לימודי מדעי החברה בחינוך העל-יסודי

.1 רקע .2 תוכניות הלימודים במדעי החברה לתעודת הבגרות .3 חינוך פיננסי - תוכנית העשרה לכיתות י' .4 שילוב מדעי החברה בתוכנית הלימודים הבית ספרית .5 מבנה הלימודים וההערכה ברמה מורחבת .6 ליווי עבודת החקר והערכתה .7 פיתוח מקצועי .8 תחרויות ותוכניות לעידוד הלמידה

1. רקע מדְעי החברה הם שם כולל ל קבוצת מדעים העוסקים בחקר החברה האנושית . הם מכילים קשת רחבה מאוד של מקצועות אשר תכליתם מציאת חוקיות בקיום האנושי ובאופן ה התנהגות של האדם והחברה על פי כללים מדעיים . כיוון שה התנהגות ה אנושית מאפשרת נ י ת ו ח ופרש נות באמצעות כלים מחקריים, לימודי מדעי החברה הם אתגר אינטלקטואלי משמעותי . הלימודים במדעי החברה מזמנים היכרות עם כלים המאפשרים בחינה של תופעות חברתיות , דילמות ערכיות ותפיסות ה מעצבות את חיי היו ם- יום בעולמנו. הלימודים חושפים את התלמיד למגוון תפיסות , לעיתים כאלה המשלימות זו את זו ולעיתים כאלה ה מנוגדות זו לזו , והן מאלצות את התלמיד לחשוב, להבין ו לעצב את תפיסת עולמו . מדעי החברה כוללים מגוון רחב של מקצועות, כמו סוציולוגיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה, כלכלה, מדע המדינה, אנתרופולגיה, מגדר, מנהיגות, מנהל עסקים, משאבי אנוש, משפטים ועוד. תוכניות הלימודים במדעי החברה הקיימות במשרד החינוך הן: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה ומדעי המדינה .

2. תוכניות הלימודים במדעי החברה לתעודת הבגרות

2.1 כללי מדעי החברה בחינוך העל-יסודי בישראל כוללים ארבע תוכניות לימודים בהיקף של 2 יח"ל כל אחת, וצירוף של כל שתי תוכניות מתוכן, יחד עם עבודת חקר בהיקף של יח"ל אחת, יכול להרכיב מקצוע בחירה לתעודת הבגרות.

2.2 להלן פירוט העיסוק של כל אחד מתחומי הדעת שקיימת בהם תוכנית לימודים:

2.2.1 סוציולוגיה ת ו כנית הלימודים בסוציולוגיה עוסקת בקשר שבין האדם והחברה הסובבת אותו. הסוציולוגיה שואפת לחקור את ההתנהגות האנושית דרך בחינת ההקשר ים החברתי ים. היחידות הנלמדות כיום עוסקות בת י אוריות סוציולוגיות מרכזיות, ו מת מקדות בנושאים של תרבות, קבוצה, משפחה וחיברות , כמפורט להלן: - בנושא " תרבות " נלמדים כל י ם לניתוח תרבויות וגישות לחקר תרבות. - בנושא " קבוצה " מתמקדים בהבחנה בין קבוצות שונות ו ב השפעתן הדיפרנציאלית על התנהגות האדם. - בנושא " משפחה " נחשפים לסוגי משפחות ולמעמד המשפחה בחברה הפוסט - מודרנית . - בנושא " חיברות " נחשפים לחשיבות סוכני החיברות בגיבוש הזהות . תוכנית הלימודים משלבת סוגיות אקטואליות ורלוונטיות ו דרכי לימוד חדשניות וחווי י תיות ומגוון חלופות הערכה תוך מתן דגש לפיתוח חשיבה ביקורתית ורגישות קהילתית וחברתית.

2.2.2 פסיכולוגיה ה פסיכולוגיה היא תחום החוקר את התנהגותם של יחידים ואת התהליכים המנטליים העוברים עליהם. מטרות הפסיכולוגיה הן לתאר, להבין ו לנבא את ההתנהגות ולהשפיע על יה. תוכנית הלימודים בפסיכולוגיה משמשת בסיס ראשוני לה י כרות עם תחום דעת זה . הת ו כנית מתמקדת בתופעות בחיי היום - יום , כגון לחץ והתמודדות עימו, שינוי עמדות ו דעות קדומות ו ב דרכים שונות להשפעה חברתית כמו גם ב שלבים בהתפתחות האדם, ב מבנה האישיות ועוד. בת ו כנית משולבים פיתוח רגישות חברתית ל קבלת השונה , בד בבד עם פיתוח חשיבה ביקורתית ומדעית , וכן סוגיות אקטואליות ו דרכי לימוד חדשניות וחווי י תיות .

2.2.3 מדע המדינה מדע המדינה הוא תחום ידע ש בו נחקר ים מבנים של חברות גדולות ו גישות פוליטיות . התחום מתמקד הן ביחסים בתוך המדינה כפי ש הם נקבעים על ידי הממשל והן , בהרחבה, ביחסים בין מדינות. התחום קשור גם להיסטוריה פוליטית ו ל יחסים בין - לאומיים. תוכנית הלימודים משלבת בין התפיסות והרעיונות לגבי ממשל ופוליטיקה לבין המציאות הפוליטית וכן בין המחשבה המדינית לבין המעשה המדיני. התוכנית כוללת, בין השאר, את הנושאים האלה: המערכת הפוליטית, משטר מדיני, השתתפות פוליטית, אידיאולוגיה ותרבות פוליטית, ארגונים פוליטיים - וביניהם קבוצות אינטרס - ארגוני המגזר השלישי, הצבעה ובחירות, שסעים חברתיים-פוליטיים וזרקור על אמצעי התקשורת ועל הפוליטיקה. תוכנית הלימודים מתמודדת עם תפיסות שונות לגבי המשטר הרצוי בהשוואה למשטרים הקיימים או למשטרים שהיו קיימים בעבר הרחוק והקרוב .

2.2.4 כלכלה כלכלה היא מכלול הפעילות האנושית המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו. לימודי ה כלכלה עוסקים ביחסים האנושיים והחברתיים ה קשורים בהשגת אמצעים חומריים, ו כן ב חוקים ו ב יחסים החברתיים הנוגעים לייצור ם ו ל חלוקת

ם. במסגרת תוכנית הלימודים יתוודעו התלמידים למדע הכלכלה ולהבחנה בין תיאוריות כלכליות להערכה שיפוטית ערכית של מדיניות כלכלית תוך היכרות עם מושגי יסוד ועם תיאוריות רלוונטיות בתחום. התוכנית כוללת, בין השאר , את הנושאים האלה: תעסוקה ואבטלה, הון אנושי וצמיחה כלכלית, ביקוש והיצע בשוק, התנהגות צרכנים, שוק העבודה, תופעת העוני, תקציב המדינה, גלובליזציה, כסף, בנקים ובנק מרכזי.

3. חינוך פיננסי - תוכנית העשרה לכיתות י' חייו הבוגרים של כל אדם משולבים בקבלת החלטות כלכליות ובצורך בניהול כספים באופן מושכל. מושגים כמו צרכנות נבונה, קרנות גמל, שוק ההון וכדומה חיוניים להתנהלות הבוגר. מומלץ למנהלי בתי הספר העל-יסודיים לשלב בבית ספרם תוכנית לחינוך פיננסי. החינוך הפיננסי נועד לסייע לתלמיד לפתח ידע, כישורי חיים ומיומנויות בתחום האוריינות הפיננסית ולהכשיר אותו כבוגר עתידי להתנהל עם תקציב אישי ומשפחתי ולדאוג לעתידו הכלכלי. פירוט אפשר למצוא בתוכנית לחינוך פיננסי באתר מדעי החברה.

4. שילוב מדעי החברה בתוכנית הלימודים הבית ספרית

4.1 כללי מדעי החברה שייכים למקצועות הבחירה. קיימות כמה דרכים אפשריות לשילוב מדעי החברה בתוכניות הלימודים בחינוך העל-יסודי. הדרכים השונות נבדלות זו מזו בהיקפי הלמידה, בקהל היעד ובמבנה הארגוני. בתי הספר יכולים לבחור לתלמידיהם אחת מן הדרכים או לשלב יחד כמה דרכים.

4.2 האפשרויות העומדות בפני בתי הספר העל-יסודיים

4.2.1 לימוד מקצוע בחירה מורחב בהיקף של 5 יח"ל: במסגרת תעודת הבגרות כל תלמיד מחויב ללמוד מקצוע מורחב אחד לפחות ברמה של 5 יח"ל אחת האפשרויות המוצעות לבחירה במסגרת זו היא "מדעי החברה". בתחום מדעי החברה על בית הספר לבחור מקבץ של שתי חטיבות בהיקף של 2 יח"ל בשני תחומי דעת הנכללים בלימוד מדעי החברה במערכת החינוך (סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה) ועוד יח"ל אחת שהיא עבודת חקר על סוגיה מתחום מדעי החברה. פרטים נוספים על תוכנית הלימודים ברמה של 5 יח"ל מופיעים בסעיף 5 להלן, ופירוט של תוכניות הלימודים אפשר למצוא באתר מדעי החברה .

4.2.2 לימוד קורס במסגרת לימודי השכלה כללית או לימודי העשרה: תוכנית הלימודים לתעודת בגרות מחייבת שני מקצועות להשכלה כללית בהיקף של 30 שעות סך הכול בכל תחום, ובחטיבות הביניים אפשר לשלב לימודי העשרה. בתחום מדעי החברה הוכנו כמה תוכניות לימודים אפשריות להעשרה ולהשכלה כללית - ביניהן ת ו כניות בנושא " העצמי " , " גיל ההתבגרות " , " טקסים " ו" מגדר " וכן ת ו כנית בכלכלה לחינוך פיננסי - שבתי הספר מכל המגזרים יכולים לשלבו בשכבות הגיל השונות בחינוך העל-יסודי . בתי הספר מוזמ נים להתאים את התכנים לאופי ים ולאופי התלמידים והקהילה . האפשרויות הקיימות מופיעות בתלקיט להשכלה כללית במדעי החברה .

4.2.3 הכנת עבודת גמר אישית: ביצוע עבודת גמר הוא זכות הניתנת לתלמידים סקרנים בעלי מוטיבציה . עבודת הגמר היא אישית, והיא מלווה בסיוע של יועץ אקדמי ונרשמת בתעודת הבגרות כאחד ממקצועות הבחירה או כתחום נוסף עליהם. תלמיד הבוחר לכתוב עבודת גמר יכול לבחור נושא רלוונטי לחייו המעניין אותו . ביצוע העבודה מאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי כישורים ייחודיים לו , תוך שילוב עבודה עצמית ושותפות עם המורה ועם המנחה המלווים את התהליך מתחילתו ועד סופו . תלמידים יכולים להגיש עבודת גמר בתחום מדעי החברה גם אם הם אינם לומדים מדעי החברה בבית הספר.

4.2.4 שילוב תוכנית לימודים ייחודית: תוכנית לימודים ייחודית היא אפשרות העומדת לרשות בתי הספר לפתח תוכנית לימודים משלהם. במהלך השנים פותחו תוכניות לימודים ייחודיות רבות תחת הכותרת המורחבת של מדעי החברה. בין התוכניות שפותחו קיימות תוכניות בקרימינולוגיה, ביחסים בין-לאומיים, במגדר, במינהל עסקים ובניהול עסקי. בתי הספר יכולים לשלב תוכנית ייחודית שפותחה בהיקף של 2 יח"ל עם אחת מתוכניות הלימודים בתחום מדעי החברה ולהרכיב לתלמידיהם מקצוע בחירה בהיקף של 5 יח"ל. במקרה של בחירה בתוכנית ייחודית מומלץ לשלבה בהתאם לטבלה שלהלן: התוכנית הייחודית המקצוע המומלץ לשילוב ניהול עסקי או מינהל עסקים כלכלה קרימינולוגיה פסיכולוגיה או סוציולוגיה מגדר פסיכולוגיה או סוציולוגיה יחסים בין לאומיים מדע המדינה

4.2.5 שילוב לימודים במסגרת חיצונית : עמותת נוער שוחר משפט עברי בנתה תוכנית לימודים ייחודית לשתי חטיבות של 2 יח"ל כל אחת המיועדות לבחינות הבגרות, וקיבלה לפני שנים רבות את אישורו של משרד החינוך להפעלתה במסגרת מדעי החברה. בתי ספר הנמצאים בקשר עם העמותה יכולים לאפשר לתלמידים להשתלב בלימודים אלה כחלק מלימודי מדעי החברה (חטיבת לימודים אחת או שתי חטיבות) או כמקצוע בחירה נוסף ברמה של 5 יח"ל לתעודת הבגרות.

5. מבנה הלימודים וההערכה ברמה מורחבת הלימודים בתחום מדעי החברה מורכבים משתי חטיבות בהיקף של 2 יח"ל כל אחת ומעבודת חקר. מתוך ארבעת תחומי הדעת שמתקיימות בהם בחינות בגרות – סוציולוגיה, פסיכולוגיה, מדע המדינה או כלכלה – יש לבחור שניים בלבד. תוכנית הלימודים במקצועות השונים במדעי החברה מפגישה את התלמידים עם הגדרות ו עם ת י אוריות שהן ליבת כל אחד מתחומי הדעת ועם מיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך במאה ה- 21 . נוסף על כך כל תחום משתדל להביא נושאים רל וו נטיים ומשמעותיים לגיל ההתבגרות , לתחומי העניין של התלמידים בחטיבה העליונה ולשיח החברתי - האקטואלי בחברה הישראלית. תלמיד הבוחר ללמוד מדעי החברה י יבחן בתחום דעת אחד במבחן בגרות חיצוני , בהתאם להחלטת בית ספרו. תחום הדעת השני יוערך בהערכה בית-ספרית מגוונת, ו עבודת החקר תוערך על פי הכללים של הפיקוח על מדעי החברה . בתחום הדעת ה נבחר על ידי בית הספר להערכה חיצונית נקבע ה ליבה משותפת של ידע ומיומנויות ש התלמיד ייבחן עליה ן בבחינת הבגרות , ו כן נקבעו פרקי בחירה והעמקה נוספים להערכה בית - ספרית מגוונת. מידע נוסף אפשר למצוא במסמך "חלופות בהערכה" ובמסמך "מטלות ביצוע כחלופות בהוראה ובהערכה", הנמצאים באתר המפמ"ר למדעי החברה . נוסף על שתי חטיבות הלימודים כל תלמיד מכין עבודת חקר בהיקף של יחידת לימוד מלאה. בהכנת עבודה זו ניתנת הדרכה אישית לכל תלמיד בנפרד. לזכאים לתעודת בגרות יירשם בתעודה תחום הדעת "מדעי החברה 5 יח"ל" ובסוגרי י ם יפורטו שתי החטיבות שנלמדו ; לדוגמה: "מדעי החברה 5 יח"ל (סוציולוגיה וכלכלה) " .

6. ליווי עבודת החקר והערכתה המורה למדעי החברה שעבודת החקר נכתבת בתחומו זכאי לתשלום על שעות הליווי. מכסת השעות הניתנת למורה המלווה את עבודות החקר נקבעת לפי מספר התלמידים ומסוכמת בטבלה שלהלן: מספר התלמידים מספר שעות הליווי השבועיות 1 - 9 1 ש"ש 10 - 14 2 ש"ש 15 - 20 3 ש"ש 21 - 38 4 ש"ש עבודת החקר מוערכת על ידי המורה למדעי החברה, ומדגם אקראי של עבודות נבדק גם באמצעות מעריך מטעם משרד החינוך.

7. פיתוח מקצועי הפיקוח על מדעי החברה מקיים תהליכי פיתוח מקצועי למורים באמצעות המדריכים המלווים את בתי הספר, באמצעות השתלמויות מקוונות ואחרות ובאמצעות ימי עיון. כל המורים המלמדים את אחד מתחומי מדעי החברה מחויבים להשתתף בתהליך פיתוח מקצועי לפי בחירתם. מדי שנה, בקיץ, הפיקוח על הוראת מדעי החברה מפרסם בחוזר ה מפמ"ר את קורסי הפיתוח המקצועי שיופעלו בשנת הלימודים.

8. תחרויות ותוכניות לעידוד הלמידה הפיקוח על מדעי החברה מפרסם מדי שנה תחרויות המשלבות למידה חווייתית בתהליך הלמידה. המידע נמסר למורים באמצעות חוזר הפיקוח על הוראת מדעי החברה (חוזר המפמ"ר) המתפרסם בתחילת כל שנת לימודים ובאמצעות המדריכים .