נוהל טיפול באירוע חירום עם תלמידים בטיולים ובפעילות חוץ

נוהל הפעלה
מאי 2022
כותבעדכון הנוהל: שאלתיאל רם, מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום, רמי ספיר, מנהל
אגף ביטחון ובטיחות בטיולים.
מאשר עדכון הנוהל: שאלתיאל רם, מנהל אגף א' היערכות לשעת חירום
מס' סידורי: 300.100.2.001
תאריך עדכוןמאי 2022
נוהל טיפול באירוע חירום עם
תלמידים בטיולים ובפעילות חוץ

2

תוכן עניינים

הקדמה .................................................................................................... 3
הגדרות ......... .................................................................................. ......... 6
פרק א– כללי .............................................. ............................................. 8
פרק ב – עקרונות הפעלה .................................................................. ..........12
פרק ג – עבודת המטה .... ............................................................................17
פרק ד' – עבודת המחוז ...............................................................................26
פרק ה – תמיכה הרשות המקומית במוסד החינוכי .... .......................................28
פרק ו – הטיפול בבית הספר .............................................................. ..........29
פרק ז - יציאה וכניסה לטיולים באזורי התגוננות בזמן חירום ..............................38
נספח א- דוברות ופרסום מידע לציבור ..........................................................40
נספח ב' – תדריך התמודדות עם אסון רב נפגעים בטיול – נקודת מבט שפ"י .. ......41
נספח ג– טיפול המוסד החינוכי בעת מצב חירום/אירוע חירום/אסון בטווח
הזמן המידי עד שעתיים מתחילת האירוע ........................................43
נספח ד– ט יפול המוסד החינוכי בנפגעים בנפש עקב מצב חירום/אסון ................. 44
נספח ה– כללי התנהגות במצבי חירום בהסעות תלמידים מאורגנות ..... .............46
נספח ו– דוגמה לטופס רשימת טלפונים קהילתיים ..........................................50
נספח ז' – דוגמה לטופס מוקדי עזרה לנוער ....................................................51
נספח ח– דוגמה לטופס רשימת מתנדבים בקהילה .........................................52
נספח ט– רפואה וסיוע ...............................................................................53

3

הקדמה
משרד החינוך מוציא מדי שנה טיולים ופעילויות חוץ בית ספריות רבות בכל רחבי הארץ, פעילויות
מסוגים שונים ונותן את חסותו ליציאתם לטבע של מאות אלפי בני נוער מבתי ספר שונים, תנועות
וארגוני נוער, מתנ"סים מכינות ועוד בכל רחבי הארץ.
האיומים ההולכים וגוברים במציאות המתרחשת סביבנו באזור, מגבירים את האפשרות שבמהלך
הטיול יקלעו המטיילים לאירועי קיצון בהם נדרש לתת מענה מידי ורוחבי לצמצום הנפגעים
באירועים השונים, כגון מטיילים שיהוו "מטרה מועדפת" לפגיעה ע"י מי מארגוני הטרור, אשר
פגיעה בגורמים ישראלים עשויה לשרת את מטרתם כגון הפיגוע ב"מעלות" , אירוע
בטחוני/מלחמתי בזירה אחת או רב זירתי אליו עלולים להיקלע המטיילים במהלך הטיול, כגון
הפיגוע ב"דולפינריום", אירועים בטיחותיים/תאונות דרכים ואירועי אסונות טבע כדוגמת רעידות
אדמה, שריפות, שיטפונות ועוד בהם יהיה נפגע אחד או נפגעים רבים.
החוט המקשר בין האירועים האלו הוא קטיעת רצף החיים השגרתי, הן ברמת הפרט והן ברמת
המערכת הבית ספרית, היישובית, או ברמת המדינה כולה. ההתמודדות עם כל אירוע משבר
וחירום היא מורכבת ומחייבת התייחסות בכמה רמות מרכזיות: הרמה המערכתית, הקהילתית,
הכיתתית, המשפחתית והפרטנית.
ניסיון העבר מהתמודדות עם ניהול אירועי משבר בארץ, כדוגמת הפיגוע בדולפינריום (יוני
2001), והטיפול בנפגעי ת.ד. שבין אוטובוס הילדים מ"בית יצחק" לג'יפ צבאי על כביש כפר יונה
- בית ליד (יוני 2004), אירוע אסון הבונים אירוע נחל צפית ועוד , מלמדים אותנו שבית
הספר/המוסד החינוכי הופך למרכז העניינים ומוקד המידע לטיפול המתמשך בעבור ההורים,
התלמידים, התקשורת ומתנדבים חיצוניים. ד"ר אבי בנבנישתי, שהיה מנהל ביה"ס "שבח מופת"
בזמן הפיגוע בדולפינריום מספר: "ההחלטה הראשונה שלי הייתה שמוקד הטיפול במשבר
יעבור לבית הספר וביקשתי מחברי ההנהלה לבוא לבית הספר במהירות האפשרית. אף
שהאירוע כלל לא התרחש בבית הספר, הרגשתי שזהו המקום ה"טבעי" להתמודד עם
המשבר מתברר שרבים הרגישו כמוני, והדבר מלמד על המקום החשוב והמרכזי של בית
הספר בקהילה שבנינו" (בנבנישתי אבי, "ניהול לתקווה", עמ' 135 .)
במצבים אלו כאשר מדובר באירוע עם נפגעים רבים, על המערכת כולה, מרמת מטה המשרד
ועד רמת בית הספר להיערך על מנת לתת מענה מיטבי לטיפול באירוע ובנפגעים. אירוע משברי
שבו מעורבים בני נוער יטופל במספר מעגלים: המעגל הראשון הקרוב שבו יש לטפל בנפגעים
עצמם וכאשר אירוע זה מתרחש בטיול המצב מורכב יותר ומחייב שיתוף פעולה עם גורמים רבים
הן במשרד החינוך והן במשרדי ממשלה וגופים אזרחיים שונים.

4

המעגל השני, קרוב גם הוא הם ההורים והמשפחות שבניהם ובנותיהם נמצאים בטיול (בין אם
נפגעו ובין אם לא) הדורשים לקבל כל מידע על גורל יקיריהם והפעלת כל האמצעים העומדים
לרשות משרד החינוך ומדינת ישראל על מנת לטפל במעורבים.
המעגל השלישי, הרחוק יותר הוא הטיפול באותם תלמידים ומורים אשר חבריהם נמצאים בטיול
ולא יודעים עדיין מה עלה בגורלם.
כמו כן יש לזכור מעגל נוסף שגם בו יש לטפל במקביל לניהול האירוע והם שאר חברי הטיול שלא
מעורבים באירוע באופן ישיר. המשפחות שילדיהם נמצאים בטיול וההשפעה מעבר לכך.
ניהול אירוע חירום המתרחש בטיול שבו מעורבים בני נוער מחייב שיתוף פעולה בין גורמים שונים
ברמות השונות ובכלל זה הנהלת המשרדים והמטה. (משרד החינוך, משרד לביטחון פנים, צה"ל,
משטרת ישראל, כב"א וגורמים אזרחיים נוספים) הרשות המקומית וכמובן בית הספר המהווה
את המוקד המרכזי של המידע ואפשרויות הפעולה בעבור ההורים, המורים והתלמידים כאחד.
נוהל זה, תכליתו לאפשר לגורמים השונים הפועלים בכל שלושת המעגלים להיערך ולהתכונן טוב
יותר על מנת לצמצם את היקף הפגיעה המערכתית ע"י טיפול נכון ויעיל בצרכים הפיזיים,
הפסיכולוגיים, הארגוניים והרגשיים של כל המעורבים ולהחזיר את החיים לשגרה מהר ככל
שניתן.
בית הספר מהווה זירה מרכזית לעיבוד אירועי משבר ולסיוע לתלמידים להתמודדות עם האירוע
ועם השלכותיו. הנחת היסוד היא כי צוותי החינוך בבית הספר, המהווים גורמי תמיכה טבעיים
בעבור התלמידים, הם המסייעים המתאימים ביותר גם במצבי לחץ וחירום. מחקרים מלמדים כי
היערכות מוקדמת והשענות על דפוסי פעולה מוכ רים למנהל ולצוות בית הספר, מהווים את
התשתית הארגונית הנכונה לטיפול באירועים מסוג זה. כפי שמעיד על כך ד"ר אבי בנבנישתי
לאחר ההתמודדות עם אירוע הדולפינריום בספרו ניהול לתקווה, "ניתוח לאחר מעשה של
תפקוד ביה"ס אחרי הפיגוע בדולפינריום מלמד שדפוסי החשיבה ודרך קבלת ההחלטות היו
אותם דפוסים שנוהגים בבית הספר בשגרה במהלך השנה. המיומנות ודרכי הפעולה
שהוטמעו בקרב הצוות היא התשתית לטיפול באירוע הקשה של הדולפינריום" (בנבנישתי
אבי "ניהול לתקווה", עמ' 169 .)
כמו כן, התמיכה הבית ספרית וחלוקת התפקידים המקצועית של כלל בעלי התפ קידים
המתאימים את עצמם לתפקוד במצבי חירום ומשבר הם הגורמים המסייעים העיקריים לתלמידים
בתהליך ההתאוששות עשויים להוביל לירידיה משמעותית במספר התלמידים שיחוו מצוקה
מתמשכת ותוביל לחזרה לשגרה במהירות רבה יותר.

5

נוהל זה יחול על בתי ספר היסודיים והעל-יסודיים ובכללם של החינוך המיוחד עד גיל 21 ועל
גופים אחרים ככל שקיימת עליהם חובה חוקית לפעול בהתאם להוראות נוהל זה.
גופים נתמכים בהתאם לסעיף 3(א) לחוק יסודות התקציב, תשמ"ה -1985 או גופים אחרים
המתוקצבים בהתאם להוראות התכ"מ בעניין "תמיכה בגופים אחרים" ייחובו בהנחיות אלו מכוח
מבחני התמיכה בלבד. יובהר כי האחריות המלאה לקיום הפעילות המתוקצבת/הנתמכת, ובכלל
זה היבטי הבטיחות והביטחון בה, מוטלת על הגופים, ואין במתן שירותי טיול (מתן אישור טיול
של "הלשכה לתיאום טיולים" וסיוע של חדר המצב בעת אירוע) עילה להטלת אחריות על
המשרד ויש ליידע בכך את המשתתפים בפעילות או הנהנים ממנה.
יובהר כי משרד החינוך מצוי כעת בהליכי כתיבת חוזר מנכ"ל המותאם פדגוגית וארגונית לגופים
הנמנים על החינוך הבלתי פורמלי כאשר יתר הנחיות נוהל זה בתחומי הב י טחון הבטיחות
והחירום לא דורשות התאמה מיוחדת .
נוהל זה, הוא פרי עבודה משולבת של אגף הביטחון בשיתוף קבטי"ם מחוזיים ורשותיים, מנהלי
בתי ספר, מפקחים של אגף השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך. הנוהל מיועד
לחבר בין כל הגורמים ע"מ לתת את המענה המיטבי באירוע חירום משברי תוך תאום וסנכרון
המאמצים של כל הגופים ואנשי המקצוע.

6

הגדרות
א. טיול - הליכה ברגל או נסיעה למטרה חינוכית, ערכית ו/או חווייתית למקומות שונים מתוך סקרנות
ועניין או למטרה ספורטיבית. בדרך כלל באתרי טבע, אתרים היסטוריים, או מרכזים עירוניים,
הטיול מהווה פעילות חוץ מוסדית הנגזרת מ"תכנית הליבה להכרת הארץ ואהבת מולדת" וערוכה
באופן מובנה מהקל יותר/קרוב יותר לקשה/הרחוק יותר.
ב. טיול מאורגן - קבוצה מאורגנת של מטיילים ברגל, ברכב או בכל כלי תעבורה אחר שבה מ- 8
תלמידים / ילדים / חניכים ומעלה
ג. סיור הכנה לפני טיול - קבוצה מאורגנת של תלמידים / ילדים / חניכים / מדריכים המונה- 3
אנשים ומעלה ועליהם חלות כל ההנחיות הקיימות בחוזרי מנכ"ל העוסקים בתחום הטיולים
ד. פעילות חוץ בית ספרית - כל פעילות המתבצעת מחוץ לכותלי מוסד החינוך.
ה. פעילות הפגה ופנאי - הינה פעילות חוץ מוסדית המאפשרת לתלמידים/חניכים הכרה והתנסות
בפעילויות ספורט ופנאי.
ו. לשכה לתיאום טיולים - היא גוף שמופעל על ידי חברה קבלנית שזכתה במכרז של משרד החינוך
ומשמשת כלשכה ארצית האחראית על תיאום הטיולים ועל אישורם במערכת החינוך ומנחה את
מוסדות החינוך בכל המתחייב בתחום הביטחוני והבטיחותי בהתאם להוראות חוזרי המנכ"ל של
משרד החינוך ולהנחיות גורמי צה"ל והמשטרה.
ז. חדר מצב טיולים – הוא גוף המופעל על ידי חברה קבלנית שזכתה במכרז של משרד החינוך,
הפועל כ מוקד שליטה, המשמש כמרכז מידע, דיווח, הנחיה וסיוע למוסדות חינוך הקשורים
למערכת החינוך בזמן הלמידה מחוץ לכותלי המוסד, בטיולים ובפעילות חוץ בית ספרית וכן
בפעילויות החוץ של החינוך הבלתי פורמאלי.
ח. בקר טיולים – הוא גוף המופעל על ידי חברה קבלנית שזכ תה במכרז של משרד החינוך
ומתפקידו לוודא את יישום כללי הביטחון, הבטיחות והרפואה, ההיבטים הפדגוגיים, הארגוניים
ונוהלי הטיול כפי שהוכתבו בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך ואישור הטיול הניתן על ידי הלשכה
לתיאום טיולים.
ט. מפת תכנון ותיאום טיולים - מפה טופוגרפית הכוללת את חלוקת האזורים ותחומי האחריות
המפורטים של צה"ל ומשטרת ישראל וכן את מפת האזורים הגיאו-אקלימיים, מפות אלו מופצות
לגופים המטיילים, ליחידות המשטרה ולפיקודים הצבאיים, באחריות משרד החינוך ומתעדכנות
מעת לעת.
י. אישור טיול - מסמך רשמי של הלשכה לתיאום טיולים המאשר לגוף המטייל לצאת לטיול על פי
רשימת האתרים / מסלולים המפורטים באישור ובכפוף להנחיות והמגבלות הרשומות בו.
יא. הגוף המשגר - הנהלות בתי ספר,הנהלת הגופים הבלתי פורמאליים הנתמכים ומקבלים שרות
תיאום ופיקוח טיולים ממשרד החינוך כגון תנועות וארגוני הנוער המוכרות/ ים, מחלקות חינוך

7

ברשויות באישור משרד החינוך. מועצות, רשויות ועיריות יכולות לשמש גוף משגר רק כאשר
מדובר בתלמידים ממערכת החינוך (בוגרי י"ב אינם נמנים על תלמידי מערכת החינוך) וכאשר
בית הספר מטופל על ידי מחלקת החינוך ברשות \ במועצה\ בעירייה בלבד
יב. טיפול ביטחוני - מגוון הפעולות הננקטות על ידי משרד מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים
במשרד החינוך בהתאם ובכפוף להנחיות המתקבלות ממשטרת ישראל לצורך מתן מעטפת
ביטחונית למטיילים.
יג. מלווה - מורה בבית הספר. בטיולי תנועות הנוער יהיה זה מדריך בוגר בתנועה, המכיר מקרוב
את חברי הקבוצה.
יד. מאבטח הטיול - איש אבטחה חמוש העומד בקריטריונים של משטרת ישראל על פי נוהל
"אבטחת טיולים ופעילויות חוץ בית ספריות" של משטרת ישראל המעודכן.
טו. אירוע משברי - כשמתרחש שינוי בחיי האדם המחייב את האדם לשנות את דרכי התגובה
המקובלות או את מנגנוני ההגנה המקובלים שלו. הגדרת המשבר תלויה במידה רבה בדפוס
ההסתגלות האישי של האדם לשינוי שעבר. משבר לא בהכרח קשור לתחלואה נפשית, יכול
להיווצר אצל אנשים בריאים מבחינה נפשית.
טז. אסון - אירוע דרמטי, פתאומי, המאיים על תחושת שיווי המשקל הפסיכולוגי, מהווה איום על
החיים, או על אינטרס חיוני לאדם, קוטע את רצף החיים של היחיד ו/או הצוות החינוכי ואינו
מאפשר המשך תקין של החיים ללא התערבות חינוכית טיפולית מותאמת. כשהאירוע הוא קיצוני
ומחייב התערבות רב-מערכתית, מדובר באסון.
יז. צל"ח - צוות לשעת חירום: צוות האחראי לניהול הפעילות הארגונית וההתערבות הטיפולית בעת
אירועי חירום, הנעשית במוסד החינוכי. בראש הצוות עומד מנהל המוסד החינוכי. מדובר במנגנון
קבוע שתפקידו לנהל את הפעילות הארגונית, החינוכית והטיפולית, הנעשית במוסד החינוכי,
בעת אירוע חירום - במהלכו ולאחריו, תוך כדי חזרה הדרגתית לשגרה.

8

פרק א- כללי
1. הקדמה
הסיורים ו הטיולים המתקיימים ב מערכת החינוך מיועדים לעורר בקרב התלמיד את האהבה
לארץ, לנופיה ולמורשתה ההיסטורית באמצעות היכרות ישירה וחווייתית המתרחשת בעת הטיול
והסיור.
הטיול המתקיים מחוץ לכותלי בית הספר הוא חלק בלתי נפרד מהמערך הלימודי-חינוכי של בית
הספר ועליו להיות בזיקה ישירה לתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר ולהוויה החינוכית, לאקלים
ולתרבות של בית הספר.
פרק זה מבוסס על הנחת הייסוד בה כלל בעלי התפקידים העוסקים בתחום הטיולים במערכת
החינוך פעלו על פי הנחיות חוזר משרד החינוך לקראת הטיול בשלבי התכנון, התיאום והביצוע,
ויתמקד באופן הפעולה במהלך הטיול בעת התרחשות אירוע ביטחוני.

2. פעילות חוץ (הבחנה בין סיור לטיול)
א. סיור - פעילות למידה רב -תחומית הנמשכת יום לימוד ש לם. ימי הסיור יוקדשו
לפעילויות הנעשות בשעת הסיור אך ישלבו כמה תחומי דעת.
ב. טיול - נסיעה לאזור מרוחק מבית הספר הנמשך יום שלם או ימים אחדים. הפעילות
תתמקד במרכיביו העיקריים של האזור. בפעילות זו ישולבו נושאים, אתרים ותכנים מתוך
תכנית הלימודים.
3. אחריות ביטחונית
א. אחראי הטיול - ממונה ע"י מנהל בי"ס כבר משלב התכנון ואחראי על כלל היבטי הטיול בכללם
היבטים לארגון וניהול תחום הביטחון וניהול אירוע חירום במהלכו.
ב. רכז הטיולים - אחריות כוללת לשלב בתכנון, סיכום, משוב לספקים ומיצוי לקחים.

• בהתרחש אירוע חירום בין אם מדובר בסיור או בטיול המשרד מחויב למעורבות במענה וטיפול
כאירוע משברי לכל דבר ועניין.
4. מצבי חירום בפעילות חוץ בית ספרית
א. מצב חירום שבו יהיו מעורבים משתתפי הפעילות יכול להתרחש כתוצאה מתרחישים רבים:
ב. כתוצאה מאירוע בטיחותי - תאונת דרכים, שריפה במקום הלינה, קריסת מבנה וכו'.
ג. כתוצאה מאירוע ביטחוני/פלילי - היעדרות אחד מחברי הקבוצה בפעילות.
ד. כתוצאה מאירוע חירום במהלך הנסיעה כמפורט בנספח ה' – כללי התנהגות.
ה. פעילות בעת ירי טילים/הפרות סדר בצירים כמפורט בפרק ז'.

9

ו. כתוצאה מפיגוע חבלני - התקפת טרור על המטיילים בכלל זה גם חשיפה
להתקפת טילים.

כל אירוע חירום ינוהל בשני שלבים עיקריים:
שלב א'
שלב הטיפול הראשוני באירוע אשר יטופל ע"י הגורמים הנמצאים בשטח בד בבד עם עדכון ודיווח
לחדר מצב טיולים משרד החינוך והמחוז, כמו מאבטחי הטיול, אחראי הטיול והמלווים הבוגרים,
ו/או משתתפי הטיול עצמם. זהו שלב קצר יחסית שתוצאותיו יושפעו ממהירות התגובה ומאופן
הטיפול המקצועי של כל הגורמים בשטח כולל ריכוז הנתונים, גיבוש תמונת מצב על מצבם של
המטיילים והעברת האינפורמציה להנהלת בית הספר והמשרד.

10

שלב ב'
המשך הטיפול באירוע ע"י כלל הגורמים, אשר ינוהל ע"י המשרד לבט"פ באמצעות משטרת ישראל
וכוחות הצלה נוספים (עפ"י צורך) בתיאום ושיתוף משרד החינוך, חדר מצב טיולים, הרשות
המקומית ובתי הספר.
מדובר באירוע חירום המצריך טיפול בנפגעים בבתי החולים השונים בטיול ומעקב על מצבם.
הפעלת צוותי חירום ו צוותים מקצועיים בתיאום ובאישור אג"מ מ"י והערכות לטיפול במשפחות
במורים ובתלמידים הנפגעים תוך מתן סיוע ארגוני ופסיכולוגי.

5. עקרונות הטיפול במצבי חירוםבפעילויות חוץ בית ספריות
א. ככלל מאבטח הטיול יפעל על פי נוהל החירום (בסיוע המלווים והמורים) כמפורט בנוהלי האבטחה
כפי שמוגדרים למאבטחי טיולים, של משטרת ישראל והגדרות התרחישים של חברת האבטחה.
ב. במקרה של אירוע חירום בזמן הנסיעה יש לתדרך את משתתפי הטיול לנהוג ע"פ כללי ההתנהגות
כמפורט בנספח ה'.
ג. בד בבד, יש ליצור קשר ראשוני עם חדר מצב טיולים ו גורמי הביטחון המקומיים באזור בו מתקיים
הטיול לקבלת סיוע (משטרת ישראל) ועם מנב"ט הרשות המקומית הסמוכה.
ד. מאבטח הטיול יעמוד בקשר עם חדר מצב טיולים והקב"ט הראשי של החברה המשלחת ועם גורמי
החירום המקומיים לצורך קבלת הנחיות וביצוע פעולות חירום.
ה. אחראי הטיול או מלווה מבוגר מטעמו יעמוד לימינו של המאבטח, יפעל על פי הנחיותיו ויסייע לו
בניהול האירוע וכן יסייע למשתתפי הטיול הזקוקים לעזרה.

11

ו. אחראי הטיול ידווח על האירוע וייתן תמונת מצב בשלב א' לחדר מצב טיולים של משרד החינוך
לטלפון החירום שמספרו 02-6222211 אולטלפון 9267* .
ז. כמו כן, אחראי הטיול או מלווה מבוגר מטעמו יעמוד בקשר עם חדר מצב טיולים במשרד החינוך
להמשך הטיפול העדכונים.
ח. דיווח על נפגעים - ככלל דיווח על נפגעים יועבר לגורמי שפ''י ומהם לגורמי המקצועיים ברשות
המקומית ומהם למשטרת ישראל.

6. ממשקים בחירום

אחראי טיול
מחוז רלוונטי משרד
החינוך/ומטה יחידה
בלתי פורמאלית
קב"ט מוס"ח
חדר מצב טיולים אגף מבצעים מ"י
חדר מצב בית ספר
/רשות מקומית
מטה משרד החינוך
חדר מצב משרד החינוך
מנהל /רכז ביטחון /רכז
טיולים בית ספרי/ חב"פ

12

פרק ב- עקרונות הפעלה
1. פתיחת חדרי מצב - עקרונות לפעולה
חדרי המצב הם כלי עזר לריכוז הנתונים וגיבוש תמונת המצב בעבור מקבלי ההחלטות בכל הרמות
חדרי המצב צריכים לסייע ולשרת את הגורמים השונים בטיפול באירועי חירום ולא לסרבל את
התהליך. לכן אין לפתוח אוטומטית את כל חדרי המצב אלה רק לאחר הבנת האירוע והיקפו.
עקרונות לפתיחת חדרי מצב
ברמה הארצית
א. בשלב א' - ע"ב חדר מצב טיולים הפתוח 24 שעות ביממה
ב. בשלב ב' - יפתח חדר מצב מרכזי ברשות מנכ"ל משרד החינוך.
ברמת המחוז
יפתח כאשר מדובר באירוע שבו מעורבים תלמידים מכמה רשויות - עפ"י החלטת מנהל המחוז.
ברמת הרשות המקומית
יפתח כאשר מדובר באירוע שבו עוברים תלמידים ממספר בתי ספר באותה רשות, עפ"י החלטת
ראש הרשות/מנכ"ל/ מנהל אגף הביטחון.
ברמת בית הספר
יפתח מוקד/חדר מצב בכל אירוע שבו מעורבים תלמידים מבית הספר ע"ב צוות החירום הבית ספרי
(צל"ח).

2. עקרונות הפעולה בזמןאירוע
הנחות העבודה
1. בית הספר יהווה את המוקד המרכזי והכתובת העיקרית להורים, לתלמידים ולמורים לקבלת מידע
וטיפול בזמן אירוע בהובלת מנהל ביה"ס וצוות ההוראה, הייעוץ הפסיכולוגי והמנהלה הקבוע.
2. הרשות המקומית תיקח חלק מהותי מהטיפול ומתן המענה לגורמים השונים בזמן האירוע.
3. מנהל בית הספר וצוותו יזדקקו לסיוע מקצועי (לוגיסטי, ארגוני ופסיכולוגי) מגורמי הרשות והמחוז
בהתאם לסוג האירוע והיקפו.
4. בית הספר יעסוק בקבלת אינפורמציה וריכוז הנתונים עלמשתתפי הטיול והעברת האינפורמציה
להורים, למורים ולתלמידים.
5. מטה משרד החינוך בהובלת אגףהביטחון יפעל למתן מענה תוך תיאום המהלכים עם גורמי משרד
החינוך, משרד הבט"פ וגורמי הביטחון וההצלה.
6. מנהל בית ספר יפעל ע"ב אנשי צוות לשעת חירום (צל"ח) מתוך סגל ההוראה בבית הספר שהוכשר
לכך בזמן שגרה תוך חלוקת תחומי אחריות וטיפול במעגלים השונים.

13

3. שיטתההפעלה באירוע
בכל אירוע חירום שבו מעורבים תלמידים ממערכת החינוך יפתחו שני מוקדים מרכזיים:
ברמת מטה המשרד - ע"מ לתאם בין הגופים השונים ובכלל זה משרדי הממשלה, משטרת ישראל
וכוחות ההצלה והרפואה ע"ב חדר מצב של משרד החינוך בירושלים.
ברמת בית הספר - ע"ב צוות לשעת חירום (צל"ח) שיגיע לבית הספר ויהיה מוכן לביצוע משימות
וניהול האירוע ע"י:
א. ריכוז הנתונים מהטיול וגיבוש תמונת מצב על משתתפי הטיול - כולל ניהול יומן אירועים.
ב. יצירת קשר עם המשפחות והעברת אינפורמציה אמינה.
ג. הפעלת צוות מורים ואנשי מקצוע המהווים קשר עם משפחות ההרוגים (אם ישנם) ולבדוק
דרכים ראשונים.
ד. להיערך לקליטת פצועים בבתי חולים והמשך הקשר איתם ועם משפחותיהם.
ה. הערכות לקליטת הורים תלמידים ובני משפחה בבית הספר.
ו. עדכון המורים והפעלתם למשימות שונות.
ז. ארגון מערך ייעוץ פסיכולוגי שייתן מענה לצרכים של התלמידים, מורים והורים.
ח. הערכות ללוויות (במידה וישנם הרוגים) וביקורי בית.
ט. לקבוע את עקרונות הטיפול בכלי התקשורת (מי מדבר ומה אומרים).
י. לטפל בפניות של אנשים וגופים שהביעו רצון לעזור ולסייע.

4. ממשקי העבודה וערוציהתקשורת
ממשקי העבודה, ערוצי התקשורת וזרימת המידע באירוע מסוג זה בעידן הטכנולוגי המתקדם של
ימינו יגיעו ממקורות שונים ומגוונים באופן ישיר ממשתתפי הטיול הנמצאים במקום לבני משפחותיהם,
או באופן עקיף דרך רשתות האינטרנט וערוצי החדשות.
הנחת העבודה הבסיסית היא שבהתחלה יגיעו שבבי מידע ודיס אינפורמציה על האירוע עצמו שיידרשו
אימות וסינון ע"מ לדעת מה באמת קורה.

14

ממשקי העבודה וערוצי המידע

5. צוות לשעת חירום (צל"ח) בבית ספר
א. הצל"ח הבית ספרי יהיה מורכב מאותם בעלי תפקידים הפועלים בבית הספר בשגרה ומכירים
את המורים ואת התלמידים.
ב. תפקידו להוות מוקד לטיפול ומתן מענה למשתתפי הטיול ולגורמים הקשורים באופן ישיר אליה.
ג. על הצל"ח לבצע מספר פעולות במקביל ולאורך זמן כך שצריך לארגן לו סביבת פעולה ועבודה
שיאפשרו זאת:
1. יצירת קשר עם הגורמים הרלוונטיים- משתתפי הטיול , חדר מצב מחוז (שידווח ל חדר מצב
משרד החינוך), הורים, תלמידים וכו'.
2. גיבוש תמונות מצב תוך ניהול רישום מסודר של הפרטים (זמן, מקום, נפגעים, בתי חולים
וכדומה).
3. הערכת מצב ועדכון שוטף
4. הערכות להפעלה במקביל של הלימודים בבית הספר

הרכב כ"א בצל"ח
1. מנהל בית הספר / סגן מנהל - ראש הצוות.
2. מזכירות X3 - רישום ומענה טלפוני
3. רכז\ת שכבה

15

4. מחנך\ת כיתה
5. פסיכולוג\ית בית הספר
6. יו"ר ועד ההורים של בית הספר
7. אב בית

• יש לתכנן צל"ח ב' כך שיאפשר עבודה במשמרות.

אמצעים
1. חדר ייעודי
2. 3 קווי טלפון
3. טלוויזיה
4. מחשב המחוברלאינטרנט.
5. תיק נתונים- לניהול האירוע הכולל: דרכי תקשורת לגורמים הרלוונטיים, בעלי תפקידים
חיוניים ופרטים מעודכנים על הטיול.
6. יומן מבצעים לרישום
7. טבלאות שליטה

6. סדר הפעולות העקרוני באירוע
א. הגעה מידית לבית הספר ופתיחת מוקד מידע (גם בשעות הלילה ובימי שבת/ון וחג).
ב. יצירת קשר עם אחראי הטיול ועם חדר מצב טיולים של משרד החינוך לקבלת מידע.
ג. גיבוש תמונת מצב על משתתפי הטיול ברמה השמית.
ד. סיוע ל גורמי שפ''י ולרשות המקומית בכל הקשור לרשימת הנפגעים והודעה למשפחות
(עדכון משפחות הנפגעים בסמכות ובאחריות הבלעדית של גורמי המקצוע ברשות המקומית
ומשטרת ישראל).
ה. הערכות לקליטת הורים ובני משפחה מודאגים בבית הספר (מקום כינוס, שתייה).
ו. גיבוש דרכים ודרכי פעולה (כולל דרישות לסיוע ארגוני, לוגיסטי ופסיכולוגי).
ז. הערכות לקליטת בעלי תפקידים ואנשי מקצוע חיצוניים (ראש הרשות, מנכ"ל העירייה,
דוברות וכו'...).
ח. קביעת מדיניות לטיפול בכלי התקשורת ובכתבים.
ט. הערכות לתמיכה וסיוע למשפחות ההרוגים - יצירת קשר ובדיקת דרכים.
י. הערכות וסיוע למשפחות הפצועים.
יא. טיפול ותמיכה בתלמידי ביה"ס בדגש על חברים קרובים של הנפגעים.
יב. ארגון מערך ייעוצי פסיכולוגי תומך שייתן מענה לצרכים של המשפחות, התלמידים והמורים.

16

יג. הערכות ללוויות.
יד. הקצאת מקום לתקשורת ולכתבים.
טו. מענה של אוכל ושתיה לצוותים הפועלים בבית הספר (כולל בני משפחה).
טז. הערכות לפתיחת בית הספר וקיום לימודים במקביל לטיפול באירוע.

17

פרק ג- עבודת המטה
1. כללי
מטה משרד החינוך בהובלת אגף הביטחון יפעלו באירוע חירום של מטיילים ממערכת החינוך
בתיאום עם משרדי הממשלה השונים ובדגש על המשרד לביטחון פנים/אג"מ מ"י, ארגוני ההצלה
וגורמים נוספים בהתאם לסוג הטיול ואופי האירוע בשני שלבים עיקריים:
א. שלב א': ע"ב משרד מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך באמצעות חדר מצב
טיולים.
ב. שלב ב': ע"ב חדר מצב משרד החינוך - באמצעות מטה חירום המורכב מגורמי המטה הרלוונטיים.

2. נוהל הפעלה באירוע חירום
שלבים
א. קבלת דיווח ראשוני והפצתו לגורמים הרלוונטיים - במיידי ("ק") ע"י חדר מצב טיולים ומנהל אגף
הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך.
ב. המשך ריכוז הנתונים וצבירת תמ"צ - "ק"+4 - ע"ב חדר מצב טיולים
ג. היערכות לפתיחת חדר מצב במשרד החינוך- מ"ק"+1 עד"ק4.
ד. פתיחת חדר מצב במשרד החינוך- מ"ק"+4 ועד סוף האירוע

3. גורם מדווח
א. אחראי הטיול.
ב. חדר מצב טיולים משרד החינוך.
ג. סמכות ההכרזה על מצב חירום: (בגין התרחשות של אירוע ביטחוני חמור כנגד משתתפי
הטיול).
ד. אחראי הטיול בשטח.
ה. קב"ט מחוזי.
ו. מנהל אגף החירום ברשות המקומית.
ז. מנהל אגף בכיר לביטחון, בטיחות ושע"ח / מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד
החינוך / מנהל אגף החירום במשרד החינוך.
ח. סמכות ההחזרה לשגרה ממצב חירום: הכרזה על סיום הטיפול באירוע - מנכ"ל משרד החינוך.

4. ממשקי עבודה בחירום

18

הנהלת בית הספר משלח הטיול, מנהלאגף הביטחון ברשו"מ, גופי חירום והצלה, מנהל אגף
הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך, חדר מצב משרד החינוך, חדר מצב אג"מ מ"י, חדר
מצב מחוז מטפל (במידה והטיול מורכב ממספר בתי ספר ממחוזות שונים יפתחו חדרי מצב נוספים
בהתאם).

5. נוהלי עבודה והפעלה חדר המצב
יעוד חדר המצב - הפעלת מוקד לריכוז נתונים והפצתם תוך קיום קשר רציף עם הגורם המדווח
ועם גורמים נוספים מתוך המשרד ומחוצה לו:
א. משרד החינוך.
ב. חפ"ק משטרת ישראל.
ג. חפ" ק גורמי הצלה.
ד. קב"ט הרשות המקומית שבתחומה האירוע.
ה. קב"ט מחוזי (מחוז רלוונטי).
ו. גורמי מטה חירום במשרד החינוך.
ז. גורמי מטה חירום משרד הבט"פ/אג"מ מ"י.
6. נוהלי עבודה
א. עם הכרזת מצב חירום יוזעקו בשלב הראשון בעלי התפקידים הבאים לחדר מצב משרד
החינוך - מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך , מנהל אגף החירום במשרד
החינוך, אחראי אבטחת מוס"ח, מנהל תחום הבטיחות, ומנהל האגף הבכיר.
ב. סד"פ - ש לב א' הערכת מצב ראשונית ("ק"+1)
1. צבירת הנתונים ע"י חדר מצב טיולים
2. קבלת עדכון והע"מ ראשונית ע"ימנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך.
3. עדכון שאר הגורמים באגף הביטחון ופקח הטיולים האזורי.
ג. סד"פ - שלב ב' הערכות לפתיחת חדר מצב במשרד החינוך (מ"ק+1 עד "ק4)
1. עדכון מטה חירום של המשרד
2. המשך צבירת הנתונים וגיבוש תמ"צ
3. פתיחת חדר מצב בבניין לב רם
4. שיגור נציג לחדר מצב במשרדלביטחון פנים / אג"מ מ"י.
ד. סדר פעולות ראשוניות אגף הביטחון
1. הפעלת חדר מצב טיולים לקבלת מידע וגיבוש תמ"צ עלהטיול.
2. ביצוע הע"מ לפתיחת חדר מצב
3. העברת תמ"צ לגורמי משרד החינוך עד לפתיחת חדר מצב חירום
4. פתיחת חדר מצב חירום ואיושו
5. מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך יצטרף לחדר מצב אג"מ מ"י.

19

7. גיבוש תמונתמצב ראשונית
א. מהות האירוע/סוג האירוע.
ב. מיקום האירוע, "שטח" /רשו"מ אחרת (בדגש לעדכון מגבלות אזורי טיול מחוץ לתחום עפ"י
אגף הביטחון במשרד החינוך בנושא טיולים וב הגדרת פקע"ר העדכנית ב"מפת
ההתגוננות" משיקולי בטיחות וביטחון).
ג. סוג הטיול/סיור.
ד. שייכות למוסד חינוך, מחוז, רשות וכו'.
ה. מצב משתתפי הטיול - כמות נפגעים ומצבם.
ו. כמות קבוצות טיולים נוספות באזור (תוך התייחסות למצב בטחני בהקשר לאיום טילים
בגזרות הדרום וכו').
ז. פעולות ראשוניות שבוצעו בשטח הטיול (מאבטח/ים, אחראי הטיול, המחנכים).
ח. פעילות מקומיים, רשו"מ, וגורמים נוספים .
ט. תמונת מצב חילוץ והצלה בשלב הראשון בשטח/אתר הטיול.

8. שיטת העבודה
א. עם תחילת האירוע חדר מצב טיולים יתעד את כלל הדיווחים על מנת שישמשו בסיס
נתונים לצורך מעקב אחר התנהלות האירוע ומשתתפיו, ייזום קשר עם בית הספר על
מנת לקבל לידיו את רשימת המטיילים.
ב. מנהל חדר מצב טיולים ידאג לעדכן את צוות החירום באופן שוטף בנתונים המתקבלים
ממקורות המידע ומהחפ"קים השונים.
ג. צוות החירום יגבש דרכי פעולה ותגובה, יחלק מטלות ומשימות בהתאם לצורך ולהערכת
מצב.
ד. המטלות והמשימות שיקבעו ע"י צוות החירום יתועדו בקובץ ייעודי.
ה. ריכוז וניהול הנתונים בחדר המצב של משרד החינוך יהיה באחריות עובד קבוע של חדר
המצב ומתוך צוות החירום (הקבוע) לניהול משברים שעבר הכשרה מתאימה לעבודה
בחדר המצב. מתפקידו יהיה לעדכן את יומן האירועים בהתאם לנתונים המגיעים לחדר
מצב. כמו גם לעדכן באופן שוטף את מנהל חדר מצב והצוות לניהול האירוע. ביומן
האירועים ירוכזו גם המטלות והמשימות שהוגדרו לצוותים השונים ולגופים השונים.
ו. אחראי יומן האירועים: יבצע מעקב אחר ביצוע המטלות והמשימות, יעדכן באופן שוטף
ומידי את הנתונים, את מנהל חדר מצב והצוות לניהול האירוע.
ז. עדכון הצוות יתבצע לאחר קבלת אישור ממנהל חדר מצב/מנהל האירוע.

20

ח. בעת העברת משמרת, על האחראי לניהול מע' חדר מצב לעבור עם מחליפו על יומן
האירועים, עליו לציין בפני מחליפו את הנושאים הדורשים מעקב וטיפול וידגיש את אלה
הדורשים התייחסות מיידית.
ט. שיגור צוות סיוע לאתר הטיול (רפואית, לוגיסטית, ביטחונית): ההחלטה על שיגור צוות
סיוע ועל אופיו תתקבל ע"י הצוות לניהול האירוע. דרכי הפעלה ופעולה.

9. אמצעים
א. טלפונים קווים - קו לעדכון גורמי מטה וגורמים חיצוניים וקו פתוח לשאלות הציבור.
ב. יומן מבצעים.
ג. מחשב מחובר לאינטרנט.
ד. עזרים ואמצעי שליטה מקבילים "כעותק קשיח".

תרשים זרימה - שרשרת הדיווח במעבר מרגיעה לאירוע חרום

10. מטההחירום
א. ייעוד - גיבוש המדיניות ודרכי הפעולה בהיבטים הביטחוניים, הבטיחותיים, הארגוניים,
הלוגיסטיים והפסיכולוגיים באירוע.
ב. תפקיד
חדר מצב משרד החינוך/גורמי מטה רלוונטיים

21

1. לקיים מגע רציף ושוטף עם כלל הגורמים בשטח קריהמטיילים / אחראי הטיול או גורמי
האבטחה בטיול, ע"מ להתוות דרכי פעולה לטיפול באירוע בתיאום ובשיתוף המשרד לביטחון
פנים וגורמי הביטחון ההצלה והרפואה.
2. גיבוש המלצות ותוכניות להנחיות פדגוגיות, מנהליות ותמיכה במטיילים, בבני משפחה
וברשות המקומית.

11. מבנה והרכב מטה החירום
א. יו"ר - מנכ"ל.
ב. רמ"ט - מנהל אגף בכיר לביטחון בטיחות ושע"ח במשרד החינוך.
ג. מרכז - מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך/מנהל אגף החירום.

12. בעלי תפקידים במטה חירום
א. אגף בכיר לביטחון, בטיחות ושע"ח.
ב. מנהל מינהל הפדגוגי.
ג. מנהל מינהל חברה ונוער.
ד. מנהל אגף של"ח
ה. אגף לוגיסטיקה ומשאבים.
ו. מינהל תקשוב ומערכות מידע.
ז. דובר המשרד.
ח. אגף הביטחון - לאיוש עמדות ומענה טלפוני.
ט. אגף שפ"י - ריכוז המאמץ לתמיכה נפשית.
י. חשב המשרד.
יא. מוקד מידע ארצי
* איוש בעלי תפקידים על פי צורך

13. בנה ארגוני של המכלולים
שולחן מרכזי - בראשות מנכ"ל המשרד
א. קבלת החלטות.
ב. קביעת מדיניות.
ג. טיפול באירוע בשיתוף משרד הבט"פ ואג"מ משטרת ישראל.

22

14. מכלול חדר מצב- בראשות מנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך
א. העברת הנחיות והוראות השולחן המרכזי והעברתם לחפ"ק מחוזי/רשותי.
ב. קבלת דיווחים שוטפים מהמחוז והרשות.
ג. תאום בין הגופים השונים בכל הרמות.
ד. חדר מצב משרד לביטחון פנים.
ה. עיבוד נתונים והעברתם לשולחן המרכזי.
ו. קיום מענה טלפוני ומתן תשובות לפונים לחדרי המצב.
ז. עדכון גורמי אג" מ מ" י וכוחות ביטחון הצלה ורפואה.

15. מכלולמינהל ח"ן - בראשות ר' מינהל ח"ן /מנהל תחום נוער וקהילה
א. עיבוד דיווחים ראשונים.
ב. הכנת רשימות תלמידים, עובדי הוראה.
ג. סיוע למטה חירום בגיבוש המלצות לפעולה.
ד. תחילת הכנות להשבת התלמידים לבי"ס בכלל זה גם תיאום מול חברת ההסעה (על פי
צורך).

16. מכלול שפ"י - בראשות מנהל אגף שפ"י
א. תיאום פעולות בתחום השירות הפסיכולוגי כמייעץ למנכ"ל המשרד.
ב. סיוע להפעלת התוכנית ניהול אירוע משברי להתמודדות בית ספרית בעת אסון.
ג. סיוע בארגון צוותים לסיוע ותמיכה לעובדי הוראה / תלמידים והורים במחוזות / רשויות
להתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה עפ"י תוכנית מגירה.
ד. ארגון צוות סיוע ליציאה כחלק מצוות go team לאתר הטיול/בי"ס על מנת לסייע בתמיכה
פסיכולוגית למנהלי בתי הספר / אחראי הטיול / תלמידים והורים.

17. מכלול דוברות - בראשות דובר המשרד
א. ארגון ותיאום העברת המידע לעיתונות ויהווה קשר בין העיתונאים להנהלת המשרד
ומנהל חדר מצב.
ב. תיאום הדוברות בין כל הגורמים העוסקים באירוע בחדר מצב.
ג. תיאום הדוברות עם דובר המשרד לבט"פ.
ד. איסוף מידע מגורמי המשרד, החפ"קים, חדרי מצב לצורך הכנת הודעות לעיתונות.

23

* פרוט מדיניות הדוברותראה נספח א'.

18. כלול תקשוב ומערכות מידע- בראשות מנהל מערכות מידע
א. ארגון מערכות איסוף מידע בחדר מצב.
ב. מתן תמיכה טכנית למחשבים ואמצעי התקשורת בחדר המצב מטה.

19. מכלול אגף לוגיסטיקה- בראשות מנהל אגף לוגיסטיקה ומשאבים
א. תמיכה מנהלתית ולוגיסטית לצוותים בכל הרמות.
ב. תאום מאמצי הניוד והאמצעים.
ג. תאום בין משרדי הממשלה לסיוע לוגיסטי.

20. נציג משרד החינוך בחדר מצבאג"מ מ"י יהיו
א. מנהל תחום נוער וקהילה במשרד החינוך.
ב. מנהל אגף ביטחון מוסדות חינוך.
ג. תפקידם:
1. גיבוש תמונת מצב ושת"פ עם נציגי משרדהבט"פ בניהול האירוע.
2. הזרמת מידע עדכני לחדר מצבמשרד החינוך.
3. סיוע לבעלי תפקידים בחפ"ק מתוקף היכרות עם הפעולות בשגרה ובחירום

21. וות סיוע בטיול"go team "
אחריות
סיוע לקב"ט המשרד, לנציגות משרד החינוך ולגורמי הביטחון וההצלה בטיול בניהול האירוע עד
סיומו.

יעוד
א. לסייע סיוע פסיכולוגי ותמיכה נפשית לנפגעים/פצועים ובני משפחותיהם בטיול.
ב. לסייע למנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך.
ג. לסייע למטה משרד החינוך בניהול, טיפול ובארגון לוגיסטי באירוע.
ד. לסייע לנציגי אג" מ מ" י, בארגון הלוגיסטי של: טיפול בנפגעים/פצועים על פי צורך .
ה. להיות זרוע מקשרת באתר האירוע עם הנהלת משרד החינוך.
תחומי אחריות

24

א. היערכות תוך- 3 שעות ליציאה לאתר האירוע בטיול.
ב. תגבור למנהל אגף הביטחון והבטיחות בטיולים במשרד החינוך וסיוע ביכולת הטיפול תוך
הפעלת צוותים מקצועיים.
ג. קבלת אחריות על ניהול האירוע בשטח בהיבטים ארגוניים מבצעיים.
ד. תיאום ודיווח להנהלת משרד החינוך.
ה. שת"פ עם כל הגורמים הרשמיים במשרדי הממשלה וכוחות הביטחון וההצלה.
ו. סיוע לנפגעים ולבני משפחותיהם.
ז. הפעלת צוותים לליווי בני המשפחות.
ח. סיוע בהכנות להיסעים חלופיים חזרה לבי"ס על פי צורך.
ט. סיוע פסיכולוגי לנפגעים ובני משפחותיהם.
מבנה ארגוני צוות go team
א. מנהל צוות - מנהל מחוז/ מנהל מינהל ח"ן מחוז//יו"ר ועדת טיולים/מרכז ועדת טיולים
מחוזי.
ב. קב"ט מחוז (המחוז בו אירע האירוע).
ג. פקח טיולים אזורי.
ד. נציג מינהל ח"ן/מזכירה פדגוגית.
ה. יועץ פסיכולוגי - נציג שפ"י .
ו. סיוע רפואי - רופא ממקורות משרד הבריאות.
ז. מנהל ביה"ס/נציגו/ה + יועץ פסיכולוגי.
ח. נציג המשרד לבט"פ.

סדר פעולות ראשוני - מטה חירום
א. גיבוש תמונת מצב ראשונית מהגורמים השונים.
ב. הפעלת מכלולים עפ"י תמונת המצב הראשונית.
ג. תאום וקבלת מידע ותמונת מצב ראשונית מהמחוז / רשות / בית ספר להיערכות לאור
תמונת המצב.
ד. עיבוד המידע הזורם לגיבוש תמונת מצב (מצב התלמידים, פצועים, הרוגים וכד').
ה. ביצוע חיתוך מצב אחת ל-שעה או עפ"י החלטה אחרת של המנכ"ל.
ו. תיאום דוברות ושגרת דוברות בתיאום עם אג" מ מ" י ומשרד הביטחון.
ז. הפעלת מערך שפ"י במוסדות חינוך וברשויות הרלוונטיות.

25

הערכות לשיגור צוותי סיוע
א. הכנת צוות go team - צוות משרד החינוך שיצאלאתר האירוע חירום בטיול על מנת לסייע
לצוותי ההוראה בשטח, למטה משרד החינוך, אג"מ מ"י וכוחות הביטחון וההצלה.
ב. תאום סיוע פסיכולוגי ייעוצי.
ג. תאום סיוע לוגיסטי לרמת בית הספר.

26

פרק ד - עבודת המחוז
1. כללי
המחוז אליו שייך בית הספר ממנו יצאו המטיילים יפתח חדר מצב באירוע חירום משברי עפ"י
החלטת מנהל המחוז.
כאשר ישנם בין משתתפי הטיול, תלמידים ממספר בתי ספר ומרשויות שונות.
פתיחת חדר מצב תתבצע ע"י צוות ייעודי מצומצם לטיפול באירוע משברי בטיול.

2. תפקידיו של חדר המצב המחוזי
א. לסייע למנהל המחוז לקבל תמונת מצב של משתתפי הטיול במצבי חירום ובשעת משבר
ע"מ לסייע לבתי הספר להיערך ולטפל בתלמידים, במורים ובהורים.
ב. לרכז את כלל הנתונים הנדרשים במחוז לניהול משבר ולאפשר למנהל המחוז לקבל
החלטות נכונות.
ג. לרכז את הפערים, הבעיות, הבקשות מהשטח ומתוך הצרכים העולים ברשויות ובמוסדות
החינוך ולהעלותם למטה הארצי, ולהגיב במתן הנתונים הדרושים למטה הארצי ובמתן
מענה נדרש (לוגיסטי, פסיכולוגי פדגוגי וכו').
ד. לחלק את המשאבים הקיימים במחוז ולקבוע סדרי עדיפות בכוח אדם, יועצים, הסעות, וכל
דבר נוסף הנדרש לחלוקה כסיוע למוסדות החינוך ולרשויות.
ה. לתת מענה מקצועי למנהלי ם, לעובדי הוראה ולגורמי רשות החינוך ולפניות הציבור
והתקשורת בכל שאלה ובעיה העולה לאור מצב החירום בכל זמן ובשעת הצורך, בהתאם
למדיניות מנהל המחוז ובכפוף להנחיותיו.
ו. לספק מידע קונקרטי ייעודי הרלוונטי למחוז כגון נתוני מז"א קיצון מקומיים, מצב בטחוני
מיוחד עיתי (כגון איום טילים, התראות שונות וכדומה).
3. בעלי תפקידים מרכזיים בחדר מצב מחוזי
א. מנהל המחוז - מנהל את הערכות המצב במרכז ההפעלה וקובע את מדיניות המחוז
בהתאם למדיניות מנכ"ל המשרד, הפיקוד המרחבי/פיקוד העורף ומשטרת ישראל.
ב. סגן מנהל המחוז - אחראי לפתיחתו, פעולתו השוטפת, סגירתו ולכשירותו המלאה של
חדר המצב על כל מערכותיו והציוד שבו.
ג. מנהל חדר מצב מחוזי - המפקח המחוזי או מפקח אחר בהתאם להחלטת מנהל המחוז1

1 ההחלטה עלמנהל חדר המצב מחוזי תהיה בהתייעצות עם סגן מנהל המחוז והקב"ט המחוזי

27

ד. קב"ט המחוז/נציגו.
ה. נציג מחלקת ביטחון.
ו. נציגי מינהל חברה ונוער ( מנהל מינהל חברה ונוער מחוזי, יו"ר וועדת הטיולים המחוזית
ו/או מרכז הוועדה).
ז. פסיכולוג מחוזי.
ח. נציג מנהל פדגוגי.
ט. יועצת בכירה.
י. דובר המחוז.
יא. מזכירות (מינימום - 3): למענה על טלפונים ורישום הודעות, רישום יומני מצב, הקלדת
נתונים ומסמכים למחשב, מענה דואר אלקטרוני במספר עמדות בו זמנית.
הערה: לכל בעל תפקיד יהיה מחליף למקרה וחדר המצב המחוזי עובד סביב השעון וככל שנדרש
בהתאם להחלטת מנהל המחוז. הרשימות יהיו שמיות כולל מספרי טלפון.

4. תפקיד מנהל חדר מצב מחוזי
א. פועל בכפוף לסגן מנהל המחוז וידווח לו באופן שוטף.
ב. דואג לאייש בבעלי תפקידים את חדר המצב המחוזי בהתאם לאופי האירוע ולצורך
המתבקש לאור החלטת מנהל המחוז.
ג. מפעיל ומזעיק את גורמי המחוז בשרשרת מזעיקים ובהתאם להערכות נדרשת כפי
שמגדיר מנהל המחוז.
ד. מתדרך את בעלי התפקידים במרכז ומוודא כי הם בקיאים ומבינים את תפקידיהם.
ה. מנהל את ריכוז המידע המגיע למרכז ומכינם לצורך קבלת החלטות על ידי מנהל המחוז.
ו. דואג לעדכן במידע הרלוונטי את מנהל המחוז, לבצע וליישם את ההחלטות המתקבלות
והעברתם לשטח לגורמים הרלוונטיים.
ז. דואג כי יהיה רצף של משמרות לאורך כל היממה בהתאם לצורך ולכוננות הנדרשת.
ח. מעדכן את חדר מצב הארצי של המשרד על מצב התלמידים ומעביר בקשות סיוע בהתאם
לצורך.
ט. דואג לצרכים הבסיסים של אנשי חדר המצב, כגון: מזון, מים, אוורור, קירור, חימום, ציוד
משרדי, שירותי סיוע לטלפון, מחשוב, אבטחה וכדומה.

28

פרק ה- תמיכת הרשות המקומית במוסד החינוכי
א. סיוע צמוד למנהל המוסד : הצמדת איש-קשר מהרשו"מ למנהל המוסד לסיוע צמוד לכל
פניה של מנהל המוסד.
ב. בעל התפקיד יצויד בלפחות : 2 - מכשיריטלפון נייד, 1 - מכשירקשר אלחוטי.
ג. תמיכה לוגיסטית: תמיכה לוגיסטית, אבטחתית ורפואית לבית הספר בתיאום עם מנהל
בית הספר ו/או נציגו.
ד. סיוע באנשי מקצוע: עובדים סוציאליים, יועצות ממאגר הרשות.
ה. טיפול במשפחות נפגעים : הקמת צוותי טיפול במשפחות על בסיס אנשי הרשות, סיוע
למשפחות בכל מבוקשן בשלבי ההתארגנות ובהמשך.
ו. סיוע בדוברות ויחסי ציבור: תמלול, פרסום, מרכז מידע לציבור הרחב, טיפול בתקשורת
וכו' בתיאום עם דוברות משרד החינוך.
ז. הכנות לתהליכי קבורה: נוהלי קבלת החללים מהאירוע, טיפול בקברים, זרים, ארגון השטח
והטקס, נאומים והספדים, מהלך הטקס.
ברשות המקומית
א. מוקד עירוני - מרכז מידע.
ב. העברת עדכוני רוחב.

29

פרקו'- הטיפול בבית הספר
1. כללי
בעת מצבי חירום המערכת החינוכית בבית הספר נדרשת לתפקד בצורה אפקטיבית תוך
התמודדות הן עם קשיים ארגוניים והן עם קשיים הקשורים למצב רגשי פסיכולוגי של תלמידים,
אנשי צוות והורים. היערכות לקראת אפשרות של מצב חירום בטיול, מתמקדת בשלוש פעולות
מרכזיות: הקמת צוות חינוכי טיפולי לשעת חירום (צל"ח) והכשרתו. תפקוד הצל"ח בעת אירועי
חירום מתחילת האירוע והשעות שלאחריו והמשך פעילות שגרתית חינוכית טיפולית מותאמת.
הצל"ח יפעל גם בעת שבתי הספר סגורים עקב החירום וגם בעתות חופשה. היערכות לטיפול
באירוע מתמקד במספר פעולות:
2. הקמת צל"ח
א. הכשרה ותרגול הדמיות (סימולציות) לצל"ח
ב. הכנת תיק חירום לטיול, שיכלול את אחראי הטיול ואת משתתפיו, תוכנית הטיול, מקומות
לינה וכדו'.
3. הכנת התיק ניהול אירוע משברי המכיל
א. שמות משתתפי הטיול, מס' טלפונים, פקסים, כתובות דואר אלקטרוני.
ב. רשימת טלפונים חיוניים בחירום במשרד החינוך, ברשות, בקהילה.
ג. רשימת טלפונים ואתרי אינטרנט של הגורמ/ים המארח/ים בטיול.
ד. הכרות הדדית עם גורמים חוץ-בית-ספרים: רשות מקומית (צח"י-צוות חירום אזורי / צח"א-
צוות חירום אזורי), רווחה, קהילה - הורים, שפ"ח, פיקוח - לצורך היערכות.
ה. תוכניות הכשרה לצוות לשע"ח ביה"ס ולכלל התלמידים.

4. הקמה והערכות צוות לשעת חירום (צל"ח
מנהל המוסד החינוכי יקים צוות לשעת חירום. צוות זה, להלן: צל"ח, יעודכן בכול שנה עד לתאריך
01.12 בכל שנה, כשנושאי התפקידים וערוצי הקשר עימם (מספרי טלפונים ניידים) מתועדים עד
לתאריך זה בתיק החירום הבית-ספרי.
מנהל המוסד החינוכי יגדיר ויבחר את אנשי הצוות לשעת חירום תוך הקפדה על ביצוע חלוקת
תפקידים ברורה וידועה מראש תוך הגדרת נושאי התפקידים.
מנהל המוסד החינוכי יעמוד בראש הצל"ח וידאג לכך שלכול חבר בצל"ח ימונה ממלא מקום,
שייקח חלק בכול תרגולי הצל"ח.

30

הצל"ח צריך לכלול ייצוג של כל בעלי התפקידים שיפורטו להלן (ויורחבלפי האירוע או צרכי בית
הספר):
א. סגן מנהל המוסד החינוכי יהיה סגן ראש הצל"ח וממלא מקומו בעת הצורך אם אין סגן מנהל
במוסד החינוכי ימונה איש צוות אחר לתפקיד זה.
ב. רכז הביטחון הבית הספר יהיה מרכז צוות הביטחון .
ג. רכז הטיולים הבית ספרי/מורה השל"ח (במידה וקיים בביה"ס).

בכל מוסד בו ישנם לפחות יועץ אחד ופסיכולוג אחד ימנה מנהל בית הספר בעצה איתם את ראש
הצוות הטיפולי. חבר הצוות השני כנציג הפרופסיה שלו, יהיה חבר הצל"ח. בבתי ספר בהם ישנם
עוד יועצים אנשי טיפול או פסיכולוגים (אנשי מקצועות בריאות הנפש והטיפול) , חברי הצוות
הללו ישולבו בצוות הצל"ח בהתאם להיקף האירוע.
▪ מזכיר/ה מצוות המנהלה- ת/יהיה מזכירה/מרכזת הצל"ח.
▪ מי שמנהל המוסד מינה כאחראי על המנהלות
▪ מי שמנהל המוסד מינה כאחראי לצוות החינוכי ולמורים בארץ.
▪ מרכזי שכבות רלבנטיים לאירוע ובעלי תפקיד אחרים לפי שיקול דעתו.
▪ איש-קשר להורי בית-הספר .
הצל"ח יתכנס ויפעל בכול אירוע חירום ללא תלות במספר החברים הזמינים.
1. באחריות מנהל המוסד החינוכי להכין מראש את רשימת המטלות הנדרשות על-פי מימד
הזמן ועל-פי התפקידים.
2. באחריות מנהל המוסד החינוכי להבטיח אימון צל"ח בית-הספר לתפקוד בזמן חירום.
3. באחריות מנהל המוסד החינוכי לארגן את המוסד החינוכי לקליטה של תלמידים וגורמים
חיצוניים בתוך ביה"ס.
4. באחריות מנהל המוסד החינוכי לשקול הכשרת תלמידים בוגרים, המשתתפים
בפרויקטים של חונכות תלמידים צעירים/משצ" ים מדצי"ם, כעתודת כוח סיוע בחירום.
5. באחריות מנהל המוסד החינוכי לדאוג לרכישתמצרכי מזון ומוצרים הכרחיים אחרים.

5. חזרה לשגרה
חזרה לשגרה חשובה לתהליך ההחלמה של היחיד, הקבוצה והמערכת.
השאיפה היא לחזור לשגרה כמה שיותר מהר, תוך רגישות לשוני בקצב המתאים לכיתות,
לקבוצות ולפרטים השונים.

31

עיתוי החזרה לשגרה עשוי להיקבע ע"י הגורמים המוסמכים במדינה או ע"י המוסד החינוכי - ע"פ
אופי האירוע.
א. לקראת החזרה לשגרה יתכנס הצל"ח לקבלת תמונת מצב בה תסקר הפעילות שנעשתה
עד כה והמוקדים להתערבויות נוספות. כמו כן, תעשה הערכה על אופן וקצב החזרה לשגרה.
ב. לאחר ישיבה זו יכנס המנהל את צוות המורים ויעדכן אותם בהחלטות שהתקבלו.
ג. ייתכנו מצבים שבהם הדיון אודות החזרה לשגרה מחייב לשתף גורמי חוץ שהיו מעורבים
בטיפול באירוע.
ד. יש לשתף את וועד ההורים הבית-ספרי כחלק מניהול הטיפול באירוע ומההיערכות לחזרה
לשגרה.
ה. על הצל"ח להבנות את החזרה לשגרה בצורה הדרגתית ומותאמת לגיל הילדים, למצב
הצוות ולסוג האירוע.
ו. בשבוע הראשון של החזרה לשגרה תהיה העדפה לעבודה הקבוצתית, כאשר לאחר מכן
יושם דגש על עבודה פרטנית.
ז. מומלץ לקיים ישיבות הערכת מצב לאחר שבוע מתום האירוע ולאחר 6 שבועות

6. הגדרת המשימות של בעלי התפקידים בצל"ח - כללי
באחריות ראש הצל"ח מילוי המשימות הבאות
טרם
▪ הקמת הצל"ח ורענונו מדי שנה
▪ הכנת מוקד לניהול ושליטה באירוע ע"י ביה"ס
▪ חידוש תיק חירום בית ספרי לטיולים, עד לתאריך 31.12 מדי שנה
▪ עריכת תרגוליסימולציות לעת חירום. לצוות החירום ולכל ביה"ס, עד לתאריך 31.12 בכל
שנה.
▪ מעקב ווידוא ביצוע היערכות מקדימה של כל אחד מבעלי התפקידים בצל"ח
▪ דיווח למפקח הכולל על ביצועריענון וסימולציה בצל"ח ובביה"ס בתחום הטיולים עד 31.12
בכל שנה
בעת
▪ כינוס וניהול ישיבותהצל"ח.
▪ תיאום מול הרשו"מ לתגבור בית הספר באנשי אבטחה, סדרנים, פקחים, אנשי רפואה
אמבולנס וכו' על פי צורך.
▪ עדכון כוחות מקצועיים המגיעים לביה"ס על מצבי בריאות ייחודיים של תלמידים (או של צוות
- אם ידוע).

32

▪ כינוס מורי בית הספר ומתן מידע הנחיות, וסדר יום מעודכן.
▪ מעקב אחרי ביצוע הנחיות והחלטות תוך שימוש בפרוטוקול ישיבה.
▪ דיווח לגורמי משרד החינוך ורשות מקומית.
▪ ידוע והפעלת המערכת בקשר להורי בית ספר (מידע, כינוס, אסיפה וכד').
▪ החלטה באשר לכניסת גורמים חיצוניים לבית הספר (כגון: עמותות חונכות כלי תקשורת
וכד').
▪ התייעצות עם מנהל השפ"ח ויועצת ביה"ס בקשר להכנסת גורמי טיפול חיצוניים (החלטה זו
בתיאום הגורמים הרלבנטיים בצל"ח)
▪ כניסת עיתונות באשור דוברות המשרד בלבד
▪ דוברות המשרד בתיאוםעם מנהל בית הספר, ינסחו הודעה לתקשורת.
▪ אישור כל דפי המידע המופצים לתלמידיםלמורים ולהורים.

אחרי
▪ הכרזה רשמית על סיום האירוע וחזרה לשגרה בהיוועצות עם ראש הצוות הטיפולי.
▪ הגדרת משימות מתמשכות בהתאם לאירוע במקביל לחזרה לשגרה כגון ליווי משפחות
הנפגעים, ביקורי נפגעים וכדו'.
▪ בתום שבוע ימים מהאירוע, יערוך ישיבה להפקת לקחים ויעדכן את תיק חירום בית ספרי
בהתאם.
▪ ידאג למימוש הפקת לקחים בלוח זמנים קרוב.
▪ יקיים ישיבות מעקב וקבלת תמונת מצב באופן יזום בתקופת חירום מתמשכת

באחריות סגן ראש הצל"ח מילוי המשימות הבאות:
▪ סיוע ומילוי מקום לראש הצל"ח.
▪ פיקוח על הוצאה אל הפועל של החלטות הצל"ח.
▪ תיאום התקשורת הבית-ספרית כולל הפעלת רצים / רמקולים/ מסרונים.
▪ אחריות לקשר ביןבית-הספר עם גורמי חוץ .
▪ אחראי על תפעול הלוגיסטי של בית הספר
▪ באחריותמרכז וסגן מרכז הצוות הטיפולי בצל"ח מילוי המשימות הבאות:
טרם
▪ עבודה רצופה עם ראש הצל"ח וסגנו.
▪ דאגה לרמההמקצועית של צוות הטיפולי ועדכונם בתיאום מנהל השפ"ח.

33

▪ סיוע לראש הצל"ח בתכנון ההכשרה והאימון של הצל"ח ושל צוות בית-הספר (מורים ומִנהלה)
להתמודדות פסיכולוגית (סימולציות).
▪ הכלת שקולי דעת פסיכולוגיים בגיוס הצוות, בהפעלתו ובהכנת המוסד לחירום ובהתמודדות
עמו בטווח המיידי, הקצר והארוך.
▪ איתור ילדים וצוות עםרקע והיסטוריה רלבנטית למצבי חירום לסיוע ותמיכה הדדית.
בעת
▪ ישמש כיועץ לראש הצל"ח
▪ ישיבה יומית עם מנהל הצל"ח לניתוח תמונת המצב הפסיכולוגית ולדיון במשמעויות
הניהוליות.
▪ גיוס ותיאום הסיוע עם גורמים בקהילהבשיתוף השפ"ח המקומי.
▪ תיאום ושת"פ עם כל הגורמים הטיפוליים הרלבנטיים.
▪ קיום ישיבות הדרכה והיוועצות של הצוות הטיפולי.
▪ תיאום הסיוע לתלמידים, הורים ומורים הניתן על ידי כל גורם ייעוצי או טיפולי הנכנס לביה"ס
▪ הכוונה והדרכה של צוות המורים בדרך ההתערבות ברמת הכתה וברמת הפרט- כולל איתותי
מצוקה של תלמידים.
▪ הכנתהמורים לכניסה לכתות לאחר אירוע.
▪ מעקב אחר התמודדות הצוות לאחר ההתערבות בכתות.
▪ דווח לממונים המקצועיים.
▪ הקמת מרחב לסיוע אישי/ קבוצתי למי שזקוק לכך
▪ מרכז הצוות הטיפולי וסגנו ישהו במוסד החינוכי לפחות עד סיום פעולת הצל"ח.
אחרי
▪ כנוס הצוות הטיפולי בסוף היום לבניית תמונת מצב ולתכנון ההתערבויות בהמשך
▪ מעקב אחר תלמידים ואנשי צוות שנפגעו, ושנמצאים בטיפול רפואי או פסיכולוגי.
▪ איתור תלמידים ומוריםהמגלים קושי בעקבות האירוע ויצירת קשר אתם.
▪ חיזוק משאבי התמודדות וראיית עתיד חיובי לצוות בית הספר ותלמידיו.
▪ בניית ערוצי תקשורתרציפה ושוטפת עם הורים.
▪ ריענון כלים טיפוליים ונהלים בהתאם לניסיון שנצבר.
באחריות מזכיר/ת הצל"ח (איש מנהלה) מילוי המשימות הבאות :
טרם
▪ בדיקת מצב משפחתי שלמשתתפי הטיול ואיתור פערים למתן מענה לבני המשפחה בארץ
(בכלל זה גם בדיקה באם ישנם בני משפחה השוהים בחו"ל באותה עת).
▪ עדכון טבלאות פרטים אישיים שלמשתתפי הטיול בתיק החירום בהתאם.

34

▪ דאגה לעדכון תיק החירום כולל: רשימה שמית של כלמשתתפי הטיול, דרכי התקשורת,
וכו'.
בעת
▪ סיוע בכינוס הצל"ח וצוות בית-הספר ומסירת ההודעה על אסון.
▪ העברת הודעות על-פי הנדרש.
▪ רישום פרוטוקול ישיבות הצל"ח והפצתו בין חברי הצל"ח.
▪ איסוף ורישום דווחי נוכחות והיעדרויות של תלמידים וצוות.
▪ רישום איכון בעלי תפקידים ומורים- מי יצא מביה"ס ולאן יצא והעברתו לגורמי הטיפול
בשטח ולמטה משרד החינוך.
▪ מענה, רישום וסינון כל שיחות הטלפון הנכנסות והמתייחסותלאסון.
▪ במידת הצורךתיאום וארגון שיחות הטלפון של תלמידים להוריהם.
אחרי
▪ הפקתדוחות סיכום .
▪ עדכון תיקים לפי הנחיות ראש הצל"ח.
▪ מילוי מלאים שהשתמשו בהם.

באחריות צוות המנהלות של ביה"ס לתת מענה לתלמידים, הורים, אנשי מקצוע ומתנדבים
טרם
▪ הכנת ציוד נדרש לעת חירום בהתאם להחלטות הצל"ח וחוזרי מנכ"ל.
▪ דיווח על צרכים שגרתיים ו/אומיוחדים ועל הציוד לסגן מנהל בית- הספר (סגן ראש הצל"ח)
לדוגמה: הוספת נקודות למערכת הכריזה וכיו"ב.
▪ הכשרתהמוקד ואחזקתו השוטפת.
בעת
▪ מתן מענים לצרכים שעולים מהשטח, הנחיות הפעלה וכדו'.
▪ פינוי והכשרת מקום לאנשי התקשורת.
▪ אחראי ציודבית-ספרי ייעזר ככל שנדרש באב הבית ו/או איש התחזוקה של המוסד החינוכי.
אחרי
▪ השבת ציוד למקומו, בדיקת חוסרים ודאגה להשלמתם.
▪ דיווח לראש צל" ח ביצוע.

באחריות יועץ/פסיכולוג ומרכזי שכבות בעת חירום מילוי המשימות הבאות:

35

טרם
▪ בנית תכנית אימון והדרכה של הצוות בנושאי לחץושעת חירום.
▪ איתור מעגלי סיכון בביה"ס ורישומם בתיק החירום הבית-ספרי.
▪ הנחיית הצוות לעבודה עם הכיתה ועם הפרט לקראת מצב חירום ובתקופת חירום.

בעת
1. חבר צוות חירום.
2. יעוץ למנהל ולצוות.
3. ייעוץ והכוונה לצוות המעורב באירוע בשטח בדילמות כגון
א. מיקום צוות ההוראה (מי נשאר בשטח, מי יוצא עם הפצועים לבי"ח, וכו').
ב. דגשים בנושא "משמעת טלפונים ניידים", על מנת למנוע חשיפת פרטים רגישים מזירת
האירוע ע"י תלמידים וצוותי החינוך בזירה.
ג. הכוונה באשר למסרים לתלמידים השוהים עדיין בזירת האירוע.
ד. ייעוץ למנהל/ת המוסד החינוכי, האם לצאת לזירה, למשפחות, וכו'.
ה. ניסוח המיידע המועבר למשפחות התלמידים וצוות ההוראה.
ו. חלוקת תפקידים ואחריות של הצוות החינוכי בזירה.
ז. התייחסות לצוותי התקשורת בזירה.
ח. התייחסות לצוותי ההוראה והתלמידים שנותרו בבית הספר.
ט. ניסוח הודעה לכל מורי ביה"ס – מי? כיצד?
י. התארגנות ללוויות, לשבעה
יא. כיתה שבה חמישה ילדים נהרגו - איך מטפלים?
יב. כיתה שנהרגה בה מורה
יג. צוות מורים פגוע
יד. קשר עם משפחות ההרוגים
טו. הערכות להיום שלמחרת, עוד שבוע, עוד חודש...
טז. עבודה עם כלל מורי ביה"ס
יז. עבודה עם כלל הורי ביה"ס ועוד, כמיטב הבנתו את האירוע ובהתאם לאופי האירוע.
יח. כניסה לחדר מורים להנחיית הצוות טרם מפגש עם תלמידים.
יט. זיהוי מעגלי הפגיעות ברמת הפרט וברמת הקבוצה וטיפול מתאים.
כ. ארגון הסיוע המקצועי (עדיפות לקבוצתי על פרטני).
כא. שיחות עם הורים .
כב. סיכום היום עם הצוות והיערכות ליום למחרת.

36

כג. יועץ ו/או פסיכולוג המוסד החינוכי או פסיכולוג שנשלח מהשפ"ח לתגבר את הצוות, ישהו
במוסד החינוכי לפחות עד סיום פעולת הצל"ח.
אחרי
▪ הפעלת מערך עבודה עם כיתות בהתאם לתכניות מגירה מתאימות. טיפול במעגלי הפגיעה
השונים.

באחריות איש-קשר להורי בית-הספר מילוי המשימות הבאות
טרם
▪ ריכוז נתוני קשר עם הורים (טלפון, מצב משפחתי) וכן מידע על אחים /קרובי משפחה נוספים
בבית הספר.
▪ צירוף וועד ההורים לרשימת צוות אנשי צל"ח הבית הספרי
▪ סיוע באיתור וגיוס הוריםמתנדבים (לפי צורך ומומחיות ההורים).
בעת
▪ ריכוז מידעהרלוונטי להורי התלמידים והעברתו.
▪ גיוס מתנדביםבעלי התמחות ייעודית מקרב ההורים בעת אסון.
▪ הכנת צוותים ראשוניים לעזרה, תוך תיאום עם ראש הצל"ח או סגנו.

סגן מנהל המוסד החינוכי (סגן מנהל הצל"ח) ימלא את המשימות הבאות
▪ ביקורים(כנ"ל).
▪ מעקב שיטתי ושוטף(כנ"ל).
▪ הפעלתהמוסד החינוכי.

יועץ ו/או פסיכולוג המוסד החינוכי (מרכזי צוות טיפולי) ימלאו את המשימות הבאות:
▪ ישיבתסיכום ותמונת מצב והתוויית פעילות טיפולית/חינוכית בהמשך.
▪ המשך זמינות לפניות של תלמידים, הורים ועובדי המוסד החינוכי.
▪ הפניות לשירותי טיפול בשפ"ח ובקהילה.
▪ תלמידים שזוהו אצלם סימפטומים פוסט-טראומטיים ללא הטבה לאחר חודש עד ששה שבועות
תישקל הפניה לגורמי טיפול של ברה"נ (שפ"ח, מרפאות קופ"ח, מרפאות קליניות ציבוריות,
גורמי רווחה וכו').
עובדי צוות ההוראה של המוסד החינוכי ימלאו א ת המשימות הבאות (בהתאם להנחיות
הצל"ח)

37

▪ ביקורים אצל הנפגעים ומשפחותיהם.
▪ פעילויות תלויות - מצב בכיתות.
▪ איתור תלמידים נעדרים מבית הספרילדים עם תסמיני חרדה/מצוקה וכדו', יצירת קשר עמם
ועידודם להגיע לבית הספר, במידת אי הצלחה דיווח לגורמים המתאימים: צוות טיפולי, ביקור
סדיר וכו'.

38

פרק ז- יציאה וכניסה לטיולים באזורי התגוננות בזמן חירום
1. סדר פעולותליציאה וכניסה באזורי התגוננות (ירי טילים) והפרות סדר לטיולים ולפעילות
בלתי פורמאלית בזמן חירום.
א. בעת הסלמה ניתנת האפשרות לצאת לפעילות טיולים ובלתי פורמאלית מחוץ לאזורי
ההתגוננות שלעיל בכפוף לאישור פיקוד העורף ולקווים המנחים אשר יפורטו בהמשך
ב. ככלל, טיולים ופעילות חוץ פורמאלי ובלתי פורמלית תתבצע בהתאם ל:
1. הנחיות חוזר מנכ"ל טיולים ופעילות חוץ בית ספרית
א. ע"פ הנחיות ואישור הטיול הניתן מהלשכה לתיאום טיולים.
ב. באחריות הרשות/ הנהלת ארגוני הנוער/תנועות הנוער/מכינות/מתנ"סים וכו' לאשר כל
פעילות ולוודא ביצוע תיאום וקבלת אישור לטיול, ווידוא קבלת תדרוך להתנהגות היציאה
ובחזרה, תיאום עם קב"ט הרשות.
ג. הנחיות ומדיניות ההתגוננות של פקע"ר (לרבות בנסיעה ובשטח פתוח)
ד. אישור הגוף האחראי.
ה. עדכון חדר מצב טיולים בבוקר היציאה/חזרה מהאזור ההתגוננות.
ו. קווים מנחים ליציאה וחזרה של טיולים ופעילות בלתי פורמאלית מ/לאזורי ההתגוננות:
ז. תנאי ליציאה – קבלת אישור יציאה מאזור ההתגוננות ע''י הקב"ט הרשותי והיקל''ר הרשותי
הרלוונטי בתיאום עם תחנת מ''י האזורית/מקומית /מפקדת הגזרה הצבאית/חטמ''ר (ק.
הגמ''ר) תוך אישור התנאים הבאים:
ח. תדריכים והנחיות לצוותים האחראים ולתלמידים/בני הנוער – הנחיות התגוננות , מקרים
ותגובות והתנהגות בעת פח''ע, דרכי תקשורת חירום (כמפורט בנספח ה'- כללי התנהגות
במצבי חירום בהסעות תלמידים מאורגנות).
ט. נקודות איסוף ביציאה המאפשרות התגוננות במרחב מוגן ע"פ הזמן ההתגוננות.
י. צירי תנועה מאזורי ההתגוננות ועד לנקודת הפעילות תוך התחשבות במצב הביטחוני ע"פ
הנחיות המשטרה (ללמוד מהם צירי התנועה המותרים בתנועה ע''י משטרת ישראל)
יא. ההתארגנות יציאה וחזרה מ/לאזורי ההתגוננות תהיה בכפוף להנחיות הבאות:
יב. ההתארגנות ליציאה/והחזרה תהיה בכפוף להנחיות המיגון – ההתכנסות תהיה במרחב
המאפשר מיגון לכל הנוסעים (כגון: חניון תת קרקעי של קניון וכד')
יג. קבלת תדרוך ליציאה מהקב"ט הרשותי (תדרוך הכולל את ההנחיות ההתגוננות העדכניות
של פקע"ר, תיאום צירי הנסיעה, עדכון צירים מאוימים האסורים בנסיעה, הנחיות
התנהגות בעת הישמע אזעקה בזמן נסיעה וכו')
יד. ריענון נהלי ביטחון והתגוננות:
טו. בעת הישמע אזעקה בשטח הפתוח – ע"פ הנחיות פקער בסרטון .

39

טז. בעת הישמע אזעקה בזמן הנסיעה באוטובוס על פי הוראות ההתגוננות בהסעת תלמידים,
יז. פעילות חוץ בית ספרית שאינה נדרשת בתיאום ע''י חדר מצב טיולים – ב של המצב
הביטחוני חובה על מנהלי מוסדות החינוך/אחראי הטיול לקבל אישור והנחיות ליציאה
מקב"ט הרשות בהתאם לכללים שפורטו לעיל.
יח. בזמן אמת, יפורסמו הנחיות משלימות ע'י חדר מצב משרד החינוך ע"ב העקרונות שלעיל
בהתאמה לתרחיש.

40

נספח א
דוברות ופרסום מידע לציבור
1. פרסום מידע לציבור
א. פרסום מידע לציבור באמצעי התקשורת בנושאי אירוע חירום משברי בטיול, יתבצע על
ידי דובר המשרד בהתאם לנהלים, באישורו של המנכ"ל או מי שהוסמך על ידו.
ב. יחידות הדוברות המחוזיים יפרסמו מידע לציבור באמצעי התקשורת באמצעות (או
בתיאום - להתייחסות הדוברות) הדוברות הארצית של משרד החינוך בלבד.

2. סקירה יומית של אמצעי התקשורת
א. היחידה לדוברות תעקוב אחר המתפרסם באמצעי התקשורת, תהיה בקשר עם יחידות
הדוברות של המשרד לבט"פ ודוברות כוחות ה ביטחון הרפואה, ההצלה ו"הגופים
הירוקים" , ותכין מדי יום סקירה שתכלול לקט תמציתי של הפרסומים באמצעי התקשורת
ההמוניים הנוגעים לאירוע חירום משברי ב טיול. הסקירה נועדה לאפשר ניתוח
הפרסומים, וגיבוש תגובה במידת הצורך ותיעוד.
ב. הסקירה תופץ לסגל הבכיר של משרד החינוך ולגורמים נוספים כפי שייקבע.

3. הסברה כללית וקשריציבור
היחידה לדוברות תדאג במידת הצורך, להכנת חומר הסברה על האירוע בטיול לכתבים
ומבקרים בחדר המצב ובמטות ההפעלה המחוזיים, וכן להסברה ותדרוך בסיורים
שיאורגנו מטעם הדוברות הארצית של משרד החינוך.

4. דוח פעילות יומי
א. היחידה לדוברות תכין מדי יום דוח פעילות יומי שישקף:
1. ריכוז ההוראות וההנחיות שנשלחו למטות ההפעלה של המחוזות ולרשויות המקומיות
2. ציון בעיות ו/או אירועים חריגים בהפעלת מערכת המידע לציבור, כגון: סגירת לשכות
מידע, הפצת שמועות והתנהגות חריגה של הציבור, שיבושים בתקשורת וכיו"ב.
ב. הדוח ייכלל במסגרת הדוח היומי המסכם של חדר המצב הארצי של משרד החינוך.
ג. תאום ושת"פ עם משרד הבט"פ ומשרד רוה"מ להפצת הודעות לציבור.
פעילות היחידה לדוברות ומערך ההסברה של משרד החינוך, משרד לבט"פ, אג"מ מ"י
וההודעות שיפרסמו הגופים יבוצעו תוך תיאום והזנת מידע ההדדית בהתאם לנהלים, לשם
מניעת כפילויות או סתירות בהודעות והנחיות לציבור.

41

נספחב'
תדריך התמודדות עם אסון רב-נפגעים בטיול -
נקודת המבט של שפ"י
1. הנחות יסוד
א. אסון בו מעורבים ילדים ובני נוער, העלול להתרחש בטיול הינו בעל השלכות דרמטיות
בהיבטים רבים וההתמודדות כרוכה בשיתוף פעולה של גורמים רבים ומנקודות מבט
שונות. תדריך זה עוסק בפן הייחודי של ההתארגנויות הפיזית, רגשית ונפשית,
המתחייבות במצב זה.
ב. ההתמודדות באסון זה מתנהלת בו זמנית במקום האירוע בטיול ובבתי הספר השונים
בארץ, שמהם יצאו המטיילים.
ג. התדריך יעסוק בשלושה טווחי טיפול: ב"בעת", ב"לפני" וב"אחרי". בכל שלב יותאמ ו
התערבויות על פי הצרכים שעולים ובהתאמה לאוכלוסיות שבהן צריך להתערב.
ד. בטיול מלווים מבוגרים שונים - (מורים, מדריכים, הורים, אנשי אבטחה, אנשי רפואה) וכולם
הופכים לחלק מהצוות המטפל והמסייע בעת אירוע חירום.
ה. כל היוצאים לטיול, מבוגרים ותלמידים, יעברו הכשרה ייעודית וממוקדת, שתכלול הדמיה,
הגדרת תפקידים בחירום, (גם של תלמידים) חלוקת אחריות לבעלי התפקידים השונים
וארגון תיק חירום להתערבויות במצב אסון.
ו. יש לקחת בחשבון ציוד הכרחי: מגה-פון, עוגיות יבשות לשעת חירום ועוד.
ז. בכל טיול יהיו, בנוסף לרשימות מדויקות עם טלפונים וכתובות של כולם, גם מיפוי מעגלי
פגיעות של כל התלמידים.
ח. התערבות באירוע חירום תיעשה על פי העקרונות של: הק.מ.ץ (קירבה, מיידיות, ציפייה
להחלמה) הרציפויות, הפשטות והממדים.
2. דוגמא לאירוע חירום מסוג זה
יום שלישי בערב, בית הארחה בגליל, טיול שנתי, בשעת ארוחת הערב בו סועדים במקביל
ארבעה בתי ספר שונים המתארחים בבית ההארחה. לפתע נזרק רימון לתוך חדר האוכל.
בהלה, צעקות, בלגן... יש נפגעים (חמישה הרוגים, אחד מורה, אחד איש ביטחון ושלושה
תלמידים, פצועים רבים).
1. התדריך נותן ה וראות ממוקדות כיצד לנהוג מרגע זה ואילך בכל הזירות ובכל
המישורים.
2. כיצד נעשית ההתארגנות הראשונה? במקביל וביחד עם אנשי הביטחון
3. מתן מענה מידי לסיום התקרית הביטחונית.
4. טיפול ראשוני בנפגעים.
5. התייחסות לכל התלמידים שלא נפגעו ונמצאים במצוקה גדולה - כיצד מארגנים אותם,
בודקים נוכחות, מרגיעים, אוספים יושבים בקבוצות מאורגנות עד שניתנת הוראה אחרת
6. נוהל טלפונים שנקבע מראש (כוחות הב יטחון הרלוונטיים, חדר מצב טיולים, הנהלת
בי"ס) - לא מדברים בשלב זה עם המשפחות.
7. איסוף מידע מכל קבוצה והעברתולאחראי הטיול ולאנשי האבטחה.
8. הכוונה ל"ביחד", שליטה במצב, חיבור לכוחות, הרגעה, שייכות, עשייה, ציפייה להחלמה
מנהיגות.
9. תכנון ההתנהלות מרגע האסון ועד החזרה הביתה - במידה ויש פצועים הרי שהם יפונו
ע"י כוחות ההצלה והרפואה לטיפול רפואי. בשלב זה הטיול מופסק.
10. יש לתכנן שיחותוהתערבויות על פי הצרכים ועל פי מעגלי הפגיעות.

42

3. דילמת המידע: יש להניח שהמידע יגיע למשפחות במהירות ולכן יש צורך בהעברת המידע
למשפחות כמה שיותר מהר לגורמי שפ''י ומהם לגורמי המקצוע ברשות המקומית
ומשטרת ישראל - קשר עם מנהלי בתי הספר שתלמידיהם מעורבים באירוע (לחשוב על
המשמעויות כגון עיתוי העברת המידע, השיטה, וכדו').

4. בבית הספר
א. עם היוודע האסון מכנס המנהל את הצל"ח הבית ספרי, המנהל מיידע את מפקח ביה"ס
ומנהל מחלקת החינוך ברשות. היועצת מיידעת את הייעוץ הבכיר והשפ"ח המקומי.
הסתייעות בגורמי חוץ על פי הצורך אך בהובלה של צוות בית הספר!
ב. הזמנת הצוות החינוכי לשיחה ראשונה - העברת מידע ושיחה בתהליך מקביל.
ג. יש להקפיד על איסוף מידע מהימן והעברתו לתלמידים על מנת להפריך שמועות.
ד. ידוע הורי התלמידים שבטיול - היערכות עם גורמים מסייעים לקליטת הורי התלמידים
ושיחה עימם.
ה. שיקול לגבי מועד פתיחת בית הספר (בבוקר המחרת? גם אם לא תוכננו לימודים?).
ו. העברת המידע באתר בית הספר מתי ואיך.
ז. קבלת תלמידים בביה"ס, התארגנות לשיחה ראשונה עימם - בעיקר תלמידי השכבה
שנשארו בבית הספר/בבית ולא יצאו לטיול.
ח. היערכות לשיחות עם כלל תלמידי ביה"ס בשלבים הראשונים, העברת תדריכים של לוויה,
שבעה (על פי צורך).
ט. היערכות לקבלת תלמידי הטיול, לכשיחזרו - מפגש עם ההורים והחברים, שיחה של כולם
עם המנהל ושחרור.
י. הכנת מכתב להורי תלמידי הטיול שיכלול גם כתובות וטלפונים לסיוע ועזרה.

43

נספחג'
טיפול המוסד החינוכי בעת מצב חירום /אירוע חירום/אסון בטווח הזמן המידי עד
שעתיים מתחילת האירוע
1. עובדי צוות ההוראה של המוסד החינוכי ימלאו את המשימות הבאות
א. יש להקפיד על איסוף מידע מהימן והעברתו לתלמידים על מנת להפריך שמועות.
ב. ביצוע שיחה ראשונית בכיתות בהתאם להנחיות הצוות הטיפולי.
ג. שהייה עם התלמידים עד להוראה אחרת.
ד. הכנת תלמידים לשלבים הבאים (לפי הנדרש) שהייה ממושכת, הודעה להורים, השתתפות
בלוויה (עפ"י צורך) וכדו'.
ה. עזרה בקליטת הורי הנפגעים על-פי הנחיית הצל"ח.
ו. יצירת קשר עם תלמידים שלא הגיעו לביה"ס.

2. טיפול המוסד החינוכי בעת מצב חירום/אירוע חירום/אסון בטווח הזמן של- 4 שעות ומעלה
מתחילת אירוע החירום.
א. קבלת החלטות לגבי פעולות הנצחה לטווח הקצר ולטווח הארוך.
ב. כתיבת מכתב עדכון להורי התלמידים.
ג. סיכום פעילות והתוויית קו-פעולה בהמשך.
ד. מעקב אחר תלמידים ומשפחות מעורבות.
ה. החזרת המוסד החינוכי בהדרגה לפעילות הרגילה.

44

נספח ד- טיפול המו סד החינוכי במידה והיו נפגעים בנפש עקב מצב
חירום/אירוע חירום/אסון
1. מנהל המוסד אחראי לדאוג למסירת הודעה למשפחה (הן אישית או דרך נהלי הרשות) עפ"י
נוהל.
2. המנהל (מנהל הצל"ח) בשיתוף פסיכולוג ו/או יועץ המוסד החינוכי ינסחו הודעה למורים
לתלמידים ולהורים.
3. המנהל (מנהל הצל"ח) בשיתוף פסיכולוג ו/או יועץ המוסד החינוכי יתוו תכנית הפעלת בי"ס
עד קיום לוויות.
4. המנהל (מנהל הצל"ח) בשיתוף פסיכולוג ו/או יועץ המוסד החינוכי ידאגו לנוכחות מאסיבית
של מבוגרים בלוויות (סגל/צוות/ מתנדבים).
5. המנהל (מנהל הצל"ח) בשיתוף פסיכולוג ו/או יועץ המוסד החינוכי יבחנו את השתתפות
תלמידי המוסד החינוכי בהלוויות.
א. יש להתייחס לשלב התפתחותי.
ב. יש לבקש להסכמת הורים.
ג. יש לעודד פעולות ראשוניות של הנצחה.
באחריות סגן מנהל המוסד החינוכי (סגן מנהל הצל"ח) זימון הסעה לתלמידים המעוניינים
להשתתף בהלוויות. יש לשקול הזמנת אמבולנס וצוות מד"א ולדאוג למי שתיה.
6. פסיכולוג ו/או יועץ המוסד החינוכי (צוות טיפולי) ימלאו את המשימות הבאות:
א. הנחיית צוות עובדי ההוראה במוסד החינוכי בהכנה וליווי של התלמידים להלוויות: הכנת
התלמידים למה שהם צפויים לחוות, ארגון תלמידי הכיתה להשתתפות בלוויה ובניחום
אבלים. הדרכתם בדרכי ההתנהגות המתאימים להשתתפות באבל וניחום אבלים,
בהתאם למנהגים המקובלים של כל קהילה ועדה.
ב. זיהוי הכנה וליווי פרטני של תלמידים המזוהים עם קושי רגשי מיוחד המעוניינים להשתתף
בהלוויות.
ג. עבודה עם הורים בעקבות אסון:
1. בעקבות אסון ראוי לכנס ולשתף את ההורים. כדאי לחבור אל הנהגת ההורים, ליידע
אותם ולבחון דרכי שיתוף פעולה וסיוע.
2. רצוי לקיים בהקדם האפשרי ערב הורים (להורי כיתה, שיכבה, לכלל הורי ביה"ס
באחריות מנהל ביה"ס להעביר מידע להורים באשר לאסון ובאשר לפעולות שנעשו
ושעומדות להיעשות בביה"ס (הן מהיבט הארגוני והן מההיבטים החינוכיים
והפסיכולוגיים).

45

3. בערב זה ישתתפו יועצת ביה"ס, פסיכולוג ביה"ס ובמידת הצורך, גורם בכיר מהשפ"ח
וגורמים בכירים מהרשות, המשרד, המשטרה וכו'.
4. הפסיכולוג או היועץ יקיימו שיחה עם ההורים בצורת הרצאה קצרה שבעקבו תיה
שאלות ותשובות. ההרצאה תתמקד בתיאור תגובות נפוצות של ילדים, תוך דגש על
הנורמליות של תגובות אלו, בכללי הסיוע וההתנהגות עם הילדים במצב מצוקה
ובגורמי הסיוע האפשריים העומדים לרשות התלמידים וההורים בבית הספר ומחוצה
לו.
5. בתום ההרצאה, השאלות והתשובות יש אפשרותלפעילות סדנאות בקבוצות קטנות
של הורים בהנחיית היועצים והפסיכולוגים.

46

נספחה
כללי התנהגות במצבי חירום בהסעות תלמידים מאורגנות
דגשים לתדריך בטיחות לקראת הנסיעה בהסעות מאורגנות באוטובוסים (טיולים וכו')
א. לוודא עם הנהג כי יש דרכי מילוט חלופיות - הדיפת חלונות, פתחי חירום, שימוש בפטיש
לשבירת חלונות.
ב. לוודא כי הנהג מכיר את פתחי המילוט הייחודיים לאוטובוס ממוגן.
הפרות סדר – ע"פ הנחיות משטרת ישראל
א. במידה והקבוצה המטיילת נקלעה להפרות סדר יש לפעול להרחקת הקבוצה והתנהגות
ע"פ ההנחיות הבאות של משטרת ישראל :
ב. יש להימנע מכניסה או מתנועה בצירים באזורי סיכון שלא לצורך חיוני.
ג. באחריות הקב"ט לברר עם תחנת המשטרה הטריטוריאלית במידה וישנן היערכויות
להפרות סדר בגזרות בהן מתבצעות הפעילויות ולעדכן את התחנה הטריטוריאלית.
ד. בשל אופי האירועים יש להימנע מנסיעה בצירים בסמוך לישובים ערביים על המאבטח
להיות דרוך ולגלות ערנות לכל פעילות חריגה ,יש להימנע מנסיעה בסמיכות לצירים אלו
ולבחון צירים חלופיים.
ה. בכל אירוע השלכות אבנים יש להימנע מעצירת רכב ההסעה , להמשיך בנסיעה ולהזעיק
את משטרת ישראל.

סדר הפעולות העיקרי בתרחישים המפורטים להלן:
שרפה ברכב הסעת תלמידים
א. הנהג יכריז בקול על התלקחות רכב ההסעה, ויורה לנוסעים על הימלטות מתוך האוטובוס.
ב. הנהג יעצור את רכב ההסעה במקום בטוח להורדת ילדים, ויוודא את פתיחת דלתות
האוטובוס.
ג. במקביל, יזעיק הנהג את גורמי ההצלה: משטרת ישראל (100), כיבוי אש102) ומגן דוד
אדום (101 .)
ד. טיפול בנפגעים
ה. הנהג יסייע למתקשים לרדת, יבצע סריקה ויוודא כי לא נשאר תלמיד באוטובוס.
ו. הנהג ירכז את התלמידים במקום מוגן, הרחק מגורמי סיכון (אוטובוס בוער, תנועת כלי
רכב וכדומה, במידת האפשר אחרי מעקה בטיחות, מדרכה וכדומה).
ז. אם נדרש, יש לנפץ שמשות ולפתוח את פתחי החירום.
ח. המשך הנסיעה יהיה על פי ההנחיות של גורמי הביטחון באזור.
ט. יש לדווח לגורמי הביטחון ולהמתין להנחיות שלהם.

47

י. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.

שרפה אזורית
א. כלקח מאירועי השרפה בכרמל ב־2010 – אין להמשיך בנסיעה באזור השרפה גם אם
נראה שלא נשקפת סכנה חיים מיידית.
ב. עם זיהוי עשן מיתמר/שרפה באזור הנסיעה יש לעצור מיד בצד הדרך.
ג. אם יש סכנה לחשיפת עשן, יש להפסיק את פעולת המזגן.
ד. אם יש נפגעים, יש לטפל בהם ובמקביל להזעיק את גורמי ההצלה – משטרת ישראל, כיבוי
אש ומגן דוד אדום.
ה. יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
ו. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
ז. ירי טילים (בהתאם להנחיות פיקוד העורף המיוחדות להסעות תלמידים)
ח. על הנהג לעצור בצד הדרך בבטחה ולפתוח את שתי דלתות האוטובוס (לשם מניעת הדף).
ט. על הנוסעים להתכופף מתחת לקו החלונות ולהגן על הראש בעזרת הידיים.
י. תלמידים עם נכות פיזית המרותקים לכיסאות גלגלים יישארו במקומם ברכב ההסעה.
יא. לאחר 10 דקות יש להמשיך בנסיעה, אלא אם כן ניתנה הנחיה אחרת.
יב. אם יש נפגעים יש לטפל בהם ובמקביל להזעיק את גורמי ההצלה: משטרת ישראל,
יג. כיבוי האש ומגן דוד אדום.
יד. אם יש פגיעה באזור, יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
טו. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
רעידת אדמה
א. בשטח פתוח יש לעצור את הרכב/האוטובוס בצד הכביש ולהישאר בתוכו עד שהרעידה
תיפסק.
ב. בשטח בנוי יש להמשיך בנסיעה עד להגעה לשטח פתוח הנקי מסיכונים, כגון מבנים
גבוהים, כבלי חשמל, עצים או גשרים. יש לעצור בצד הכביש.
ג. יש לטפל בנפגעים ולהזעיק את גורמי משטרת ישראל, כיבוי האש ומגן דוד אדום.
ד. יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
ה. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
דליפת חומרים מסוכנים
א. יש לסגור את החלונות של האוטובוס.
ב. יש לכבות את מזגן האוטובוס ואת מערכת האוורור.
ג. יש להמשיך בנסיעה ולצאת מאזור הסכנה.
ד. יש לטפל בנפגעים ולהזעיק את גורמי ההצלה: משטרת ישראל, כיבוי האש ומגן דוד אדום.

48

ה. יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
ו. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
זריקת בקבוק תבערה/אבנים
א. יש להנחות את הנוסעים לשכב או לשבת על רצפת האוטובוס.
ב. יש להמשיך בנסיעה עד לטווח של קילומטר אחד ממקום האירוע.
ג. יש לדווח לגורמי הביטחון ולציין את המיקום המדויק של האירוע.
ד. יש לטפל בנפגעים ולהזעיק את גורמי ההצלה: משטרת ישראל, כיבוי האש ומגן דוד אדום.
ה. יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
ו. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
ירי לעבר אוטובוס
א. יש להנחות את הנוסעים לשכב או לשבת על רצפת האוטובוס.
ב. יש להמשיך בנסיעה עד ליציאה מטווח הירי (קילומטר אחד).
ג. יש לדווח לגורמי הביטחון על האירוע ולציין את המקום המדויק של הירי.
ד. יש לעצור את הרכב בשולי הכביש, ללא הפרעה לתנועה.
ה. יש לטפל בנפגעים ולהזעיק את גורמי ההצלה: משטרת ישראל, כיבוי האש ומגן דוד
אדום.
ו. יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
ז. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
ח. אם לאוטובוס אין יכולת להמשיך בנסיעה-
1. יש להוציא את כל התלמידים משתי הדלתות ולהורות להם לתפוס מחסה בצד
הכביש בשכיבה, במרחק של כ־ 300 מ' לפחות מהאוטובוס. במקביל יש לטפל
בנפגעים.
2. יש לדווח לגורמי הביטחון ולהמתין להנחייתם, ובמקביל למוקד/לקב''ט הרשות
ולמנהל בית הספר.
חפץ חשוד באוטובוס
א. נוסע המזהה חפץ חשוד ידווח מיד לנהג או לאחראי באוטובוס וירחי ק את האנשים
מקרבת החפץ. הנוסע יישאר בקרבתו מאחורי מחסה.
ב. יש לפנות מיד את האזור שנתגלה בו החפץ החשוד, לבודדו ולהציב כמה מבוגרים
שתפקידם למנוע התקרבות למטען.
ג. יש להודיע למשטרה על גילוי החפץ החשוד ועל מיקומו ולתאר אותו בפירוט.
ד. יש לקבל את הנחיות המשטרה כיצד להמשיך בנסיעה.
ה. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
תאונת דרכים עם נפגעים

49

א. בתאונת דרכים עם נפגעים שבה גם הנהג נפגע יש להזעיק את גורמי ההצלה: משטרת
ישראל, כיבוי האש ומגן דוד אדום.
ב. הטיפול בנפגעים
ג. יש לרכז את התלמידים במקום מוגן, הרחק מגורמי סיכון (אוטובוס בוער, תנועת כלי
רכב, וכד', ובמידת האפשר אחרי מעקה בטיחות, מדרכה וכד').
ד. יש לדווח על האירוע ולהמתין להנחיות של גורמי הביטחון.
ה. במקביל יש לדווח למוקד/לקב''ט הרשות ולמנהל בית הספר.
שליטה עד להגעת כוחות הצלה - רלוונטי לכלל מצבי החירום
א. על הנהג/המלווה לוודא את נוכחות כלל התלמידים בהסעה לאחר המילוט מרכב ההסעה.
ב. יש לדווח למוקד הרשות ולקב''ט הרשות באופן שוטף ולהסתייע במוקד הרשות ליצור
קשר עם ההורים או עם מבוגר קרוב ואחראי באמצעות מוסד החינוך.
ג. הדיווח יכלול -
ד. - מצבת נוכחות פרטים אישיים של הפצועים (אם יש) - פרטים אישיים: השם הפרטי+
שם המשפחה ומקום המגורים;
ה. - מצב הטיפול (הוזמנו כוחות סיוע/מטופל בשטח על ידי... / פונה ל...).
ו. אחראי ההסעה/המלווה יישאר בשטח עד להגעת כוחות ההצלה והסיוע ועד לקבלת
ההחלטה כיצד ממשיכים הלאה (המשך ההסעה/חזרה הביתה).

50

נספחו' דוגמא לרשימת טלפונים קהילתיים
טלפונים קהילתיים
הערות כתובת טלפון מוקד/שירות
משטרה
מגן דוד אדום
מכבי-אש

בית חולים: 1.
2 .
3 .
4 .

חברת החשמל
בזק
תחנת מוניות: 1.
2 .
הנהלת המחוז משרד החינוך
יועצת בכירה, משרד החינוך
משרד החינוך
ירושלים
טל: 02-5603249 שפ"י ארצי
טל: 02-5603236 מנהלת היחידה להתמודדות עם מצבי
לחץ (שפ"י)
קצין ביקור סדיר
מנהל מחלקת החינוך ברשות
מנהל מחלקת הרווחה ברשות
פקידת סעד אזורית
מנהל השירות הפסיכולוגי
ברשות המקומית
מנהל מרכז בריאות הנפש ברשות

51

נספחז' - דוגמא לטופס מוקדי עזרה לנוער

מוקדי עזרה לנוער (לחץ על שם המוקד לקישור)
"יד ביד"-נוער מקשיב לנוער ואוזן קשבת לנוער וילדים במצוקה, 24 שעות ביממה
ער"ן (עזרה ראשונית נפשית)
קו פתוח לילדים ולנוער במשרד החינוך
סה"ר סיוע והקשבה ברשת
אתר על"ם מערך תמיכה לבני נוער בפורום ובצ'אט

52

נספחח' - דוגמא לטופס רשימת מתנדבים בקהילה

שם: תחום
מומחיות
מקום
עבודה:
טלפון טלפון נייד E-MAIL כתובת הערות

53

נספחט' - רפואה וסיוע

1. שלב א- טיפול רפואי ראשוני:
א. במידה וקיים גורם רפואי (רופא / פרמדיק / חובש / מע"ר וכו') בטיול הוא יבצע בשטח
טיפול ראשוני בנפגעים עד להגעת צוותי חירום מקומיים ועד לפינוי הנפגעים לבתי חולים.
ב. רופאים מזדמנים ( ברשויות קרובות וכדומה) הנמצאים באזור האירוע יסייעו בטיפול
הנפגעים עד להגעת צוותי החירום ו/או פינוי הנפגעים לבתי החולים.
ג. איסוף מידע לגבי מיקום הפצועים ומצבם הרפואי עפ"י בתי החולים אליהם פונו.
ד. משימותיו המרכזיות של המלווה/ים את הנפגע/ים לבית/י החולים:
1. איש קשר רפואי בבית החולים
2. סיוע לנציגיהמטיילים בבית החולים.
3. סיוע למשפחת הנפגעים
ה. שמירה על קשר עם הרופאים וקבלת מידע ותמונות מצב של הפצועים והעברת המידע
לחדר המצב המחוזי / בית ספרי / טיולים.
ו. העברת ניהול בטיפול בנפגעים בשלב ב' לנציג בחדר המצב המחוזי.