הוראת קבע · פורסם 30.9.2025 · מופיע בעץ הפעיל
התמחות וכניסה להוראה
הוראת קבע מס' 0456 - החלפה
- פורסם
- 30.9.2025
- תחולה
- 30.9.2025
- סוג מסמך
- הוראת קבע
- גורם אחראי
- ממונה על הערכת עובדי הוראה וניהול ,יחידה להערכת עובדי הוראה ומנהלים
- אוכלוסיית יעד
- מנהלי המחוזות, מפקחים, בעלי תפקידים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי בתי ספר, עובדי הוראה.
- נושאים
- הוראה, למידה והערכה / תהליכי הוראה, למידה והערכה במוסדות חינוך, עובדים במערכת החינוך / מורים וגננות, עובדים במערכת החינוך / מנהלים וסגני מנהלים
- מזהה מקור
- 565
טוען את נוסח החוזר…
בקצרה
תכליתה של הוראה זו היא לבסס את הכללים לשנת ההתמחות והליווי הפדגוגי בתקופת ההתמחות בשנת הכניסה להוראה.
שלב הכניסה להוראה הוא שלב משמעותי ביותר למתמחים לשון זכר מייצגת את כל המגדרים. ולעובדי הוראה מתחילים.
החוזר הנוכחי כולל את הרציונל, המינוחים המקצועיים, המסגרות המאושרות להתמחות והתהליכים הפדגוגיים המתקיימים בשנת ההתמחות ובשנות העבודה הראשונה והשנייה, תהליכי הקליטה המיטבית ותהליכי הערכת המתמחים ועובדי ההוראה המתחילים.
ההוראה עוסקת גם בפעולות שפותחו לצורך תמיכה, ליווי וקליטה מיטבית של המתמחים ועובדי הוראה מתחילים, לרבות מורים עולים.
מעגלי תמיכה אלו הם ברמה הארצית, המחוזית, במוסדות החינוך שבהם השתלבו מתמחים ועובדי הוראה מתחילים ובמוסדות להכשרת מורים.
ההוראה תקפה החל משנת הלימודים תשפ"ו.
מה השתנה
המתווה המעודכן: לא תוכר שנת התמחות אם המתמחה התפטר לפני תום תקופת ההתמחות. בוטלה האפשרות לפטור מהתמחות.
שנת התמחות נוספת מותאמת למתמחים בשנה שנייה. הגשת ערר נעשית דרך הפורטל. הרחבה ופירוט בנושא הערכה באופן כללי ובפרט במתמחים בחינוך הגופני.
>> השוואה לגירסה הקודמת
שאלה על המקור
שאל שאלה על המסמך הזה
התשובה תסתמך על החוזר הזה בלבד, לא על כל המאגר.
תצוגה מקדימה
1. רציונל תוכנית ההתמחות והכניסה להוראה מבוססת על תפיסת ההוראה כפרופסיה. בישראל חלה חובת התמחות בהוראה (סטאז') בשנת ההוראה הראשונה. ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לע י סוק בהוראה. בתקופה זו המורה או הגננת פועל ים בתנאי אמת ומתנס ים בפועל בעבודת ההוראה . זו עבודה מורכבת הנעשית במצבים משתנים ובלתי צפויים ב תוך שה ם עובר ים תהליך ח ִ ברות כפול: ח ִ ברות לתוך מקצוע ההוראה, גיבוש זהות ם המקצועית כעובד י הוראה וח ִ ברות לתוך ארגון בעל תרבות ייחודית ל הם, כלומר בית הספר או גן הילדים שב הם ה ם נקלט ים לעבודה. המתמח ים מתנס ים בשני תהליכים בעת ובעונה אחת - להיות עובד י הוראה וללמוד לְלַמֵּד (Vonk, 1995) . המתמחים ועובדי ההוראה ה מתחילים מתמודדים עם מגוון אתגרים בתחומים כגון: ניהול כ י תה או גן, התמודדות עם קשיי משמעת, תכנון שיעורים לטווח ארוך, קשר עם הורים, ממשק עם גופים חיצוניים וכד'. כמו כן, המתמחים ועובדי ההוראה ה מתחילים מתמודדים לעיתים קרובות עם קשיים רגשיים של תחושת מסוגלות וב י טחון עצמי בתפקידם החדש ובכניסתם לארגון החדש. הספרות המקצועית העוסקת בנושא מעידה שמתן תמיכה וליווי למתמחים ולעובדי הוראה ה מתחילים עם כניסתם להוראה ישפר את חווי י ת כניסתם למקצוע ההוראה ואף ימנע את נשירתם (Feiman-Nemser et al. 2000) . על פי הספרות, התנאים המרכזיים המאפשרים קליטה מיטבית הם: - הוראה במקצועות שאליהם הוכשרו - התאמת אופי הכיתות שבהן הם מלמדים ליכולת המקצועית שלהם - הימנעות מפיצול שעות ההוראה למספר רב של כיתות - מיסוד תהליכי החונכות והליווי בבית הספר , בגן הילדים ובאשכול הגנים - הכשרת עובדי ההוראה החונכים והמלווים - קשר פתוח ושוטף עם מנהל בית הספר והמפקחת על גני הילדים - שילוב המתמחים בחדר המורים - ליווי עבודת המתמחים לאורך השנה וקיום תהליכי למידה עם בעלי תפקידים שונים בבית הספר ובאשכול הגנים לפיכך פו ּ תח מערך לקליטה מיטבית הכולל מעגלי תמיכה שונים המלווים את המתמחה ועובד ההוראה ה מתחיל בעבודתו. השותפים העיקריים לקליטה מיטבית של מתמחים ושל עובדי הוראה מתחילים : המרכיבים המרכזיים בתהליך הקליטה המיטבי הם: ליווי קבוצתי במסגרת סדנת התמחות וקורסי מורים מתחילים – סדנת עמיתים רפלקטיבית של קבוצת מתמחים או עובדי הוראה מתחילים באחריות המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה . חונכות וליווי אישי על ידי מורה עמית מנוסה בבית הספר או ע ל יד י גננת עמיתה מנוסה . תהליכי הערכה המתקיימים במקצועיות ובשקיפות כולל ים תהליכי צפייה ומשוב לאורך השנה, מילוי משוב אמצע שנה וכתיבת הערכות מסכמות בסוף השנה.
2. הגדרות
2.1 מתמחה בהוראה – עובד הוראה בשנת עבודתו הראשונה במערכת החינוך, העומד בכל כללי ההתמחות המפורטים בהסכמים, בהסדרים ו בחוזר זה.
2.2 חונך – עובד הוראה בעל ותק של לפחות ארבע שנים בהוראה בפועל במוסד חינוך רשמי או מוכר שאינו רשמי, המלווה את המתמחה בהוראה מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית במהלך שנת ההתמחות בהוראה.
2.3 שנת התמחות בהוראה – שנת עבודתו הראשונה כעובד הוראה במערכת החינוך. הצלחה בשנת ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
2.4 סדנת התמחות – מסגרת לימודי חובה למתמחים שמתקיימת באחריות המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה, ב ד בבד עם עבודת ההוראה בשנת ההתמחות.
2.5 הערכת מתמחה – תהליכי הערכה מעצבים ומסכמים של עבודת המתמחה במהלך שנת ההתמחות, כתנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
2.6 שנת התמחות נוספת – מצב ש בו מתמחה לא עבר בהצלחה את שנת ההתמחות, והוערך לחזרה על שנת התמחות שנ י יה .
2.7 עובד הוראה בשנתו השנייה לאחר שנת ההתמחות – גננת או מורה בשנת העבודה בהוראה לאחר סיום שנת ההתמחות בהצלחה.
2.8 קורס לעובדי הוראה בשנתם השנייה לאחר שנת ההתמחות – מסגרת לימודים לעובדי הוראה מתחילים בשנת העבודה בהוראה שלאחר שנת ההתמחות, המתקיימת באחריות המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה.
הצגת תוכן עניינים והטקסט המלא
תוכן עניינים
.1 רציונל .2 הגדרות .3 ההתמחות בהוראה .3.1 מהות שנת ההתמחות .3.2 החייבים בשנת התמחות .3.3 התנאים הנדרשים להתמחות: .4 חונכות .5 שנת העבודה שלאחר ההתמחות .6 תהליכי הערכת המתמחים בשנת ההתמחות .6.1 תפקיד הערכת המתמחה .6.2 שלבי ההערכה ומועדיה .6.3 תהליך ה ה ערכה .6.4 לאחר סיום תהליך הערכה
הטקסט המלא
1. רציונל תוכנית ההתמחות והכניסה להוראה מבוססת על תפיסת ההוראה כפרופסיה. בישראל חלה חובת התמחות בהוראה (סטאז') בשנת ההוראה הראשונה. ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לע י סוק בהוראה. בתקופה זו המורה או הגננת פועל ים בתנאי אמת ומתנס ים בפועל בעבודת ההוראה . זו עבודה מורכבת הנעשית במצבים משתנים ובלתי צפויים ב תוך שה ם עובר ים תהליך ח ִ ברות כפול: ח ִ ברות לתוך מקצוע ההוראה, גיבוש זהות ם המקצועית כעובד י הוראה וח ִ ברות לתוך ארגון בעל תרבות ייחודית ל הם, כלומר בית הספר או גן הילדים שב הם ה ם נקלט ים לעבודה. המתמח ים מתנס ים בשני תהליכים בעת ובעונה אחת - להיות עובד י הוראה וללמוד לְלַמֵּד (Vonk, 1995) . המתמחים ועובדי ההוראה ה מתחילים מתמודדים עם מגוון אתגרים בתחומים כגון: ניהול כ י תה או גן, התמודדות עם קשיי משמעת, תכנון שיעורים לטווח ארוך, קשר עם הורים, ממשק עם גופים חיצוניים וכד'. כמו כן, המתמחים ועובדי ההוראה ה מתחילים מתמודדים לעיתים קרובות עם קשיים רגשיים של תחושת מסוגלות וב י טחון עצמי בתפקידם החדש ובכניסתם לארגון החדש. הספרות המקצועית העוסקת בנושא מעידה שמתן תמיכה וליווי למתמחים ולעובדי הוראה ה מתחילים עם כניסתם להוראה ישפר את חווי י ת כניסתם למקצוע ההוראה ואף ימנע את נשירתם (Feiman-Nemser et al. 2000) . על פי הספרות, התנאים המרכזיים המאפשרים קליטה מיטבית הם: - הוראה במקצועות שאליהם הוכשרו - התאמת אופי הכיתות שבהן הם מלמדים ליכולת המקצועית שלהם - הימנעות מפיצול שעות ההוראה למספר רב של כיתות - מיסוד תהליכי החונכות והליווי בבית הספר , בגן הילדים ובאשכול הגנים - הכשרת עובדי ההוראה החונכים והמלווים - קשר פתוח ושוטף עם מנהל בית הספר והמפקחת על גני הילדים - שילוב המתמחים בחדר המורים - ליווי עבודת המתמחים לאורך השנה וקיום תהליכי למידה עם בעלי תפקידים שונים בבית הספר ובאשכול הגנים לפיכך פו ּ תח מערך לקליטה מיטבית הכולל מעגלי תמיכה שונים המלווים את המתמחה ועובד ההוראה ה מתחיל בעבודתו. השותפים העיקריים לקליטה מיטבית של מתמחים ושל עובדי הוראה מתחילים : המרכיבים המרכזיים בתהליך הקליטה המיטבי הם: ליווי קבוצתי במסגרת סדנת התמחות וקורסי מורים מתחילים – סדנת עמיתים רפלקטיבית של קבוצת מתמחים או עובדי הוראה מתחילים באחריות המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה . חונכות וליווי אישי על ידי מורה עמית מנוסה בבית הספר או ע ל יד י גננת עמיתה מנוסה . תהליכי הערכה המתקיימים במקצועיות ובשקיפות כולל ים תהליכי צפייה ומשוב לאורך השנה, מילוי משוב אמצע שנה וכתיבת הערכות מסכמות בסוף השנה.
2. הגדרות
2.1 מתמחה בהוראה – עובד הוראה בשנת עבודתו הראשונה במערכת החינוך, העומד בכל כללי ההתמחות המפורטים בהסכמים, בהסדרים ו בחוזר זה.
2.2 חונך – עובד הוראה בעל ותק של לפחות ארבע שנים בהוראה בפועל במוסד חינוך רשמי או מוכר שאינו רשמי, המלווה את המתמחה בהוראה מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית במהלך שנת ההתמחות בהוראה.
2.3 שנת התמחות בהוראה – שנת עבודתו הראשונה כעובד הוראה במערכת החינוך. הצלחה בשנת ההתמחות היא אחד התנאים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
2.4 סדנת התמחות – מסגרת לימודי חובה למתמחים שמתקיימת באחריות המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה, ב ד בבד עם עבודת ההוראה בשנת ההתמחות.
2.5 הערכת מתמחה – תהליכי הערכה מעצבים ומסכמים של עבודת המתמחה במהלך שנת ההתמחות, כתנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה.
2.6 שנת התמחות נוספת – מצב ש בו מתמחה לא עבר בהצלחה את שנת ההתמחות, והוערך לחזרה על שנת התמחות שנ י יה .
2.7 עובד הוראה בשנתו השנייה לאחר שנת ההתמחות – גננת או מורה בשנת העבודה בהוראה לאחר סיום שנת ההתמחות בהצלחה.
2.8 קורס לעובדי הוראה בשנתם השנייה לאחר שנת ההתמחות – מסגרת לימודים לעובדי הוראה מתחילים בשנת העבודה בהוראה שלאחר שנת ההתמחות, המתקיימת באחריות המוסדות האקדמיים להכשרת עובדי הוראה.
2.9 מורה מלווה – עובד הוראה בעל ותק של לפחות ארבע שנים בהוראה בפועל במוסד חינוך רשמי או מוכר שאינו רשמי, המלווה מבחינה פדגוגית, חברתית וארגונית את עובד ההוראה בשנתו השנייה לאחר שנת ההתמחות. הליווי הוא במסגרת קורס לעובדי הוראה מתחילים בשנ ת העבודה הראשונה בהוראה או ב שנייה , לאחר סיום ההתמחות . המורה המלווה יקבל תשלום בגין ביצוע שעות הליווי מהמוסד האקדמי ש בו לומד עובד ההוראה ה מתחיל .
2.10 רפרנט לנושא ההתמחות ו ה כניסה להוראה – האחראי במחוז על ההפעלה האופטימלית של ההתמחות והכניסה להוראה במחוזו או בתחומו. הרפרנט נמצא בקשרי עבודה גם עם המפקחת על הפיתוח המקצועי במחוז.
2.11 מדרי ך מחוזי לנושא ההתמחות ו ה כניסה להוראה – עובד הוראה בתפקיד הדרכה לקידום תחום ההתמחות והכניסה להוראה במחוז.
2.12 יחידת שלב הכניסה להוראה במוסדות להכשרת עובדי הוראה – יחידה ארגונית פדגוגית הקיימת בכל מכללה לחינוך ובכל מחלקה להכשרת עובדי הוראה באוניברסיטה. יחידת שלב הכניסה להוראה ובעלי התפקידים ביחידה מתוקצבים על פי תבחיני אגף כניסה להוראה וקשרי אקדמיה שדה.
3. ההתמחות בהוראה
3.1. מהות שנת ההתמחות במהלך עבודתו של המתמחה בהוראה יתקיימו התהליכים האלה:
א. ליווי מקצועי על ידי חונך ש מונה על ידי מנהל בית הספר או המפקחת על גני הילדים לחנוך את המתמחה ולסייע לו להשתלב בהוראה מבחינה מקצועית, ארגונית ורגשית.
ב. השתתפות בסדנת התמחות המתקיימת באחריות אחד מהמוסדות להכשרת עובדי הוראה, בהנחיית איש סגל מטעם המוסד להכשרת עובדי הוראה ובמסגרת קבוצת עמיתים, לצורך העצמה של תחושת המסוגלות בהוראה. האחריות מוטלת על המתמחה להירשם לסדנת התמחות מ י יד עם כניסתו לעבודה.
ג. תהליכי הערכת משוב אמצע שנתי והערכה מסכמת על תפקוד המתמחה על בסיס צפייה בשיעוריו על ידי החונך, המנהל או המפקח וקיום שיחות ע י מו במהלך השנה במטרה ללוותו בשנת עבודתו הראשונה, לסייע בשיפור עבודתו ו לקבוע אם עמד בדרישות ההתמחות.
3.2. החייבים בשנת התמחות כל עובד הוראה בשנת עבודתו הראשונה חייב בהתמחות, לרבות:
3.2.1 לומדים סדירים במכללות האקדמיות לחינוך בארץ. ללומדים אלה ניתנת האפשרות להתמחות בהוראה החל משנת לימודיהם האחרונה לתואר אקדמי ולתעודת הוראה .
3.2.2 לומדי המסלולים להכשרת אקדמאים להוראה במכללות לחינוך בארץ, שהם בעלי תואר אקדמי ממוסד מוכר להשכלה גבוהה בארץ או בעלי תואר אקדמי מחו"ל שהוכר על ידי הגף להערכת תארים ודיפלומות במשרד החינוך, ש מכשירים את עצמם להוראה במכללות לחינוך בארץ. ללומדים אלה ניתנת האפשרות להתמחות בהוראה לאחר שסיימו את חובותיהם ל שנה ראשונה של לימודי תעודת הוראה.
3.2.3 לומדים לתעודת הוראה במחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות בארץ. ללומדים אלה ניתנת האפשרות להתמחות בהוראה לאחר שלוש שנות לימודים לתואר האקדמי, ולאחר שסיימו את חובותיהם ל שנה ראשונה של לימודי תעודת הוראה.
3.2.4 עובדי הוראה עולים חדשים בשנת עבודתם הראשונה בישראל. לעובדי הוראה אלו יש תוכנית התמחות ייחודית .
3.2.5 כל מורה בשנתו הראשונה שאינו עומד בתנאי ההשכלה המופיעים מעלה, מחויב לקבל את כלל רכיבי ההתמחות כליווי בשנת עבודתו הראשונה. שנה זו תוכר לו לסיום חובות התמחות וכתנאי לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה עם סיום לימודיו.
3.3. התנאים הנדרשים להתמחות:
3.3.1 מסגרות ההעסקה המאושרות כתקופת התמחות :
א. העסקה ישירה במוסדות חינוך רשמיים או במוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים מגיל 3 ומעלה.
ב. העסקה בבתי ספר שבפיקוח משרד הכלכלה.
ג. העסקה במסגרת היל"ה, כאשר בקבוצה משובצים לפחות עשרה תלמידים.
ד. העסקה ב מסגרות מאושרות להתמחות על ידי משרד החינוך - בכל שנה מתפרסמת בפורטל עובדי הוראה רשימה של מסגרות מאושרות להתמחות המתעדכנות מ עת ל עת . ככלל, המתמחה בהוראה ה וא עובד הוראה, ועליו לפעול על פי כל ההוראות והנהלים החלים על עובדי הוראה לרבות הנהלים הקיימים ב מוסד שבו הוא מועסק ולעמוד בכל דרישות התפקיד המוטלות עליו במקום עבודתו.
3.3.2 תקופת העסקה המזכה בהכרה בהתמחות :
א. העסקה ברצף של שישה חודשי עבודה בפועל (לא כולל חופשת הקיץ בחודשים יולי ואוגוסט).
ב. שיבוץ מראש בשתי תקופות של שלושה חודשים מלאים (כל אחת מהן) , ובתנאי שהשיבוץ לתקופה הראשונה הוא לא יאוחר מסוף חודש דצמבר, כדי לאפשר שישה חודשים מלאים באותה השנה. תקופות עבודה ש לא י י חשבו לתקופת התמחות:
1) תקופת מילוי מקום ב חופשת לידה הקצרה משלושה חודשים
2) מילוי מקום שעתי או ימי עבודה יחידים ("שעות אפקטיביות/בודדות")
3) היעדרות ממושכת מטעמי בריאות וקבלת שכר ממוסד ימי מחלה
4) עבודה בחודשים יולי - אוגוסט (לדוגמ ה, בית הספר של החופש הגדול, עבודה בקיץ בחינוך המיוחד וכדומה)
5) חופשת לידה, הארכת חופשת לידה
6) התנדבות אינה מוכרת כהתמחות
7) שנת ההתמחות לא תוכר אם המתמחה הודיע על סיום עבודתו בהוראה והגיש מכתב התפטרות לפני תום סיום השיבוץ - גם אם חלפו שישה חודשי עבודה.
4. חונכות כל מתמחה ילֻווה עם תחילת עבודתו על ידי חונך שיוצמד אליו על ידי מנהל בית הספר או על ידי מפקחת גן הילדים. תפקיד החונך לסייע למתמחה להשתלב במערכת החינוך מבחינה מקצועית, ארגונית ורגשית ולסייע בהערכתו. החונך יהיה זכאי לגמול חונכות בהתאם לקבוע בהסכמי השכר עד שלושה מתמחים . הדרישות לתפקיד חונך :
א. עובד הוראה (מורה/גננת), המועסק בפועל ומדווח כחלק מצוות ההוראה במערכות משרד החינוך.
ב. בעל ותק בהוראה בפועל של ארבע שנים לפחות. במקרה של נסיבות חריגות, יש לקבל מראש אישור מיוחד מאגף התמחות וכניסה להוראה.
ג. בעל תואר אקדמי ו תעודת הוראה או רישיון הוראה או רישיון לעיסוק בהוראה.
ד. תינתן עדיפות ל בוגר י קורס להכשרת חונכים "חונכים ומלווים" או משתתף בקורס ב ד בבד עבודתו כחונך.
4.1 מסגרות ההעסקה המאושרות לחונכים : - ככלל , החונך יהיה עובד הוראה מצוות המורים בבית הספר ש בו מועסק המתמחה. אפשר לאשר חונך שאינו מצוות המורים בבית הספר כאשר בבית הספר אין מורה מתאים לחונכות במקצועות שאושרו וי י קבעו מזמן לזמן. גננת חונכת למתמחה בגן ילדים תהיה מועסקת בגן ילדים באותו יישוב ש בו מועסקת המתמחה או ב אחד היישובים הסמוכי
ם.
4.2 עובדי ה הוראה שלהלן לא יוכלו לשמש בתפקיד חונך :
א. מנהל בית ספר
ב. סגן מנהל ראשון
ג. מפקח
ד. עובד הוראה גמלאי
ה. עובד הוראה בשבתון מלא
ו. עובד הוראה בחל"ת מלא
ז. עובד הוראה בהשעיה
ח. עובד הוראה המועסק בפחות משליש משרה בהוראה
ט. עובד הוראה שמרבית שכרו על חשבון מוסד ימי מחלה
י. עובד הוראה שכל שכרו על חשבון מצבת מעבר
5. שנת העבודה שלאחר ההתמחות
5.1 בשנת העבודה שלאחר סיום של שנת ההתמחות יתקיימו התהליכים ה אלה לטובת המשך הליווי ותהליכי הקליטה המיטבית במערכת החינוך:
א. עובדי הוראה מתחילים בשנה שלאחר ההתמחות יוכלו להשתתף בקורס לעובדי הוראה בשנתם השניי ה . הקורס מתקיים באחריות המוסד להכשרת עובדי הוראה בהנחיית איש סגל מקצועי. מטרתו להעמיק את תחושת המסוגלות בעבודת ההוראה. קורס זה מוכר לקידום במתווה הפיתוח המקצועי על פי הכללים של האגף לפיתוח מקצועי , בהיקף של שלושים שעות.
ב. נוסף על קורס לעובדי הוראה מתחילים יוכל עובד ההוראה ה מתחיל לקבל ליווי של מורה מלווה /גננת מלווה , בהיקף של עשרים שעות לסיוע בהשתלבותו המיטבית במערכת החינוך.
6. תהליכי הערכת המתמחים בשנת ההתמחות
6.1. תפקיד הערכת המתמחה נוסף על תהליכי התמיכה, החונכות והליווי, מתקיימים גם תהליכי הערכה על איכות ההוראה של כל מתמחה בהוראה. תהליכים אלו הם ה תשתית לעיצוב דפוסי עבודה פרופסיונליים למתמחים ולקבלת החלטה על מידת הצלחתם בשנת ההתמחות בהוראה. מטרתם של תהליכי ההערכה היא לכוון להוראה איכותית וללמידה משמעותית באמצעות שיח רפלקטיבי מקדם למידה בין המתמחה לבין המעריכים – החונך , המנהל ו המפקח.
6.2. שלבי ההערכה ומועדיה במהלך שנת הלימודים תוערך עבודת המתמחה בשני שלבים: משוב אמצע שנתי – ככל האפשר באמצע חודש ינואר של שנת ההתמחות או בסמוך לכך (תלוי במועדי העסקה של המתמחה) . הערכה מסכמת – ככל האפשר באמצע חודש מאי של שנת ההתמחות ולא יאוחר מסוף יוני. הערכת המתמחים מתקיימת במערכת להערכת עובדי הוראה ומבוססת על מפת ממדים להערכת מתמחים ומתמחות ולמועמדים לקביעות בהוראה.
6.3. תהליך ה ה ערכה תהליך ה ה ערכה נמשך לאורך שנת ההתמחות ו כולל :
א. צפייה בשיעורים הכוללת גם שיחת טרום תצפית שתבוצע על ידי המעריך בשיעור, לסיוע למתמחה בהכנת שיעור מיטבי ושיחה בעקבות תצפית (לפחות שתי צפיות של חונך וצפייה אחת של מנהל בכל מחצית, בסך הכול שש צפיות בשנה בשיעורי המתמחה בבית ספר; בגן הילדים - לפחות שתי צפיות של חונך בכל מחצית, וצפייה אחת של מפקחת במהלך השנה, בסך הכול חמש צפיות בשיעורי המתמחה בגן ילדים ). יש לעדכן את המתמחה כמה ימים לפני התצפית ולערוך עימו שיחת טרום תצפית כדי שיוכל להיערך באופן מיטבי.
ב. על תהליך ה ה ערכה להתקיים בשקיפות ובהוגנות מלאה ב תוך דיאלוג מתמיד לכל אורכו.
ג. שיחת הערכת משוב אמצע שנתי: במחצית שנת הלימודים תתקיים ישיבה של המעריך, החונך והמתמחה. בישיבה זו ידונו בתפקוד המתמחה לאור התצפיות ולאור תפקודו הכללי במוסד החינוכי. הדיון יתבסס על מפת הממדים, יצוינו ממדי החוזק והממדים לשיפור. הערכת משוב האמצע תוקלד במערכת הערכת עובדי הוראה. המתמחה ידפיס עותק מהמערכת וימסור לרכז ההתמחות במוסד האקדמי ל הכשרת מורים ל צורך המשך למידה. אם יתגלו קשיים משמעותיים באופן תפקודו של המתמחה במחצית הראשונה של שנת הלימודים, ישקפו זאת מנהל בית הספר או הפיקוח המקצועי או המפקח על גן הילדים (בהתאמה) בפני המתמחה ככל ה אפשר בעל פה ב תוך תיעוד הדבר בכתב ויגבשו המלצות ומענים לשיפור ככל האפשר.
ד. תהליך ההערכה המסכמת יה י ה המשך ל הערכת משוב אמצע שנתי (גם אם משוב האמצע וההערכה המסכמת לא התקיי מו באותו מוסד) . חשוב לבחון את התקדמות המתמחה לאורך השנה.
ה. הערכה עצמית - המתמחה ימלא הערכה עצמית בהערכת משוב אמצע שנה ובהערכה המסכמת במערכת הערכת עובדי הוראה.
ו. בתום הערכת משוב אמצע שנה ובתום תהליך ההערכה המסכם , על המעריך לקיים שיחת סיכום עם המתמחה והחונך יחד המתמקדת בנקודות חוזק, נקודות לשיפור ועדכון בהמלצה לסיום ההתמחות. אפשר לבחור אחת מתוך משתי המלצות: סיים את שנת ההתמחות בהצלחה – המלצה זו מתאימה למתמחים שניכר כי רמת תפקודם כעובדי הוראה תוא מת את המצופה מ מתמחה. המלצה לשנת התמחות נוספת – יש לבחון את כשירותו של המתמחה בשנת ההתמחות הנוספת וככל שתפקודו לא השתפר באופן משמעותי, לשקול הליך של גמישות בהעסקתו בתקופת ניסיון.
ז. מתמחים בחינוך הגופני - הערכת המנהל תיעשה בשיתוף עם המפקח המקצועי . על המפקח על החינוך הגופני לצפות בשיעור חינוך גופני אחד לפחות של המתמחה. ההמלצה המסכמת תהא מקובלת על המנהל והמפקח.
ח. מתמחים בשל"ח יוערכו על ידי המפקח המקצועי (במקום על ידי המנהל) ועל ידי החונך.
6.4. לאחר סיום תהליך הערכה
6. 4 .1 אם המתמחה עמד בהצלחה בהערכה המסכמת של שנת ההתמחות, יקבל על כך אישור באמצעות ה מערכת ל הערכ ת עובדי הוראה .
6. 4 .2 אם המתמחה ה ומלץ לשנת התמחות נוספת, יהיה על המתמחה לעמוד בחובות של התמחות שנה שנייה , ובכלל זה השתתפות בסדנת התמחות וליווי חונך .
6. 4 .3 מתמחה המבקש לערר על ההערכה שקיבל בסיום שנת ההתמחות בחינוך הרשמי, הדיון בעניינ ו יתקיים במשרד החינוך. הוא יוכל להגיש ערעור לוועד ת ערר על פי ההנחיות המופיעות בפורטל עובדי הוראה, בצירוף בקשת ערר מנומקת ועותק של המשוב האמצע שנתי. הגשת הערר תתקיים ב תוך חודש מהיום שבו קיבל המתמחה את תוצאות הערכתו. ועדת הערר תתקיים במחוז שבו שובץ המתמחה. בקשה לערער תתבצע באמצעות כניסה ופעולה על פי הנחיות בפורטל עובדי הוראה. https://poh.education.gov.il/professional-development/evaluations-staff/evaluations-teach-staff /
6. 4 .4 הרכב הוועדה במחוז יו"ר הוועדה - מפקח המחוז או מי מטעמו משתתפים - מפקח רפרנט הערכה ומפקח רפרנט התמחות, נציג תחום כוח אדם בהוראה, מפקח כולל וייעוץ משפטי . הוועדה רשאית להזמין על פי שיקול דעתה בעלי תפקידים נוספים שאינם חברי ועדה – מדריכ י הערכה, מנהל מוסד החינו ך או גורם רלוונטי אחר.
6. 4 .5 ועדת הערר תדון בבקשת הערר על סמך המסמכים האלה: משוב אמצע שנתי, הערכה מסכמת, בקשת ערר מנומקת של המתמחה, מכתב תגובה של המעריך על מכתב הערר ועדויות נוספות אם קיימות (שיש להביא לידיעת המתמחה העורר לתגובתו לקראת הדיון בעניינו) . עובד ההוראה רשאי לבקש להגיע לוועד ה (פיזית או באופן מקוון, ככל שיתאפשר לוועד ה ).
6. 4 . 6 סמכויות ועדת הערר הן: לדחות את הערר, לקבל את הערר במלואו או לקבלו חלקית - בתנאים מסוימים.
6. 4 . 7 החלטת הוועדה תישלח לעורר עם העתקים לאגף התמחות וכניסה להוראה וליחידה להערכת עובדי הוראה ומנהלים , למעריך, לתיק האישי ולכל משתתפי ועדת הערר
6. 4 . 8 מי שנדחה עררו, רשאי לפנות לוועד ת ערר במטה – אופן הפנייה זהה לאופן פנייה לערר. על המתמחה לציין שהוא מבקש ועדת ערר במטה לאחר שקיבל את תשובת ועדת הערר המחוזית. יש לצרף את תשובת ועדת הערר המחוזית לפנייה - החלטת ועדת הערר במטה היא החלטה סופית. נקודות החוזק והמלצות לשיפור ישוקפו במערכת להערכת עובדי הוראה למנהלי בתי הספר והפיקוח על גני הילדים שבהם יעבוד המתמחה לאחר שנת ההתמחות . הרישיון לעיסוק בהוראה הר י שיון לעיסוק בהוראה י י נתן בהתאם לחוזר מנכ"ל ר י שיונות . [1] לשון זכר מייצגת את כל המגדרים.
קבצים ונספחים
בדיקה במקור הרשמי
להמשך הבדיקה
מסמכים דומים
הוראת קבע
הוראת השפה האנגלית בבית הספר
מקצוע האנגלית הוא חלק מלימודי הליבה, וחובה ללמדו בכל המגזרים מכיתה ג׳ ועד לסיום התיכון. בבתי הספר במגזר היהודי, האנגלית נלמדת כשפה זרה ראשונה, ובבתי הספר של דוברי הערבית היא נלמדת כשפה זרה שנייה, לאחר העברית. הוראה זו מד
הוראת קבע
הערכת עובדי הוראה
חוזר זה עוסק בהערכת עובדי הוראה של משרד החינוך במטרה לקדם את איכות ההוראה. הערכת עובדי ההוראה מתבצעת באופן עקבי וסדיר ומשמשת לשיפור עבודתו של עובד ההוראה, להערכת סיום שנת התמחות, לקבלת קביעות ולעלייה בדרגה. החוזר מתייחס
הוראת קבע
לימודי תחום הדעת תרבות יהודית-ישראלית בחינוך הממלכתי
הוראה זו עוסקת בתחום הדעת תרבות יהודית-ישראלית בחינוך הממלכתי ומרכזת את המידע על המקצוע. תחום הדעת תרבות יהודית-ישראלית הוא מקצוע חובה ששולב במתכונתו הנוכחית החל משנת הלימודים התשע"ז בכל בתי הספר הממלכתיים, החל ביסודי וכ
הוראת קבע
התמחות וכניסה להוראה
הוראה זו באה לרכז ולעגן את כללי שלב הכניסה למקצוע ההוראה – שנת ההתמחות והשנתיים שלאחריה, כמו גם את הכללים לקבלת רישיון לעיסוק בהוראה. הפרסום המחודש נובע משינויים שחלו בנוהלי ההתמחות והכניסה להוראה, וכן מהצורך לרכז בפרסום
הוראת קבע
לימודי המורשת הדרוזית בבתי הספר במגזר הדרוזי ובבתי ספר ממלכתיים
הוראה זו עוסקת בתחום הדעת המורשת הדרוזית, ומציגה את הנושא לכל הגורמים העוסקים בחינוך בכלל ובמגזר הדרוזי בפרט. המקצוע מורשת דרוזית נלמד בבתי הספר במגזר הדרוזי כתחום דעת שהוא חובה מכיתה א' ועד לקבלת תעודת הבגרות. בבתי הספר
הוראת קבע
אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון
החוזר "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון" מגדיר את סמכויות הצוות החינוכי בטיפול באירועי אלימות וסיכון במוסדות החינוך. החוזר כולל היערכות מערכתית לקידום אקלים בטוח ומיטבי, הנחיות להתנהלות ב