סידורי בטיחות במוסדות חינוך

כללי: המשנה החינוכית

1. הקדמה

1.1. מטרת חוזר סידורי בטיחות

1.2. שימוש ב לקחים וניסיון צבור בחוזר סידורי בטיחות

1.3. מבנה חוזר סידורי בטיחות

1.4. הפניות לחוק, לתקנים ולתקנות

1.5. שימוש במונח "עורך מבדק בטיחות למוסדות חינוך" בחוזר סידורי בטיחות

2. תחומי האחריות של הרשות המקומית/הבעלות

2.1. אחריות ישירה של רשות מקומית / בעלות לתקינות המתקנים והתשתיות

2.2. בדיקה שנתית של תקינות מתקנים ותשתיות ב כל מוסד חינוך על־ידי רשות מקומית / בעלות

2.3. העברת אישורי ה מוכנות למשרד החינוך

3. הסביבה החיצונית

3.1. כללי

3.2. מיקום המוסד

3.3. דרכי הגישה למוסד

3.4. חניית כלי רכב

4. תשתית

4.1. חצר המוסד

4.2. מפלסים בחצר

4.3. כיסוי פני החצר

4.4. גינון החצר

4.5. גדר המוסד

4.6. שערי המוסד

4.7. חניית אופניים

4.8. מתקני משחקים וצעצועים

4.9. מתקני משק ואשפה

4.10. מערכות לאספקת מים ולסילוק ביוב

4.11. מעברים ודרכי מילוט

5. המבנה

5.1. המסדרונות

5.2. מדרגות ורמפות במבנה (חוק התכנון והבניה).

5.3. חומרי בנייה וגימור (חוק התכנון והבניה)

5.4. ריצוף

5.5. חלונות

5.6. הדלתות

5.7. המעקים והמסעדים

6. ציוד ומערכות

6.1. הכיסאות והשולחנות

6.2. בטיחות אש ומניעת דלקות

6.3. סידורי שליטה בעשן

6.4. מערכות למניעת רעשים

6.5. מערכות הנפט, הסולר והגז

6.6. מערכת ההסקה והחימום

6.7. מערכת מיזוג האוויר

6.8. המאווררים

6.9. מערכת החשמל

7. חללים ייעודיים

7.1. כללי

7.2. חדרי השירותים

7.3. מגרשים, אולמות ספורט, חדרי כושר ושל"ח

7.4. מקלט ומרחב מוגן

7.5. מעבדות ומוקדים למדעים בבתי הספר העל ־ יסודיים ( תקנות הבטיחות בעבודה ( גיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות , כימיות וביולוגיות ), תשס " א - 2001 ) הוכנס כאן

7.6. חדרי מלאכה וסדנאות טכנולוגיות

7.7. מחסנים כלליים ומחסנים לחומרים מסוכנים

7.8. הספרייה

7.9. המטבח

7.10. גן הילדים

7.11. מבנים יבילים (קרוונים )

7.12. הנחיות להצבת מבנים יבילים:

7.13. הנחיות כלליות ביחס לתקופת החורף:

7.14. חשמל

7.15. בטיחות אש

7.16. חדרי טיפולים

7.17. הצבת מוצג

7.18. חניון תת קרקעי (חוק ה תכנון והבני י

ה)

8. שיפוצים במוסד החינוכי

8.1. כללי

8.2. קווים מנחים לפעילות

9. נספחים : נספח א ' - הפעלת עגורן צריח באתר בניה הסמוך למוסד חינוכי נספח ב : רשימת צמחי נוי ובר המומלצים לשתילה במוסדות החינוך

כללי: חוזר " סידורי בטיחות במוסדות חינוך " מפרט את ההנחיות העדכניות בתחום ה בטיחות המבנית , הסביבתית והתפעולית של מוסדות חינוך . ההנחיות מבוססות על חוקים, תקנות ותקנים רלוונטיים כפי שהיו במועד גיבוש החוזר, וכן על לקחים שהופקו בעקבות תאונות שאירעו בעבר. החוזר נכתב ועודכן על־ידי אגף הבטיחות בשיתוף מינהל הפיתוח , מהנדסים , אדריכלים, ומומחי ם ב בטיחות מוסדות חינוך , ובהתאם להנחיות שנקבעו על ־ ידי מנהל אגף א ' ( בטיחות סביבתית במוסדות חינוך ). העדכונים והשינויים הכלולים בחוזר זה במסגרת התיקון אינם חלים על מבנים הקיימים לפני מועד פרסום חוזר זה, במקרים שבהם יישום ההנחיות דורש הליכי תכנון, בינוי או שיפוץ חדשים. במקרה של שיפוץ או בנייה חדשה ב מבנים קיימים, תחול החובה לפעול בהתאם להנחיות המעודכנות. יובהר כי תחולת הוראות שמקורם בחוק, בתקנות או בתקנים, תהיה בהתאם ל היקף התחולה שנקבע באותם חוקים, תקנות ותקנים . * חוזר זה מקבץ בין היתר הוראות ממקורות שונים שנקבעו על ־ ידי גורמים אחרים ובכלל זה משרדי ממשלה וגורמים מוסמכים על פי חוק, וכן ח וקים , תקנות ותקנים. באחריות המשתמש בחוזר לוודא מהו הנוסח העדכני והתקף של המקורות, ובכלל זה מהו הנוסח העדכני , התקף והמחייב של חוקים, תקנות ותקנים. * אין באמור בחוזר זה לגרוע מהוראות כל דין ומהחובה לפעול לפיו. במקרה של סתירה או אי התאמה בין החוזר לבין הוראות הדין הרלוונטיות – יגברו הוראות הדין, למעט במקום שבו חוזר זה קובע דרישות מחמירות יותר מאשר דרישות הדין . * הפני י ה לחוק – משמעותה הפני י ה לחוק ולתקנות מכוחו . להלן רשימת החוקים, התקנות, ההנחיות והתקנים שמופיעים כסימוכין בחוזר זה : חוקים : חוק התכנון והבניה, תשכ " ה – 1965 חוק החשמל, תשי"ד–1954 חוק מניעת מ פ געי אסבסט ואבק מזיק,תשע"א-2011 חוק שויון אנשים עם מוגבלויות - תשנ"ח–1998 חוק הגז הפחמימני המעובה, תשפ"א–2020 חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), תשנ"ד–1994 פקודת בריאות העם, 1940 חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה , תשע " ב -2012 תקנות : תקנות התכנון והבניה ( בנינים ציבוריים ), תשמ " א -1981 תקנות התכנון והבנייה ( תכן הבנייה ) ( אצירת אשפה ), תש " ף -2019 תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אקוסטיקה), תש"ף-2019 תקנות התכנון והבנייה ( תכן הבנייה ) ( בטיחות המשתמש ), תש " ף -2019 תקנות התכנון והבנייה ( תכן הבנייה ) ( תברואה ), תש " ף -2019 תקנות התכנון והבניה ( בקשה להיתר , תנאיו ואגרות ), תש " ל -1970 תקנות החשמל (רישיונות), ה תשמ"ה –1985 תקנות בטיחות בעבודה (חשמל), תש"ן –1990 תקנות שרותי כבאות לפי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט–1959 תקנות למניעת מפגעים(רעש בלתי סביר) התש״ן –1990 הנחיות ומקורות נוספים: הנחיות משרד התחבורה ומשרד השיכון והבינוי, תשע ''ה 2015, תשפ ''א 2021 הנחיות משרדי הבריאות והחינוך לתכנון מוסדות חינוך בתחומי בריאות הסביבה-1997 הנחיות המשרד להגנת הסביבה, תשפ ''א, 2021 הנחיות משטרת ישראל לאירועים, תשע ''ט 2019, תשפ ''ה 2025 הנחיות פיקוד העורף, תשפ ''ה, 2025 מפרטי מ"י לרישוי עסקי ם , תשפ ''א 2021, תשפ ''ב 2022, תשפ ''ד 2024 הוראות מכ"ר 523 של נציבות הכבאות וההצלה הראשית, תשס ''ב – תשפ ''ה, 2001-2025 הוראות ונהלים של המשרד להגנת הסביבה, תשפ ''ד – תשפ ''ה, 2024-2025 תמ"א 18 תוכנית המתאר הארצית לתחנות תדלוק בישראל תקנים ישראליים: תקן ת''י 20 תקן ת''י 32 תקן ת''י 129 תקן ת''י 158 תקן ת''י 365 תקן ת ''י 412 תקן ת''י 448 תקן ת''י 562 תקן ת ''י 680 תקן ת''י 709 תקן ת''י 713 תקן ת''י 755 תקן ת''י 900 תקן ת''י 921 תקן ת''י 928 תקן ת''י 931 תקן ת''י 994 תקן ת''י 1001 תקן ת''י 1099 תקן ת''י 1109 תקן ת''י 1212 תקן ת''י 1220 תקן ת''י 1419 תקן ת''י 1497 תקן ת''י 1498 תקן ת''י 1596 תקן ת''י 1808 תקן ת''י 1838 תקן ת''י 1918 תקן ת''י 2206 תקן ת''י 2279 תקן ת''י 4273 תקן ת''י 5515 תקן ת''י 5516 תקן ת''י 5688 תקן ת''י 5903 תקן ת''י 6185 תק ן ת ''י 7010 תקן ת''י 8995 תקן ת''י 60079 תקן ת''י 60364 תקן ת''י 61386 תקן ת''י 61439 ההוראה נכתבה בשיתוף מנהל ה פיתוח ואגף הבטיחות ואושרה ע"י הלשכה המשפטית המשנה החינוכית התנאים הפיזיים במוסדות החינוך משפיעים באופן ישיר על התנהגות התלמידים והצוות ותורמים ליצירת סביבה חינוכית נאותה. משרד החינוך , על בסיס ניסיונו לאורך השנים , קבע תנאים הכרחיים ליצירת סביבה חינוכית ראויה ומכבדת . תנאים אלו נועדו לתמוך ב אקלים של כבוד, שמירה על הסביבה וחיזוק תחושת ה אמון אצל עובדי ההוראה בכל הנוגע לביטחונם ולרווחתם של התלמידים.

1. הקדמה

1.1. מטרת חוזר סידורי בטיחות מטרת חוזר זה ה י א לקבוע דרישות בטיחו תיו ת לתכנון מוסדות חינוך חדשים שנועדו לסייע לבעלי מקצוע כמו אדריכלים, יועצי בטיחות, מהנדסי חשמל, וכן לכל מי שעוסק בבטיחות המבנים במוסדות החינוך. הנחיות אלו מתווספות לחוק התכנון והבנייה , תקנות, תקנים וחוקים, ואינן גורעות מהנחיות החוק המחייבות את המתכנן ואת האדריכל.

1.2. שימוש ב לקחים וניסיון צבור בחוזר סידורי בטיחות חוזר זה מתבסס על הוראות מכוח חוק ותקנים וגם על ניסיון רב שנים שנצבר במערכת החינוך, ובכלל זה על תהלי כי תחקור ובדיקה של תאונות שאירעו בבתי ספר ובגני ילדים . הלקחים שהופקו בעקבות תאונות ו אירועי בטיחות הובילו לתהליך של בדיקה ושיפור של סידורי הבטיחות בסיוע יועצים בכל הרמות: מהנדסים , מומחים ו מכון התקנים.

1.3. מבנה חוזר סידורי בטיחות חוזר סידורי בטיחות בנוי מהכלל אל הפרט - בתחילתו הוא עוסק בשיקולים הכלליים לתכנון המוסד החינוכי, בחצרות, בסביבת המוסד ובמתקנים . בהמשך הוא מתייחס באופן מפורט לחללים ייעודיים ולאלמנטים בתוך המבנה כמו דלתות, חלונות, מדרגות וכן חללים ייעודיים כמו מעבדות, חדרי טכנולוגיה, ספריות וכדומה.

1.4. הפניות לחוק, לתקנים ולתקנות החוזר כולל בין היתר הפנייה לחקיקה רלוונטית או תמצות הנחיות רלוונטיות או תקן ישראלי או הוראות רלוונטיות.

1.5. שימוש במונח "עורך מבדק בטיחות למוסדות חינוך" בחוזר סידורי בטיחות עורך מבדק בטיחות מטעם הרשות או הבעלות – תפקידו

2. תחומי האחריות של הרשות המקומית/הבעלות

2.1. אחריות ישירה של רשות מקומית / בעלות לתקינות המתקנים והתשתיות האחריות הישירה לתקינות המתקנים והתשתיות במוסדות החינוך ולעמידתם בדרישות החוק והתקנים מוטלת על הרשות המקומית/על הבעלות.

2.2. בדיקה שנתית של תקינות מתקנים ותשתיות ב כל מוסד חינוך על־ידי רשות מקומית / בעלות כל מוסד חינוך (עם סמל מוסד) ייבדק פעם בשנה לקראת פתיחת שנת הלימודים , ו הליקויים ו ה מפגעים שיימצאו יתוקנו. המוסד יאושר סופית עד ה־1באוגוסט של אותה שנה .

2.3. העברת אישורי ה מוכנות למשרד החינוך באחריות הרשות המקומית/הבעלות להעביר את כל אישורי המוכנות השנתיים של מוסדות החינוך שברשותה למוסד החינוך ו למחוז של משרד החינוך / אגף הרישוי . אישור המוכנות יכול להופיע במערכות משרד החינוך גם כ"דוח התאמת תשתית" או "אישור בטיחות שנתי ".

3. הסביבה החיצונית

3.1. כללי פרק זה מתייחס לסביב ה החיצונית המקיפה את המוסד החינוכי, ל השפע תה על מתחם המוסד ולמענים הנדרשים. כמו כן עוסק החוזר בדרכי הגישה אל המוסד, בבחירת האתר להקמת המוסד ובמקורות רעש חיצוניים.

3.2. מיקום המוסד

3.2.1 מוסד החינוך יוקם הרחק ככל האפשר מאזורי תעשייה ומלאכה, ממקורות רעש, צחנה, זיהום אוויר, אבק וגזים, ממפעלים וממחסנים שיש בהם סיכונים פוטנציאליים, ממתקני ביוב, מאגני חמצון, ממקווי מים ומכל מקום אחר שיש בו מפגע בטיחות או גהות.

3.2.2 מוסד חינוך יהיה מרוחק ממקורות של חומרי ם מסוכנים בהתאם ל הוראות חוק התכנון והבניה ותמ"א 18 .

3.2.3 מוסד החינוך יהיה מרוחק 60 מ טר לפחות מציר קו מתח - על עילי (400 קילו-וולט) ו-5 מ טר לפחות מקו מתח - על תת-קרקעי.

3.2.4 מוסד החינוך יהיה מרוחק 40 מ טר לפחות מציר קו מתח עליון עילי (161 קילו-וולט) ו-5 מ טר לפחות מקו מתח עליון תת-קרקעי.

3.2.5 חצר מוסד החינוך תהיה מרוחקת לפחות 5 מ טר מציר קו מתח גבוה עילי (22 קילו-וולט) ולפחות 2 מ טר מקו מתח גבוה תת-קרקעי.

3.2.6 המדידות יתבצעו בקו אופקי בגובה הקרקע בין הה י טל של ציר קו המתח לבין הנקודה הקרובה ביותר בדופן החיצונית של גדר חצר המוסד.

3.2.7 תרשים 1

3.2.8 ביחס למבנה קיים בלבד, כחלופה למרחקים ניתן לבצע מדידה של שטף השדה המגנטי (קרינה בלתי מייננת בתדרי רשת החשמל) בחצר, ובכיתה הקרובה ביותר לקו המתח. סף החשיפה הסביבתי חייב להיות תואם להמלצות משרד להגנת הסביבה (ממוצע יומי פחות מ ־4 מילי גאוס). הבדיקה תתבצע על ידי מודד קרינה חשמלית מוסמך על ידי המשרד להגנת הסביבה , על ־ פי נוהל מדידות שדות מגנטיים במוסדות חינוך (משרד להגנת הסביבה-אגף למניעת רעש וקרינה- מהדורה 02 מ-

22.5.17 ).

3.3. דרכי הגישה למוסד

3.3.1 דרכי הגישה אל מוסד החינוך וממנו יאפשרו ככל האפשר תנועה רגלית בטוחה והימנעות מחציית עורקי תחבורה ראשיים, צמתים, מסילות ברזל ונתיבי מים.

3.3.2 דרכי הגישה א ל ה מוסד והמדרכות שלצידן יהיו סלולות, מרוצפות או כבושות. סידורי ההסעה, לרבות תחנות ההסעה, יתוכננו ויבוצעו בהתאם להנחיות בנספח א ' בהוראה מספר 0334 העוסק ב"הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות חינוך רשמים" מיום 22 באוגוסט 2022 .

3.3.3 אם הדבר אפשרי, יהיו דרכי הגישה אל מוסד החינוך בשיפוע מתון או בשיפוע שאינו עולה על

12.5% (גם אם הדרכים יתארכו בשל כך).

3.3.4 במוסד החינוך תותקן דרך גישה לרכב כיבוי והצלה בהתאם לדרישות תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 .

3.4. חניית כלי רכב

3.4.1 מקום החנייה של כלי הרכב הממונעים יהיה מחוץ לגדר המוסד.

3.4.2 הגישה לחניית כלי הרכב תהיה מחוץ למוסד , ורצוי שלא תחצה צירי תנועה של התלמידים.

3.4.3 במקרים מיוחדים שבהם החנייה ממוקמת בתוך השטח המגודר של המוסד, היא תהיה מאורגנת, מסודרת , משולטת וממוקמת בנפרד מאזור התנועה של הולכי הרגל בבית הספר. החניה תתוכנן בהתאם ל הנחיות חוק התכנון והבניה .

4. תשתית פרק זה עוסק במרחב החצר הפנימית של מוסד החינוך - האזור הסובב את המבנים ונמצא בתוך שטח המתחם המגודר . הפרק מציג את אתגרי הבטיחות ב חצר המוסד החינוכי , תוך התייחסות לתנוע ת הולכי רגל וכלי רכב , למפלסי הקרקע , לפתחים, לתשתי ו ת ולמתקני ם הקיימים . לתכנון נכון של החצר חשיבות רבה , שכן מרבית הפגיעות והפציעות בקרב תלמידים מתרחשות בשטח זה.

4.1. חצר המוסד

4.1.1 החצר תתוכנן ותאורגן באופן שיבטיח בטיחות מרבית בעת תנועה ופעילות של תלמידים במקום . יש להביא בחשבון גורמים פיזיים , כגון ה מבנה הטופוגרפי של מגרש המוסד , גורמים אקולוגיים ותנאי אקלים .

4.1.2 בעת תכנון החצר יש להימנע מיצירת מקומות מסתור המקשים על הפיקוח ועל השליטה .

4.1.3 שנאים או מתקנים אחרים של תשתית חשמל בתוך חצר המוסד יגודרו כדי למנוע גישת תלמידים .

4.1.4 שבילי החצר והמדרכות יהיו סלולים , מרוצפים או כבושים . רוחב השבילים לא יפחת מ -1.3 מטר או מ רוחב השער , הקטן מ ב י נ י הם .

4.1.5 אם מצויים בחצר תאי ביקורת ובר י כות הסתעפות , הם יהיו בגובה פני הקרקע בלבד .

4.1.6 עמודים הניצבים בחצר , כולל עמודי תאורה , יהיו יציבים ועם הגנה מתאימה ובנויים באופן שיקשה על הטיפוס עליהם ( במבנה העמוד ולא בגדר ).

4.1.7 במקרה שבו יש בחצר במה שגובהה מעל 40 ס " מ , יש להתקין סביבה מעקה בגובה של לפחות 105 ס"מ . אפשר להתקין מעקה מגן שניתן לפרקו בזמן הצגה . אפשרות נוספת היא שימוש בגינון ( עציצים או אדניות ) , בתנאי שלא יתאפשרו טיפוס או ישיבה עליהם . התקנת במה מעל 40 ס"מ מחייבת אישור קונסטרוקטור .

4.1.8 בחצר יהיה שטח מוצל . ההצללה תיעשה באמצעות נטיעות וסככות .

4.1.9 אם נעשה שימוש ביריעות הצללה ( ברשתות ), יש לדאוג שסוג היריעה יתאים לנדרש בתקן הישראלי 5093.

4.1.10 יש לבנות פינות ישיבה במקומות מוצלים .

4.1.11 במוסדות חינוך אסור השימוש באסבסט , בהתאם ל חוק מניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק-תשע"א-2011 .

4.2. מפלסים בחצר

4.2.1 במקרה ש אישר משרד החינוך להקים את מוסד החינוך במגרש שאינו מישורי, יש לתכנן את החצר במפלסי גובה שונים שימתנו את השיפוע ויאפשרו פיתוח חלקי חצר מישוריים, הקמת מתקנים ומילוי כל שאר תפקידיה של החצר.

4.2.2 הפתרונות להפרשי מפלסים וגבהים ייעשו על פי הנחיות התקן הישראלי 2142 ובהתאם להוראות ב הנחיה ז ו .

4.2.3 הנחיות לגבי מעקים בין המפלסים ראה ב-6. 6 להלן "מעקים ומסעדים".

4.2.4 בניית המפלסים תיעשה באמצעות קירות תומכים, מסלעות או שיפועי קרקע, שיישתלו בהם דשא או צמחים מייצבי קרקע אחרים, על ־ פי תכנון וחישוב של מהנדס מבנים ובהתאם ל הנחיות של יועץ קרקע (ראו בתרשים

2).

4.2.5 מדרגים הבנויים באמצעות מסלעות ואשר אינם מגודרים ייעשו כפי שמצוין בתרשים

2.

4.2.6 יש לנקוט אמצעים לניקוז מי הגשמים משיפועי הקרקע שמעל למגרש המוסד ומן המפלסים שבמגרש עצמו כדי למנוע סחף והצפות בחצר ובבניין.

4.2.7 שיפועי הניקוז יותאמו להרחקת המים לשטח מחלחל או למערכת ניקוז מי נגר, או ייבנו בשיטה אחרת שתאושר על ־ ידי הרשות המוסמכת (תקנות התכנון והבנייה -תכן הבנייה, תברואה) תרשים 2 בניית מדרגים - חלופות

4.3. כיסוי פני החצר

4.3.1 כיסוי פני החצר יהיה עשוי מאחד מהחומרים המתוארים ב כרטיס המידע של המשרד לגבי מצעים .

4.3.2 מצעים מתחת למתקני משחקים שגובה הטיפוס עליהם גדול מ־ 60 ס"מ , יעמדו בדרישות בדיקת הולם לפי ת"י 1498 שמגדירה את ביצוע הבדיקה על ־ פי תקן 1177 BS EN , ושטחם יהיה בהתאם לתקן (תקן בחובת תו תקן).

4.3.3 מצעים סינטטיים כגון דשא סינטטי או גומי שבגני ילדים, יעמדו בדרישות רעילות ( ת "י 562 חלק 3 או 1498 ) (תקן רשמי).

4.3.4 אם הכיסוי עשוי מגרגרי חצץ מעוגלים, יהיה עובי השכבה 20 ס"מ לפחות; אם הכיסוי עשוי מחול טבעי, יהיה עובי השכבה 30 ס"מ לפחות .

4.3.5 השבילים משערי הכניסה לבניין ודרכי הגישה לשטח החצר יהיו סלולים או מרוצפים ופניהם מחוספסים כדי למנוע החלקה, בהתאם לתקן הישראלי 2279. דרגת הבדיקה בכבש לפי התקן תהיה R10 מינימום למשטחים ישרים , ו R11 למשטחים ששיפועם מעל ל2% (תקן מחייב-תקנות התכנון והבניה-3.1.2.9 ).

4.3.6 שטח החצר, כולל השבילים והמגרשים, יהיה ללא בליטות ושקעים כדי למנוע מעידה והחלקה של תלמידים בהפסקות, בזמן פעילות ספורט ובאירועים אחרים.

4.3.7 בורות חלחול ייבנו לפי הנחיות יועץ קרקע למניעת אפשרות לקריסת הבור.

4.3.8 אין הגבלה לתכנון בורות חלחול קטנים עבור מי מזגנים בלבד.

4.4. גינון החצר

4.4.1 עצים מהווים גורם חשוב בהפחתת זיהום סביבתי ושיפור האקלים. משרד החינוך מעודד שתילת עצים במוסדות החינוך , שכן הם מספקים הצללה למבנים ול חצרות , מסייעים בהפחתת הטמפרטורה בימים חמים, תורמים ל מראה האסתטי , ול אקלים הבית-ספרי. לפיכך מומלץ לשתול עצים בהיקף רחב וליצור אזורי הצללה טבעיים ככל האפש ר .

4.4.2 יש לשתול אך ורק צמחים בלתי רעילים, שאינם גורמים לתופעות מזיקות או לאלרגיות כתוצאה ממגע עמם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות (רשימה מפורטת של עצים וצמחים מומלצים ראו בנספח).

4.4.3 הממטרות וצנרת ההשקיה לא יבלטו מעל לפני הקרקע ולא יחצו מעברים. במקרה שבו על צנרת לחצות שבילים , הצנרת ת ועבר בשרוול טמון.

4.4.4 ממטרות קופצות מותרות להתקנה ולשימוש.

4.4.5 ראש מערכת ההשקיה יוגן באמצעות ארגז הגנה. יש למקם את ראש המערכת באופן שלא יהיה מפגע בחצר .

4.5. גדר המוסד

4.5.1 הגדר תיבנה בהתאם לדרישות תקן ישראלי מספר 4273 על כל חלקיו, וכן בסעיף העוסק ב"גדרות ביטחון" שבחוזר המנכ"ל המעודכן בנושא "נוהלי ביטחון במוסדות החינוך".

4.5.2 הגדר תהיה ב גובה של 2 מטר לפחות מעל פני הקרקע משני צ י דיה .

4.5.3 גדר סורגים תותקן על בסיס בטון יציב , ללא רכיבים אופקיים כדי למנוע אפשרות טיפוס. המרווח בין שני מוטות סמוכים בסורג יהיה מ רווח שכדור בקוטר 10 ס"מ לא יוכל לעבור דרכו. מוטות הגדר יהיו חזקים דיים כדי למנוע כיפוף .

4.5.4 בגדר לא יהיו קצוות חדים , כולל בקצה בסיס הבטון.

4.5.5 גדר רשת תהיה עשויה מתיל מגולוון או מצופה חומר פלסטי חזק ועמיד. רוחב משבצות הרשת יהיה 5 ס"מ לכל היותר כדי למנוע אפשרות של טיפוס על הגדר. הרשת תהיה מרותכת. הקצה התחתון של הרשת ישוקע בקרקע או יחובר אל בסיס בטון או לפרופיל אופקי סמוך לקרקע. הקצה העליון יחוזק בפרופיל ברזל אופקי. הרשת תהיה ללא קוצים בקצה כדי למנוע פציעה.

4.5.6 אין להשתמש ב"רשת קלועה".

4.5.7 תכנון בניית גדר יבוצע בהתאם ל דרישות התקן הישראלי , ויאושר על ־ ידי הנדסאי/מהנדס מבנים.

4.5.8 המרחק ממשטח הבטון שהגדר מותקנת עליו עד לקצה התחתון של פרופיל הגדר , לא יעלה על 10 ס"מ.

4.5.9 אם נפרסות יריעות פלסטיק או יוטה או מעין אלה , יש להקפיד על הצמדתן לגדר באופן שלא יהיו חלקי יריעות חופשיים .

4.5.10 ניתן לשתול צמחייה כדי ליצור גדר חיה מסביב לחצר המוסד, אולם גדר זו לא תשמש במקום גדר רגילה , אלא תתווסף אליה.

4.5.11 לא יותקנו גדר תיל או דוקרנים אחרים.

4.5.12 בכל חלקי הגדר , כולל החלק העליון, לא יהיו אלמנטים חדים כדי למנוע פציעה של ילדים המצויים בסביבתה או המטפסים עליה.

4.6. שערי המוסד

4.6.1 במוסד חינוך המיועד ל־ 1,000 תלמידים ואנשי צוות , לכל היותר , יותקנו שני שערים ברוחב של

2.2 מ טר כל אחד להולכי רגל, וכן שער ברוחב

4.2 מטר לרכב חירום (על־פי הנחיות משטרת ישראל לאירועים- פריט רישוי

7.7).

4.6.2 במוסד חינוך שבו מספר התלמידים ואנשי הצוות עולה על 1,000 איש , יש להוסיף עבור כל 1,000 תלמידים ואנשי צוות נוספים או חלקם שני שערים להולכי רגל: שער אחד ברוחב

1.1 מ טר ושער אחד ברוחב

2.2 מ טר .

4.6.3 במוסד חינוך שבו מספר התלמידים ואנשי הצוות עולה על 3,00 0 איש, יש להוסיף שער ל רכב חירום. ניתן להתאים שער זה לשימוש הולכי רגל על ־ ידי הפיכתו לשער בעל כנפיים , ובכך ניתן לכלול אותו כ חלק מהדרישה לשערים עבור הולכי רגל.

4.6.4 רצוי שהשערים ייפתחו כלפי חוץ, אך ללא חריגה מתחום המגרש. שער המשמש למעבר רכב בלבד , יכול להיות בעל כנפיים נגררות. אם השער מצוי בשולי המגרש, פתיחתו יכולה להיות כלפי פנים.

4.6.5 השער ייבנה ללא רכיבים אופקיים, באופן שיקשה על הטיפוס עליו או על זחילה מתחתיו.

4.6.6 פרזול השער יכלול סגר ומנעול שאפשר לפתוח ולסגור אותו מבפנים ומבחוץ ולקבע אותו במצב פתוח.

4.6.7 משני צדי השער, הן מצד הציר והן מצד הנעילה, יהיה מרווח של 10-4 ס"מ בין אגף השער לעמוד האנכי גם במצב סגור כדי להימנע מסיכון לפגיעה באצבעות.

4.6.8 אפשר להשתמש בשער "קרוסלה" ביציאה מהמוסד כשער נוסף, בתנאי שקיימים כל השערים המחייבים שהוזכרו לעיל.

4.6.9 התקנת שער "קרוסלה" חד-כיווני תתבצע רק לאחר הצגת סקר סיכונים מטעם יועץ הבטיחות. הסקר יבחן היבטים כגון נקודות סיכון להיצמדות או להילכדות של גוף, ראש או חלקי ב י ג ו ד, מניעת אפשרות טיפוס, מהירות תנועת השער, עצירתו בחירום וכדומה .

4.6.10 שער חשמלי בכניסה לבית ספר יוצב בכניסות המיועדות לכלי רכב לאחר הצגת סקר סיכונים מטעם יועץ הבטיחות. הסקר יבחן היבטים כגון נקודות סיכון להיצמדות או הילכדות גוף, ראש או חלקי ב י ג ו ד, מניעת אפשרות טיפוס, מהירות תנועת השער, עצירתו בחירום וכ דומה . כמו כן יותקן ב שער מנגנון "עין אלקטרונית" שיאתר מעבר של אדם ויעצור את השער לצורך הבטחת בטיחותו . מערכת ההינע תתאים לתקן ישראלי 900 חלק

21.3 (תקן רשמי).

4.6.11 אם ישנה יציאה ישירה לכיוון הכביש, יש להתקין במקום מעקה בטיחות ממתכת בגובה של מטר אחד לפחות. המעקה יוצב מול שער היציאה, על שפת המדרכה הצמודה לכביש. רוחב המעקה יהיה כרוחב השער, בתוספת 2 מ טר מכל צד של השער. כאלטרנטיבה ניתן לבצע מכשול מדורג "מבוך" לפי ההוראות שבתקן ישראלי 1498 חלק 8 ( חוק שוויון אנשים עם מוגבלויות-נגישות ).

4.7. חניית אופניים

4.7.1 אם נדרשת חנייה לאופניים, יוקצה לכך שטח בתחום חצר המוסד. בשטח זה יימצא מתקן מתאים לנעילת האופניים.

4.7.2 חניית האופניים תמוקם על פני הקרקע ולא על התקן עילי.

4.7.3 יותקן שילוט מנחה לגבי יעוד והאחסון. הערה: ניתן להיעזר בחוברת "מדריך מקצועי ודברי הסבר בנושא חניות אופניים" של מנהל התכנון. https://www.gov.il/BlobFolder/policy/guidelines_parking_regulations/he/binder_instructions_guide_explanatory_notes_bicycle_parking.pdf

4.8. מתקני משחקים וצעצועים

4.8.1 כל מתקני המשחקים בחצר יעמדו בדרישות התקן הישראלי 1498 על כל היבטיו: ייצור, התקנה, אחזקה ובדיקות. מיתקנים שאינם עומדים בהגדרות חלות ת"י 1498 הינם צעצועים , ו אלה יעמדו בדרישות ת"י 562 .

4.8.2 מתקני חצר יותקנו באופן שלא יתאפשר מעבר לצורך טיפוס על עצים, על חלקי בניין, על גדרות ועל מתקנים אחרים.

4.8.3 אם מותקן בחצר ארגז חול למשחק, עליו להיות מקורה בסככה. הסככה תמוקם באופן שתצל על ארגז החול. מבנה הארגז יאפשר החלפת חול.

4.8.4 דפנות הארגז יהיו מעוגלות ומסגרת שלמה ללא נזקים , ויהיו עשויות מחומרים שלא יגרמו לפציעה כגון עץ או פלסטיק

4.8.5 ארגז החול ימולא עד שני שלישים מבית קיבולו. סוג המילוי יהיה חול דיונות נקי. יש לנקות את החול פעמיים בשנה לפחות.

4.8.6 בארגז החול יהיה רכיב לחיבור כיסוי מלא של הארגז.

4.8.7 שולי ארגז החול יהיו בגובה של 20 ס"מ מפני הקרקע לכל היותר, בעלי פינות מעוגלות ומחומר גמיש ורך. בחצר המוסד יהיו שטחים מוצללים לנוחיות הילדים (כאשר ההצללה מעל ארגז החול אינה מספקת).

4.8.8 מסביב לארגז החול יהיה משטחים שמונעים החלקה ברוחב מינימלי של חצי מטר.

4.9. מתקני משק ואשפה

4.9.1 לצורך סעיף זה, "מתקני משק ואשפה" כוללים כלי אצירה כהגדרתם בתקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), תש"ף – 2019, ובכלל זה מכולות, כלי אצירה טמוני קרקע וכלי אצירה שקועי קרקע.

4.9.2 מתקני משק ואשפה, שאינם פחים קטנים המיועדים לפינוי עצמאי באמצעות צוות הניקיון במוסד, וכן חדרי אצירת אשפה יותקנו מחוץ לשטח מוסד החינוך כך שתתאפשר גישה לרכב פינוי האשפה ללא כניסה לשטח המוסד, בהתאם להוראות תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (אצירת אשפה), תש"ף – 2019, ובכפוף להוראות סעיף זה.

4.9.3 מ תקני אשפה קטנים הממוקמים בחצר יש להציב כך שלא יהוו סיכון לנפילה או הילכדות, ולא יגרמו למפגעי ריח.

4.9.4 אין להציב מתקן לאיסוף אשפה , כאמור בסעיף

5.9.2, ליד כניסה ראשית. רצוי למקם את המתקן המרכזי לאיסוף אשפה בגבול המגרש, הרחק ככל האפשר מבניין המוסד ומאזורי תנועה ופעילות של תלמידים.

4.9.5 רצוי שהמרחק בין מ תקני האשפה ובין מבני המוסד יהיה לפחות 25 מ טר .

4.9.6 מתקני משק, אשפה ומחסנים שיש בהם סיכונים בטיחותיים , יצוידו במנעולים מתאימים.

4.10. מערכות לאספקת מים ולסילוק ביוב

4.10.1 אספקת מים

4.10.1.1 המים המסופקים למוסד יהיו ממקור מאושר בלבד ובאיכות מי שתייה בכפוף להוראות פקודת בריאות העם - 1940 ולתקנות מכוחה. לא תהיה במוסד החינוך ובחצרותיו רשת צנרת מים אחרת, גם לא להשקיה בלבד.

4.10.1.2 יש לפזר מתקנים למי שתייה במבני הלימוד וההנהלה ובאזור הספורט והמשחקים של המוסד. מספר מתקני השתייה יהיה לפחות בהתאם לדרישות "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) – הוראות למתקני תברואה ( הל"ת )". סוג המתקנים יתאים לדרישות מבחינה היגיינית – הברזים יופעלו בעזרת לחצן המוציא סילון מים בעת הלחיצה, ולא נדרש מגע של פי השותה עם המתקן (תקנות בריאות העם).

4.10.1.3 ברזיות מי השתייה יותקנו בקרבת שטחי הפעילות של התלמידים, רצוי במקום מוצל ומרוחק ממעברים ומצירי תנועה. אזור הברזייה לא ירוצף באבן חלקה והדומים לה כדי למנוע החלקה. הריצוף יהיה על ־ פי התקן הישראלי 2279 כאשר הדרגה בבדיקת כבש תהיה R11 לפחות .

4.10.1.4 יש לחבר את ניקוז הברזייה לרשת הניקו ז .

4.10.1.5 גובה מתקני השתייה יותאם לגובה הילדים.

4.10.1.6 מתקני השתי י ה יעמדו בדרישות התקנים הישראלי 5452 – בדיקת מוצרים הבאים במגע עם מי שתיה ותקן ישראלי 900 לבטיחות מערכת החשמל (תקינה רשמית).

4.11. מעברים ודרכי מילוט

4.11.1 תכנון המעברים ופתחי המילוט ייעשה בהתאם ל"תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים" ובהתאם ל הנחיות אלה (דוגמאות למעברים ראו בתרשים

3).

4.11.2 רוחב המעברים במוסד יתוכנן בהתאם להיקף התנועה הצפוי במבנה הן בשגרה ו הן בשעת חירום. עקרון התכנון המרכזי הוא ש ל כל נקודה במבנה תהיה יציאה חופשית וללא מכשולים אל מוצא בטוח.

4.11.3 חישוב רוחב המעבר י תייחס לרוחב הפנוי בפועל ( נטו ) למעבר.

4.11.4 לצורך חישוב הרוחב המזערי של פתחי היציאה ומעברי המילוט יש להסתייע במקדם התפוסה המורה על המספר המרבי של בני אדם ליחידת שטח. באמצעות חלוקת השטח במקדם התפוסה מתקבלת התפוסה המרבית , וממנה נגזר רוחב הפתחים ומעברי המילוט. תרשים 3 דוגמאות למעברים

4.11.5 להלן מקדמי התפוסה של חלקים שונים במבנה המוסד על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 ( תקנות התכנון והבנייה -סימן י"ב) ( כשיש בתקנות אלה הוראה ביחס לחלק מבנה כמפורט): כיתה:

1.25 מ"ר לאדם חדרי מלאכה: 4 מ"ר לאדם מעבדות:

2.5 מ"ר לאדם חדר מורים:

2.5 מ"ר לאדם חדר טכנולוגיה: 3 מ"ר לאדם כיתה ב גן ילדים:

3.3 מ"ר לאדם ספרייה, אולם קריאה:

4.6 מ"ר לאדם ספרייה, אזור מדפי ספרים: 10 מ"ר לאדם אולם אספות אחר: מ"ר אחד לאדם אולם כניסה המשמש להתקהלות: מ"ר אחד לאדם אולם התעמלות (הכוונה לאולם נטו בניכוי שטח היציעים אם קיימים): מ"ר אחד לאדם ספסלים באזורי יציעים קבועים או מתקפלים:

0.5 מ"ר לאדם מטבח: 10 מ"ר לאדם מבואה המשרתת מקבץ חדרי לימוד: אין דרישה מחייבת מבואה ראשית לבניין שאינה משמשת להתקהלות: אין דרישה מחייבת מבואה ראשית לבניין המשמשת להתקהלות: מ"ר אחד לאדם.

4.11.6 בקומת הקרקע יהיו שתי כניסות לפחות. כניסות אלה ישמשו גם פתחי היציאה של מסלולי המילוט בבניין ורוחבן יהיה

2.2 מ טר .

4.11.7 על אף האמור לעיל במבנה המכיל עד שש כיתות ניתן להסתפק ברוחב

1.65 מ טר .

4.11.8 מכל קומה תהיינה שתי דרכי מילוט לפחות למוצא בטוח.

4.11.9 על ־ פי תקנות התכנון והבנייה , יימדד מרחק ההליכה על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי המתחיל במרחק של 30 ס"מ מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 ס"מ ממזוזת הדלת ומסתיימת במרכז הדלת. אם במסלול ההליכה כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף לאורך ספי המדרגות או במקביל למישור המשופע (ראו תרשים

4).

4.11.10 מרחק ההליכה ודרכי המילוט יתוכננו על ־ פי תקנות התכנון והבנייה כמפורט להלן: מרחק ההליכה מכל דלת יציאה בגן ילדים ועד למוצא הבטוח יהיה 30 מ טר לכל היותר. המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא הבטוח לא יעלה על 35 מ טר . בגני ילדים המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד לדלת של אותו חדר , לא יעלה על 15 מ טר .

4.11.11 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה ועל אף האמור בסעיפים הקודמים, אם המבנה מוגן במערכת מתזים וקיים פינוי עשן, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים ב-25 מ טר .

4.11.12 המספר המזערי של פתחי יציאה לפי תפוסה : לא פחות משני פתחי יציאה בכל חלק של המבנה המיועד להכיל מעל 50 איש לא פחות משלושה פתחי יציאה מחדר או מאולם המיועד להכיל מעל 500 איש לא פחות מארבעה פתחי יציאה מחדר או מאולם המיועד להכיל מעל 1,000 איש.

4.11.13 מסלולי המילוט יבטיחו המשכיות רציפה ב דרכי ה מילוט , כאשר מספרם ורוחבם ייקבעו לפי מספר השוהים הרב ביותר בכל מקטע . לדוגמה אם במפלס העליון ביותר, בקומה השלישית, יש 49 איש, בקומה מתחת 50 ובקומה התחתונה 20 - מסלול המילוט בין הקומה השלישית לשנייה יתוכנן עבור 49 איש. מסלול המילוט בין הקומה השנייה לקומה הראשונה עבור 50 איש. בין הקומה הראשונה לקומת הקרקע גם עבור 50 איש (לפי המקטע העמוס ביותר מעליו). תרשים 5 תפוסת דרכי המילוט לפי קומות

4.11.14 מסלולי המילוט ישולטו בשלטים המצביעים על כיוון היציאה.

4.11.15 מעל פתחי המילוט, בכניסות לחדרי המדרגות ובשערי היציאה החיצוניים, יוצבו שלטי יציאה , ותותקן תאורת חירום.

4.11.16 אין לתכנן מסלולי מילוט העוברים בחללים מסוכנים כמו חדרי מכונות וחדרי חשמל, מחסנים של חומרים מסוכנים וכד ומה .

4.11.17 כל הרכיבים במסלולי המילוט יהיו מחומרים בלתי בעירים, בהתאם לדרישות התקן הישראלי 921.

4.11.18 מסלולי המילוט ישולטו בשלטים סטנדרטיים המצביעים על כיוון היציאה.

4.11.19 מעל פתחי המילוט, בכניסות לחדרי המדרגות ובשערי היציאה החיצוניים, יוצבו שלטי יציאה ותותקן תאורת חירום.

4.11.20 פתחי היציאה בחלקים השונים של מוסד החינוך יהיו לפי "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים", כמפורט להלן: טבלה 1 פתחי יציאה המרחב המספר המזערי הרוחב המזערי ( לפתח אור ) הערות כיתה וחדר עזר , מעבדת ביולוגיה או פיזיקה , חדר טכנולוגיה , סדנה , ספרייה בשטח קטן מ ־ 150 מ " ר , מוקד לוגיסטי לטכנולוגיה , חדר מורים 1

0.9 מ ' מעבדת כימיה , מוקד לוגיסטי למדעים , סדנה מעל 150 מ " ר , ספרייה מעל 150 מ " ר 2

0.9 מ ' אפשרי שהדלת השנייה תעבור דרך חדר השירות או דרך מעבדה סמוכה . חדרי מנהלה , חדר שירותים , תא שירותי נכים 1

0.8 מ ' כל חדר מהנ " ל המשמש להתקהלות של 50 איש או יותר 2

0.9 מ ' מספר הדלתות ורוחבן יחושבו לפי הרוחב הכולל הדרוש למילוט . נדרש מנעול בהלה מתפוסה של 100 איש . המנעול יהיה על־פי הת " י 4588, חלק

1. אולם ספורט , אולם כינוסים 2

1.1 מ ' מספר הדלתות ורוחבן יחושבו לפי הרוחב הכולל הדרוש למילוט ולפי המרחקים בין פתחי המילוט . נדרש מנעול בהלה . המנעול יהיה על־פי הת " י 4588, חלק

1. דלת יציאה ראשית מבית ספר 2

2.2 מ ' מספר הדלתות ורוחבן יחושבו לפי הרוחב הכולל הדרוש למילוט ולפי המרחקים בין פתחי המילוט . אם יש עד שש כיתות במבנה , ניתן להסתפק ברוחב של

1.65 מ '.

5. המבנה

5.1. המסדרונות

5.1.1 המסדרונות והמעברים יתוכננו לפי "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים" , וכן לפי חלק ח1 - "נגישות" ובהתאם ל הנחיות הנוספות שלהלן.

5.1.2 אין לתכנן מסדרון ללא מוצא שאורכו עולה על 6 מ טר , אלא אם תהיה בו מערכת שחרור עשן. במקרה כזה אורך המסדרון יכול להגיע עד 15 מ טר .

5.1.3 חלל שאורכו גדול לפחות פי שניים וחצי מרוחבו , ייחשב מסדרון.

5.1.4 רוחב המסדרונות במוסד חינוך שבו כיתות לימוד מתוכננות רק מצדו האחד של המסדרון לא יפחת מ-2.4 מ טר נטו. אם מתוכננות כיתות לימוד משני הצדדים, לא יפחת רוחב המסדרון מ-4 מ טר נטו (ראו תרשים

6). תרשים 6 תכנון רוחב מסדרון

5.1.5 על ־ פי תקנות התכנון והבנייה תותקן בכל חדר לימוד דלת המובילה ישירות אל פרוזדור שהוא חלק מגישה למוצא בטוח או דלת המובילה ישירות ליציאה אל מחוץ לבניין.

5.1.6 ניתן שחדר אחד יחצוץ בין החדר המשמש ללימוד לבין הפרוזדור הפתוח, כל עוד החדר החוצץ יעמוד בכל הדרישות המפורטות להלן:

5.1.6.1 מרחק ההליכה בתוך החדר החוצץ לא יעלה על 23 מטרים.

5.1.6.2 ה"חדר החוצץ" לא יכיל חומרים מסוכנים.

5.1.6.3 בחדר החוצץ תותקן מערכת גילוי אש ועשן או שבכל הבניין תותקן מערכת מתזים .

5.1.6.4 רוחב היציאה וכמות היציאות מהחדר החוצץ יעמדו בדרישות התפוסה הכוללת של חדר הלימוד והחדר החוצץ.

5.1.7 על ־ פי תקנות התכנון והבנייה , גובה מזקף הראש של המעברים והמסדרונות יהיה

2.2 מ טר לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.

5.1.8 על ־ פי תקנות התכנון והבנייה , הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכאניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אויר, מתזים , שלטים וכו דומה יותרו בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מ טר לפחות.

5.1.9 על ־ פי תקנות התכנון והבנייה גובה מזקף הראש (2.2 מ טר ) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה.

5.1.10 המסדרון יהיה פנוי מחדירת אלמנטים של המבנה, לרבות צנרות שונות, עד לגובה של 2 מ טר מ הרצפה.

5.1.11 רצפת המסדרון תהיה במפלס ישר ואחיד .

5.1.12 מתלי מעילים יותקנו בגובה של לפחות

1.80 מטר בבתי ספר ו-1.5 מטר בגני ילדים . אם נדרש להתקין מתלה מעילים בגובה נמוך מזה, יש לדאוג להתקנת מגן בטיחותי מתאים.

5.1.13 ארונות, ספריות וכונניות מעל גובה 90 ס"מ יהיו מקובעים לרצפה כדי למנוע התהפכות.

5.2. מדרגות ורמפות במבנה (חוק התכנון והבניה).

5.2.1 מדרגות ורמפות שהן חלק מדרך מילוט יתוכננו לפי "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים", וכן לפי חלק ח1, "נגישות".

5.2.2 מידות (תקנות תכנון והבניה -1970 , סעיף

3.2.2.5 ). מידותיהן של המדרגות במוסד חינוך ייקבעו על פי הנוסחה הזאת: 2 רומים + השלח = 63-61 ס"מ (בהתאם לתקנות התכנון והבנייה). רוחב המדרגה לא יפחת מ-1.2 מ טר .

5.2.3 בשלחי המדרגות יש להתקין פסים מונעי החלקה לאורך אף השלח. אם המדרגות עצמן בעלות דרגת התנגדות להחלקה של R-12 ומעלה (על פי התקן הישראלי 2279) אין צורך בפסים אלה.

5.2.4 קצות מהלכי המדרגות ושטחי הביניים שבין מהלך למהלך שבצד הקיר יהיו צמודים לקירות ללא רווח בינם לבין הקיר. אם קיים רווח, נדרש מעקה בגובה

1.1 מ טר .

5.2.5 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית האחיזה לא יעלה על 75 ס"מ (ראו תרשים

7).

5.2.6 על אף האמור בסעיף הקודם, אם המרחק אל בית האחיזה בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט עולה על 75 ס"מ , יותקן מאחז יד נוסף (ראו תרשים

7).

5.2.7 אם רוחב המדרגות עולה על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בסעיף הקודם בתחום שאינו נדרש למילוט.

5.2.8 מתחת למדרגות במהלך ראשון תימנע אפשרות להיכנס. ניתן ליצור מקום איחסון . תרשים 7 תחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט – חלופות

5.2.9 מדרגות רדיאליות ייבנו לפי תקנות התכנון והבנייה, והרדיוס הפנימי שלהן לא יפחת מ-3 מ טר .

5.2.10 מדרגות חיצוניות לבניין ייבנו בהתאם ל תקנות התכנון והבנייה. רוחבן המזערי של המדרגות יהיה

1.2 מ טר . כמו כן יענו המדרגות על הדרישות של מסלולי המילוט שהוזכרו לעיל. המרחק האנכי המינימלי בין החלונות לשלח המדרגות יהיה

1.5 מ טר ( הסעיף מתייחס לחלון שנפתח ולא ל חלון קבוע).

5.2.11 במהלכי המדרגות יהיה גובה מזקף הראש

2.1 מ טר לפחות.

5.2.12 רוחב פתחי היציאה והכניסה של חדר המדרגות לא יפחת מהרוחב הפנוי של מהלך המדרגות, אלא אם כן מותקנת בו דלת העומדת בדרישות הרוחב למילוט.

5.2.13 משטח הביניים בין מהלכי המדרגות ( הפודסט ) יהיה מישורי כולו, ללא מדרגות.

5.2.14 בחדרי מדרגות עם מהלכים מקבילים רוחב משטח הביניים יחושב כסכום רוחבי המהלכים המוליכים אליו בתוספת רוחב ה"עין" שביניהם. ה רוחב מזערי של המשטח יהיה

1.2 מ טר או כרוחבו הפנוי של המהלך, לפי הערך הגבוה מבין השניים .

5.2.15 אם מהלכי המדרגות בין קומה לקומה מקבילים זה לזה או ניצבים זה לזה, לא יפחת אורך משטח הביניים מרוחב מהלך המדרגות. אם מהלכי המדרגות נמשכים לכיוון אחד, לא יפחת אורך המשטח האופקי שביניהם מ־

1.2 מ טר .

5.2.16 משני צדי כל דלת ו/או גרם מדרגות במוסד החינוכי יהיה משטח אופקי שרוחבו לא יפחת מ־

1.2 מ טר .

5.2.17 השיפוע המרבי של רמפה (שיפוע המחליף מדרגות) שאינה חלק מדרך נגישה לנכים יהיה % 10 . אורכו המרבי של מהלך אחד ברמפה יהיה 16 מ טר . אם ה רמפה ארוכה יותר , היא תחולק לשני מהלכים כ שביניהם יותקן משטח אופקי.

5.2.18 הרמפה תתחיל ותסתיים במשטחים אופקיים, שרוחבם ועומקם הפנויים אינם פחותים מרוחבו הפנוי של מהלך הרמפה.

5.2.19 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה , כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו עשויים מחומרים שאינם דליקים . עם זאת ניתן להשתמש ב חיפוי בעובי של עד 16 מ"מ, וכן מותר להשתמש ב שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא

4.5 סנטימטרים לפחות.

5.2.20 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה יופרד חדר מדרגות המשמש מוצא בטוח משאר חלקי הבניין על ־ ידי אלמנטים בעלי עמידות ל אש למשך 60 דקות לפחות.

5.2.21 עמידות האש של המבנה רכיבי השלד והבנייה יתאימו לתקנות התכנון והבנייה ולתקנים רלוונטיים. חומרי השלד והבנייה יעמדו בדרישות התקן הישראלי 921, התקן הישראלי 931 והתקן הישראלי 755. עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין תהיה בהתאם לסיווג השלד ולהנחיות בתקנות התכנון והבנייה. יש לחלק את המבנה ל מספר אזורי משנה, ולכל אזור תוגדר דרגת סיכון האש. לאחר הגדרת אזורי סיכון האש יוגדרו, במידת הצורך, אגפי האש שיופרדו בקירות או בדלתות אש כדי ליצור חי י ץ מלא ועמיד בפני אש לפרק זמן. עמידות המחיצות תיקבע לפי דרגת הסיכון של כל אזור. בפירים אנכיים תותקן מעטפת חיצונית עמידה בפני אש בהתאם לתקנות הבטיחות באש , ב עמידות של שעתיים לפחות. במעברים בין הקומות הפירים ייאטמו באמצעות הפרדה אופקית בעמידות אש של לפחות 20 דקות. בכל הפתחים המחברים בין הפיר לבין קומות המבנה תותקן דלת אש 30/90 על פי ת"י 1212. (תקן רשמי). מחסן, חדר אשפה, חדר מכונות, חדר מיזוג אוויר, חדר חשמל, חדר דוודים או חדר גנראטור יופרדו מחלקי המבנה הסמוכים באמצעות קירות ותקרות עמידים בפני אש למשך שעתיים לפחות , ויצוידו בדלתות עמידות בפני אש למשך 30 דקות לפחות על ־ פי התקן הישראלי 1212. כדי למנוע מעבר של אש ועשן בין חללים, בין קומות ובין אזורים בתוך המבנה , יש לבצע אטימה ו הפרדות בכל מעברי ה צנרת , כבלי חשמל וכד ומה באמצעות חומרי איטום עמידים בפני אש ועשן, בהתאם ל תקן הישראלי 931.

5.3. חומרי בנייה וגימור (חוק התכנון והבניה)

5.3.1 אין להשתמש באזבסט-צמנט במבנים חדשים (חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק -2011 ).

5.3.2 לא יהיו מפגעי תשתית בבניין ובכיתות, ובפרט סדקים במבנה, רצפות שקועות וסימני רפיון (כגון "בטן") בתקרות תלויות.

5.3.3 כל האלמנטים של הבניין (תקרות ותקרות משנה, קירות ומחיצות, רצפות וכו') יהיו עשויים מחומרים העונים על דרישות התקן הישראלי הנוגעות לעמידות אש.

5.3.4 כל החללים יכוסו בחומרי גימור, ציפוי ובידוד העונים על דרישות התקנים הישראליים 921 ו-755 הנוגעות לעמידות אש.

5.3.5 האלמנטים במבנה יעמדו בתקן הישראלי 931.

5.3.6 כל חומרי הבנייה והגימור בתוך הבניין ומחוצה לו יהיו עמידים בפני בלייה, שחיקה ורטיבות, בהתאם לדרישות התקנים הישראליים העדכניים.

5.3.7 הזגוגיות, לרבות מראות, יהיו עשויות מחומר עמיד בפני ניפוץ לרסיסים, כגון זכוכית מחוסמת וזכוכית משוריינת, או יוגנו מפני התנפצות.

5.3.8 דלתות , מחיצות וקירות שקופים יסומנו בסימני אזהרה לפי ת"י 1918 חלק 4 . (נגישות) דלתות פנים שקופות יעמדו בדרישות ת"י 1099 חלק 1 .

5.3.9 ציפוי או אלמנטים על הקירות יותקנו כך שלא תהיה כל אפשרות של השתחררות או נפילה.

5.3.10 אין לבנות או להתקין אלמנטים חדים ש עלולים לגרום לפציעה בקירות חוץ ופנים בגובה שאינו עולה על 2 מ טר מהרצפה או מהקרקע.

5.3.11 אם נעשה שימוש בקירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי שלהם.

5.4. ריצוף

5.4.1. שטח הרצפה יהיה ישר ואחיד, ללא שקעים, בליטות והפרשי גובה העלולים לגרום לנפילת תלמידים בעת תנועתם.

5.4.2 הריצוף יהיה בדרגת התנגדות להחלקה שאינה נמוכה מהגדרת הדרגה בתקן הישראלי 2279.

5.5. חלונות

5.5.1 המבנה

5.5.1.2 החלונות ייבנו בהתאם לדרישות התקן הישראלי 1068 על חלקיו .

5.5.1.2 החלונות יהיו מדגמים המבטיחים הגנה מפני נפילה חופשית של אגף החלון , גם לאחר שימוש ממושך.

5.5.1.3 אין להתקין חלונות גרירה אנכית.

5.5.1.4 כנפי החלונות לא יבלטו לתוך המבנה ואף לא כלפי חוץ . אם החלון בגובה מעל 2 מטר מהקרקע , ניתן לאפשר בליטה של כנפי החלונות כלפי חוץ.

5.5.1.5 מלבן החלון ותריסיו יהיו מחומרים בלתי דליקים בהתאם לתקן הישראלי 755. רכיבים מזוגגים יתאימו לדרישות התקן הישראלי 1099.

5.5.1.6 החלונות יזוגגו בחומר שאינו מתנפץ לרסיסים או יגנו מפני התנפצות. הזיגוג יהיה לפי ת"י 938 ( רשמי חלקית) ועוביו לפי ת"י 1099 .

5.5.1.7 תכנון החלון יאפשר ניקוי משני הצדדים והחלפת זגוגית מתוך המבנה.

5.5.1.8 חלונות החילוץ יעמדו בדרישות המפורטות להלן: חלונות החילוץ יתוכננו וימוקמו לפי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים סעיף

3.2.20.7). חלון חילוץ יותקן בכל קומה , בסמוך לרחבת ההיערכות של רכב החירום ו בכל חדר המשמש תלמידים ש שטחו 23 מטר לפחות. רוחבו של הפתח החופשי יהיה

0.8 מ טר לפחות. גובהו של הפתח יהיה

1.0 מ טר לפחות. החלון יהיה חלון צד, חלון צירי או חלון הזזה. החלון יאפשר פתיחה מצדו הפנימי ופתיחה ופריצה מצדו החיצוני. החלון יהיה מסומן במילים "חלון חילוץ". המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לחלון החילוץ לא יעלה על 50 מ טר . המדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, בתנאי שיתקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לבין חלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות חדרים אחרים. פרט זה אינו חל על קומת הקרקע, אך חל על מבנים יבילים שאינם עמידים לאש.

5.5.2 התאורה הטבעית

5.5.2.1 כללי במרבית שעות הפעילות של מוסדות החינוך קיימת תאורה טבעית, ואיכותה עולה כמעט על כל פתרון של תאורה מלאכותית. עם זאת לעיתים מתקיימת פעילות בשעות שבהן אין תאורה טבעית, ומלבד זאת יש במוסד החינוכי מקומות ללא תאורה טבעית (כגון מעברים פנימיים) ובעיקר מקומות שהתאורה הטבעית בהם אינה מספקת . חובה אפוא להתקין בכל מקום תאורה מלאכותית, בכמות ובאיכות הדרושות, ובמקביל ליצור תנאים שיפיקו את המיטב מן התאורה הטבעית הקיימת ברקע ומשפרת את איכות הראייה.

5.5.3 מניעת נפילה

5.5.3.1 סעיף זה מתייחס לכל החלונות במוסדות חינוך, למעט חלונות ב חדרים שאינם נגישים לתלמידים ושגוב ה הסף שלהם הוא 2 מ טר ומעלה מעל פני הקרקע החיצונית .

5.5.3.2 רוחבו של אדן החלון הפונה כלפי פנים לא יעלה על 4 ס"מ, וזאת כדי למנוע אפשרות של ישיבה או עמידה עליו (ראו תרשים

9).

5.5.3.3 סף החלק הנפתח של החלון יהיה בגובה של

1. 5 מ טר לפחות מעל הרצפה.

5.5.3.4 בהתקנת חלונות מסוג " קיפ " אשר סִפם נמוך מ-2 מ טר מגובה רצפת החדר, יותקן ציר הסיבוב בחלקו התחתון של האגף (ראו תרשים

8). כנפי חלונות אלו לא יבלטו החוצה או פנימה.

5.5.3.5 כל חלון אשר גובה הסף התחתון שלו הוא 2 מ טר ומעלה יכול להיפתח פנימה והחוצה או בהזזה (הזזה מגובה

1.5 מטר) .

5.5.3.6 במקרים שבהם סף החלון לפתיחה נמוך מ־

1.5 מ טר אפשר למנוע נפילה באמצעות התקנת מעקה מעל אדן החלון באופן שספו התחתון של החלק הנפתח יוגבה לגובה של

1.5 מ טר לפחות מעל הרצפה. המעקה יעמוד בדרישות התקן הישראלי 1142.

5.5.3.7 בכל הקשור לחלונות בחדר ממ"ד יש לפעול בהתאם ל הנחיות פיקוד העורף.

5.5.3.8 אם מניעת הנפילה מתבצעת על ידי סירוג החלונות יש לפעול בהתאם להנחיות לגבי חלונות חילוץ (ראו ב-6.5.1-ט לעיל).הסורגים י י עשו על ־ פי דרישות תקן ישראלי מספר 1635 "סורגים לפתחים בבניינים". תרשים 1 חלון מסוג " קיפ " תרשים 2 רוחב אדן החלון

5.6. הדלתות

5.6.1 דלתות יתוכננו לפי "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים" וכן לפי "חלק ח1 – נגישות" ולפי ההנחיות הנוספות שלהלן. (במוסדות חינוך החדשים או אחרי תוספות בניה/ שיפוץ יותקנו דלתות שיעמדו בתקן 6185 – ''דלת מוסדית''). דלתות קיימות ימוגנו נגד תפיסת אצבעות, למעט בחללים מיוחדים כגון: מקלט וחדרי שירותים כמפורט בהמשך. תפקידי הדלתות ומידותיהן

5.6.1.1 תפקוד הדלתות תפקוד הדלתות מהווה איזון עדין בין תפקיד ן כחלק ממערך ההגנה וההפרדה של הקירות ש ב ה ם הן מותקנות ובין הצורך החיוני לאפשר מעבר ו קשר בין חללים .

5.6.1.2 המידות של פתחי הדלתות המידות הנקובות של הדלתות המוגדרות על ־ ידי מידות הפתח בקיר לפני התקנת המלבן והדלת (בלשון התקנים: "מידות בני"), והן גדולות בהרבה ממידות המעבר הנקי נטו. מידות המעבר נטו רלוונטיות לשני עניינים: פתחים למעבר ריהוט/ציוד במידות מיוחדות (כגון פסנתר, מקרר, ציוד טכנולוגי ...) מעבר של כיסא גלגלים (80 ס"מ נטו) ( נגישות -ת"י 1918 חלק 1- תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות) המפורט בטבלה שבהמשך נכון לגבי דלתות סובבות רגילות. יש להביא בחשבון את הקטנת רוחב המעבר המעשי נטו בדלתות על ציר רצפה, עקב ריחוק ציר הסיבוב מהמזוזה.

5.6.2 דלתות הנפתחות אל מקום תנועה (פרוזדור, רחבה וכד ומה ) לא יבלטו במצב הפתיחה לתוך מקום התנועה כדי שפתיחתם לא תפגע בעוברים ובשבים הנעים במסדרונות. דלת הנפתחת כלפי חוץ לכיוון המעבר תהיה שקועה בגומחה (נישה), כך שבסוף מהלך הפתיחה היא לא תבלוט לתוך המעבר (ראו תרשים

10). תרשים 3 דלתות הנפתחות אל מקום תנועה (מעבר)

5.6.3 במהלך פתיחת הדלת לא יבלוט אגף הדלת יותר מ־ 18 ס"מ לתוך המסדרון.

5.6.4 רק הדלתות שלהלן יכולות להיפתח הן כלפי פנים והן כלפי חוץ:

5.6.4.1 דלת של חדר המיועד לשמש עד 10 איש;

5.6.4.2 הדלת הראשית של חדר השירותים של התלמידים;

5.6.4.3 הדלתות המצויות בתוך חדר השירותים של התלמידים והמובילות אל תאי השירותים עצמם, בתנאי שאורכו של כל תא הוא

1.6 מ טר לפחות , או שהוא בנוי באופן שאפשר לטפס ולחדור לתוכו מבחוץ. גובה הדלת בכניסה לתא השירותים לא יעלה על

2.1 מ טר . החלוקה הפנימית של חדרי שירותים ואזורי שירותים יכולה להיות עשויה מ לוחות מתועשים על מבנה מסגרות, אם יתמלאו כל התנאים האלה: המבנה הנושא יהיה מתכתי, מורכב מפרופילים ללא בליטות העלולות לפצוע, עשוי מפלב"ם או צבוע בצבע קלוי בתנור. לוחות המחיצות והדלתות יהיו עשויים חומר מקשי עמיד, בייצור חרושתי ( HPL ) ולא מלוחות מצופים מלמין או פורמייקה או מפח צבוע. כל החלקים יהיו עשויים באופן המצמצם למינימום את האפשרות לקלוט לכלוך ומבטיח שיהיו נוחים לניקוי . החיבורים ייעשו באופן שימנע תפיסת אצבעות, מרווחי הצצה ושאר פגמים. בהעדר כל אלה או חלקם חובה לבנות מחיצות בנויות ומחופות קרמיקה, עם דלתות רגילות.

5.6.5 אפשר להתקין דלתות מזוגגות, בתנאי שיהיו מזכוכית שאינה מתנפצת לרסיסים. הזכוכית תהיה לפי דרישות ת"י938 ו- 1099 חלק 1( תקנות התכנון והבניה) והדלת תענה על דרישות ת"י 6185 . אין להשתמש בזיגוג פלסטי.

5.6.5.1 ניקוי הזיגוג רכיבים מזוגגים יתוכננו באופן ובמידות שיאפשרו תמיד ניקוי מכל העברים וכן החלפת שמשות כשהעובד נמצא בבטחה בפנים המבנה. דלת מזוגגת תסומן בסימון ברור על גבי הדלת עצמה על פי דרישות ת"י 1918 חלק 4 (סימון ברור תקני באמצעות שני צבעים מנוגדים בגבהים של 90 ס"מ ו1.5 מטר) ( תקנות שוויון אנשים בעלי מוגבלויות) .

5.6.6 הדלתות של תאי השירותים יצוידו בסגרים המאפשרים פתיחה בשעת חירום גם מבחוץ. בין הדלתות לרצפה יהיה מרווח (כאופציה למילוט בעת הצורך) וגובהו לא יפחת מ־20 ס"מ.

5.6.7 ב מחיצות ש בין תאי השירותים יהיה מרווח של לפחות 20 ס"מ.

5.6.8 הדלתות יחוברו בזוג אחד לפחות של צירים שאינם מתרוממים וששומרים על מרווח מזערי.

5.6.9 הידיות, המנעולים או החיפויים יהיו חלקים וחופשיים מבליטות ברגים, פינים או חלקי פרזול אחרים.

5.6.10 כל הדלתות יספקו הגנה מפני פגיעה באצבעות. ההגנה תכלול את שלושת המרכיבים האלה ותעמוד בדרישות ת"י 6185:

5.6.10.1 מגן אצבעות גמיש שיכסה את הרווח שבין המזוזה לבין אגף הדלת בשני צדי הצירים.

5.6.10.2 רכיב להאטת האגף שיכלול את אחד המנגנונים האלה: מחזיר שמן הידראולי לדלת, גלגל להאטת תנועת אגף הדלת בזמן תנועתה או בולם במשקוף המאט את תנועת האגף לקראת סוף סגירתה (ראו תרשים

12) .

5.6.10.3 תפס (מעצור דלת) התופס את אגף הדלת בסוף תנועת הפתיחה שלו ומצמיד אותה לקיר (רצוי שהתפס לא ימוקם על הרצפה; ראו תרשים

13).

5.6.11 ניתן לוותר על מגן אצבעות בצד החיצוני של הצירים, אם זווית הפתיחה של הדלת כשהיא צמודה לקיר אינה עולה על 100 מעלות. בכל שאר המקרים שבהם זווית הפתיחה עולה על 100 מעלות, יש להוסיף מגן אצבעות גם בצד החיצוני.

5.6.12 על אף האמור לעיל, בדלתות קלות של תאי השירותים אין חובה להתקין רכיב להאטת האגף, אך גם בדלתות אלה נדרשת הגנה מפני פגיעה באצבעות.

5.6.13 דלת המותקנת ליציאה, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט ללא מפתח נשלף.(נהוג להוסיף פתיחה מסוג "פרפר"). תרשים 4 מגן אצבעות תרשים 5 חלק עליון של הדלת תרשים 6 מבט על הדלת מלמעלה ( מבט על ) תרשים 7 מבט אחורי תרשים 8 תפס קפיצי לדלת

5.6.14 כל המנעולים יהיו בעלי אפשרות פתיחה מבפנים ומבחוץ. המנעולים בחדרי השירותים יהיו בעלי כפתור פתיחה מיוחד מבפנים.

5.6.15 יש להתקין מנעולי בהלה לפי הנדרש ב"תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים". אם יש לדלת כמה אגפים, יותקן מנעול בהלה בכל אחת מהן. אין להוסיף מנעולים וסידורי נעילה נוספים כגון שרשראות או מנעולי תלייה (ראו תרשים

14). תרשים 9 דלת עם מנעול בהלה 5 .6.1 6 לכל דלת יותקן מנעול צילינדר הנפתח מבפנים בכפתור. בכל מוסד תהיה מערכת של רב-מפתח ( Master Key ) בעלת 2 דרגות לפחות.

5.6.16.1 בכל אגף יותקנו זוג ידיות מתכתיות. מומלץ ידיות "כפתור" מתכתיות. חל א י סור להתקין ידיות פוצעות.

5.6.16.2 לפי הצורך יותקנו פריטי פרזול נוספים, כגון בריחים לדלתות דו-אגפיות וסגרי בהלה בדלתות מילוט. סגרי בהלה יהיו מדגם שאינו מאפשר מניעת פעולתם על ידי מנעול תלי או שרשרת.

5.6.17 דלתות מיוחדות

5.6.17.1 לדלתות של תאי האסלה יש להתקין התקן נעילה (צילינדר מיוחד או אחר) בעל התכונות האלה: בעל מחוון המצב (חופשי או נעול) מבחוץ בעל אפשרות שחרור הנעילה מבחוץ בעזרת כלי פשוט (כגון מברג) בעל אפשרות לנעול מבפנים בכפתור הזזה או סיבוב. בגני ילדים יצוידו תאי האסלה בסגר מגנטי בלבד.

5.6.17.2 בתאי שירותים יותקנו סנפירים ברוחב 22-25 מ"מ. סנפירים ברוחב של 25 מ"מ להפחת הפגיעה של אצבעות

5.6.17.3 ב חדרים שיש בהם ציוד יקר (כגון מחשבים ומיקרוסקופים) או חומרים מסוכנים (כגון במעבדות כימיה), וכן ב אזורי ה מנהלה של בתי-ספר, יותקנו דלתות נגד פריצה, עם אגף פח דו-שכבתי ונעילה רב ־ בריחית . הצילינדרים לא יהיו מסדרת המפתחות הפנימיים (רב-מפתח).

5.6.18 דלת מקלט/מרחב מוגן. בשרטוט מוצגת דלת שעליה מצוין כי היא דלת כניסה למקלט או מרחב מוגן. הדלת כוללת ידית מיוחדת המיועדת לנעילה של פינים ייעודיים במקומות שונים בדלת – בחלקה העליון והתחתון. כמו כן, לדלת זו נדרשות הגנות נוספות כגון מגן אצבעות המותקן על מהלך הדלת ומעצור במצב פתוח המחובר בדרך כלל באמצעות שרשרת. דלתות מקלטים ומרחבים מוגנים יתאימו לתקנות הרלוונטיות. ניתן להתקין בצד הפנימי של מלבן דלתות המקלטים דלת נוספת לשימוש הרגיל של המקלט , שכן דלתות המקלטים הן כבדות ואינן מתאימות לשימוש יומיומי.

5.6.19.1 יש להתקין דלתות עמידות ל אש למשך חצי-שעה לפחות: בספרייה/במרכז המשאבים; באולמות מכל סוג; בחדרים שקיימים בהם סיכונים לאש, כגון מחסני מעבדות, מחסני חומרי מלאכה ומחסני חומרי קישוט.

5.6.19.2 יש להתקין דלתות בעלות עמידות מוגברת ל אש: בחדרי מכונות ובחדרי הסקה; בחדרי חשמל; במחסנים (למעט אלה שהוגדרו בסעיף הקטן (א)).

5.7. המעקים והמסעדים המעקים והמסעדים יתוכננו לפי "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים" וכן לפי "חלק ח1 – נגישות" ובהתאם ל הנחיות הנוספות שלהלן:

5.7.1 יש להתקין מעקה בכל מקום בבניין או בחצר שבו הפרשי הגובה בין מפלסים סמוכים עולים על 50 ס"מ (אלא אם כן נמצא פתרון להפרשים בהתאם לסעיף

3.6) וכן בכל מקום שבו מספר המדרגות הוא 3 ומעלה.

5.7.2 המעקים יעמדו בדרישות התקן הישראלי 1142.

5.7.3 גובהם המזערי של המעקים יהיה

1.1 מ טר . במקומות שבהם הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים גדול מ

2.5 מ טר, יהיה גובה המעקה כנדרש בתקן ולא יפחת מ-1.2 מ טר לפחות . רוחבם של המעקים לא יעלה על 5 ס"מ כדי למנוע ישיבה על גבי המעקה.

5.7.4 המרווח בין הסורגים לא יעלה על 10 ס"מ במוסד חינוך, ו -8 ס"מ בגני ילדים . ההנחיה לגני ילדים תקפה לבנייה חדשה .

5.7.5 גובהם של מסעדי היד המותקנים על הקיר או לצד המעקה יהיה 90 ס"מ, ללא הבחנה בין גן ל בית ספר יסודי או לבית ספר על ־ יסודי (גובה זה יימדד מקצה "אף" המדרגה).

5.7.6 המרווח עד הקיר לא יפחת מ-4 ס"מ.

5.7.7 המעקה ומסעדי היד יותקנו ברציפות וללא הפסק ות ל כל אורך מהלך המדרגות.

6. ציוד ומערכות

6.1. הכיסאות והשולחנות

6.1.1 כיסאות ושולחנות תלמידים יותאמו לגיל התלמידים , בהתאם ל מידות המצוינות בתקן הישראלי 709, חלקים 1 ו-2. ניתן להשתמש בפרטי ריהוט אחרים אשר אינם תואמים לנ"ל ואשר ישמשו לסוגים אחרים של ישיבה, כדוגמת כסאות "בר", כורסאות וספות שונות, שולחנות הסבה וכדומה . מה כולל התקן?

6.1.2 דרישות לריהוט בגובה קבוע ובגובה מתכוונן.

6.1.3 טבלאות מנחות לחישוב המידות הרצויות לריהוט המוסד, כתלות במבנה הרהיט, זווית המשענת וכד ומה .

6.1.4 סימון: כל שולחן וכל כיסא יהיו מסומנים בסימון ברור הכולל את הפרטים: טווח גובה התלמיד, סימון גודל או קוד צבע וכן מידע בנוגע ליצרן הישראלי או מידע על היצרן הזר.

6.1.5 לפניכם טבלה שתסייע למוסדות החינוך ולמזמיני הריהוט לקבוע מהו טווח המידות המתאים לתלמידים, לפי גילם (וגובהם הממוצע.) טבלה זו מבוססת על מידות הגובה הנדרשות בתקן הישראלי . תרשים 10 טווח המידות לפי גיל וגובה ממוצע הערה: על־פי דרישות משרד החינוך , בגני הילדים ה מרווח בין המושב וגב המושב יהיה 85 מ"מ מרבי בלבד.

6.1.6 כל הפינות יהיו מעוגלות ברדיוס של 4 מ"מ לפחות.

6.2. בטיחות אש ומניעת דלקות הוראות בטיחות האש ומניעת הדלקות למוסדות חינוך מפורטות במסגרת הוראות מכ"ר 523 של נציבות הכבאות וההצלה הראשית . ניתן למצוא הוראות אלו באתר האינטרנט של הנציבות . בוטל הקישור להוראות הנציבות

6.3. סידורי שליטה בעשן סידורי שליטה בעשן יתוכננו בהתאם ל "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים". ת"י 1001 וכן לפי ההנחיות הנוספות שלהלן:

6.3.1 ניתן להתקין פתחי פליטת עשן הפתוחים בכל עת או פתחים בעלי מנגנון פתיחה אוטומטי המבוקרים באמצעות מערכת גילוי אש ועשן.

6.3.2 מערכות שחרור עשן יכולות לכלול מפוחים לסילוק העשן.

6.3.3 פליטת עשן טבעית תתבצע רק באזורים שיש בהם פתח יציאה ישירות אל מחוץ למבנה.

6.3.4 נדרשת על ידי רשות הכבאות בדיקה שנתית מול טופס 10 –אישור תקינות מערכת שליטה בעשן וטופס 11 –אישור תקינות מערכת מיזוג האוויר לפי ת"י 1001 חלק

1.1 .

6.4. מערכות למניעת רעשים יש לפעול על ־ פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה .

6.5. מערכות הנפט, הסולר והגז

6.5.1 מכל הנפט או הסולר לצורכי הסקה יהיה תת-קרקעי, אם קיבולו עולה על 500 ליטר. מכל קטן יותר יכול להיות גם מעל הקרקע. במקרה כזה הוא יותקן על גבי בסיס ישר המוגבה 10 ס"מ מעל פני הקרקע ויגודר ברשת יציבה וחזקה שגובהה

1.8 מ טר , עם פשפש ועם מנעול מתאימים. כמו כן יש לבנות קירות איגום (מעצרה) בנפח של המכל + 10%.

6.5.2 המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות של התלמידים וקרוב לגבול המגרש, כך שאפשר יהיה למלאו מבחוץ , ומכלית הדלק לא תיאלץ להיכנס לחצר. המרחק המזערי בין המכל לבניין יהיה 5 מ טר .

6.5.3 דלק ונוזלים דליקים או רעילים אחרים המשמשים לצורכי אחזקת המוסד , יאוחסנו באגף אש נפרד (מחסן) בעל דלתות המצוידות במנעול תלייה ובעל חלונות מסורגים.

6.5.4 מערכת הגז

6.5.4.1 מערכת הגז תותקן על ־ פי דרישות תקנות הגז , בכפיפות לתקן הישראלי 158 .

6.5.4.2 מערכת הגז תיבדק על ־ פי ההנחיות בתקנות הגז.

6.5.4.3 בחלקם התחתון של חדר הגז ושל תעלות צנרת הגז יותקנו פתחי ניקוז המאפשרים דליפת גז אל האוויר הפתוח.

6.5.4.4 סוללת מכלי הגז לבישול תותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים.

6.5.4.5 מכלי הגז יותקנו במקום פתוח ומאוורר על גבי משטח בטון ישר המוגבה כ-10 ס"מ מעל פני הקרקע, מגודר ברשת יציבה ומקורה בגגון, עם פשפש לנעילה במנעול תלייה. המפתחות יימצאו במזכירות מוסד החינוך או בידי אב הבית.

6.5.4.6 מרכזיית הגז למתקני ההסקה תותקן במכל תת-קרקעי.

6.5.4.7 סביב אזור המכל תותקן גדר רשת שגובהה

1.8 מ טר לפחות, עם פשפש ועם מנעול תלייה. המכל יותקן רחוק ככל האפשר מאזורי הפעילות והתנועה של התלמידים וקרוב לגדר המגרש, באופן שאפשר יהיה למלאו מבחוץ ומכלית הגז לא תיאלץ להיכנס לחצר.

6.5.4.8 חדר הגז המרכזי חדר זה יוגדר כאגף אש. ההפרדה תהיה באמצעות קירות עמידים לאש למשך שלוש שעות ובאמצעות דלתות הפרדה עמידות אש למשך חצי שעה , על ־ פי התקן הישראלי 1212. יש להציב שלטי אזהרה בכניסה לחדר הגז. על שלטים אלה ייכתב "סכנה, גז מתלקח! אסור לעשן!". ברז הגז הראשי יותקן על צנרת הגז במקום נגיש כדי לאפשר סגירה במקרה הצורך. ליד הברז יש להציב שלט שייכתב עליו "ברז גז ראשי" כדי לאפשר את זיהויו . צנרת הגז המותקנת מחדר הגז ועד למתקני החימום תיצבע בצבע צהוב ותסומן לכל אורכה בשלטי סימון "זהירות, צנרת גז!". יש לסמן חצים המצביעים על כיוון הזרימה של גז, של נוזל ושל אוויר דחוס.

6.5.4.9 צוברי גז בתוך מוסד החינוך הצוברים יותקנו בהתאם לדרישות התקן הישראלי 158. כל צובר יהיה בעל מתקן המונע מילוי יתר. מכסי הצוברים יהיו נעולים כדי למנוע גישה לאבזרים ולברזים שלהם. שטח הצוברים יגודר בגדר שגובהה 2 מ טר לפחות. בגדר תהיה דלת רשת. דלת זו תהיה נעולה כל הזמן , ותיפתח רק לצורך מילוי הצוברים או לצורך ביקורת של אב הבית של המוסד או של אדם אחר שהוסמך לכך מטעם הנהלת המוסד. השטח שמסביב לצוברים יישמר נקי וללא צמחייה או חפצים העלולים להידלק.

6.5.4.10 צוברי גז בקרבת מוסד החינוך צוברים הנמצאים בקרבת מוסד החינוך ימוקמו במרחק 15 מ טר לפחות מהמבנה הקרוב של המוסד. חברות הגז יתקינו בצוברים אלה מתקנים למניעת מילוי יתר. השטח שמסביב לצוברים יישמר נקי וללא צמחייה או חפצים העלולים להידלק. מילוי הצוברים ייעשה בימים ובשעות שאין בהם פעילות במוסד החינוך, בתיאום עם הממונה על הבטיחות של הרשות המקומית או של הבעלות. המכלית שתמלא את הגז תעמוד במרחק של 15 מ טר לפחות ממוסד החינוך. בעת מילוי הצוברים יהיו נוכחים במקום שני אנשים. האחד יעמוד ליד המכלית והאחר ליד הצובר.

6.6. מערכת ההסקה והחימום

6.6.1 הנחיות כלליות

א. כל אמצעי החימום ושיטות החימום יעמדו בדרישות התקנים והמפרטים הרלוונטיים של בודק מוסמך. אישור על כך יימצא בתיק המוסד.

ב. אמצעי החימום ומערכות החימום יותקנו בידי אנשי מקצוע מיומנים.

ג. מערכות החימום ייבדקו בדיקה תקופתית לפני תפעולן (פעם בשנה לפחות).

6.6.2 מכשירי חימום חשמליים

6.6.2.1 מכשירי החימום יוצבו על הרצפה בפינות החדר , במקום שאין בו תנועת תלמידים , ויהיו מוגנים בסבכה כך שילדים לא יוכלו להתקרב אליהם.

6.6.2.2 אסורים תנור י "ספירלה גלויה" . מכשירים לפיזור חום מותרים בתנאי שאושרו על־ידי חשמלאי מוסמך.

6.6.2.3 מכשירי חימום תלויים ייקבעו על הקירות, בגובה של 2 מ טר . חוטי החשמל המזינים את המכשירים יהיו מחוץ להישג ידם של הילדים.

6.6.2.4 בזמן הצבת המכשירים וקביעתם יהיה מקור הזרם מנותק (התקע יהיה מנותק מן השקע).

6.6.2.5 פעם בשנה לפחות ייבדק טיב הארקתם של כל מכשירי החימום.

6.6.2.6 הפעלת המכשירים וכיבוים ייעשו בידי מבוגר בלבד.

6.6.2.7 עם יציאתו של המורה להפסקה תנותק אספקת הזרם למכשיר.

6.7. מערכת מיזוג האוויר

6.7.1 כללי

6.7.1.1 המזגנים יתאימו לתקן הישראלי 994, חלקים 1 ו-3. ) תקן רשמי)

6.7.1.2 המזגנים יותקנו בצורה שאינה מסכנת את התלמידים ב זמן תנועתם בתוך הכיתה.

6.7.1.3 המזגנים יותקנו בידי מתקין מוסמך, בהתאם למפרטי החברה ובהתאם לתקן הישראלי 994, חלק

4.

6.7.1.4 יש למנוע את הגישה אל המזגנים. זאת באמצעות כלוב למזגן שיהיה סגור ונעול או באמצעות נעילת הגישה לגג.

6.7.2 מיקום המעבה (היחידה החיצונית)

6.7.2.1 המעבה יותקן באופן בטיחותי שימנע פגיעה בתלמידים עקב פליטת אוויר או טפטוף מים מן החלק החיצוני. הוא יותקן בגובה מינימלי של 2 מטר או ימוגן כך שלא תתאפשר גישה של ה תלמידים אליו.

6.7.2.2 המעבה יותקן במקום שיגרום למינימום הפרעות ואי-נוחות למשתמש או לכיתות שכנות.

6.7.2.3 יש לאפשר גישה נוחה לטכנאי השירות.

6.8. המאווררים

6.8.1 המאווררים במוסדות החינוך י ותקנו על הקירות בגובה של 2 מ טר לפחות כדי למנוע היתקלות של תלמידים בהם או בכבלי ההזנה שלהם.

6.8.2 מותר להתקין מאווררי תקרה בתנאי שגובה כנפי המאוורר יהיה 3 מ טר לפחות מהרצפה.

6.8.3 מאווררי קיר יהיו מוגנים ברשת מתכת שתמנע הכנסת אצבעות או ידיים .

6.9. מערכת החשמל

6.9.1 הנחיות חוק החשמל ותקנותיו הן הקובעות . אם חל שינוי בהנחיות אלה יש לפעול בהתאם ל שינויים המפורט ים בהגדרות "חוק החשמל תשי"ד-1954 ותקנותיו".

6.9.2 הנחיות כלליות

6.9.2.1 מתקני החשמל במוסד חינוך יתוכננו על ־ ידי חשמלאי בעל רישיון מתאים לגודל חיבור במתקן ו עם ניסיון מוכח במוסדות חינוך. התחזוקה, התוספות והשינויים במתקן החשמל ייעשו על ידי חשמלאים מורשים בלבד.

6.9.2.2 מוסד חינוך חדש, טרם חיבורו לראשונה לרשת חברת החשמל, וכן מוסד שבו בוצעה הגדל ה של חיבור החשמל , יידרש לעבור בדיקה על ־ יד י בודק מוסמך מטעם חברת החשמל. הבדיקה לא תכלול ציוד מיטלטל המחובר לבתי-תקע.

6.9.2.3 מוסד חינוך קיים אשר נוספו לו מבנים קבועים או יבילים, או מבנה שהוסב לשימוש כמוסד חינוך, ייבדקו טרם השימוש בהם על ־ ידי "חשמלאי בודק" בעל רישיון מתאים.

6.9.2.4 כל עבודות החשמל שייעשו לאחר הקמת המוסד יהיו בהתאם להנחיות בחוק החשמל תשי"ד-1954 ותקנותיו.

6.9.2.5 כל מכשירי החשמל והציוד החשמלי במוסד יהיו תקניים. יש להקפיד כי במכשירים ניידים לא יותקנו תקעים לא תקניים, ובפרט תקעים שאינם מאפשרים חיבור של פין הארקה. כל מכשיר ייבדק כדי לוודא את תקינותו .

6.9.2.6 אין להשתמש בכבלים מאריכים לצורך יצירת תשתית להזנה קבועה, במקרה של הזנה קבועה יש להתקין תשתית חשמל תקנית שתכלול שימוש במובילים ובכבלי הזנה תקניים , לרבות קופסאות חיבורים ושקעים להתקנה על הטייח ו/או שקועים בטייח .

6.9.2.7 קווי חשמל או טלפון עיליים לא יחצו את תחום חצר המוסד החינוכי, אלא יחוברו למבנים באמצעות רשת תת ־ קרקעית .

6.9.2.8 כל מכשירי החשמל י י בדקו על ־ ידי חשמלאי מוסמך לפני חיבור ראשוני , ולפחות פעם בשנה.

6.9.2.9 יש לבצע בדיקת חשמל שנתית על ־ ידי חשמלאי מוסמך . הבדיקה תכלול בדיקת תקינות מתקן החשמל . ה בדיקה היא בדיקה ויזואלית שמטרתה לאתר ליקויים כגון שקעים או מפסקים שבורים , קופסאות חיבורים ללא מכסים , שימוש לא תקין בכבלי פריסה וכדומה. בדיקה זו תכלול את בדיקת הציוד המטלטל , ו תבוצע בדיקה ויזואלית לשלמות מכנית של הציוד , לרבות כבל ההזנה והארקת הציוד המטלטל , כמו כן ייבדקו כל מכשירי החשמל , הקולרים .

6.9.2.10 יש לבצע בדיקת חשמל אחת ל- 5 שנים על ־ ידי בודק חשמל מוסמך המתאים לגודל החיבור במתקן . הבדיקה תכלול בדיקת תקינות הארקות , תקינות לוחות החשמל , תקינות הגנות – הגנה תרמית ומגנטית במתקן , תקינות מפסקי המגן . כמו כן תכלול בדיקה זו את הבדיקות השנתיות , כמפורט בסעיף קודם .

6.9.2.11 חיבור לרשת החשמל החיבור ייעשה באמצעות כבל תת ־ קרקעי . רק במקרים מיוחדים יוּתר לבצע את החיבור באמצעות כבל עילי הנושא את עצמו (באמצעות תיל נושא) בחיבורים של עד 3X63A אמפר. לוח החשמל ימוקם בכניסה למבנה או בסמוך לאמצעי ניתוק מתח כללי למתקן (לחצן חירום).

6.9.2.12 הארקות כל ההארקות יבוצעו בהתאם ל חוק החשמל תשי"ד-1954 ותקנותיו, לרבות פסי הארקה שאלי הם יחוברו כל השירותים המתכתיים. במתקנים שמשולבים בהם חשמל ומים , יש לבצע הארקת גוף נפרדת. הארקה במבנה יביל או בכל מבנה אחר שאין לו יסודות באדמה , תיעשה באמצעות אלקטרודה מלאכותית. ( חוזר מנכ"ל – הנחיה מחמירה של משרד החינוך החורגת מ דרישות חוק החשמל) כדי לוודא ש מערכת ההארקה במתקן חשמלי תקינה , אין להסתפק בבדיקה חזותית בלבד. יש לבצע מדידה באמצעות מכשיר ייעודי מתאים.

6.9.3 לוחות החשמל במתקן

6.9.3.1 הלוח הראשי כל לוחות החשמל במתקן ייבנו בהתאם ל הנחיות המחייבות לפי חוק החשמל ולפי ה תקן הישראלי מספר 61439 העדכני לאותה שנה. לוח החשמל הראשי יותקן קרוב לאזור המנהלה, בגומחה, במעבר ציבורי או בחדר שנועד לכך . כל זאת על ־ פי הנחיותיו של מתכנן החשמל. מיקומו של הלוח יאפשר גישה נוחה לכל חלק בו למטרות תפעול ותחזוקה. מקום התקנתו יהיה מואר ומאוורר בצורה נאותה. כל ארונות החשמל יצוידו במנעול. בסמוך ל ארון תותקן קופסה מזוגגת בגובה של 180 ס"מ וב ה מפתח חירום לפתיחת הארון . לחלופין מפתחות ארונות החשמל י י שמרו במזכירות במקום ידוע ונגיש לצוות האחראי במוסד החינוכי. בגן ילדים, ניתן להתקין בריח בגובה בין 140-160 ס"מ. על-גבי דלת ארון החשמל יוצמד שלט "זהירות, לוח חשמל!". בארון החשמל ובסביבתו הקרובה לא יימצאו חומרים דליקים. חל איסור להשתמש ב חדר החשמל או ב ארון החשמל לאחסון חפצים מכל סוג שהוא, למעט רכיבים וציוד המהווים חלק בלתי נפרד מהמתקן או השייכים לו . בארון החשמל יימצאו תכנית הלוח ותרשים של המתקן כולו. מומלץ לשמור עותק של התכנית והתרשים בתיק מסודר במשרד ההנהלה. מערכת החשמל תוגן מ פני חשמול , בהתאם ל חוק החשמל תשי"ד ותקנותיו . כמו כן יותקן מפסק פחת נגד התחשמלות שאינו עולה על זרם דלף של 30 Am ש יגן על כל המעגלים הסופיים. בכל מבנה שהוקם החל משנת 2024, יש לבצע חלוקה לשדות שדה מאור, שדה כוח ושדה מיזוג אויר. כל שדה יוגן על ידי מפסק פחת שאינו עולה על זרם דלף של 30 Am . למרות האמור בסעיף זה, מערכות גילוי וכיבוי אש לא יוגנו על ־ ידי מגן פחת. בכל לוחות החשמל יותקנו מערכות גילוי וכיבוי , בהתאם ל הנחיות רשות הכבאות.

6.9.3.2 לוחות המשנה הלוחות יהיו עשויים מפח שעבר צביעה בתהליך אלקטרו-סטטי או מחומר פלסטי "כבה מאליו". לוחות המשנה יוגנו מפני חשמול בהתאם לסעיף א(9) מעלה. בכל לוח משנה תוצג ו תכנית הלוח ו כן תרשים המתקן ש אותו לוח המשנה מזין. מומלץ לשמור עותק מכל תכנית ותרשים בתיק מסודר במשרד ההנהלה. לוחות המשנה יותקנו בארונות העשויים מחומרים בלתי דליקים סגורים היטב. כל לוח משנה יזין קומה , אגף , מבנה , אזור או מערך פונקציונאלי אחד בלבד. מספר המעגלים בכל לוח משנה יהיה גדול דיו כדי להבטיח את הפעלתו התקינה והנוחה של המתקן. כל המעגלים יהיו מוגנים באמצעות מפסקים חצי אוטומטיים מסוג התואם את ייעודם או באמצעות מפסקים אוטומטיים. כל לוח יתוכנן באופן שיהיה בו מקום עודף של 25 אחוז לתוספת עתידית. כל המעגלים ומפסקי הזרם הראשיים יסומנו בסימון ברור ובר-קיימא. על דלת לוח החשמל או על ארון החשמל יוצמד שילוט גדול וברור "זהירות, חשמל!". בנוסף יוצמד שלט , ו בו יש לציין את מקור ההזנה ללוח החשמל, סוג כבל ההזנה ומוליך ההארקה. יש לבצע בדיקת תרמוגרפיה ללוחות חשמל אחת ל ־ 5 שנים על ידי חשמלאי מוסמך . הבדיקה תבוצע ללוחות חשמל ראשיים ו ל לוחות חשמל משניים קומתיים .

6.9.3.3 מובילים והתיול שבהם מוביל שאינו עמיד בפני פגיעות מכאניות , יוגן כראוי בכל מקום שבו קיימת סכנה של פגיעה . אביזרים כגון מפסקים, בתי-תקע, מבטחים ואמצעים לפיקוד ולבקרה יותקנו מחוץ לתעלה או בתוכה כך שתהיה אפשרות לתפעל אותם בלא צורך בהסרת מכסה התעלה. מובילים המותקנים במקומות שיש בסביבתם חומרים דליקים יהיו מסוג "כבה מאליו". הצבע של מוביל "כבה מאליו" יהיה צינור בצבע ירוק.

6.9.3.4 מעגלים סופיים הגובה המזערי של בתי-תקע מוגנים (תריס) הנגישים לילדים, יהיה מטר אחד לפחות מעל פני הרצפה. בתי-תקע בלתי מוגנים יותקנו בגובה מזערי של

1.8 מ טר מעל פני הרצפה. אין להתקין גופי תאורה ובתי נורה ישירות על גבי חומרים דליקים. כל תנור חימום או מזגן אוויר יוזן ממעגל נפרד בלוח החשמל. מכשירים לחימום ולקירור של מים יהיו יציבים ומקובעים. הם יצוידו במפסק המאפשר נעילה במצב מופסק כדי למנוע הפעלה על ־ ידי התלמידים (או עם שקע ותקע). כל גופי התאורה יוגנו על ידי מכסה מגן או שהגופים יהיו לא נפיצים. כל הגופים יהיו מסוג תאורה חסכונית. תאורות חירום יהיו בהתאם לתקן ישראלי - ת"י 20 חלק

2.22 - מנורות לתאורת חירום , ולפי עקרונות תקן יישומי תאורה 1838 ( IEC ). מומלץ להיעזר בהנחיות המוסד לבטיחות וגהות לצורכי תחזוקה, בדיקה ואימות פעולת מערכת התאורה. מתקן מים קרים (קולר) יקובע ויוגן על ידי פחת נוסף או בלעדי של 10mA . ( חוזר מנכ"ל – ב הנחיה מחמירה של משרד החינוך החורגת מ דרישות ה חוק)

6.9.3.5 מתקני חשמל לתנורים חשמליים ומזגני אוויר לכל תנור או מזגן יותקן בית-תקע מתאים (המוזן ממעגל סופי נפרד) בגובה של

1.8 מ טר מהרצפה לפחות . לכל תנור או מזגן או דוד מים חמים יותקן מפסק בטחון המנתק את כלל המופיעים כולל האפס . המפסק יהיה צמוד לתנור או לדוד מים חמים ו/א ו ליחידה החיצונית של המזגן.

6.9.3.6 מתקני חשמל לתנורי חימום אוגרים בלוח החשמל של מניפות תנור האוגרים יוקצה שדה מעגלים נפרד המותאם לשדה מעגלים סופיים ויכלול מפסק זרם ראשי מתאים לזרם המניפה, וכן מפסק דו־קוטבי הכולל ניתוק האפס המותקן בטווח ראיה מהמערכת. המעגל יופעל גם באופן אוטומטי לאחר הפסקת חשמל באמצעות שעון שבת מכני עם קפיץ ובעל שמירת מצב מופעל (מצב שבת), שיבטיח את המשך פעולת המניפות למשך זמן ארוך, ועד 24 שעות לאחר הפסקת חשמל.

6.9.4 מתקנים ייחודיים

6.9.4.1 אולם ספורט כל העבודות באולם הספורט יבוצעו בהתאם ל חוק החשמל תשי"ד – 1954 ותקנותיו , וכפי שצוין בפרקים מעלה. רצוי להציב את לוח החשמל באחד מחדרי הספח שמחוץ לאולם. בלוח ובסביבתו לא יימצאו חומרים דליקים, והוא יהיה נגיש בכל עת. על גבי לוח החשמל יוצמד שילוט גדול וברור "זהירות, חשמל!" . בנוסף יוצמד שלט נוסף, ו בו יש לציין את מקור ההזנה ללוח החשמל, סוג כבל ההזנה ומוליך ההארקה. כל אביזרי החשמל באולם עצמו, בכל גובה, יהיו מוגנים בפני פגיעות מכאניות. רצוי להתקין את גופי התאורה בתוך גומחות או שקעים שנועדו למטרה זו. תאורה לשעת חירום תותקן לאורך מסלול המילוט במסדרונות, בחדרי מדרגות ובנקודת היציאה מהמבנה, ובקרבת לוחות החשמל הראשיים והמשניים.

6.9.4.2 סדנאות טכנולוגיות המפסק הראשי יותקן בקרבת דלת הכניסה ותתאפשר נעילתו במצב "מופסק" ( OFF ) . לאורך הקירות, במרווחים שאינם עולים על 5 מ טר , יותקנו לחצני חירום בולטים לביצוע הפסקת חשמל יזומה בחירום. בנוסף יהיה לחצן חירום ליד עמדת המדריך. לחצני החירום לא יכבו את מעגלי התאורה. למכונות ולציוד הקבוע יותקנו מפסקים דו ־ קוטביים לצרכנים חד ־ פאזיים או ארבעה ־ קוטביים לצרכנים תלת ־ פאזיים על גבי קיר או על עמוד סמוך. זאת בנוסף למפסקים הנמצאים במכונות עצמן. כל מכונה או ציוד קבוע אחר יוזנו ממעגל נפרד בלוח החשמל. מעגלי התאורה יהיו בנפרד מהמעגלים המזינים בתי-תקע או מכונות.

6.9.4.3 חדרי מדעים מעגלי התאורה יהיו בנפרד מהמעגלים המזינים בתי-תקע. יש להתקין לחצן להפסקת חירום לכל מערכת הכוח של חדר המדעים , בסמוך לשולחן המורה. לוח החשמל של המעבדה יותקן ליד דלת הכניסה ובקרבת עמדת המורה. הגישה אל הלוח תהיה נוחה, והמפסק הראשי ש בו יותקן בגובה שבין

1.4 מטר ל-2 מטר מהרצפה. בתי-תקע מוגנים עם תריס ימוקמו בגובה מזערי של 25 ס"מ מהרצפה, מעל לשולחן העבודה או מתחתיו. ניתן להתקין בתי-תקע בחזית השולחן או על גבי לוח מתחת לפני השולחן, בתנאי שיהיו מוגנים בתריס מגן פנימי או במכסה בגובה של מטר אחד לפחות . הוראה זו חלה על שולחנות קבועים בלבד. התקנות החשמל בין שולחנות העבודה יהיו קבועות ובנויות בהתאם ל נדרש בתקנות. חל א י סור לחבר חשמל לשולחנות העבודה באמצעות כבלים מאריכים או מפצלים. בתי תקע של מעגלים בעלי מתחים שונים יותקנו באופן המונע חיבור שגוי של מכשירים חשמליים , ויסומנו בצורה ברורה ובת ־ קיימא , ובכלל זה יהיו בעלי מבנה שונה . מערכות השירות של אקווריום (משאבות, גופי חימום ותאורה) יוזנו במתח של 12 או 24 וולט. רצוי להשתמש במכשירים חשמליים במתח של 24 וולט, בעלי בידוד כפול והמוזנים באמצעות שנאי מבדל. במקום שיש "שנאי מבדל" (טרנספורמטור), תהיה שיטת ההגנה מפני התחשמלות "הפרד מגן", כלומר השנאי יזין צרכן אחד בלבד בו ־ זמנית. מערכת התאורה במחסני הכימיקלים תהיה עמידה בפני התפוצצות וקורוזיה. מתקן החשמל במקום עבודה שנמצאים בו חומרים דליקים העלולים להתפוצץ , ייבנה מאביזרים וממרכיבים ממוגני התפוצצות , כנדרש בתקנות החשמל, לרבות תאורת מנדף. בתי-תקע, מפסקים ולחצני פיקוד ובקרה יותקנו במקום שלא יהיו חשופים בו ל"סכנה מוגברת".

6.9.4.4 חדרי מחשבים בתי-התקע יותקנו מעל לשולחנות או מתחתיהם. אפשר להתקין בתי תקע בחזית השולחן או על גבי לוח מתחת לשולחן בתנאי שאין חשש שיבואו במגע עם מים , וכן שיהיו מוגנים בתריס מגן פנימי או במכסה. שולחנות שלא יותקנו לאורך הקירות יקובעו לרצפה, ומערכת החשמל תותקן בצנרת רציפה מתחת לרצפת החדר. ליד כל שולחן כזה יהיה לוח המקובע ברצפה ובו יותקנו בתי התקע, והזרם ינותב אליהם. גובה בתי התקע המקובעים יהיה 25 ס"מ מעל לרצפה לפחות. כל קבוצת מחשבים תוזן ממעגל נפרד שיכלול בין השאר מפסק מגן לזרם דלף בעל רגישות של 30 מיליאמפר .

6.9.5 מערכת התאורה

6.9.5.1 גופי תאורה יותאמו למקום התקנתם , ו ייעשה שימוש בגופי תאורה חסכוניים בעלי תפוקת אור גדולה ליחידת הספק . הם יהיו מותאמים להתקנה על הקיר ו/או צמוד לתקרה ו/או בתקרה מונמכת . יש להבטיח גישה נוחה לגופי התאורה לצורכי תחזוקה . ב גופי תאורה ש בהם היצרן מאפשר לבצע עיגון בטיחותי , יבוצע עיגון כזה.

6.9.5.2 התקנת גופי התאורה תיעשה באופן המאפשר את החלפתם בצורה בטיחותית.

6.9.5.3 במקומות המשמשים להתכנסויות יש להתקין "תאורת אפלה" לאורך המעברים שבין גושי המושבים (במפלס הרצפה) שתאפשר התמצאות וגישה גם בזמן שהאולם חשוך .

6.9.5.4 גופי התאורה במוסד החינוך, לרבות בחדרי הלימוד והחצר, יהיו מוגנים מפני שבירה והתנפצות.

6.9.5.5 תאורת החירום וההתמצאות תותקן בהתאם להנחיות של תקנות התכנון והבנייה, וכמפורט מטה: החוק ו דרישות כיבוי אש בישראל מחייב ים התקנה של תאורת חירום ושלטי הכוונה בנתיבי המילוט של כל מבנה המשמש 6 אנשים ומעלה. תאורת החירום תותקן בנתיבי המילוט ובמסדרונות שאורכם עולה על 15 מטר , בקרבת לוחות חשמל ראשיים ובמקומות המיועדים לאספות . גופי התאורה בכל המתקנים חייבים להתאים לדרישות הרגולציה . חובת ההתאמה חלה על המתכנן, על מנהל המתקן ו על המתחזק. אם אחד מהם מזהה בעיות או כשלים בהתאמת גופי התאורה , הוא מחויב לדווח לגורמים הרלוונטיים, ואף לפעול על מנת לתקן את המצב שנוצר. גופי תאור ת החירום יעמדו בתקן ישראלי 20 חלק

2.22. תקן זה בודק שורה ארוכה של תכונות ומהווה אינדיקציה לאיכות התאורה. כמו כן נדרשת עמידה בתקן EN62034 - מבדק תקינות אוטומטי למערכות חירום. גופי תאור ת החירום יספקו זמן הארה בחירום של 60 דקות לפחות. תפוקת אור בחירום צריכה להבטיח 1 לוקס מינימום לאורך נתיבי המילוט ואחידות של 1/40. ב שלטי ם שבהם נכתב "יציאה" - הרקע יהיה בצבע ירוק והכיתוב בצבע לבן, גובה אותיות - 15 ס"מ לפחות, עובי אותיות - 15 מ"מ לפחות , ומרווח של 10 מ"מ לפחות בין האותיות עצמן. יש לוודא שלוח השלט מיוצר מחומר הנקרא בעגה המקצועית "כבה מאליו".

6.9.6 התאורה החשמלית

6.9.6.1 העקרונות הבסיסיים של התאורה המטרה של התאורה היא ליצור תנאי ראות נוחים ויעילים ולמנוע עייפות עיניים על ידי בחירת פרמטרים מתאימים .

6.9.6.2 תאורות חירום והתמצאות בכל כיתה או מרחב למידה, ובכלל זה מעבדות, ספרייה ואולמות מכל סוג, תותקן מנורת חירום אחת לפחות עם הזנה עצמית חלופית אוטומטית ("ממיר"). רצוי להתקין את המנורה קרוב לדלת היציאה. באולם בעל כמה יציאות תהיה מנורה אחת ליד כל יציאה. בפרוזדורים, בחדרי מדרגות ובשירותים יותקנו גם מנורות מהסוג הנ"ל הכוללות שלט מואר "יציאה", כתאורת חירום ול שם התמצאות. עוצמת ההארה שלהם תהיה לפחות 10 לוקס על הרצפה. בכל המקומות תהיינה מנורות החירום הנ"ל עם רזרבה ל-60 דקות, פרט למרחבים מוגנים ולמקלטים, שבהם תהיה הרזרבה ל-120 דקות

6.10 השילוט (כבאות, חוק החשמל, תקנות תכון ובנייה )

6.10.1 שילוט אזהרה

6.10.1.1 על ארונות החשמל ועל לוחות החשמל יש להתקין שלט "זהירות חשמל!".

6.10.1.2 על ברז הכיבוי המיועד לדחיסת מי כיבוי , יש להתקין שלט "הסנקת מים לצורכי כיבוי".

6.10.1.3 על הברז הראשי המוביל את מי הכיבוי , יותקן שלט "מגוף ראשי של מי כיבוי אש".

6.10.1.4 על פתח שחרור העשן יותקן שלט "פתח שחרור עשן; אסור לחסום!"

6.10.1.5 על לוח החשמל הראשי יותקן שלט "מפסק זרם ראשי" (עם סימון בצורת ברק).

6.10.1.6 על לוח החשמל הקומתי יותקן שלט "מפסק זרם קומתי" (עם סימון בצורת ברק).

6.10.1.7 על הארגז לכיבוי אש יוצב שלט "אש". על ברז הדלק יותקן שלט "ברז דלק; סגור את הברז במקרה של שרפה!".

6.10.1.8 על מכסה מ י כל הדלק יותקן שלט "דלק" וכן יצוינו כמות הדלק וסוגו.

6.10.1.8 ליד מ י כלי גז יש להציב שלט "גז; אסור לעשן!"

6.10.2 שילוט הכוונה

6.10.2.1 אמצעי שילוט והכוונה יתוכננו לפי "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), חלק ג' – בטיחות אש בבניינים", וכן "חלק ח1 – נגישות".

6.10.2.2 יש להתקין שלטי הכוונה בכל מקום שכיוון היציאה ממנו אינו נראה בבירור - דרכי מילוט ה כוללות פתחי יציאה וכן דלתות, מסדרונות, מסדרונות מקשרים, חדרי מדרגות ומערכות מדרגות חיצוניות. באולמי אספות ובמתקני ספורט הן כוללות גם את מסלולי היציאה מחלל המושבים, מהיציעים, מחלל הבמה, ממגרש הספורט ומחדר ההמתנה.

6.10.2.3 שלטי ההכוונה יהיו בעלי רקע ירוק, וייכתב עליהם באותיות לבנות "יציאה" או "ליציאה" או "יציאת חירום". במקרה הצורך יסומן על השלטים גם חץ המורה על כיוון היציאה.

6.10.2.4 יש להתקין שלט "אין יציאה" בכל מקום בבניין שאפשר לטעות בו ולסטות מדרך היציאה ממנו - בכניסה למסדרונות ללא מוצא, בכניסה לאגפים ללא מוצא, בירידות למרתפים וכד ומה . רקע השלט יהיה לבן, והכיתוב יהיה באדום.

6.10.2.5 בהתאם ל תקנות התכנון והבנייה יהיה גובה האותיות בכל השלטים הללו 15 ס"מ לפחות , ועוביין 15 מ"מ לפחות, ובסמוך לשלטים תותקן תאורה שתאפשר לראותם בזמן מילוט, לרבות מקור חשמל חלופי אמין.

6.10.2.6 יש למקם את השלטים על גופי התאורה עצמם.

6.10.2.7 יש להתקין שלטים על דלתות האש המותקנות במעברים שבין אגפי האש, בהתאם לנדרש בתקנות התכנון והבנייה. השילוט יהיה קריא ממרחק ונראה גם בתנאי חושך . הוא יותקן באופן מקובע שיבטיח המשך שימוש גם במצבי רעידת אדמה

6.10.3 מערכת כריזה

6.10.3.1 מערכת כריזה כללית תכסה את שטח המוסד, לרבות החצר. המערכת תופעל מנקודה אחת ותשמש לצורך העברת הודעות בשעת חירום.

6.10.3.2 מרכיבי המערכת ייבדקו באופן שוטף.

6.10.3.3 יש להקפיד כי המערכת לא תופעל בזמן ההפסקות בעוצמה שעלולה לפגוע ובתדרים גבוהים מהמקובל ומהסביר בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה לרמות רעש במוסד חינוך .

6.10.3.4 המערכת תצויד בספק כוח עצמאי (מתח נמוך) כך שבעת חירום ניתן יהיה להפעיל את המערכת גם ללא אספקת זרם חשמל מהרשת העירונית.

6.10.4 אקוסטיקה: מניעת רעש ( תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר ) 1990 - מבנה מסוג

א)

6.10.4.1 מניעת קולות מפריעים היא המטרה העיקרית ב יישום עקרונות האקוסטיקה ב מבנה.

6.10.4.2 רעש שמקורו מחוץ למגרש רעש שמקורו מחוץ לשטח המוסד לרוב אינו ניתן למניעה , למשל רעש הנובע מ עורק י תנועה (כביש או מסילת ברזל) או מ תנועה אווירית [1] . במקרים אלה ניתן לכל היותר לצמצם את רמת הרעש באמצעות הרחקת המבנה ממקור הרעש , הקמת קירות הפרדה גבוהים (עם ציפוי בולע) ו/או על ידי הקמת סוללות עפר גבוהות ו שילוב צמחייה.

6.10.4.3 רעש שמקורו במגרש המוסד החינוך

6.10.4.4 רעש שמקורו בפעילויות המתרחשות במוסד החינוך (פעילויות ספורט, פעילויות חצר בהפסקות וכדומה ) ניתן לשליטה טובה יותר בהשוואה לרעש חיצוני שמקורו מחוץ לשטח מוסד החינוך.

6.10.5 אקוסטיקה: תנאים פנימיים

6.10.5.1 רעשי ציוד ומערכות מכניות במרחבי ה לימוד השונים , בחדרי מוזיקה, באולמות ובאולמות רב-תכליתיים, יש לוודא ש רמות הרעש הנובעות מפעולת ציוד אלקטרו ־ מכני (כגון משאבות, מעליות או מערכות מיזוג) לא יעלו על הסף המוגדר בתקנות.

6.10.6 קרינה מאנטנות סלולאריות א ין להתקין אנטנות סלולאריות על מבנה של מוסד חינוך או בשטחו.

6.10.7 מומלץ להימנע מהתקנת אנטנות סלולאריות בסמיכות למוסד החינוך. אם מותקן אתר סמוך , יש לוודא כי רמות הקרינה הצפויות בכל שטח מוסד החינוך אינן עולות על אחוז אחד מהסף הבריאותי בהתאם לסקר שבוצע לאתר.

6.10.8 אם מותקנות בקרבת מוסד חינוך או בשטחו אנטנות סלולאריות, יש לוודא כי לאתר הסלולארי קיימים כל ההיתרים הנדרשים , בהתאם לדרישות המשרד להגנת הסביבה. כמו כן יש לבצע לפחות פעם בחצי שנה בדיקה מעשית של רמות הקרינה, בהתאם להוראות ולנהלים של המשרד להגנת הסביבה . על הגורם במבצע את הבדיקות חל איסור לתאם את ביצוע המדידות עם החברות הסלולאריות.

7. חללים ייעודיים

7.1. כללי

7.1.1 ההנחיות שלהלן מתווספות להנחיות בחוזרי המנכ"ל של משרד החינוך הרלוונטיים לסוג המוסד.

7.2. חדרי השירותים

7.2.1 חדרי השירותים יתוכננו בהתאם ל "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) – הוראות למתקני תברואה ( הל"ת )", וכן לפי "חלק ח1 – נגישות".

7.2.2 הרצפה בחדרי השירותים והרחצה תהיה בשיפוע של כ-1%, עם מחסום רצפה.

7.2.3 הריצוף יהיה בדרגת התנגדות להחלקה שאינה נמוכה מ- R-10 לפי התקן הישראלי 2279 , גם כאשר הרצפה רטובה.

7.3. מגרשים, אולמות ספורט, חדרי כושר ושל"ח

7.3.1 כללי

7.3.1.1 מגרשי ספורט ואולמות ספורט יתוכננו בהתאם ל "תקנות תכנון ובנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) חלק ג' – בטיחות אש בבניינים", וכן "חלק ח1 – נגישות" , וכן בהתאם להנחיות החוק והתקנות לרישוי עסקים . בנוסף יישמרו הנחיות המשטרה , ובפרט אלו הנוגעות ל חללים המשמשים לפעילות קהילתי ת המצרי כה רישיון עסק.

7.3.1.2 אחזקת מתקני הספורט באולמות ובמגרשים ואבטחת אמינותם יהיו בהתאם לתקנים הרלוונטיים הקיימים ולהוראות שפורסמו בידי היצרנים ובפיקוחה של הרשות המקומית.

7.3.1.3 מתקני הספורט יתוכננו על ־ ידי מהנדס או הנדסאי מבנים, בהתאם ל הנחיות התקן הישראלי 5515 ובהתאם ל הנחיות מסמך מנחה זה.

7.3.1.4 המתכנן יערוך תכנון מפורט, לרבות חישובים וסרטוטים.

7.3.1.5 המתכנן יוודא כי ההתקנה מתבצעת בהתאם לתכנון שביצע.

7.3.1.6 עם סיום ההתקנה יספק המתכנן אישור לשימוש במתקן.

7.3.1.7 מעל ארגז חול לקפיצה לא תותקן סככה.

7.3.1.8 התקנת המתקנים תיעשה על ־ ידי בעלי מקצוע מוסמכים.

7.3.1.9 המתקנים ייבנו באופן שיקשה את הטיפוס עליהם. אין לבנות מתקני סלים המכונים "רוסיים" ואין להשתמש בהם (ראו תרשים 11 ). תרשים 11 מתקן סל מדגם "רוסיים" האסור בשימוש

7.3.1.10 רצפות האולמות ייבנו מחומרים גמישים ומונעי החלקה בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, ובהתאם ל הנחיות התקן הישראלי 2279. הדרגה תהיה R9 .( תקן רשמי)

7.3.1.11 גופי התאורה שמעל מגרשי הספורט יהיו עשויים מחומרים בלתי שבירים, עמידים במים ומוגנים מהתנפצות.

7.3.1.12 התקנות חשמל ארעיות באולם ההתעמלות (הצגות, מסיבות וכדומה) יבוצעו בידי חשמלאי המוסמך לכך , ו באופן שלא יפריע לפעילות התלמידים ולא יסכן אותם.

7.3.1.13 סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול , בהתאם למידות המפורטות להלן: המשחק המרחק הפנוי ( מקו הסימון לכל הכיוונים ) כדורגל , קטרגל 3 מטר כדורעף 3 מטר כדורסל 2 מטר כדוריד 2 מטר לרוחב האולם, 1 מטר לאורך האולם

7.3.1.14 מספר פתחי היציאה והכניסה באולם ובמגרש לא יפחת משניים , ורוחבם לא יפחת מ-1.1 מ טר ( תקנות התכנון והבניה סעיף

3.2.13.2 ) .

7.3.1.15 מומלץ להתקין את הדלתות בקירות הנגדיים של האולם רחוקות זו מזו ככל האפשר , כאשר פתחי הדלתות ייפתחו כלפי חוץ, בכיוון המילוט.

7.3.1.16 הדלתות יהיו עשויות מחומר בלתי דליק ועמידות בעומס אופקי של 700 ק"ג לפחות.

7.3.1.17 באולם/במגרש הספורט המיועד ליותר מ-1000 צופים , יותקנו מובילים לכל פתח כניסה. אורכו של כל מוביל יהיה 5 מ טר לפחות ורוחבו 55 ס"מ. המובילים יהיו מתוחמים באמצעות קיר מצד אחד ומעקה מצד שני או באמצעות מעקים משני הצדדים. גובה המעקה יהיה 90 ס"מ. המובילים יותקנו באופן שלא יפריע ליציאה ( מפרטי מ"י לרישוי עסקים) .

7.3.1.18 יש לתכנן את מספר פתחי היציאה מאולם/ממגרש הספורט בהתאם ל תקנות התכנון והבנייה.

7.3.1.19 כל פתח יציאה מאולם/ממגרש הספורט יוביל לשטח שאינו מסכן את בטיחותם של היוצאים. לא יהיה כל שינוי בגובה מפלס המשטח בסמוך ליציאה.

7.3.1.20 בכל עת שאולם/מגרש הספורט פתוח למבקרים , אין לנעול את הדלתות של פתחי היציאה במנעולים, בבריחים או במתקני חיזוק וסגירה אחרים, פרט למנעולי בהלה.

7.3.1.21 באולם/במגרש הספורט ישמשו כל פתחי הכניסה גם כפתחי יציאה, וההוראות הנוגעות לפתחי היציאה יחולו גם על פתחי הכניסה.

7.3.1.22 מרחק ההליכה בין כל נקודה באולם הספורט לבין פתח יציאה או חדר מדרגות המוביל החוצה , יתוכנן בהתאם לנדרש בתקנות התכנון והבנייה.

7.3.1.23 דרכי המילוט באולם/במגרש הספורט יהיו פנויות בכל עת ממכשולים.

7.3.1.24 כל הדלתות הנמצאות בדרכי המילוט באולם/במגרש הספורט יהיו ללא מפתנים וייפתחו בכיוון המילוט. כל אגף יצויד במנעול בהלה שיעמוד בדרישות שצוינו לעיל.

7.3.1.25 חישוב רוחב המעבר של פתח הדלת יהיה הרוחב הפנוי נטו.

7.3.1.26 מתקני כדורסל- יעמדו בדרישות ת"י 5515 חלק 1 .

7.3.1.27 שערי כדורגל-יעמדו בדרישות ת"י 5515 חלקים 8 (שערי כדורגל לנוער, מיני כדורגל וקט רגל) וחלק 9 שערי כדורגל.

7.3.1.28 שערי כדוריד יעמדו בדרישות ת"י 5515 חלק 10 .

7.3.1.29 ציוד כדורעף יעמדו בדרישות ת"י 5515 חלק 2 .

7.3.2 אולמות ספורט

7.3.2.1 התקרה הקונסטרוקטיבית, תקרת המשנה והציפויים האקוסטיים של האולם ייבנו מחומרים עמידים לאש בהתאם ל תקן הישראלי 921 ( תקן רשמי) .

7.3.2.2 התקרה הקונסטרוקטיבית, תקרת המשנה, הציפויים האקוסטיים וגופי התאורה של האולם יהיו עמידים או מוגנים בפני הפגיעות של כדורי הספורט.

7.3.2.3 קירות האולם וחומרי הגימור יהיו חלקים וללא בליטות עד לגובה של 2 מטר מהרצפה.

7.3.2.4 רצפת האולם תעשה על פי ת"י 5516 חלק 2" מתקני ספורט: משטחים לשטחי ספורט - משטחים במגרשים סגורים המשמשים לספורט רב תכליתי - מפרט דרישות ".

7.3.2.5 שמשות החלונות יהיו עשויות מחומרים עמידים בפני התנפצות לרסיסים, כגון זכוכית מחוסמת או זכוכית ביטחון.

7.3.2.6 פתיחת חלונות גבוהים תיעשה באמצעות מנגנון המאפשר פתיחה וסגירה מרחוק או באמצעות מוט המשמש למטרה זו.

7.3.2.7 השקעים ומפסקי החשמל יהיו מסוג משוריין.

7.3.2.8 מומלץ להתקין את לוח החשמל של האולם באחד מחדרי הספח שמחוץ לאולם.

7.3.2.9 כל חלקי העץ במתקני ההתעמלות יהיו חלקים ונקיים מכל חספוס ובליטה, בעלי קצוות מעוגלים ומצופים לכה שקופה, בהירה וקשה במיוחד. כל חלקי המתכת במתקנים, לרבות הברגים, יהיו חלקים ושקועים במבנה העץ ועשויים ממתכת בלתי מחלידה או מגולוונת.

7.3.2.10 יש להקפיד שהמרחקים בין מתקן למתקן יתוכננו כך ש לא תתאפשר בשום מקרה חפיפה בין המתעמלים המשתמשים ב מתקנים.

7.3.2.11 מכשירי ההתעמלות המיועדים לתרגילי תנופה (טבעות, מוטות, חבלים וכדומה) יותקנו באופן שכיוון התנופה שלהם יהיה לאורך האולם , ומרחקם מקיר האורך יהיה

2.5 מטר לפחות. מומלץ ש ה מרחק שלה ם מקיר הרוחב יהיה 8-6 מטר .

7.3.2.12 תקרת האולם תיבדק באופן יזום פעם בחמש שנים.

7.3.2.13 סולמות-יעמדו בדרישות ת"י 5515 חלק 3 .

7.3 .2.14 טבעות-יעמדו בדרישות ת"י 5515 חלק 4 .

7.3.2.15 וילונות חלוקה - י י בדקו לפי ת"י 5517 .

7.3.4 מתקני ספורט ושל"ח במגרשים חיצוניים ( תקנות התכנון והבניה - מיתקן ספורט )

7.3.3.1 המתקנים יהיו עשויים מחומר חזק ובלתי שביר. החלקים הנגישים לתלמידים יהיו חלקים ומעוגלים במידת האפשר.

7.3.3.2 מתקנים העשויים פלדה או צינורות מחלידים יהיו צבועים. כל מתקן ספורט בחצר יאושר תחילה בידי המפקח על החינוך הגופני בתיאום עם הרשות המקומית.

7.3.3.3 המתקנים ימוקמו במרחק מתאים מעצמים בולטים בהתאם לסוג המתקן.

7.3.3.4 המתקנים לא יוצבו תחת חוטי חשמל או בקרבתם.

7.3.3.5 עצמים בולטים, כגון ברזים, הידרנטים ולוחות חשמל יורחקו משולי מגרשי הספורט.

7.3.3.6 פר י טי החיבור של עמודי החשמל יהיו מוגנים.

7.3.3.7 שערי כדורגל וכדוריד יהיו מעוגנים היטב לקרקע.

7.3.3.8 השיפועים במגרש הספורט יתוכננו כך שימנעו היווצרות אזורים של מים עומדים , ולא יגרמו למפגעי בטיחות.

7.3.3.9 אם מגרש הספורט גובל בבניין מגורים או בכביש, יהיה גובה הגדר הגובלת באזורים אלה 4 מטר .

7.3.3.10 בקרבת מגרשי הספורט ומתקני הספורט יש להציב ברזיות. יש למקם את הברזיות באופן שלא ייווצרו שלוליות מים עומדים סביבן , ושלא יגרמו למפגעי בטיחות . בחצר תהיה יותר מברזייה אחת בהתאמה לפיזור הפעילות.

7.3.4 חדרי כושר חדרי הכושר יתוכננו בהתאם ל הוראות שבחוק מכוני הכושר (1994).

7.3.4.1 הרצפה תהיה עשויה מחומר גמיש, מפולס וישר שאינו מחליק, בהתאם לתקן הישראלי 2279. הרמה תהיה לפחות R9 לפי תקן זה.

7.3.4.2 גובה התקרה יהיה 280 ס"מ לפחות.

7.3.4.3 חדר הכושר יהיה מאוורר על ידי חלונות או מאווררים/ מזגנים (8 החלפות אוויר לשעה).

7.3.4.4 במתחם חדר הכושר יימצא מתקן מים לשתייה חופשית (ראה דרישות למיתקן מים לשתייה בסעיף קודם).

7.3.4.5 בחדר הכושר יימצא טלפון פועל וזמין.

7.3.4.6 תיק עזרה ראשונה מסודר ומאובזר יימצא בהישג יד בתוך חדר הכושר.

7.3.4.7 שילוט בכניסה לחדר הכושר יוצבו הוראות בטיחות למתעמל וכללי התנהגות בחדר הכושר. לכל מכ שיר יוצמדו הוראות בטיחות רלוונטיות לסוג המכשיר שמדובר בו.

7.3.4.8 אזור מכ שירי ההתעמלות יופרד מאזור המשקולות החופשיים.

7.3.4.9 המראות יהיו עשויות מחומרים עמידים בפני התנפצות.

7.3.4.10 המעבר בין מכשיר למכשיר יהיה 60 ס"מ לפחות, והמעבר הראשי יהיה ברוחב 120 ס"מ לפחות.

7.3.4.11 קירות חדר הכושר יהיו נקיים מבליטות מסוכנות.

7.3.4.12 כל המתקנים יהיו מקובעים כהלכה לרצפה. לא יימצאו ברגים משוחררים ומתקנים מתנדנדים.

7.3.4.13 השילוט יעשה בהתאם ל תקן ה ישראלי 5516 חלק 12 - מתקני ספורט : שילוט בטיחות ותוויות בטיחות עבור מכשירי כושר ועבור חדרי כושר.

7.3.4.14 הליכון תוספות יש לבדוק הימצאות של בלם חירום – באמצעות לחיצה או משיכה. הבלם יהיה בולט וצבוע בצבע אדום או צהוב. בשני צדי המסילה של ההליכון יהיו אזורים לא מחליקים להנחת הרגליים ברוחב 8 ס"מ כל אחד. בכל הליכון יהיו ידית אחת מלפנים או שתי ידיות בצדדים בגובה 95-80 ס"מ וברוחב 5 ס"מ. מאחורי כל הליכון יימצא שטח סטרילי בממדים של 100 ס"מ רוחב ו-200 ס"מ אורך.

7.3.4.15 להלן דוגמה לשילוט תקני בכניסה לחדר כושר: . היזהר !  ציוד ההתעמלות שבמכון זה עלול להיות מסוכן . יש לנקוט אמצעי זהירות כדי למנוע פציעה חמורה או פציעה קטלנית .  לפני השימוש בציוד קרא את תוויות האזהרה ואת הוראות השימוש שעל כל מכשיר .  אם אינך בטוח איך להשתמש במכשיר , היעזר באיש הצוות האחראי על המתקנים בחדר הכושר . נשמח להדריך אותך כיצד להשתמש נכון במתקנים .  יש ל דווח מיד לאיש צוות על כל מכשיר או חלק ממכשיר שאינו פועל כראוי כדי שיבוצע בו טיפול מתאים .  אל תשתמש בציוד שאינו תקין .  אל תנסה לתקן ציוד שאינו תקין .

7.3.5 מתקני כושר חיצונים באוויר הפתוח

7.3.5.1 יעמדו בדרישות תקנים ישראלים 1497 חלקים 1 ו-2 .

7.4. מקלט ומרחב מוגן

7.4.1 המרחב המוגן ייבנה בהתאם להנחיות פיקוד העורף בעת התכנון. דלת הממ"ד תהיה מקובעת בעזרת וו לקיר, ותיסגר על ־ ידי המורה האחראי. תרשימים 24-16 שלהלן מציגים נקודות לשיפור הבטיחות במרחבים המוגנים. תרשים 12 סף כניסה למרחב מוגן מוסדי למניעת היתקלות ומעידה תרשים 13 סגירת פתח מילוט – סורג מתקפל תרשים 14 סולם עלייה לפתח מילוט במרחב מוגן – חתך צד תרשים 15 סולם וסורג בחלון מילוט – מבט פנים תרשים 16 סולם מילוט מוגן וסורג לחלון מילוט – מבט פנים תרשים 17 סולם מוגן וחלון מילוט – חתך צד תרשים 18 תרשים ידית סגירת דלת עם ובלי הגנה (כיסוי) תרשים 19 פתחי אוורור עם כיסוי ובלי כיסוי תרשים 20 קיבוע של חלון מרחב מוגן

7.5. מעבדות ומוקדים למדעים בבתי הספר העל ־ יסודיים ( תקנות הבטיחות בעבודה ( גיהות תעסוקתית בעבודה עם גורמים מסוכנים במעבדות רפואיות , כימיות וביולוגיות ), תשס " א - 2001 ) הוכנס כאן

7.5.1 המתחם

7.5.1.1 מכל נקודה בחדר תתאפשר גישה נוחה ומהירה לפתח היציאה.

7.5.1.2 הריצוף יהיה בדרגת התנגדות להחלקה בהתאם לדרישות התקן הישראלי 2279.

7.5.1.3 רוחבם של המעברים העיקריים יהיה מטר אחד.

7.5.2 האוורור

7.5.2.1 מעבדה שיש בה שימוש בחומרים מסוכנים תאוורר בקביעות.

7.5.2.2 באזורים המאוישים במעבדה שעושים בה שימוש בחומרים מסוכנים, תהיה החלפת אוויר שש פעמים בשעה לפחות , או יהיה אוורור טבעי ב-2% משטח הרצפה.

7.5.2.3 באזורים שאינם מאוישים תהיה החלפת אוויר שש פעמים בשעה לפחות.

7.5.2.4 לצורך אוורור מחסן הכימיקלים רצוי להפנות את פתחי יניקות האוויר לגג הבניין או לאזור שאין בו תלמידים או בנייני מגורים.

7.5.2.5 במחסן הכימיקלים ייפתחו פתחי יציאת עשן , בהתאם להנחיות שחרור וניהול עשן בחוזר זה , ובהתאם לתקנות התכנון והבנייה.

7.5.2.6 אם יש במכללי הרצפה או התקרה פתחים לצנרת אוורור, הם יוגנו בהתאם ל דרישות התקן הישראלי 1001, חלק

1.

7.5.3 הציוד

7.5.3.1 יש למקם את הציוד הקבוע והציוד הארעי באופן שהגישה אליהם תהיה נוחה.

7.5.3.2 יש לאחסן את החומרים באופן שלא יפריע למהלך העבודה, התנועה והלימוד. בכל כיתה תהיה עמדה לפסולת כימית.

7.5.3.3 במעבדות לכימיה יימצא מנדף בהתאם לצורך.

7.5.3.4 ארון העזרה הראשונה יימצא במקום גלוי ובולט.

7.5.3.5 יש להתקין מדפים בארונות ומדפי אחסון ציוד וחומרים באופן שתימנע נפילת של הציוד ו של החומרים המונחים עליהם. כמו כן יש להתקין בקצה המדף פס מגן ("קנט") למניעת נפילה.

7.5.3.6 בדופן התחתונה של ארון הכימיקלים ובדופנו העליונה יימצאו פתחים המאפשרים אוורור מתאים ופליטת גזים.

7.5.3.7 ארונות הכימיקלים ימוקמו במקום מאוורר ולא יחסמו מעברים, דלתות, יציאות חירום, חלונות, ציוד כיבוי אש, ציוד נטרול, מתקנים לשטיפת עיניים ומקלחות חירום.

7.5.3.8 להלן דרישות ל מפרט של ארון כימיקלים: שכבת מתכת כפולה שכבה כפולה של ציפוי אפוקסי מגרעת תחתונה מוגבהת למניעת נזילה במקרים של דליפת נוזלים ארבע נקודות הגבהה וכיוון בבסיס הארונית מדף אחסון ממתכת מגולוונת שני פתחי אוורור כולאי רשף דלת סגירה שקועה שילוט בטיחות.

7.5.4 אינסטלציה

7.5.4.1 במעבדה לכימיה, או לפחות באחת מן המעבדות, יש להתקין מתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.

7.5.5 מנדפים קבועים

7.5.5.1 יש להקפיד למלא אחר דרישות התקן הישראלי 1839 העוסק במנדפים.

7.5.5.2 המנדפים ורכיביהם, החל בשולחן ועד לכיפת היניקה, יהיו עשויים מחומרים בלתי בעירים. במחיצות השקופות יש להתקין זכוכית ביטחון דו ־ שכבתית לפחות , או לוחות פלסטיים עמידי ם בפני ניפוץ.

7.5.5.3 חלקי המנדף, לרבות המפוחים, יהיו מוגנים ויאפשרו גישה נוחה לתחזוקה.

7.5.5.4 מנדפי המעבדה יצוידו באמצעים שיאפשרו קליטת כמויות קטנות של נוזלים שנשפכו.

7.5.5.5 אם יש למנדף חלון, הוא יהיה מחומר המספק הגנה לנוכחים במעבדה.

7.5.5.6 חלון מתרומם יובטח מפני נפילה מקרית. סגירתו חייבת להשאיר מרווח של 2 ס"מ בין מסגרת החלון לשולחן העבודה. נורית אדומה תצביע על מצב עבודה.

7.5.5.7 המנדף יגביל סיכונים אפשריים ויגן על הנוכחים ב כל זמן שיש בו חומרים מסוכנים.

7.5.5.8 מהירות כניסת האוויר במנדפי מעבדה וכמות האוויר הנפלטת מהם יגרמו למזהמים להיפלט אל מחוץ לבניין וימנעו כניסה חוזרת.

7.5.5.9 פתחי המנדף יוגנו בסבכה או בלוח שיעצרו או יטו זכוכיות עפות או עצמים בוערים במקרה של תגובה בלתי נשלטת.

7.5.5.10 המנדפים לא ימוקמו סמוך למעבר הכרחי ליציאה. מומלץ להתקינם באזורים שהתנועה בהם מועטה.

7.5.5.11 כל מנדף יסומן במדבקה או בספר ניהול, ויצוינו בהם הפרטים האלה: תדירות הבחינה תאריך הבחינה האחרונה מהירות כניסת אוויר מוצעת מיקום המפוח המשרת את המנדף שם הבוחן.

7.5.5.12 יש להקפיד לנקות את המנדפים ולשמור על כשירותם באמצעות פינוי אדים.

7.5.5.13 השילוט במעבדה יימצא שלט המורה על תכנית הפינוי והמילוט בשעת חירום. בכניסה למעבדה יימצא שלט , ובו רשימת העובדים החיוניים בבית הספר וברשות המקומית ומספרי טלפון לשעת חירום. הכניסות לאזורי העבודה במעבדה ולאזורי האחסון ישולטו בשלטים המזהירים את צוותי הכיבוי וההצלה מסיכונים שאינם קשורים ישירות לסיכון השרפה. העמדה לפינוי חומרים מסוכנים תשולט בשלט "עמדת פינוי; חומרים מסוכנים!" כל חומר יסומן בשמו ויירשמו עליו הסיכונים הטמונים בו (למשל, "פסולת דליקה", "פסולת רעילה" וכדומה ). ארון ציוד החירום יהיה משולט. לכל קבוצת חומרים יהיה שילוט מתאים , והיא תאוחסן במדפים או בארונות נפרדים (בהתאם לכמות הקיימת). כל מקרר, מקפיא או מצנן יסומן בסימון ברור המציין אם הוא מתאים או אינו מתאים לאחסון בטיחותי של חומרים דליקים. מערכת הפליטה תסומן בשלט "זהירות, פליטה של מעבדה!". סמוך לפתח שחרור העשן יותקן השלט "פתח שחרור עשן; אסור לחסום!". כיוון הזרימה של גז, נוזל או אוויר דחוס יסומן באמצעות חצים. בכניסה למעבדה יוצב השלט "חובה להשתמש בכפפות מגן" . מתקני ההצלה ישולטו בשילוט שלהלן:

7.5.6 עשר נקודות לעבודה בטוחה במעבדה בכניסה למעבדה יותקן שלט המפרט את הוראות הבטיחות החשובות במעבדה . התלמידים יופנו אל הוראות אלה בתחילת השנה ובכל עת, ככל שיידרש:

7.5.6.1 אין להיכנס למעבדה ללא הוראת המורה.

7.5.6.2 יש להיכנס למעבדה רק בלבוש מסודר ובשֵיער אסוף.

7.5.6.3 יש להישמע להוראות המורה או טכנאי המעבדה.

7.5.6.4 יש לוודא כי הוראות הניסוי הכוללות את הסיכונים הקיימים בו , הובנו היטב.

7.5.6.5 אין לטעום או להריח חומרים, גם לא בפיפטה.

7.5.6.6 אין לשחק בחומרים ובכלים העומדים על השולחן.

7.5.6.7 יש להשתמש באמצעי המיגון - משקפי מגן, חלוק וכפפות.

7.5.6.8 אם זוהתה סכנה בכלי הזכוכית - יש לדווח על כך למורה.

7.5.6.9 אם נשפך חומר כלשהו - יש לקרוא מיד למורה.

7.5.6.10 יש לרחוץ את הידיים לאחר העבודה במעבדה.

7.6. חדרי מלאכה וסדנאות טכנולוגיות

7.6.1 תכנון חדרי מלאכה וסדנאות טכנולוגיות ייעשה בהתאם ל הוראות חוזרי מנכ"ל "הבטחת הבטיחות במקצועות הטכנולוגיה והמלאכה". הנחיות תכנון באתר מינהל הפיתוח

7.6.2 סדנאות טכנולוגיות שקיימים בהם סיכוני אש יופרדו ויוגדרו כאגפי אש.

7.6.3 הקירות, המחיצות והרצפות של החדרים, לרבות הציפויים וחומרי הגמר, יהיו עשויים מחומרים בלתי בעירים או צבועים בצבע בלתי דליק.

7.6.4 לאורכו של חדר הטכנולוגיה יהיה מעבר מרכזי ברוחב מטר אחד שיסתיים בפתח היציאה.

7.6.5 במקומות ש בהם קיים רעש בעוצמה ש עלולה להזיק , יותקן שילוט המתריע על כך ומורה להשתמש באמצעי מגן מתאימים . בעוצמ ה של רעש מעל 85 דציבל חובה להשתמש בציוד מגן אישי. בהתאם לכך, יש לבדוק את עוצמת הרעש לפי ל תקנות.

7.6.6 המכונות יוצבו במרחק מקירות וממתקנים אחרים בהתאם ל דרישות היצרן. כמו כן יישמר סביב המכונה משטח עבודה ובטיחות פנוי ברוחב מינימלי של 90 ס"מ.

7.6.7 המכונות ימוקמו באופן שהפריטים הארוכים המובאים לעיבוד לא יפריעו לפעולתן של מכונות אחרות ולא יבלטו לתוך המעבר. מכונות המתיזות שבבים וסיגים (כגון משחזת, כרסומת ומקצוע) ימוקמו במרחק סביר מן המעברים ומשולחנות העבודה, וכיוון ההתזה יהיה כלפי הקיר.

7.6.8 כל המכונות יותקנו באופן שימנע רעידות במבנה.

7.6.9 כל המכונות יהיו יציבות ו מעוגנות למבנה.

7.6.10 החלקים הנעים והסובבים של המכונות יהיו מוגנים.

7.6.11 ליד מכונות או ציוד שהעבודה בהם מסכנת את העיניים או את הפנים , יוצב שילוט מתאים הכולל הוראות הפעלה.

7.6.12 בעת הפעלת מכונה או ציוד המסכנים את העיניים או את הפנים יש להרכיב משקפי מגן או לחבוש מסכת מגן בהתאם ל הנחיות.

7.6.13 ציוד מסוכן יגודר ויינעל, או שמתגיו או ברזיו ירותקו במצב "מופסק" או "סגור" כדי למנוע הפעלה בלתי מבוקרת.

7.6.14 תנורי קרמיקה יותקנו בחדרים נפרדים שיש בהם סידורי אוורור מתאימים, בחדרי ספח מיוחדים או באגף נפרד בחדרי המלאכה או בחדרי הטכנולוגיה.

7.7. מחסנים כלליים ומחסנים לחומרים מסוכנים

7.7.1 סעיף זה מכיל הנחיות בטיחות לתכנון מחסנים הנבנים בבתי ספר לצורך אחסון ציוד, חומרי ניקוי, חומרים מסוכנים וכדומה .

7.7.2 במחסן המכיל חומרים המשחררים אדים דליקים תהיה המערכת החשמלית מסוג המוגן מפני התפוצצות.

7.7.3 מדפים בארונות ומדפי אחסון ציוד וחומרים יותקנו באופן שתימנע נפילת הציוד והחומרים המונחים עליהם. מומלץ להתקין בקצה המדף פס מגן ("קנט") למניעת נפילה.

7.7.4 בדופן התחתונה של ארון הכימיקלים ובדופנו העליונה יימצאו פתחים המאפשרים אוורור מתאים ופליטת גזים.

7.7.5 ארונות הכימיקלים ימוקמו במקום מאוורר ולא יחסמו מעברים, דלתות, יציאות חירום, חלונות, ציוד כיבוי אש, ציוד נטרול, מתקנים לשטיפת עיניים ומקלחות חירום. ( בנוסף – הארונות יהיו לפי קבוצות סיכון : חומרים קורוזיביים , דליקים...)

7.7.6 יש למקם עמדה לפינוי חומרים מסוכנים במקום מאוורר ונגיש שממדיו

1.0 מ"ר.

7.8. הספרייה

7.8.1 יש לבדוק ש רצפת הספרייה והקירות מתאימים לעומסים שיישאו המדפים , כשהספרים מונחים עליהם.

7.8.2 המדפים להנחת ספרים ייבנו באופן שתימנע פגיעה במקרה של התמוטטות.

7.8.3 המדפים בספרייה יהיו חזקים דיים כדי לשאת את משקל הספרים , ויהיה ניתן להתאים את גובה כל מדף לגובה הספרים המונחים עליו .

7.8.4 משני צדיהם של המדפים יהיו עמודים העומדים על הרצפה ויוצרים יחד כוננית יציבה.

7.8.5 כל מדף חייב לכלול מצדו האחד (שאינו צמוד לקיר) כיפוף כלפי מעלה למניעת נפילתם של הספרים.

7.8.6 המרווח בין שורות המדפים יהיה 90 ס"מ עד מטר אחד.

7.8.7 בבית ספר יסודי יהיה גובה המדפים עד

1.60 מטר לכל היותר.

7.8.8 בבית ספר על ־ יסודי יהיה גובה המדפים עד

1.80 מטר לכל היותר.

7.9. המטבח

7.9.1 המטבח יופרד מחדר הלימוד, למעט מטבח לימודי.

7.9.2 מתקני הבישול והחימום והכבלים החשמליים המזינים אותם יימצאו במקום גבוה, מעבר להישג ידו של הילד.

7.9.3 חימום ובישול בגני ילדים ייעשו בכיריים חשמליים או בכיריים של גז (אין להשתמש במכשיר גז מיטלטל). מכל הגז יימצא מחוץ לגן , ויהיה מוקף ברשת נעולה.

7.9.4 התקנות הגז, כאמור, יהיו בהתאם לתקן הישראלי 158.

7.10. גן הילדים ההנחיות שלהלן הן הנחיות ייחודיות לגני ילדים המתווספות להנחיות שפורטו לעיל.

7.10.1 אין לשתול בגן הילדים עצים וצמחייה רעילה וקוצנית. יש להימנע משתילת צמחייה הגורמת לתופעות אלרגיות במגע (ראו בנספח להלן).

7.10.2 ניתן למקם גן ילדים במבנה ציבור או במבנה מגורים בתנאים האלה:

7.10.2.1 מיקומו של גן ילדים במבנה ציבורי או במבנה מגורים חייב להיות נפרד לחלוטין מכל מערכת התנועה של הבניין - כניסות, יציאות ודרכי גישה - החל מדרך הגישה הציבורית ועד לכניסה לגן.

7.10.2.2 מבנה הגן, על כל מרכיביו, יהיה יחידה אחת, מופרדת תפקודית מהמבנה הציבורי או ממבנה המגורים.

7.10.2.3 גן הילדים או חצר המשחקים של הגן לא יימצאו מתחת למרפסות, לרמפות ולגגות של מבנה כלשהו או מתחת לכל מערכת אחרת שתאפשר נפילת גופים מגבוה על הגן או על חצרו. במקרים חריגים, כאשר לא ניתן לעמוד בדרישה זו, יוגנו הגן וחצרו בגגון בכל שטחם.

7.10.2.4 את הגגון יבדוק ויאשר מהנדס או הנדסאי מבנים .

7.10.2.5 כיסוי פני הקרקע בגן הילדים לא יהיה מסוג סומסום או חצץ דק.

7.10.3 יותקן ארון מיוחד בעל מנעול נעילה להחזקת כל חומרי הניקוי והחיטוי.

7.10.4 עד גובה של

1.5 מטר מהרצפה או מהקרקע לא יבלטו מהקירות כל עצמים שהם, אלא אם כן הם יותקנו בתוך גומחות מיוחדות. כל חומרי הבנייה והגימור בתוך הבניין ומחוצה לו יהיו חלקים, ישרים וחופשיים מכל בליטה וחספוס. הטיח על קירות חוץ בתחום הגובה הזה יהיה חלק או לחוץ.

7.10.5 מתלי מעילים לא יהיו נמוכים מ-1.50 מטר . אם הגובה שלהם יהיה נמוך מ-1.50 מטר יש להתקין מגן. מיתקנים ניידים יהיו יציבים.

7.10.6 שערים ודלתות

7.10.6.1 לחצר הגן יהיו לפחות שני שערים. רצוי שהשער הראשי ייפתח כלפי חוץ. רוחבו יהיה

1.20 מטר לפחות. השער השני ישמש למצבי חירום בלבד. רצוי למקמו בריחוק מן השער הראשי, והוא יהיה נעול. השימוש בשער השני (שער החירום) ייעשה בעת אירוע המחייב פינוי ויציאה מתוך הגן שלא דרך הכניסה הראשית. מפתחות השער יתאימו גם לשער הכניסה, כלומר יהיו מפתחות "מסטר". מפתחות נוספים יימצאו בתוך הגן, סמוך לדלת היציאה לחצר. המפתח ייתלה על וו בתוך קופסה.

7.10.6.2 השערים יהיו מצוידים במנגנוני סגירה ונעילה אלו: מנגנון סגירה ש ניתן להפעילו מבפנים ומבחוץ מנגנון נעילה ש ניתן להפעילו מבפנים ומבחוץ מנגנון להצמדת השער במצב פתוח לשם מניעת תנועה בלתי רצויה של השער. משני צדי השער יהיה מרווח של לפחות 4 ס"מ בכל מצב של השער (פתוח או סגור) .

7.10.7 בכל כיתת גן ילדים תהיינה לפחות שתי דלתות.

7.10.8 מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית חייבת להבטיח, בתיאום עם מחלקת התנועה של המשטרה, התקנת מערכת שילוט ותמרור לבטיחות התנועה של הולכי הרגל לעבר הגן.

7.10.9 השבילים בתוך מתחם הגן .

7.10.9.1 השבילים יהיו סלולים או מרוצפים.

7.10.9.2 רוחב השבילים יהיה

1.10 מטר לפחות.

7.10.9.3 השבילים יהיו בלי שברים, בליטות, מהמורות וכדומה.

7.10.9.4 פני השבילים יהיו מחוספסים למניעת החלקה.

7.10.10 בגן דו ־ קומתי או יותר תהיה לכל כיתת גן דרך יציאה בטוחה ונפרדת, שלא דרך הכיתות הסמוכות.

7.10.11 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה , המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח , עד לכניסה למוצא בטוח או עד לדלת היציאה החיצונית - לא יעלה על 30 מטר .

7.10.12 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה , המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח, לא יעלה על 35 מטר.

7.10.13 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה , המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד לדלת של אותו חדר , לא יעלה על 15 מטר.

7.10.14 בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, על אף האמור בסעיפים הקודמים, אם המבנה מוגן במערכת מתזים ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים ב-25 מטר .

7.11. מבנים יבילים (קרוונים )

7.11.1 התקנת מבנים יבילים תעמוד בדרישות תקן ישראלי מספר 5412 חלק 2 "מבנים יבילים ארעיים: בתי ספר וגני ילדים " .

7.11.2 המבנה יותקן על בסיס מוגבה מהקרקע (סוג הבסיס יהיה לפי תכנון של מהנדס קונסטרוקציה).

7.11.3 גובה בסיס המבנה לא יעלה על 60 ס"מ מצד הכניסה.

7.11.4 המרווח בין המבנה לקרקע ייאטם בחומר בנייה תקני (בלוקים או איסכורית ) כדי למנוע כניסת תלמידים מתחת למבנה.

7.11.5 מערכת החשמל של מבנה יביל תהיה מוגנת באמצעות מפסק זרם פחת ברגישות של 30 מיליאמפר .

7.11.6 מבטח חצי אוטומטי נפרד יותקן בבניין שהחשמל מועבר ממנו למבנה.

7.12. הנחיות להצבת מבנים יבילים:

7.12.1 תשתית להצבת מבנה יביל חייבת להיות יציבה, ישרה ו ללא שיפועים. במקרה של שיפועים - הכניסה למבנה יביל תהיה באמצעות מדרגות תקניות או שביל מתאים למצב השטח . דרכי הגישה לחללים יהיו בטוחים וללא מהמורות/שקעים/בליטות.

7.12.2 חלה חובה להתייעץ עם מהנדס על מיקום הצבה תקין.

7.13. הנחיות כלליות ביחס לתקופת החורף:

7.13.1 עם תחילת עונת החורף הכוללת מזג אוויר חורפי, רוחות חזקות וגשמים רבים על הספקים ומארגני אתר האוהלים ויבילים להבטיח ניקוז מי גשם מסודר הרחק מ מיקום היסודות ו מהאזור שבו מוצבות המשקולות . יש לפנות את מי ה גשם מחוץ למיקום המבנה כדי למנוע פגיע ה בתשתית וביסודות , שכן הצטברות מי גשם עלולה להחליש את הביסוס ולגרום לשקיעתו ולפ גוע ביציבות המבנה .

7.13.2 במידה וייבנו הצללות – יש לפרקם מיד עם תחילת הגשמים והרוחות.

7.14. חשמל

7.14.1 מוסד חינוך קיים אשר נוספו לו מבנים קבועים או יבילים, או מבנה שהוסב לשימוש כמוסד חינוך, ייבדקו טרם השימוש בהם על ידי "חשמלאי בודק" בעל רישיון מתאים.

7.14.2 כל עבודות החשמל שייעשו לאחר הקמת המוסד יהיו בהתאם לנדרש בחוק החשמל תשי"ד-1954 ותקנותיו , ובהתאם להנחיות שבחוזר מנכ"ל .

7.14.3 קווי חשמל או טלפון עיליים לא יחצו את תחום חצר המוסד החינוכי , אלא יחוברו למבנים באמצעות רשת תת ־ קרקעית .

7.14.4 החיבור ייעשה באמצעות כבל תת ־ קרקעי . רק במקרים מיוחדים יוּתר לבצע את החיבור באמצעות כבל עילי הנושא את עצמו בחיבורים של עד 63 X3 אמפר.

7.14.5 הערה - גובה מינימלי של כבל אווירי יהיה

3.5 מטר . בכל מקרה גובה הכבל יותאם לסביבת ההתקנה, במיוחד במקומות שצפוי בהם מעבר כלי רכב בעלי מטען גבוה או שימוש ב מנופים מכל סוג . הכבל יותקן בגובה המאפשר מעבר בטוח של ציוד כזה .

7.14.6 בכל מתקן חשמלי קיימת הגנה אחת לפחות מפני חשמול. במבנים שיש להם יסודות באדמה ושהוקמו לאחר שנת 1982 הוסדרה "הארקת יסוד" כאלקטרודת הארקה. במבנים שהוקמו קודם לכן אלקטרודת ההארקה יכולה להיות מבוססת על צנרת מים קרים עשויה מתכת או שצריכה להיות בהם אלקטרודה מלאכותית אחת לפחות.

7.14.7 הארקה במבנה יביל או בכל מבנה אחר שאין לו יסודות באדמה , תיעשה באמצעות אלקטרודה מלאכותית.

7.14.8 מוליך ההארקה הראשי העשוי מנחושת ו מותקן באדמה בנפרד מיתר מוליכי המעגל, יהיה בעל שטח חתך מינימלי של 25 מ"ר.

7.14.9 החיבור של מוליך ההארקה הראשי אל אלקטרודה מלאכותית הטמונה באדמה , ייעשה בתוך ברֵכה תקנית לצורך זה. יש להקפיד שהחיבור יהיה גלוי לעין לאחר הסרת מכסה הברכה.

7.14.10 כדי לוודא כי מערכת ההארקה במתקן חשמלי תקינה אין להסתפק בבדיקה חזותית . יש לבצע מדידה באמצעות מכשיר מתאים.

7.14.11 לוחות המשנה יכללו מפסקי מגן לזרם דלף ברגישות של 30 מילי אמפר בכל אחד מהשדות המזינים את כלל המערכות מיזוג אויר, תאורה, מעגלי כוח וכדומה.

7.14.12 על דלת לוח החשמל או על ארון החשמל יוצמד שילוט גדול וברור "זהירות, לוח חשמל!". חשוב לציין גם מהיכן לוח זה מוזן.

7.14.13 מתקן לשתיית מים קרים יהיה מוגן על ידי מפסק מגן נפרד לזרם דלף.

7.14.14 במתקנים שמשולבים בהם חשמל ומים כגון מתקן למים קרים , יש לבצע הארקת גוף נפרדת.

7.15. בטיחות אש

7.15.1 הגדרות :

7.15.1.1 "תפוסה" - כהגדרתה בתקנות תכן הבניה

7.15.1.2 "יציאה" - כהגדרתה בתקנות תכן הבניה

7.15.1.3 " תקנות תכן הבניה " – תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970

7.15.1.4 "מעבדה מאושרת" - כמשמעותה בסעיף 12(א) לחוק התקנים.

7.15.2 מבנה יביל חד-קומתי המשמש לכיתת לימוד, יעמוד בדרישות הבאות:

7.15.2.1 קירות המבנה עשויים מחומרים בלתי בעירים בעמידות אש שלא תפחת מ-60 דקות, כנדרש בת"י 931 .

7.15.2.2 חומרי ציפוי פנימי, חומרים דקורטיביים ואקוסטיים, יעמדו בדרישות ת"י . 921 .

7.15.2.3 במבנה יותקן גלגילון העומד בדרישות ת"י 2206 בקרבת פתח הכניסה או במקום נגיש אחר. אם מוקמים מבנים יבילים נוספים, יותקנו גלגילונים נוספים בכמות ובאופן שיבטיחו שקצה הצינור של הגלגילון יגיע למרחק שלא יעלה על 4 מטרים מכל מקום במבנים .

7.15.2.4 במבנה קיים מטפה אבקה לכיבוי אש במשקל 6 ק"ג העומד בדרישות ת"י 129 .

7.15.2.5 במבנה קיים גלאי עשן עצמאי העומד בדרישות ת"י 1220 חלק 5

7.15.2.6 על-אף האמור בסעיף קטן (א) לעיל, תותר הקמת מבנה יביל בעל עמידות אש פחותה מ-60 דקות, ובלבד שבמבנה הותקנה מערכת מתזים העומדת בדרישות הוראת נציב 550.

7.15.2.7 בהצבת 5 מבנים יבילים ומעלה, תותקן עמדת כיבוי אש הכוללת את כל אלו: ברז כיבוי אש בקוטר 2" העומד בדרישות ת"י 448 גלגילון כיבוי אש העומד בדרישות ת"י 2206 מזנק רב-שימושי שני זרנוקים בקוטר 2" העומדים בדרישות ת"י 365 עמדות כיבוי אש כאמור בסעיף קטן (ח) יותקנו בכמות וב אופן שיבטיחו כי עמדות הכיבוי מאפשרות כיסוי מלא של כלל המבנים. מבנה יביל אשר תפוסתו עולה על 50 איש , יידרש בשתי יציאות. תותקן תאורת חירום העומדת בדרישות חלק ג', פרק ב', סימן י"ז לתקנות תכן הבניה. יותקן שילוט וסימון דרכי מוצא העומד בדרישות חלק ג', פרק ב', סימן י"ח לתקנות תכן הבניה. במבנה יותקן מפסק חשמל ראשי ויסומן בשלט פולט אור.

7.16. חדרי טיפולים

7.16.1 כל התקנה לתקרה ולקיר של מכשיר או אמצעי אחר חייבת אישור קונסטרוקטור לפני התקנה , ופעם בשנה לאחר מכן.

7.16.2 כל מכשיר חשמלי ייבדק אחת לשנה על־ידי חשמלאי מוסמך.

7.16.3 כל מתקן שמטופל שוכב או יושב עליו יהיה יציב ו מתאים לנשיאת עומס של 150 ק"ג .

7.17. הצבת מוצג

7.17.1 מוצג - עצם, פסל המוצג לראווה.

7.17.2 התקנת מוצג במוסד החינוך מחייבת אישור של מנהל המוסד ושל הרשות המקומית ותיאום עם מנהל הבטיחות ברשות.

7.17.3 תכנון המוצג והתקנתו יאושרו בידי הנדסאי/מהנדס מבנים.

7.17.4 מתקן המשלב שימוש בחשמל ובמים מחייב אישור מהנדס חשמל ואינסטלציה נוסף על אישור מהנדס מבנים, ויימצא תחת פיקוחם.

7.17.5 לפני הכנסת המוצג למוסד יש להכין תכנית התקנה שתתבסס על מבנה המוצג, על החומר שהוא בנוי ממנו ועל קריטריונים נוספים. התכנית שתאושר כאמור בידי מהנדס מבנים תכלול את הפרטים האלה:

7.17.5.1 מקום התקנת המוצג

7.17.5.2 הדרישות להתקנת המוצג

7.17.5.3 האישורים הנדרשים להתקנה

7.17.5.4 הדרישות לאחזקה שוטפת ותקופתית של המוצג

7.17.5.5 הערות/הנחיות נוספות (לפי הצורך).

7.17.6 למוצג לא יהיו פינות או בליטות חדות, ופני הקרקע יהיו בעלי מצעים מרופדים. המוצג יהיה "ידידותי" מבחינת המגע , ולא יהיו בו חלקים העלולים להישבר או לגרום לשריטות ולחבלות. פני הקרקע שמסביבו יטופלו בהתאמה לסוג המוצג (אם המוצג נועד לטיפוס יש לנהוג בו כבמתקן משחקים).

7.17.7 גובה המוצג לא יעלה על

2.5 מטר, ורוחב צלעות הבסיס לא יעלה על 3 מטר .

7.17.8 מוצג שיותקן בסמוך לכניסה למוסד , יוצב במרחק של 3 מטר לפחות מהכניסה, באופן שלא יהיה מפגע בעת הכניסה למוסד או בעת היציאה ממנו.

7.17.9 מוצג שיותקן בחצר המוסד , יוצב במרחק של 3 מטר לפחות מחלונות המבנה.

7.17.10 כל מוצג יתוחם וישולט בשלט האוסר לטפס עליו.

7.17.11 בתכנון מוצג המשמש למשחקים או לשעשועים יש לקחת בחשבון מניעת סיכונים כמו היצבטות האצבעות, הילכדות הראש ופגיעה מברגים ומאבזרי חיבור. מתחת למתקן כזה יונח מצע לבלימת נפילות.

7.17.12 אסור להשתמש בצמיגים או מחזור או פסולת צמיגים.

7.18. חניון תת קרקעי (חוק ה תכנון והבני י

ה) הנחיות לתכנון חניון תת קרקעי באתר מינהל הפיתוח

8. שיפוצים במוסד החינוכי נוהל עבודות בנייה ושיפוצים במהלך לימודים במוסד חינוך

8.1. כללי רשויות חינוך מקומיות ובעלויות על מוסדות חינוך נדרשות מעת לעת לבצע במהלך שנת הלימודים עבודות של תיקונים , שינויים ותוספות בנייה כגון : טיפול במפגעי בטיחות , תחזוקת המבנה , חיזוק מבנים כנגד רעידות אדמה , התאמת המבנה לתקני הנגישות וכדומה ) להלן – עבודות בניה .( פעילות זו המתבצעת במהלך שנת הלימודים , עלולה לסכן את ביטחונם ואת בטיחותם של התלמידים ושל הצוותים השוהים בתחומיהם של מוסדות החינוך . עקרונות הבטיחות והפעילויות המפורטים להלן אינם מהווים תחליף לחוקים , תקנות , תקנים והוראות מחייבות אחרות החלות על רשויות החינוך המקומיות / הרשויות המקומיות ועל הבעלויות , כגון : חוק התכנון והבנייה , תקנות הבטיחות בעבודה , חוקי עזר עירוניים, וכן הוראות חוזר מנכ״ל משרד החינוך לבטיחות ועוד . נוהל זה משקף את התהליך המתקיים ברשויות המקומיות בכל הנוגע לעבודות בנייה ושיפוצים כאמור. 8 .1.1 האחריות לביצוע עבודות בנייה במוסד חינוך

א. האחריות לביצוע העבודות מוטלת על רשות החינוך המקומית / הבעלות .

ב. רשות החינוך המקומית / הבעלות היא הגורם המאשר את העבודות ) בכפוף להוראות הדין החלות עליה , למשל קבלת היתר בנייה או אישור אחר ,( הגורם המפקח על בטיחות העובדים המבצעים את עבודות הבנייה , הגורם האחראי על בטיחות וביטחון צוות העובדים במוסד החינוך ותלמידי בית הספר וכן הגורם האחראי על בטיחות האוכלוסייה בסביבת אתר העבודה . 8 .1.2 מתן עדיפות לביצוע עבודות בנייה בפגרת הקיץ ובחופשות ארוכות

א. ככלל , עבודות בנייה המתבצעות במוסד החינוך תתחלנה ותסתיימנה בפגרת הקיץ . יש לתכנן את העבודות כך שפעילויות בעלות מרכיבי סיכון גבוהים יותר , פעילויות הכרוכות במטרדי רעש גדולים או פעילויות היוצרות מפגעי אבק ולכלוך רבים , תסתיימנה בחודשים יולי - אוגוסט .

ב. אם אין אפשרות לסיים את הבנייה בפגרת הקיץ , או אם נדרש לקיים את עבודות הבנייה בדחיפות , למשל כאשר בטיחות וביטחון התלמידים דורשים התערבות ופעילות מיידית , יש לוודא כי ישנה הפרדה מוחלטת בין האזור שבו מתבצעת עבודת הבניה לבין האזורים שבהם שוהים ילדים . על רשות החינוך המקומית / הבעלות לוודא שקיימת הפרדה מוחלטת בין אזורי הבנייה , כניסה ויציאה נפרדת של פועלים , חציצה מתאימה של גדרות הפרדה והגנה מוחלטת מפני נפילת חפצים על ידי בניית גגונים מתאימים .

ג. בכל מקרה יש להיוועץ בגורמים הממונים על הבטיחות ברשות החינוך המקומית / הבעלות ולנהוג על פי הנחיותיהם . 8 .1.3 מניעת הפרעות ורעש

א. מחלקות החינוך וההנדסה של רשות החינוך המקומית ) או הבעלות ( יתכננו את ביצועם של עבודות הבנייה או השיפוצים לפי לוח זמנים ובשיטות עבודה וארגון העבודה בכפוף לאמור בסעיף .9.1.2 בכל מקרה אין לבצע עבודות הכרוכות במטרדי רעש גדולים במיוחד כאשר ילדים נמצאים בסמוך למקום . הדבר נכון הן לאירועים חד־פעמיים, כגון פיצוצים והן לאירועים ממושכים, כגון הפעלת מדחס אוויר . 8 .1.4 תכנון עבודות הבנייה והשיפוץ והוראות ביצוע של מהנדס רשות החינוך המקומית / הבעלות בכל מקרה של עבודת בנייה המתבצעת בזמן לימודים , יש לפעול בהתאם להנחיות מהנדס הרשות / הבעלות ומנהל הבטיחות על מוסדות חינוך של הרשות / הבעלות .

8.2. קווים מנחים לפעילות

א. קיום ישיבת תכנון ותיאום כלל פעולות הבנייה והשיפוצים רשות החינוך המקומית תגדיר את אופן הקווים המנחים ואת העקרונות הבטיחותיים לעבודת הבנייה , וזאת במסגרת היתר הבנייה הניתן על ידי הוועדה לתכנון ובנייה . הרשות תמנה לצורך עבודות הבנייה " קבלן רשום " שיש לו את כל אישורים והביטוחים הנדרשים לפי כל דין. רשות החינוך המקומית / הבעלות תכנס את בעלי העניין ואת בעלי המקצוע כדי לתכנן ולתאם את כלל פעולות הבנייה . הכינוס האמור לעיל יתקיים מוקדם ככל האפשר ולפני הפצת התוכניות ותחילת העבודות . מומלץ כי ישיבה זו תתקיים אצל מנכ״ל הרשות או אצל גורם מקביל . בין המוזמנים לישיבת התיאום ייכללו : מהנדס הרשות או נציגו המוסמך , מנהל אגף / מחלקת חינוך , קצין ביטחון מוסדות חינוך ברשות המקומית , מנהל בטיחות מוסדות חינוך , הקבלן המבצע , מנהל העבודה של הקבלן בשטח , ממונה הבטיחות של הקבלן . מנהל מוסד החינוך יעודכן בתוכן המפגש . מומלץ כי רשות החינוך המקומית תעדכן את נציגי ועד ההורים . במהלך הישיבה יסוכמו ויעודכנו המשמעויות הנובעות מתהליך הבנייה בשטח בית הספר , גורמי הסיכון ודרכי המניעה המעשיות לאורך תהליך הבנייה או השיפוץ . .

ב. נושאים אשר יידוֹנו ויסוכמו במהלך הפגישה והדיון : תרשים פעילות הבנייה יכלול את הנושאים הבאים : תקופת פעילות הבנייה הכוללת במוסד החינוך , כולל תאריך גמר ומסירה . שעות עבודה יומיות / שעות הפעילות באתר בכל יום . תכנון פעולות המחייבות שימוש בכלים מרעישים לאחר שעות הלימודים או לאחר סיום הפעילות בבית הספר .

ג. תחומי אחריות של הרשות המקומית בשלב ההכנות לביצוע הפרויקט : בידוד אזור עבודת הבנייה והפרדתו מאזור הלימודים. . נקיטת אמצעים למניעת הסכנות המאפיינות פעולות בנייה ושיפוצים, בנוסף לכתוב במסמך זה. .3 היקף עבודת הבנייה וסוג העבודה ) חפירות , חציבה , רעשים , אבק ( . הנחיות לבדיקת העובדים ולכניסת קבלנים , קבלני משנה , והפועלים מטעמם לשטח העבודה בבית הספר. מניעת רעשים ורעידות כתוצאה מחפירות , חציבה , הריסה וכדומה במהלך שעות הלימודים ) במקרים שבהם יש אילוץ לבצע את עבודת הבנייה במהלך שעות הלימודים ( . תיאום מלא ) יומי , שבועי ( בין מנהל העבודה למנהל בית הספר , כולל יצירת דף קשר עדכני. קביעת דרכי טיפול באבק ובפסולת בנייה והפרדתם מאזור מגרש המשחקים ומשטח הלימוד. תרחישים מסוכנים שעלולים להיגרם עקב תנועת / עבודות ציוד כבד , תנועת משאיות וכדומה. עבודת מכונות , טרקטורים וציוד מכני הנדסי בשטח האתר מתן דגשים לתנועת כלי רכב לתוך שטח העבודה וכניסתם לאזור העבודה. תנועת סגלי הוראה , הורים וילדים בקרבת מוסד החינוך .

ד. נקודות מיוחדות להדגשה על הרשות המקומית לייצר מנגנון מעשי לקבלת תלונות ולמתן פתרונות ותגובה מיידית במהלך עבודות הבנייה או השיפוץ . על רשות החינוך המקומית / הבעלות לקבל התחייבות בכתב של הקבלן , לפיה הוא מתחייב לעמוד בכל התנאים שיגובשו בתום הדיון עם רשות החינוך המקומית / הבעלות . קצין ביטחון מוסדות חינוך של הרשות המקומית / בעלות יעביר תדריך לקבלן בדבר דרישות הרשות המקומית , ובהן דרישות לחובת הגשת אישורים על העדר עבירות מין של כלל עובדי הפרויקט .

ה. בידוד וחציצה בין שטח העבודה לבין השטח שבו שוהים תלמידים יש להתקין סידורי גישה נפרדים לעובדים לצורך הכנסה והוצאה של חומרים , כלים וציוד . בין שטח המוסד לאתר הבנייה תותקן גדר הפרדה קשיחה , אטומה ויציבה מלבנים , מלוחות עץ / מתכת או מחומרים דומים . גדר ההפרדה תהיה מסוג " איסכורית " בגובה של שני מטר לפחות , והיא תבטיח הפרדה מוחלטת בין אתר הבנייה לשטחי משחק או פעילות , זאת כדי למנוע כל אפשרות של כניסת ילדים ואנשים לא מורשים לאתר הבנייה עד גמר עבודות הבנייה . בהתאם להחלטת מפקח הפרויקט או הקבלן מבצע הבנייה , במידת הצורך הנובע משיקולי בטיחות, יותקן גגון אלכסוני בקצה העליון של גדר האיסכורית הפונה לכיוון אזור הפעילות של התלמידים . בצד הפונה אל אזור הפעילות במוסד החינוך תותקן גדר נוספת מסוג " רשת מולחמת " נטולת מפגעי בטיחות, כגון : בליטות , זיזים , מסמרים , חוטי ברזל וכדומה . אם המרחק בין הגדרות הוא פחות מ 81- סנטימטר , יש למתוח בד יוטה בגובה שני מטרים לפחות אשר יוצמד לצידה האחורי של גדר הרשת המולחמת . על גדר האיסכורית ייתלה שילוט אזהרה תקני בגובה של שני מטר ומעלה : " סכנה ! אין כניסה ! אתר בניה ." הפרדת אזור העבודה ובידודו יתבצעו טרם הכניסה לעבודה ועד לסיומה המלא . יש לוודא שקיימת הפרדה גם בזמן בניית הגידור ובשלב ההכנות לביצוע הפרויקט .

ו. גידור וסימון שטח סכנה אם במהלך עבודת הבנייה קיימת סכנה של נפילת חפצים , אביזרי בנייה וכלים לתוך שטח המצוי בחצר המוסד החינוכי , יש להגדיר שטח זה כ " שטח סכנה " ולמנוע כניסת תלמידים לתוכו באחת מהדרכים הבאות :

א. גידור שטח הסכנה על פי המפורט בסעיף " בידוד אזור העבודה " ותליית שלטי אזהרה מתאימים .

ב. התקנת גגון מעל שטח הסכנה בחצר ) אזור גבוה , כמו קומה שנייה , שהחפצים עלולים ליפול ממנו אל שטח הסכנה במהלך הבנייה .( גודל השטח שמעליו יותקן הגגון ייקבע על־פי שטחו של אזור הסכנה, ורצועה נוספת ברוחב של

5.3 מטר שתמנע נפילת חפצים באלכסון ) לא בנפילה חופשית .( אם יוחלט על גגון כאמור , הוא יתוכנן על ידי מהנדס אזרחי מתאים ) קונסטרוקטור ,( ויהיה עשוי מחומר קשיח שיוכל לשאת את המשקל של אביזרים ושל חומרי בנייה שעלולים ליפול בנפילה חופשית .

ז. מניעת סיכוני רטיבות בעונת הגשמים כדי למנוע חדירת מי גשמים למערכות חשמל ולמערכות אחרות בבית הספר יותקן כיסוי מבודד מעל אזור עבודת הבנייה . הכיסוי המבודד יושלם לפני תחילת עונת גשמים . הכיסוי המבודד מפני חדירת גשמים לא יוסר בתקופת הגשמים כדי למנוע רטיבות וחדירה של מים אל מערכות החשמל .

ח. אטימת חלונות ופתחים בבנייה פנימית לאחר שהושלמה הבנייה החיצונית של המבנה ונמשכת הבנייה הפנימית , ייאטמו החלונות הפונים אל חצר המשחקים בלוחות עץ , בלבנים וכדומה , כדי למנוע נפילת חפצים וחדירת מי גשמים למבנה .

ט. שמירה על הניקיון ופינוי פסולת בסוף כל יום עבודה של הקבלן במבנה עליו לאסוף את כלי העבודה , את הציוד ואת פסולת הבנייה שנמצאים מסביב לאתר הבנייה ולאחסן אותם באופן בטוח . אם מתקיים אילוץ והעבודה מתבצעת בתקופת לימודים בשעות שבהן אין לימודים או פעילות , י ש לבצע את פעולות הניקיון והארגון הנדרשות כדי להחזיר את המצב לקדמותו ולבצע סיור ביקורת טרם תחילת הפעילות בבית הספר .

י. הגבלות שימוש בעגורן צריח ) עגורן באתר בנייה הסמוך למוסד חינוכי ( ככלל יש לתכנן מבעוד מועד כי לא יוצב עגורן צריח סמוך לשטח מוסדות החינוך . אם צורכי העבודה מחייבים הצבת עגורן צריח בסמוך למוסד חינוכי , יש לפעול בהתאם לכללים אלה : אין לבצע הנפה של מטען כלשהו באמצעות העגורן מעל שטח מוסד החינוך . עם זאת זרוע ללא מטען יכולה לעבור מעל מוסד החינוך . יש להתקין " גובלי תנועה " בעגורן בהתאם להנחיות של בודק מוסמך לעגורן צריח שיגבילו , ככל האפשר , את תנועת זרוע העגורן מעל מוסד החינוך . יא. עבודה בהתאם לנוהל עגורני צריח במצבי קיצון - תדרוך סגלי ההוראה והתלמידים באחריות מנהל בית הספר לתדרך את סגלי ההוראה ואת כלל התלמידים בהוראות הבטיחות המיוחדות לפני תחילת העבודות , בכפוף לסיכום הרשות המקומית והתחייבות הקבלן בפניה , וזאת כאמור לעיל במקרים חריגים שבהם ניתן אישור לקיום השיפוצים במהלך הלימודים . יב. בקרה ומעקב יש לדווח למוקד העירוני ברשות המקומית על כל מפגע שאירע במהלך הפעילות או על תאונת תלמיד במהלך הפעילות הבית ספרית . כאמור בהוראות , יש לפעול בהתאם להנחיות חוזר מנכ " ל ניהול שגרת הבטיחות בבית הספר – סעיף

5.2 – נוהל דיווח אירוע חריג . כלל המבדקים והביקורות שיבוצעו על־ידי הרשות המקומית , יתועדו ויתויקו אצל מנהל בטיחות מוסדות חינוך של הרשות המקומית ו / או מחלקת ההנדסה ברשות המקומית , ויימסר עותק לקבלן המבצע . כל חריגת בטיחות של הקבלן מההסכם שגובש עם רשות החינוך המקומית , תגרום להפסקת העבודות באופן מיידי על־ידי הרשות המקומית או על־ידי יועץ הבטיחות של המחוז עד לתיקון הליקויים וקיום פעילות בטוחה . ממונה מטעם הרשות המקומית יערוך ביקורות יזומות . יג. ביקורת הרשות ) הבעלות ( לפני מסירה בתיאום עם רשות החינוך המקומית, בסיום הפרויקט יבצע הקבלן סיור מדוקדק עם נציג הרשות בנושא בטיחות מוסדות חינוך כדי לוודא שניתן לבצע מסירה של הפרויקט . ליקויים שיעלו במהלך הסיור , יתוקנו לקראת הביקורת של מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית . בתיאום עם הקבלן, ולאחר קבלת האישור בכתב ממנו כי המבנה מוכן לביקורת הבטיחות , תערוך מחלקת ההנדסה של הרשות המקומית ) או הבעלות ( ביקורת יסודית. הביקורת תוודא שהמקום , כולל החצר , נקיים ופנויים מכל חפץ , פסולת בנייה או מטרד בטיחות כלשהו .

9. נספחים : נספח א ' - הפעלת עגורן צריח באתר בניה הסמוך למוסד חינוכי סעיף זה נכתב בתיאום עם מינהל הבטיחות במשרד העבודה : רקע כללי א ( פעילות עגורני צריח בסמוך למוסדות חינוך היא דבר שכיח בישראל , במיוחד באזורי פיתוח חדשים שבהם מוקמות שכונות חדשות ביישוב הנמצא בתהליך פיתוח וצמיחה . ב ( בשטחים אלה שבהם נבנים בניינים רבי קומות , מוצבים באתרי הבנייה עגורני צריח המשרתים את תהליך הבנייה באתר . עגורני הצריח הממוקמים בסמוך למוסדות חינוך באתרי העבודה , עלולים לסכן את העובדים ואת התלמידים במהלך ההנפה והמעבר של זרוע העגורן מעל לשטח המוסד עם מטען חומרי בנייה . מטרת המסמך להבהיר את הנחיות המדינה והחוק בכל הקשור לחוק , לתקנות ולהוראות הבטיחות בעבודתם של עגורני צריח העובדים בסמוך למוסדות חינוך . יש לפעול בהתאם לתקנות בעניין עגורני צריח ובהתאם להוראות החוק החלות בעניין זה. האחריות הכוללת לבטיחות אתר הבנייה הסמוך למוסד חינוך א ( האחריות לבטיחות אתר בנייה והפעלת עגורני צריח בקרבת מוסדות חינוך מוטלת על הרשות המקומית .

ב) בהקשר זה נפנה לאמור בסעיף 236 לפקודת העיריות נקבע כדלקמן: "בעניין בניינים תבצע העיריה פעולות אלה : תפקח על הקמתם , הריסתם , שינוים ותיקונם של בניינים .) ..)

7) תקבע אמצעי זהירות למניעת תאונות בשעת הקמת בניינים , הריסתם , שינוים ותיקונם;

8) תפקח על בנייתם ופעולתם של מעליות , פירי מעליות , מנופים ומסוקים ובנינים , תסדירם ותדאג לבדיקתם ככל שתראה צורך בה כדי להבטיח מפני תאונות בקשר אתם , ותדאג לביטוח מפני סכנת מוות או חבלה לאדם העלולה לבוא מהם" .

ג) הרשות היא הנותנת לקבלן המבצע את עבודות הבנייה את האישור לתחילת הבנייה, לרבות עניין הפעלת עגורני הצריח , ולה הסמכות לסגור את האתר במקרה שהוא מהווה סכנה לציבור . נספח ב : רשימת צמחי נוי ובר המומלצים לשתילה במוסדות החינוך [2] אנו מדגישים כי חל איסור לכרות עצים במדינת ישראל ללא אישור הרשות המקומית ופקיד היערות האזורי. משרד החינוך מעודד שתילת עצים ושיחים בחצרות מוסדות חינוך בתיאום עם אנשי מקצוע – גננים ואדריכלי נוף. הרשימה שלהלן משמשת המלצה לאנשי אחזקה וגינון העוסקים בטיפול בחצרות במוסדות חינוך. הרשימה אינה מלאה, ואדריכלי גן או גננים הרואים לנכון להוסיף עליה רשאים לעשות זאת, ובלבד שיקפידו על העקרונות הרשומים בה, תוך שימת לב מיוחדת לאיסור השימוש בצמחים רעילים. מקרא מ - מתאים ח - מתאים באופן חלקי טבלה 2 עצים המומלצים לשתילה השם המדעי השם העברי מדבר יהודה ערבה מרכז נגב נגב מערב הר שפלה עמקים הר שפלה Erythrina Corallodendrum אלמוגן רחב - עלים מ מ מ מ מ מ Acer Obtusifolium אדר סורי מ מ מ Quercus Ilex אלון הגלעין מ מ מ מ Quercus Ithaburensis אלון התבור מ מ מ מ מ Quercus Suber אלון השעם מ מ מ מ מ מ ח ח ח Quercus Frainetto אלון מפורץ מ מ מ מ Quercus Calliprinos אלון מצוי מ מ מ מ מ מ ח Pistacia Atlantica אלה אטלנטית מ מ מ מ מ מ מ מ Pistacia Palaestina אלה ארץ - ישראלית מ מ מ מ מ מ ח Pinus Pinea אורן הגלעין מ מ מ מ מ מ Albizzia Julibrissin אלבציה ורודה מ מ מ מ מ מ מ מ מ Ulmus Parvifolia בוקיצה קטנת - עלים מ ח מ מ ח Cedrus Deodara ארז הימלאי מ מ מ ח מ ח Enterolobium Contortosiliqum אנטרולוביום כפוף - פרי מ מ מ מ מ מ מ Albizzia Lebbeck אלבציה צהובה מ מ מ מ מ מ Brachychiton Acerifolius ברכיכטון אדרי מ מ מ מ מ מ מ Brachychiton Discolor ברכיכיטון דו - גוני מ מ מ מ מ מ מ Bauhinia Variegata בוהייניה מגוונת מ מ מ מ מ Bombax Ceiba בומבק צייבה (= בומבק הודי ) מ מ מ מ מ מ Jacaranda Mimosifolia סיגלון חד - עלים מ מ מ מ מ מ מ Platanus Orientalis דולב מזרחי מ מ מ מ מ מ ח Citrus Aurantium הדר החושחש מ מ מ ח Tabebuia Impetiginosa טבבויה איפה מ מ מ מ מ Prosopis Alba ינבוט לבן מ מ מ מ מ Fraxinus Uhdei מילה ירוקת עד מ מ מ מ מ מ מ מ ח Fraxinus Syriaca מילה סורית מ מ מ מ מ מ Sapium Sebiferum ספיון השעווה מ מ מ מ מ מ מ Cercis Siliquastrum כליל החורש מ מ מ מ מ ח ח Dalbergia Sissoo סיסם הודי מ ח מ ח מ מ ח ח Laurus Nobilis ער אציל מ מ מ מ מ מ מ מ מ Ficus Rubiginosa פיקוס חלוד מ מ מ מ מ מ מ Koelreuteria Bipinnata פנסית דו - נוצתית מ מ מ מ מ מ מ מ מ Populus Alba צפצפה מכסיפה מ מ מ מ מ מ מ Callistemon Viminalis קליסטמון הנצרים מ מ מ ח מ מ Citharexylum Spinosum קתרוסית מרובע מ מ מ מ ח ח מ Peltophorum Dubium שלטית מסופקת מ מ מ מ מ מ מ Phoenix Dactylifera תמר מצוי מ מ מ מ מ מ מ מ מ Phoenix Canariensis תמר קנרי מ מ מ מ מ מ מ מ מ טבלה 3 שיחים ובני שיחים המומלצים לשתילה השם העברי מדבר יהודה ערבה מרכז נגב נגב מערב הר שפלה עמקים הר שפלה אבליה גדולת פחי מ מ מ מ מ מ מ אגפנטוס מ מ מ מ מ מ מ אוג הרוק מ מ מ מ מ מ מ מ מ אזובין משונן מ מ מ מ מ מ מ מ מ אלת המסטיק מ מ מ מ מ מ מ מ מ בוגווילאה חלקה מ ח מ מ מ מ מ מ מ ברבריב מ מ מ מ מ מ מ בן - עוזרר סוככני מ מ מ מ מ מ ח גרבילאה ברכיסטיכה ח ח מ מ מ מ גרבילאה טלמני מכסיף ח ח מ מ מ מ דק פרי זקוף מ מ מ מ מ מ מ ח הדס מצוי מ מ מ מ מ מ מ ח היביסקוס סיני מ מ מ מ מ מ מ ורד אייסברד מ מ מ מ מ מ מ ורד וסטמונד מ מ מ מ מ מ מ חבושית אופקית מ מ מ מ מ מ מ חבושית פרנשט מ מ מ מ מ מ מ חיצית הטיפין מ מ מ מ מ מ מ מ מ חרצית לבנת פרחים מ מ מ מ מ מ מ ח ח כסיה לענתית ח ח מ מ מ מ לגסטרמיה הודית מ מ מ מ מ מ מ לוקופיליום שמני מ מ מ מ מ מ לנטנה לילכית מ מ מ ח מ מ מ מ יוריאה מרבדית מ מ מ מ מ מ מורן החורש מ מ מ מ מ מ ח מללויקה קטנה עלים מ מ מ מ מ מ מ ח ח ננדינה מתורבתת מ מ מ מ מ מ ח אהרון קשה עלים מ מ מ מ מ מ אלנום סגול מ ח מ מ מ מ מ מ מ אטרליציה – ציפור גן עדן מ מ מ מ מ ספיראה קנטונית מ מ מ ח מ עצבונית החורש מ מ מ מ מ מ ח ערער אהדורה קועפקטה מ מ מ מ מ מ מ ח ערער גולד קוסט מ מ מ מ מ מ מ ח ערער גריאול מ מ מ מ מ מ מ ח ערער מינט ג ' וליה מ מ מ מ מ מ מ ח גרבילאה טלמני מכסיף ח ח מ מ מ מ דק פרי זקוף מ מ מ מ מ מ מ ח הדס מצוי מ מ מ מ מ מ מ ח ערער סבינה מ מ מ מ מ מ מ מ ח פיטוספורום גלוני מ מ מ מ מ מ מ מ ח פיטוספורום יפני מגוון מ מ מ מ מ מ מ פיטוספורום ננסי מ מ מ מ מ מ ח פריש יפני מ מ מ צמרר אפריקני מ מ מ מ צסטרום אמרגני מ מ מ מ מ מ מ קורנית מקורקפת מ מ מ מ מ מ מ מ מ קליסטמון " קפטן קוק " מ מ מ מ מ מ מ ח ח קניאורן תלת זרעי מ מ מ מ מ מ ח רוזמרין " בלו לגון " מ מ מ מ מ מ מ מ מ רוזמרין רפואי מ מ מ מ מ מ מ מ מ רוסליה שבטבטית מ מ מ מ מ מ מ מ מ רותם המדבר מ מ מ מ מ מ שיח אברהם מצוי מ מ מ מ מ מ מ מ מ שיח אברהם תלתני מ מ מ מ מ מ ח טבלה 4 מטפסים המומלצים לשתילה השם העברי מדבר יהודה ערבה מרכז נגב נגב מערב הר שפלה עמקים הר שפלה אברון מגסקרי מ מ אורנית לוהבת מ מ מ מ מ אלמון הודי מ ח מ מ ח מ מ ח אנטיגנון דק עוקצני מ מ מ מ מ מ מ מ בוגונווילאה נאה מ מ מ מ מ מ מ ח ח גפנית מחומשת מ מ מ מ מ מ מ גפנית משולשת מ מ מ מ מ מ הרדנברגיה תלתנית מ מ מ מ מ מ מ מ ויסטריה סינית מ מ מ מ מ מ ורד מטפס מ מ מ מ מ מ ח טרכלוספרמון יסמיני מ מ מ מ מ מ ח יסמין גדול פרחים מ מ מ מ מ מ מ גרבילאה זיתנית מ מ מ מ מ מ מ מ יערה יפנית מ מ מ מ מ מ ח מ מ סביון מטפס מ מ מ מ מ מ מ מ מ סולונום מטפס מ מ מ מ מ מ מ מ מ פנדוריאה יסמינית מ מ מ מ מ מ ח קיסוס החורש מ מ מ מ מ מ ח קליאנדרה סורינמית מ מ מ מ מ מ מ שעונית תכולה מ מ מ מ מ מ מ מ תונברגיה גדולת פרחים מ מ מ מ מ מ מ לפופית רגל העז ח מ מ מ טבלה 5 צמחי כיסוי קרקע המומלצים לשתילה השם העברי מדבר יהודה ערבה מרכז נגב נגב מערב הר שפלה עמקים הר שפלה אגרטון מקסיקני מ מ מ ח אוזן הדב מ מ מ מ מ מ ח ארכובית מקורקפת מ מ מ מ מ מ מ ח גזניה אשונה מ מ מ מ מ מ מ גזניה ניבאה ח ח מ מ מ מ לנלטנה לילכית מ ח מ מ מ ח מ ח נדיף ורוד מ מ מ מ מ מ מ מ מ סטקריאסיה ארגמנית מ מ מ מ מ מ מ מ מ פלרגוניום חריף מ מ מ מ מ מ מ ח נר - הלילה החופי מ מ טבלה 6 צמחי כיסוי המומלצים לשתילה השם העברי מדבר יהודה ערבה מרכז נגב נגב מערב הר שפלה עמקים הר שפלה אגרטון מקסיקני מ מ מ ח סביון מלבין ח ח מ מ מ ח ירקה מפוספסת מ מ מ מ מ מ מ כיליין הפקעות מ מ מ מ מ מ אפטניה לבבית מ מ מ מ מ מ מ מ מ צילקנית החרבות ח ח מ מ מ מ מ מ אוכם אמיתי מ מ מ מ מ וידיליה ביצתית מ מ מ מ מ מ לפופית רגל העז ח מ מ מ רוזמרין רפואי זוחל מ מ מ מ מ מ מ [1] בחירת מגרש עם חיסרון זה ( או קביעתו בתב " ע ) חייבת להביא בחשבון שהדבר יגרור אילוצים תכנוניים כבדים , אשר יובילו לעלייה ניכרת בעלויות הבנייה ו התחזוקה לאורך השנים . במקרים חמורים ייתכן ש ה מגרש ייפסל לשימוש מוסד חינוך . [2] לפי : ווינדזור א ' ( עורכת ) (1999), תכנון חצר בית - הספר : הנחיות והמלצות , תל אביב , המכון למחקר ולפיתוח מוסדות חינוך ורווחה , עמ ' 116-115.