נוהלי הפעלת רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים, בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים

.1 רקע .2 רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים .2.1 כללי .2.2 מאפייני הרפורמה בגני הילדים .2.3 ארגון מבנה ההוראה-למידה .3 רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים .3.1 כללי .3.2 תפקידי מנהל בית הספר .3.3 חינוך והוראה-למידה הממוקדים בפרט והנהלים להפעלתם .3.4 שעות השהייה, ייעודן ונהלים להפעלתן .3.5 שעות הפעילות הבית-ספרית .3.6 הפיתוח המקצועי

1. רקע בשנת התשס"ח החלה הרפורמה "אופק חדש" במערכת החינוך . הרפורמה מכירה בצורך להתאים תהליכי חינוך, הוראה ולמידה ללומד, בחשיבותה של הבניית מערכות יחסים בין-אישיות בגן ובבית הספר וביצירתה של סביבה תומכת המאפשרת למידה והתפתחות. כדי למלא צורך זה נבנו במסגרת הרפורמה מגוון מסגרות של ארגון לומדים לשם ביצוע הפעילות החינוכית (כיתה, הוראה פרטנית – מורה-תלמיד או גננת-תלמידים או קבוצה קטנה של 5-2 תלמידים עם מורה או עם הגננת) במהלך יום הלימודים המחייב ולאחריו (ראה ב-3.5 להלן) . כמו כן הרפורמה מכירה במורכבות של מקצוע ההוראה ובצורך להתפתחות מקצועית מתמדת בו , הן במסגרת בית הספר והן מחוצה לה (ראה ב-3.6 להלן). במוקד הרפורמה "אופק חדש" עומדים קידום ההוראה-למידה ופיתוח ההיבט החברתי-הערכי והרגשי של התלמידים באמצעות שני מהלכים עיקריים:

א. קידום חינוך והוראה-למידה ממוקדים בפרט במסגרת "השעות הפרטניות"

ב. חיזוק הפרופסיה ואיכות ההוראה של עובדי ההוראה באמצעות פיתוח מקצועי והקצאת זמן לעובדי ההוראה לביצוע משימות שונות במוסד החינוכי, בנוסף ע ל הוראה בכיתה.

2. רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים

2.1. כללי הערה: הסכם הרפורמה בגני הילדים שונה מזה שבבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ולכן גם הכללים להפעלתה שונים. רפורמת "אופק חדש" מזמנת הזדמנות חשובה לקידום איכות הלמידה וההתנסות של הילדים בגיל הרך ולהבניה מחודשת של תפיסת התפקיד ושל תהליך ההתפתחות המקצועית של הגננת. העבודה בקבוצות קטנות והמפגשים האישיים מזמנים הוראה ממוקדת בפרט , שמטרותיה העיקריות הן קידום ההישגים הלימודיים, החברתיים והרגשיים ויצירת סביבה תומכת וקשר אישי עם הגננת. ההנחה היא שהוראה הממוקדת בפרט מאפשרת מימוש טוב יותר של מטרות החינוך והגעת הילדים להישגים הנדרשים.

2.2. מאפייני הרפורמה בגני הילדים הרפורמה בגני הילדים תתמקד בצירים האלה:

א. שעות הפעילות של הגן - יום הלימודים בגן י חל בשעה

7.55 ויסתיים בשעה 14:00 . - ביום ו' לא יחול שינוי. יום הלימודים יחל בשעה 7:55 ויסתיים בשעה 12:45.

ב. אחריותה ומחויבותה של הגננת - אחריות לשלומם ולביטחונם של הילדים במרחב ובחצר הגן - אחריות לקידומו של כל ילד - מחויבות ליצירת קשר באופן יחידני עם כל ילד לשם פיתוח אמפתיה ורגישות, התייחסות דיפרנציאלית ומתן מענה רגשי ולשם מתן משוב על תפקודו ועל התנהגותו - מחויבות להיכרות מעמיקה עם כל אחד מן הילדים באמצעות מפגשים אישיים, שיחות עם הורים, תצפיות, מעקב שיטתי ותיעוד בתיקו האישי של כל ילד - אחריות לאיתור קשיים וצרכים ייחודיים של הילדים ובניית תכנית עבודה מותאמת להם וקבלת החלטות באשר להפנייתם לגורמים מקצועיים בשיתוף הוריהם - מחויבות לבניית אקלים גן מיטבי והתייעצות עם גורמי תמיכה (פסיכולוג/יועץ) במצבי החיים השונים - בחירה מושכלת ומתוכננת של תוכני למידה ושל אמצעי הוראה וחיבורם לתכנית הליבה (העבודה תבוא לידי ביטוי במגוון דרכים: באופן יחידני עם ילד, בקבוצה קטנה ובמליאה) - ארגון הסביבה החינוכית בהתאמה לתכנית העבודה ויצירת סדר יום ודפוסי עבודה המאפשרים לילדים ולצוות הגן התנהלות בטוחה במהלך המשחק והלמידה - שיתוף ההורים ושמירה על קשר רציף עמם לאורך כל שנת הלימודים - היענות לגורמים רלוונטיים בקהילה, ביישוב וברשות ושיתופם בתהליך החינוכי - יצירת רצף חינוכי בין צוות הגן לצוות בית הספר לקראת המעבר לכיתה א' - בניית תכנית עבודה שנתית מינהלית ופדגוגית הכוללת את מקצועות הליבה הלימודית לצד פעילויות תואמות התפתחות יצירתיות וחווייתיות - תכנון ותיעוד של הפעילויות האלה בתיק הגן: מיפוי כיתת הגן, עבודה בקבוצה, פגישה אישית פרטנית, התייחסות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, מפגשי הורים לדיווח פרטני וישיבות צוות.

2.3. ארגון מבנה ההוראה-למידה סדר היום החדש בן שש השעות מחייב היערכות מחודשת לארגון רצף ה פעילויות ב גן, כמפורט להלן:

א. הקצאת זמן לתפקודים שונים ב רצף היום הבניית שגרת פעילויות מוכרת מאפשרת לילדים לצפות את העתיד להתרחש, מפחיתה מצבי עמימות ובלבול ומשרה ביטחון ותחושת שייכות.

ב. התאמת הפעילויות ליכולותיהם של הילדים בהתאם לשלב התפתחותם ביסוס כישורי חיים והרגלים, משחק חופשי במוקדי הגן ובחצר, משחקי תנועה, הבעה ביצירה ופעילויות לימודיות מסוגים שונים ייעשו בהתאם לשלב ההתפתחות של הילדים ובהתאמה לצורכיהם הגופניים, החברתיים, הקוגניטיביים והרגשיים.

ג. התאמת מבנה ההוראה-למידה וסדר היום לצרכים משתנים רצף סדר היום ומשך הפעילויות נקבע על פי שיקולים פדגוגיים של הצוות החינוכי. מעקב אחר פעילות הילדים יאפשר לצוות הגן לזהות צרכים ונסיבות משתנים, לנקוט גמישות בדרכי היישום ולהכניס שינויים בשגרה המתוכננת.

ד. טיפוח אקלים גן מיטבי מוגן ותומך אקלים תומך בגן הילדים מאפשר – - מוגנות ובטיחות של הילדים ושל הצוות החינוכי בפעילויות השונות; - פיתוח תקשורת בין-אישית עם ה ילדים ובתוך הצוות ובאי הגן; - התפתחות רגשית וחברתית על ידי פיתוח כישורי חיים אצל הילדים; - סביבה מקדמת למידה המחזקת תהליכי חשיבה, פיתוח סקרנות והעצמה של כל ילד; - איתור צרכים ייחודיים של ילדים ומתן מענה במגוון דרכים; - חיזוק יחסי גומלין בין צוות הגן לבין ההורים.

ה. חיזוק קשרי שותפות ועבודת צוות לקשרי השותפות ולעבודת הצוות בגן חשיבות רבה. במסגרתם יש להתייחס למרכיבים האלה: - קביעת ערוצי תקשורת ונוהלי עבודה - הגדרת תחומי האחריות של כל אחד מחברי הצוות - קיום מפגשי צוות וקביעת נהלים לתקשורת עם גורמי חוץ.

ו. חיזוק החיבורים וקשרי השותפות עם ההורים טובת הילד מחייבת שיתוף פעולה פורה בין צוות החינוך בגן להורים תוך תיאום ציפיות ברור, התחשבות, קבלה וכבוד הדדי. נתיבי שיתוף הפעולה להידוק הקשר עם ההורים יכללו את המרכיבים האלה: - העברת מידע על התכניות החינוכיות המתקיימות בגן - קיום מפגשים לצורך דיווח פרטני על תפקוד הילד בגן - פיתוח אפיקי השפעה ומעורבות להורים בעשייה החינוכית בגן.

ז. הצטרפות ל"אופק חדש" ופיתוח מקצועי של הסגל החינוכי בגן

1) ב"אופק חדש" על הגננת להיות בעלת תואר אקדמי. גננת שאינה בעלת תואר אקדמי תידרש להשלים את השכלתה האקדמית ב תוך 4 שנים ממועד ההצטרפות לרפורמה, אלא אם היא בעלת ותק של 28 שנים ומעלה.

2) הגננת תוכל ללמוד בהיקף של 60 שעות שנתיות לקידום בדרגה בתכניות לפיתוח מקצועי מתוך מתווה התכניות של "אופק חדש" ברמה מחוזית או ברמה ארצית.

3) גננת חדשה בשנה הראשונה שלאחר ההתמחות תחויב בקורס ייעודי לגננות שנה א' בהיקף של 60 שעות במכללות האקדמיות לחינוך (שעות אלה מוכרות לקידום מקצועי, והן כוללות שילוב של ליווי אישי ומפגשים קבוצתיים).

3. רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים

3.1. כללי על פי רפורמת "אופק חדש" משרת עובדי ההוראה בבית הספר מורכבת משעות הוראה בכיתה, משעות פרטניות ומשעות שהייה. בנוסף לשעות ההוראה במסגרת הכיתתית, על כל עובד הוראה , ללמד , גם בשעות הפרטניות , תלמידים כיחידים או בקבוצה בת 5-2 תלמידים. בשעות הפרטניות יושם דגש על הוראה הממוקדת בפרט. כמו כן על כל עובד הוראה לשהות בבית הספר לצורך עיסוק במשימות שונות. בשעות השהייה יושם דגש על קידום השגת היעדים שהוצבו בתכנית העבודה הבית-ספרית השנתית, לצד השגת יעדים שקבע לעצמו המורה. מחנכי כיתה רשאים להשתמש עד שעתיים מתוך השעות הפרטניות לצורך ניהול הכיתה , ללא תלמידים או עם תלמידים . להלן הפעילויות המוצעות :  שיחות אישיות עם כל תלמיד  טיפול בקשיים שונים של תלמידי הכיתה המונעים התקדמות התלמיד וחבריו לכיתה , בשיתוף גורמים ייעוציים , צוות ניהולי , מורים מקצועיים ועוד .  ניהול ועדות הכיתה .  ארגון פעולות תלמידים החורגות ממסגרת הכיתה: טקסים ואירועים בית ספריים , קהילתיים וכו '.  גיבוש ויישום תכניות אישיות בהיבטים לימודיים , חברתיים ורגשיים , בעיקר לתלמידים מתקשים / מצטיינים בשיתוף גורמים נוספים, כגון ההורים , התלמיד , פסיכולוג , קב " ס וכדומה .  ייזום ויישום פעולות לקידום אקלים כיתתי מכיל ובטוח המאפשר חינוך , למידה וקידום כל תלמיד : שיחות , דיאלוג ורב שיח בתוך השיעור הפרטני , בירור בעיות חברתיות , בירור משמעתי , גישור .  עיצוב ובניית סביבת הלמידה הכיתתית בהתאם לצרכים הלימודיים - חברתיים - רגשיים של תלמידי הכיתה , בדגש על אסטרטגיות מקדמות למידה משמעותית – בחירה : מגוון משימות מותאמות ללומד , עבודות חקר , זמן גמיש , עבודה במרכזי למידה , למידה מתוקשבת , למידה וחשיבה ביקורתית וכו '.  ייזום של פעולות חברתיות - ערכיות כגון מפעלי עזרה הדדית , משימות מיוחדות.  ייזום והפעלה של למידה חוץ בית ספרית  מעקב אחרי הישגי כל תלמיד ותפקודו בכל תחומי הדעת הנלמדים בכיתה , בשיתוף כלל המורים  מעקב אחר תפקודו החברתי והרגשי של כל תלמיד בשיתוף כלל המורים המלמדים בכיתה ובשיתוף היועצת החינוכית וגורמים טיפוליים נוספים לפי הצורך. בנוסף לשעות שעל המורה לשהות בבית הספר בהתאם להיקף משרתו, נקבעו 18 שעות לכל מורה בכל מחצית לפעילות בית-ספרית. כמו כן הוגדרו מסלולים להתפתחות מקצועית של המורה כדי להבטיח קידום מקצועי מתמיד שלו כפרט ושל מערכת החינוך בכלל .

3.2. תפקידי מנהל בית הספר

א. על המנהל, בשיתוף הצוות וקהילת בית הספר, לעצב את החזון הבית-ספרי החינוכי-לימודי הממוקד בפרט ולפעול למימושו.

ב. על המנהל לשתף את מורי בית הספר בקבלת ההחלטות וביישומן , בנוגע להפעלת השעות הפרטניות, שעות השהייה והשעות לפעילות בית-ספרית ובנוגע לפיתוח המקצועי בראייה שנתית ותלת-שנתית. קבלת ההחלטות תיעשה על סמך העקרונות האלה: - יעדי משרד החינוך ברמת המטה וברמת המחוז ; - העקרונות והכללים שנקבעו בחוזר זה; - תפיסת העולם החינוכית של בית הספר; - הקדימויות והיעדים של בית הספר; - נתוני עובדי ההוראה, ובכלל זה שלבי הקריירה המקצועית שלהם, שאיפותיהם וצורכיהם המקצועיים; - נתוני כל התלמידים, צורכיהם ותחומי העניין שלהם; - איגום כל המשאבים העומדים לרשות בית הספר למתן מענה לתלמידים השונים, לקידום המקצועיות של המורים ולהבטחת התפקוד של בית הספר כארגון חינוך-למידה.

ג. המנהל יכין, בשיתוף הצוות החינוכי, תכנית עבודה בית-ספרית שנתית שתכלול את הגורמים האלה:

1) תכנית הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה בבית הספר בהתייחס לצורכי הפרט ולצורכי בית הספר;

2) מערכת שעות העבודה, ובכלל זה גם השעות הפרטניות, שעות השהייה ושיבוץ המורים בהן וכן הפעילות הבית-ספרית בשעות שלאחר סיום הלימודים (המנהל יעביר את תכנית העבודה השנתית לאישור המפקחעל בית הספר) .

ד. על המנהל לקדם את הפיתוח המקצועי של הצוות בתחום החינוך, ההוראה והלמידה הממוקדים בפרט באמצעות יצירת הזדמנויות למידה פנים-בית-ספרית וחוץ-בית-ספרית, עבודת צוות ו הפעלת בית הספר כארגון לומד.

ה. על המנהל לסייע למורים ביצירת דרכים לקידום מעורבות ההורים ולשיתופם בפעילויות במסגרות השונות (אספה כיתתית, אספה פרטנית עם הורה ו עם תלמיד, אירועי תרבות וכד').

ו. המנהל יסייע למורים לחוש בטוחים יותר בלמידתם וביכולתם ליישם את הנלמד במסגרות הפיתוח המקצועי השונות ולחלוק מניסיונם ומלימודיהם עם עמיתים בבית הספר.

ז. על המנהל לנהל בקרה ומעקב אחר ביצוע תכנית העבודה השנתית, ובכלל זה התכנית לניצול השעות הפרטניות, שעות השהייה, שעות הפעילות הבית-ספרית ותהליכי הפיתוח המקצועי, ולקיים הערכה מעצבת של התכנית כדי להבטיח ניצול מיטבי של משאבים אלה.

ח. על המנהל להבנות, בשיתוף סגן המנהל, את המשימות שעל סגן המנהל לבצע במסגרת תפקידו ליישום הנחיות חוזר זה ולקיים הערכה מעצבת תקופתית עם הסגן לשם הפקת לקחים ושיפור הביצוע לפי הצורך.

ט. המנהל יידע את ההורים בנוגע למדיניות בנושא "השעות הפרטניות" ושעות הפעילות הבית-ספרית.

3.3. חינוך והוראה-למידה הממוקדים בפרט והנהלים להפעלתם

א. המטרות השעות הפרטניות מאפשרות הקניית חינוך, הוראה ולמידה ממוקדים בפרט, ומטרתן המרכזית היא לאפשר את קידום ההישגים הלימודיים ויצירת קשרי מבוגר-תלמיד המקדמים רווחה אישית וחברתית. חינוך והוראה הממוקדים בפרט מאפשרים מימוש טוב יותר של מטרות החינוך והגעת כל התלמידים להישגים הנדרשים. הנחות היסוד של ההוראה הממוקדת בפרט - כל תלמיד הוא אחד, יחיד ומיוחד - הלמידה היא תהליך אישי, מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין עם מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים - הוראה פרטנית (מורה-תלמיד) והוראה בקבוצה קטנה שונות במהותן ובאמצעיהן מהוראה במסגרת כיתה ומחייבות למידה והכשרה ייחודית של המורה - הוראה פרטנית והוראה בקבוצה קטנה מקדמת תחומים רגשיים וחברתיים בקרב התלמידים.

ב. מאפייני ההוראה הממוקדת בפרט - ארגון ההוראה בסביבה לימודית עשירה, מאתגרת ותומכת כאחת, המאפשרת לכל תלמיד להתקדם על פני הרצף הלימודי-חינוכי הן בכיתתו, הן במעבר מכיתה לכיתה והן במעברים בין שלבי החינוך (משלב החינוך הקדם-יסודי לחינוך היסודי ומהחינוך היסודי לחינוך העל-יסודי) - העמקת ההיכרות של המורים עם תלמידיהם - התאמת ההוראה-למידה לתלמידים בקבוצה ולכל תלמיד כפרט, באופן שיוכלו להתפתח בהיבטים השונים – השכלי, הרגשי, החברתי-ערכי, החושי-תנועתי והמרחבי – ולהגיע להישגים הנדרשים - מעקב טוב יותר אחר התקדמות התלמידים ומתן משוב איכותי לצורך קידומם - פיתוח יחסי גומלין קרובים ואיכותיים יותר בין המורה לתלמיד וכן בין התלמידים לבין עצמם במסגרת הקבוצה - מתן אפשרות לכל תלמיד לבוא לידי ביטוי ולחוש תחושות שייכות, הערכה וקבלה.

ג. התוצאות המצופות - שיפור בהישגי התלמידים, בתפקודם וברווחתם והבאת התלמידים להישגים הנדרשים כפי שנקבעו בתכניות הלימודים הארציות - חיזוק תחושת המסוגלות העצמית של תלמידים - צמצום הנשירה הגלויה והסמויה - בחינוך היסודי – יישום המדיניות שפורסמה בסעיף

3.1-27 בחוזר הוראות הקבע סז /3(א), "נוהלי עבודה בבתי הספר היסודיים על פי סטנדרטים" - שינוי האקלים הבית-ספרי, ירידה ברמת האלימות ובתאונות בבית הספר והידוק הקשר בין התלמידים למורים - לקיחת אחריות של המורים לקידום כל אחד מתלמידיהם בתחומים הלימודי, החברתי-ערכי והרגשי - יחס חיובי של התלמידים כלפי הלמידה ובית הספר - פיתוח אחריות אישית של התלמיד ללימודיו ולהישגיו - טיפוח כישורים לעבודה בצוות, לאחריו הדדית ולתרומה לקהילה.

ד. כללים להפעלת השעות הפרטניות

1) השיעור הפרטני נועד לזמן לכלל התלמידים אפשרויות למידה מגוונות העונות על הצרכים שזוהו במיפויים שמורים עורכים מעת לעת. חלוקת השעות הפרטניות תיעשה באופן שייתן מענה מתאים לצרכים שזוהו במיפויים, בהתחשב במכלול המשאבים העומדים לרשות בית הספר ובהלימה ליעדים המוגדרים על ידי משרד החינוך.

2) כל התלמידים זכאים ללמוד במסגרת השעות הפרטניות. יחד עם זאת, ברור כי בפרק זמן נתון לא יוכלו ללמוד אלא רק חלק מתלמידי בית הספר. בית הספר יתאים את מערך השימוש בשעות אלה למענה מיטבי לצרכים השונים של התלמידים.

3) השעות הפרטניות הן תוספת של משאב לימודי-חינוכי-חברתי ורגשי לשעות הלימוד השבועיות המחייבות בבתי הספר היסודיים כפי שנקבע בסעיף

3.1-25 בחוזר הוראות הקבע סו / 3(א), "תכנית יסוד (ליבה) לחינוך היסודי במדינת ישראל", ובסעיף

3.1-36 בחוזר הוראות הקבע סט/8(א), "תכנית היסוד (הליבה) לחטיבות הביניים בחינוך העל-יסודי".

4) השתתפות התלמידים בשעות הפרטניות, בכפיפות למערכת השעות שנקבעה להם, היא חובה.

5) השעות הפרטניות תוקדשנה לטיפוח מצוינות ולקידום הישגי התלמידים, תפקודם ורווחתם.

6) מומלץ ש כל השעות הפרטניות תתמקדנה בתחום הלימודי (העשרה, העמקה, הטרמה ותגבור) ותבוצענה על ידי מורים המתמחים בתחום הנלמד. מחנכי הכיתות יקדישו (מתוך סך השעות הפרטניות שלהם) 2 שעות לניהול הכיתה, כמפורט בסעיף

3.1.

7) מורי השילוב ילמדו בשעות הפרטניות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הזכאים לתכנית השילוב.

8) הלמידה בקבוצה הקטנה תתקיים במגוון הרכבים לימודיים וחברתיים כדי לאפשר למידת עמיתים ברמה גבוהה לכל התלמידים.

9) צוות בית הספר יבחן לפחות פעם בחודשיים את שיבוץ התלמידים בקבוצות השונות ויעדכן את חלוקת השעות לאור הערכה מעצבת.

10) שיבוץ שעות אלה במערכת השעות הבית-ספרית יאריך את יום הלימודים. אפשרויות השיבוץ של השעות הפרטניות במערכת השעות הן כלהלן: - בתום יום הלימודים - במהלך יום הלימודים: לכיתה שלמה, תוך חלוקה לקבוצות של עד 5 תלמידים בקבוצה, בתנאי שיום הלימודים יתארך כתוצאה מתוספת זו.

11) מורות במשרת אם בבתי הספר היסודיים תוכלנה ללמד שעתיים לכל היותר מתוך סך כל השעות הפרטניות שלהן במקביל לשעות הלימודים. מורות במשרת אם בחטיבת הביניים תוכלנה ללמד שעה אחת לכל היותר מתוך סך כל השעות הפרטניות, במקביל לשעות הלימודים. זאת בתנאי שהמקצוע שיילמד בשעה הפרטנית הוא אותו מקצוע שיילמד בכיתה. שאר השעות הפרטניות תינתנה כשעות אורך.

12) בבתי ספר אזוריים שתלמידיהם מגיעים בהסעות והפועלים ב-5 ימי לימוד אפשר ללמד לכל היותר שעתיים מתוך סך כל השעות הפרטניות של המורה במקביל לשעות הלימודים בכפיפות לאישור ממנהל המחוז. המקצוע שיילמד בשעה הפרטנית הוא אותו מקצוע שיילמד בכיתה. שאר השעות הפרטניות תינתנה כשעות אורך. בבתי ספר אלה יש לתאם את מערך ההיסעים בהתאם למערכת השעות הבית-ספרית ובכללה השעות הפרטניות.

13) בבתי ספר הפועלים על פי חוק יוח"א 6 ימים בשבוע ואשר מופעלת בהם גם תכנית קר"ב תינתנה לכל היותר שעתיים מתוך סך כל השעות הפרטניות של המורה במקביל לשעות הלימודים. המקצוע שיילמד בשעה הפרטנית הוא אותו מקצוע שיילמד בכיתה. שאר השעות הפרטניות תינתנה כשעות אורך.

14) רק בבתי ספר הפועלים על פי חוק יוח"א 5 ימים בשבוע ואשר מופעלת בהם גם תכנית קר"ב תינתנה כל השעות הפרטניות במקביל לשעות הלימודים.

ה. תפקיד מחנך הכיתה על מחנך הכיתה, בין יתר תפקידיו, לנהל באופן מיטבי את משאב הזמן הנוסף ללמידה של כל תלמיד בכיתתו, תוך תיאום עם כל הגורמים השותפים ומעקב אחר תפקודם של תלמידיו ואחר התקדמותם.

ו. תפקידי עובד ההוראה

1) הפעלת הוראה ממוקדת בפרט המסייעת לכל התלמידים לצמוח אינטלקטואלית, רגשית וחברתית ולסגל לעצמם כשירויות למידה נדרשות

2) תכנון ההוראה-למידה בשעות הפרטניות על בסיס נתונים על צורכי התלמידים בתחומים הלימודיים, החברתיים והרגשיים

3) קיום דיאלוג מיטבי עם כל תלמיד במטרה לספק לכל אחד מהם תמיכה רגשית עקבית ומכילה

4) יצירת אקלים חינוכי-לימודי מיטבי בקבוצה הקטנה המאפשר לכל תלמיד שייכות, קבלה ומסוגלות עצמית

5) התאמת שיטות ההוראה לצורכי התלמידים ולמטרות שהוא מבקש להשיג

6) שילוב ההערכה כחלק מובנה בתהליך ההוראה-למידה ומתן משוב בהיר המקדם את המשך הלמידה תוך שיתוף התלמידים בפיתוח תבחינים להערכה.

7) יידוע ההורים על תכנית העבודה עם ילדם.

3.4. שעות השהייה, ייעודן ונהלים להפעלתן

א. כללי עבודת המורה מורכבת וכוללת משימות מגוונות: תכנון ההוראה-למידה, הוראה-למידה בכיתה במסגרת פרטנית (מורה-תלמיד) ובקבוצה קטנה, פעילות בצוותים שונים, למידה והתפתחות מקצועית ותקשורת עם שותפי תפקיד ועם בעלי עניין (הורים, מומחים וכד'). שעות השהייה מיועדות לאפשר את ביצוע המשימות השונות שאינן הוראה-למידה.

ב. הנחות היסוד לגבי שעות השהייה - שעות השהייה הן מרחב של זמן ומקום המאפשר לצוות החינוכי לנצלן למשימות בית-ספריות שנקבעו, לצד משימות אישיות-מקצועיות של המורה כפרט, תוך מתן חופש פעולה לביצוע מטלותיו. - ארגון הזמן צריך להיות מתוכנן, מסודר ומובנה, כדי שהמורים יוכלו להתנהל בעקביות וביעילות במסגרת מערכת השעות , בהתאם למשימות ולאחריות המוטלות עליהם.

ג. מאפייני שעות השהייה

1) מסגרת הזמן המובנית מאפשרת לצוות החינוכי לעסוק באופן שוטף בסוגיות חינוכיות ולקדם את השגת היעדים שהוצבו בתכנית העבודה הבית-ספרית השנתית, לצד השגת יעדים שקבע לעצמו המורה.

2) היערכות נכונה לניצול יעיל של שעות השהייה ולהפעלתן מעצימה את האחריות שהמורה לוקח על עצמו במסגרת מילוי תפקידו.

3) שעות השהייה יכולות לתרום תרומה משמעותית למקצועיות המורים בתחומים האלה: - מיסוד עבודת הצוות - העצמת המורה והדרכתו - טיפוח תרבות ארגונית.

ד. התוצאות המצופות

1) מיסוד עבודת הצוות - מיסוד פגישות עבודה שבועיות במערכת השעות על פי תחומי העניין - היערכות מתוכננת והכנת סדר יום לישיבות - שיפור הדיאלוג מורה-מורה - למידת עמיתים - למידה מהצלחות - טיפוח לכידות חברתית בקרב צוות בית הספר.

2) העצמת המורה והעלאת המסוגלות המקצועית שלו באמצעים אלה: - שיפור הביצועים וההישגים - גיבוש יכולת ההסתגלות וההשתנות המערכתית - הבניית דפוסי עבודה פרופסיונאליים מתוך מחויבות מקצועית - ניהול ידע באמצעות תיעוד מפגשים - חיבור חומרי למידה ומבחנים והפצתם בקרב חברי הצוות - תכנון עבודה לטווח קצר ולטווח ארוך - תמיכה מקצועית בעמיתים (במיוחד חדשים או מתקשים) - הגדרה מחודשת של בעלי תפקידים שונים (למשל יו"ר של ועדות) והרחבת תחומי הסמכות והאחריות שלהם - קריאת חומרי עבודה עדכניים ורלוונטיים - תכנון זמן יעיל.

3) טיפוח תרבות ארגונית בית-ספרית הכוללת מאפיינים אלו: - מחויבות לתת מענה לכל פרט לומד ומלמד - התפתחות מקצועית מתמדת - שימוש בנתוני הערכה ומשוב שוטפים - פתיחות להכנסת שינויים - פעולת צוות בית הספר כקהילה מקצועית פותרת בעיות, לומדת, מבנה פרקטיקה מקצועית ומפתחת יזמות פדגוגיות - עידוד ה שיתוף של ההורים ומעורבותם.

ה. כללים להפעלת שעות השהייה

1) שעות השהייה הן חלק ממשרתו של כל מורה וחלק בלתי נפרד מיום עבודתו בבית הספר. לפיכך יש לפעול לפי הכללים האלה: - השעות תשובצנה במערכת השעות האישית והבית-ספרית כשעות עבודה לכל דבר - אפשר לשבץ את שעות השהייה במשך כל שעות העבודה (לאורך כל יום העבודה) - אין לכפות על מורה שעת מילוי מקום על חשבון שעת שהייה.

2) שעות השהייה תוקדשנה לפעילות מקצועית אישית של המורה ולפעילות בית-ספרית.

3) שעתיים שבועיות משעות השהייה בבית הספר היסודי ו-4 שעות שבועיות משעות השהייה בחטיבת הביניים תוקדשנה לישיבות עבודה; למשל: ישיבות עם מנהל בית הספר, ישיבות של המועצה הפדגוגית, ישיבות של הצוותים המקצועיים עם רכזי המקצוע, ישיבות עם מדריכים, ישיבות של הצוותים הרב-מקצועיים: מורה, יועץ, פסיכולוג, רכז חינוך חברתי, רב.

4) הפעילויות שתיכללנה במסגרת יתר שעות השהייה הן : הכנת חומרי למידה ותכנון ההוראה, מפגשים פרטניים עם הורים, בדיקת עבודות ומבחנים, הכנת לוח זמנים של מפגשים אישיים, היערכות לפעילויות בית-ספריות וכד'.

3.5. שעות הפעילות הבית-ספרית

א. כללי לאחר שעות הלימודים, בדרך כלל בשעות אחר הצהריים המאוחרות ו/או בשעות הערב, מתקיימים מפגשים עם הורי התלמידים (במסגרת הכיתה ובמסגרת פרטנית של מורה-הורים) וטקסים ואירועים בית- ספריים וכיתתיים בהשתתפות ההורים או ללא השתתפותם. כל אלה הן פעילויות משלימות לפעילות החינוכית-לימודית המתקיימת בשעות הלימודים והן דורשות תכנון ומקצועיות של הצוות בהפעלתן.

ב. הנחות היסוד - עיקר הפעילות של בית הספר נעשית במהלך יום הלימודים, אולם הפעילות החינוכית אינה מוגבלת לשעות אלה בלבד. - שיתוף משפחות התלמידים ומעורבותן בפעילות החינוכית-חברתית בבית הספר תורם לקידום התלמידים ולהצלחתם. - להורים יש זכות לקבל דיווח תקופתי על התקדמות ילדם ועל תפקודו בבית הספר ולשתף את בית הספר בצרכים מתעוררים של הילד לשם הבטחת הצלחתו.

ג. מאפייני שעות הפעילות הבית-ספרית בהסכם "אופק חדש" נקבע כי עובד הוראה, ובכלל זה מנהל בית ספר וסגן מנהל, יכול לנצל עד 18 שעות פעילות בכל מחצית שנת לימודים לפעילויות ה אלה:

1) אספה בית-ספרית כללית האספה הכללית יכולה להתקיים במסגרות האלה: (א) בפורום רחב של כלל ההורים או בחלוקה לשכבות גיל בהתאם לגודל בית הספר. מסגרת זו נועדה בדרך כלל להצגת המדיניות של בית הספר ותכנית העבודה שלו. (ב) בפורום כיתתי של הורי התלמידים בכיתה ומחנך הכיתה. מסגרת זו מאפשרת דיון בנושאים הקשורים בחינוך ובעבודת הכיתה ובלמידה בה (כגון תכנית הלימודים, פעולות חברה ותרבות), תיאום ציפיות, קביעת נוהלי עבודה משותפים וכד'. רצוי שהמפגש יתנהל בצורת רב-שיח שבו הורים תורמים מהידע ומהניסיון האישי שלהם ומביעים את דעתם.

2) אספת הורים וילדים פרטנית במסגרת זו מתאפשרת תקשורת דו-כיוונית ישירה בין המורה להורים. התלמידים בחטיבת הביניים יהיו נוכחים במפגשים אלה, לעתים גם התלמידים בחינוך היסודי. הדבר מזמן, ב נוסף ע ל מתן משוב על התקדמות התלמיד ועל תפקודו, גם היכרות בין המערכת המשפחתית למערכת הבית-ספרית ובירור צורכי התלמיד והדרכים לקידומו.

3) פעילות לאחר שעות בית הספר, כגון מסיבה נושאית, מסיבת סיום וכדומה פעילויות אלה עוסקות בעיקר בנושאים כמו מורשת, חברה, תרבות וערכים. הן מאפשרות פתיחה או סיכום של נושאים נלמדים בדרך חווייתית וחשיפה של קהילת בית הספר לתכנים.

ד. התוצאות המצופות - קשר חיובי בין סגל בית הספר למשפחת התלמיד והיכרות טובה יותר בין המורה להורי התלמידים כערך כשלעצמו - תרומה של ההורים לתכנים ולתהליכים הבית- ספריים והשפעה שלהם עליהם - העמדת התשתית הנדרשת לתלמידים ללמידה (תזונה, שינה ומנוחה, ציוד לימודי, ביקור סדיר) על ידי הוריהם - עמדות חיוביות של ההורים והתלמידים כלפי הלמידה ובית הספר.

3.6. הפיתוח המקצועי

א. כללי עובדי ההוראה הם ה נכס המקצועי העיקרי של בית הספר. השאיפה היא שטיפוח משאב חשוב זה באמצעות פיתוח מקצועי מתמיד יקדם את מימוש יעדיה של מערכת החינוך ואת תפקודם של בתי הספר בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וחברתיים. הפיתוח המקצועי רואה את ההוראה כמקצוע המשלב ידע אקדמי וידע מעשי והמבוסס על יחסי הגומלין ביניהם ועל מכוונות לשיפור מתמיד של ההוראה-למידה. חוזר זה מכיל אמירות עקרוניות ונהלים מרכזיים בלבד בנושא הפיתוח המקצועי. אפשר למצוא הרחבות בנדון באתר "אופק חדש", אגף א' לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה. / EducationCMS /Units/ Ofek / PituachMiktzohi /

ב. הנחות יסוד - הפיתוח המקצועי תורם לשיפור הזהות המקצועית ולהעצמת התפקוד המקצועי של עובד ההוראה כמחנך, כמורה וכבעל תפקיד ומאפשר פיתוח מסלולי קריירה. - הפיתוח המקצועי מתרחש במסגרות מגוונות שעובד ההוראה נמצא בהן בתוך התפקידים שהוא ממלא ובמעבר בין התפקידים. הפיתוח המקצועי שלו נוגע לתחומי הדעת, לתחומים החינוכיים ולתחומי הארגון והניהול הפדגוגי.

ג. התוצאות המצופות - קידום תהליכי חינוך-הוראה-למידה וניהולם - תחושת צמיחה מקצועית מתמדת של עובד ההוראה, עלייה בתחושות הסיפוק בעבודה ומימוש עצמי מקצועי.

ד. כללים להפעלת הפיתוח המקצועי

1) תכנית הפיתוח המקצועי תתבסס על העקרונות האלה: - מיסוד מסלולי הקיד ום של עובד ההוראה, תוך מתן דגש לצורכי הפרט, בית הספר והמחוז ולמדיניות משרד החינוך - הבטחת תהליך הלמידה של עובד ההוראה לאורך הקריירה המקצועית שלו באופן שיבסס את כישוריו המקצועיים ואת יכולתו לבצע את תפקידו.

2) מנהל בית הספר וצוותו יכינו תכנית פיתוח מקצועי המשלבת בין שני היבטים: - הפיתוח המקצועי הבית-ספרי של כלל הצוות - הפיתוח המקצועי האישי של עובד ההוראה. תכנית הפיתוח המקצועי הבית-ספרי תכלול את הפעולות העיקריות שבית הספר מתכנן לעשות בתחום זה כחלק מריכוז המאמץ להשגת יעדיו העיקריים. תכנית הפיתוח המקצועי האישי תכלול את הפעולות העיקריות שעובד ההוראה מתכנן לעשות לשם השגת יעדי ההתפתחות המקצועית שלו בהתייחס לאופק הקריירה המקצועית שלו וליעדים המקצועיים של בית הספר. בין שני ה היבטים ה אלה מתקיים קשר של גומלין, ולכן ייעשה איזון בין מתן מענה למורה כפרט לבין מתן מענה לצורכי הקידום של המסגרת (שיפור בית-ספרי) ושל יעדי משרד החינוך בבניית תכנית הפיתוח המקצועי.

3) מורה חדש ישתתף בשנה הראשונה לכניסתו להוראה (בשנה שלאחר ההתמחות) בקורס ייעודי למורי שנה א' בהיקף של 60 שעות במכללות האקדמיות לחינוך (שעות אלה מוכרות לקידום מקצועי, והן כוללות שילוב של ליווי אישי ומפגשים קבוצתיים).

4) מומלץ כי עובד הוראה ילמד כל שנה בתכניות לפיתוח מקצועי כחלק מתהליך קידומו המקצועי וכחלק משיפור איכות ההוראה. לעובד ההוראה תוכרנה עד 60 שעות כל שנה לצורכי קידום בדרגה, להוציא שנת שבתון ולימודים לתואר שני ושלישי ואפשרות להשלמה במקרים חריגים.

5) עובדי הוראה בדרגות הגבוהות (דרגות 9-7) ילמדו במוסד אקדמי 150 שעות במהלך שנתיים ועוד 60 שעות במהלך שנה נוספת מתוך המתווה של דרגות 6-1. למידתם בדרגות הגבוהות תתאפיין בחשיבה רפלקטיבית, ביקורתית וחקרנית ותעסוק בתהליכי הוראה ולמידה הן במישור העיוני והן במישור היישומי בבית הספר.

6) סגני מנהלים ראשונים מכהנים ילמדו בשנה ראשונה להצטרפותם ל"אופק חדש" ו/או לתפקיד 70 שעות בשנה המותאמות להגדרת תפקידם ולמבנה משרתם ב"אופק חדש". בשנים הבאות הם ילמדו 40 שעות המותאמות להגדרת תפקידם ולמבנה משרתם ועוד 30 שעות מתוך המתווה של דרגות 6-1.

ה. תפקידי עובד ההוראה בתחום ההתפתחות המקצועית - התפתחות מקצועית מתמדת לאורך הקריירה המקצועית - התעדכנות בתחומי המקצוע והתפקידים שהוא ממלא - בניית תכנית שנתית ותלת-שנתית לפיתוח מקצועי בתיאום עם מנהל בית הספר, מתוך ראיית מסלול הקריירה ובהתאם לצרכיו המקצועיים האישיים ולצורכי בית הספר ולמדיניותו - יישום הנלמד בתהליכי החינוך וההוראה בפועל לקידום הישגי התלמידים ולתפקודם - שיתוף של הקהילה המקצועית בתוך בית הספר ומחוצה לו בידע הנלמד במסגרות הפיתוח המקצועי.

ו. חומרי למידה קיימים אפשר להיעזר בחומרים המפורטים להלן, שפותחו באגפי הגיל ובמינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי: בחינוך הקדם-יסודי - קווים מנחים לעשייה חינוכית בגן הילדים – קווים מנחים לצוות החינוכי EducationCMS/Units/PreSchool/Mediniyut/MediniuotThasab/kavimManhimAsiaHinucit.htm בחינוך היסודי - אופק חדש לבית הספר , תלקיט למנהלים, התשס"ח / EducationCMS /Units/ Yesodi / Minhal / OfekChadash / - הזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה, התשס"ט EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/OfekChadash/small_group_chances.htm - ניהול ההתפתחות המקצועית בבית הספר, ערכה למנהלים, התש"ע EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/ErkaMenahalim/NihulHitpatchut.htm - ניהול הפיתוח המקצועי במסגרת אופק חדש http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PituachMiktzoie/meyda/Hanchayot / - ניתוח עיסוקים בניהול משאבי האנוש בבית ספר ב"אופק חדש", ירחון 4 המ"מים, גיליון 21, התשס"ח / NR/rdonlyres/30FB0425-3CDB-4467-B5F0-E63A88728FE4/82328/yarkhon21.pdf - ניהול הפדגוגיה למימוש ההזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה, ירחון 4 המ"מים, גיליון 23, התשס"ט - מי אני המורה? ירחון 4 המ"מים, גיליון 24, התשס"ט - ניהול צוות או ניהול צוותים, ירחון 4 המ"מים, גיליון 29, התשע"א http://meyda.education.gov.il/files/Yesodi/Gilayon29.pdf - מדריך לניהול עבודת בית הספר וההורים EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/MadrichLenihul.ht / m - מפגשים מלב אל לב בבתי הספר היסודיים / EducationCMS /Units/ Yesodi / Hevra / LevElLev / - מבט אל האופק – כלי להתבוננות בהתקדמות בית הספר בהטמעת הרפורמה כבסיס לתכנון מהלכי השיפור http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/OfekChadash/Tables.htm בחינוך העל-יסודי - אוגדן "כלים שלובים" – כלים ניהוליים בראי החינוך העל-יסודי http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HighSchool/OfekChadash/Pedagogia.htm - תלקיט "אופק חדש בחטיבות הביניים, פדגוגיה, ארגון וניהול http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/HighSchool/OfekChadash/Pedagogia.htm במינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי - תוצרי הלמידה במסגרת פיתוח מקצועי של עובדי הוראה באופק חדש – הנחיות למורי מורים, 2011 http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/PituachMiktzoie/meyda/MoreyMorim /