (ה) יש להקפיד להשתמש בחומרים רק על פי הוראות היצרן.

ג. תרופות וטרינריות

1) הסיכונים התרופות הווטרינריות עלולות להיות מסוכנות במקרה שמשתמשים בהן ב מינון לא נכון או כאשר משתמשים ב תרופות שפג תוקפן או במקרה שמערבבים אותן עם תרופות הומניות.

2) מניעת הסיכונים יש לאחסן את התרופות הווטרינריות בארגז או בארון סגור ונעול.

ד. תוספי מזון

1) הסיכונים תוספי המזון משמשים לשימור המזון או לשיפור איכותו. התוספים עלולים להיות מסוכנים במקרה שמשתמשים בהם במינון יתר או במקרה שנותנים לבעל חיים תוסף שאינו מיועד לו (לדוגמה, במקרה שנותנים לפרות חולבות מזרז גדילה המיועד לפיטום עגלים).

2) מניעת הסיכונים (א) יש לאחסן את התוספים בנפרד מחומרים אחרים. (ב) יש לסמן על גבי האריזה של כל תוסף לאיזה בעל חיים הוא מיועד. (ג) יש להתקין במקום בולט בארון האחסנה שילוט הסברה בנוגע לאופן השימוש בתוספים ולמינון הנדרש.

26.2.9 הטיפול בבעלי החיים

א. הסיכונים פרות, עגלות ועגלים הן חיות עדר שאינן תוקפניות בדרך כלל, אולם הן נבהלות בקלות מכל שינוי פתאומי בסביבתן. להלן הסיכונים העיקריי ם בעת העבודה עימן:

1) דריכת הבהמה על כף רגלו של העובד או מעיכתו כנגד קיר או גדר . הפרה היא בהמה כבדה: משקלה של פרה בוגרת הוא 850-500 ק"ג, משקלה של עגלה הוא 5 0 0-50 ק"ג, ומשק לו של עגל בוגר הוא כ-450 ק"ג.

2) התנהגות אלימה של הבהמות (בעיטות, נגיחות וכו') . התנהגות כזו מתרחשת בדרך כלל כאשר הן נתונות בלחץ עקב טיפול וטרינרי, קשירתן בסגר, הולכתן תוך צעקות ומכות, העמסתן על משאית או הולכתן למשקל או לרמפה. ברפת הבשר הסיכון גובר בעת טיפול בבקר שנאסף לע י תים רחוקות ואינו רגיל להימצא במכלאות סגורות, ובמיוחד בעת טיפול בפרות בסמוך למועדי ההמלטות.

ב. מניעת הסיכונים

1) יש להקפיד להימצא מחוץ לטווח הבעיטות של הבהמה (הפרה בועטת כמעט לכל הכיוונים!).

2) בעת הולכת הבהמות או בעת הטיפול בהן יש לנהוג בשקט וברוגע, ללא צעקות ומכות, כדי לא להגביר את הלחץ שהן נתונות בו .

3) יש לבצע הכחדת קרניים לעגלים בגיל שבוע עד שבועיים.

4) בעת העבודה בחצר העגלים יש להיעזר בעובד נוסף.

5) העגלים נוטים לתקוף בנגיחות ולמחוץ את האדם לקיר או לגדר בעזרת הראש , ולכן יש להצטייד במקל או באמצעי אחר לשם הרחקתם.

ג. מחלות זואונוטיות (מחלות העוברות מעדרי הבקר אל בני האדם) ה מחלות הזואונוטיות עלולות להיות קטלניות לאדם ולבהמה כאחד . המחלה יכולה לעבור באמצעות מערכת הנשימה , מערכת ההפרשה (צואה או ריר המופרש מהפה) או באמצעות שתיית חלב לא מפוסטר ועוד. כדי למנוע הידבקות ב מחלות זואונוטיות יש לנקוט את האמצעים האלה :

1) יש לדאוג כי בעלי החיים ברפת יהיו נתונים תחת פיקוח צמוד של גורם וטרינרי מוסמך.

2) יש ל חסן אותם בהתאם להמלצות משרד הבריאות.

3) יש למנוע גידול של כלבים ברפת.

4) אין לאכול באזור העבודה.

5) יש לנעול מגפיים באזור העבודה ולצמצם מגע מיותר עם בעלי החיים ללא אמצעי מיגון.

ד. דרכי ההעברה של מחלות הגורמים העיקריים לחדירת מחלה לעדר הם כניסה של בעלי חיים חולים או נשאים ושימוש בציוד מזוהם. להלן מפורטות דרכי ההעברה של כל מחלה: המחלה דרכי ה העברה כלבת חיות בר, חיות בית פה וטלפיים בע"ח, אנשים, ציוד, רכב, רוח אבעבועות צאן בע"ח, ציוד, חרקים ברוצלה בע"ח, מזון ליסטריה מזון (תחמיצים), שתן בוטוליזם מזון, גופות בע"ח מיקופלסמה בע"ח, אנשים, ציוד, רכב

ה. בטיחות ביולוגית

1) הבטיחות הביולוגית היא כלל הצעדים הננקטים כדי למנוע חדיר ה של מחלות לעדר ו הפצת ן בקרב בעלי החיים ובני האדם. אפשר ליישם את הבטיחות הביולוגית בכל דיר ללא השקעה כספית גדולה, ופוטנציאל החיסכון הכלכלי הטמון בה רב.

2) תוכנית לבטיחות ביולוגית (א) יש לקבוע תוכנית לבטיחות ביולוגית שתהיה באחריותו ובהנחייתו של הווטרינ ר המקומי , ויש להקפיד לפעול לפיה. (ב) יש לבחון באופן תמידי את הנהלים שנקבעו לשם ביצוע התוכנית ולשפרם כל אימת שנצבר ידע חדש.

3) דרכים לשמירה על הבטיחות הביולוגית (א) בידוד שטח הדיר יש להתקין גדר מסביב לשטח הרפת, להציב שער ולדאוג לשילוט מתאים. יש להתקין אזור חני י ה ופריקה לרכבים. יש להקפיד על כניסה מבוקרת של רכבים ואנשים. יש לסווג את האנשים ל פי דרגות סיכון ולקבוע "קוד לבוש" . יש להקפיד לנקות את גלגלי הרכבים ולחטא אותם במקום שנקבע מראש, בהתאם להנחיות הכפר. (ב) שיפור עמידותם של בעלי החיים בפני מחלות יש להקפיד על מניעת צפיפו ת בעדר, על התקנת שטחי צל ו על מרחב יבש. כמו כן יש להקפיד על הזנה מאוזנת של בעלי החיים. יש להקפיד לבצע פעולות רפואיות ס דירות, כמו חיסונים וטיפול מונע נגד טפילים. יש להקפיד לבצע ניטור. (ג) הקפדה על היגיינה חומר אורגני ("זבל" ) משמש מצע גידול מיטבי לגורמי מחלות ומשפר את כושר הישרדותם בסביבה. לכן יש להקפיד לסלק משטח הרפת זבל, שאריות מזון וגופות. יש להקפיד להשתמש ב חומרי ניקוי וחיטוי בשקתות, בחצר ההמלטה ובמכון החליבה. לבוש העובדים יהיה נקי ויוחלף מדי יום. (ד) בעלי חיים חדשים כאשר רוכשים בעלי חיים חדשים מומלץ לפעול כדלהלן: י ש לרכוש אותם ממקור אחד ולא מכמה מקו רות. יש לרכוש בעלי חיים צעירים. חשוב לברר במשק המקור את ההיסטוריה של בעל החיים. יש לבדוק את מצבם הבריאותי של בעלי החיים החדשים (באמצעות בדיקה פיזיקלית ובדיקות מעבדה) תוך התייעצות עם הווטרינר המטפל. יש לבודד את בעלי החיים מייד עם הגעתם לעדר למשך 30 יום. בפרק זמן זה אפשר יהיה לאתר מחלות אקוטיות חבויות. רצוי שהבידוד יהיה בחצר או במבנה נפרד המרוחק מן הרפת. אם אין הדבר אפשרי, רצוי לבודד את בעלי החיים החדשים בתא נפרד ולמנוע אפשרות של יצירת מגע עם בעלי חיים שכנים. כמו כן רצוי להתקין במקום שלטים שייכתב עליהם "בידוד". יש להשתמש בכלים, בציוד, בשקתות ובאבוסים נפרדים. יש להשתמש בביגוד נפרד ולחטא את מגפי העובדים. (ה) בעלי חיים חולים יש לבודד בעלי חיים חולים מהעדר.

ו. הנחיות לעבודה ברפת החלב

1) רקע העבודה ברפת החלב מתבצעת בכל יום, בכל עונות השנה, וכמעט 24 שעות ביממה, והיא מתנהלת באתרים בעלי אופי שונה זה מזה (סככות גידול, מכון חליבה ומרכז מזון). העובדים ברפת באים במגע שוטף עם הבקר (פרות, עגלות ועגלים) וכ ן עם ציוד שונה (טרקטורים, עגלות , ציוד חליבה ועוד). כמו כן הרפתן, המזריע והרופא הווטרינרי נדרשים לבצע פעולות שוטפות שונות במסגרת עבודתם עם הבקר (זריקות, טילוף, העברת פרות ממקום למקום ועוד). ה מגע הצמוד והתכוף עם הבהמות ועם הציוד עשוי לגרום לסיכונים בטיחותיי ם שונים.

2) מכון ה חליבה (א) הנחיות כלליות ב עת העבודה ב מכון החליבה העובד מצוי בצמ ו ד לרגלי הפרה, ונוצרת קרבה מסוכנת שעלולה לגרום לפציעות ולתאונות רבות. לכן יש לנקוט את אמצעי ה זהירות ה אלה: בעת הרכבת הגביעים יש להרחיק את הראש מגוף הפרה ככל האפשר. בעת החליבה יש להיזהר מהתפרעות הפרה (מגע יד מונע הפתעה). בעת החליבה יש להניח יד אחת בין הרגל של הפרה לבין העטין כדי לבלום בעיטות ולעבוד ביד השנייה עם גביעי החליבה. בעת הצורך אפשר להשתמש במכשיר מונע בעיטות. פרה הנחלבת בפעם הראשונה עלולה להגיב באופן קיצוני, ולכן רצוי כי חליבתה של מבכירה תיעשה בידי שני חולבים. מומלץ להרחיק מהעדר פרות הבועטות בקביעות. (ב) ציוד החליבה במכון החליבה יש שילוב של מים וחשמל, ועל כן יש להתקין מפסק פחת ולהשתמש באבזרי חשמל המוגנים מפני חדירת מים. כדי למנוע רעשים מזיקים יש להתקין קווי השתקה למפעמים (פולסי טורים) ומפלטים בולמי רעשים למשאבות ואקום. החליבה היא פעולה שיש לבצע בזמן קצר, ועל כן יש לדאוג לתחזוקה סדירה של ציוד החליבה ל שם מניעת תקלות. בעת הטיפול בתקלות חשוב לפעול על פי כללי הבטיחות. יש להשתמש בסולמות לפי הצורך או להקים רמפות שישמשו משטח י עבודה נוח ים ובטיחותי ים . (ג) מכונות החליבה והמדחסים יש להקפיד כי חדר המכונות יהיה מאוורר, נקי ונעול. יש לגדר רצועות הנעה וגלגלים באופן בטיחותי באמצעות מג י נים מתאימים. יש לגדר באופן בטיחותי מצמדי מנועים ומשאבות למים ולחלב וכן מצמדים וחלקי הנעה של הבוחשים למים. יש לבודד מדחסים ומכונות ואקום כדי להגן על הרפתנים ועל אנשים אחרים במקרה של מגע אקראי עימם. יש ל ערוך ל מדחסים בדיקה תקופתית על פי החוק . (ד) מכל החלב מכל החלב מתנקה באמצעות מערכת שטיפה אוטומטית . יש לשמור על תקינות המערכת ועל ניקיונה ולנקוט את כל האמצעים האפשריים כדי להימנע מהצורך להיכנס ל תוך ה מכל ( אפשר להשתמש במברשות ארוכות או במתקן מיוחד ) . אם החליט מרכז הרפת כי יש לה י כנס למכל, יש לנקוט את אמצעי הזהירות הנדרשים על פי חוק. מכל החלב הוא ' " מקום מוקף " , ועל כן יש להקפיד לפעול על פי הכללים האלה : - אין להתיר ל תלמיד ים ל היכנס למכל. - יש להתקין סולם תקני או מדרגות בעלות מעקה לטיפוס על המכל מבחוץ. - יש להתקין סולם חבלים תקני ל שם כניסה לתוך המכל. - יש לצייד את המתג הבוחש של כל ה מכל במנעול תלייה . לפני הכניסה יש לנעול את המתג במצב הפסקה. - יש ליידע את ה עובד ים על הימצאות אדם במכל. (ה) דרכים, תעלות, מעברי מים ומתקני טיפול בזבל ובשפכים בכל אלה קיימת סכנת נפילה או החלקה של הולכי רגל, של בעלי חיים או של כלי רכב, ולכן יש לגדר מקומות אלה ולשלטם בשילוט מתאים. (ו) משטחי עבודה במרכזי המזון, בסככות הרביצה ובמכון החליבה בכל אלה קיימת סכנת החלקה על גבי משט חים רטובים או משטחים מלאים בזבל, וכן סכנת פגיעה מפינות חדות, ולכן יש לנקוט את האמצעים האלה: יש לתכנן את המבנים ללא מפגעים כגון אלו שנמנו לעיל וכן לסלק מפגעים קיימים. יש להתקין רצפות מחוספסות במכון החליבה ובסככות. בעת העבודה במקומות הללו יש להקפיד לנעול מגפיים או נעליים בטיחותיות. (ז) מתקני חשמל קיימת סכנת התחשמלות ממכשיר י חשמל, ממנועים ומקווי מתח בין מבנים ובתוכם, מציוד פגום ומכבלים חשופים או מ עבודה עם מתקני חשמל ללא ממסר פחת מתאים . יש לנקוט את האמצעים הבאים למניעת הסיכונים: יש לתחזק את מערכות החשמל ולטפל בהן כחוק ובהתאם לתקנות הבטיחות והגהות. יש לבנות את כל המערכות בהתאם לתקנים של מערכות מוגנות מים. (ח) מאווררים בסככות הפרות הסיכון העיקרי מהמאווררים הוא פגיעת להבי המאוורר באדם או בפרה, ולכן יש לנקוט את האמצעים האלה: יש לבודד את מערכות האוורור ולהגן עליהן מפני רטיבות בהתאם לתקנים. על כל מאוורר תימצא רשת הגנה. המאווררי ם יותקנו בגובה העולה על גובהה של פרה (גם כאשר היא מרימה את ראשה) , וכן על גובהו של אדם ועל גובהו של הציוד המופעל ברפת. (ט) רעש הגורמים לרעשים ברפת הם טרקטורים ומכונות חקלאיות וכן ציוד חליבה, מדחסים וכיו"ב. הסיכון הטמון ברעש בעוצמה חזקה הוא פגיעה במערכת השמיעה של האדם. יש לנקוט את הצעדים הבאים למניעת הסיכון: יש להגן על האוזניים באמצעות אוזניות או אטמים מתאימים. יש לצמצם את הרעש מכלי העבודה עצמו באמצעות שימוש במפלטים תקינים.

ז. הנחיות המיוחדות לרפת הבשר

1) דרכים, שטחי מרעה, מעברים וגדרות, טיפול בזבל (א) יש לוודא כי הדרכים שלמות ותקינות. (ב) יש לסמן גדרות ושערים בצורה בולטת כדי למנוע פגיעה בעוברים ושבים. (ג) אין להשתמש בגדר תיל. (ד) אם הגדר חשמלית, יש להתקין עליה שילוט בולט וברור הנראה לעין בכל מקום שבו אנשים עוברים. (ה) בעת העבודה בשטחי המרעה יש לשים לב לבורות פתוחים, לתעלות או ל חפירות, לסלעים ו ל אבנים וכיו"ב. (ו) את ערמות הזבל ו את הפרשות הבקר הרועה יש לאסוף ולרכז במקום אחד ולטפל בהן בהתאם להנחיות האגף לסביבה חקלאית שבמשרד להגנת הסביבה. (ז) בעת איסוף הבקר למכלאות או לגידורים (לצורך חיסונים, רישום, בדיקות היריון, גמילת ולדות וכו') יש לאסוף את העדר למעבר בצורת משפך כדי לדאוג לב י טחונם של בעלי החיים.

2) היגיינה אישית (א) יש לחבוש היטב פצעים גלויים או חתכים לפני כל מגע עם עדר הבקר. (ב) יש לשטוף ידיים היטב לאחר כל טיפול בבקר. (ג) בכל מקרה של נגיעה בהפרשות (שתן, צואה, דם או רוק) יש לשטוף היטב את הידיים במים חמים ובסבון אנטיספטי. (ד) יש לתלות בגדים שהזדהמו במקום נפרד ולכבסם בהרתחה.

3) ביגוד וציוד מגן אישי (א) ברפת יש נחשים ונדלים רבי ם, ועל כן יש להקפיד ללבוש בגדים ארוכים ולנעול נעליים גבוהו ת או מגפיים. כמו כן יש לדאוג ש יימצא במקום ציוד עזרה ראשונה זמין ושיימצא בקרבת מקום רכב פינוי מהיר לשעת הצורך. (ב) בעת הטיפול בחומרי חיטוי ובחומרי הדברה יש ללבוש בגדים ארוכים, כובע רחב שוליים, נעליים גבוהות (מומלץ נעליים בעלות כיפת מגן למניעת פגיעות בכף הרגל), כפפות ומשקפי מגן מתאימים .

4) עבודות מיוחדות (טילוף, טיפול בצליעות וכד') (א) עבודות מיוחדות, כגון טילוף וטיפול בצליעות, ייעשו בזהירות רבה ותוך שמירה על הארגונומיה, באופן שהע ובד לא ייאלץ להרים משא כבד וכן לא יהיה חשוף לסכנת הימחצות בין הבקר לבין גידורי המכלאות. (ב) בחצר פתוחה על העובד להתקרב אל הבקר בזהירות , מלפנים ולא מאחור, כדי שיהיה מודע לנוכחות העובד. (ג) אין לבצע עבודות בכלים מכניים או כל פעולה אחרת העלולה להבהיל את הפרה במהלך העבודה. (ד) ה טילוף יבוצע אך ורק בידי שני עובדים או יותר. (ה) בעת הטילוף יש לוודא כי קיים רכב פינוי בקרבת מקום.

5) עבודה עם עגלים לפיטום (א) יש להחזיק עד 25 עגלים בכל קבוצה. (ב) יש להכין מראש חצר ריקה , או , לח לופין, אפשרות להפרדה בין הסככה לחצר שמעבירים אליה את העגלים לצורך ניקוי או לצורך תיקונים ועבודות תחזוקה. (ג) גובה המחיצות יהיה

1.5 מטרים לפחות . (ד) הצינורות שהמכלאה לעגלים עשויה מהם יהיו ממוטות שקוטרם 48 מ"מ לפחות. (ה) יש לדאוג שלא יתאפשר מעבר של ילדים קטנים דרך השערים של אזורי הפיטום. כמו כן יש להתקין על השערים שילוט אזהרה מתאים.

26.3 עבודה בדיר הצאן ההנחיות הקשורות לעבודה בדיר הצאן זהות להנחיות לעבודה ברפת, ובנוסף יש לפעול על פי ההוראות המפורטות להלן: 2 6 .3.1 רקע העבודה בדיר הצאן מתבצעת בכל יום, בכל עונות השנה, וכמעט 24 שעות ביממה, והיא מתנהלת באתרים בעלי אופי שונה זה מזה (סככות גידול, מכון חליבה, מרכז מזון ושטח מרעה טבעי) . העבודות ש העובדים מבצעים הן רבות ומגוונות (זריקות, טילוף, העברת עדרי הצא ן ממקום למקום ועוד), והציוד ש הם עושים בו שימוש בעבודתם אף הוא רב ומגוון. עקב המגע הצמוד וה תכוף עם הבהמות ועם הציוד העובדים חשופים לסיכונים בטיחותיי ם שונים.

26.3.2 הנחיות כלליות

א. יש להקפיד על ה ניקיון ועל ה סדר בחדרי העזר של הדיר ( המחסן, המשרד, השירותים וכד' ) . כמו כן יש להשתדל שחדרים אלה יתאימו לתפקידם מבחינת גודלם.

ב. יש לדאוג ש תהיה גישה נוחה לכל האזורים.

ג. בדירים שיש בהם "בור מחלוב" בעל כיסוי מתרומם יש להקפיד על יישומם של הכללים האלה:

1) המשקולות הנגדיות י יקבע ו בתוך מסלול סגור או מוגן (צינור עב קוטר או מוגן).

2) בכננ ו ת ההרמה של מכסה הבור ייקבע התקן ' לשוניות ביטחון ' שימנע ירידה חופשית של המכסה.

3) כננות ההרמה ייבדקו פעם בשנה ב ידי בודק מוסמך כחוק.

4) בתום החליבה והניקוי יש לכסות את הבור במכסה.

5) תרופות וטרינריות, חומרי חיטוי וכד ומה יוחזקו בארון מתכת סגור.

6) העובדים בדיר יחוסנו נגד טטנוס.

7) אילי ההרבעה של העדר יוחזקו במקום נעול, בעל גדרות גבוהות וחזקות המונעות גישה חופשית אל האי י לים.

8) כל עבודות החשמל, ובכלל זה התקנת מנורות חימום, ייעשו בידי חשמלאי מוסמך.

9) בעת העבודה עם ה צאן יש לנעול נעלי עבודה או מגפיים.

10) יש לאסור קפיצה מעל מחיצות.

26.3.3 התנהגות בעלי החיים

א. הסיכונים חיות הצאן הן חיות עדר לא תוקפניות בדרך כלל , אולם הן נבהלות בקלות מכל שינוי פתאומי בסביבתן . אלה הסיכונים העיקריי ם הכרוכים בעבודה איתן : - דריכת הבהמה על כף רגלו של הע ובד או מעיכתו כנגד קיר או גדר. (הדבר מסוכן בשל משקלו הכבד של הצאן – בעיקר של כבשים בכירות בהיריון - כבשה בוגרת למשל שוקלת כ 200-150 ק"ג.) - התנהגות אלימה של הבהמות (בעיטות, נגיחות וכו'), בדרך כלל כאשר הן נתונות בלחץ עקב טיפול וטרינרי, קשירתן בסגר, הולכתן תוך צעקות ומכות, העמסתן על משאית או הולכתן למשקל או לרמפה.

ב. מניעת הסיכונים בעת הולכת הבהמות או בעת הטיפול בהן יש לנהוג בשק ט וברוגע, ללא צעקות ומכות, כדי לא להגביר את הלחץ ש הן נתונות בו .

26.3.4 מרעה

א. יש לקבוע (בכתב) נוהל קבוע וברור ליציאה למרעה. הנוהל ייקבע בהתאם למיקומו של מוסד החינוך ובהתחשב בתנאים ובבעיות האופייניים לו (בעיות ביטחוניות, חציית כבישים, עזרה ראשונה, הקשר עם המוסד, ה מרחק וכד').

ב. היציאה למרעה תיעשה בפיקוחו של עובד מבוגר או של תלמיד מנוסה ש יצויד במי שתייה, בתרמיל עזרה ראשונה ובמכשיר קשר.

ג. בעת היציאה למרעה יש להקפיד ללבוש לבוש המתאים לעונת השנה.

ד. יש להזהיר את התלמידים בנוגע לחפצים חשודים.

26.3.5 עבודות טילוף וגז

א. עבודות טילוף וגז ייעשו בידי שני תלמידים לפחות ובנוכחות מרכז הדיר.

ב. העובדים בטילוף ובגז יעטו על ידיהם כפפות גומי בעת העבודה.

ג. אין להרים את הכבשה לצורך ביצוע עבודת הטילוף.

26.4 עבודה בלול

26.4.1 הנחיות כלליות

א. בלול שהותקן בו מאביס אוטומטי יש להוסיף מפסק חשמלי למאביס גם בצד הלול המרוחק ממנו.

ב. יש להקפיד כי המג י נים המקוריים של מערכת ההאבסה, שסופקו בידי היצרן, יישמרו במקומם ויוחזרו למקומם לאחר הסרתם.

ג. לפני כל טיפול במאביס (מתיחה, שחרור סתימות וכד') יש לנתק את זרם החשמל ולנעול את המתג בעזרת מנעול תלייה.

ד. בלול שמצוי בו אליוטור חלזוני להעברת תערובת יש לגדר באופן בטיחותי את הרצועות ואת הגלגלים המניעים אותו וכן את פתח ההזנה של הכלי.

ה. בלוח שהותקנה בו מערכת אוורור מאולץ יש להקפיד לגדר את להבי המאווררים, את הרצועות ואת הגלגלים המניעים את המדחף, באופן שלא יתאפשר מגע אצבעות בנקודות המסוכנות.

ו. חומרי הדברה וקוטלי עשבים הנמצאים בלול יוחזקו בארון הדברה מיוחד ממתכת המצויד בשלט אזהרה. הארון יהיה נעול, והמפתח שלו יוחזק בידי אדם מבוגר.

ז. יציבותן וחוזקן של סוללות עופות ייבדקו עם גמר הגידול ולפני הכנסת גידול חדש. במקרה הצורך יתוקנו הסוללות.

ח. בלול סגור יש להקפיד למדוד את ריכוז האמוניה באוויר ולוודא שהריכוזים אינם עוברים את הנורמה המותרת.

ט. בבתי אימון המחוממים באמצעות גז יש להקפיד למלא אחר ה הוראות של ספק הגז. במקרה של דליפה, תקלה או כוונה להכניס שינוי ברשת הגז יש להזמין את שירות הספק.

י. רצוי להשמיד פגרי עופות באמצעות בור רקב. יש להציב עמודי הגנה מסביב לבור ולכסות אותו בכיסוי יציב. יא. אם משמידים את פגרי העופות בשרפה, יש להקפיד על יישומם של הכללים האלה:

1) השרפה תיעשה אך ורק במשרפה שנבנתה במיוחד לשם כך ב ידי יצרן משרפות מוכר.

2) רצויה משרפה בעלת הצתה חשמלית אוטומטית.

3) מכל הדלק יוצב במרחק של 2 מטרים לפחות מהמשרפה.

4) אין לשפוך דלק למשרפה בכל צורה ובכל זמן, פרט לשימוש בשיטה שקבע היצרן ובאמצעות ערכת הזנת הדלק. יב. יש לאוורר את הלול לאחר חיטוי באמצעות חומרי חיטוי. יג. על עובדי הלול לנעול נעליים גבוהות מחשש להכשת נחשים. יד. אין להעסיק בלול תלמידים אלרגיים לאבק. טו. מנהל הלול יבדוק את תנאי הבטיחות בלול ויוודא כי העבודה נעשית בו בהתאם לרשימה בנספח ח וינחה את התלמידים בהתאם.

26.4.2 מכל הסילו

א. יש להתקין סולם למכל ולוודא כי הוא תקין. הסולם הקבוע יתחיל מגובה 2-1.4 מטר ים מהקרקע או מהמשטח שממנו נדרש לטפס עליו .

ב. יש לוודא כי קיי ם מחסום לשם מניעת עלייה לסילו.

ג. יש להתקין מעקה בטיחות סביב גג המכל .

ד. ה מכל ה ו א " מקום מוקף ", ועל כן רצוי להימנע מלהיכנס ל תוכו .

ה. אין להתיר כניסת תלמידים לתוך המכל.

ו. טיפול או תיקון הנעשים באמצעות אש מחייבים תנאים מיוחדים , ו יש לנקוט אמצעי זהירות למניעת סכנת התפוצצות.

26.5 הפעלת אורוות סוסים

26.5.1 האורווה

א. הקמת אורווה מחייבת קבלת אישור מקצועי ובטיחותי מהגורמים הממונים במ י נהל לחינוך התיישבותי.

ב. האורווה תהיה מרווחת ומאווררת, והמעברים בה יהיו חופשיים וללא מכשולים.

ג. יש לבנות את עמדת הסוסים באופן שהמטפל יוכל לנוע בחופשיות מסביב לסוס .

ד. בפתח האורווה יוצב שלט ועליו הכיתוב "אסור לגעת בסוסים!".

ה. ב צד ה הנגדי של הדלת הראשית י ותקן פתח ל יציאת חירום . הפתח יהיה רחב דיו כדי לאפשר כניסת רכב פינוי .

ו. בפתח הראשי ובפתח ליציאת חירום תותקן תאורת חירום.

ז. ב אורווה יהיה מ ִ תקן ש יאפשר עלייה על גב הסוס.

ח. ליד האורווה יימצאו שירותים וכיור ובו מים זורמים.

ט. ליד האורווה יימצא חדר המתנה או מבנה מקורה עבור התלמידים.

י. ה מתקן או ה מבנה ל אחסון הקש יימצא במרחק של כ - 50 מטרים מהאורווה. יא. יש לקבוע נהלים ברורים בכל הנוגע לדיווח על תאונות ולפינוי האורווה בשעת חירום. יב. יש לקיים קורסי רענון בהגשת עזרה ראשונה למדריכי הרכיבה.

26.5.2 מערכת החשמל

א. מערכת החשמל באורווה תהיה תקנית ובעלת הארקה וממסר לזרם דלף (ממסר פחת).

ב. המערכת תותקן בידי חשמלאי מוסמך ותיבדק בידי חשמלאי מוסמך פעם בשנה לפחות ובידי חשמלאי בודק פעם ב -5 שנים לפחות. בתום הבדיקה ימסור החשמלאי אישור בכתב על תקינות המערכת.

26.5.3 בטיחות אש באורווה

א. בכניסה לאורווה תוצב עמדת כיבוי אש. העמדה תכלול את הפריטים האלה: - מטפה אבקה לכיבוי אש שקיבולתו 6 ק"ג - ברז כיבוי אש "2 עם חיבור שטוצר תקני - גלגלון כיבוי אש " 3⁄4 - 2 זרנוקים בקוטר "2 - מזנק "2 .

ב. יש להתייעץ עם שירותי הכבאות בנוגע למערכות בטיחות האש באורווה.

ג. אין לעשן באורווה. יש לתלות שלטים בתוך האורווה ומחוצה לה המורים כי אסור לעשן במקום .

ד. אין להשתמש באורווה באמצעים ובמכשירים בעלי אש גלויה ( מכשירים לביצוע עבודות ריתוך, תנורי חימום וכד'). כל עבודה ב אש מ חייב ת קבלת אישור בכתב ממנהל האורווה .

ה. אין להחזיק באורווה כמות חציר וקש מעבר למנה היומית. שאר החציר והקש, בכמות שלא תעלה על הצריכה השבועית של הסוסים, יאוחסנו במתקן הקש המיועד לכך.

ו. השטח סביב האורווה יהיה נקי מקוצים ומעשבים שוטים מחשש לשרפה.

ז. בכניסה לאורווה יירשמו בצורה בולטת מספר הטלפון של תחנת הכיבוי הקרובה, מיקום מכשיר הטלפון הקרוב שאפשר להתקשר ממנו וכן שם המחזיק במפתחות האורווה.

ח. בתחילת שנת הלימודים תינתן הדרכה לתלמידים העובדים באורווה בכל הנוגע לכיבוי אש, לפעולות בשעת חירום ולהזעקת עזרה. יש לחזור על פעולות ההדרכה ולתרגל אות ן עם התלמידים פעמיים במהלך שנת הלימודים.

26.5.4 מנהל האורווה ומדריך ה רכיבה

א. לתפקיד מנהל האורווה ימונה אדם העונה על הדרישות האלה: - ברשותו תעודת הדרכה המוכרת על ידי משרד החינוך, כתב מינוי מאת מנהל מוסד החינוך ואישור כי עבר הכשרה של מגיש עזרה ראשונה . - הוא בעל ניסיון מוכח של שנתיים לפחות בהדרכת רכיבה.

ב. לתפקיד מדריך רכיבה ימונה אדם שסיים בהצלחה קורס מדריכי רכיבה וברשותו תעודת הדרכה המוכרת בידי משרד החינוך ומִ י נהל הספורט.

26.5.5 הסוסים

א. באורווה יוחזקו אך ורק סוסים מאולפים ו שקטים .

ב. הקביעה אילו סוסים שקטים תיעשה על ידי מאמן או על ידי מדריך רכיבה בלבד.

ג. הסוסים יבוטחו בביטוח צד שלישי ובביטוחים מתאימים לפעילויות שונות (שיעורי רכיבה, תחרויות וכד').

26.5.6 שירותים וטרינריים

א. האורווה תהיה נתונה תחת פיקוח וטרינרי, ואישור על כשירותה יימצא ברשות ו של מנהל האורווה.

ב. יש לפתוח כרטיס מעקב בריאותי לכל סוס.

ג. יש לחסן את הסוסים פעם בשנה לפי דרישות השירותים הווטרינריים.

ד. בכל מקרה של חשד למחלה מידבקת אצל הסוסים יש לפנות ללשכה הווטרינרית האזורית באמצעות הרופא הווטרינרי.

ה. במקרה שאדם ננשך על ידי סוס עליו לפנות מיד ללשכת הבריאות המחוזית.

ו. תרופות לסוסים ותכשירי הדברה יוחזקו בארון נעול. מפתחות הארון יימצאו בידי מנהל האורווה או בידי מבוגר אחר שמונה מטעמו.

ז. תרופות וטיפול רפואי יינתנו לסוס אך ורק על ידי מי שהוסמך לכך בידי מנהל האורווה ובנוכחות מבוגר. טיפול רפואי יינתן בהתאם להוראות הווטרינר, ותרופות יינתנו בהתאם להוראות הווטרינר או מנהל האורווה.

26.5.7 ציוד העבודה והרכיבה

א. אין להשתמש בציוד פגום ואין לתקנו באופן לא מקצועי.

ב. לפני תחילת העבודה או הרכיבה יש לוודא כי הרתמות אינן בלויות מדי וכי הרתמות והאוכפים הורכבו כהלכה ואינם רפויים מד י י או לוחצים בחוזקה על הסוס.

ג. הרתמות והאוכפים יתאימו לגודל הסוס .

ד. בעת רכיבה על סוס יש לנעול נעליים סגורות ולחבוש קסדת מגן מותאמת ורכוסה היטב. יש לוודא כי הרגל נעה בחופשיות בארכובה .

ה. מומלץ להשתמש בקסדות מגן בעלות תו ה תקן ה בריטי B.S.I. 6473 .

26.5.8 העבודה באורווה

א. אין להיכנס לאורווה ללא רשות ו של מנהל האורווה .

ב. בכל עת שהתלמידים מבצעים פעולה כלשהי באורווה יהיה נוכח במקום אדם מבוגר ומיומן (מעל גיל

18) שיפקח על עבודתם.

ג. בעת היעדרותו של מנהל האורווה לא תתקיים פעילות כלשהי בענף, למעט הזנת הסוסים. ההזנה תיעשה על ידי אדם שמונה בידי מנהל האורווה למלא את מקומו והוכשר לכך על ידו.

ד. בעת העבודה באורווה יש לנעול נעלי עבודה.

ה. בעת הכניסה לאורווה או לתאים ובעת היציאה מהם יש להקפיד לסגור את השערים.

ו. לפני הכניסה לתא הסוס יש לנהוג במתינות ובזהירות. יש להימנע מפעולות או מתנועות שעלולות להפחיד את הסוס. מומלץ לפנות אל הסוס באופן דיבור מרגיע לפני הטיפול.

ז. יש לגשת אל הסוס מהצד ולא מאחור. ההתקרבות לחלקו האחורי של הסוס תיעשה בזהירות.

ח. אין לשכב, לשבת או לכרוע ברך בקרבת הסוסים.

ט. אין להכות את הסוסים, להציק להם או להתגרות בהם.

י. אין להפעיל ציוד מכני בסביבות הסוסים ללא אישור ו של מנהל האורווה . יא. יש להקפיד על הולכה נכונה של הסוסים . במעברים צרים יעבור המוליך ראשון ו יוליך את הסוס בעזרת רסן ומושכות. יב. יש להקפיד לנקות את הסוס באופן קבוע, כדי לשמור על בריאותו. יג. גירוד הסוס ורחיצתו ייעשו רק לאחר התנסות מבוקרת באזור הרחצה. יש להקפיד ש הסוס יהיה קשור בשעת הגירוד או הרחצה ושלא יהיו במקום מכשולים כמו אבנים, בורות או גרוטאות. יד. הטיפול בסוסים בכלל, וברגליהם בפרט, ייעשה לאחר הדרכה והתנסות מבוקרת. טו. בתום יום העבודה או בתום הרכיבה יש להכניס את הסוס לאורווה ולנעול א ו ת ה או את התא שהסוס מוחזק ב ו . טז. הובלת סוסים ברכב תיעשה אך ורק בעגלה המורשית לכך.

26.5.9 ניקוי האורווה וסביבתה

א. יש לנקות את השטח הקרוב לאורווה מגללי הסוסים מדי יום ביומו.

ב. יש לנקות את תאי הסוסים ולדאוג שעל הרצפה יהיה ניקוז של נוזלים או שיימצא עליה ריפוד מתאים, כדי למנוע סכנת החלקה של הסוסים ושל המטפלים.

ג. יש להקפיד לפנות את חוטי הקשירה של חבילות החציר והקש לתוך כלי האחסון שיועדו לכך.

ד. בשעת ניקוי האורווה יש להקפיד ש לא לפגוע בסוס .

ה. בתום ניקוי האורווה יש להקפיד להחזיר את כלי העבודה למקומם הקבוע.

26.5.10 האכלת הסוסים

א. האכלת הסוסים תיעשה מחוץ לגדר, באופן שאינו דורש כניסה לתא.

ב. יש להאכיל את הסוס בזמנים קבועים, במזון מתאים ובכמויות מתאימות.

ג. בזמן האכלת הסוסים יש להקפיד לסגור תאים, שערים וחצרות.

26.5.11 סוסי רכיבה הוראות אלו באות להוסיף על ההנחיות ו על הנהלים לרכיבה על סוסים המובאים בחוזר המנכ"ל המעודכן בנושא פעילויות חוץ-בית-ספריות.

א. הנחיות כלליות

1) סוסי ה רכיבה יהיו מאומנים ובעלי אופי שקט ונוח.

2) על מדריכי ה רכיבה להיות ערים לסכנות הנובעות מ רכיבה על ה סוסים ולהקפיד על כללי משמעת קפדני ים .

3) מדריכי הרכיבה ידריכו את התלמידים בנוגע לזהירות ברכיבה. ההדרכה תתקיים לפני הרכיבה, בשעת הרכיבה ואחריה.

4) לפני כל עלייה על ה סוס יש לבדוק את רתמות האוכף ו את החבק ולהתאימם לפי ה צורך.

ב. רכיבה במגרש אימונים

1) גודלו של מגרש אימונים מרובע יהיה 20 X 40 מטרים לפחות . המגרש יהיה תחום בגדר חזקה ו עמידה שגובהה כ-

1.5 מטרים, ובה שער אחד לפחות שגובהו כ-

1.5 מטרים ו רוחבו

2.5 מטרים . מומלץ כי הגדר והשער יהיו עשויים מעץ כדי למנוע פגיעה בסוסים וברוכבים.

2) קוטרו של מגרש אימונים עגול יהיה 18-16 מטרים לפחות. גדר המגרש והשער יתנשאו לגובה של כ-

1.5 מטרים . מומלץ כי הגדר תהיה מברזל מגולוון.

3) יש לדאוג כי שטח מגרש האימונים יהיה ישר ככל האפשר ונקי מאבנים וממכשולים.

4) אין לאפשר את כניסת התלמידים לשטח מגרש האימונים ללא אישור ו של מדריך רכיבה.

5) בתחילת כל שיעור רכיבה ובסיומו יובא הסוס אל מרכז מגרש הרכיבה.

6) על רוכב המתאמן במגרש להיות ער לנעשה סביבו ול מצב ה סוס של ו ו לה תחשב ברוכבים אחרים.

7) יש לשמור על מ רווח של 6-4 מטרים בין רוכב לרוכב. בזמן עקיפת רוכב יש לשמור על מרווח של מטר אחד לפחות בין הרוכבים.

8) אין לעקוף רוכב אחר הנמצא באותו מסלול רכיבה ואין להפריע לו בשעת רכיבתו.

9) על רוכב איטי לפנות את מסלול הרכיבה לרוכבים מהירים ממנו.

10) כל עצירה והמתנה עם הסוס ייעשו במרכז מגרש האימונים.

11) בשעת מפגש בין רוכבים על המסלול יפנה כל רוכב לצד ימין.

ג. רכיבה קבוצתית מחוץ למגרש האימונים

1) ברכיבה מחוץ למגרש האימונים רשאים להשתתף אך ורק תלמידים מיומנים ברכיבה , ה מסוגלים לשלוט בסוס גם במקרה שהוא נבהל . מדריך מוסמך יאשר את רמת מיומנותם של התלמידים.

2) מנהל האורווה ימנה אחראי ע ל קבוצת הלימוד או האימון ויידע את מדריכי הרכיבה ו ה רוכבים על כך .

3) המדריכים יכירו היטב את מסלול הרכיבה, את יכולת ם של הסוסים ואת יכולת ם של הרוכבים.

4) היציאה לרכיבה תיעשה לאחר שנמצא כי הסוסים אכלו כמות מספקת של מזון, קיבלו טיפול ושתו מים.

5) לפני היציאה לרכיבה יש לוודא כי רתמות הסוסים, האוכפים ו לבוש הרוכבים תקינים וכי יש תיק עזרה ראשונה ומים בהישג יד .

6) לפני היציאה לרכיבה יתדרך המדריך האחראי את ה רוכבים בנוגע להתנהגות ב מקרה חירום (נפילה מסוס, התנהגות כאשר סוס עצבני וכיו"ב ) ויתרגל עמם את אופן הפעילות במקרים אלה .

7) לפני היציאה מתחום מוסד החינוך יש לקבל אישור מאגף הביטחון במינהל לחינוך התי י שבותי ו ממנהל המוסד , וכן למסור למנהל האורווה דיווח מדויק על המסלול, על זמן הרכיבה המשוער ו על מספר הרוכבים.

8) יש להצטייד במכשיר קשר או בטלפון סלולרי .

9) לכל ארבעה רוכבים יוצמד מדריך רכיבה.

10) ב אזורי קו התפר יתלווה לרכיבה מלווה חמוש.

11) יש להימנע מבחירת מסלולים החוצים כבישים א ו מסילות ברזל.

12) אם חייבים לחצות כבישים או מסילות ברזל, ירדו הרוכבים מהסוסים ויחצו את הכביש או את המסילה ברגל.

13) בזמן הרכיבה יקפידו הרוכבים כי הסוסים יהיו רגועים ושקטים.

ד. תהלוכות , מופעי ם ותחרויות

1) קיום תהלוכ ת רכיבה או מופע רכיבה על סוסים מותנה בקבלת אישור מקב"ט המינהל לחינוך התיישבותי או מ מפקח מרכז.

2) מסלול התהלוכה או המופע יהיה ידוע מראש, וייערך בו תרגול ללא קהל לפני התהלוכה או המופע.

3) בין הקהל לסוסים תהיה הפרדה פיזית ברורה ויציבה. מנהל האורווה יוודא באופן אישי את קיומה של ההפרדה.

4) ה סוסים המשתתפים ב מופע או ב תהלוכה יהיו סוסים שקטים המורגלים ב אירועים בנוכחות קהל.

5) תנועת ה סוסים לאורך המסלול ת לווה בידי מדריכים מהקרקע. על כל 6 רוכבים יופקד מדריך אחד לפחות .

6) ה יצ יאה לתחרויות רכיבה תיעשה בחסות "ההתאחדות לספורט הרכיבה" , שהיא הגוף המסדיר את התנהלותן החוקית של תחרויות רכיבה , ות תנהל בהתאם לתקנון לקיום תחרויות המפורסם על ידי ההתאחדות. האחריות על יישום התקנון מוטלת על הגוף המארגן את התחרות.

7) מנהל האורווה יוודא באופן אישי כי הגוף המארגן את התחרות מחזיק בתקנון ההתאחדות לספורט הרכיבה ופועל על פיו.

8) אירועים ש משתתפים בהם רוכבים ו סוסים ממוסדות חינוך שונים יתקיימו אך ורק ב אישור ו של קב"ט ה מ י נהל לחינוך התיישבותי.

26.6 עבודה בכלבייה

26.6.1 רקע כלבייה היא ענף ה עשוי לתרום רבות לפעולותיו של כפר הנוער, הן בתחום החינוכי והן בתחום ההווי י וההנאה. באחדים מ כפרי ה נוער בארץ קיימות כלב יות מצליחות מאוד. להלן מפורטים דגשים והנחיות הנוגעים להפעלת כלבייה בכפר נוער.

26.6.2 הנחיות כלליות

א. הקמת כלבייה בתחום מוסד החינוך מחייבת אישור בכתב ממפקח מקצועי.

ב. לא יחזיק מוסד חינוך בכלבים אלא אם כן ברשותו הכלים לספק להם תנאי מחיה הולמים, לרבות הידע לזהות תסמיני מחלה האופייניים לכלבים.

ג. מנהל הכלבייה יהיה בעל ידע ומיומנות בגידול כלבים, בטיפול בהם ובאילוף בסיסי שלהם.

ד. מנהל הכלבייה יהיה אחראי על הכשרת צוות העובדים ועל יישום הנהלים השוטפים בכלבייה.

26.6.3 מבנה הכלבייה ההנחיות שלהלן מבוססות על החוקים ועל והתקנות שנקבעו בחקיקה הישראלית, החל מפקודת הכלבת [1934], דרך תקנות הכלבת , רישוי וחיסון [1974], פקודת מחלות בעלי חיים [1985], חוק הרופאים הווטרינרים [1991] וחוקי העזר העירוניים שנוספו עם השנים, וכלה בחוק להסדרת הפיקוח על הכלבים [2002]:

א. יש לבנות את הכלבייה באופן שיבטיח קשר נוח בין הכלבים לצוות המטפל.

ב. הכלבייה תהיה בנויה באופן שיצמצם את תחושת העקה של הכלבים במקום.

ג. על הכלבייה לעמוד בתקני חוק החשמל ולהיבדק בדומה לשאר המבנים והמתקנים בכפר הנוער.

ד. הכלב הוא יצור חברותי שחי בלהקה, ועל כן אין לבודד את הכלבים זה מזה.

ה. יש לספק לכלבים מחסה מרבי ולצמצם את חשיפתם לתנאי אקלים קיצוניים.

ו. יש לרשת את הכלבייה במערכת ברזים ובצנרת נוחה ונגישה לכל המרחב.

ז. גודל הכלובים יהיה כדלקמן: - לכלב שמשקלו עד 10 ק"ג:

1.2 X

1.2 מטרים לפחות - לכלב שמשקלו 20-11 ק"ג:

1.2 X

1.8 מטרים לפחות - לכלב שמשקלו מעל 20 ק"ג:

1.5 X 2 מטרים לפחות.

ח. יש לבנות את הכלובים באופן שלא תתאפשר בריחת כלבים מהם. הכלובים יצוידו במנעולים סדרתיים (עם מפתח מסטר).

ט. יש להקפיד שחומרי הבנייה של הכלובים יהיו עמידים בפני בלייה הנובעת מחומרי חיטוי ומהפרשות.

י. על רצפת הכלובים להיות עשויה מבטון או מאריחים המאפשרים ניקוי נוח וחיטוי, ועליה להיות חלקה ומוגנת מפני חדירת מים. יא. על הרצפה להיות משופעת ולהוביל לתעלה לניקוז ההפרשות של הכלבים. יב. על המחיצות בין הכלובים להיות בנויות באופן שאינו מאפשר מגע בין הכלבים. יג. על חזית הכלובים להיות מרושתת או מסורגת בצפיפות שאינה מאפשרת החדרת יד, אצבע או חוטם, כדי למנוע נשיכות. יד. יש להתקין בכלוב משטח מוגבה לשינה העשוי מחומר המאפשר חיטוי ושטיפה ועמיד בפני בלייה הנובעת מחומרי חיטוי ומהפרשות. טו. הכלובים יהיו פתוחים לחצר שתשמש לחילוץ עצמות ולתנועה. גודלה של החצר לא יפחת ממטר אחד X

3.5 מטרים. טז. גודל החצר שמחוץ לכלובים יהיה 12-10 מ"ר. יז. בכניסה לכלבייה וליד הכלובים יוצבו שלטי אזהרה המזהירים מפני סכנת נשיכה ומורים שלא להיכנס לכלבייה (לדוגמה: "סכנת נשיכה! הכניסה אסורה!"). כמו כן יוצב בכניסה לכלבייה שלט המפרט את כללי ההתנהגות במקום. יח. יש לגדר את מתחם האימונים.

26.6.4 הניהול השוטף של הכלבייה

א. על מנהל הכלבייה להדריך את אנשי הצוות הקבועים בידע התיאורטי הנדרש, בידע המעשי, בנוהלי הוצאת הכלבים מן הכלובים והשבתם, בנוהלי הובלת הכלבים בעת הטיולים היומיים ובנוהלי הטיפול הקבועים והמיוחדים על פי הצרכים. בתום הכשרתם יכירו אנשי הצוות היטב את נוהלי הבטיחות ויהיו מסוגלים להגיב באופן מיטבי לכל התרחישים האפשריים בכלבייה.

ב. על מנהל הכלבייה להדריך את התלמידים העובדים בכלבייה בהנחיות הבטיחות וללוות את עבודתם.

ג. על מנהל הכלבייה לגבש נוהל ביקורת יומית בכלבייה. על הביקורת לכלול זיהוי מחלות, פציעות, נשיכות, דימום, פגיעה מוטורית והפרשות לא תקינות (שלשולים, שתן דמי וכד').

ד. על מנהל הכלבייה לאתר וטרינר מנוסה ומקצועי ולמסד עמו את קשרי העבודה השוטפים על בסיס תשלום קבוע וכולל. הפיקוח הווטרינרי יהיה בהתאם להוראות החוקים והתקנות.

ה. על מנהל הכלבייה להקפיד על אכסון נאות של התרופות, חומרי הריסוס, חומרי החיטוי וכיו"ב ועל ההפרדות הבטיחותיות הנדרשות. כמו כן עליו להקפיד לנעול את החומרים המסוכנים.

ו. בכלבייה שבה מעל לעשרים כלבים תהיה מרפאה וטרינרית ובה ציוד רפואי בסיסי, תרופות וציוד עזרה ראשונה.

ז. בכלבייה יימצאו עמדות כיבוי אש תקניות ונגישות בהתאם להנחיות של שירותי הכבאות.

ח. בכלבייה תימצא ערכת עזרה ראשונה של מע"ר (מגיש עזרה ראשונה) במקום נגיש.

ט. על צוות הכלבייה להיות מחוסן בחיסון אנטי-טטנוס תקף. מנהל הכלבייה יוודא את תקפותו של החיסון.

י. עם הגעתו או עם היוולדו של כלב תיפתח לו כרטסת אישית. בכרטסת זו יירשמו מינו של הכלב, תאריך לידתו, פרטים מזהים, פרטי השבב האלקטרוני שלו וכל פרט רלוונטי נוסף. כמו כן ינוהלו בכרטסת זו או בכרטסת נפרדת כל הרישומים הווטרינריים של הכלב. יא. בכלבייה לא יוחזקו כלבים מגזעים שעל פי החוק ועל פי הנחיות משרד הבריאות אסור להחזיקם. יב. כלבים בעלי בעיות התנהגות יטופלו אך ורק בידי אנשי הצוות הטיפולי הקבוע (מאלפים מקצועיים). יש לסמן את הכלבים הללו וליידע את כלל העובדים בכלבייה באופן הטיפול המתאים להם. יג. על מנהל הכלבייה להיות נוכח בכלבייה בכל עת שמצויים בה תלמידים. יד. יש להקפיד שהעבודה בכלבייה תיעשה אך ורק בנוכחות אדם מבוגר. טו. על המטפלים לבצע בדיקות שגרתיות בכל בוקר, בעת הכניסה לתא. טז. עילויו ת כמו טיולים יומיים, טיפול רפואי, אילוף או הצבת הכלבים בפינת ליטוף ייעשו אך ורק בנוכחות איש מצוות הכלבייה הקבוע. יז. יש לספק לכלבים את המזון הנדרש, בתדירות הנחוצה ובכמות המתאימה. יח. יש לדאוג כי בכלובים ובכלבייה בכלל תהיה גישה נוחה למקור מים. יט. יש לשטוף את הכלובים פעם ביום לפחות. השטיפה תיעשה באופן שהכלבים לא יירטבו.

כ. יש לחטא את הכלובים אחת לשבוע לפחות. כא. פעם בשבוע יתקיים ביקור וטרינרי בכלבייה. הביקור יכלול טיפול שוטף ומונע (מתן חיסונים). כב. במקרה של חשד למחלה או לבעיה רפואית אחרת יש לזמן את הווטרינר. כג. במקרה של תמותת כלב יש להוציא את הגווייה באמצעות כפפות ולקבור אותה או להשליכה בשקית ניילון אטומה למכל אשפה מרכזי. לאחר מכן יש לנקות את הכלוב ולחטא אותו. כד. במקרה של תמותת כלב בנסיבות בלתי צפויות על מנהל הכלבייה להזעיק את הווטרינר לבדיקה ולקבלת הנחיות. כה. במקרה שאדם ננשך בידי כלב יש לשטוף את האזור הנפגע במים ולפנות את הנפגע לקבלת טיפול מגורם רפואי מוסמך. כמו כן יש לדווח על האירוע ללשכת הבריאות המחוזית, לבודד את הכלב הנושך ולהתייעץ עם הווטרינר המטפל.

26.6.5 כללי ההתנהגות בכלבייה

א. אין להיכנ ס לאזור הגורייה ללא אישור של איש צוות הכלבייה.

ב. לפני כל סוג של מגע עם כלבים, בין אם במסגרת העבודה ובין אם מחוץ לה, יש לקרוא את הוראות הבטיחות המפורטות להלן ולחתום בספר ההחתמה הצהוב כי האדם מכיר את החוקים ומתחייב לפעול לפיהם.

ג. אין להתקרב לסורגי התאים, אלא לאחר קבלת תדרוך מאיש צוות הכלבייה, וזאת מחשש מנשיכות של הכלבים.

ד. ראשון התלמידים המגיעים לכלבייה בבוקר ואחרון התלמידים העוזבים את המקום אחר הצהריים יבצעו סבב בכלבייה וידווחו למנהל הכלבייה או לעובד אחר שנקבע לעניין זה על כל בעיה או תקלה.

ה. כאשר מכניסים כלב לכלוב או מוציאים אותו ממנו יש להקפיד לסגור את הדלת.

ו. בעת תנועה עם כלבים יש לשמור על מרחק בטיחות של 5 מטרים מכלבים אחרים.

ז. יש להשתמש במחסום פה בעת הוצאת הכלבים מחוץ לשטח הכלבייה.

ח. על הכלב להיות קשור לנוהג ברצועה בכל עת, אלא אם המדריך האחראי הורה אחרת.

ט. יש להקפיד על החזקה נכונה של הרצועה: ה"הנדלר" יחזיק את הרצועה באופן שלא תחליק מהיד וכף היד תונח בתוך הלולאה.

י. אין לאפשר לכלב להתקרב לכלבים אחרים, אלא בהוראת המדריך האחראי. יא. אין לתת פקודות לכלבים מחוץ למסגרת האימון, אלא בהוראת המדריך האחראי. יב. אין להאכיל כלב ללא קבלת אישור מאיש צוות הכלבייה. יג. אין לקרב או להכניס ידיים לתאו של כלב בזמן שהוא אוכל. יד. אין לגעת בכלי האוכל של הכלב בזמן שהוא אוכל או נמצא בקרבת הכלי. טו. אין לשכב על הכלב או לידו. טז. אין לעשן בטווח של 30 מטרים לפחות מהכלבים ומהכלבייה. יז. אין לעבוד בכפכפים. יח. אין לדבר בטלפון נייד ואין להשתמש באוזניות בזמן העבודה. יט. אין להכניס ידיים לכלובים.

כ. אין לצאת עם הכלבים לטיול מעבר למתחם הקבוע שנקבע לכך, אלא אם ניתנה הנחיה אחרת. כא. בזמן הטיול יש להקפיד על יישומם של כללים אלה: - היד תימצא בתוך לולאת הרצועה. - יש לשמור על מרחק בין ה כלבים. - אין לשחרר את הכלבים. כב. אין להשאיר את הציוד של הכלבים (רצועה, זמם, כדור, פפירול, רתמה וכיו"ב) בתוך הכלביי ה או בתוך הכלוב. כג. במקרה שאירעה תקלה כלשהי בציוד, אין להשתמש בו, ויש לדווח על כך למדריך האחראי. כד. במקרה שכלב מגרגר או מתנהג באופן חריג (אינו אוכל, אינו שותה, מתנהג באפתיות וכד'), אין להתקרב אליו או להיכנס לתאו, ויש לדווח על כך מייד למדריך האחראי. כה. במקרה שנתגלתה תופעה חריגה בכלוב יש לדווח על כך מייד למדריך האחראי. כו. במקרה שכלב נשך או כמעט נשך אדם או גרם לו פגיעה אחרת יש לדווח על כך למדריך האחראי.

26.6.6 הוצאת כלבים מהתא

א. הוצאת כלבים מהתא מותרת אך ורק לאחר קבלת אישור ותדרוך מאיש צוות הכלבייה. יש לקבל אישור בכל פעם מחדש .

ב. הכלבים יוצאו מהתא אך ורק כשלגופם מחוברת רצועה.

ג. כלבי ג'ינה, פינה, אורשה , גולדי וקטיה יוצאו מהתא רק עם מחסום בפיהם.

ד. הטיול עם הכלבים יתקיים בליווי איש צוות הכלבייה, אלא אם נקבע אחרת.

ה. מרגע שהוצא הכלב מהתא יש לשמור על מרחק של יותר מ-2 מטרים בין הכלב לאנשים ולכלבים אחרים. יש למנ וע מהכלב לקפוץ על אנשים, ובכלל זה על מוליך הכ לב עצמו.

26.6.7 הכניסה לכלוב של כלב תוקפני והיציאה ממנו

א. לא ייכנס אדם לכלוב שבו כלב תוקפני אלא לאחר שקיבל הדרכה בכל הנוגע לגישה נכונה לכלב תוקפני והצהיר כי תודרך בנושא. (ראו נספח ט, "אישור תרגול של גישה נכונה לכלב תוקפני").

ב. הגישה לכלוב היא בעלת חשיבות רבה ביצירת קשר ראשוני עם כלב הנמצא מעבר לגדר. לכן יש לגשת אל הכלב באופן נינוח ולהקפיד שלא להתנועע בחדות ולא להשמיע קולות שעלולים לגרום לו לחשוש. יש לעקוב אחר תגובותיו ולבחון שאינו מצוי במצוקה. ג . כאשר הכלב מגלה שמחה ורצון לתקשר יש להמתין דקות אחדות עד שהוא מגלה סימנים ברורים יותר, ורק אז אפשר לפתוח את דלת הכלוב.

ד. לאחר פתיחת הדלת יש להכניס רגל אחת פנימה ולהשאיר את הדלת סגורה למחצה, כדי לא לאפשר לכלב לצאת במפתיע. יש לשמור על קשר עין עם הכלב ולהיות מוכנים לפעול בהתאם לתגובותיו. בהמשך אפשר להכניס חצי גוף פנימה ולהקפיד שהדלת לא תיפתח.

ה. לאחר כניסה מלאה לכלוב יש לסגור את בריח הדלת, כדי לא לאפשר לכלב לברוח ולכלבים אחרים להיכנס. יש להשפיל עיניים ולא להישיר מבט לעיני הכלב, מכיוון שהדבר עלול להתפרש כהזמנה לקרב.

ו. לאחר סגירת בריח הדלת יש להיכנס לעומק הכלוב ולנוע בו באופן חופשי, בלי להתייחס לכלב ובלי לגשת אליו. בשלב זה יש ליצור קשר עם הכלב בנינוחות ובהמשך לכרוע ברך באחת מפינות הכלוב ולקרוא לכלב עד שהוא ניגש וללטף אותו, אך לא לשים עליו עדיין קולר. לאחר דקות מספר של התקרבות סביר להניח שייווצ ר אמון הדדי. בשלב זה יש להכין את הקולר כדי להלבישו על צוואר הכלב ולקרוא לו באופן נינוח עד שיתקרב בשנית.

ז. כאשר עונדים את הקולר על צוואר הכלב יש לעמוד מולו, מצדו או מאחוריו, ולהקפיד כי הטבעת העליונה תהיה מצד ימין שלו.

ח. לאחר הלבשת הקולר יש לקשור את הרצועה שבידי האדם לקולר, להחזיקה ביד שמאל, בסמוך לראשו של הכלב, ולכרוך את קצהָּ סביב יד ימין כדי למנוע מהכלב לברוח בעת היציאה מהכלוב.

ט. לאחר בדיקת הקשירה יש לגשת לדלת הכלוב, לפתוח את הבריח מבפנים ולצאת תוך הקפדה כי הכלב נמצא תמיד מאחור.

י. לאחר היציאה יש לוודא שהכלב הולך בצמוד ככל האפשר לצדו השמאלי של המוליך. אין לאפשר לו לגרור את המוליך או לרוץ אחרי כלבים אחרים.

26.6.8 הכניסה לגורייה

א. הכניסה לגורייה מותרת אך ורק לאחר קבלת תדרוך מאיש צוות הכלבייה ובליוויו, אלא אם נקבע אחרת.

ב. בכניסה למבנה הגורייה , וכן בכניסה לתאים עצמם יש לנגב רגליים בסמרטוט רטוב , ספוג באקונומיקה. כמו כן יש לשטוף היטב את ה ידיים ב סבון לפני ה נגיעה בגורים כדי למנוע העברת מחלות העלולות לפגוע ב הם .

26.7 פינות חי

26.7.1 רקע ההנחיות בסעיף זה אינן מחליפות את ההנחיות בסעיף

9.4-11 בחוזר הוראות הקבע עד/3(ב), "בעלי חיים במוסד החינוכי", אלא מוסיפות עליהן ומתאימות אותן לכפרי נוער ולפנימיות בחינוך ההתיישבותי . הוראות אלה נוספות לחוקים ולתקנות של משרדי הממשלה ושל הרשויות שבעלי חיים נמצאים בתחום א חריותם , כגון משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשות שמורות הטבע. כל המעוניין להחזיק חיות בר חייב לדווח על כך ולקבל היתר לה חזקה מיחידת ההיתרים בחטיבת ה אכיפה ו ה פיקוח ברשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים. לקבלת מידע נוסף אפשר לפנות לרשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים , חטיבת ה אכיפה ו הפיקוח, וכן למרפ"ד בכפר הירוק בעלי חיים הם משאב לימודי, ערכי, ח ברתי ורגשי במוסד החינוכי, ועל כן מומלץ לגדל בעלי חיים במוסדות חינוך. הקמת פינת חי בתחום המוסד החינוכי מחייבת אישור בכתב ממפקח מקצועי. מטרת הנוהל שלהלן היא להנחות את מוסדות החינוך בטיפול נכון בבעלי חיים תוך הקפדה על רווחתם ועל בטיחות התלמידים והמורים. הוראות הבטיחות מיועדות לכל מוסד חינוכי שמגדלים בו בעלי חיים במעבדה, בחדר מחקר, במסדרון, בחצר וכו' ולכל מסגרת אחרת שמגדלים בה בעלי חיים ותלמידים ממוסד חינוכי מבקרים בה או פועלים בה. ההוראות אינן באות להקשות על גידול בעלי חיים במוסדות חינוך או למנוע אותו. מנהל המוסד החינוכי אחראי לוודא שהסביבה שב ה תלמידים ומורים במוסד ומחוצה לו מבקרים או פועלים עומדת בהוראות אלה.

26.7.2 הגדרות - בית גידול: כל מקום שמגדלים בו בעלי חיים, בתוך המבנה או מחוץ לו. - חדר חקר: חלל סגור שמגדלים בו בעלי חיים, בתוך המבנה או מחוץ לו. - כניסה כפולה: כניסה לבית גידול דרך תא מעבר הכולל שתי כניסות – שער חוץ ושער פנימי – שרוחבן 120 ס"מ לפחות. השער החי צוני ייפתח כלפי חוץ , והשער הפ ני מ י כלפי פנים. אורך התא הפנימי 200 ס"מ לפחות. על השערים יש לציין מהו כיוון פתיחתם. - ספארי: שטח פתוח , תחום על ידי גדר, ובו חיים ופעילים בעלי חיים, ותלמי דים מבקרים בתוכו. - פינת חי/גן חקר: בית גידול מחוץ למבנה המכיל כלוב אחד לפחות. - חיית בר: יונק, עוף, זוחל או דו- חיים שאין טבעו לחיות במחיצתו של אדם (לא כולל דגים וחיות בית ומשק).

26.7.3 עקרונות כלליים לגידול בעלי חיים בפינות חי

א. כל מוסד חינוכי המעוניין לגדל בעלי חיים ולטפל בהם חייב לקבל אישור בכתב מהפיקוח המקצועי. על המוסד להעביר לפיקוח את הנתוני ם על בעלי החיים, לציין את מטרת ה חזקתם, את שם האחראי ואת תיאור המקום שהם מוחזקים בו. כמו כן על המוסד לציין את האמצעים הנ נקטים כדי להגן עליהם ואת אופן האכלתם.

ב. על כל אתר שיש בו בעלי חיים להיות בפיקוח וטרינרי צמוד.

ג. יש להביא לידיעת הווטרינר הרשותי את מצאי בעלי החיים בפינת החי.

ד. ה חזקת פינת חי מחייבת את הגדרת התכנים המתיי חסים לפינה הנמצאת מחוץ לכיתה ולהחזקת בעלי החיים בתוך הכיתה. יש לקבל את האישור לתוכנית ה לימודי ם בנושא בעלי החיים מהמפקחים האחראים על הורא ת מדע וטכנולוגיה בכל מחוז או מהמפקח על הוראות החקלאות ואיכות הסביבה במחוז.

ה. אפשר לקבל ייעוץ והכוונה מהווטרינר הצמוד, נוסף ל הדרכה מה פיקוח המקצועי במחוז ו מה מרכז לגידול בעלי חיים ולטיפול בהם במערכת החינוך.

ו. הכשרת הצוות החינוכי: יש לקיים הש ת למויות לגננות ולמורים בנושא הטיפול בבעלי חיים ואופן טיפוחם וכן להדריך אותם באופן הפעילות ע י מם.

ז. שילוט ואזהרה: בכניסה לפינת החי או לחדר החקר וליד הכלובים יוצבו שלטי אזהרה בנוסח "הכניסה אסורה!", "סכנת נשיכה!" ועוד. כללי ההתנהגות בפינת החי יפורטו בכניסה לפינת החי.

ח. בכל מוסד חינוכי שיש בו בעלי חיים יש למנות אחראי לפינת החי. על האחראי להיות בעל הכשרה בתחום של בעלי חיים, בעל תעודת הוראה ובעל ניסיון בגידול בעלי חיים. כמו כן עליו להיות בוגר קורס רכזי פינות חי או בעל הכשרה מקבילה המאושרת על יד המפקח על הוראת החקלאות במחוז.

ט. האחראי לפינת החי הוא שיבחר את בעלי החיים המתאימים לגידול וידאג שיגיעו ממקור מהימן שבו דאגו לבריאותן של החיות ולטיפול מיטבי בהן.

י. על האחראי להבטיח כי המגע עם בעלי החיים יתבצע על פי הכללים המפורטים ובזהירות המתחייבת ממצבו הבריאותי של בעל החיים , מאופן התנהגותו ומתכונותיו. האחראי ידריך את התלמידים כיצד לנהוג בבעלי החיים וימנע מגע א י תם שלא לפי ההנחיות.

26.7.4 גידול חיות ניסוי

א. המוסד החינוכי לא יגדל ו לא יחזיק בעלי חיים לצורכי ניסוי אלא בהתאם לעקרונות הקבועים בחוק ובאישור הפיקוח המקצועי המוסמך.

ב. לא יבוצעו ניסויים בבעלי חיים במוסדות החינוך, אלא אם המוסד קיבל אישור לכך מהגורמים הפדגוגיים המוסמכים , כמפורט בחוק.

ג. האחראי על פינת החי יקפיד על מילוי התנאים הדרושים להחזקתו של בעל ה חיים , באופן שלא ייגרם לו סבל מיותר. יש לקצר ככל האפשר את זמן ההחזקה של בעל החיים עד לניסוי.

26.7.5 החזקת בעל חיים בתקופת חופשה מלימודים

א. יש לקבל אישור בכתב מההורים על הסכמתם להחזיק את בעל החיים בביתם בתקופת החופשה ועל קבלת האחריות על הטיפול בו.

ב. אין להפקיד בידי התלמידים בעלי חיים טורפים.

ג. בעלי חיים המותרים לטיפול בבית התלמיד יימסרו לתלמידים לאחר הדרכה על אופן הטיפול בהם. בעלי החיים יושמו בכלובים מתאימים להעברה , בצירוף הנחיות ברורות בכתב על אופן הטיפול בהם ועל התגובה במקרה של פגיעה בהם.

ד. יש לצייד את התלמידים שלוקחים את בעלי החיים לביתם במספר הטלפון של האחראי על גידול בעלי החיים בבית הספר וב מספר הטלפון של הווטרינר המפקח ולוודא שהתלמיד ים מכירים ומבינים את ההנחיות לטיפול ואת דרכי ההתקשרות.

ה. האחריות על הטיפול בבעלי החיים הנשארים בפ י נת החי במהלך החופשה היא של הממונה על פינת החי.

26.7.6 הכשרת עובדים לטיפול בבעלי חיים במוסד החינוכי על מטפל בבעלי חיים במוסד חינוכי לעבור הכשרה בהוראות הבטיחות. ההכשרה ניתנת במסגרת קורס לרכזי פינות חי ולמטפלים בבעלי חיים במרפ"ד הארצי לגידול ו ל חקר בעלי חיים במוסדות חינוך בכפר הירוק ובכל מסגרת אחרת המוכרת על ידי משרד החינוך לצורך זה.

26.7.7 רכישת בעלי חיים

א. יש לרכוש בעלי חיים ממקורות המצויים בפיקוח וטרינרי.

ב. הכנסת בעלי חיים חדשים לפינת החי תיעשה בתיאום עם הווטרינר המטפל.

ג. על הווטרינר לערוך בדיקות לבעלי החיים המגיעים למעבדה, ובהמשך להקפיד ולבצע בדיקות שוטפות, כדי להבטיח את בריאותם של בעלי החיים.

26.7.8 טיפול וטרינרי על כל בית גידול במוסד חינוכי להיות בפיקוח וטרינר צמוד. הטיפולים והחיסונים ייערכו על פי הנחיות הווטרינר ובהתאם לסוג של בעל החיים ולמקומה של פינת החי.

26.7.9 הזנה

א. אין לרכוש מזון כמו בשר ודגים לצורך האכלת בעלי חיים ממקור לא ידוע, שאינו מצוי בפיקוח וטרינרי.

ב. יש לספק לכל בעל חיים את המזון הנחוץ לו בא ופן סדיר, בתדירות ובכמות המתאימות .

ג. מזון יבש , כמו כופתאות או זרעים , יכול להישאר בכלוב ימים מספר, אולם מזון לח, כמו פירות וירקות, נרקב, ולכן הכרחי להחליפו מדי יום ביומו.

ד. התאמת המזון תיעשה על פי ה הנחיות של בעלי המקצוע.

ה. בעלי חיים זקוקים למים, גם אלה הניזונים מפירות ו מ ירקות העשירים בנוזלים. יש להבטיח לבעלי החיים גישה טובה למקור מים טריים ולהתאים את כלי המים לבעלי החיים. כך , לדוגמה, עכברים זקוקים לבקבוק יניקה, ואילו עופות זקוקים לכלי שטוח.

26.7.10 הובלת בעלי חיים והעברתם חובה להעביר בעלי חיים בכלובים המותאמים להעברה, בהתאם לסוג בעל החיים ובכפיפות להוראות של רשות הטבע והגנים הלאומיים. חיות בר יש להעביר רק לאחר קבלת היתר מרשות שמורות הטבע.

26.7.11 תמותת בעלי חיים

א. במקרה של מוות של בעל חיים על המורה להוציא את הגווייה בעזרת כפפות לנקות את הכלוב ולחטאו. יש לקבור את הגווייה או להכניסה לשקית ניילון אטומה ולהשליכה לפח אשפה מרכזי.

ב. במקרה של תמותה של יותר מבעל חיים אחד יש לפנות לווטרינר הרשותי לשם קבלת הנחיות. עותק של הפנייה יישלח אל המפקח על הוראת מדעי הטבע במחוז או למפקח על החקלאות ועל לימודי הסביבה.

ג. כאשר בעל חיים מת, יש לדו ו ח לווטרינר העירוני ולהתייעץ א י תו לגבי סיבת המוות כדי למנוע תמותה של בעלי חיים אחרים ופגיעה תברואתית בסביבה.

ד. בעקבות מקרי מוות של בעלי חיים יש לקיים שיחה עם התלמידים ולעזור להם לעבד את רגשותיהם.

26.7.12 מחלות בעלי חיים בעלי חיים חולים יטופלו על ידי וטרינר.

26.7.13 התנאים הנאותים לגידול בעלי חיים

א. מיקום פינת החי אלה התנאים הנאותים למיקום פינת החי:

1) פינת החי תהיה באזור מוגן מפני גשם, רוח ושמש .

2) במקום יהיו תנאי אוורור נאותים ו אפשרות חימום לפי הצורך .

3) המקום יאפשר תנועה חופשית ואפשרות לתצפיות נוחות על בעלי החיים.

ב. הכלובים

1) גודל הכלובים: על פי ההוראות של מינהל השירותים הווטרינריים יש להתאים את גודל הכלובים לבעלי החיים באופן שיתאפשר להם מרחב תנועה מתאים.

2) מקום מסתור בכלוב: יש מכרסמים ויונקים הזקוקים ל"בית" בתוך הכלוב המשמש להם פינה חמה בחורף, מסתור בעת מצוקה ומקום להמלטת הוולדות.

26.7.14 סוגי בעלי החיים שאפשר לגדל במוסדות חינוך

א. טורפים מותר לגדל בחצר המוסד החינוכי בעלי חיים טורפ ים השוקלים בבגרותם מעל 2 ק"ג, כגון שועלים, חתולים למיניהם, זאבים, תנים וגיריות , בתנאים האלה:

1) יש לקבל אישור בכתב מהמפקח על הוראת החקלאות ואיכות הסביבה במחוז ומהווטרינר הרשותי.

2) יש לה תקין גדר הפרדה באורך שלא יפחת מ-

1.5 מטרים בין שביל המבקרים לכלוב.

3) על גדר ההפרדה להיות יציבה ובגובה של

1.2 מטרים לפחות, ועליה למנוע מעבר אל הכלוב (לפי ה תקן ה ישראלי 1142).

4) בכלוב חייבים להיות שני תאים המאפשרים הפרדה מוחלטת בין בעלי החיים ובין המטפל בזמן הטיפול.

5) על הכלוב להיות בנוי מחומרים עמידים בפני כרסום והשחתה של החיה, ועליו להיות בנוי באופן שימנע את בריחת החיה (כגון על ידי חפירה מתחת לדפנות).

6) הטיפול בחיות הטורפות יתבצע אך ורק על ידי מבוגר מנוסה.

7) באזור של בעלי חיים טורפים יוצבו שלטים המזהירים את המבקרים מפני הסכנות שיש במגע ע י מם.

8) על הכלובים להיות נעולים בכל עת.

9) יש להתקין לחצן מצוקה קני בגובה מרבי של 100 ס"מ סמוך ל דלת הכלוב. הלחצן יסומן בצורה בולטת ויחובר למזכירות בית הספר וכן לפעמון מעל לדלת הכניסה לבית הגידול. בכניסה לבית הגידול תיתלינה הוראות בטיחות.

10) יש לצייד את הכלובים בערכת לכידה . הערכה תכלול רשת לכידה לעופות וליונקים קטנים, מוט ללכידת נחשים, כפפות עבודה וכלוב ריק.

11) בתי גידול ש יש בהם בעלי חיים טורפים יוצבו רק בחדרים ובכיתות הניתנים לנעילה ואשר יש בהם חלונות עם סורגים. הכניסה לחדרים ולכיתות אלה תתבצע עם האחראי על פינת החי או על גן החקר בלבד.

12) אין להציב כלובים עם בעלי חיים טורפים במסדרון ובמעברים.

ב. קופים

1) מותר לגדל קופים בפינות חי רק באישור בכתב מהממונה על גידול בעלי חיים במוסדות חינוך.

2) חצר פינת חי שיש בה קופים תיבנה בצורה שתמנע את יציאתם על ידי טיפוס או קפיצה.

ג. פרסתניים

1) מותר לגדל בעלי חיים פרסתניים כגון צבאים, יעלים, עזים וכבשים אך ורק בתוך מכלאה המונעת מגע פיזי בין התלמיד לבין בעל החיים.

2) בפינת ליטוף מותר לגדל פרסתניים.

3) מותר לגדל גדיים, טל א ים ועופרים עד גיל 3 חודשים בפינת ליטוף שבה המבקרים נכנסים לתוך הכלוב.

ד. בעלי חיים המשמשים לרכיבה מותר לגדל בעלי חיים המשמשים לרכיבה , כמו סוס, סוס פוני וחמור, בתנאי שיש בפינת החי אורווה תקנית ומדריך מוסמך לרכיבה, בהתאם להנחיות בסעיף

27.5 בחוזר זה, העוסק ב הפעלת אורוות סוסים בכפרי נוער.

ה. יונקים קטנים שאינם טורפים מותר לגדל את כל סוגי היונקים הקטנים שאינם טורפים כגון עכברים, חולדות, אוגרים, קביות, ארנבונים וחדפים.

ו. עופות

1) מותר לגדל את כל סוגי העופות בכלובים. לגבי הכלובים המאכלסים עופות מסוכנים , כגון תוכים גדולים, עורבים, דורסים וכו', יחולו הכללים העוסקים בבעלי חיים טורפים.

2) בעונות הרבייה של העופות הגדלים בשטח הפתוח יש למנוע התקרבות של מבקרים למקום הקינון.

3) חצר פינת החי שיש בה עופות דורסים תיבנה בצורה שתמנע את יציאתם בתעופה.

ז. זוחלים מותר לגדל זוחלים שבבגרותם משקלם מעל קילוגרם אחד בהתאם לתנאים שפורטו לעיל לגבי בעלי חיים טורפים.

ח. דגים אין לגדל דגים טורפים שבבגרותם משקלם עולה על קילוגרם אחד.

ט. פרוקי רגליים מותר לגדל פרוקי רגליים שאינם ארסיים.

י. דבורים

1) מותר לגדל דבור י דבש בכוורת זכוכית על פי הנהלים המופיעים בתוכנית הלימודים בחקלאות ובלימודי הסביבה.

2) מותר לגדל דבורים בכוורות רגילות , בכפיפות לתנאי הבטיחות המופיעים בלימודי החקלאות ו ה סביבה. יא. יצורים ימיים ודו-חיים מותר לגדל יצורים ימיים ודו- חיים שאינם ארסיים.

26.7.15 סוגי בעלי החיים האסורים בגידול ובהחזקה במוסדות חינוך

א. כללי אין לגדל בתוך בניין במוסד החינוכי בעלי חיים טורפים השוקלים בבגרותם מעל 2 ק"ג .

ב. קופים

1) אין לגדל קופים למיניהם בתוך בני י ן המוסד החינוכי.

2) מותר לגדל קופים בפינות חי על פי התנאים המפורטים בסעיף העוסק בבעלי חיים טורפים.

ג. יונקים קטנים שאינם טורפים אין להחזיק בפינות הליטוף א ימהות לצד גורים של יונקים קטנים שאינם טורפים.

ד. עופות גדולים

1) אין לגדל בספארי (בשטח הפתוח למבקרים) עופות גדולים כמו יען או קזואר.

2) אין לגדל בספארי אווז בית ואווז סיני.

ה. זוחלים

1) אין לגדל בתוך בניי ן המוסד החינוכי זוחלים ש משקלם בבגרותם מעל קילוגרם אחד.

2) אין לגדל זוחלים ארסיים.

ו. דגים

1) אין לגדל דגים טורפים שמשקלם בבגרותם עולה על קילוגרם אחד.

2) אין לגדל דגי פירנאה.

ז. פרוקי רגליים אין לגדל פרוקי רגליים ארסיים (נדל, עקרב, עכביש וכו').

ח. יצורים ימיים ודו-חיים ארסיים אין לגדל יצורים ימיים ודו- חיים ארסיים (קיפוד ים, זהרון, אבנון, שושנת ים, אלמוגים, קרפדה ארסית ויצורים דומים אחרים).

26.7.16 נוהל הטיפול בנשיכות במקרה של נשיכה, ס ריטה או פגיעה כתוצאה מהתנהגות לא שגרתית של בעלי חיים יש לפעול לפי הכללים האלה:

א. יש לשטוף את המקום הנפגע במים ו להעביר את הנפגע לקבלת טיפול מגורם רפואי מוסמך.

ב. יש להודיע על המקרה ללשכת הבריאות המחוזית, לווטרינר הר שותי ולמפקח על הוראת הטבע במחוז, ובהמשך יש לבודד מ י יד את בעל החיים הפוגע בכלוב מיוחד ולהתייעץ עם הווטרינר הרשותי להמשך טיפול.

26.7.17 עזרה ראשונה ומניעת היפגעות

א. יש לוודא כי בכל בית גידול לבעלי חיים, במבנה או בחצר , מצויה ערכת עזרה ראשונה נגישה.

ב. לאחר כל טיפול בבעלי חיים או בכלובים יש לשטוף את הידיים במים ובסבון או בחומר ניקוי אחר.

ג. אסור בהחלט לאכול בחדר שמגדלים בו בעלי חיים או במקום שמבוצעים בו ניסויים בבעלי חיים.

26.7.18 הוראות בטיחות כלליות לטיפול ביונקים קטנים (מכרסמים) ולהחזקתם

א. בעת הטיפול בבעלי חיים ה עלולים לנשוך יש להגן על הידיים בכפפות מתאימות.

ב. הכלובים המשמשים ל תצוגה ולהסתכלות ייבנו באופן שהתלמידים לא יוכלו להכניס את ידיהם לתוכם.

ג. תלמידים יטפלו בכלובים ובבעלי חיים רק לאחר שיקבלו הדרכה לכך ולאחר שיובאו לידיעתם כללי הבטיחות. כמו כן עליהם לקבל רשות מהמורה לבצע את הטיפול. על המורה לוודא שהתלמידים נוקטים את כל אמצעי הבטיחות הדרושים בעת הטיפול בבעלי החיים.

ד. בארבעת הימים הראשונים לאחר הכנסת בעל חיים למוסד ח ינוך אין לאפשר לתלמידים לטפל בו .

ה. כל פעולה המחייבת הכ נסת יד לתוך הכלוב תיעשה בדרך שת מנע נשיכות.

ו. יש לנקות ולרחוץ את הכלובים תוך שימוש בכפפות גומי.

ז. את חומרי הפסולת (ריפוד מלוכ לך, מזון וכו') יש להכניס לשקיות אטומות מפני מים (כגון שקיות אשפה), לסגור אותן היטב בחבל או בגומייה ולהשליכן לפח האשפה.

ח. יש לדאוג שהכל ובים יהיו עשויים מחומרים המאפשרים ניקוי ועמידים, כדי למנוע מבעלי החיים לכרסמם או לשבור אותם.

26.7.19 בית הגידול

א. בית גידול בתוך מבנה (חדר, לובי, פטיו-חצר פנימית, סככה ומקומות דומים)

1) יש להציב את בית הגידול במקום נוח לטיפול, שאינו מחייב אמצעים מיוחדים כדי להגיע אליו (כמו סולם, דרגש וכדומה).

2) יש להציב את בית הגידול על מעמד יציב, בולט ונוח לצפייה, במקום שאינו מפריע למעבר חופשי.

3) אין לבנות אקווריום או טרריום מזכוכית שהיא בעובי של פחות מ-6 מילימטרים.

4) מומלץ לבנות כלובים מחומר פולימרי.

5) יש לוודא שהפינו ת ושפת הזכוכית באקווריום או בטרריום תהיינה מלוטשות לכל אורכן ומעוגלות.

6) כל סדק בזכוכית פוסל את השימוש בבית הגידול.

7) אין לבנות כלוב מרשת גמישה , ללא מסגרת קשיחה.

8) בכלוב הבנוי מרשת יש לוודא שקצ ות הרשת מוגנות על ידי פס הגנה.

9) אין לבנות כ לובים מחומר ש בעלי חיים יכולים לכרסם .

10) מכסה או גג של בית גידול שרוחבו עולה על מטר אחד חייב להיות מעוגן לדפנות הכלוב או לקיר המבנה.

11) אין להציב בית גידול הבולט מהמעמד שלו.

12) יש להציב בית גידול באופן שפינות חדות ואב זרים חדים לא יבלטו במעבר של הולכי הרגל.

ב. בית גידול מחוץ למבנה

1) על פינת החי להיות סגורה ומוקפת גדר רשת ברווחים שלא יעלו על 5 סנטימטרים בין מרכיביה, ובכל מקרה עליה להתאים לסוג בעל החיים. על הגדר להיות בגובה של לא פחות מ -2 מטרים, ובחלקה העליון יש להתקין תוספת גדר באורך של 50 ס"מ , בשיפוע כלפי חוץ בזו ו ית של 45 מעלות. במקרה של בעלי חיים שאינם מסוכנים (על המסוכנים חלים הכללים של בע"ח טורפים) – הגדר החיצונית של חצר המוסד החינוכי יכולה להיות הגדר של פינת החי, בתנאי שתקוימנה הדרישות שהוזכרו לעיל.

2) בפינת חי שיש בה בע לי חיים המסוגלים לקפוץ על גדרות יש לבנות גדר היקפי ת , בעלת שיפוע עליון המוטה כלפי פנים בזו ו ית של 45 מעלות.

3) יש לוודא את הימצאותם של שני פתחי יציאה בפינת החי, ב רוחב של 120 ס"מ לפחות.

4) פתחי היציאה מפינת החי צריכים להיות נעולים. האמצעים לפתיחת הנעילה (מפתח, כלי פריצה וכו') חייבים להיות סמוך לפתחים. בזמן פעילות על הפתחים להיות סגורים.

5) י ש להתקין גדר בגובה של לא פחות מ-110 ס"מ סביב בריכה לבעלי החיים המצויה בחצר. יש לבנות את הגדר באופן שיימנע מעבר חופשי לילדים, על פי ה תקן 1142 ה עדכני ליום ביצוע העבודה.

6) יש ל וודא שמפלס המים בבריכה לא יעלה על 40 ס"מ .

7) ניקוז הבריכה יהיה ישירות למערכת הביוב או למערכת טיהור מים וייעשה באישור הגורמים האחראים על מערכת הביוב.

8) יש להתקין בפינת החי א זור המיועד להיגיינה, לחיטוי ולנטילת ידיים .

9) יש להכשיר פינה קבועה, סגורה ומסודרת לאחסון כלי העבודה (מגרפה, מעדר וכו').

10) כל שבילי התנועה, הגשרים והמתקנים אמורים לקבל אישורים מתאימים, להיבנות על פי התקנים ולהיות בפיקוח מהנדס.

ג. ספארי

1) יש לבנות כניסה כפולה בגדר הספארי , באופן שייווצר שטח כליאה בין השער החיצוני לשער הפנימי.

2) יש להתקין ב ספארי גדר בגובה המותאם לסוג בעל החיים, בהתאם להנחיות רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים. ב כל מקרה לא יפחת גובהה של הגדר מ-110 ס"מ ולא יעלה על 200 ס"מ , והיא תהיה ללא בליטות.

26.7.20 אבזרים ומערכות עזר לבטיחות

א. יש להתקין עמדות כיבוי אש תקניות ונגישות בפינת החי, בספארי, בחצר ובמבנים, בהתאם להנחיות של ש י רותי הכבאות.

ב. על חשמלאי בודק לאשר בכתב את תקניות מערכת החשמל המותקנת בפינת החי או בגן החקר ובבתי הגידול, בחצר ובמבנים.

ג. אין לחמם כלוב בגוף חימום גלוי ובלהבה גלויה.

ד. אין להשאיר חוטי חשמל גלויים , שאינם מושחלים בתוך צינורות ותעלות תקניים ועמידים בפני כרסום.

ה. על הכלוב להיות בנוי באופן שימנע בריחת חיה טורפת ( לדוגמה , יש למנוע אפשרות ל חפירה מתחת לדפנות).

ו. יש להתקין בפינות הליטוף שני פתחי כניסה ויציאה. על רוחב הפתח להיות בן

1.20 מטרים לפחות.

ז. על פינת הליטוף להיות בגודל שיאפשר לילדים ולבעלי החיים מרווח מתאים למשחק ולהנאה ללא סכנת דריסה.

26.7.21 החזקה וטיפול יום-יומי

א. יש לרשום על גבי האריזות של חומרי החיטוי את כללי השימוש ולציין במקום בולט את המילה "רעל", בהתאם להנחיות של מכון התקנים.

ב. יש לאחסן חומרי חיטוי במקום נעול ומאוורר.

ג. אין לאחסן חומרי חיטוי באריזות מזון.

ד. יש לאחסן תרופות של בעלי חיים במתקן סגור ונעול בתוך ארון.

ה. יש להפריד בין תרופות של בעלי חיים לבין מזון ותרופות של בני אדם.

ו. אין לאחסן פגרי בעלי חיים בקרבת מזון לאדם ולבעלי חיים.

ז. אין ללכת ללא נעלי י ם בסביבת בית ה גידול של בעלי חיים (פינות חי, ספארי, חדר חקר).

ח. אין לאפשר לתלמיד בודד להיכנס לחדר חקר, לפינת חי ולספארי, אלא בליווי מבוגר.

ט. יש לוודא שבבתי הגידול מותקנת תאורה של 500 לוקס לפ חות לשם טיפול בבעלי חיים בלילה ובשעות החשכה.

27. עבודה בענפי הצומח

27.1 עבודה במטע ובפרדס

27.1.1 הנחיות כלליות

א. יש להקפיד ש התלמידים יופיעו לעבודה בבגדי עבודה, בכובע ובנעליים גבוהות או במגפיים ( לפי הצורך ) .

ב. כשהעבודה נעשית במטע מרוחק יהיה נוכח במקום מדריך מבוגר.

ג. רצוי כי לרשות העובדים יעמוד כלי תחבורה כלשהו.

27.1.2 גיזום

א. כל הכלים המונעים חייבים להיות מצוידים ב אמצעי הגנה על יחידות הגיזום, על השרשרת, על הסכין, על המ ס ור, על הדיסק וכד ' .

ב. לפני הפעלת הכלי יש לוודא שאין אנשים ה עלולים להיפגע בשטח העבודה .

ג. ב עת כיסוח עשבייה וריסוק גזם יש לוודא כי המפעיל מוגן מפני פגיעה . לשם כך יש לנקוט, בין היתר , את הפעולות האלה:

1) יש לוודא כי הפתח של המכסחת המופנה כלפי הטרקטור מ וגן באמצעות שרשרות כבדות או פלטות פלדה ה תלויות על ציר.

2) נוסף לתא הנהג יש להרכיב על הטרקטור רשת פלדה שתמנע התזת גזם ואבנים ע ל הנהג.

ד. עבודת ה תלמידים בגיזום לא תיעשה בכלים מורכבים .

ה. בעת עבודת הגיזום יש להשתמש באמצעי המגן האלה : - משקפי מגן למניעת התזת שבבים ופגיעה מענפים - כפפות עבות המונעות פציעה בשעת הגיזום - אוזניות להקטנת הרעש ( בכלי גיזום המונעים באמצעות מנוע או טרקטור ) - קסדת מגן ( בעיקר ב עת גיזום כבד של ענף שקוטרו מעל 50 מ "מ ).

ו. עבודות הגיזום בשטח המוסד לא יבוצעו בידי תלמידים או בידי עובדי הפנימייה. יש להזמין לשם כך חברה המעסיקה גוזמים מקצועיים מורשים.

ז. מזמין העבודה יוודא אצל חברת הגיזום כי עובדיה מצוידים בכל ציוד הבטיחות הדרוש, ובכלל זה ציוד למניעת נפילה.

ח. מזמין העבודה יתדרך את החברה בכל הנוגע לתכונות העצים והצמחייה שיש לגזום.

27.1.3 ריסוס

א. יש לכסות את פתח יניקת האוויר במפוח באמצעות רשת שלא תאפשר הכנסת ידיים בעת העבודה.

ב. במטע יש להשתמש באמצעי מגן אישי או בתא נהג סגור וממוזג , בעל פילטר פחם פעיל.

ג. ניקוי המרסס לאחר השימוש ייעשה באמצעות ריסוס שאריות החומר בתוך שטח המטע.

27.1.4 הקטיף בפרדס

א. הנחיות כלליות

1) יש להדריך את התלמידים להשתמש נכונה בכלי הקטיף.

2) בקטיף של פ י ר ות מזנים קוצניים על העובדים להרכיב משקפיים, לעטות כפפות ול לב ו ש מכנסי עבודה ארוכים וחולצה בעלת שרוולים ארוכים . שרוולי החולצה יהיו מופשלים.

3) אין לטפס על עצים כדי לקטוף פ י רות.

4) אין לעבוד על סולמות בעת הקטיף.

ב. דרגשי קטיף

1) דרגשי קטיף מאפשרים עמידה נוחה וטלטול קל יותר מאשר סולמות. רצוי להשתמש בדרגש קטיף בעל שלבי טיפוס רחבים.

2) גובהו של ה דרגש לא יעלה על מטר אחד ורוחב ו ועומק ו לא יפחתו ממטר אחד. רצפ ת הדרגש תהיה עמידה .

3) יש להוסיף למשטח העמידה של הדרגש דופן בגובה 5-3 ס"מ.

ג. מקטפות

1) אין להשתמש במקטפות פגומות . יש לוודא שהן חדות ותקינות .

2) יש להורות לתלמידים להחזיר לאחראי כל מקטפה פגומה.

3) יש להדריך את התלמידים כיצד להשתמש במקטפות . יש להקפיד להנחותם בנוגע לאמצעים שיש לנקוט כדי למנוע אפשרות של היחתכות מ להבי המקטפות או צביטה בין ידיותיהן.

4) כדי למנוע את שפשוף האצבעות והופעת שלפוחיות. רצוי להשתמש במג י ני אצבעות.

ד. מכלי פרי (מכלים גדולים ותיבות שדה)

1) אין להשתמש במכלים פגומים, שבורים או סדוקים ו במכלים שיש בהם מסמרים בולטים או פסי פח רופפים.

2) רצוי לתאם עם בית האריזה ש לא יספק למוסד מכלים פגומים.

3) בעת העמסת תיבות שדה רצוי ל עטות כפפות (מעור או מבד גס).

ה. הוצאת פרי באמצעות מלגזות הרמה המורכבות על טרקטורים (המיועדת להוצאת מכלי פרי מהשורות)

1) אין לעמוד ליד מלגזן בעת עבודתו .

2) אין לעמוד מתחת למכל מורם.

3) על נהג הטרקטור להיות בעל ר י שיון נהיגה.

4) בעת הנסיעה בין השורות ינקוט הנהג משנה זהירות ויהיה מוכן ל" הפתעות " , כגון קוטפים או תלמידים הנכנסים באופן מפתיע לשורת הנסיעה.

5) ב עת נסיעה (עם מטען או בלעדיו) על המלגז להיות בגובה נמוך.

6) על הנהג לדומם את המנוע בעת חניית הטרקטור ולהוריד את המלגז לרצפה (עם מטען או בלעדיו).

ו. טעינת ה מכלים ופריקתם

1) רצוי להקצות מקומות קבועים ו ישרים לפעולות פריקה וטעינה.

2) בשעת הפריקה והטעינה לא יימצאו בקרבת מקום תלמידים ועובדים שלא לצורך.

3) בגמר הטעינה יש להקפיד לקשור את המכלים בכבלי פלדה. בעת השימוש בכבלי הפלדה יש ל עטות כפפות מתאימות (מעור, מבד גס וכד').

4) טעינת תיבות שדה ב ידי תלמידים תיעשה בהתאם למגבלות המפורטות בחוק עבודת הנוער.

ז. שימוש במכונות הרמה לעבודה בגובה (אך ורק עפ"י תקנת עבודה בגובה)

1) הגדרות (על פי פקודת הבטיחות בעבודה, סעיף 79 לפקודה) מכונת הרמה: התקן הרמה, לרבות עגורן, קיטון, תלת רגל ; התקן משיכה, לרבות מחפר, עגורן, מחדיר כלונסאות, כננת מלגזה, גלגל שרשרת, גלגלת כבלים, גלילון מסוע עילי, מסילת כבל חבל עילי וכל מכונה אחרת היכולה להרים עומס, להורידו או להחזיקו באמצעות אבזר הרמה. סל: משטח או מכל המיועד לשמש להרמת אדם, המותקן על מזלג או על מנוף. בודק מוסמך: מי שמפקח עבודה ראשי הסמיכו בכתב לעשות בדיקות וניסויים.

2) נוהלי העבודה (א) הרמת בני אדם במכונות הרמה היא צורך הנובע מהמשימות המורכבות הנעשות במטע ובפרדס. מכונות אלה מסוכנ ות מאוד למפעילים בשל גובה ן כאשר ה ן מופעל ות במצב מוגבה. לפיכך אין להרים תלמידים במכונת הרמה לגובה. תתאפשר הרמת מפעילים מעל גיל 18 בלבד. (ב) השימוש במכונת הרמה ייעשה תוך נקיטת כל האמצעים הדרושים להבטחת בטיחותם של העובדים. (ג) ספק המכונה יאשר בכתב כי אין מניעה להתקין סל להרמת בני אדם על המכונה וכי התקנת הסל אינה פוגעת בבטיחות ההפעלה של המכונה או בבטיחותם של העובדים. (ד) בסל יהיו נקודות רתימה לחגורות בטיחות. מספר נקודות הרתימה יהיה כמספר האנשים המורשים להיות בסל. (ה) על אחת מדפנות הסל יותקן שלט בולט ובו יירשמו הפרטים האלה: מספר הרישוי או המספר הסידורי של כלי ההרמה שם היצרן ושנת הייצור המשקל העצמי של הסל מספר האנשים המרבי שמותר להרים בסל המשקל המרבי שמותר להרים בסל.

3) בדיקות שיש לבצע לפני ההרמה (א) ספק המכונה ידריך את העובדים בנוגע לשימוש במכונה. ההדרכה תכלול את הנושאים האלה: הוראות הפעלה, הסבר מלא על השינויים במרכז הכובד במצבים השונים ותגובה בשעת חירום. (ב) העובדים יפעלו על פי הוראות היצרן של המכונה, הוראות הספק והוראות החוק והתקנות. (ג) יש להקפיד שהמכונה והסל ייבדקו כחוק בידי בודק מוסמך.

27.2 עבודה בחממה

27.2.1 כללי לא תאושר עבודה בגובה של גורמי חוץ בחממה ללא קבלת אישורים על ההסמכות לעבודה בגובה וכן אישורים על עבודה על פי הכללים הנדרשים בעבודה בגובה.

27.2.2 מאווררים

א. כל מאוורר י צויד במג י נים מצ י דו החיצוני ( ב להבי המדחף) ומצ י דו הפנימי ( ב רצועה ו ב גלגלים). חשיבות ם של המגינים רבה במיוחד, כיוון שהפעלת המאו ו ררים בחממה היא אוטומטית . המג ינים ימנעו לחלוטין את ה אפשרות לנגוע בלהבים או ברצועה ובגלגלים.

ב. אפשר לשפר את המג י נים באמצעות ציפוף רשתות המגן או באמצעות הרחקתם מנקודות הסכנה. כמו כן אפשר לשפר את המגן הפנימי באמצעות הצמדת רשת צפופה לרשת המקורית, מול הרצועות והגלגלים.

ג. יש להתקין ליד המאווררים שילוט אזהרה: " המאווררים מופעלים אוטומטית ! ".

27.2.3 מכל דישון מרכזי

א. יש להתקין בצינור המים הנכנס למכל הד י ש ו ן שני שסתומים אל-חוזרים (בטור) , ב סמוך לנקודת הכניסה של הצינור למכל של מתקן הריסוס המרכזי .

ב. יש להפריד בין מכל הדישון לרשת המים.

ג. המים יוכנסו למכל מלמעלה (דרך הפתח העליון של המכל), בנפילה חופשית.

ד. יש לגדר חלקים נעים של המתקן (רצועות וגלגלים להנעת המשאבה, מערבל וכד') במג י נים מתאימים.

27.2.4 משאבות מים במשאבות מים בעלות מצמד גלוי יש להתקין מגן קבוע (בדרך כלל בצורת אומגה –  ).

27.2.5 חדר מיון ואריזה

א. יש למנוע ככל ה אפשר הצטברות מים על רצפת חדר המיון. האמצעי המקובל הוא בניית הרצפה בשיפוע קל ו התקנת תעלות ניקוז בקצה התחתון של ה שיפוע.

ב. רצוי להתקין בחדר רצפת עץ או דרגשי עץ העשויים שלבים.

ג. יש לדאוג לתאורה נאותה בחדר.

ד. יש לאפשר לעובדי ה מיון ו ה אריזה לעשות את עבודתם בישיבה. לשם כך יש לספק להם כיסאות נוחים הניתנים להגבהה ו בעלי משענות הניתנ ות להטיה .

ה. למניעת דקירות מקוצי הוורדים יש להצטייד בכפפות עור מיוחדות.

ו. אין להשאיר את מכשירי החיתוך (להשוואת אורך הפרחים) במצב מורם.

27.2.6 מאיידים

א. רצוי להשתמש במאיידים בעלי גוף חיצוני העשוי מחומר פלסטי למניעת התחשמלות.

ב. אם המאיידים עשויים מ מתכת , יש לבדוק מדי פעם את תקינות ההארקה החשמלית שלהם.

ג. יש להתקין מפסקי מגן לזרם פחת למאיידים כדי למנוע התחשמלות.

ד. יש לתלות את המאיידים מעל הערוגות ולא מעל השבילים.

ה. לאחר איוד או ריסוס בחומרי הדברה יש להקפיד על אוורור נאות לפני הכניסה לחממות על פי הוראות התווית, אם באמצעות שהייה בת כמה שעות מגמר האיוד ו עד לכניסה ואם באמצעות הפעלת המאווררים למשך כמה דקות לפני הכניסה.

27.2.7 מז"ח (מונע זרימה חוזרת) המז"ח הוא רכיב אינסטלציה שמטרתו למנוע חדירת מים מזוהמים לספק המים הראשי. המז"ח מותקן בדרך כלל אחרי קו המים הראשי של הבניין ו הוא חוצץ בין מי השתייה למערכות מים שונות , כגון מערכת דישון לגינה, מגדלי קירור, מערכות הסקה ו מערכות ל כיבוי אש. המז"ח שעל קו כיבוי ה אש מותקן מפני שהמים ש במערכת כיבוי האש הם מים עומדים ועל כן מלאים בחיידקים. ובמקרה שהם יזרמו בחזרה אל קו ספק המים הם יזהמו אותם ויגרמו ל הרעלה המונית. קיימים סוגים שונים של מז"חים. להלן מפורטים הייעודים של כל אחד מהם, יתרונותיהם וחסרונותיהם (על פי התקנים הרלוונטיים של מכון התקנים הישראלי):

א. מז"ח בעל אזור לחץ מופחת המז"ח מיועד לדרגות סיכון גבוהות. הוא מונע זרימה חוזרת באופן מושלם (בהתאם להוראות ה יצרן) , ו מתאים לתנאי לחץ וזרימת מים נגדי ים. חסרונות המז"ח הם שהוא יקר יחסית (כולל ה התקנה) , והוא דורש תנאי התקנה מיוחדים.

ב. חכ" ך (שסתום חד-כיווני כפול) החכ"ך מיועד למניעת סיכונים בריאותיים בקרב העובדים. יתרונותיו הם שהוא מתאים ל תנאי לחץ וזרימת מים נגדיים, והוא מתריע במקרה של שסתומים חד-כיווניים " תפוסים " . חסרונו של החכ"ך הוא שהוא יקר יחסית (כולל ה התקנה).

ג. שובר ריק (ואקום) טעון קפיץ יתרונותיו של שובר הריק הוא שהוא זול יחסית , מתפקד טוב בתנאי לחץ רצוף ו השסתומים שלו הם בעלי סגירה חיובית. חסרונותיו הם שהוא מיוצר בקטרים קטנים בלבד והוא אינו מתאים ל תנאי " לחץ נגדי " .

27.2.8 הנחיות בטיחות

א. בחממות נהוג לדשן את הצמחים באמצעות מערכת המים, ומכיוון שכך יש להתקין בכל ראש מערכת מז"ח. מערכות המיועדות לדישון בלבד פטורות מחובה זו.

ב. יש לדווח למשרד הבריאות ולחברת "מקורות" על התקנת המז"ח.

ג. בעת הזמנת מתקין מז"ח או בודק מז"ח יש לדרוש לראות את תעודת ההסמכה שהוא קיבל ממשרד הבריאות להתקנ ת מז"ח או ל בדיקת

ו.

ד. לפני התקנת מערכת מז"ח יש לוודא שהיא נושאת תו תקן ישראלי מתאים.

ה. יש לקבוע במקום גלוי וברור בכניסה לחממה לוח חשמל הכולל מערכת לניתוק הזרם החשמלי – מפסק זרם דלף 30 Am .

ו. פעם בשנה יש לערוך בדיקה של לחצי המים הקיימים, לרבות תקינותם של המז"חים בחממות או בכל שטח חקלאי אחר. כמו כן , בכל פעם שהמז"ח עובר תיקון יש לערוך בדיקה נוספת , גם אם לא חלפה שנה מהבדיקה הקודמת. בדיקת המז"ח תיעשה אך ורק בידי בודק חיצוני מוסמך.

ז. המתקין /הבודק י בצע את העבודה בהתאם לתקנות משרד הבריאות ומכון התקנים המפורטות להלן : - פקודת בריאות העם ה תש"ס, עדכון אפריל 2000, נוסח משולב - חוק המים 1959 (מקור מים, גורם הזיהום, מקור הזיהום) - חוק ה תכנון ו ה בנ י יה - ה תקן ה ישראלי 1205.1, התקנת מתקני תברואה ובדיקתם – מערכות שרברבות: מערכת הספקת מים קרים וחמים, 1995 - הוראות למתקני תברואה (הל"ת), 1980 – הגדרות, דרישות לתכנון מערכת ה ספקת מים ומסירתם.

ח. בדיקת המז"ח תיעשה באמצעות מכשיר מכויל. בתום הבדיקה יימסרו העתקים של הממצאים לידי משרד הבריאות, ספק המים והלקוח.

27.2.9 פריסת יריעות פוליאתילן על גג החממה

א. כדי למנוע סכנות שונות, כמו נפילה מגובה, תיעשה פריסת יריעות פוליאתילן או כל יריעה אחרת, לרבות רשתות צל, בידי חברה חיצונית, בעלת מיומנויות מתאימות ורישיון לעבודה מסוג זה.

ב. העגלה המשמשת לפריסה על הגג תצויד במעקים (בין אם היא חד-שיפועית ובין אם היא דו-שיפועית).

ג. יש לבדוק אם משטחי גג החממה המשמשים כפסים לעגלה יכולים לעצור את גלגלי העגלה מ נפילה. אם לא, יש להוסיף לקצות הקורות גובלים מיוחדים למטרה זו.

ד. בעת פריסת היריעות יש לע י תים צורך ללכת על קורות הגג. למניעת סכנת נפילה מומלץ להתקין בקצות החממה עמודים שיבלטו לגובה של 3 -

2.5 מטרים מעל ל מפלס ה גג וביניהם כבל מתכת מתוח שהעובדים ייקשרו אליו באמצעות רתמות גוף.

ה. העברת העגלה מגג אחד לאחר תיעשה בעזרת כלי הרמה (כננת יד וכד') . כלים אלה ייבדקו פעם ב-14 חודש ים בידי בודק מוסמך .

ו. יש להשתמש בלוחות זחילה או דריכה על פי דרישות ה חוק לעבודה בגובה .

ז. יש לוודא ש הסולמות שמשתמשים בהם בחממה בנויים כהלכה.

ח. אין לשלוח תלמידים לעבודה על גגות החממ ה .

27.3 עבודה בגננות ובנוי 27 .3.1 יש להקפיד שגורם מוסמך יבדוק את ציוד הנוי באופן תקופתי. כמו כן יש לתת את הדעת לאזור העבודה ולהתחשב בגורמים אלו:

א. מיקומה של צמחייה המסכנת את העובדים ואת הציבור (ענפים בולטים, צמחייה החוסמת מעברים ושדה ראייה, עצים העלולים ליפול וכיו"ב )

ב. מיקום כבלי חשמל ( תת-קרקעיים או מעל פני האדמה ) באזור העבודה

ג. מיקום צנרת המים, הביוב, הגז ו הדלק

ד. קיומה של צמחייה קוצנית או רעילה .

27.3.2 בעבודה בגן הנוי יש להקפיד להשתמש בציוד המגן המפורט להלן:

א. נעלי בטיחות תקניות , בעלות סוליות עמידות בפני החלקה , ומגינות מפני בעלי חיים, קוצים ותנאי שטח קשים

ב. קרם הגנה

ג. לבוש מלא להגנה מפני השמש, מ עקיצות ו מ צמחייה מזיקה

ד. כפפות להגנה על הידיים מפני חומרים רעילים למיניהם ו מ צמחים קוצניים

ה. כובע מגן ( בעבודות גיזום )

ו. כובע להגנה מפני השמש

ז. משקפי מגן נגד התזת שבבים ואבנים

ח. משקפי שמש

ט. אוזניות תקניות להגנה מפני רעש ( בעבודה ב ציוד מכני ).

27.3.3 ציוד ה עבודה ( מכני וידני )

א. יש להשתמש בציוד תקין.

ב. יש להתאים את גובה הידיות לגובה העובד.

ג. יש להדריך את החניכים כיצד להשתמש נכון בציוד.

ד. אין לאפשר ל תלמידים לעשות שימוש ב מסור שרשרת.

ה. אין לאפשר לתלמידים להפעיל מסור מנועי ו חרמש מכני.

27.3.4 גיזום עצים

א. עבודות הגיזום לא יבוצעו בידי תלמידים או בידי עובדי הכפר. יש להזמין לשם כך חברה המעסיקה גוזמים מורשים המצוידים בכל אמצעי הבטיחות.

ב. מזמין העבודה מטעם כפר הנוער יוודא כי החברה ועובדיה מצוידים בכל הרישיונות המתאימים ובפרט כי כל עובדי הגיזום מצוידים בתעודת הסמכה.

ג. מזמין העבודה יוודא אצל חברת הגיזום כי עובדיה מצוידים בכל הציוד הדרוש להגנה מפני נפילה.

ד. מזמין העבודה יתדרך את החברה בכל הנוגע לתכונות העצים והצמחייה שיש לגזום.

27.3.5 לבוש העובד

א. בשעת העבודה יש ללבוש בגדי עבודה , לחבוש כובע ו לנעול נעלי עבודה גבוהות . כמו כן רצוי לעטות כפפות מעור.

ב. ב עת גיזום בעזרת כלי גיזום מכני יש להרכיב משקפי מגן.

27.3.6 כלי העבודה

א. כלי יד (מזמרה ומסור על מוט מאריך) ב עת ה עבודה ב אמצעות כלים אלה קיימת סכנה של היפגעות ממכת חשמל, ולכן יש להקפיד כי מוט הכלי יהיה עשוי מעץ או מבודד ב ציפוי גומי או ב חומר פלסטי.

ב. מסור גיזום חשמלי

1) בעת רכיש ת המסור יש לוודא כי הכלי מסומן בסימון המציין בידוד כפול . כמו כן יש לבדוק את החיבורים ואת כבלי החשמל של המערכת.

2) לפני תחילת העבודה יש לוודא שהכלי תקין.

3) בעבודה במתח של 220 וולט יש לבודד את ספק הזרם (הגנרטור) מן האדמ ה, וזאת באמצעות הכנסתו למכל מחומר פלסטי שאינו מוליך חשמל. לחלופין אפשר להשתמש בשיטות הגנה אחרות , כגון אלה: - התקנת מפסק לזרם פחת - שימוש ב שנאי מבדל - שימוש במערכת גנרטור במתח של 24 וולט.

4) לפני ניקוי המסור או הטיפול בו יש לנתקו ממקור הזרם או לדומם את פעולת המנוע של הגנרטור.

ג. כלי גיזום פנאומטיים והידראוליים לפני תחילת העבודה יש ל וודא , בבדיקה ויזואלית, שכלי הגיזום תקין ושצינורות האוויר הדחוס אינם פגומים . כמו כן יש ל בדוק את החיבורים המהירים ליציאת השמן ולכניסתו .

ד. מקצצת גזם

1) יש לצייד את המכונה במסוע להזנה אוטומטית שאורכו

1.5 מטרים לפחות, באופן שתתאפשר תנועה הפוכה של המסוע לשחרור סתימות.

2) התלמידים רשאים להפעיל את המכונה אך ורק בנוכחותו של מדריך קבוע.

3) יש לקרוא היטב את הוראות הבטיחות של יצרן המכונה.

4) בשעת העבודה יש להשתמש במשקפי מגן, באוזניות ובכפפות.

5) אין להזין את המכונה באמצעות דחיפת הגזם אלא אך ורק באמצעות הנחתו על גבי המסוע.

6) בשעה שהמכונה פועלת לא יעמדו תלמידים מול פתח פליטת הגזם.

27.3.7 עבודות דישון וריסוס יש לפעול על פי כללי הטיפול והשימוש בחומרי הדברה (חומ"ס) המפור טים בהוראות הבטיחות בעבודה והמופצים על ידי המוסד לבטיחות ולג הות.

27.3.8 שתילת צמחייה בטבלה שלהלן מפורטים סוגי הצמחים שקיימות לגביהם מגבלות גידול. מיקומם של הצמחים הללו צריך להישקל באופן שלא יפגע בתלמידים: שם הצמח אליגני רעיל קוצני אטרופה רפואית  דטורה מצויה  הרדוף הנחלים  ויסטריה סינית  חלבלוב רותמי  חלבלוב הדור  לנטנה מצויה  פונציאנה ארוכת אבקנים  רוביניה בת שיטה  תבטית הרדופית  אזדרכת מצויה  אילנטה בלוטית  זית אירופי  ברוש מצוי  אלון מצוי  אלון התבור  אלמוגן רחב עלים  בוגונוויליה נאה  יוקה אלואית  כוריזיה בקבוקית  כסיית האבוב 

27.3.9 מערך השקיה הכולל דישון

א. בכל ראש מערכת יש להתקין מז"ח (מונע זרימה חוזרת). הנחיות מפורטות ראה לעיל, בסעיף

27.2.7.

ב. בכל ראש מערכת יש להתקין פורק לחץ למניעת עליית הלחץ מעל למותר.

ג. יש לגדר את מכלי הדשן ולשלט אותם על פי חוק.

ד. מומלץ להניח את מכלי הדשן בתוך מאצרה [1] .

ה. בקצה קווי מים קבועים יש להתקין פורקי לחץ למניעת הלמי מים.

ו. בעת העבודה בשדה יש להצטייד במי שתייה ואין לשתות מקווי ההשקיה.

ז. יש לפתוח את מגופי הברזים באופן הדרגתי.

27.3.10 גרירת קווי השקיה באמצעות טרקטור

א. גרירת קווי השקיה באמצעות טרקטור תיעשה מהנקודה הנמוכה בטרקטור (יצול גרירה) וברצועה תקנית המתאימה ל- 3,000 ק"ג.

ב. לפני התחלת הגרירה יש להרחיק את התלמידים מנקודות המשיכה.

ג. המשיכה תיעשה באופן הדרגתי.

27.3.11 מכונות וכלי עבודה

א. מחסן ה כלים

1) המחסן יהיה בגודל שיאפשר לתלמידים לנוע בחופשיות עם כלי עבודה בלי לפגוע זה בזה.

2) במחסן יהיו מתקנים לסידור הכלים.

3) המחסן יהיה מאוורר.

4) אם מצויים במחסן חומרי הדברה , הם יאוחסנו בארון נפרד ונעול . הארון ישולט ב אופן בולט .

5) בצמוד למחסן הכלים יימצאו מטפים לכיבוי אש בעלי אישור תקינות תקף.

ב. כלי עבודה ידניים

1) הכלים על כל חלקיהם יהיו תקינים.

2) הקת תהיה שלמה, ל לא סדקים ו ל לא חלקים בלתי מהוקצעים.

3) יש לבדוק את טיב החיבור בין הקת לכלי.

4) יש להתאים את גודל הכלי לגיל התלמידים.

5) אין להשתמש במעדרים שבחלק העליון של ראשם נמצאים חודי חפירה .

6) יש לתדרך את התלמיד ים כי בעת נשיאת כלי עבודה יש להחזיק בקת של ו, בחלק הקרוב ללהב , ולהקפיד כי הידית תהיה מקבילה וצמודה לגו ף .

7) יש להקפיד על הסבר ו על הדגמה של עבודה נכונה ובטוחה במזמרת יד ובמספרי דשא.

27.3.12 ציוד מורכב (ציוד שיש בו חלקים נעים, להבים, חוטים פלסטיים מסתובבים, שרשרות, חגורות וכבלים חשמליים)

1) השימוש בציוד מורכב ללא השגחה מותר אך ורק לתלמידים מכיתה ט' ומעלה .

2) תלמידי כיתות ז' ו-ח' רשאים להפעיל ציוד מורכב אך ו רק בהשגחת המורה ולאחר שינון הוראות הבטיחות.

3) כלי המונע במנוע חשמלי יהיה מצויד במנוע בעל בידוד כפול . בעת הרכישה יש לוודא כי הכלי מסומן בסימון המציין בידוד כפול.

4) כל החלקים הנעים יהיו מוגנים .

5) כלי עבודה חשמליים יוזנו באמצעות ממסר מגן (ממסר פחת ברגישות של 30 מיליאמפר).

6) הציוד ייבדק בהתאם להנחיות היצרן .

7) אין להתיר לתלמידים ל בצע תיקו נים בציוד.

27.3.13 חרמש מוטורי ומסור גדרות ועצים מוטוריים חרמש מוטורי ומסור גדרות ועצים מוטוריים יופעלו אך ורק על ידי תלמידי כיתות י"א ו-י"ב שהודרכו כיצד להפעילם. הפעלתם של הכלים תיעשה רק בהשגחתו של מרכז הענף.

28. מכונות חקלאיות

28.1 הנחיות כלליות

28.1.1 מכונה חקלאית היא טרקטור א ו כל מכונה אחרת המונעת בכוח מכני או באמצעות חשמל, גז או מנוע שרפה, לרבות גל מעביר כוח, ממסרת ורצועת התקנה של התקן חקלאי המשמשים בחקלאות. במכונות החקלאיות קיימים מוקדי סיכון רבים, ועל כן יש לנהוג בהן משנה זהירות.

28.1.2 אם קיים במוסד החינוכי מוסך טרקטורים, על המנהל להיות בעל היתר ממשרד התחבורה לנהל מוסך כזה .

28.1.3 מנהל ענף ה מכונות ה חקלאיות או מוסך ה טרקטורים יהיה בעל הכשרה מקצועית מתאימה ובעל היתר ממשרד התחבורה לנהל מוסך טרקטורים ומכונות חקלאיות.

28.1.4 התלמידים והעובדים המשתמשים במכונות החקלאיות יודרכו ב כללי כיבוי אש.

28.1.5 תחזוקת המכונות והפעלתן ייעשו על פי הדרישות המפורטות ב תקנת הבטיחות בעבודה עם מכונות חקלאיו ת וע ל פי הוראות היצרן של המכונה.

28.1.6 מכונה בעלת הנעה מנועית תצויד בשלט הדרכה נוח לקריאה, אשר ידריך את מפעיל המכונה כיצד לעצור אותה באופן מיידי בעת הצורך.

28.1.7 מכונה חקלאית ניידת המופעלת ב ידי כמה עובדים תצויד במושב נאות לכל עובד המספק אחיזת יד ורגל ותמיכה לגב.

28.1.8 מכונה המצוידת באמצעי שחרור ממקור ההנעה תשוחרר ממקור ההנעה כאשר ה מהלך בטיחותי (כשהמכונה עומדת , כשהיא בנסיעה אל השטח וכד').

28.1.9 המכונות תי בדק נה פעם בחודש על ידי גורם מוסמך. ממצאי הבדיקה יירשמו ביומן המצאי, בחתימתו של הבודק.

28.1.10 לפני מסירת המכונה למפעיל יבדוק אות ה מנהל ענף ה מכונות ה חקלאיות בנוכחות המפעיל.

28.1.11 טיפול במכונות או תיקו נ ן ייעש ו רק לאחר ניתוק ן ממקור ההנעה.

28.1.12 אין לתקן, לשמן, לסוך, למשוח וכו' חלק כלשהו של המכונה כל עוד היא פועלת . במכונה נגררת אין לעשות כל פעולה כזו כל עוד מנוע הכלי הגור ר - בדרך כלל טרקטור - פועל .

28.1.13 אין לטפל במכונה או לה רכיב ולמתוח רצועות, חבלים, שרשר ות וכבלים של תמסורות כל עוד המכונה פועלת .

28.1.14 האחראי על הציוד יוודא כי מפעיל הכלי מצויד ברישיון נהיגה מתאים. עותק של רישיון הנהיגה יימצא זמין בתיק מורשי הנהיגה.

28.1.15 נהיגה תתאפשר רק לאחר הדרכה וחתימה על טופס קבלת הדרכה.

28.1.16 אין להתיר לעובד להפעיל מכונה בטרם הוכשר לכך.

28.1.17 יש לוודא כי אמצעי הבטיחות ונקודות התורפה של המכונה נהירים למפעיל.

28.2 סככת המכונות

28.2.1 סככת המכונות החקלאיות תוצב במקום המאפשר גישה נוחה ובטוחה, ותהיה מרוחקת מריכוזי התלמידים.

28.2.2 הסככה, ובכלל זה מקום חנייתם של הטרקטורים, תגודר בגדר חזקה ויציבה.

28.2.3 בסככה תותקן מערכת תאורה חשמלית שתספק תאורה נאותה בשעות החשכה.

28.2.4 בסככה ובסביבתה יותקנו אמצעים לכיבוי שרפות. ההתקנה תיעשה בהתאם להמלצת תחנת מכבי ה אש ה אזורית.

28.2.5 לכל מכונה ייקבע מקום מיוחד . מקום זה י סומן בבירור באמצעות שילוט מתאים.

28.2.6 המכונות יוחזקו תמיד בסככ ה ויימסרו למפעילים מדי יום באישורו של האחראי על הסככה ולאחר בדיקתו.

28.2.7 בעת היעדרות ו של האחראי לא יבוצעו כל תיקונים בסככה , וחלוקת הטרקטורים תיעשה באחריות מרכז המשק ובנוכחות ו .

28.2.8 האחראי על הסככה ינהל רישום שוטף של המכונות ה מופעל ות. ברישום זה יצוינו שעת התחלת העבודה בכל מכונה, שעת סיומה, שם המפעיל, שטח העבודה ומהותה. כן יקבל האחראי דיווח מהמפעילים על תקלות, על קלקולים וכו'.

28.2.9 מפתחות הטרקטורים ומתגי הביטחון החשמליים שלהם יימסרו בתום יום העבודה לאחראי ע ל ה סככה.

28.2.10 האחראי יקפיד לנעול את שער הסככה ב תום יום העבודה.

28.3 הגנה על ה מכונות 28 .3.1 ה חלקים ה נעים במכונה, בין ממקור הנעה ראשוני ובין ממקור של תמסורת הנעה, יהיו מוגנים לבטח באמצעות מג י נים חיצוניים , באופן שתימנע כל פגיעה ב עובדים. להלן החלקים העיקריים שיש למגן: גלגלי תנופה, גלגלי שיניים, גלגלי חיכוך (גליליים או קוניים), גלגלות, רצועות, שרשר ות, צירים וגלים , ברגים, פינים, שגמים וכד' , נקודות מעיכה, גזירה ולחיצה , קווי פעולה של משקולות, מטוטלות וכד' ו חלקים "פועלים" של מכונות שבשעת פעולתם עלולים לגרום להעפת עצמים (רגבים, אבנים, חלקי מכונה וכד').

28.3.2 מתקני ה מגן יהיו עשויים מחומר חזק , ובנייתם תהיה מוצקה, כדי שיישמרו לאורך זמן. 28 .3.3 קוטר הפתחים במג י נים יהיה כדלהלן :

א. כאשר המרחק בין המגן לחלק המסוכן הוא פחות מ - 10 ס"מ , לא יעלה קוטר הפתחים על 6 מ"מ .

ב. כאשר המרחק בין המגן לחלק המסוכן הוא 40-10 ס"מ , לא יעלה קוטר הפתחים על 12 מ"מ .

ג. כאשר המרחק בין המגן לחלק המסוכן הוא יותר מ - 40 ס" מ, לא יעלה קוטר הפתחים על 50 מ"מ.

28.3.4 על חיבור המג י נים ל אפשר טיפול ו ת חז ו קה מתאימים. אם הטיפול במכונה נעשה לע י תים תכופות , יש לקבוע את המג י נים בצורה שתאפשר גישה קלה ונוחה ככל האפשר, באמצעות התקנת מג י נים ציריים וכד'.

28.4 הפעלת מכונ ות 28 .4.1 לפני התנעת המכונ ות יש לוודא כי ה ן תקי נות ומתאימות לעבודה. יש להקפיד על הפרטים האלה:

א. המכונה מכוונת לפעולה ה רצויה .

ב. האומים, הברגים, השגמים וכ ו ' מהודקים היטב .

ג. כל המג י נים תקינים ומצויים במקומם . א ם המכונה אינה תקינה אין להשתמש בה .

28.4.2 במכונה המופעלת בי די יותר מאדם אחד ימונה אחראי למכונה שרק הוא י תניע א ו ת ה . האחראי לא יפעיל את המכונה בלי ליידע את שאר חברי הצוות ובלי לוודא כי הדבר אינו מ סכן אותם. 28 .4.3 אין להפעיל או לדומם כל מכונה חקלאית (ניידת או נגררת) אלא מ מקום המושב של המפעיל.

28.5 הפעלת מכונה בידי תלמיד

28.5.1 לפני השימוש הראשון של התלמיד במכונה יש להסביר לו היטב את ה מבנה שלה, את אופן הפעלת ה ואת הסיכונים המיוחדים העלולים להיווצר ב עת ה פעולה. יש לחזור על ההסברים עד שברור מעל לכל ספק שהוא שולט בהנחיות ומבין אותן לאשורן. בתום ההדרכה יש להחתימו על טופס הדרכה מתאים. יש לקרוא עם התלמיד את הוראות הבטיחות של היצרן הרשומות בחוברת ההדרכה של המכונה וכן את אזהרות הבטיחות הרשומות על גבי תווית האזהרה שעל המכונה ולוודא כי התלמיד הבין אותן.

28.5.2 יש לבדוק כי התלמיד לבוש ונעול באופן בטיחותי לפני היציאה לשטח העבודה.

28.5.3 אין לאפשר לתלמיד להפעיל את המכונה באופן עצמאי , אלא לאחר שרכש די ניסיון בכך בנוכחות המדריך.

28.5.4 אין לשלוח את התלמיד לתקן תקלה, לשחרר סתימה וכד' במכונה אלא לאחר שמנוע הטרקטור או המכונה דמם ומפעיל הכלי ירד ממושב ההפעלה. התיקון ייעשה בליווי של מבוגר מנוסה ובהדרכ תו .

28.5.5 התלמיד והמדריך ישבו אך ורק במושב המיועד למפעיל ובמושב הנוסף.

28.5.6 יש לוודא את נוכחותו של אדם מבוגר שיהיה האחראי ע ל ה שטח שבו עבודת ה טרקטור או ה מכונה עומדת להתבצע . עליו לה דריך את התלמיד ולציין ב פניו את המכשולים ו את הסכנות בשטח.

28.5.7 מסור מנועי ו חרמש מכני יופעל ו אך ורק בי די אדם מבוגר ובשום אופן לא בידי תלמיד .

28.6 חריש, דיסוק ו קלטור

28.6.1 העובדים ילבשו בגדי עבודה ארוכים , יחבשו כובע ו ינעלו נעלי עבודה.

28.6.2 לפני ריתום הכלי יש לוודא כי הוא תקין .

28.6.3 הריתום ייעשה בעזרת פין המונע אפשרות של הינתקות מקרית.

28.6.4 רצוי כי ריתום כלים נגררים לטרקטור ייעשה ב ידי נהג הטרקטור עצמו.

28.6.5 לפני תחילת הנסיעה יוודא נהג הטרקטור כי אין איש בשטח שבין הכלי הנגרר לטרקטור.

28.6.6 אין לעמוד על כלי בשעת נסיעתו או בשעת הפעלתו (פרט לכלים המותאמים לכך מלכתחילה ).

28.6.7 כאשר יש צורך להכביד על הכלי יש להשתמש במשקולות מתאימות.

28.7 דישון וזיבול

28.7.1 יש לוודא כי כל המג י נים על ה שרשר ות, על גלגלי ה שיניים, על ה מפרקים ה קרדניים, על גל מעביר ה כוח וכד' תקינים ונמצאים במקומם.

28.7.2 יש לדומם את מנוע הטרקטור לפני הכוונון, השימון או כל טיפול אחר.

28.7.3 למפזרת זבל אורגני רצוי להוסיף מוט מגן שימנע גישה חופשית למנגנון הפיזור של המזבלת.

28.7.4 בעת דישון באמוניה מימית יש להצטייד במשקפי מגן ובכפפות. לפני תח י לת העבודה יש לבדוק היטב את הצנרת ואת חיבוריה.

28.7.5 על נהג הטרקטור ו על המדריך האחראי לוודא כי אין אנשים בקרבת המכונות בשעה שהן פועלות .

28.8 מפזרות דשן צנטריפוגליות

28.8.1 כדי למנוע גישה חופשית למנגנון הפיזור רצוי להרכיב מעל יו מוט מגן היקפי.

28.8.2 אין להפעיל את המפזרת ללא המגן על מעבר הכוח.

28.8.3 בעת פיזור הדשן יש לוודא כי אין אנשים בקרבת מקום .

28.8.4 כל טיפול, כוונון וכ ד' במכונה ייעשה אך ורק לאחר דימום מנוע הטרקטור.

28.8.5 אין לטפל במפזרת הרתומה לטרקטור כשהיא מורמת באמצעות המערכת ההידראולית האחורית של הטרקטור.

28.8.6 שחרור סתימות, פירור גושי דשן וכד' ייעשו באמצעות שרביט מיוחד לכך שהמדשנת תצויד בו.

28.9 תיחוח

28.9.1 יש להשתמש במכונה בעלת מגן על גל מעביר הכוח.

28.9.2 יש להפעיל את המתחחת כאשר המגן האחורי קרוב ככל האפשר לפני הקרקע.

28.9.3 יש לוודא כי מהירות מעביר הכוח של הטרקטור מתאימה למהירות המתחחת.

28.9.4 כאשר ה מתחחת פועלת יש לוודא כי אין אנשים בקרבת מקום .

28.9.5 בע ת ע בודות תיחוח שנוצר בהן אבק רב יש להרכיב משקפי אבק.

28.9.6 לפני כל טיפול במתחחת יש לדומם את מנוע הטרקטור ולהמתין ש התנועה השיורית של המתחחת תיפסק .

28.10 כיסוח

28.10.1 ה תלמיד ים יעבד ו ב מכסחת אך ורק ב השגחת מורה.

28.10.2 יש להשתמש במכסחת בעלת גל מעביר כוח מגודר היטב.

28.10.3 מומלץ להשתמש ב " מכסחת פטישים " . הדבר מונע כמעט לחלוטין את סכנת העפת העצמים על ידי המכסחת.

28.10.4 מכסחת אופקית תהיה מצוידת במגן ( רצוי מגן פח או מסך שרשר ות תלויות ) .

28.10.5 יש לוודא כי מהירות מעביר הכוח של הטרקטור מתאימה למהירות המכסחת.

28.10.6 בעת הכיסוח יש להשתמש במשקפי מגן.

28.10.7 יש לוודא כי אין אנשים בקרבת מקום בשעה שה מכסחת פועלת.

28.10.8 לפני כ ל טיפול במכסחת יש לדומם את מנוע הטרקטור ולהמתין ש התנועה השיורית של המכסחת תיפסק .

28.11 מכונות איסוף

28.11.1 מכבש

א. כל חלקי ההנעה של המכבש, ובכלל זה גלגל התנופה, תמסורות הרצועות ותמסורות אחרות, יהיו מצוידים במג י נים. יש להתקי נם במכבשים ישנים , שלא צוידו מראש במג י נים כאלה .

ב. לפני ריתוק המצמד (במכבש בעל הנעה עצמית) או העברת הכוח מהטרקטור למכבש (במכבש נגרר) יש ל וודא כי אין איש בקרבת ו .

ג. אין לנסות למשוך שרכי שחת או קש או חבלי קשירה בשע ה ש המכבש פועל .

ד. יש לדומם את מנוע המכבש או הטרקטור לפני טיפול כלשהו במכבש.

ה. אין למלא דלק במנוע של מכבש בעל הנעה עצמית אלא כש הוא דומם ולאחר שהתקרר ק מעה .

28.11.2 מקצרה (צמודה לטקרטור)

א. אין להפעיל את המקצרה ללא מגן על גל מעביר הכוח.

ב. יש להפסיק את פעולת מעביר הכוח לפני הירידה מהטרקטור.

ג. אין לבצע כל טיפול במקצרה או במנגנון העברת הכוח מהטרקטור למקצרה אלא כש מנוע הטרקטור דומם .

ד. בעת הרמת המקצרה למצב של נסיעה יש לוודא כי היא מחוזקת היטב , באופן שלא תיפול בשעת הנסיעה.

ה. רצוי להתקין למקצרה מגן פשוט, מ שני לוחות עץ קלים, שיורכב לאורך זרוע המקצרה בשעה שהיא אינה בשימוש, בשעה שהיא נמצאת בסככת הכלים ו בשעת נסיעה לעבר השדה .

ו. יש לוודא כי אין איש בקרבת מקום בשעת שהמקצרה פועלת .

28.11.3 מכסחת ירק רוט ו רית

א. לפני תחילת העבודה יש לוודא כי כל המג י נים תקינים, מצויים במקומם ו מחוברים כראוי.

ב. לפני הפעלת המכסחת יש לוודא כי הסכינים והמוטות של הרוטור תקינים , שכן חלק רפוי או שחוק עלול להישבר במקרה ש ל מכשול.

ג. אין להתיר לאדם נוסף לנסוע על המכסחת או על הטרקטור.

ד. אין לחבר טרקטור ש מהירות מעביר הכוח שלו היא 1 , 000 סל"ד (סיבובים לדקה) למכסחת שמהירות ה ממסרה שלה היא 540 סל"ד.

ה. עגלה נגררת תחובר למכסחת אך ורק באמצעות פין גרירה המוגן מפני הינתקות.

ו. לקראת העברת המכסח ת יש לכוונן את גובה הארכובה באופן שתהיה מרוחקת מצמיגי הטרקטור ב עת פניות חדות.

ז. לפני פניות חדות יש לדומם את מעביר הכוח כדי למנוע תנודות יתר . יש לזכור לרתקו שוב לאחר הסיבוב ולפני תחילת הפעולה .

ח. במקרה שנוצרת תנודה מופרזת במעביר הכוח יש לדומם אותו מי י ד, לדומם את המנוע ולאתר את סיבת התקלה. אין להפעילו מחדש לפני ש התקלה תוקנה .

ט. בשל כובדו של הרוטור הוא יכול להמשיך להסתובב עם סכיניו זמן מה לאחר הדממת מעביר הכוח, ולכן לפני כל טיפול במכונה יש לדומם את המנוע ולהמתין עד ש הרוטור יידום .

28.11.4 קומביין ירק

א. בעת החלפת ראש הקומביין יש להקפיד שכל המג י נים יהיו במקומם.

ב. בקומביין בעל ראש מסוג " פיק-אפ " רצוי להרכיב מוט מגן לפני ה " פיק-אפ " .

ג. אין להפעיל את הקומביין ללא מג י נים.

ד. יש לוודא כי אין איש בשדה בשעה ש המכונה פועלת .

ה. לפני כל טיפול במכונה יש לדומם את מנוע הטרקטור .

ו. עגלה נגררת תחובר לקומביין הירק אך ורק באמצעות פין גרירה המוגן מפני הינתקות.

28.12 כלי זריעה

28.12.1 כללי

א. רוב הזרעים עוברים טיפול בחומרים רעילים נגד מזיקים ומחלות, ועל כן אין לגעת בהם ללא כפפות.

ב. אין לאכול או לטעום זרעים המיועדים לזריעה. 2 8 .12.2 מזרעת שורות

א. את המזרעה יפעיל אדם אחד בלבד.

ב. אין להתיר לאדם נוסף (גם לא לתלמיד) לשבת או לעמוד על המכונה או על החיבורים שבין המכונה לטרקטור. על העוזר ל שב ת במושב מיוחד שעל גבי הטרקטור או ללכת לצד המכונה.

ג. יש להתקין מג י נים לשרשרת ולגלגלי השיניים של המזרעה , גם כאשר היצרנים מספקים מזרעה זו ללא מג י נים.

ד. אין לבדוק את כמות הזרעים במכלי הזרעים באמצעות הכנסת יד למכלים כאשר המכונה בתנועה.

ה. יש לדומם את מנוע הטרקטור לפני כל כוונ ו ן ומתיחה של ה מזרעה הרתומה לטרקטו ר או טיפול בה, אף שהיא מופעלת באמצעות תנוע ה וחיכוך גלגלי ההידוק שלה באדמה, ולא באמצעות גל מעביר כוח.

ו. אין לטפל במזרעה כשהיא מורמת באמצעות המערכת ההידראולית. 2 8 .12.3 מזרעה לעומד סופי ( מסוג סטנה)

א. יש להתקין מג י נים לכל תמסורות המזרעה שלא גודרו ב ידי היצרן.

ב. אין להפעיל את המזרעה ללא מג י נים על כל נקודות הלכידה.

ג. תלמיד או עוזר ישב ו אך ורק במושב המיועד ל הם על גבי הטרקטור.

ד. לפני כל טיפול במזרעה הרתומה לטרקטור יש לדומם את ה מנוע.

28.12.4 מזרעת טורים (דריל)

א. תמסורת המזרעה תצויד במג י נים . אין להפעיל את המזרעה בל י המג י נים .

ב. רצוי לא להסיע אדם נוסף על המזרעה, גם אם היא מצוידת במשטח עמידה מיוחד.

ג. כאשר המזרעה מופעלת בעזרת אדם נוסף (עוזר) העומד על משטח העמידה, יש לוודא כי קיימים מקומות אחיזה ל מניעת נפילתו. יש להורות ל עוזר לא לה כניס את ידיו למכל הזרעים בשע ה ש המזרעה בתנועה .

ד. מכל הזרעים ימולא כאשר המזרעה רתומה לטרקטור, כדי למנוע את התהפכות ו כתוצאה משינוי מרכז הכובד.

28.13 גולל פורס

28.13.1 מטרת הכלי היא גלילה ופריסה של צינורות פוליטילן גמישים שאורכם 50-12 מ"מ. יש למלא אחר הוראות היצרן.

28.13.2 יש לשמור על מרחק של 3 מטרים לפחות בין תוף הגלילה לבין המחזיק בצינור.

28.13.3 בהיעדר סדרן אוטומטי יותקן מפסק חיצוני נוסף להפסקת הגלילה במרחק של חצי מטר לפחות מהתוף.

28.13.4 לפני גלילה יש לשחרר צינורות מכל גורם המפריע לגלילה.

28.13.5 הגלילה תיעשה במהירות איטית.

28.14 נהיגה בטרקטור ותחזוקתו

28.14.1 הסיכונים העבודה בטרקטור כרוכה בסיכונים רבים: - כאבים בגב ובפרקי הידיים עקב ישיבה ממושכת בתנוחה לא נכונה והשפעות של מאמץ חוזר ונשנה - עייפות העיניים עקב קשיי הסתגלות במעבר מאור לחושך במחסנים בעלי תאורה לקויה - פגיעה בשמיעה עקב חשיפה לרעש חזק וממושך, בעיקר בעבודה במחסנים סגורים שקיימת בהם תהודה רבה - חשיפה לכימיקלים מסוכנים כתוצאה מנפילה ומהתנפצות של מכלים המכילים חומרים מסוכנים - הרעלה מגזי שרפה, במיוחד CO , במהלך עבודה בתוך אזורים סגורים ובלתי מאווררים - פגיעה בשל התהפכות מטען או נפילת מטען במהלך שינועו - פגיעה כתוצאה מנפילה של ציוד שהיה בעירום ונפגע בידי הטרקטור - פגיעה כתוצאה מנפילת מטענים שסודרו באופן בלתי יציב עקב עצירה פתאומית - פגיעה מחלקים סובבים שאינם מוגנים - נפילת המפעיל במהלך הטיפוס למושב או במהלך ההפעלה - נפילת הטרקטור ממפלס גבוה למפלס נמוך יותר כתוצאה מהחלקה או מהתמוטטות מפלס הקרקע - התהפכות הטרקטור עקב עומס יתר או נהיגה לא זהירה - התהפכות עקב סיבובים בעלי רדיוס פנייה קטן - התהפכות עקב נסיעה בשיפוע גדול, נסיעה במסלול לא בטוח או נסיעה במהירות חריגה - מכת חשמל כתוצאה מפגיעה בקווי חשמל עיליים או בקווי חשמל הטמונים בקרקע - שרפה או התפוצצות כתוצאה מדליפת דלק מהמכל וקרבתו למקום היוצר ניצוצות אש - שרפה במהלך תדלוק הטרקטור כתוצאה מהיווצרות חשמל סטטי.

28.14.2 התקני בטיחות הציוד והתקני הבטיחות של הטרקטור ושל הגרור, ענייני רישוי למכונות חקלאיות וכן ענייני ר י שיון לנוהג בטרקטור – כל אלה יהיו בהתאם לתקנות התעבורה המעודכנות המפורטות ב " דיני תעבורה ורישוי " . להלן חלק מהתקני הבטיחות הנדרשים על פי התקנות הללו :

א. התקני בטיחות ב טרקטור - חגורות בטיחות תקינות - מסגרת בטיחות העונה על דרישות החוק ובעלת גגון להגנה מפני קרני השמש - מושב בעל קפיצים בולמי זעזוע ובעל משענת גב , שאפשר להתאימה לגובה הנהג , רצוי מושב שאפשר להתאימו למשקלו של הנהג ולמרחק בין הנהג לדוושות - מדרגות וידיות אחיזה שמטרתן להקל על העלייה לטרקטור ועל הירידה ממנו - אורות תקינים בהתאם לתקנות התעבורה, לרבות אור אחורי שמטרתו להאיר את הכלי הנגרר - מפסק חשמלי ראשי למערכת החשמל של הטרקטור - דוושות רחבות ומנוקבות או בעלות משטח מחוספס ושפה, למניעת החלקת הרגל ( דוושות הבלם יהיו מצוידות במתקן מחבר ובמתקן נעילה ) - כנפיים ה מותקנות על הגלגלים האחוריים, למניעת מגע מקרי בהם - מג י נים על חלקים נעים – גלגלים, גל קרדני, מעביר כוח ו גלגל שרשרת - צינור פליטה המצויד במשקיט ובקולט ג י צים למניעת הצתת גידולי שדה ומתבנים ש י ורכב בגובה שימנע את זרימת הגזים הנפלטים לעבר הנהג (מעל גובה הגגון) - פין גרירה הממוגן מפני אפשרות של נפילה מקרית באמצעות נעילה או באמצעות פין אבטחה קפיצי - צופר חשמלי (מומלץ) - מתקן נעילה לטרקטור או לאבזרי ההיגוי, למניעת התנעה ללא רשות - סימוני אזהרה בעברית או סמלים גרפיים בנקודות תורפה - מטפה אבקה יבשה שקיבולתו ק"ג אחד - ארגז עזרה ראשונה .

ב. התקני בטיחות ב כלים ה נגררים - רגלית מתקפלת ליצול הגרירה, למניעת הזדקקות לעוזר בשעת ריתום הכלי - מג י נים בעלי כושר נשיאה של 120 ק"ג לפחות, להגנה על הגל הקרדני של הכלי ו על מעביר הכוח בזמן שאינו מופעל - " נעלי עץ " להגנת עגלות וכלים אופניים בעת חנייתם - מחזירי אור או פנסי רוחב מיוחדים, מלפנים ומאחור – אם הכלי רחב יותר מהטרקטור - מטפה אבקה יבשה שקיבולתו 3 ק"ג – לכלים גדולים (מכבש, קומביין וכד' ) - סימוני אזהרה בעברית או סמלים גרפיים בכל נקודות התורפה.

28.14.3 הנסיעה בטרקטור

א. הנחיות כלליות

1) על המדריך להנחות את התלמידים ב הוראות ה בטיחות שלהלן , לה קפיד על קיומן ו ל פרסם את עיקרי הן על לוח המודעות במוסך.

2) רק בעל ר י שיון נהיגה תקף בדרגה מתאימה רשאי לנהוג בטרקטור ( פרט לשיעורי נהיגה בליווי מדריך נהיגה מוסמך ) .

3) על נהג ה טרקטור לה חזיק ברשותו את ה ר י שיונות התקפים של הטרקטור והגרר ואת תעודות הביטוח התקפות של הם .

4) על התלמיד להגיע לעבודה בבגדי עבודה, לרבות כובע ונעליים סגורות .

5) ב עת עבודה ליד חלקים נעים יש ללבוש לבוש הדוק לגוף.

6) על המדריך לספק לתלמיד את ציוד המגן שלהלן לפני תחילת העבודה : - כפפות מגן מתאימות , אם התלמיד נדרש לטפל בחומרים מזיקים - משקפי מגן , אם התלמיד נחשף ל אבק - מג י ני רעש לאוזניים , אם התלמיד נח שף לרעש חזק - ציוד מגן תקני , אם ה עבוד ה כרוכה בחומרי הדברה למיניהם.

7) על המדריך לה סביר לתלמידים את הסכנות בשימוש בחומרי הדברה לפני תחילת העבודה, לקרוא בפניהם את הוראות הזהירות של היצרן, להנחות אותם בכללי הבטיחות הרלוונטיים ולוודא כי הם אכן ממלאים אחר הוראותיו במהלך העבודה.

8) במקרה ש נתגלתה תקלה כלשהי באחת המערכות במהלך העבודה יש להודיע על כך מי י ד לאחראי.

9) על כל עובד המפעיל את הטרקטור בפעם הראשונה או העושה בפעם הראשונה שימוש בטרקטור בענף מסוים או בתחום עבודה מסוים לחתום על טופס שבו הוא מצהיר כי קיבל הדרכה ל גבי ה עבודה וכי הוא מתחייב לבצע א ו ת ה בהתאם להוראות הבטיחות.

ב. התחלת העבודה

1) אין להפעיל טרקטור אלא באישור המדריך האחראי ו על פי הוראות יו .

2) לפני תח י לת העבודה על התלמיד לבדוק , בפיקוח מדריך הענף , את הפרטים ה אלה : - אופן פעולתם ותקינותם של הבלמים, הצמיגים, ההגה והמהלכים - תקינות ם של החיבורים ההידראוליים - מיקומ ם ותקינות ם של פין הרתמה ופיני הנעילה לרתם בשלוש נקודות - התקנ תם ותקינות ם של כל המג י נים - תקינות המראות - אם הנסיעה נעשית בשעות החשכה יש לבדוק את תקינות האורות בטרקטור ובכלי הנגרר - כמות ה מים, ה שמן ו ה דלק ( יש למלא דלק רק כאשר המנוע דומם) - לחץ האוויר בגלגלים .

3) יש לוודא ש ידיות ההפעלה לכלים מורכבים, כגון הידית להפעלת מעביר ה כוח, נתונות במצב ביניים ( ב" ניוטרל " ) .

4) לפני התנע ת הטרקטור על הנהג לוודא כי אין אנשים לפני הטרקטור , מאחורי ו או מאחורי הגרור ו בין הטרקטור ל גרור.

5) לפני התנע ת הטרקטור יש לשחרר את המצמד ולעבור למהלך סרק או להילוך חני י ה מיוחד.

6) אין להתניע את הטרקטור במדרון .

7) אין להתניע את הטרקטור באמצעות גרירה או דחיפה.

8) אין להשאיר טרקטור מותנע ללא השגחה צמודה.

9) על המדריך ו על התלמיד לה קפיד שאיש לא יעבור בין הטרקטור ובין הכלי הנגרר, אף בנסיעה בהילוך הנמוך ביותר ואף בשעה שהטרקטור דומם ומחובר לכלי ה נגרר.

10) בעת נהיגה ללא משא יש לוודא כי המזלג נמצא בגובה 15-10 ס"מ מעל לקרקע.

ג. ה נסיעה בטרקטור

1) יש להתאים את המהירות הבטוחה לכל סוג של עבודה.

2) יש להאט את מהירות הנסיעה בסיבובים. מהירות מופרזת מג ב י ר ה את סכנת ההתהפכות.

3) יש לנהוג בהילוך נמוך ובמשנה זהירות ליד תעלות, מאגרי מים ובר י כות דגים , וכן באדמה בוצית, באדמת טרשים וליד מכשולים.

4) יש לעבוד באיטיות בשטחים מדרוניים ולהרחיב את המרווח בין האופנים ככל שסוג העבודה מאפשר את הדבר.

5) אין להשתמש בהילוך הגבוה של טרקטור אופני בתחום מוסד החינו ך .

6) ב עת נסיעה בכביש יש לקשור יחד את דוושות הבלמים.

7) יש לשמור על חוקי התנועה ולציית לתמרורים.

8) יש לשמור על מרחק של 10-8 ס"מ בין הטרקטור לכלי רכב אחרים.

9) יש להימנע מתנו ע ה על שטחים רטובים משמן או ממים.

10) יש להקפיד לא להתקרב יתר על המידה לשפת הכביש, לשפות משטחים, לקירות, למכונות או לציוד אחר.

11) ב עת נסיעה בכביש רטוב ובכביש שיש עליו בוץ או קרח מרחק הבלימה גדל , ולכן יש לנהוג בכביש כזה בזהירות ולשמור על מרחק בטוח בין הטרקטור לבין הרכב שלפניו.

12) אין לנסוע אחורנית , אלא כאשר ברור כי המקום פנוי ו כי אין איש בדרך. בהיעדר אדם שיכול לכוון את הנהג ב עת ה נסיעה אחור ה , עליו לרדת מהטרקטור ולוודא שהדרך פנויה.

13) יש לעצור את הטרקטור לפני הכניסה לכביש ראשי, להסתכל ולהאזין. יש לנסוע בצד ימין של הכביש ולסור מעט הצ י דה כדי לאפשר לכלי רכב מהירים לעבור. לפני פנייה יש להאט ולאותת.

14) במקרה ש מי הקירור ר ו תח ים , יש להפסיק את פעולת הטרקטור ולהמתין – כשהמנוע בהילוך סרק – עד להפסקת הרתיחה. יש להיזהר ב עת פתיחת המצנן ולהרים את הפקק באיטיות. יש להוסיף מים כשהמנוע פועל.

ד. נסיעה במורד

1) בעת נסיעה במורד יש לנסוע בהילוך נמוך, במיוחד כאשר הנסיעה מתבצעת ע ם מטען כבד.

2) אין ל נסוע במורד בהילוך סרק.

3) אין ל החליף הילוכים, ויש לרדת בהילוך ש עולים בו .

4) אין להשתמש במורד בטרקטורים ש יש בהם הילוכים ללא " בלימת מנוע ".

5) אין להקטין את מספר סיבובי המנוע למצב של סיבובי סרק בטרקטורים שבהם כיבוי המנוע מבטל את הבלימה ואת פעולות העזר להיגוי.

ה. הסעת אנשים, הובלת מטענים וגרירת כלים

1) נהג הטרקטור הוא היחיד הרשאי להימצא על הטרקטור , אלא אם כן יש מושב נוסף הנכלל ברישיון של הטרקטור.

2) הסעת נוסעים תתבצע בעגלת נוסעים מורשים בלבד בעלת רישיון. ההסעה תתבצע על ידי נהג מעל גיל 21 בלבד.

3) אין להסיע אנשים על היצול, על מוט הגרירה ועל הכנפיים, אלא על מושב ה מורשה והמותקן על פי ה חוק ובעגלה המורשית לפי התקנות , וזאת בתנאי שהנהג מוסמך לכך.

4) אין להרים אדם בכף הטרקטור. הרמת אנשים אפשרית בסל הרמה תקני , העונה על ה דרישות של תקנות הבטיחות בעבודה בלבד (הרמת בני אדם במלגזות, התשמ"ג- 1983).

5) יש ל הוב י ל מטענים רק במשקל המורשה של הטרקטור, ועל המטען להיות יציב, קשור היטב ומוגן מפני סכנ ה של התהפכות או תזוז ה מהמקום בעקבות הטלטולים בדרך.

6) יש להקפיד ש משקל המטען לא יפגע ביכולתו של הטרקטור להיעצר בשעת הצורך , גם אם משקל זה פחות מהמשקל המרבי המורשה.

7) אין לשאת מטענים שתוכנם אינו ידוע או מטענים שאינם יציבים.

8) אין להעמיס על הטרקטור מטענים שגובהם עלול להסתיר לנהג את הדרך.

9) אין להציב גלילי אוויר דחוס או גלילי גזים על הטרקטור, אלא אך ורק על מתקן המיועד לכך. יש לכסות את הברזים בכיפות בטיחות אשר יגנו עליהם מפני פגיעה אפשרית.

10) אין להציב משאות על משטחים פגומים.

11) יש לאזן את המטען, בעיקר על גלגלי הגרור, ולמנוע משקל יתר על יצול הגרירה. כמו יש להוסיף משקולות בקצה הקדמי של הטרקטור לשם שיפור יציבותו.

12) יש לרתום נגררים אך ו רק ליצול. אין לחברם לנקודה הגבוהה מ - 45 ס"מ מעל פני הקרקע, משום שהדבר עלול לגרום ל התהפכות של הטרקטור אחורנית.

13) חיבור כלי נגרר לטרקטור ייעשה באמצעות פין גרירה בעל מג י נים ( רצוי ביותר מג י נים עילי ים) .

14) אין להשתמש בטרקטור כדוחף או כ גורר ללא מוט דחיפה או גרירה המיועד לכך וה מתחבר לוו גרירה או ליצול . יש להימנע ככל האפשר משימוש בכבל.

15) כאשר הנגרר הוא בעל סרן אחד בלבד נוצר לחץ על היצול , העלול לגרום לשבירת הברגים. במקרה כזה יש להקפיד על נסיעה איטית.

16) במקרה שהנגרר רחב יותר מהטרקטור יש לשלט כחוק את הטרקטור ואת הנגרר ו לנהוג בזהירות רבה ב עת נסיעה בכבישים ובשבילים צרים.

17) אין לעמוד או לעבור בין הטרקטור ובין הכלי הנגרר.

18) אין לעמוד מתחת למטען מורם.

ו. חנ י יה וסיום העבודה

1) בעת חני י ה יש להוריד ארצה כל כלי צמוד וכן להפסיק לחלוטין את פעולת המנוע.

2) בעת חני י ה אין להשאיר מתקני הרמה והעמסה במצב מורם . יש להורידם אל פני הקרקע.

3) לפני עזיבת שטח החנ י יה יש לוודא ש המנוע דומם לחלוטין, ש בלם החני י ה מופעל ו ש המתג הראשי של מערכת החשמל מנותק.

4) אין להחנות את הטרקטורים ליד בתי מגורים, כיתות לימוד ומשרדים , למעט בשעת מילוי תפקיד ובהשגחת הנהג.

5) בסיום העבודה יש להחנות את הטרקטורים ב מגרש המוסך או ב שטח חנ י יה אחר שהוקצה לכך ב ידי הנהלת המוסד . שטח זה יהיה מגודר ונעול. מפתחות השער יימצאו בידי מדריך המוסך או הפלחה, מרכז המשק והמזכירות, ולא יימסרו לתלמידים.

6) בתום העבודה יש לנתק את זרם החשמל באמצעות פתיחת מתג הביטחון של הטרקטור.

7) על מדריך המוסך או מדריך ה ענף ל וודא בגמר העבודה כי הטרקטור הוחזר למגרש החני י ה ו ל נע ו ל את השער.

8) אין לאפשר ל תלמיד ים ל הוציא טרקטור משטח החני י ה אלא ברשות המדריך או מרכז המשק ובנוכחותו.

ז. הסעת תלמידים בעגלה רתומה לטרקטור (גָרוּר)

1) הסעת נוסעים בגרור מותרת רק בגרור מורשה כחוק ובידי נהג טרקטור שגילו מעל ל-21 שנים ושברשותו רישיון נהיגה שנתיים לפחות (בכפיפות לשינויים המתפרסמים בידי משרד התחבורה).

2) על הנהג להיות מיומן ובעל ניסיון בהסעות בטרקטור.

3) כל גרור שמשקלו הכולל מעל 1,000 ק"ג חייב ברישוי לפי דרישות תקנות התעבורה (תקנה 279). תקנות אלה כוללות דרישות בטיחות לגבי ה בלמים, ה תאורה, ה סימון, ה רישום ו ה רישוי. גרור שמשקלו הכולל 1,000 ק"ג ומטה ח ייב ב ר י שיון , ו עליו להיות רשום כחוק, לפי התקנה שהוזכרה לעיל.

4) הציוד והתקני הבטיחות של הטרקטור ושל הגרור יהיו בהתאם לתקנות התעבורה המעודכנות המפורסמות בדיני תעבורה ורישוי.

5) בתחילת יום ההסעה ייבדקו הטרקטור והגרור בידי מנהל המוסך. מטרת הבדיקה להבטיח כי - - הטרקטו ר מתאים לנשיאת גרור במשקל הנתון; - הבלמים, הצמיגים, ההגה והמה לכים תקינים; - קיים פין אבטחה; - קיימת שרש רת אבטחה המחוברת מהטרקטור ליצול; - קיים פין רתמה המחבר בין היצול לטרקטור והוא תקין ; - החיבורים ההידראוליים תקינים; - קיימת מערכת מעצורים ידנית ; - קיימים מגינים והם תקינים ; - קיימים אורות ורגלית למצב חנייה ועמידה של הגרור ; - הטרקטור מצויד בכמות מספקת של מים, שמן וסולר ; - לחץ האוויר בגלגלים תקין.

6) מספר הנוסעים בגרור לא יעלה על המספר המרבי המצוין ברישיון הגרור.

7) הסעת ילדים מתחת לגיל 16 בגרור תיעשה אך ורק ב ליווי של שני מבוגרים לפחות .

8) על כל הנוסעים בגרור לשבת במושב המיועד לכך. אין להסיע נוסעים בעמידה.

9) על הנהג לוודא לפני ההתנעה כי אין אנשים לפני הטרקטור, מאחורי הגרור ובין הגרור לטרקטור.

10) יש לקיים את הנסיעה אך ורק בשעות האור ורק בתחום היישוב.

11) יש להבטיח כי מסלול הנסיעה הוא דרך כבושה או סלולה ונטולת מהמורות, שיפועים ופניות חדות.

12) אין לאפשר נסיעה בכבישים ראשיים.

13) לכל נסיעה יתלווה מבוגר שתפקידו לוודא את יישומם של כללי הבטיחות והזהירות בגרור.

14) יש לוודא שהנהג זהיר ושהוא מתאים את הנהיגה לתנאי הדרך.

ח. תיקונים

1) לא יבוצעו תיקונים במוסך שאינו רשמי. על מנהל המוסך להיות בעל רישוי לניהול מוסך.

2) אין לאפשר ל תלמידים ל בצע תיקונים מתחת לטרקטורים , ל מכונות חקלאיות או ל גרורים.

3) התלמידים יבצעו תיקונים אך ורק בנוכחותו של מדריך, שיוודא כי המעמדים יציבים וחזקים דיים ו כי ננקטו כל אמצעי הבטיחות הנדרשים למניעת תאונות עבודה.

4) לפני תיקון כלשהו בגוף הטרקטור או בכלים הנגררים , וכן לפני ניקוי ושחרור פקימות (סתימות) בכלים , יש לדומם את המנוע ולהמתין ש התנועות השיוריות ייפסקו .

5) אין להפעיל את המנוע בתוך מבנה סגור.

6) אין להשתמש בבנזין, בנפט או בחומר דליק אחר ל שם ניקוי. כמו כן יש להרחיק מחומרים אלה כל אש גלויה.

7) לצורך תיקונים של כלים או מכונות יש להיעזר באמצעי הרמה וב תמוכות יציבות. בשום מקרה אין להעמיד כלים ומכונות על ארגזי עץ או על מעמדים אחרים שאינם יציבים דיים .

8) תיקון של מתקן הרמה ייעשה אך ו רק ב ידי מי שבקי בכך. יש לתמוך את המתקן במוט יציב ובטוח ש נבדק ב ידי המדריך.

9) חלקי המתכת הגלויים של המצברים טעונים ב מתח חשמלי , ולכן אין להניח חפץ מתכתי על חיבור המצברים, כדי למנוע ג י צים וקצרים חשמליים .

10) יש להישמר מ פני הישפכות החומצה שבמצברים על הידיים או על הבגדים ומ פני התזת ה על ה עיניים.

28.15 הדברה

28.15.1 הנחיות כלליות

א. אין לאפשר לתלמידים גישה לחומרי הדברה, עיסוק בהכנתם ובאיסופם או שימוש בהם, ויש לאסור את כניסתם למחסן חומרים מסוכנים.

ב. הכנת חומר י ה הדברה תיעשה אך ורק בתוך מחסן או במרחק נאות ממבנים ומבני אדם.

ג. הכלים המשמשים להכנת חומרי ה הדברה לא ישמשו לכל מטרה אחרת.

ד. על פי תקנות הגנת הצומח 1977 יש לוודא כי על גבי תווית האריזה של חומר ההדברה מפורטים הנתונים הבאים ולפעול לפיהם: - שם התכשיר - מתקן התכשיר - שם היצרן - מטרות השימוש ואופן השימוש בתכשיר - אמצעי הזהירות לשימוש בתכשיר ( אחסנה, הכנה ויישום בשדה ) - השמדת אריזות ריקות - אמצעי עזרה ראשונה - דרגות הרעילות.

ה. יש להשמיד אריזות ריקות של חומרי הדברה בתום יום ההדברה או להחזירן למחסן. יש לשטוף את האריזות שלוש פעמים, לנקבן , למעוך אותן ולזרוק אותן לפח האשפה .

ו. אין להוציא אריזות ריקות של חומרי הדברה מן המחסן – למעט לצורך השמדה – אלא כשהן נקיות משיירי ה חומרי ם . באריזות ריקות , שאין אפשרות לשט פן, יש לפעול על פי ההוראות הרשומות על התווית. 2

8. 1

5.2 אחסנת חומרי ה הדברה ( כולל קוטלי עשבים)

א. להלן תקנות מפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970 ומ תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), התשכ"ד - 1964:

1) לא יאוחסנו חומרי הדברה לשימוש במקומות שמבוצעת בהם עבודה חקלאית, אלא במחסן . אולם במקום שבו מחזיקים כמות קטנה של חומרים אפשר לאחסנם בארגז אחסנה.

2) לא יאוחסנו במחסן או בארגז אחסנה אלא חומרי הדברה בלבד, ואולם מותר לאחסן במחסן זבלים כימיים ואריזות ריקות של חומרי הדברה.

3) רצפת המחסן תהיה מחומר מוצק ובלתי חדיר לרטיבות.

4) חומרי הדברה יוחזקו במחסן על משטחי מתכת קבועים, בגובה של 25 ס"מ לפחות מהרצפה ובמרחק של 25 ס"מ לפחות מקירות המחסן.

5) במחסן יקוים אוורור נאות באמצעות פתחים בגובה של מטר וחצי לפחות מן הרצפה . בפתחים יותקנו סורגים למניעת כניסה אל המחסן של מבוגרים וילדים וכן רשת זבובים.

6) ארגז אחסנה שעוביו 2 ס"מ לפחות יהיה עשוי מתכת או עץ ו יהיה מצופה בפח מבחוץ. הארגז יוחזק תמיד במצב תקין.

7) המחסן וארגז האחסנה יוחזקו נעולים במנעול, להוציא בעת הכנסת חומרים, הוצאתם או הטיפול בהם. מפתח המחסן או ארגז האחסנה יוחזק בדרך כלל בידי המחסנאי ולא יימסר על ידיו אלא לאדם אחראי . ("אדם אחראי" : אדם שמלאו לו 18 שנה, יודע קרוא וכתוב ובעל ידיעה מספקת בסיכונים הכרוכים בשימוש בחומרי הדברה . )

8) בצד החיצון של דלת המחסן יוצג שלט אזהרה בגודל של 40 X 30 ס"מ לפחות, עשוי פח, ועליו יסומנו המילים "סכנה! רעל! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4 ס"מ לפחות . כמו כן יצוירו על השלט גולגולת ושתי עצמות בגודל של 15 X 10 ס"מ לפחות.

9) במקום בולט על ארגז האחסנה תסומנה המילים "סכנה! רעל ! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4 ס"מ לפחות, וכן יצוירו על הארגז גולגולת ושתי עצמות בגודל של 10 X 5 ס"מ לפחות.

10) חומר הדברה ש ה תפזר שלא בדרך הדברה ייאסף מי י ד . אם הוא אינו ראוי לשימוש, יש להשמידו ללא דיחוי ובאופן בטוח.

11) חומרי הדברה יישמרו באריזות המקוריות של היצרן, על סימוניהן או על תוויותיהן המקוריות.

12) חומר הדברה שאינו דרוש לשימוש מיידי יורחק ויוחזק תמיד בכלי סגור או באריזה סגורה.

13) בעת העברת חומר הדברה מארי זתו המקורית לכלי או לאריזה אחרת י ש לסמן מי י ד באופן בולט על גבי הכלי או על האריזה את עובדת רעילותו ו לצרף הוראות קצרות לשימוש בטוח בו.

ב. כדי להקל על יישומן של התקנות שהוזכרו לעיל רצוי כי במוסד החינוך ינוהל מחסן מרכזי אחד לחומרי הדברה, ואילו בענפים יימצאו ארגזי אחסנה בלבד.

ג. לתפקיד ה מחסנאי ימונה אדם אחראי ו בעל ר י שיון רסס מטעם האגף להגנת הצומח ב משרד החקלאות. הודעה בכתב על מינוי ה מחסנאי תישלח בדואר רשום למפקח ה עבודה ה אזורי במשרד העבודה כשהיא חתומה ב יד י הממונה ובידי המחסנאי.

ד. המחסנאי ינהל " יומן תנועה " של חומרי ה הדברה ו י דרוש מכל אדם שקיבל חומרי הדברה להחזיר לו את האריזות הריקות.

28.15.3 מתקני ההדברה ב עת ה שימוש במתקני ה הדברה ( מתקני ריסוס ו מתקני איבוק כאחד ) יש לנהוג על פי פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל - 1970 , תקנות הבטיחות בעבודה (עובדים בחומרי הדברה), התשכ"ד - 1964, חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג 1993 , וההנחיות הרשומות על גבי התווית . יש להקפיד על ההנחיות האלה :

א. בתום יום עבודה הכולל פעולו ת הדברה ינוקו מתקני ההדברה שנעשה בהם שימוש בהשגחתו של אדם אחראי ובהתאם להוראות שעל גבי התווית .

ב. בתום יום עבודה הכולל פעולות הדברה אין להשאיר בשדה מתקן הדברה שאדם יכול לשאת . יש לאחסנו במחסן או במקום אחר, ובלבד שאותו מקום יהיה סגור, נעול ומשולט בשלט אזהרה .

ג. מתקן הדברה הנשאר בשדה, אפשר לא לנקותו, בתנאי שפתח מכל המתקן יהיה סגור ויותקן עליו שלט אזהרה בגודל 40 X 30 ס"מ לפחות, ובו ייכתב "סכנה ! רעל ! חומרי הדברה!" באותיות שגובהן 4 ס"מ לפחות, וכן יצוירו על השלט גולגולת ושתי עצמות בגודל 15 X 10 ס"מ לפחות.

ד. אין לאפשר את ה תיקון של מתקן הדברה לפני שהוא י נוקה על כל חלקיו בצורה יסודית, למעט תיקון שגרתי הנעשה תוך כדי פעולת ה הדברה ו אשר דרוש למהלכה התקין של פעולת ההדברה.

28.15.4 מתקני ריסוס

א. כל חלקי ההנעה של מתקני הריסוס, ובכלל זה ה גל מעביר הכוח מהטרקטור, יצוידו במג י נים מתאימים.

ב. מרססי מפוח יצוידו במגן על ה להבי ם אשר ימנע אפשרות של מגע בהם .

ג. מרסס הנגרר באמצעות טרקטור והמצויד במנוע עצמי להפעלה יצויד במתקן שיאפשר לדומם את המנוע ממושב הטרקטור.

ד. יש לסמן על מד הלחץ באופן ברור את לחץ העבודה המרבי המותר על פי הוראות היצרן.

ה. יש לשמור בקפדנות על הוראות הקבע של היצרן הנוגעות להפעלת מתקן הריסוס.

ו. יש לבדוק את מד הלחץ פעם בשנה, לפני תחילת עונת העבודה . יש להסיר את מד הלחץ ממקומו ולב דקו במוסך. באותה עת יש לערוך בדיקה יסודית של שאר חלקי המתקן, ובמיוחד של אבזרי הבטיחות ( שסתום הבטיחות, פעמוני הלחץ, וסת הלחץ וכד' ) . הבדיקה תיעשה במוסך ובהתאם להוראות היצרן.

ז. לפני תחילת העבודה יש לבדוק את תקינותו של המתקן, את מצב צינורות הריסוס, את מד הלחץ במרסס (מנומטר) ואת חיבורי הצינורות הגמישים למוצאים הקשיחים. כמו כן יש לוודא כי המג י נים מצויים במקומם. שימוש ב מכשיר לא תקין עלול לגרום לפיצוץ חלקי המכשיר.

ח. ב תח י לת העבודה יש להעלות את הלחץ באופן הדרגתי תוך ביקורת נוספת של תקינות הצינורות וחיבוריהם.

ט. כשפותחים מכל של מתקן ריסוס אין לקרב אליו את הפנים, כדי למנוע פגיעה מהגזים .

י. יש לפתוח פומית ריסוס שנסתמה אך ורק כשהמנוע דומם ובעזרת כלי מיוחד (מברשת רכה, כפיס עץ וכד'). יא. לפני פתיחת חיבורים במתקן הריסוס לצורך ניקוי וכד' יש לוודא כי המערכת משוחררת מלחץ. פתיחת המערכת כשהיא נתונה תחת לחץ עלולה לגרום ל התזת נוזלים, ל שחרור פתאומי של חלק וכד'. יב. יש לדומ ם את המנוע לפני תיקון ה מכונה או טיפול בה. יג. אם מתקן הריסוס מונע באמצעות מנוע שרפה פנימי משלו יש לנהוג כדלהלן:

1) אין לאחסן ב מתקן דלק (נוסף על זה הנמצא במכל המרסס).

2) לפני מילוי דלק יש לדומם את המנוע ולהמתין עד שיצטנן. אין לשפוך דלק על מנוע חם.

3) בעת מילוי דלק אין להדליק אש ואין לעשן. יד. בעת הפסקת העבודה אין להשאיר את מכל המרסס תחת קרני השמש, אלא אם כן שוחרר הלחץ מהמתקן.

28.15.5 מאבֵּק

א. יש להתקין מגן על גלגל התמסורת של המאבק.

ב. יש לספק לעובד העוסק באיבוק ציוד מגן אישי לפי הוראות היצרן. יש להקפיד על אספקת משקפי מגן מתאימים.

ג. ב עת איבוק ג ו פרית במאבק גב מנועי קיימת סכנה של התלקחות הג ו פרית. סכנה זו גוברת במיוחד בימי שרב, ולכן אין לגפר במזג אוויר שרבי . האיבוק בתנאי אקלים אלו גם מזיק לצמחים.

ד. אין להפעיל את המאבק ללא מגן על גל מעביר הכוח.

ה. לפני תיקון המאבק או טיפול בו יש לדומם את מנוע הטרקטור.

ו. לפני תיקון המאבק הרתום לטרקטור (ריתום תלת-נקודתי) או טיפול בו יש להשעין את המאבק על הקרקע.

28.15.6 ציוד מגן

א. עובד המבצע אחת מן הפעולות המפורטות בתוספת הראשונה לתקנה 17 ב תקנות הגנת הצומח 1977, להוציא טייס המבצע פעולת הדברה מן האוויר, יצויד בציוד מגן כמפורט בטבלה שלהלן: חומר ההדברה פעולת ההדברה המחייבת שימוש בציוד מגן ציוד המגן הנדרש  אזודרין  מטאציל  נובקרון  סיאולן  פרתיון

1) פתיחת מכל המכיל את החומר המרוכז, העברת חומר ממכל למכל, מהילתו, ערבובו והשימוש בו

2) חיטוי זרעים בחומר

3) שטיפה וניקוי של מכל או של מתקן הדברה, בין של קרקע ובין של מטוסים

1) כפפות מגומי או מחומר פלסטי

2) מגפיים מגומי או מחומר פלסטי או נעלי עבודה גבוהות מעור

3) מכשיר נשימה

4) משקפי מגן 5 ) סרבל או סינר מגומי או מחומר פלסטי 6 ) כיסוי ראש נאות

4) דיגול ( לטייס המבצע פעולת הדברה מן האוויר )

1) סרבל

2) מגן פנים

3) מגפיים מגומי או מחומר פלסטי

4) כיסוי ראש נאות  אנדרין  גוסתין  פוספאמידון פתיחת מכל המכיל חומר מרוכז, העברת חומר ממכל למכל, מהילתו ו ערבובו

1) כפפות מגומי או מחומר פלסטי

2) מגן פנים

3) סרבל  תרכובות אורגניות של כספית חיטוי גרעינים

1) כפפות מגומי או מחומר פלסטי

2) מגן פנים  גפרת  התליום פיזור גרעינים כפפות מגומי או מחומר פלסטי

ב. ציוד ה מגן יוחזק בהתאם להוראות היצרן.

ג. ציוד המגן יסופק לעובד כשהוא במצב תקין.

ד. מסננים וחלקים אחרים של מכשירי נשימה יוחלפו עם אבדן כוח פעולתם וכן בהתאם להוראות היצרן.

28.15.7 עבודת ההדברה

א. על פי חוק עבודת נוער , התשי"ג - 1953 , אין להתיר לנערים מתחת ל גיל 18 לעבוד בעבודות הדברה.

ב. העובד האחראי ע ל ההדברה יוכשר להגשת עזרה ראשונה .

ג. יש להתקין בשדה ברזים ולהבטיח תנאים שיאפשרו לרחוץ ידיים ופנים לפני האוכל.

ד. על המדבירים להצטייד במי שתייה אם אין בקרבת מקום מקור מים שאפשר לשתות ממנו.

ה. אם ה הדברה נעשית במקו ם ה מרוחק ממרכז המשק יש לדאוג מראש ל סידורים להובלת נפגעים מחומרי הדברה.

ו. יש להדריך את העובדים בחומרי הדברה באמצעי ה זהירות שיש לנקוט ו להבטיח כי יימנעו מאכילה ומעישון בעת ההדברה ובמחסן של חומרי ההדברה.

ז. על העובדים להקפיד ללבוש תלבושת מתאימה בעת העבודה : מכנסיים ארוכים, סרבל, משקפי מגן, כפפות ונעליים מתאימות.

ח. להלן תקנות הגנת הצומח ( " קיום הוראות תווית אריזה " ) הנוגעות ל הפעלת תכשיר הדברה: "לא יפעיל אדם תכשיר הדברה בעל תעודת רישום אלא לגבי נגעים וגידולים ובהתאם להוראות השימוש המפורטות בתוויות האריזה, שאושר בידי מנהל האגף להגנת הצומח, כמפורט בתקנה 3 לתקנת הגנת הצומח (הסדר מכירת תכשירים כימיים), התשכ"ז - 1967."

ט. בתום ההדברה יש לרחוץ את המכשיר היטב במים ובסבון. לאחר מכן יש לרחוץ את הידיים במים ובסבון ולהחליף בגדים .

י. יש לדאוג ל סידורים שיאפשרו להשרות את בגדי העבודה במים , לכבסם ולייבשם במקום העבודה . אין לקחת את ה בגדי ם ל מבני ה מגורים . יא. בתום הדברה בחומר רעיל יש להציב מסביב ל שטח שהודבר שלטי אזהרה. מי י ד עם חלוף השפעת החומר יש להסיר את השלטים . יב. אין להציב שלטי אזהרה בשטחים שלא ב ו צע ה בהם הדברה. אין להציב שלטי אזהרה לאחר הדברה בחומר בלתי רעיל. יג. אין להשאיר אריזות של חומרי הדברה בשדה, אלא יש לפנותן על פי ההוראות הרשומות על התווית. יד. אין להיכנס לשטח הריסוס ב ימים ש לאחר הריסוס, בהתאם להוראות הרשומות על התווית.

28.16 העבודה ביקב

28.16.1 הדרכת התלמידים לפני הפעילות ביקב

א. יש להעביר הדרכה מפורטת לכל התלמידים פעם ב שנה על ידי המדריכים בכפר הנוער. ההדרכה היא באחריות הנהלת היקב.

ב. לאחר ההדרכה יש להחתים כל אחד מהתלמידים על טופס הדרכה שבו פרטי התלמיד, מס' תעודת ה זהות וחתימה.

ג. יש להעביר הדרכה פרטנית לפני כל פעילות המבוצעת ביקב . ביצוע ההדרכה הוא באחריות בעל התפקיד האחראי הנמצא במקום בזמן הפעילות.

28.16.2 בטיחות כללית בעבודה ביקב

א. כל פעילות ביקב תיעשה בהנחיית ו ובנוכחות ו של אחד מבעלי התפקידים (או מי מטעמו).

ב. חובה לנעול נעליים גבוה ות בעת הפעילות ביקב.

ג. בהתאם לצורך ייעזרו התלמידים במשקפי מגן ובכפפות סיליקון .

ד. אין לבצע אלתורי חשמל או לעשות שימוש בכבלים מאריכים שלא עברו אישור מתאים. במקרה הצורך, יש להתייעץ עם ה אחראי על ה חשמל ביקב.

ה. יש לדאוג לסדר ו ל ניקיון בשטח היקב .

ו. אין לעלות או לעמוד על מדפים מכל סוג.

ז. הפעלת מלגזה מסוג "אדם הולך" מותרת רק למי שעבר הדרכה.

ח. יש לוודא את יציבות ה חפצים העומדים על מדפים.

ט. אין לעלות על סולם ש גובהו מעל 2 מטר ים (שישה שלבים).

י. אין להרים משאות ש משקלם מעל 10 ק"ג. בכל מקרה אחר יש להיעזר באדם נוסף.

28.16.3 שטיפת מכלים

א. ביק ב ארבעה מ כלי נירוסטה שיכולים להכיל עד 5000 ליטר. המכלים נשטפים פעמים מספר במהלך העונה בשל היותם "חלל מוקף". לפני הכניסה של מי מהעובדים לשטוף את המכלים באחריות אחד מבעלי התפקידים לוודא ש הם ריק ים מתוכן לחלוטין.

ב. לפני הכניסה למ כל יש לאוורר אותו היטב על ידי פתיחת כל הפתחים לרווחה.

ג. אין לאפשר ל עובד להיכנס לחלל מוקף אלא בליווי עובד נוסף הניצב בחוץ ליד הפתח במהלך כל זמן שהותו במ כל ונמצא ע ימ ו בקשר עין או ב קשר קולי.

28.16.4 הטיפול בחומרים מסוכנים

א. כללי במהלך ה תהליך של ייצור היין נעשה שימוש בחומרים מסוכנים ובחומצות שונות. חלק מהחומרים אף משמשים לטיפול ב מערכות אחסון ו ל הובלת היין והמיצים ולניקיון המכלים. החומרים המסוכנים הם חומצה טרטרית, חומצת מלח, בי סולפט ועוד.

ב. קליטת חומרים מסוכנים ביקב

1) האחריות על ביצוע הזמנת חומרים מסוכנים ועל קליטתם היא בידי היינן או עוזר היינן בלבד.

2) באחריותם להזמין חומרים שיש להם רישיונות מוכרים בלבד ולדאוג לקבלת טופסי MSDS של החומרים. טפסים אלו יימצאו בקלסר חומרים מסוכנים אשר יוצמד לארגז החומרים האלה.

3) בזמן פריקת כל חומר קורזיבי, כגון סודה קאוסטית או חומצת מלח, יש לוודא הימצאות צינור מים זורמים בקרבת מקום.

4) יש לסמן כל חומר מסוכן לפי הוראות המשרד לאיכות הסביבה בשלט כתום שמופיע בו מספר או"מ, שם החומר ומס' טלפון החירום של המשרד לאיכות הסביבה.

ג. אחסון חומרים מסוכנים ביקב

1) יש לאחסן את החומרים המסוכנים במחסן סגור ביקב, ואין לאפשר לתלמידים להיכנס למחסן ללא אישור מיוחד מאחד מבעלי התפקידים.

2) יש לאחסן את החומרים המסוכנים במקום מוצל ומרוחק מתנועת אנשים.

3) נוזלים יאוחסנו במכלים על גבי מאצרות המסוגלות להכיל 110% של תכולת המכל המאוחסן.

4) יש להקפיד שעל המכלים יהיה סימון "רעל" ויפורט סוג החומר בעברית ואנגלית.

5) אחסון מכלים קטנים ייעשה באריזותיהם המקוריות בלבד. אם נלקחה כמות למכל קטן, חובה להשתמש בכמות זו ולא להשאירה בשטח היקב.

6) על המשתמש בחומר מסוכן להשתמש בציוד מגן אישי: כפפות ומשקפי מגן הנמצאים ביקב.

28.16.5 בטיחות בעבודה במערכות היקב

א. כללי ביקב ק יימות מערכות שונות (שיפורטו להלן) ה מופעלות בתדירות שונה בהתאם לעונת השנה ולתהליך ייצור היין. יש לבצע כל פעילות ביקב באחריות ובנוכחות של אחד מבעלי התפקידים כפי שצוינו למעלה, או מי מטעמו.

ב. נוהלי בטיחות במסגרת הפעילות להכנת היקב ליום קליטת הענבים ובסיומו

1) יש לשטוף את כל מערכות היקב הרלבנטיות – המפריד, המרסק, מ כלי התסיסה , ה צינורות וה משאבות – כדי להחזירן לשימוש .

2) בזמן שטיפת המערכות יש לוודא כי הן אינן מחוברות לחשמל בכל צורה שהיא.

3) במהלך העבודה עם חומרי ניקוי או עם חומרים מסוכנים (כגון חומצה קאוסטית/חומצה ציטרית) יש לעבוד עם כפפות ו עם משקפי מגן. יש להקפיד שבתוך היקב ישהו רק תלמידים שמונו לכך על י די אחד מבעלי התפקידים כדי לצמצם את כמות האנשים ביקב ה עלול ים להיפגע כתוצאה מ החלקה ו מגורמי סיכון נוספים .

4) ביום קליטת הענבים ביקב על היינן או על עוזרו לבדוק ולהכין את כל המערכות הנדרשות במרחבי היקב ומחוצה לו ולוודא כי הן פועלות בהתאם לנדרש.

ג. נוהלי הבטיחות בזמן הגעת הענבים ליקב ובעת קליטתם

1) ביום קליטת הענבים לאחר הבציר נדרשת ע י רנות רבה מצ ד בעלי הת פקידים ומצד התלמידים בכל הקשור ל הפעלת המכונות ו לעמידה בכללי הבטיחות.

2) באחריות מי מבעלי התפקידים לעבור בקפידה יחד עם התלמידים על כל הוראות הבטיחות הקשורות לכל פעילות ולכל מכונה שתופעל ביום זה.

3) באחריות בעלי התפקידים למנות "נאמן בטיחות" שיהיה אחראי לוודא כי הוראות הבטיחות נשמרות בכל אחת מתחנות העבודה ביקב המצויות תחת אחריותו.

4) בכל מקרה של אי- סדר בעבודה או סיכוי לתקלת בטיחות באחריות "נאמן הבטיחות" להפסיק מי י ד את המכונה או את הפעילות ולדווח לאחד מבעלי התפקידים ה נמצא ביקב.

5) יש להרחיק את התלמידים מהשביל בזמן הגעת הדולבים .

6) יש לכוון את נהג השופל למקום הנחת הדולבים בהתאם לפניות השביל .

7) יש לוודא ש התלמידים אינם סוחבים משאות של ענבים ש משקלם מעל 10 ק"ג בכל פעם.

8) הפעלת המכונה לריסוק/להפרדת ענבים בפעם הראשונה תיעשה על ידי היינן או על ידי עוזר היינן שביקב.

9) יש להרכיב את "מגן הבטיחות" שהוכן במיוחד למכונה זו.

10) באחריות היינן למנות תלמיד ש יעמוד ליד המכונה , יפעיל אות ה וישפוך את הענבים לתוכה. אין להתיר לתלמידים נוספים לעמוד בקרבת המכונה.

11) יש להקפיד לא להכניס את הידיים מעבר למגן הבטיחות.

12) במקרה של היתקעות הענבים י ש לעצור מי י ד את המכונה , ואין לגעת בה עד להגעת היינן או מי מטעמו.

13) באחריות היינן למנות תלמיד שיהיה אחראי לפנות את ה שיזרות מפתח המכונה.

14) יש להקפיד לא ל הכניס את הידיים לתוך פתח יציאת השיזרות ולהמתין ליציאתן.

15) במקרה של היתקעות השיזרות יש לעצור מ י יד את המכונה ולא לגעת בה עד להגעת היינן או מי מטעמו.

16) בס יום יום העבודה יש לנתק את המכו נה מכל חיבור לנקודת חשמל כדי להכינה לשטיפה יסודית.

17) יש לפרק את המכונה בליווי אחד מבעלי התפקידים ולשטוף את כל החלקים בזהירות רבה . חלקי המכונה עשויים מנירוסטה ועלולים לחתוך ועל כן מומלץ לעבוד עם כפפות סיליקון.

ד. הוראות הבטיחות בזמן ערבוב התירוש או היין במכלים במהלך התסיסה

1) תהליך תסיסת התירוש והפיכתו ליי ן מתרחש במכלי הנירוסטה במשך 10 ימים . במהל ך ימים אלו יש לע רבב את היין עם קליפות הענבים במכל 4 פעמים ביום .

2) במהלך התהליך על אחד העובדים ל טפס על סולם , ו עובד נוסף י גיש לו את הצינור המחובר למשאבה. באופן זה יעבור היין מתחתית המכל לחלקו העליון וי תערבב עם הקליפות למיצוי הצבע והטעמים.

3) יש להקפיד שיהיו ביקב שני עובדים לפחות.

4) יש להקפיד לא לטפס על סולם ת קני של יותר משני מטר ים (6 שלבים ) . אין לטפס על המכל עצמו.

5) יש להקפיד לחבר את הצינור לל ולאת הבטיחות בחלקו העליון של המ כל כל זמן שמתרחש תהליך של העברת הנוזל , וזאת כדי שהצינור לא יישמט מידו של העובד.

ה. הוראות בטיחות בזמן סחיטת הענבים

1) ביקב קיימת מכונת סחיטה שהי א מכונה הידרו- פניאומאטית . אסור בהחלט להפעיל אותה ללא נוכחות אחד מבעלי התפקידים. יש לקבוע באחריות מי מהם הכנת המכונה, הרכבתה ובדיקתה לפני השימוש.

2) חלקי המכונה עשויים מנירוסטה, עם גימורים חדים , ועל כן יש להקפיד לא לשפשף את הידיים על המכונה.

3) בזמן שינוי זווית המכונה יש להקפיד לא להכניס את האצבעות בין הכפתורים לעמוד ה תמך של המכונה.

4) פירוק המכונה ייעשה על ידי אחד מבעלי התפקידים בלבד , לאחר שהיא תנותק מכל מקורות החשמל האפשריים.

5) יש ל נהוג במשנה זהירות בעת שטיפת חלקי המכונה . לשם כך מומלץ לעבוד עם כפפות סיליקון.

ו. הוראות בטיחות בזמן בקבוק היין ופיקוקו

1) תהליך ב קבוק היין מתקיים גם הוא ביקב בנוכחות תלמידים ובעזרתם. ל שם כך מובאים בקבוקים ר יקים ממחסן הקירור אל היקב עצמו. העברת משטחי הבקבוקים ת יעשה על ידי מלגזה "אדם הולך", על ידי אחד מבעלי התפקידים ביקב . בעת ההעברה יש להקפיד שהשביל פנוי.

2) יש להוריד את הבקבוקים בזהירות רבה אל משטח העבודה .

3) במקרה שנשבר בקבוק יש להקפיד לאסוף את השברים באמצעות יעה בלבד ולא בידיים.

4) באחריות היינן או עוזר ו למנות אחראי ל מילוי ה בקבוקים ו לתדרך אותו בהוראות הבטיחות. אין לאפשר לתלמידים אחרים להיות בסביבתו הקרובה.

5) ביקב מצויות "מפקקות" . יש להנחות את התלמידים להקפיד לא להכניס אצבעות לתוך חור הפקק.

28.17 בית הבד

28.17.1 אין לבצע בבית הבד כל פעולה ש אינה נדרשת על ידי הממונים .

28.17.2 בעת הליכ ה בבית הבד יש ל היזהר מהיתקלות בחפצים בולטים, מהחלקה או מ מעידה.

28.17.3 א ין לגעת במתקני חשמל מופעלים.

28.17.4 במקרה של חשד לאי-תקינותו של אחד המתקנים א ין לגעת בו ויש להזעיק מי י ד את ה ממונה.

28.17.5 אין לה פעיל ציוד מסוג כלשהו לבד , אלא רק בליווי הדרכה צמודה .

28.17.6 יש לנעול נעלי בטיחות סגורות וקשורות מ רגע ה כניס ה לבית הבד ועד ל עזיב

ה.

28.17.7 חובה להשתמש במג י ני אוזניים בזמן העבודה.

28.17.8 יש ל הופ י ע לעבודה בלבוש נקי ומסודר . אין ל עבוד כאשר ה הופעה מרושלת. א ין ללבוש בגדים עם חוטים חופשיים או עם פרנזים, צעיפים ארוכים וכד', ה עלולים להיתפס במכונות.

28.17.9 תפעול מכונות או טיפול בהן ייעשו רק בנוכחות אחראי משמרת.

28.17.10 א ין להתיז מים על מכונות ו על חלקי חשמל.

28.17.11 אין להכניס ידיים או כל חפץ למכונות.

28.17.12 על כל תקלה בעבודה ועל כל מפגע בטיחותי או מצב מסוכן יש להודיע מי י ד לאחראי ה משמרת.

28.17.12 על כל תקלה בעבודה ועל כל מפגע בטיחותי או מצב מסוכן יש להודיע מי י ד לאחראי ה משמרת.

29. נספחים נספח א : טופס דיווח על היערכות בטיחותית לתחילת שנת לימודים טופס דיווח לכבוד אגף הב י טחון במינהל פקס: 03-6883898 / דוא"ל benia@kfar-olami.org.il הנדון : אישור ה י ערכות בטיחותית לשנת _____ ___ _________ שם המוסד ________________ סמל מוסד ______________ הריני לאשר שהמוסד נבדק ע"י יועץ הבטיחות, מר ___________________ במסגרת הה י ערכות לשנת _________ הוסרו המפגעים והסיכונים בקדימות 0-1 והמוסד כשיר בטיחותית לשנה"ל החדשה. שם מנהל המוסד החינוכי ___ _ _________________________ חתימת מנהל המוסד החינוכי _______________ _ ___________ חתימה וחותמת של יועץ הבטיחות _________________ _ _____ שים לב!!! אישור זה חייב בחתימות של מנהל המוסד ושל היועץ , כולל חותמת. תאריך ______________ נס פ ח ב : אישור הורים על השתתפות בנם/בתם בפעילות חוץ בית ספרית אל: מנהל/ת ביה"ס ____________________________ מאת: הורי התלמיד/ה _____________ לומד בכיתה __________ אני מאשר את יציאת בני/בתי לטיול שיתקיים במקום/באזור _______ ביום/בימים _________________ בתאריך _______________ למשך ______ ימים. נא לסמן X במקום המתאים לפי מיטב ידיעתי בני/בתי כשיר/ה מבחינה בריאותית ויכול/ה להשתתף בפעילות הנ"ל ולא חל שום שינוי במצבו/ה הבריאותי לאחרונה. יש לבני/לבתי מגבלות בריאותיות שאינן מגבילות/מונעות השתתפות בפעילות הנ"ל – מצורף אישור רפואי לכך. לבני/לבתי מגבלות בריאותיות המגבילות/מונעות את השתתפותו/ה בפעילות הנ"ל – מצורף אישור רפואי לכך . במקרים שהפעילות כוללת פעילות מים: אני מסכים כי בני/בתי ישתתפו בפעילות המים המתוכננת. אני מצהיר כי בני/בתי יודע/ת לשחות. אני מצהיר כי בני אינו יודע/בתי אינה יודעת לשחות. הערות _ ______________________________________ ____________________________________________ ____________________________________________ שם האב/האם _______________________ חתימה ____________________________ נספח ג : דגשים להתקשרות עם גורם חיצוני לביצוע עבודות

1. יש להחתים קבלן ראשי או משני, בכל עבודה הנעשית בתחומי המוסד החינוכי, על טופס שבו הוא יצהיר שהוראות הבטיחות והגהות של העובדים בתחום שבו עליו לעסוק, על פי פקודת הבטיחות בעבודה, חלות עליו. יש להתנות את קבלתו לעבודה בחתימתו על הטופס הנ"ל. ההחתמה על הטופס היא באחריות מזמין העבודה ומנהל המוסד החינוכי (ראו את הטופס בנספח ו להלן).

2. יש לדרוש שבתוכנית העבודה יצוינו סידורי בטיחות נאותים הנדרשים בעת ביצועה של העבודה שלשמה הגורם החיצוני מועסק במוסד. ציון סידורי הבטיחות הוא באחריות מזמין העבודה ומנהל המוסד.

3. בעת ביצוע עבודות בנייה וחפירה יש לגדר את אזור הבנייה בגידור שימנע מתלמידים ומכל גורם שאינו מורשה ומוסמך גישה אל אזור הבנייה. הגידור הוא באחריות הקבלן המבצע ובפיקוחו של מנהל המוסד החינוכי.

4. יש ליידע את ממונה הבטיחות בכל העבודות הקבלניות הנעשות במוסד, החל מתחילת ביצוען ועד לסיומן, וזאת כדי שיוכל לפקח על ביצוען של הוראות הבטיחות.

5. על מזמין העבודה לדרוש מהקבלן להציג בפניו פוליסת ביטוח שמבטיחה את ביטוח עובדיו ומעניקה להם כיסוי במקרה של תאונות העלולות להתרחש בזמן העבודה.

6. על מנהל המוסד לדרוש מהקבלן לדווח לו מראש על הכוונה להכניס ציוד כבד או רכב כבד, וזאת כדי להפנות את הציוד לדרך עוקפת ולהימנע מהימצאותו על ציר הכניסה הראשי של המוסד המשמש את התלמידים.

7. הקמת פיגומים לגובה תיעשה על ידי בונה פיגומים מוסמך. יש לוודא כי הפיגומים עשויים מחומרים עמידים וכי הם עומדים בתקנים הנדרשים. בדיקת הפיגומים היא באחריות הקבלן, ועליה לעמוד בפיקוח מזמין העבודה.

8. עם סיום יום העבודה על הקבלן לסלק גורמים המסכנים את העוברים והשבים ואת העובדים, כמו, למשל, יתדות בולטים, קרשים בלתי-מחוברים, מסמרים, מוטות ברזל הבולטים בשטח, בורות בלתי-מוגנים מפני נפילה וכד'. נספח ד : הצהרת אורח בכפר נוער אני מאשר/ת כי קיבלתי הדרכה ותמצית מידע בכתב בנוגע להתנהגות בטוחה בכפר הנוער, בהתאם להנחיות הבטיחות המחייבות, וכי ההנחיות הללו ברורות לי. כמו כן אני מתחייב/ת כי במשך שהותי בכפר אנהג בהתאם להנחיות הבטיחות. השם הפרטי ___________ שם המשפחה _________________ מס' ת"ז _ ________________________________________ הכתובת ______________________ _ __________________ התאריך _____________ חתימה ____________ _ _________ נספח ה : הצהרת המלווה לפעילות רחצה בבריכה אני מאשר/ת כי קיבלתי הדרכה ותמצית מידע בכתב בנוגע לפעילות הרחצה בבריכה וכי הוראות הבטיחות ברורות לי. כמו כן אני מתחייב/ת להתנהג בהתאם להוראות הבטיחות. השם הפרטי ___________שם המשפחה _________________ מס' ת"ז _________________________________________ הכתובת_________________________________________ התאריך _______________ חתימה __________ __________ נספח ו : הצהרת הקבלן (ימולא בידי הקבלן או בידי בא-כוחו) אני מאשר כי קראתי את הנחיות הבטיחות וההתנהגות לקבלן והבנתי אותן, ואני מתחייב לפעול לפיהן ולפי יתר חוקי הבטיחות ותקנות הבטיחות הרלוונטיים לעבודתי בכפר הנוער. שם הקבלן ______________ הכתובת___________________ מס' הטלפון______________ שם מנהל העבודה____________ סוג העבודה ______________________________________ מקום העבודה____________ מס' העובדים שיועסקו _________ תאריך תחילת העבודה _______ ______ __________ _ משך הזמן המשוער שהיא תארך _________________ _ תאריך ______________ חתימה ___________________ ___ נספח ז : טופס הצהרת עובד על טרקטור אני מאשר כי קיבלתי הדרכה ותמצית מידע בכתב בנוגע לאופן העבודה עם הטרקטו ר וכי הוראות הבטיחות ברורות לי. כמו כן אני מתחייב לבצע את העבודה בהתאם להוראות הבטיחות הכלליות העוסקות בנהיגה בטרקטור ובהתאם להוראות ה בטיחות הנוגעות לסוג העבודה ש אני אמור לבצע. ה שם ה פרטי: _______ __ ____שם ה משפחה: ____________ __ מס' ת"ז: _____________________ ___________________ ה כתובת: ____________ _ ________________________ _ __ ה תאריך: ____________ חתימה: __ ____________________ נספח ח : רשימת מבדק ללולים ולמדגרות נושא הבדיקה כן לא הערות הנחיות כלליות האם הכניסה אסורה לאנשים לא מורשים? האם העובדים עוברים הדרכה תקופתית? המבנה האם המבנה מרוחק מאזור המגורים? האם המבנה בנוי בהתאם לכללי הבנייה והתקנים המקובלים? האם הגג או הקירות עשויים מלוחות אסבסט? האם האסבסט במצב תקין (לא מפורר)? אם לא, האם הנושא מטופל? האם הגג שלם ו אינו דולף ? האם ניקוז הגג מזרים את מי הנגר אל מחוץ לאזור המבנה? האם דרכי הגישה למבנה סלולות ונקיות מעשבים? האם הכניסות והיציאות שלמות, תקינות ו מאפשרות נעילה? האם יש במקום ריחות חריפים הנובעים מההפרשות? האם יש בלול אוורור טבעי? (פרט) האם מותקנת בלול מערכת אוורור מאולץ? (פרט ) אם כן , האם כנפי המאווררים מוגנ ות ברשת מתאימה? האם רמת התאורה מספקת? האם רמות האבק גבוהות? (עפ"י ה התרשמות ה כללית) האם נעשות בדיקות תקופתיות של רמות אמוניה, H2C , מתאן ו- CO2 ? האם נבדקו מפלסי הרעש? (אם לא, רשום התרשמות) חשמל, גז ודלק האם מערכת החשמל תקינה? האם קיים מפסק פחת (דלף)? האם קיים מפסק זרם ראשי מחוץ למבנה ? האם הוא מסומן כנדרש ובאופן בולט? האם מכל הגז מגודר ומשולט בשילוט מתאים? האם מכלי הדלק מרוחקים דיים מהמקום? האם קיימת מאצרה של 110%? האם המאצרה נקייה מדלק? בטיחות אש האם קיימת מערכת כיבוי תקינה והאם מצויים מטפים מתאימים וברזי כיבוי בלחץ נדרש? האם קיימת מערכת אזעקה אוטומטית המתריעה במקרה של ירידת חום, עליית חום, שרפה או פריצת מים? האם תנורי החימום רחוקים מכל חומר העשוי להתלקח? האם נעשית הדברת קוצים ועשבים סביב המבנים? האם העשבים היבשים מושמדים פיזית? ציוד האם מאביס השרשרת מוגן כל ה עת ולכל אורכו? האם מתקן אוסף הביצים האוטומטי מוגן מפני אפשרות פגיעה (במיוחד פגיעה של ילדים)? האם העגלה להובלת מזון אל הלול שלמה, מחוברת כנדרש לגורר או מנוידת ידנית באופן בטיחותי? אם איסוף הביצים נעשה ידנית, האם קיימת עגלה להובלת התבניות המלאות? האם המדחסים מגודרים והאם הגדר נעולה? האם קולטי האוויר נבדקים ע ל פי חוק? האם המלגזות נבדקות על פי חוק? האם המלגזות מופעלות בידי מפעיל מוסמך? האם משתמשים במלגזות בעלות מנוע חשמלי בלבד במקומות סגורים? מכל סילו האם הסולם אל ראשו של הסילו נעול ומונע אפשרות של עלייה לא מבוקרת? האם מותקן מעקה תקני סביב ראש הסילו למניעת נפילה? האם קיים במקום נוהל כתוב לכניסה ל " מקום מוקף "? האם העובדים עוברים הדרכה בהתאם? האם בעת הכניסה לסילו מיישמים את הנוהל הנ"ל? מכל מים האם המשטח שמכל המים מותקן עליו תקין ומאפשר תנועה בטוחה עליו? האם סביב המשטח שמותקן עליו מכל המים יש מעקה? האם לסולם של מכל המים יש מעקה תקני? מדגרות האם המאווררים בתוך תאי הבקיעה והפקיעה מוגנים באופן בטוח? האם קיים תיאום בין פתיחת הדלתות לפעולת המאווררים בתוך התאים? בריאות האם העופות מחוסנים תקופתית? האם העופות נבדקים תקופתית בידי וטרינר? האם העובדים החדשים עוברים בדיקות רפואיות? האם העובדים הוותיקים עוברים בדיקות רפואיות תקופתיות? האם התרופות נשמרות בארון נעול? מיגון אישי האם העובדים משתמשים בציוד להגנה מפני רעש? האם העובדים משתמשים במשקפי מגן? האם העובדים משתמשים במסכת מגן המג י נה על מערכת הנשימה ? האם העובדים נועלים נעלי בטיחות? האם העובדים משתמשים בכפפות מגן בעת איסוף העופות? ניקוי וחיטוי האם העובדים משתמשים בציוד מגן אישי במהלך החיטוי? האם יש במקום מלתחות ומקלחות (כולל מים חמים וסבון)? האם יש במקום משטפת עיניים ומקלחת חירום? האם בתאי הבקיעה מצויים מנדפי פורמלדהיד? האם העובדים משתמשים בחומרי ניקוי? האם קיים נוהל כניסה לאחר החיטוי? האם מתבצע חיטוי בפורמלדהיד וגלוטראלדהיד? האם החיטוי מתבצע בידי הקבלן? תחזוקה וניקוי הלול האם הפסולת והלכלוך נאספים? האם הלשלשת מפונה בקביעות? האם הלול מנוקה בכל יום? אם ניקוי הלול נעשה ידנית, האם נעשה שימוש בכלים מתאימים (כולל מכל פינוי)? אם ניקוי הלול נעשה באמצעים ממונעים, האם יש הקפדה על כללי הבטיחות המתאימים לכלי ולמקום? נספח ט : אישור תרגול של גישה נכונה לכלב תוקפני תאריך: ___________ הנדון: גישה נכונה לכלב תוקפני אני מאשר/ת כי למדתי ותרגלתי כניסה לכלוב ויציאה ממנו, ובכלל זה גישה נכונה לכלב תוקף ולכלב תוקפני. __ _________ ____________ _____________ השם מס' ת"ז חתימה שם המדריך: __________ [1] מאצרה היא כלי קיבול גדול המונח על הקרקע ועליו מונח מכל הדישון. במקרה שנוזל הדישון דולף או נוזל מהמכל החוצה, הוא נאסף במאצרה ואינו זורם לשטח הפתוח.