שילוב מורשת יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה במערכת החינוך

.1 רקע .2 שילוב מורשת יהדות אתיופיה בפעילויות במערכת החינוך .2.1 רקע .2.2 תוכנית לשילובם של יהודי אתיופיה במערכת החינוך .2.3 חשיפת כלל תלמידי המערכת למורשת יהודי אתיופיה .2.4 צ יון חג הסיגד .3 שילוב מורשת יהדות ארצות ערב בתוכניות הלימוד ובפעילויות .3.1 רקע כללי .3.2 מטרות .3.3 עקרונות .3.4 ועדת ביטון .3.5 יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן במערכת החינוך .4 שילוב מורשת יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה בפעילות בגנים ובבתי הספר .4.1 כללי .4.2 רעיונות אחדים לשילוב הנושא .5 הכשרת המורים ופיתוח מקצועי .6 פעולות מיוחדות .6.1 תיעוד יהדות ארצות ערב .6.2 אתר הסיפור השלם .6.3 סדרת סרטי תעודה

1. רקע ה עיסוק בתחומי המורשת בכלל , ובתחו מי מורשת יהדות המזרח ומורשת יהדות אתיופיה בפרט , מושתת על תפיסת העולם שעל כל אחד מאזרחי ישראל להרגיש שייכות לקהילתו, לעמו ולמדינ תו, בהתאם למטרת החינוך הראשונה בחוק החינוך הממלכתי: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו". כתוצאה מכך מערכת החינוך מבקשת לתקן עיוות שנוצר כתוצאה מהיעדר תוכניות לימודים ופעילויות חברתיות המדגישות את מורשות יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה.

2. שילוב מורשת יהדות אתיופיה בפעילויות במערכת החינוך

2.1. רקע בשנת 1975 הכירה הרבנות ביהדותם של בני הקהילה האתיופית, ובעקבותיה קיבלה ממשלת ישראל החלטה להעלות ארצה את יהודי אתיופיה. כ-8,000 יהודים עלו טיפין-טיפין בין השנים 1983-1975, ו בשנת 1984 הצליחה המדינה להעלות בחשאי כ-8,000 יהודי ם נוספים מ אתיופיה שנשקפה להם סכנה קיומית, במבצע שכונה "מבצע משה". מבצע משה דלף לשלטונות אתיופיה ונבלם. בשנת 1991 נערך "מבצע שלמה", מבצע בזק להמשך העלאת יהודים מאתיופיה, ובו הועלו כ-15,000 יהודים ב-35 שעות בלבד. יהודי אתיופיה היו ברובם יהודים שומרי מסורת ברוח ובסגנון משלהם. רוחם המיוחדת סייעה להם לשמור על הגחלת לאורך שנים רבות.

2.2. תוכנית לשילובם של יהודי אתיופיה במערכת החינוך בשנת 2015 גובשה תוכנית חדשה לשילוב מיטבי של יהודי אתיופיה במערכת החינוך. התוכנית נבנתה על בסיס אבני היסוד של המדיניות הממשלתית .

2.2.1 אלה עיקרי התוכנית:

א. צמצום פערים בידיעותיהם וברמת השכלתם של בני הקהילה האתיופית ושיפור בכישורי האוריינות ובמיומנויות הלמידה שלהם במסגרת תהליך עבודה פרטני .

ב. העצמת התלמידים, מתן מענה לחוזקותיהם ופיתוח כישוריהם .

ג. העצמת מנהיגות חינוכית בקרב בני הקהילה האתיופית .

ד. חיזוק הקשר עם ההורים, הגדלת מעורבותם בתהליכים החינוכיים ומתן כלים בידם לסייע לילדיהם .

ה. פעילויות חינוכיות להיכרות עם מורשת קהילת יוצאי אתיופיה ולקידום ערכי סובלנות ורב - תרבותיות . ו . העברת האחריות על תלמידים בני הקהילה האתיופית שהם ילידי הארץ ואינם עולים בעצמם לאגפי הגיל במינהל הפדגוגי.

2.3. חשיפת כלל תלמידי המערכת למורשת יהודי אתיופיה לשם חשיפתם של התלמידים לתרבותה ולמורשתה רבת - השנים של קהילת יוצאי אתיופיה וללימוד תולדותיה גובשה תוכנית רב - תחומית , בשיתוף עם בני הקהילה יוצאי אתיופיה, המבוססת על העקרונות האלה:

א. שילוב הנושא בתחומי הדעת השונים והטמעתו בתוכניות הלימודים הקיימות .

ב. פריסת הלמידה על פני כל הרצף הגילי וח שיפה לנושא בהתאם לגיל הלומדים בשלושה צירים: ציר המשפחה, ציר הקהילה וציר העם והמדינה .

ג. הדגשת החוזקות של הקהילה ושל מנהיגיה. על מנהלי בתי הספר בחינוך היסודי ובחינוך העל - יסודי להבטיח לימוד של שתי יחידות הוראה ולא פחות משני שיעורים בנושא יהדות אתיופיה בכל כיתה בכל שנה. מומלץ כי בתי הספר יבנו תוכנית מערכתית רב-שנתית ויטמיעו את הנושא בתחומי הדעת השונים, תוך יצירת מערך מובנה ומתפתח המותאם לגיל הלומדים בכל שכבה.

2.4. צ יון חג הסיגד חג הסיגד חל , על פי מורשת יהדות אתיופיה , ב - כ"ט ב מר חשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים. הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל למעמד הר סיני, ומנהלים אותו כ ו הני הקהילה האתיופית. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ"ך שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה ש בו נהוג לערוך את טקס הסיגד בטיילת ארמון הנציב, המשקיפה אל הר הבית בירושלים, בנוכחות בני העדה ואישי ציבור. חשוב לציין חג זה גם במערכת החינוך.

3. שילוב מורשת יהדות ארצות ערב בתוכניות הלימוד ובפעילויות

3.1. רקע כללי במהלך השנים נוצר, כאמור לעיל, עיוות מסוים בבחירת התכנים שנלמדו, ששיקפו בהרחבה קהילות מסוימות, בעוד שמורשתם של יהודי ארצות ערב והמזרח נלמדה בצמצום רב ובאופן שלא שיקף את אוצרותיה ההיסטוריים, התרבותיים והאומנותיים. בשנים האחרונות מערכת החינוך שוקדת על תיקון העיוות שנוצר ומבקשת לשלב את העיסוק במורשת יהדות ארצות ערב במסגרות החינוך השונות לאורך כל שכבות הגיל ובמסגרות להכשרת מורים וגננות.

3.2. מטרות יש לשלב בתוכניות הלימודים ובפעילויות את מורשת יהדות ארצות ערב כדי להשיג את המטרות האלה:

3.2.1 הקניית נכסי התרבות של מגוון הקהילות והעדות והכרה ברב-גוניותן התרבותית .

3.2.2 יצירת הבנה וקירוב בין העדות, תוך הגברת הסובלנות, הכבוד ההדדי וההכרה בערכיה של מורשת יהדות המזרח .

3.2.3 מציאת המשותף במסורות, במנהגים ובערכים של כל עדות ישראל, תוך הבלטת הייחוד שבכל עדה .

3.2.4 חיזוק הדימוי העצמי של בני העדות השונות וחתירה שיטתית להעשרה תרבותית הדדית, המבוססת על הפנמת מושגים, ערכים, רגשות וגישות .

3.2.5 הגברת המודעות של מוסדות החינוך לחשיבות הרקע החברתי-תרבותי של כל תלמיד .

3.2.6 יצירת הזדהות של התלמיד עם החברה שהוא מתחנך בה, תוך העמקת רגש ההשתייכות לעם ישראל ולמדינת ישראל.

3.3. עקרונות

3.3.1 הנושא מיועד לכל תלמידי ישראל, בכל מוסדות החינוך.

3.3.2 השונים, כחלק מהעשייה החינוכית .

3.3.3 יש לשלב את הנושא בפעילויות ההעשרה החינוכיות, ובהן האזנה למוזיקה, ביקור בתיאטרון, ביקור במוזיאון, יציאה לטיולים שנתיים וכל פעילות רלוונטית נוספת .

3.3.4 יש להתייחס לנושא במטרה להעמיק את האינטגרציה התרבותית ולהדגיש את המאחד ואת המשותף במסורות של העדות השונות .

3.4. ועדת ביטון בפברואר 2016 מינה שר החינוך, חה"כ נפתלי בנט, את המשורר ארז ביטון, חתן פרס ישראל, לעמוד בראש ועדה שתפקידה "לבדוק את ביטויי הזהות של יהדות ספרד וארצות המזרח בתוכניות הלימודים במערכת החינוך ולהמליץ כיצד להעשיר את תוכניות הלימודים בהיסטוריה, בספרות ובמסגרות הבלתי - פורמליות, בתכנים שיביאו לאיזון ביחס למורשתן של קהילות המזרח ולהעמקת תחושת האחדות בעם". הוועדה פרסמה את המלצות יה בחודש יולי באותה שנה ובין השאר המליצה להגדיר את נושא העצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח כמשימה לאומית בת ו כנית האסטרטגית של משרד החינוך ו לחולל שינויים מערכתיים במשרד החינוך שיבטיחו את ההשמה ו את ההטמעה של המלצות אלה לאורך שנים . כתוצאה מכך אימץ משרד החינוך את מרבית ההמלצות של ועדת ביטון, ובת ו כניות הלימודים ובתוכניות ההעשרה בתחומי הדעת הרל וו נט י ים ניתן ביטוי להיסטוריה ולמורשת של היהודים מארצות ערב .

3.5. יום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן במערכת החינוך

3.5.1 כללי על פי החוק שהתקבל בכנסת ביום כ"ה בסיוון התשע"ד, 23 ביוני 2014, יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מ צוין ב-30 בנובמבר בכל שנה. ציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן מ זמן הזדמנות להעמקת ההיכרות עם עולם יהודי עשיר זה ועם מורשתו המפוארת, שאינה מוכרת די יה בחברה הישראלית ובמערכת החינוך. מורשת זו מקיפה את כל תחומי החיים היהודיים: עולם רבני עשיר בפסיקות הלכתיות מיוחדות ו עולם של מוזיקה, שירה וספרות. קהילות יהודי המזרח הן מהעתיקות ביותר בהיסטוריה היהודית. חלקן היו קיימות כ-2700 שנה , ולמעלה ממיליון יהודים חיו בהן. היהודים בעיראק, בסוריה, במצרים, במרוקו, באלג'יריה, בתוניסיה, בלבנון, בלוב, בתימן ובאיראן היו מעורים בכל תחומי החיים במדינות השונות וניהלו חיי קהילה עשירים . ומשגשגים. הם שמרו על קשרים עם הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם והושפעו מההתפתחויות שחלו בעולם היהודי, כמו צמיחתה של התנועה הציונית, שפעילים רבים בארצות אלה הצטרפו אל שורותיה. מסוף המאה ה-19 החל מסע התנכלויות ב קהילות היהודיות במדינות הערביות. בשנות ה -40 וה -50 של המאה ה-20, בעקבות החלטת האו"ם על ת ו כנית החלוקה ולאחר הקמת מדינת ישראל, הטילו השלטונות במדינות ערב ובאיראן הגבלות ואיסורים על הקהילות היהודיות שהקשו על חיי היום-יום שלהן. בחלק מן הארצות - בעיראק, בלוב, בתימן ועוד - נאלצו היהודים לעזוב את המדינה ורובם עלו למדינת ישראל שהוקמה זה מכבר. מארצות האסלאם האחרות הגיעו כמחצית מ היהודים שחיו בהן והשאירו את עברם ואת רכושם בארצות מוצאם. בבואם לישראל שוכנו העולים במעברות ובמושבים בכל רחבי הארץ, מקריית שמונה בגליל ועד ירוחם בנגב . העולים תרמו להקמת שכונות חדשות בערים הגדולות ויישובים רבים לאורך גבולות המדינה, מהגליל העליון ועד ל נגב. על אף קשיי הקליטה הרבים התערו רובם בחברה הישראלית והפכו לחלק מן הפסיפס הייחודי של מדינת ישראל .

3.5.2 ציון היום במערכת החינוך מומלץ לציין במוסדות החינוך את הנושא באחת או ב יותר מ ה פעילויות האלה:

א. טקס שבו יילמד נושא הגירוש ובמהלכו יושמעו קטעי שירה וספרות של יוצאי ארצות המזרח וסיפורים הנוגעים לחוויות הגירוש והקליטה בארץ

ב. מפגש עם מנציחי מורשת יהדות המזרח וספרד מכל רחבי הארץ שישתפו את התלמידים בסיפור יציאתם מהמדינות ש חיו בהן ובקורות עלייתם ארצה. מומלץ להזמין סבים וסבתות של התלמידים

ג. צפייה בקטעי סרטים העוסקים בחיי היהודים לפני הגירוש ובחוויית הגירוש , ובעקבותיה דיון על הדילמות שעמדו בפני היהודים בארצות אלו, כגון השאלה אם לעזוב את ארצם או להישאר בה

ד. שיעורי חינוך שיעסקו בגירוש היהודים מארצות ערב ומאיראן ובעלייתם ארצה .

4. שילוב מורשת יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה בפעילות בגנים ובבתי הספר

4.1. כללי למידה מתרחשת הן על ידי חשיפה לידע והן על ידי חוויה. משום כך רצוי לשלב את הנושא בתוכניות הלימודים, בסביבה הלימודית, בפעילויות החברתי ו ת , בתוכניות לפיתוח אישי ולמעורבות חברתית קהילתית, בשיעורי החינוך ו בטיולים .

4.2. רעיונות אחדים לשילוב הנושא

א. דיון ציבורי או חקר על פרשת ילדי תימן בכיתות הגבוהות של בתי הספר חשוב לעסוק באחת הסוגיות האקטואליות בחברה הישראלית, פרשת ילדי תימן. אפשר לעסוק בנושא על ידי הזמנת מרצים, עידוד הכנת עבודות חקר ועוד.

ב. שילוב ביקור בעיירות פיתוח במסגרת הטיולים של בתי הספר א חת מתופעות העיור רבות-המשמעות שאירעו במדינת ישראל היא הקמתן של עיירות הפיתוח, במספר רב ותוך זמן קצר. ההחלטה להקים עיירות חדשות הייתה פתרון של המוסדות המיישבים בעקבות לחץ ההגירה וצורכי קליטת העלייה עם קום המדינה. ביקור בעיירות הפיתוח מזמן לתלמידים היכרות עם אזורים מתוירים פחות, עם סיפורי העלייה והקליטה ועם השלכותיהם של החיים בעיירת פיתוח עד היום.

ג. צפייה בסרטים סרטים תיעודיים רבים וסרטים עלילתיים העוסקים ביהדות אתיופיה וביהדות ארצות האיסלאם בוימו והוקרנו במהלך השנים. צפייה קבוצתית באחד הסרטים, בליווי דיון על סגנון החיים של הדמויות בסרט ועל התרבות המאפיינת את המקום ואת התקופה, מאפשרים לתלמידים להכיר טוב יותר את התרבות שאפיינה את היהודים שהגיעו ממקומות אלו.

ד. הזמנת אנשי עדות אנשים מבוגרים יוצאי מדינות ערב או יוצאי אתיופיה חיים בתוכנו ויכולים לספר את סיפור עלייתם. סיפור אישי במפגש פנים אל פנים מעורר אמפתיה והזדהות לצד הענקת מידע ממקור מהימן ואותנטי.

ה. מפגש עם אומן בקרב יהודי ארצות האסלאם הייתה מפותחת מאוד התרבות המוזיקלית, ובפרט המוזיקה שליוותה פיוטים וקטעי תפילה. בארצות אלה נעשה גם שימוש בכלי נגינה מיוחדים. מומלץ להזמין לבית הספר נגן או פייטן שיחשוף בפני התלמידים את עולם המוזיקה המיוחד לארצות המזרח.

ו. טקסים ומופעים בית-ספריים בהכנת טקסים ומופעים של בית הספר יש לתת מקום להקראת טקסטים ולהשמעת שירים ממגוון התרבויות של החברה הישראלית , ובכלל זה יהדות ארצות ערב ויהדות אתיופיה.

5. הכשרת המורים ופיתוח מקצועי המכללות להכשרת עובדי הוראה התבקשו לשלב תכנים ממורשת יהדות ארצות המזרח וממורשת יהדות אתיופיה בתוכניות הלימודים הרלוונטיות. גם בתהליכי הפיתוח המקצועי של המורים על מנהלי בתי הספר ועל מנהלי מרכזי הפסג"ה לשלב את הנושא במסגרת השתלמויות המורים הרלוונטיות .

6. פעולות מיוחדות

6.1. תיעוד יהדות ארצות ערב המשרד לשוויון חברתי, בשיתוף עם משרד החינוך, החל במהלך לתיעוד יהדות ארצות ערב שחלקו נעשה על ידי אנשי מקצוע וחלקו באמצעות כלים דיגיטאליים מובנים ועממיים. מומלץ לעודד את תלמידי בית הספר לראיין קרובים ומכרים תוך שימוש באפליקציית התיעוד "רואים את הקולות".

6.2. אתר הסיפור השלם "הסיפור השלם" הוא ת ו כנית מערכתית, שנועדה להשלים את הפרקים החסרים בסיפור של כולנו כדי לאפשר את העצמת מורשת יהדות ה מזרח וספרד. הת ו כנית כוללת למידה במישור הקוגניטיבי, החברתי-ערכי והרגשי, ברצף מגן הילדים, דרך בית הספר היסודי, חטיבת הביניים והתיכון. הת ו כנית שמה דגש על שיח מתמשך, ש במהלכו הלומדים והצוותים מוזמנים להכיר, לכבד ו להעריך את תרומת הסיפור השלם לחברה בריאה יותר, המכירה ומוקירה את האחר. כדי שהנושא יהיה רלוונטי לכלל הלומדים, יחלחל לחברה וישפיע על הפרט, הוקם אתר הסיפור השלם , ובו רעיונות ללמידה ולהעשרה.

6.3. סדרת סרטי תעודה תאגיד השידור הציבורי שוקד בימים אלו ע ל הכנת סדרת סרטים המספרים את סיפור ן של קהילות יהודי ארצות ה א סל א ם . הסרטים יועמדו לרשות הקהל הרחב, ואפשר יהיה ליהנות מהם במסגרות של פעילויות חינוכיות.